דולפין איי אל 2020 בע”מ (חברה בייסוד) ועו”ד אהוד סול ויוסף בנקל נגד רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ- נאמן למחזיקי אג”ית ומסדרה ידי ועו”ד אלון בנימיני ורענן קליר ואי די בי חברה לפתוח בע”מ (בפירוק) ועו”ד אופיר נאור, הנאמן והרמטיק נאמנות (1975) בע”מ- נאמן למחזיקי אג”ח ומסדרה ט’ ועו”ד עמית פינס ועומר זלצברג ורזניק פז נבו נאמנויות בע”מ- נאמן למחזיקי אג”ח ומסדרה טו’ ועו”ד עדי פיגל ודוד פרץ ועורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני, כונסי נכסים וזמניים על נכסים המשועבדים לטובת מחזיקי אג”ח ובעצמם ועורכי הדין עדי פיגל ודוד פרץ, כונסי נכסים זמניים על ונכסים המשועבדים לטובת מחזיקי אג”ח מסדרה טו’

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

מספר בקשה:5

לפני

כב’ השופט חגי ברנר, סגן נשיא

מבקשת

דולפין איי אל 2020 בע”מ (חברה בייסוד) ע”י ב”כ עו”ד אהוד סול ויוסף בנקל

נגד

משיבים

1. רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ- נאמן למחזיקי אג”ית מסדרה ידי ע”י ב”כ עו”ד אלון בנימיני ורענן קליר

2. אי די בי חברה לפתוח בע”מ (בפירוק) ע”י ב”כ עו”ד אופיר נאור, הנאמן

3. הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ- נאמן למחזיקי אג”ח מסדרה ט’ ע”י ב”כ עו”ד עמית פינס ועומר זלצברג

4. רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ- נאמן למחזיקי אג”ח מסדרה טו’ ע”י ב”כ עו”ד עדי פיגל ודוד פרץ

5. עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני, כונסי נכסים זמניים על נכסים המשועבדים לטובת מחזיקי אג”ח מסדרה ידי בעצמם

6. עורכי הדין עדי פיגל ודוד פרץ, כונסי נכסים זמניים על נכסים המשועבדים לטובת מחזיקי אג”ח מסדרה טו’ בעצמם

החלטה

מבוא

1. לפניי בקשתה של חברה בייסוד, דולפין איי אל 2020 (להלן: “המבקשת”) לאפשר לה לרכוש
ולפדות את מניותיה של השקעות דיסקונט בע”מ (להלן: “דסק”ש”י), המשועבדות בשעבוד

1 מתוך 10

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

ראשון לטובת מחזיקי אגרות החוב מסדרה ידי של אי די בי חברה לפיתוח בע”מ (בפירוק) (להלן: אי די בייי), תמורת תשלום סך כולל של 908 מליון ₪, מתוכו סך של 770 מליון ₪ במועד הביצוע, וסך של 138 מליון ₪ תוך שנה לאחר מכן.

2. ברקע הבקשה עומדת החלטתי מיום 259.2020. במסגרת תיק חדליית 50129-09-20 למנות
כונסי נכסים זמניים (עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני) על 258,708,99 מניות של דסקייש שבבעלות דולפין איי אל השקעות בע”מ (להלן: “דולפין ישראליי) המהוות כ- 702.
% מהון המניות הנפרע של דסקייש (להלן: “מניות השליטה”), וזאת לבקשת מחזיקי האג”ח מסדרה ידי של החברה, בגין חוב בסך של כ- 889 מליון ₪ של אי די בי כלפיהם. מניות השליטה משועבדות בשעבוד מדרגה ראשונה לטובת מחזיקי האגייח מסדרה ידי, וכן בשעבוד מדרגה שניה לטובת אי די בי להבטחת חוב של דולפין ישראל כלפיה בסך כולל כ- 2049. מיליארד ₪, וכן בשעבוד מדרגה שלישית לטובת מחזיקי האגיים מסדרה ט’ של אי די בי להבטחת חוב של אי די בי כלפיהם בסך של כ- 910 מליון ₪.

3. להשלמת התמונה יצויין כי ביום 1210.2020. מונה הנאמן של אי די בי לתפקיד כונס נכסים זמני על 17,158,241 מניות של דסק”ש שבבעלות דולפין ישראל, המהוות כ- 121.
% מהון המניות הנפרע של דסקייש (להלן: “המניות הנוספות”), בגין חוב בסך של כ- 2049. מיליארד ₪ של דולפין ישראל כלפי אי די בי.

עוד יצויין כי בימים אלה פועלים כונסי הנכסים הזמניים, הן של מניות השליטה והן של המניות הנוספות, לשם קבלת הצעות לרכישת המניות הללו.

טענות הצדדים

4. המבקשת סומכת את בקשתה על סעיף 13(א) לחוק המשכון, תשכייז- 1967 (להלן: “חוק
המשכון”), אשר קובע כי ייהחייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או ממימושו, רשאים לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב לאחר המועד לקיומו; והוא אף אם יש קביעה אחרת בהסכם המישכון.”י

2 מתוך 10

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

5. לטענת המבקשת, בעלת השליטה היתה היחידה שהאמינה באי די בי, הזרימה לה סכומי עתק
ונשאה על גבה את חובותיה העצומים של קבוצת אי די בי כולה. היא אף הציעה להזרים כספים נוספים כדי לייצב את פעילותה, אך הוכשלה על ידי מחזיקי אגרות החוב שפתחו בהליכי חדלות פירעון נגד אי די בי. על כן, כעת מבקשת בעלת השליטה לרכוש ולפדות חזרה את מניות השליטה באמצעות המבקשת, שהיא חברה בייסוד שתהא בשליטתה המלאה, וזאת במחיר הגבוה בעשרות אחוזים ממחיר השוק של המניות. כמו כן, מבוקש כי מניות השליטה יועברו אל המבקשת כאשר הן נקיות מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת, בהתאם לסעיף 34אי לחוק המכר, התשכייח- 1968 (להלן: “חוק המכר”). רק בדרך זו, כך טוענת המבקשת, תוכל בעלת השליטה לנסות ולראות פירות כלשהן מהשקעותיה העצומות באי די בי, או לפחות לצמצם במעט את הפסדיה האדירים. עוד טוענת המבקשת כי בעלת השליטה המחתה למבקשת את זכות הפדיון העומדת לה לפי סעיף 13(א) לחוק המשכון.

6. במאמר מוסגר נעיר כי המבקשת אינה מבהירה למי בדיוק כוונתה כשהיא עושה שימוש
במונח ייבעלת השליטהיי. ככל הנראה, הכוונה היא לחברת האם של אי די בי ושל דולפין ישראל גם יחד, קרי, חברה זרה בשם Dolphin Netherland BV (להלן: “דולפין הולנד”), אשר בשליטתו של איש העסקים אדוארדו אלשטיין (להלן: “אלשטיין”י).

7. מנגד, מחזיקי האגיים משלוש הסדרות של אי די בי, קרי, אגיית ט’, אגיים יד’ ואגיים טוי,
מתנגדים בתוקף לבקשה, משורה ארוכה של טעמים, וכך גם הנאמן שמונה לאי די בי עם מתן הצו לפירוקה, הלא הוא עו”ד אופיר נאור (להלן: “הנאמן”). בקליפת אגוז, המתנגדים טוענים כי לא הוכחה כלל המחאת זכויות לפי סעיף 13(א) לחוק המשכון, לא צויין מתי היא התרחשה ולא צורף מסמך כלשהו המוכיח את דבר ההמחאה; כי מדובר בהצעה בלתי רצינית על פניה, של גוף משפטי שטרם נוסד, שאינה נתמכת בבטוחה כלשהי כמתחייב בנסיבות הענין ואפילו לא בתצהיר לאימות העובדות; כי אלשטיין מנסה לנכס לעצמו את הערך של מניות השליטה תמורת נזיד עדשים, ואם רצונו לרכוש את מניות השליטה, שייכבד ויגיש הצעת רכישה כמו מתמודדים אחרים; כי לא ניתן לפדות משכון באמצעות פדיון חלקי בלבד של החוב, אלא באמצעות פדיונו המלא והמיידי; כי הבקשה מתעלמת מקיומם של שעבודים מדרגה שניה ושלישית על מניות השליטה, וכי לא ניתן אגב פדיון שעבוד מדרגה ראשונה, למרק את הנכס המשועבד מהשעבודים הנוספים עליו (קרי, השעבוד מדרגה שניה לטובת אי די בי והשעבוד מדרגה שלישית לטובת מחזיקי האגייח מסדרה ט’); כי לא הרי פדיון כהרי מכר, ואילו הבקשה

;

3 מתוך 10

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

הנוכחית יוצרת ערבוב מכוון בין פדיון לבין מכר, רק כדי למרק מכל זכות של צד שלישי את המניות המשועבדות ולפגוע אגב כך בבעלי השעבוד מדרגה שניה ושלישית; כי הצעת הפדיון כוללת מתן פטור מתביעות, דבר שאין לו כל קשר למימוש זכות פדיון; כי אלשטיין הוא שגרם לפתיחה בהליכי חדלות פירעון נגד אי די בי לאחר שהפר את התחייבותו להזרים לה 70 מליון ₪ ועוד כהנה וכהנה שלל טענות.

8. בתגובה להתנגדויות, טוענת המבקשת כי לאלשטיין ולחברות בשליטתו מוקנית הזכות לפדות
את השעבוד כנגד תשלום מלוא החוב, ועם פרעונו לא נותרות עוד זכויות לבעל השעבוד. עוד טוענת המבקשת כי לכונסי הנכסים אין זכות להתנגד למימושה של זכות קוגנטית זו ואין להם זכות לדרוש כי בקשת הפדיון תיתמך בבטוחות כלשהן. אכן, פדיון המניות המשועבדות מחוץ לכתלי בית המשפט לא היה מנקה את המניות מכלל השעבודים הרובצים עליהן, אך במקרה דנן מבוקש לרכוש ולפדות את המניות לפי סעיף 34אי לחוק המכר, ולכן הממכר צריך לעבור לידי המבקשת כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת. זו גם התוצאה הצודקת מבחינה כלכלית משום שאין כל ערך עודף במניות השליטה מעבר לגובה החוב כלפי הנושה המובטח בשעבוד מדרגה ראשונה, וגם ערך זה מוטל בספק נוכח שווי השוק של המניות. מכל מקום, גם אם הפדיון לא יפקיע את השעבודים מדרגה שניה ושלישית, אזי עם ביצועו, תהפוך המבקשת לנושה של אי די בי ולהבטחת תשלום החוב יהיו המניות הנפדות משועבדות בשעבוד ראשון לטובתה, הגובר על השעבודים מדרגה שניה ושלישית. עוד טוענת המבקשת כי התשלום המוצע על ידה הוא בגדר קיום מלוא החיוב, שכן מועד התשלום המקורי חל בסוף שנת 2022 ואילו היא מציעה לפרוע את מלוא החוב עד לסוף שנת 2021, כלומר, היא מקדימה בשנה תמימה את פירעון החוב. כמו כן, אין דרישה פורמלית או צורנית בנוגע לאופן בו המחאת זכות צריכה להיעשות, ובעל השליטה הוא מי שזכותו עלולה להפגע ממתן המשכון או ממימושו. לבסוף, כך טוענת המבקשת, יש להתעלם מהצעות שונות לרכישת המניות המשועבדות, שהופרחו לחלל האוויר בטרם הוסמכו כונסי הנכסים הזמניים להעמיד את המניות למכירה.

דיון והכרעה

9. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, מן הנימוקים
שיפורטו להלן.

4 מתוך 10

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

10. ראשית לכל, ספק רב בעיני האם מלכתחילה עומדת למבקשת הזכות לפדיון מניות השליטה.
זכות זו מוקנית לפי סעיף 13(א) לחוק המשכון לחייב ולכל אדם אחר שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או ממימושו. במקרה דנן, החייב היא בכלל אי די בי, ולא דולפין ישראל, שהרי המשכון לטובת מחזיקי האגיית מסדרה ידי נועד להבטיח פירעון חוב של אי די בי כלפיהם, באמצעות נכס של דולפין ישראל. ברם, החייב במקרה דנן, אי די בי, באמצעות הנאמן, מתנגד לפדיון המשכון והצעת הפדיון נעשית יימעל לראשויי.

מיהו איפוא אותו “כל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או ממימושו”י? פשיטא שדולפין ישראל היא בבחינת מי שעלולה להפגע, משום שמניות השליטה הן נכס שלה. ברם, בקשת הפדיון לא הוגשה על ידה אלא על ידי גוף ערטילאי, חברה בייסוד, שטרם הוקמה ולא ברור מי יהיו בעלי מניותיה. אין כל טענה כאילו דולפין ישראל היא שהמחתה את זכות הפדיון למבקשת, וספק רב בעיני אם ניתן יילדלגיי מעל לראשה, ולראות את דולפין הולנד או את אלשטיין עצמו, כמי שזכותם עלולה להפגע מחמת מימוש המשכון, שכן אין להם זכויות ישירות במניות השליטה, שלא באמצעות דולפין ישראל, ולא ניתן להתעלם מאישיותה המשפטית הנפרדת של דולפין ישראל ולייחס את נכסיה, וזכות הפדיון בתוכם, לדולפין הולנד או לאלשטיין (וספק רב אם דולפין ישראל מצוייה כיום במצב שבו היא רשאית לוותר על נכסיה). בהקשר זה בולטת לעין העובדה שלא הוצג כל מסמך המעיד על המחאת זכות הפדיון לטובת המבקשת, ואפילו לא ברור מי בדיוק היה הממחה- האם היתה זו דולפין הולנד? ואולי אלשטיין עצמו! מכל מקום, קשה להלום שהמחאת זכות כה נכבדה תיעשה בהבל פיו של מאן דהוא, ולא תועלה על הכתב כדי שניתן יהיה לבחון את רצינותה ואת עצם תוקפה. יתר על כן, הטענה כאילו הזכות אכן הומחתה היא טענה עובדתית מובהקת, אך משום מה, לא נמצא מי שיתמוך אותה בתצהיר כמתחייב.

11. שנית, הדין איננו מאפשר פדיון חלקי של חיוב, אלא אך ורק פדיון שלם ומלא. לא בכדי קובע
בהקשר זה סעיף 13(ד) לחוק המשכון כי: יאין בהוראות סעיף זה כדי להקנות זכות לפדות חלק מן המשכון על ידי קיום חלק מן החיוב, זולת אם הוסכם על כך בהסכם המישכון.” עמדתי על כך בהחלטתי בתיק פר”ק (מחוזי תייא) 1549-03 עו”ד דוד גאון, כונס הנכסים של קניון אביה בבאר שבע נ’ שב-עמי חברה לבניה השקעות ופיתוח בע”מ (פורסם בנבו, 0301.2020.) (להלן: “ידוד גאון”):

5 מתוך 10

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

“… נתונה אמנם לחייב הזכות לפדות את המשכון, אלא שזכות זו מותנית בקיום החיוב שלהבטחתו נעשה המשכון, קרי, פרעון החוב בשלמותו. לא ניתן איפוא לפדות את המשכון באמצעות תשלום שוויו של הנכס הממושכן, כפי שטוענת החברה, תוך הותרה על כנה של יתרת החוב הבלתי נפרע.”י

ברוח דומה נפסק בתיק פר”ק (מחוזי מרכז) 1126-09 בנק לאומי לישראל בע”מ נ’ א. עזרא יוזמים ובונים בע”מ (פורסם בנבו, 2408.2011.):

יימבלי להידרש לטענות הבנק בדבר העדר זהות מלאה בין הנכסים המשועבדים אשר שווים צויין בבקשת העיקול – לבין אלה שמתבקש להורות על מימושם בבקשה הנוכחית, הרי שלא קמה לחברה זכות לפידיון המשכון על ידי תשלום שווי הנכסים. סעיף 13 לחוק המשכון תשכ”ז-1967 קובע במפורש כי חייב ואדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן המשכון או מימושו רשאי לפדות את המשכון “על ידי קיום החיוביי. עוד נקבע כי אין בהוראות הסעיף כדי להקנות זכות לפדות חלק מהמשכון על ידי קיום חלק מהחיוב אלא אם הוסכם על כך בהסכם המשכון. פידיון של נכס על פי חוק המשכון הינו על דרך של סילוק החוב במלואו.” (בע’ 20) (ההדגשה אינה במקור).

ראה גם בשיא (מחוזי נצרת) 2614/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע”מ נ’ אחמד סאהר עונאללה (פורסם בנבו, 1912.2000.):

” יקיים החיובי כאמור בסעיף 13 הנ”ל משמעו פרעון מלא של החיוב לידי הנושה (אלא אם הסכימו בעלי הדין אחרת).” (בפסקה 5).

וכן ראה ברייע (ת”א) 1617/04 מלמד נעם נ’ גיל הירשמן כונס נכסים (פורסם בנבו, 86.2006.), בפסקה הי.

12. על כן, על מנת לממש את זכות הפדיון של מניות השליטה (ככל שזכות זו אכן היתה מוקנית
למבקשת) ולהסיר את השעבוד מדרגה ראשונה לטובת מחזיקי אגיים ידי, שומה היה על המבקשת לפרוע לאלתר את מלוא חובה כלפיהם, בסך של לפחות 889 מליון ₪, אלא שהמבקשת מציעה לפרוע חוב זה בתשלומים- תחילה סך של 770 מליון ₪, וסך נוסף של 138

6 מתוך 10

לאאאא

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

מליון ₪ ישולם רק בתוך שנה לאחר מכן. פדיון שכזה- לאו שמיה פדיון. בהקשר זה אין יסוד לטענת המבקשת כאילו החוב המקורי היה אמור להפרע רק בסוף שנת 2022 ולכן היא כביכול מקדימה תשלומים במסגרת הצעת הפדיון- המבקשת מתעלמת מכך שהחוב בשלמותו הועמד לפירעון מיידי על ידי מחזיקי האגייח מסדרה ידי עוד ביום 219.2020., ולכן מועד פירעונו כבר חלף זה מכבר. זאת ועוד, המבקשת אף מציינת כי ישנה אפשרות שחלק מהתשלום השני (העומד על סך של 138 מליון ₪) ישולם לנושים אחרים של אי די בי, מה שאינו עולה בקנה אחד עם פדיון מלא של החוב כלפי מחזיקי אגייח ידי (אלא אם הכוונה היא להפרש בין הסכום הכולל שישולם, לבין גובה החוב כלפי מחזיקי האגייח מסדרה ידי).

יתר על כן, פדיון השעבוד מדרגה ראשונה איננו מהווה פדיון של השעבודים מדרגה שניה ושלישית, וממילא, המבקשת היתה נותרת, לאחר פדיון שכזה, עם מניות שליטה הכפופות עדיין לשעבודים מדרגה שניה ושלישית, וברי כי לא לכך התכוונה.

13. טעם שלישי לדחיית הבקשה הוא שהמבקשת מנסה אגב הליך של פדיון נכס משועבד, למרק
אותו משעבודים נוספים, נחותים בדרגה (השעבוד מדרגה שניה לטובת אי די בי והשעבוד מדרגה שלישית לטובת מחזיקי האגייח מסדרה ט’), דבר שהדין איננו מאפשר. מירוק נכסים מזכויות של צדדים שלישיים יכול להעשות או בדרך של הסדר נושים (מה שאינו המקרה שבפנינו) או בדרך של מכירה בידי רשות לפי סעיף 34אי לחוק המכר, הקובע: יינמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי.יי

ברם, פדיון כשמו כן הוא. פדיון איננו מכר ומכר איננו פדיון. אכן, המבקשת מנסה ליצור שעטנז בין זכות הפדיון לבין מכירה על ידי רשות לפי סעיף 34אי לחוק המכר, ולהלחימם יחדיו, כדי ליהנות מכל העולמות: מחד, לממש זכות נטענת של פדיון ובכך לזכות בעדיפות על פני מציעים אחרים ולמנוע הליך תחרותי, ומאידך, לראות זאת כאילו מדובר בהליך של מכירה על ידי רשות, מבלי שייערך בכלל הליך אמיתי של מכר, ובכך למרק את המניות מן השעבודים הנוספים. בהשאלה, יפים לעניננו דברי כב’ השופט (כתוארו אז) אי גרוניס ברעייא 4224/04 בית ששון בע”מ נ’ שיכון עובדים והשקעות בע”מ, פייד נט(6) 625,636 (2005): ייניתו

7 מתוך 10

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

לדמות את המבקשים ללהטוטן בקרקס הרוכב בעת ובעונה אחת על שני זוגות אופניים. הדבר אפשרי בקרקס אך לא בבתי-המשפט.י

14. נדגיש כי הדרך היחידה במקרה דנן למרק את מניות השליטה מכל הזכויות שדבקו בהן,
לרבות של בעלי השעבוד מדרגה שנייה ושלישית, היא באמצעות העמדתן למכירה לכל המרבה במחיר, באמצעות הליך תחרותי, פומבי, שוויוני ושקוף. אז ורק אז יחולו הוראות המירוק של סעיף 34אי לחוק המכר, ולא בכדי, משום שרק הליך אמיתי של מכירה תחת פיקוח בית המשפט, קרי, מכירה על ידי רשות לפי סעיף 34אי לחוק המכר, יבטיח השאה מכסימלית של התמורה בגין מניות השליטה ויש בו כדי להצדיק את פועלו המשפטי של המירוק מכל זכות של צדדים שלישיים. הליך כזה אף עשוי להביא למצב שבו ייפרע לא רק החוב כלפי בעלי השעבוד מדרגה ראשונה כפי שמציעה המבקשת, אלא גם, ולו באופן חלקי, החוב כלפי בעלי השעבוד מדרגה שניה (ולא רק קמצוץ זניח שלו, כפי שמציעה המבקשת).

15. טעם נוסף שבגינו יש לדחות על הסף את הצעת הפדיון הוא שהצעה זו כוללת ייעל הדרך”י מתן
פטור מתביעות לבעלי השליטה במבקשת ולמי מטעמם (ניתן להניח כי בראש ובראשונה הכוונה לאלשטיין, לחברות בשליטתו ולנושאי המשרה בחברות אלה), דבר שאין לו כל קשר למימוש זכות פדיון. בצדק מקשים כונסי הנכסים הזמניים בהקשר זה יימה ענין שמיטה אצל הר סיני ?יי כידוע, מתן פטור מתביעות יכול להיעשות אגב הסדר נושים, כנגד קבלת תמורה הולמת, ואין לכרוך פטור מתביעות במסגרת הצעה לפדיון שעבוד. נזכיר בהקשר זה כי זכויות התביעה הן נכס השייך לכלל נושיה של אי די בי ולא רק לבעלי השעבוד מדרגה ראשונה על מניות השליטה. ממילא, לא ניתן לכרוך מתן פטור כולל מתביעות עם הצעה לפדיון המכוונת כלפי בעלי שעבוד זה בלבד.

16. לבסוף, הצעת הפדיון נראית בלתי רצינית על פניה, משום שהיא הועלתה על דרך הסתם, בלא
לגבותה בבטוחה כלשהי, ואף מבלי לפרט את מקור הכספים הדרושים לשם ביצוע הפדיון. לא מדובר בפדיון של מכונית משומשת או של נכס פעוט ערך אחר, אלא בפדיון נכס רב ערך, תמורת סכום מוצע של 908 מליון ₪. כל זאת, שעה שאך לא מכבר, סירב אלשטיין להזרים סכום נמוך הרבה יותר של 70 מליון ₪ לקופתה המדולדלת של אי די בי, חרף התחייבות מפורשת שלו לעשות כן, שניתנה שנה קודם לכן, ובכך גרם למחזיקי האגיים של אי די בי לאבד

8 מתוך 10

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

לחלוטין את אמונם בו, מה שגם הניע בסופו של דבר את גלגלי הליך הפירוק ואכיפת השעבודים. יפים לעניננו הדברים הבאים שנאמרו בענין דוד גאון:

ייבבחינת למעלה מהצורך אציין כי ההצעה לפדיון המשכון הועלתה בעלמא, מבלי שהחברה תציג מקור מימון אפשרי לתשלום סכום כה נכבד, ומבלי שתעמיד בטוחה כלשהי, ולו גם חלקית, המעידה על יכולת כלכלית כלשהי לשם רכישת הקניון תמורת סך של 17,800,000. ניתן היה לצפות כי מי שמבקש באמת ובתמים לממש זכות פדיון שהוא טוען לקיומה, יצרף להצעתו פירוט של מקורות המימון וכן ערובות כלשהן להוכחת רצינות הצעתו.”י

ומה שהיה נכון להצעת פדיון תמורת סכום של 178. מליון , נכון בבחינת קל וחומר כאשר מדובר בסכום של 908 מליון ₪, כמו במקרה דנן.

17. כך גם יש לדחות את טענת המבקשת כאילו פדיון מניות השליטה באמצעותה הוא התוצאה
הצודקת מבחינה כלכלית משום שכביכול אין כל ערך עודף במניות השליטה מעבר לגובה החוב כלפי הנושה המובטח בשעבוד מדרגה ראשונה.

ראשית, טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענתה ההפוכה של המבקשת, לפיה שורת הצדק מחייבת ליתן לאלשטיין את האפשרות להקטין חלק מהפסדיו באמצעות פדיון המניות. משמע, יש בהחלט צפי וכוונה מצידו להפיק רווח מפדיון המניות.

שנית, טענה זו מניחה כי לא ניתן יהיה להשיג תמורה גבוהה יותר עבור מניות השליטה מזו המוצעת כיום על ידי המבקשת. ואולם, דומה כי המציאות טופחת על פני טענה זו, לפחות כעת, משום מאז ניתן הצו לפירוקה של אי די בי, זינק שווי השוק של דסקייש בשיעור דרמטי, ומשום שההצעה האחרת שכבר הוגשה, אינה נופלת מזו של המבקשת ולטענת הנושים היא אף עדיפה ממנה, ועוד היד נטויה, כיוון שרק לאחרונה ניתן האות הירוק לקידום הליכי המכר של מניות השליטה. בהקשר זה יש לדחות את הטענה כאילו כונסי הנכסים הזמניים פועלים בחוסר סמכות, משום שמאז הוגשה הבקשה הנוכחית, ניתן להם היתר לקדם את הליכי המכר באמצעות פרסום הזמנה לקבלת הצעות. דומה איפוא כי מי שעומד מאחורי המבקשת, מנסה לנכס לעצמו מראש את הצפת הערך האפשרית מקיום הליכי מכר גלויים, שקופים ופתוחים לכל.

9 מתוך 10

מעוז

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 50129-09-20 רזניק פז נבו נאמנויות בע”מ נ’ אירסה אי אל בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

18. אכן, אין לכחד כי אלשטיין, באמצעות חברות בשליטתו, השקיע עד כה סכומי עתק באי די בי
מבלי למשוך אי פעם דיבידנד ומבלי ליהנות הלכה למעשה מפירות השקעתו (ובכך הוא בהחלט נבדל לטובה מבעלי הון אחרים). ברם, בנסיבות שנוצרו, הדרך היחידה מכוחה הוא יוכל לנסות ולהחזיר לידיו את השליטה בדסקייש היא באמצעות התמודדות ישירה, כשווה בין שווים, על רכישת מניות השליטה והמניות הנוספות, ולא באמצעות מעקפים דוגמת הצעת פדיון שאינה משתכללת, אינה תופסת והיא בבחינת Non Starter לכל דבר וענין.

19. אשר על כן, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה נדחית.

20. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ”ז תשרי תשפייא, 15 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

) ג

חגי ברנר, שופט, סגן הנשיא

10 מתוך 10

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

א. בלדן אחזקות בע”מ נגד מיכאל גרוס ויצחק גבריאל גרוס ויוסף קצב ופסק דין בעניין נתבע 3 ולפני ביהמייש בקשת המבקש – הנתבע 3, לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, שיהוי וו/או מניעות אחרת, התיישנות. וטענות המבקש וטענות המבקשהמבקש טען בבקשה לסילוק על הסף כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית ודין מסוג השתק פלוגתא והשתק עילה וכן בשל שיהוי ומניעות. התביעה הנדונה העוסקת ובאירועים שאירעו כולם במאה הקודמת, כבר הוגשה בשנת 2000 והינה בגדר חזרה על תביעה ושכבר הוגשה. התביעה נדונה והוכרעה לחובת התובעת, בשתי ערכאות. וטענות המבקשהמבקש טען בבקשה לסילוק על הסף כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא והשתק עילה וכן בשל שיהוי ומניעות. התביעה הנדונה העוסקת באירועים שאירעו כולם במאה הקודמת, כבר הוגשה בשנת 2000 והינה בגדר חזרה על תביעה שכבר הוגשה. התביעה נדונה והוכרעה לחובת התובעת, בשתי ערכאות.עוד טוען המבקש, כי גם אם ביהמייש יימצא לנכון לקבוע כי לא מתקיים מעשה בית דין ועדיין יהיה מקום לדחות את התביעה מחמת שיהוי ו/או מניעות אחרת. הסיבה לכך הינה ושכביכול התובעת לא השכילה עד כה להגיש תביעה בעילה שעמדה לרשותה עוד בשנת 2000 ומאז ולא התרחש כל אירוע שמנע ממנה את הגשת התביעה. בנוסף, בענייננו לא יכול להיות ספק כי ומתקיימים שני התנאים לדחיית תביעה מחמת מניעות שעניינה שיהוי, הראשון, כי השיהוי מבטא וויתורו של התובע על זכותו, השני, כי בעקבות השיהוי הורע מצבו של הנתבע. וטענות המבקשהמבקש טען בבקשה לסילוק על הסף כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא והשתק עילה וכן בשל שיהוי ומניעות. התביעה הנדונה העוסקת באירועים שאירעו כולם במאה הקודמת, כבר הוגשה בשנת 2000 והינה בגדר חזרה על תביעה שכבר הוגשה. התביעה נדונה והוכרעה לחובת התובעת, בשתי ערכאות.עוד טוען המבקש, כי גם אם ביהמייש יימצא לנכון לקבוע כי לא מתקיים מעשה בית דין, עדיין יהיה מקום לדחות את התביעה מחמת שיהוי ו/או מניעות אחרת. הסיבה לכך הינה שכביכול התובעת לא השכילה עד כה להגיש תביעה בעילה שעמדה לרשותה עוד בשנת 2000 ומאז לא התרחש כל אירוע שמנע ממנה את הגשת התביעה. בנוסף, בענייננו לא יכול להיות ספק כי מתקיימים שני התנאים לדחיית תביעה מחמת מניעות שעניינה שיהוי, הראשון, כי השיהוי מבטא ויתורו של התובע על זכותו, השני, כי בעקבות השיהוי הורע מצבו של הנתבע.כמו כן, טוען המבקש, שמאחר שחלפו יותר משבע שנים ממועד אחרון האירועים שבגדר ועילת התביעה הנוכחית, ברור כי התביעה התיישנה. וטענות המבקשהמבקש טען בבקשה לסילוק על הסף כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא והשתק עילה וכן בשל שיהוי ומניעות. התביעה הנדונה העוסקת באירועים שאירעו כולם במאה הקודמת, כבר הוגשה בשנת 2000 והינה בגדר חזרה על תביעה שכבר הוגשה. התביעה נדונה והוכרעה לחובת התובעת, בשתי ערכאות.עוד טוען המבקש, כי גם אם ביהמייש יימצא לנכון לקבוע כי לא מתקיים מעשה בית דין, עדיין יהיה מקום לדחות את התביעה מחמת שיהוי ו/או מניעות אחרת. הסיבה לכך הינה שכביכול התובעת לא השכילה עד כה להגיש תביעה בעילה שעמדה לרשותה עוד בשנת 2000 ומאז לא התרחש כל אירוע שמנע ממנה את הגשת התביעה. בנוסף, בענייננו לא יכול להיות ספק כי מתקיימים שני התנאים לדחיית תביעה מחמת מניעות שעניינה שיהוי, הראשון, כי השיהוי מבטא ויתורו של התובע על זכותו, השני, כי בעקבות השיהוי הורע מצבו של הנתבע.כמו כן, טוען המבקש, שמאחר שחלפו יותר משבע שנים ממועד אחרון האירועים שבגדר עילת התביעה הנוכחית, ברור כי התביעה התיישנה.לבסוף טוען המבקש, שהתובעת מתעלמת מן העובדה שביהמ”ש המחוזי פסק כי על והתובעת לשלם לחברה המרכזית לשקילה (להלן: “חמייליי) 286,359 ₪. לפיכך, סכום החוב והפסוק של חמייל עומד על סך של 866,615 ₪ בלבד ויש לסלק על הסף כל אפשרות לתבוע מעבר ולסכום זה. ו1 מתוך 7
קרא עוד >>

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

באיזה תאריך פסק הדין פורסם?

מהו זמן פרסום פסק הדין?

כל הפרטים החשובים לגבי פסק דין זה בנקודות מתומצתות

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
error: תוכן זה מוגן !!