לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תייע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

לפני כב' השופטת איריס אילוטוביץ' סגל

תובעות

1. ח. פ. 2. ח.ק. על ידי ב"כ עורך הדין יצחק הוס

נגד

נתבעים

1. ש.כ. 2. ע.ב.ש. 3. א.ס. 4. ש.ב.ח על ידי ב"כ עורך הדין ארז חרז

פסק דין

לפניי תובענה לתיקון צו ירושה מיום 214.2016. אשר ניתן אחר המנוחה, הגברת ש.ז. ז'יל (להלן – "המנוחה").

השאלה העיקרית המונחת לפתחי – האם יורש אשר לא נטל חלק בניהולו של הליך משפטי כנגד צד שלישי, לשם הבטחת זכויות היורשים בעיזבון –ניתן לראותו כיורש אשר יהפקיר" את זכויותיו והסתלק מזכותו בעיזבון?

בשאלה זו ועוד יש להכריע.

רקע ועובדות רלוונטיות

1. המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 811.2007. והותירה אחריה בן זוג, מר א.כ. (להלן – יימר כ.יי), עמו התגוררה במהלך השנים האחרונות לחייה.

2. התובעות והנתבעים הם אחייניה של המנוחה מארבעת אחיה ואחיותיה זייל: התובעות הן אחייניותיה של המנוחה, מאחיותיה, הגברת ר.ק. זייל והגברת ש.ז. זייל, ואילו הנתבעים 1-4 הם אחייניה של המנוחה מאחותה, הגברת מ. זייל ואחיה, מר ש. זייל.

3. לשם הנוחות, להלן תרשים זרימה משפחתי:

1 מתוך 15

SUBS

סטרפל

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תיע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

הגברת ב.ס. זייל

הגברת

הגברת ת.ז. זייל

ר.ק. זייל

הגברת מ.
זייל

מר ש. זייל

ש.ז ז'יל – המנוחה

הגברת ח.פ.

הגברת
ח.ק. תובעת

הגברת ש.כ.

הגברת א.ס.

הגברת ש.ב.ח.

תובעת

מר ע.ב.ש. נתבע 2

נתבעת

נתבעת

נתבעת

4. אימה של המנוחה וארבעת אחיה ואחיותיה זייל, הגברת ב.ס. זייל (להלן – ייהגברת ס. זייל), הייתה אישה אמידה ובעלת רכוש רב.

5. ביום 2411.1980. הלכה הגברת ס. זייל לבית עולמה.

6. ביום 2312.1990. ניתן צו ירושה אשר מפרט את יורשיה של הגברת ס. זייל.

7. בין המנוחה, אשר הייתה אלמנה חשוכת ילדים, לבין יתר יורשיה של הגברת ס. זייל, התגלע סכסוך בכל הנוגע לאופן חלוקת עיזבונה (ראו: ת"א (תל-אביב) 30111/98).

:

8. ביום 84.2002. הגיעו כלל יורשיה של הגברת ס. זייל להסדר אשר אושר בבית המשפט, וקיבל תוקף של פסק דין.

9. ביום 811.2007. הלכה המנוחה לבית עולמה.

10. ביום 61.2008. הגיש מר כ., בקשה למתן צו ירושה אשר יצהיר על זכויותיו בעיזבון המנוחה,

מתוקף היותו בן זוגה.

11. ביום 301.2008. הגישה אימה של התובעת 2, הגברת ר.ק. זייל (במהלך ניהול ההליך הלכה לבית עולמה), התנגדות לבקשה שהגיש מר כ.. בעקבות הגשת ההתנגדות, הועבר ההליך לבית המשפט לענייני משפחה.

12. בתום שבע שנים של הליכים משפטיים, אשר התנהלו בשתי ערכאות שונות, נדחו לבסוף התובענות של מר כ. בנוגע לזכויותיו בעיזבון המנוחה. הנתבעים לא לקחו חלק בהליך המשפטי (ראו: עמיש 20591-04-11 כהן נ' קווקה רחל ואח' (313.2013.).

:

2 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תייע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

50. בהמשך החקירה, נשאל הנתבע 2 האם התייצב בשנת 2012 לדיון בבית המשפט המחוזי באולמה של כבוד השופטת י' שטופמן, במסגרת הליך הערעור בעניינו של מר כ.. הנתבע 2 השיב כי הוא יילא זוכריי (עמי 87 לפרוטוקול הדיון מיום 159.2020. שו' 12-15). בסמוך לאחר מכן, הציג בייס התובעות העתק מפרוטוקול הדיון המשפטי במסגרתו אכן צוין, כי הנתבע 2 השתתף בדיון (עמי 88 לפרוטוקול הדיון שו' 4). משכך, לא מצאתי לקבל את הטענה לפיה הנתבעים או מי מהם לא היו מודעים להליך המשפטי אשר התנהל מול מר כ. בנוגע לזכויות בעיזבון המנוחה.

51. עם זאת, בין אם הנתבעים ידעו על אודות קיומו של ההליך המשפטי כנגד מר כ. ובין אם לאו, הרי שלסברתי, בהתאם לדין הקיים, אין נפקא מינה לעניין זה ביחס לזכותם של הנתבעים לרשת. ואסביר.

52. אכן, כפי שצוין לעיל, במקרים חריגים ויוצאי דופן, ניתן יהיה לאמץ את הגישה הדוגלת בריכוך דרישת הכתב בסוגית ההסתלקות. ואולם, מבחינת פסקי הדין בהם אומצה אותה יגישה מקלהיי, עולה כי באותם המקרים, הייתה מונחת לפני בית המשפט ראשית ראיה בכתב, לצד יתר הראיות הנסיבתיות, ממנה ניתן יהיה ללמוד על רצון המסתלק. בניגוד לכך, במקרה המונח לפניי כעת, פרט לטענת התובעות לפיה בהתנהגותם של הנתבעים לא להצטרף להליך המשפטי, ניתן ללמוד על הסתלקותם מחלקם בעיזבון, לא הוצגה כל ראיה נוספת אשר תתמוך בסברה זו. הנתבעים לא ביצעו כל אקט או אמירה או פעולה אקטיבית ולא חתמו על כל מסמך או חוזה אשר יהא בהם כדי ללמד על רצונם להסתלק מחלקם בעיזבון. ההפך. הנתבעים כאמור סירבו לכל הצעה בנדון שהוצעה להם על ידי התובעות. כך, עולה מעדותה של הנתבעת 3 מיום 159.2020. (עמי 106 שו' 22-25):

"הוא נכנס אלינו ואמר לנו אני מבקש מכם תחתמו לנו כאן שאתם מוותרים על החלק שלכם בירושה והציע איזה סכום שזה לא מעניין אותי בכלל הסכום הזה. אמרתי לו, למה אני צריכה לחתום לך שאני מוותרת על הירושה של אבא שלי? למה? למה שאני אחתום לך? […]".

53. חיזוק לכך, נמצא גם בעדותו של מר א.ק., אחיה של התובעת 2 בנושא (עמוד 32 לפרוטוקול הדיון מיום 159.2020. שו' 30-31):

אני שואל, הם סירבו לחתום על מסמך וויתור, נכון? כן, נכון".

54. על כן, לצד העובדה שהסתלקות מעיזבון אכן נחשבת לייפעולה משפטיתיי במובנו של סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים") – הרי שבמקרה זה, לא בוצעה כל פעולה משפטית מצד הנתבעים אשר יכולה ללמד על וויתור כאמור. נוכח האמור, לא מצאתי לקבל את הטענה לפיה המדובר בייפגם טכנייי בלבד או על צורך לסטות מהוראות טכניות-פרוצדוראליות. במקרה הנדון, המדובר על חוסר ממשי בראשית ראיה אשר ממנה ניתן יהיה להשליך על רצון הנתבעים לוותר על חלקם בעיזבון המנוחה. בפרט כאשר הראיות הקיימות סותרות טענה זו.

11 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תיע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

55. בנסיבות אלה, לא מצאתי כל רלוונטיות לפסק הדין בעניין עייא 4372-91 יגאל סיטין נ' מיכל סיטין, מט (2) 120 (1995) אליו הפנו התובעות בסעיף 3 לסיכומיהן. שכן בעניין זה, דובר היה ביורש אשר הגיש הודעת הסתלקות כדין, בעוד הטוען כנגד טענת ההסתלקות היה נושה של אותו יורש אשר טען, כי הודעת ההסתלקות הוגשה שלא כדין. בבסיס הערעור עמדה סוגית תוקפה של ההסתלקות והשאלה, האם ניתן לפסול את ההסתלקות נוכח היותה למראית עין בלבד על פי סעיף 13 לחוק החוזים; ולנוכח היותה בלתי חוקית, בלתי מוסרית או סותרת את תקנת הציבור ובניגוד לעיקרון תום הלב על פי סעיפים 30 ו-39 לחוק החוזים.

56. ולא מאי, כפי שצוין לעיל, במקרה שלפניי לא נחתם כל חוזה בין הצדדים, והנתבעים לא ציינו בשום שלב כי הם מוותרים על זכותם בעיזבון. כמו כן, משעה שהנתבעים סירבו לחתום גם על ייכתב וויתוריי, על פי בקשת התובעות, הרי שגם פסק הדין בעניין עייא 2041/05 דוד מחקשווילי נ' רחל מיכקשווילי (1911.2007.), אליו הפנו התובעות בסעיף 1 לסיכומיהן, אינו רלוונטי לנסיבות דנן.

57. אשר לייזעקת ההגינותיי הנטענת, הרי שבכל הנוגע לניהולו של ההליך המשפטי כנגד מר כ., שמורה הייתה לתובעות הזכות לדרוש החזר הוצאות המשפט בגין ניהול המאבק המשפטי שלהן כנגד מר כ.. התובעת 2 אישרה כי בית המשפט פסק לה ולתובעת 1 החזר שכר טרחה כאמור בעמי 53 שוי 16-18 לפרוטוקול:

קיבלתם החזר של שכר הטרחה, בית המשפט פסק לכם הוצאות אך ורק לטובתכם וציין לבקשתכם שאלו המקבלים, נכון? נכון".

58. אשר לשאלה האם ניתן היה לעלות את הטענה מושא הבקשה לתיקון צו הירושה במועד מוקדם יותר, אציין כי לכאורה, עולה כי התובעות לא הגישו תביעתן בהזדמנות הראשונה. כפי שצוין לעיל, צו הירושה אחר המנוחה ניתן עוד ביום 55.2016. וזאת, זמן רב לאחר ניהולו של הליך משפטי בין הצדדים אשר בסופו, גובש הסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. יתרה מזאת, לתובעות היה זמן רב להגיש את תביעתן מושא ההליך שלפניי עוד טרם הגשת הבקשה לצו הירושה. לכך יש נפקות.

59. אשר לטענת התובעות לפיה לא היו מודעות לדין החל בעניין, אציין כי טענה זו תמוהה בעיני. התובעות היו שותפות לניהולם של שני הליכים משפטיים סבוכים בנוגע לעיזבון המנוחה, האחד למול מר כ. ואילו השני למול הנתבעים ויוצגו על ידי מיטב עורכי הדין. משכך, נראה כי התובעות היו חשופות ונגישות למלוא המידע הנדרש לצורך בירור זכויותיהן המשפטיות על פי הדין הנוהג. יתרה מזאת, הטענה של התובעות אינה הדין שחל אלא המדובר בטענה חדשה שהדין אינו מכיר. משכך קיים קושי, לטעון כי התובעות לא היו מודעות לדין החל בעניין, נראה כי התובעות ידעו היטב את הדין ואך קיבלו עצות מעורכי דין טרם לא להגיש התובענה דנן. ראו פרוטוקול הדיון מיום 246.2019.

עמי 7 שו' 1-5:

12 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תייע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

"הגעתי למסקנה אחרי שלמדתי את החומר, אני בטוח, ואולי אני טועה, שהקדשתי לבדיקת הסוגיה הזאת יותר זמן ממה שבית משפט יכול. אז עומד בפני אדם שבהתחלה חשב בדיוק אותו הדבר ונודע לי שהם היו אצל עורכי דין אחרים גם ששלחו אותם הביתה, אבל אני לפני ששלחתי אותם הביתה בדקתי, הגעת למסקנה שיש בסיס לטענת הפקרה ולחילופין הסתלקות שאומר בית המשפט העליון, זה טכני."

60. אשר לייזעקת ההגינותיי, טענו התובעות כי הצדק והיושר אינם יכולים לסבול כי בנסיבות מקרה זה, יתחלק עיזבון המנוחה באופן שווה בין הצדדים אשר במשך עשרות שנים היו אנשי מריבה ומדון (סעיף 14(ב) לסיכומי התובעות). ואולם, מעדותה של התובעת 1 במהלך דיון ההוכחות מיום 165.2020. ניתן היה ללמוד בדיוק ההפך, על כך, שרצונה היה דווקא לסיים את ההליכים המשפטיים, ולבצע חלוקה שווה של הרכוש בין כלל היורשים, הן אלה שלקחו חלק בניהול ההליך המשפטי כנגד מר כ. והן אלה שלא (עמי 65 שו' 21-29):

שזה, למי היא רוצה אבל אני אף פעם לא אמרתי להם את זה בחיים. אני אמרתי נתחלק הכל, בחיים, א. אני אמרתי לך שזה רק לי? בחיים לא. אני אמרתי נתחלק בשביל שלום המשפחה.
שאלתי, שאלתי, כב' הש' אילוטוביץ' סגל: למי רצית לחלק? לכל, העדה גב' פ.:
לא, אני לא אכפת לי מכלום, עו'יד חרזי:
לכולם. העדה גב' פ.:
אני איבדתי את אמא שלי מסרטן, את אחותי מסרטן, אמרתי לא., אין לי כוח למשפטים. בואו נסיים, נתחלק נסיים, ".

61. טענה נוספת אותה העלו התובעות, הייתה כי הנתבעים גילו בהתנהגותם ואופן התנהלותם יכוונה להפקיר" את זכותם לרשת את המנוחה כמשמעותה בסעיפים 7 ו-13 לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971 הקובעים כדלקמן:

"הפקרה ל. הבעלות במיטלטלין פוקעת כשבעלם מוציאם משליטתו תוך כוונה להפקירס".

"תחולה 13 .(א) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחוייבים, גם על זכויות. (ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון".

62. אשר לטענה זו, אציין כי אין דין ירושה כדין יימיטלטליויי ואין זהות בין הדין החל על העברת זכויות בירושה, לדין החל על העברת זכויות במיטלטלין. לא בכדי, נחקקו בחוק הירושה הוראות הנוגעות לביצוע עסקאות בזכויות של יורש (סעיף 7 לחוק הירושה), ולביצוע עסקאות בירושה עתידית (סעיף 8 לחוק הירושה).
13 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תיע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

63. לא מצאתי תימוכין בדין לטענה התובעות בנוגע להפקרת הירושה. טענה זו של התובעות אינה מתכתבת עם הדין הקיים. אדם אינו יכול להפקיר את זכותו לרשת ואינו יכול לזנוח אותה. הרי בדיוק על מהותה של פעולה זו – נסב ההליך שלפניי – על האופן שבו ניתן לוותר על הזכות לרשת, קרי, באמצעות הסתלקותו של היורש מזכותו בעיזבון. אדם צריך לדעת, כי הוא מבצע פעולה של הסתלקות מירושה. הסתלקות מירושה היא אקט רצוני ואישי. בשל טיבה וטבעה של פעולה זו ולנוכח חשיבותה ורגישותה, קבע המחוקק תנאים ברורים לשם התקיימותה, דרישת הכתב והתצהיר. זה הכלל. אכן לכל כלל יש חריג. לא מצאתי, כי במקרה שלפניי קם החריג לכלל זה כפי שנדון בפסיקה.

64. בחינת אופן התנהלותו של התובעות, מצביעה כי דווקא הן היו אלה אשר ייזנחויי את טענותיהן בעניין אופן חלוקת העיזבון, והשלימו עם פסק הדין אשר ניתן ביום 214.2016. אשר קבע את זהות יורשי המנוחה על פי הדין. במשך כשלוש שנים, ביצעו התובעות פעולות משפטיות הן במסגרת ניהול התיק והן במסגרת הליך ניהול העיזבון תוך שנמנעו מלהזכיר דבר בנוגע לטענותיהן המונחות עתה לפתחי. מה גם שלנוכח הדין החל, לא מצאתי בטענות התובעות כל ממש. מובנת לי התחושה הסובייקטיבית של התובענות, כי רק הודות לפועלן נותר רכוש בעיזבונה של המנוחה. עם זאת, דרך המלך היתה, להגיש תובענה מתאימה בנוגע להשבת הכספים והמשאבים אשר השקיעו בניהול התובענות, ולא ללכת בדרך של הגשת התובענה שלפניי.

סוף דבר

65. לנוכח כל האמור, דין התובענה להידחות. לא מצאתי כל עילה בדין לביטול או לתיקון צו הירושה שניתן אחר המנוחה ביום 55.2016..

66. אשר לשאלה שנשאלה בראשית פסק הדין אשיב, כי לא מצאתי כי אי נטילת חלק בניהול הליך משפטי משולה יילהפקרותיי או יילהסתלקותיי מירושה לה זכאי זוכה על פי הדין.

הוצאות משפט

67. משנתדחתה התובענה יש להידרש לשאלת ההוצאות.

68. בשים לב לתקנה 155 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשעייט-2018 והפסיקה כפי שנתגבשה במרוצת השנים (כך למשל בעייא 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פייד מז(5) 114,126-125 (1993)), נקבע שאופן חישובו של שכר הטרחה הראוי, הוא תלוי משתנים רבים ואינו בגדר רשימה סגורה. בבג"צ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת (306.2005.) נקבע, כי לאחר ניתוח של תכלית חיוב בעל דין בהוצאות רעהו, והתייחסות למצב בארצות שונות, אמת המידה הנכונה לחיוב שכר טרחת עורך דין הוא, כי ההוצאות צריכות להיות סבירות, הכרחיות ומידתיות. במסגרת הקווים

14 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תייע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

המנחים לשימוש באותן אמות מידה, נקבע, כי התעריף המינימאלי אינו משמש כאמת מידה אלא רק רף תחתון; יש להתחשב בהתנהגות הצדדים ובדרך שבה ניהלו את ההליך; שיקול נוסף הוא הסעד המבוקש או הסכום השנוי במחלוקת; כמו כן יש להתחשב במורכבות התיק והזמן שהושקע בהכנתו ; השיקול האחרון המוזכר הוא חשיבות העניין עבור בעלי הדין.

;

69. בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, היקפם של כתבי בי-הדין והבקשות בתיק והתנהלותם של הצדדים במסגרת הניהול ההליך – נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה והוצאות עבור הנתבעים הוא בסך של 20,000 שייח.

70. ההוצאות ישלמו על ידי התובעות בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, וככל שלא ישולמו עד למועד שנקבע, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום בפועל.

71. פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים, הנכסים, העדים וכל פרט אחר העשוי להביא לזיהוי מי מהצדדים או העדים.

72. תואיל המזכירות להמציא את פסק הדין לצדדים ולסגור את התיק.

ניתן היום, ו' אייר תשפייא, 18 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

איריס אילוטוביץ' סגל, שופטת

15 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תייע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

13. ביום 1712.2014. הגישה הנתבעת 1 בקשה חדשה למתן צו ירושה אחר המנוחה.

14. ביום 103.2015. הגישו התובעת 2 ואימה המנוחה (הגברת ר.ק. זייל), התנגדות לבקשה לצו הירושה, וההליך הועבר לבית המשפט לענייני משפחה.

15. ביום 204.2016. הגישו התובעת 2 ואימה המנוחה בקשה למחיקת התנגדותן למתן צו

הירושה.

16. ביום 214.2016. ניתן פסק דין בהליך, במסגרתו נקבעו כלל יורשי המנוחה על פי דין, ביניהם

גם התובעות 1-2 והנתבעים 1-4.

17. ביום 55.2016. ניתן צו ירושה אחר המנוחה (להלן – "צו הירושהיי).

18. נוכח האמור, ביום 135.2019. הגישו התובעות את התובענה, מושא ההליך שלפניי, לתיקון צו הירושה אשר ניתן אחר המנוחה. במסגרתה עתרו לכך שבית המשפט יקבע, כי התובעות הן יורשיה הבלעדיות של המנוחה באופן שווה, כך שהנתבעים לא יוכרו כחלק מיורשי המנוחה. זאת, לנוכח העובדה שלא נטלו חלק בהליכים המשפטיים כנגד מר כ.. התובעות טענו, כי אילולא מאבקן המשפטי הממושך כנגד מר כ. בנוגע לאי זכויותיו בעיזבון המנוחה, לא היה נותר, הלכה למעשה, כל רכוש בעיזבון המנוחה לחלק. משכך, יש לראות בהתנהלותם זו של הנתבעים ייכהסתלקותיי מזכויותיהם בעיזבון המנוחה.

טענות הצדדים

טענות התובעות

19. הנתבעים ייהפקירו את זכותם לרשת את המנוחה, בכך שלא נטלו חלק במאבק המשפטי אשר התנהל כנגד מר כ.. רק הודות למאבק המשפטי אשר ניהלו התובעות נותר הרכוש בעיזבונה של

המנוחה.

20. התנהלות זו של הנתבעים מלמדת על "הסתלקותם" מחלקם בעיזבון המנוחה.

21. היעדר קיומו של מסמך בכתב או של תצהיר הסתלקות, מהווה בהקשר זה ייפגם טכנייי בלבד, ובסמכותו של בית המשפט לסטות מהוראות הדין בעניין זה, מקום שבו שוכנע כי הצדק, היושר ותום הלב מחייבים זאת.

22. בכל הנוגע לשיהוי הנטען בהגשת התובענה לתיקון צו הירושה, הרי שהמדובר ב"טעות אופטית" בלבד. התובעות לא היו מודעות להשלכות המצב על זכותן המשפטית ולכך שמגיע להן את

3 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תיע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

כל עיזבון המנוחה. טעות זו הובילה את התובעות לבצע מספר פעולות משפטיות שגויות, אותן מבקשות לתקן במסגרת ההליך הנדון.
אשר לייזעקת ההגינותיי, הרי שהצדק והיושר, אינם יכולים לסבול מצב שבו הנתבעים יזכו מן ההפקר וייהנו מזכויות בעיזבון עליו וויתרו.

23. טענות הנתבעים

24. תובענה זו הוגשה שלא בתום לב, ולנוכח סירוב הנתבעים להיכנע לדרישותיהן הסחטניות של התובעות, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך המשא ומתן לחלוקת העיזבון אשר בסופו של יום לא הבשיל לכדי הסכם.

25. למן מועד פטירתה של המנוחה, סירבו התובעות לקדם את הבקשה לרישום צו הירושה בטאבו, והסדרת רישום נכסי המקרקעין ואופן חלוקת העיזבון בין הצדדים. כך גם במשך השנים, התובעות לא נקטו בכל פעולה משפטית לצורך תיקון צו הירושה.

26. התובעות הן שהחליטו למחוק את התנגדותן לבקשת הנתבעת 1 להוצאת צו ירושה אחר המנוחה. בעקבות כך, ניתן לבסוף ביום 214.2016. פסק דין הקובע את זהות יורשי המנוחה על פי דין. בנסיבות אלה, מנועות התובעות כעת, מלהעלות טענותיהן בעניין בשנית מכוח דיני ההשתק.

27. לו חפצה המנוחה להוריש את כלל עיזבונה לתובעות אזי, הייתה עושה צוואה ומורישה את עיזבונה בהתאם. משעה שלא עשתה כן, הרי שיורשיה הם היורשים על פי דין, לרבות הנתבעים.

דיון והכרעה

28. סעיף 72 לחוק הירושה, התשכייה-1965 (להלן – "חוק הירושהיי) קובע כדלקמן :

יינתן רשם לענייני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט".

29. על פי הדין צו הירושה אינו קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי בלבד. דהיינו, אינו יוצר את הזכות אלא אך מכריז על קיומה (עייא 62-50 זאב גוטוטר נ' מנדל פרידמן ואח', ז 746,750 (1953); עייא -513 82 עדנה רייזמן נ' גבריאלה וושצ'ין, פייד לז (2) 813,824 (1983)). בהקשר זה, אפנה אף לפסק הדין

4 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תיע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

בעניין רעייא 2267-95 היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי נ' אדמונד הרטפלד, מט(3) 854 (1995) פסקה 13 שבו נקבע כדלקמן:

יילצו ירושה אופי דקלרטיבי. הוא מצהיר על זכויות קיימות ואין בכוחו ליצור יש מאין (ראה ע"א 62/50 גוטוטר נ' פרידמן ואח[7] '). מנגד, זכויותיו הקנייניות של היורש מתגבשות עם פטירת המוריש, אף אם אינו ברשימת היורשים שבצו הירושה, ואף ללא רישומן של הזכויות במרשם המקרקעין. הקניית זכויות בדרך הורשה אינה עיסקה במקרקעין, הטעונה רישום כתנאי לשכלולהיי.

30. במסגרת בחינת בקשה לתיקון צו ירושה, נדרש בית המשפט לבחון התקיימותם של שלושה

תנאים מצטברים:

א.

ראשית, יש לבחון האם קיימת עובדה שלא הובאה לפני בית המשפט או הרשם בטרם מתן הצו או טענה אשר לא נטענה במועד מתן הצו (היימ (מחוזי חיפה) 28449/97 הברמן נ' היועץ המשפטי לממשלה (17.1998.)).

ב.

שנית, יש לבחון האם ניתן היה לקבל צו שונה מזה שניתן, מקום שבו הייתה אותה עובדה או טענה מובאת לפני בית המשפט או הרשם, בטרם מתן הצו.

ג.

שלישית, יש לבחון האם ניתן היה לעלות את הטענה עליה מבוססת הבקשה לתיקון צו הירושה בטרם הגשת הבקשה לתיקונו. ככלל, מקום שבו יוכח, כי המבקש את תיקונו של צו הירושה לא פעל כנדרש ממנו בהזדמנות הראשונה, ידחה בית המשפט את בקשתו. ואולם, שיקול הדעת הסופי בעניין, נתון לבית המשפט על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה המונח לפתחו (עייא 601/88 רודה נ' שרייבר, פייד מז (2) 441,459 (1993) (להלן – ייעניין שרייבריי); שי שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (נבו הוצאה לאור) תשס"ב-2005, כרך ג' בעמ' 84 (להלן – ייש' שילהיי)).

31. מקום שבו יוכח, כי לא נוצרה הסתמכות ולא חל שינוי לרעה במצבם של צדדים שלישיים, וכי לא נעשה שימוש לרעה בזכות תוך פגיעה בסופיות הדיון, על פי מבחני תום הלב והשיהוי, יבחן בית המשפט את התקיימותו של סעיף 72 לחוק הירושה על דרך של פרשנות רחבה ומקלה (בשיא (נצרת) 1471-08 אשרף מיכל נ' האפוטרופוס הכללי – חיפה (163.2009.).

32. במסגרת בחינה זו, נדרש יהיה להתייחס, בין היתר, למהותה של העובדה או הטענה החדשה, לטיבה ולמשקלה הלכאורי; למידת האיחור בהגשת הבקשה ובהצגת המידע החדש לבית המשפט ; לטעמים אותם סיפק המבקש לשיהוי בהגשת הבקשה; לקשיים אשר נוצרו בעקבות השיהוי בבירור
5 מתוך 15

;

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תייע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

זכויותיהם המהותיות של הצדדים וביכולת לברר את עובדות המקרה לאשורן; ולמידת חומרת הפגיעה בכל אחד מהצדדים, מקום שבו ייעתר בית המשפט לשינוי המבוקש (ע"א 4440-91 צבי טורנר נ' מאיר טורנר, מז (2) 436,439 (1993) (להלן – "הלכת טורנריי); עייא 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי, פייד לו(4) 337,346 (1982) (להלן – "הלכת לשינסקי"י); עניין שרייבר, בעמ' 459).

33. בפסק הדין בעניין תיע (טבריה) 22121-03-10 י.ה נ' עז' המנוחה מ.ה. זייל, סעיף 38 (212.2011.) (להלן – ייעניין 22121-03-10") מנה כבוד השופט אי זגורי את עשרת הדברותיי להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בבקשות לתיקון צו ירושה:

א. קבלת בקשה לתיקון צו ירושה היא בגדר חריג ולא בגדר הכלל (הלכת שרייבר);

ב. מניין הזמן אמנם על השיהוי בהגשת התובענה להימדד מהיום שבו נודעה יהעובדה
החדשהיי ולא מיום הפטירה. עם זאת, יש לבחון האם הייתה באפשרות המבקש לדעת על אותה העובדה לו בדק כמו שצריך;

ג.

מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשות לפני בית המשפט (הלכת לשינסקי);

ד.

הטעם אותו מעלה המבקש לאיחור בהגשת הבקשה ומידת הסבירות או אי הסבירות להסבר זה (הלכת לשינסקי);

ה.

הדגש אינו על מידת השיהוי אלא על הנימוק לשיהוי ולמידת סבירותו של הסבר זה. נוסחת האיזון בהקשר זה קבעה, שככל שההסבר לשיהוי סביר יותר, לא תהווה מידת השיהוי, מכשול, אף אם מדובר באיחור של שנים (עמייש (חיפה) 13757-05-10 מ. י. נ' ש. כ. (0510.2010.));

ו.

למשך הזמן יש בהחלט משמעות – מקום שהתקופה עלתה על עשר שנים, הדבר נתפס ייכשיהוי בלתי סביר" (בשיא (משפחה תל אביב) 15126/07 מ.ג. נ' ח.ח. (57.2009.)). ככל שהשיהוי נמשך לאורך זמן רב יותר, כך יהפוך נטל השכנוע מצד המבקש לכבד יותר (תייע (ירושלים) 41880-07 עיזבון המנוחה.. נ' אלמונים (2812.2009.));

ז.

יש לבחון את טיבה, מהותה ומשקלה הלכאורי של העובדה החדשה אשר מצדיקה לכאורה את שינוי צו הירושה המקורי (הלכת טורנר);

ח.

האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעיזבון, בהבאת חומר ראיות לפני בית המשפט לביסוס טענותיו (הלכת לשינסקי);

6 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תיע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

ט.

מהי מידת חומרת הפגיעה בכל אחד מהצדדים עקב שינוי צו הירושה המבוקש (הלכת שרייבר);

.)

מהו הקושי לו עלול לגרום השיהוי בדרך לבירור זכויותיהם המהותיות של הצדדים (הלכת שרייבר).

האם קיימת עובדה חדשה אשר לא הייתה ידועה לתובעות במועד שבו ניתן צו הירושה

אחר המנוחה?

34. לטענת התובעות, עד למועד הגשת התובענה ייחיו הן בטעות משפטית, מבלי להיות ערות לעובדה, שאי שם, במעמקי אוקיינוס הדינים', 'חבויה להי, זכותן המהותית ביחס לעיזבון המנוחה, טעות בעקבותיה ביצעו התובעות פעולות משפטיות שגויות הניתנות לביטוליי (סעיף 14(א) לסיכומי התובעות).

ומהי אותה טעות משפטית ?

35. לטענת התובעות, במשך הזמן שחלף הן לא ידעו כי הלכה למעשה, הנתבעים הסתלקו מחלקם בעיזבון המנוחה או הפקירו את זכותם לרשת את המנוחה. זאת לנוכח העובדה, שבחרו שלא לקחת חלק ולא להתערב בניהול ההליכים המשפטיים כנגד מר כ., ונמנעו מלהשתתף במאבק המשפטי כדי יילהציליי את עיזבון המנוחה.

36. בנסיבות בהן הנתבעים בחרו שלא יילהילחם על זכותם ולהותיר את המאבק בידי התובעות, הרי שבכך, ויתרו הם למעשה על זכותם לרשת את המנוחה.

37. לא מצאתי בטיעון זה של התובעות ממש. ואבהיר. אין המדובר ייבעובדה חדשה"י אשר לא היתה ידועה לתובעות במשך כל השנים עת היו מיוצגות. ההליך כנגד מר כ. הסתיים לפני הוצאת צו הירושה של המנוחה. ודי בכך. נראה כי כבר בשלב הזה ניתן לסיים את פסק הדין. למעלה מן הצורך, ומשעה שהתובעות עמדו על ניהול ההליך כדבעי, וטענתן כאמור, כי המדובר ייבטעות משפטיתיי שלא היתה ידועה לתובעות, שגם לה כאמור לא מצאתי אחיזה בדין, אעבור לדון בשאלה הבאה:

האם ניתן לראות בהתנהלותם של הנתבעים ייכהסתלקות"י מזכותם לרשת את

המנוחה ?

38. סעיף 6 לחוק הירושה קובע כדלקמן :

:

"הסתלקות היורש מזכותו בעזבון

7 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תיע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

6. (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה. (ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

[…]'י.

39. תקנה 16(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – ייתקנות הירושהיי) קובעת, כי על הודעת ההסתלקות להיעשות באמצעות תצהיר:

"16(א) המסתלק מחלקו בעזבון יגיש הודעת הסתלקות לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט כשהענין הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק.
בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהותו של המסתלק, שיעור ההסתלקות, ואם הסתלק לטובת בן-זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק; הודעת ההסתלקות תהיה בתצהיר.

(5)

."[…]

40. הנה כי כן, תנאיו של סעיף 6(א) לחוק הירושה אינם מתקיימים, שכן הנתבעים לא חתמו בשום שלב על תצהיר הסתלקות. משכך, יש להידרש לשאלה הבאה.

האם ניתן להסתלק מירושה על פי דין שלא לפי הוראות סעיף 6 לחוק הירושה?

41. כפי שצוין לעיל, על פי החוק ותקנות הירושה, על תצהיר ההסתלקות להיעשות בכתב על דרך של הודעת הסתלקות לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט. ככלל, קובעת הפסיקה, כי הדרך היחידה באמצעותה ניתן יהיה לבצע את פעולת ההסתלקות היא באמצעות היצמדות דווקנית לדרישות המחוקק והגשת תצהיר בכתב (עייא 8331-03 פהד בשארה נ' טנוס טנוס (129.2005.)).

42. הודעת הסתלקות אשר תוגש בניגוד לדרישות אלה לא תזכה להכרה משפטית, ולא ניתן יהיה לראות בה ככזו השוללת את זכותו של יורש לרשת (אילנית שבת (חלפון) ייהסתלקות בחוק הירושהיי (נבו הוצאה לאור (התשייף-2020) בעמ' 23-24 (להלן – "הסתלקות בחוק הירושהיי); עייא 734-90 עלי צאלח זובידאת נ' חדיג'ה זובידאת, מו (1) 749 (1992)).

43. מגמה זו, הוכרה בין היתר בפסק הדין בעניין בייל (נצרת) 2868-03 רוקיה אבו ראס המוסד לביטוח לאומי (78.2005.). נקבע כי כל עוד לא הוגשה הודעת הסתלקות כדין לערכאה המוסמכת, אין מקום לראות את היורש כמי שהסתלק מחלקו בעיזבון, וזאת אף אם חתם על תצהיר הסתלקות בפני
8 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תייע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

עורך דין. בדומה נפסק, בפסק הדין בעניין תיע (חיפה) 32505-07-10 עיזבון המנוח מ. ל. ז'יל נ' ש.ל (1311.2011.), כי גם ייכתב ויתורי אשר נחתם על ידי יורשת, אינו יכול להיות מוכר כהודעת הסתלקות כדין, משעה שלא נערך על דרך תצהיר. על פי מגמה זו בפסיקה, אין לראות בכוונת הסתלקות הנאמרת בעל פה כעל פעולת הסתלקות העונה על דרישות הדין.

44. עם זאת, רמז לריכוך דרישת הכתב, ניתן לראות בספרו של שי שילה בכרך א' בעמ' 80 הייש 10. שם נכתב, כי עניינה של דרישת הכתב היא הוכחה ולא קיום ועל כן, בהתקיים נסיבות מיוחדות ייגם הודעה בעל פה לבית המשפט תוכל להוות הסתלקותיי.

45. בפסק דינו של כבוד השופט ני זיתוני בעניין תמייש (קריות) 13123-07-17 א.א נ' ש.ש ואח' (49.2019.), התקבלה הטענה להסתלקות מהעיזבון חרף היעדרו של מסמך כתוב וזאת, משעה שניתן היה ללמוד על כך ממכלול הראיות והעדויות שהוצגו לבית המשפט, כי האם המנוחה בחרה להסתלק מחלקה בעיזבון לטובת הבת. בפסק הדין, נעשה היקש מתוך סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – "חוק המקרקעין"), הקובע את דרישת הכתב ביחס לביצוע עסקאות במקרקעין ומהריכוך שחל בנטל ההוכחה עם פרסומו של פסק הדין בעניין עייא 986-93 יעקב קלמר נ' מאיר גיא, נ (1) 185

.((1996)

46. משכך, אפנה גם לעמי 26 בספרה של אי שבת (חלפון) ייהסתלקות בחוק הירושהיי:

"גם בפסקי הדין אשר הקלו בדרישת הכתב, לא היה זה בנסיבות רגילות, אלא הודגש בהם שנקודת המוצא היא, שמדובר בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. אין ספק כי גם אם הגישה תיטה לכיוון ריכוך דרישת הכתב בסוגית ההסתלקות, יש ליישם זאת בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שלא תהפוכנה לדבר של שגרה, וזאת בעיקר בשל שתי סיבות עיקריות: ראשית, המדובר בדרישה חקיקתית הקובעת כי כתב הוא תנאי לקיומה של הסתלקות ופשיטא, שיש ליישם את הוראת החוק המחייבת. שנית, הזהירות נדרשת במיוחד במצבים בהם נטען להסתלקות של אדם שנפטר ולא ניתנה ממנו עדות ביחס לפעולה זוי.

47. לטענת התובעות, אמנם הנתבעים לא הגישו לבית המשפט הודעה פורמאלית בתצהיר או בכתב, על דבר הסתלקותם מעיזבון המנוחה, אולם אי הצטרפותם להליך שנוהל כנגד מר כ., מהווה תחליף ראוי להודעת הסתלקות כאמור. מנגד, לטענת הנתבעים, לא קיים כל קשר בין השתתפותם או אי השתתפותם בניהול ההליך המשפטי כנגד מר כ. לבין זכותם לרשת את חלקם בעיזבון המנוחה על פי דין. משעה שהתובעות בחרו למשוך התנגדותן במסגרת הליך הבקשה לצו ירושה אחר המנוחה אותו הגישה הנתבעת 1 – הרי שמשול הדבר להסכמתן ולהכרתן בזכותם של הנתבעים לרשת את חלקם בעיזבון המנוחה.

9 מתוך 15

SUBS

סטנלי

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תיע 26072-05-19 פ' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

48. מבחינת העדויות והראיות שלפניי, הרי שבנסיבות העניין, נראה כי הנתבעים אכן היו מודעים לקיומו של ההליך כנגד מר כ.. כך למשל, במסגרת עדותה של הנתבעת 3 בדיון ההוכחות מיום 159.2020. נאמרו על ידה הדברים הבאים (עמי 109 שוי 27 ועד לעמי 110 שו' 3):

"אחרי שזה כבר היה כל כך הרבה שנים ואז, אחת, אחד העדים שהיו של א. הוא היה עובד במכולת ואז כשעשיתי שם קניות אז הוא אומר לי, את יודעת שהיום היה המשפט יחד עם א.? אמרתי לו לא, לא ידוע לי. אז הוא אומר לי כן, היום היה המשפט ואמרתי לו בכלל, אתם, לא קיבלנו בכלל זימון. הוא אומר, לא הייתם וזה, אמרתי לו כן לא היינו, וגם שלא קיבלנו זימון. אף אחד לא יידע אותנו, אף אחד לא אמר לנו שקיים, שיש משפט בכלל. אף אחד, בכלל לא שלחו לנו לא מכתבים, לא יידעו אותנו, לא אמרו לנו שום דבר. רק זה במכולת אמר לי, את יודעת? היום הייתי בדיון, היה משפט יחד עם א.".

ובהמשך, עמ' 110 שו' 22 ועד לעמ' 111 שו' 14:

את לא באה אליהן, אל בנות דודות שלך ואומרות מה, למה רק אתן? למה רק הן? אז, מה אני רוצה להגיד לך! פשוט בכל הדיונים האלה לא היה לי עורך דין, לא היה לי עורך דין היות ועורך דין הוס גם הוא, אני חושבת שהוא ניהל גם את המשפט הזה. אני לא יודעת, אני לא בטוחה, אבל היות והוא אמר שהוא כבר לא מוכן לייצג אותי לא היה לי עורך דין, אמא שלי הייתה באותה תקופה אחרי שתי התקפי לב ושאלתי אחר כך, אבל בכל זאת זה הפריע לי, הפריע לי כאילו מה? אני אחת מהיורשות ולא מיידעים אותי שיש משפט? נו אז מה את עושה?

gege gegege

מפריע לך, אבל מה את עושה אקטיבית? פניתי, פניתי, פניתי ואמרתי למי פנית? כאילו לבית משפט, פניתי לע. אמרתי ע., אתה עובד בבית משפט, למה אנחנו לא מקבלים מכתבים? למה אנחנו לא מקבלים שום דבר ? אז מה הוא אמר לך ? ואז לקראת סוף המשפט, ע. זה אח שלך או בן דוד? כן, אחי, אחי, ואז לקראת סוף המשפט אז פעם אחת קיבלנו איזה מכתב שמתנהל משפטים יחד עם א., בתאריכים זה, תראה, שמענו שיש משפטים אבל אף פעם לא ידענו באיזה תאריך המשפט, באיזה יום המשפט, שאנחנו צריכים לבוא להופיע. לא ידענו, התעלמו מאיתנו כאילו אנחנו לא קיימים. כמו שאמרו לנו לבוא לחתום, תחתמו שאתם מוותרים, ככה אמרו, אתם לא זכאים בכלל, ".

49. חיזוק נוסף לכך שהנתבעים ידעו על קיומו של ההליך המשפטי כנגד מר כ., עלה במהלך עדותו מיום 159.2020. של הנתבע 2, עת נחקר ביחס לעיתוי הגשת הבקשה לצו ירושה אחר המנוחה

(עמי 79 שו' 30-32 :

[…] אז תסביר לי למה אתה חיכית 7 שנים. למה לא הלכת אחרי שנה? אני רוצה לדעת. אין לי תשובה".

10 מתוך 15

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

עמית הלוי ועו"ד שמחה רוטמן ואח' נגד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 כב' השופט חנן מלצר ושר הפנים ח"כ אריה דרעי ועו"ד יעקב פונקלשטיין פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) וסיעת יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה ו4 .יצחק זאב פינדרוס ועו"ד איתן הברמן ואח' וסיעת הליכת בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה ועיי בייב ערייד אבי הלוי ואח' וסיעת התאחדות הספרדים שומרי התורה ותנועתו של מרן הרב עובדיה זצ"יל ול. סיעת איחור מפלגות הימין – הבית היהודי והאיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ועו"ד אלי שמואליאן ול. סיעת איחור מפלגות הימין – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית עו"ד אלי שמואליאןפסק דין ועסקינן בשני ערעורי בחירות, ערעור עיקרי וערעור שכנגד, בנוגע לתוצאות והבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו ביום 2019, ואשר תוצאותיהן פורסמו בילקוט והפרסומים ביום והערעור העיקרי והערעור שכנגד בתמצית והערעור העיקרי והערעור שכנגד בתמציתשני הערעורים עוסקים במנדט העודף השביעי, במסגרת חלוקת המנדטים והעודפים בשיטה המכונה "בדו עופר" לפי סעיפים 81 ו-82 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח ומשולב], התשכ"ט-1969 (להלן: המנדט העודף השביעי). במסגרת התוצאות הרשמיות של והבחירות לכנסת ה-21, המשיבה 3 (להלן גם: יהדות התורה) היא שזכתה במנדט העודף והשביעי נושא הערעורים שלפנינו. ו10 ו11 ו12 ו13 ולפי התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-21, מספר הקולות שהיו יכולים ולהוביל להענקת המנדט העודף השביעי למשיבה 5 (להלן: הליכוד) היה קטן ביותר ובוודאי בהתחשב בכך שעסקינן בבחירות ברמה הארצית: מדובר בגריעת 71 קולות ומיהדות התורה ומהמשיבה 6 (להלן: ש"ס) הקשורות ביניהן בהסכם עודפים; או בהוספת ו14 ו15 ו1 מתוך 33
קרא עוד >>

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
error: תוכן זה מוגן !!