לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 16 ספטמבר 2019 ע"מ 32205 – 06 – 18 אלרון תעשיה אלקטרונית בעמ נ' מע"מ – מס קנייה ומע"מ ת"א
לפני כב' השופטת ירדנה סרוסי
מערערת
אלרון תעשיה אלקטרונית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד זיו שרון ועמית גליק
נגד
משיב
מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב עייי בייכ ניר וילנר פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
החלטה

לפני בקשה מטעם אלרון תעשיה אלקטרונית בע"מ (להלן – המערערת) לחייב את מנהל מעיימ תל אביב (להלן – המשיב) בגילוי מסמכים שעשויים לתמוך בטענתה בערעור על אפליה. רקע עובדתי וטענות הצדדים 1. בחודש מאי 2009 התקשרה המערערת עם חברת האם שלה, חברת דיסקונט השקעות בע"מ (להלן – דסק"ש), בהסכם למתן שירותי ניהול (להלן – הסכם למתן שירותי ניהול). הסכם זה הוארך מעת לעת עד לביטולו הסופי בשנת 2017. 2. בגין שירותי הניהול שהעניקה דסקייש למערערת, הנפיקה דסקייש חשבוניות מס ודיווחה עליהן במסגרת עסקאותיה החייבות במתן שירותי ניהול. המערערת מצידה, ניכתה בספריה את מס התשומות הכלול באותן חשבוניות באופן מלא. 3. המשיב הוציא למערערת שומת מס תשומות לתקופת הדיווח 11 / 2011 – 12 / 2015 ולתקופה 1 – 12 / 2016 . במסגרתה שומת התשומות, חייב המשיב את המערערת ב 75 % ממס התשומות אותו ניכתה ואשר היה כלול בחשבוניות מס שהוציאה לה דסקייש. 4. בבסיס השומה עומדת טענת המשיב לפיה המערערת אינה זכאית לנכות את מס התשומות בגין שירותי הניהול משום ששירותי הניהול לא שימשו אותה לעסקאות חייבות במס. המשיב טוען כי עיקר פעילותה של המערערת הוא בהשקעה במניותיהן של חברות אחרות במטרה להפיק מהן הכנסה בדמות דיבידנד או רווח
עמוד 1 מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 16 ספטמבר 2019 ע"מ 32205 – 06 – 18 אלרון תעשיה אלקטרונית בעמ נ' מע"מ – מס קנייה ומע"מ ת"א

8. לטענת המערערת, יש בעמדת רשויות המס ביחס למקרים דומים אחרים כדי להשליך על טענותיה בערעור דנן, בפרט לעניין טענתה על אפליה פסולה.

המסגרת הנורמטיבית 9. באופן כללי, הליכי גילוי מסמכים מבוססים על התפיסה כי ביסוד ההליך השיפוטי עומדת החתירה לגילוי האמת וכי על הליך זה להתקיים ייבקלפים גלויים". הדעה המקובלת היא שיש לאפשר לבעלי-הדין יילשחקיי בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה ובכך ימנע מהיריב להיערך מבעוד מועד לבדיקת הראיה ולהבאת ראיות להפרכתה. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם יימועיליםיי ובין שהם יימזיקים" (רע"א 4249 / 98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פייס נה(1) 515, 520 (1999); רע"א 291 / 99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף, פייד נח(4) 221 (2004)(להלן – עניין ד.נ.ד)). 10. במסגרת שיקול הדעת הרחב שניתן לבית המשפט בהליכי גילוי מסמכים, נקבע כי בבואו לדון בגילוי מסמך על בית המשפט לערוך איזון בין שני אינטרסים: גילוי האמת ושמירה על יעילות ההליך (ראו, אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמוד 240 (מהדורה 12, 2015); רע"א 3860 / 16 וויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ פסקאות 6 – 8 ( 22 . 06 . 2016 )). 11. הלכה היא כי חובת הגילוי המוטלת על בעל דין משתרעת על ייכל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (רע"א 6546 / 94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פייד מט(4) 54, פסקה 7 (1995)). הגם שרלוונטיות המסמך שגילויו מבוקש היא תנאי הכרחי, אין די בכך כדי לאפשר את חשיפתו. יש לבחון האם מול רלוונטיות המסמך ניצבים ערכים אחרים המונעים את הגילוי כגון הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים (ראו, חובת הסודיות לפי סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף). כן יש לתת משקל למידת ההכבדה בגילוי על בעל הדין ומידת הנחיצות של גילוי המסמכים המבוקשים בהקשר לבירור המחלוקת הספציפית התלויה ועומדת (רעייא 7586 / 15 בן צבי נ' אלשיך, פסקאות 13 – 12 ( 24 . 1 . 2016 )). 12. על המשיב מוטלת החובה לגלות לנישום את מלוא המסמכים ששימשו אותו בהחלטתו בעניינו. חובה זו נגזרת מזכות הטיעון, ומחובת המשיב כרשות מנהלית לנהוג בשקיפות (ראו עניין ד.נ.ד, פסקה 15).
עמוד 3 מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 16 ספטמבר 2019 32205 – 06 – 18 אלרון תעשיה אלקטרונית בעמ נ' מע"מ – מס קנייה ומע"מ ת"א
ע"מ

המערערת מסתפקת בבקשתה באמירה לפיה יילמיטב ידיעתהיי המשיב קיבל החלטות ביחס לנישומים אחרים העומדות בסתירה להחלטה בעניינה (סעיפים -14 15 לבקשה). אמירות המערערת לפיהן – ייגם המשיב עצמו מכיר היטב ומצויות תחת ידו, החלטות רבות בהן במקרים בהם קבעה רשות המיסים כי אין חובה להוציא חשבוניות מס…" (סעיף 2 לתגובה) או ייהמשיב מודע היטב ומכיר היטב החלטות אלויי (סעיף 3 לתגובה) – אין בהן כדי לבסס תשתית עובדתית. עוד טוענת המערערת כי יילמשיב עצמו ברור כשמש בצהרי היום ביחס לאלו החלטות מוסבת בקשתה של המבקשת…" (סעיף 6 לתגובה). בכל הכבוד הראוי, הנטל הוא על המערערת להבהיר לבית המשפט ביחס לאלו החלטות נסובה בקשתה ולכל הפחות להציג ראשית ראיה כי החלטות כאמור קיימות וניתנו על ידי הרשות. על המערערת היה להבהיר באילו מקרים מדובר ועל אלו חברות או גופים חלו ההחלטות המדוברות כדי שניתן יהיה לשקול את טענותיה בבקשה. המערערת אינה רשאית להטיל נטל זה על המשיב במסגרת בקשה ערטילאית לגילוי מסמכים. גם לא מצאתי תמיכה לסברתה של המערערת כי החלטות המיסוי בעניין תאגידי המים מלמדות על קיומן של החלטות נוספות דומות של הרשות. משלא הניחה המערערת תשתית עובדתית מספקת לבקשתה לגילוי מסמכים לצורך הוכחת טענתה לאפליה, היא לא עמדה בחובה המוטלת עליה להעמיד את התשתית העובדתית הנדרשת על מנת לחייב את המשיב בגילוי המסמכים (השוו עניין ניופארם, פסקה 19). 17. מאותו טעם, אין מקום להיעתר אף לבקשתה החלופית של המערערת, יילצמצם את בקשתה ולחייב בגילוי מסמכים רק את תחנת מע"מ ת"א מרכז ואת המחלקה המקצועית… ולשנים 2016 – 2017 …" (סעיף 17 לתגובה). בקשה חלופית זו תומכת בטענת המשיב כי אין בידי המערערת כל אינדיקציה לקיומו של המידע המבוקש על ידה וכי אין בבקשתה דנן יותר מיימסע דיג'י. 18. יש לתת את הדעת גם לכך, כי בלא העמדת תשתית עובדתית כלשהי מצד המערערת, יש בבקשה זו (ובבקשות נוספות במקרים דומים אחרים) כדי להשית על המשיב עלויות גבוהות תוך השקעת זמן ומשאבים רבים לצורך עיון בכל התיקים המתנהלים או שהתנהלו ברשות. בכך יש משום הכבדה יתירה והטלת מעמסה בלתי סבירה על המשיב, בפרט כאשר המשיב טוען כי אין ברשותו מאגר מידע של איתור מסמכים כדוגמת החלטות שונות בהליכי שומה ולכן בקשת המערערת אינה ישימה מבחינתו (סעיף 17 לתגובת המשיב).
עמוד 5 מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 16 ספטמבר 2019 ע"מ 32205 – 06 – 18 אלרון תעשיה אלקטרונית בעמ נ' מע"מ – מס קנייה ומע"מ ת"א

המערערת להסיק מגילוי המסמכים המבוקש על ידה יש לבחון על רקע הנסיבות המיוחדות בעניינה ועל רקע השוני הרלוונטי בין נסיבות אלה למקרים העומדים בבסיס ההשוואה. 21. למעלה מן הצורך אציין כי, בסופו של יום, אין נפקות של ממש לבקשת הגילוי כבסיס לטענת אפליה. ראשית, משום שלרשות הסמכות לשנות את עמדתה אם לשיטתה נפלה שגגה בהחלטותיה הקודמות ואין היא כבולה להחלטותיה. כך בפרט בענייננו כאשר לא יכולה להיות מחלוקת שלא נעשתה כל פגיעה באינטרס ההסתמכות של המערערת, שהרי אין בידה להצביע על הסדרי עבר שפורסמו וששימשו בסיס להתנהלותה. שנית, מטרת ההליך העיקרי הוא לבחון את שיקול דעת המשיב בהוצאת השומה. ככל שיימצא כי החלטת המשיב בהשגה היא נכונה וסבירה בנסיבות העניין, יידרשו נסיבות קיצוניות כדי להביא לביטול השומה רק משום שהמשיב פעל בדרך שגויה בעניינם של נישומים אחרים (להרחבה על הסעד הראוי במקרה בו הוכחה אכיפה בררנית, ראו החלטתי בעניין עיימ (מחוזי תל אביב-יפו) 36860 – 01 – 17 אליאס שירי נ' פקיד שומה גוש דן פסקה 16 ( 20 . 06 . 2019 )). 22. בכל הנוגע לרלוונטיות של החלטות המיסוי בעניין תאגידי המים לטענות המערערת בערעור דנן, הדברים ייבחנו במסגרת ההליך העיקרי ושמורות למערערת כל טענותיה בעניין זה.

סוף דבר 23. הבקשה לגילוי מסמכים נדחית. 24. המערערת תחויב בהוצאות המשפט של המשיב בגין בקשה זו בסכום של 8 , 000
שייח.
ניתנה היום, ט"ז אלול תשעייט, 16 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
עמוד 7 מתוך 8

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
error: תוכן זה מוגן !!