לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

אאאאא

ישראל

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

ע”מ 18169-09-20 מאה ואחת טים בע”מ נישראל

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת יעל ייטב

המערערת

מאה ואחת טים בע”מ

נגד

המשיבה

מדינת ישראל

החלטה

מבוא

1. בקשה לחייב את המערערת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה, ככל שהערעור
ידחה וככל שייפסקו לטובת המשיבה הוצאות משפט, בהתאם לסעיף 353א בחוק החברות, התשנ”ט-1999 (להלן: “חוק החברות”); ולחלופין בהתאם לתקנה 157 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט 2018 (להלן: ייתקנות סדר הדין האזרחי “); וכן בקשה להורות כי
הערעור ידחה ככל שלא תופקד הערובה האמורה. 2. המערערת, חברה העוסקת באספקת כוח אדם, ערערה על החלטת המשיבה בדבר חיובה
בכפל מס לפי סעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, התשל”ו- 1975 (להלן: “חוק מס ערך מוסף”), בסך 14,307,608 ₪; פסילת פנקסי המערערת לשנים 2016 ו- 2017, לפי סעיף 77(ב) בחוק מס ערך מוסף; והטלת קנס לפי סעיף 95(א) בחוק מס ערך מוסף, בסך של 703,990

הבקשה להפקדת ערובה ועמדות הצדדים

3. בבקשתה טענה המשיבה כי קיים חשש ממשי באשר ליכולתה של המערערת לשלם את
הוצאותיה ככל שהערעור ידחה, וככל שיפסקו לטובתה הוצאות משפט, ועל כן יש לחייבה בהפקדת ערובה לתשלום ההוצאות.

4. המשיבה הפנתה לכך שבהתאם למרשמיה אין בבעלות המערערת נכסים שמהם ניתן
להיפרע, אף הדגישה כי גובה המס השנוי במחלוקת עולה על 15 מיליון ₪. אשר לסיכויי הערעור טענה המשיבה כי סיכויי הערעור נמוכים, וציינה כי מההודעות שנגבו בעניינה של המערערת ניתן ללמוד כי חשבוניות שהוצאו לה ואותן ביקשה לקזז, הוצאו שלא כדין.

1 מתוך 6

אאאאא

ישראל

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

ע”מ 18169-09-20 מאה ואחת טים בע”מ נ’ ישראל

תיק חיצוני:

5. המערערת טענה מנגד, במהלך דיון שהתקיים לפניי ביום 103.21., כי היא חברה פעילה,
שמחזורי פעילותה מסתכמים לסך של 7 מיליון ₪ בחודש. הודגש כי המערערת לא נסגרה בעקבות החקירה, ואין חשש כי לא תוכל לשלם את הוצאות המשפט בסוף ההליך, ככל שהערעור ידחה. כמו כן, טענה המערערת, כי אין מדובר בערעור סרק וכי הערעור הוגש על אדנים מוצדקים. ב”כ המערערת אף הוסיף כי פעילות המערערת מלווה על ידי רואה חשבון.

3.4

המסגרת החוקית

6. סעיף 353א בחוק החברות קובע –

“הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין”.

7. כפי שבואר בהלכה הפסוקה, הכלל שנקבע בסעיף הוא חיוב תובעת, שהיא חברה שאחריות
בעלי מניותיה מוגבלת, להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע, ככל שהדבר יתבקש, למרות קיומה של זכות היסוד לפנייה לערכאות (ראו לעניין זה רעייא 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע”מ נ’ זיסר, (מיום 137.2008.); רעייא 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ’ נוריס לפיתוח והובלות בע”מ, (מיום 2305.2011., להלן- ייפרשת באר טוביהיי); רעייא 4890/16 טריניטי מערכות מחשוב בע”מ נ’ הוצאה מוכרת בע”מ (מיום 228.16.); ורעייא 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע”מ נ’ צפון הירקון תל אביב בע”מ (מיום 142.16.)). הכלל האמור נועד להפיג את החשש שמא תשמש האישיות המשפטית הנפרדת של התובעת ככלי להימנע מתשלום הוצאות המשפט, ככל שהתביעה תדחה וככל שיפסקו הוצאות לטובת הנתבע (ראו גם רע”א 7221/16 הטכניון מכון טכנולוגי לישראל ואח’ נ’ צ’רלס מילגרום (מיום 139.17., להלן- ייפרשת הטכניוןיי), והוא נקבע גם בשים לב לכך שזכות הגישה לערכאות של חברה יחלשהי מזכות הגישה לערכאות של אדם בשר ודם, כפי שהודגש בפרשת הטכניון וכן ברעייא 7687/18 מדינת ישראל- רשות המסים נ’ מרעב חסן בנייה וסחר בע”מ (מיום 157.20.)(להלן- ייפרשת מרעב חסן”י). כב’ השופט ע’ גרוסקופף הדגיש בפרשת מרעב חסן כי איזון התכליות השונות בסעיף 353א בחוק החברות שונה באופן מובהק מהאיזון שאומץ בהסדרי חקיקה אחרים העוסקים בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות, כגון תקנה 519 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד- 1984, וניכרת בו החמרה עם החברה אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, על דרך של נכונות מוגברת לחייב בהפקדת ערובה להוצאות.

2 מתוך 6

אאאאא

ישראל

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

ע”מ 18169-09-20 מאה ואחת טים בע”מ נ’ ישראל

תיק חיצוני:

8. לצד הבטחת הוצאותיו של נתבע, שההליך נכפה עליו שלא מרצונו, נועד הכלל הקבוע בסעיף
353א בחוק החברות אף למנוע תביעות סרק (ראו פרשת מרעב חסן).

3. 9. יחד עם זאת מסורה לבית המשפט, על פי הוראות הסעיף, הסמכות לפטור את התובעת
מהפקדת ערובה באחד מהשניים: בהתקיימן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את ההימנעות מהחיוב בהפקדה; או בנסיבות שבהן הוכיחה החברה התובעת את יכולתה לעמוד בתשלום ההוצאות, ככל שהתביעה תידחה והיא תחויב בהוצאותיו של הנתבע. הנטל לשכנע את בית המשפט שאין להחיל את הכלל, אלא את החריג המאפשר פטור מחיוב החברה התובעת בהפקדת ערובה מוטל על החברה התובעת (ראו למשל פרשת באר טוביה ; פרשת מרעב חסן)).

10. בית המשפט העליון קבע לא פעם כי חובת הפקדת הערובה, כאמור בסעיף 353א בחוק
החברות, חלה גם בערעורי מס (וזאת לצד תחולתה של תקנה 519 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד- 1984, שהוחלפה בתקנה 157 בתקנות סדר הדין האזרחי, תקנות אשר הוחלו במפורש על ערעורי מס מכוח תקנה 9 בתקנות בית המשפט לערעורים בענייני מס הכנסה), התשל”ט – 1978, ותקנה 10 בתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), התשל”ו- 1976). כך למשל צוין בפרשת מרעב חסן, כי אי הבהירות באשר לתחולת סעיף 353א בחוק החברות על ערעורי מס, הוסרה לאחרונה בפסיקה עקבית במסגרת החלטות בבקשות רשות ערעור שניתנו בדן יחיד על ידי מותבים שונים. ואכן, ברע”א 5013/15 ג’ורדאל בע”מ נ’ מנהל מע”מ באר שבע (מיום 2712.2015.) קבע כבי השופט נ’ סולברג כי יייש טעם טוב והיגיון רב בעצם החלת הוראה זו על ערעורי מס (כמו גם על הליכים נוספים שעניינם תקיפה של החלטת רשות מנהלית)”, שכן, אותם טעמים הקיימים לעניין חיוב חברה תובעת בערובה, מתקיימים גם לגבי חברה שערבות בעלי מניותיה מוגבלת המערערת על החלטת פקיד המס. כב’ השופט ע’ גרוסקופף קבע ברעייא 6315/18 חב’ ג’י אם בניה בע”מ נ’ מנהל מע”מ לוד (מיום 710.18.) קביעה דומה באשר לתחולתו של הסעיף בערעורי מס, והבהיר כי הפרשנות שלפיה סעיף 353א בחוק החברות אינו חל ביחס לעתירות מנהליות או ערעורי מס היא פרשנות דחוקה מבחינה לשונית, שאינה הולמת את תכלית החוק. כב’ השופט נ’ הנדל, קבע ברעייא 1970/18 מיכאל ביטוח עבודות בניה בע”מ נ’ מנהל מע”מ (מיום 193.19.)(להלן- ייפרשת מיכאליי), כי קשה לקבל פרשנות שלפיה לא יחול סעיף 353א בחוק החברות בערעורי מס ובערעורים מנהליים, תוך שהודגש כי פרשנות אחרת עלולה לפגוע בקופה הציבורית, באותם מקרים שבהם רשויות המס, אשר זכו בהליך, לא יזכו להיפרע בגין הוצאותיהם מנישומה חסרת יכולת כלכלית, המסתתרת מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת ונהנית מאחריות מוגבלת.

3 מתוך 6

אאאאא

ישראל

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

ע”מ 18169-09-20 מאה ואחת טים בע”מ נישראל

תיק חיצוני:

11. כב’ השופט ע’ גרוסקופף הדגיש בפרשת מרעב חסן כי אינטרס הנישום שלא תחסם דרכו
לברר את חבות המס שהושתה עליו בערכאות משפטיות הוא אינטרס רב חשיבות, ואולם אין בו כדי להביא לשלילת תחולת ההוראות בדבר הפקדת ערובה על ערעורי מס. יחד עם זאת עמד על צורך לנהוג במתינות בקביעת גובה הערובה, בשים לב לטיבו של ההליך –

יידי בכך שבמסגרת הפעלתה של הסמכות, ובעיקר בעת קביעת גובה הערובה אותה נדרש הנישום להפקיד, ייתן בית המשפט דעתו לטיב ההליך, וינהג במתינות. ודוק, ההצדקה לנהוג במתינות בעת קביעת הערובה שתידרש מנישום המגיש ערעור מס קיימת בין אם החיוב מוטל מכוח תקנות סדר הדין האזרחי ובין אם הוא מוטל מכוח סעיף 353א לחוק החברות. עם זאת, עוצמת ההצדקה פוחתת כשמדובר בהטלת החיוב מכוח סעיף 353א לחוק החברות, וזאת בשים לב לכך שזכות הגישה לערכאות של חברה חלשה מזכות הגישה לערכאות של אדם בשר ודם. גם על כל אלה עמד השופט ניל הנדל בעניין מיכאל,

בציינו את הדברים הבאים:

סבורני כי בהליכים כגון דא יש מקום לתת משקל לכך שהנישומה מבקשת לממש את זכותה להעמיד, ולראשונה, תחת עיניה של הביקורת השיפוטית את החבות שהרשות מבקשת להשית עליה. הדרך הראויה לפרשנות סעיף זה היא דרך המתינות, המאזנת בין זכותו של המשיב שלא יילספוגיי עלויות בגין הליך שזכה בו כדין, לבין האינטרס שלא לחסום את דרכה של הנישומה לערער על השומה שנקבעה לה, ככל שלא מדובר בערעור סרק.

14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31

ודוקו: השיקול לגבי סוג ההליך, המאופיין בכך שנישומה מגיבה להליך מינהלי קודם, עשוי לתת את אותותיו הן ביחס לעצם הטלת הערובה במקרה גבולי; והן ביחס לשיעור הערובה – ביתר שאת. ברם, אין זה שיקול בודד ויש לקחת בחשבון שיקולים נוספים כגון ההוצאות הצפויות לנוכח מורכבות ההליך, שווי המחלוקת וטיבה, יכולתה הכלכלית של החברה, איתנותה ועוד. אך זאת יש לזכור: עסקינן בערובה מכוח חוק החברות. משמע ערובה המוטלת על חברה בע”מ. מדובר באישיות המוכרת משפטית, אך אינה בשר ודם. זהו יצור כלכלי, מוכר ולגיטימי, אך לא בכדי היו כאלה שהגדירו אותו כייפיקציהיי, אם כי לא במובן המשפטי (ראו יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות 39-37 (2013)). בהתאם, זכותו לפנות לערכאות פחותה (שם, פסקה 3).

12. כב’ השופט י’ עמית חזר לאחרונה על ההלכה האמורה בעייא 477/19 חברת ג’י בי אם בניה
בע”מ נ’ מנהל מע”מ לוד (מיום 22.21.), והדגיש כי על פי הוראות הדין רואים את המערער בערעורי מס כתובע. כן הפנה לכך יישבתקנה 157(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ח

4 מתוך 6

אאאאא

ישראל

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

ע”מ 18169-09-20 מאה ואחת טים בע”מ נ’ ישראל

תיק חיצוני:

2018, הסנקציה היא מחיקה של כתב התביעה”. ואכן, כפי שנקבע גם בפרשת מרעב חסן, הסנקציה על הימנעות מהפקדת הערובות היא מחיקת הערעור (ולא דחייתו כפי שביקשה המשיבה בענייננו).

דיון והכרעה

13. לאחר בחינת הבקשה והתגובה מצאתי שאין מקום בענייננו לחרוג מהכלל שלפיו מוטל על
המערערת, שהיא חברה שאחריות בעלי מניותיה מוגבלת, להפקיד ערובה, כאמור בסעיף 353א בחוק החברות, לשם הבטחת הוצאותיה של המשיבה, שכן לא עלה בידי המערערת להראות כי מתקיים בענייננו חריג מהחריגים המצדיקים סטייה מהכלל המחייב בהפקדת הערובה.

14. במהלך הדיון שהתקיים בפניי לא הצביעה המערערת על משאבים כלכליים כלשהם, ולא
הציגה ראיות המעידות על יכולתה הכלכלית המאפשרת לה לשאת בתשלום ההוצאות. המערערת אף לא הצביעה על טעמים אחרים שיש בהם כדי להצדיק הימנעות מהפקדת

הערובה.

15. אשר לסיכויי הערעור, בשלב זה, משטרם הוגשו ראיות הצדדים, והבחינה נעשית על יסוד
כתבי הטענות, אינני סבורה כי ניתן לקבוע שסיכויי הערעור כה גבוהים, במידה שיש בהם, לבדם, להצדיק פטור מהפקדת הערובה, וזאת נוכח טיב המחלוקת, הנטל המוטל על המערערת מכות ההלכה הפסוקה.

16. בנסיבות האמורות מצאתי כאמור שיש לחייב את המערערת בהפקדת ערובה, כדי
להבטיח את תשלום הוצאותיה של המשיבה, ככל שהערעור ידחה וככל שהמערערת תחויב בהוצאותיה.

17. בפרשת מרעב חסן התייחס כב’ השופט ע’ גרוסקופף, בין היתר על יסוד הבחנות שקבע כבי
השופט נ’ הנדל בפרשת מיכאל, גם לאמות המידה לקביעת גובה הערובה, וציין כי בעת קביעת גובה הערובה, ייתן בית המשפט את דעתו לטיב ההליך של ערעור המס, וינהג במתינות, בין אם מדובר בחיוב מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, ובין אם מדובר בחיוב מכוח סעיף 353א בחוק החברות. יחד עם זאת הודגש כאמור כי עוצמת ההצדקה פוחתת כשמדובר בהטלת החיוב מכוח סעיף 353א בחוק החברות, בשים לב לכך שזכות הגישה לערכאות של חברה יחלשהי מזכות הגישה לערכאות של אדם בשר ודם.

18. בקביעת גובה הערובות וטיבן יש אפוא לנהוג במתינות, ואולם יש לשקול גם את סכום המס
השנוי במחלוקת, העומד בענייננו על למעלה מ- 15 מיליון ₪, סיכויי הערעור, היקף

5 מתוך 6

אאאאא

ישראל

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

ע”מ 18169-09-20 מאה ואחת טים בע”מ נ’ ישראל

תיק חיצוני:

ההתדיינויות הצפוי, וכפועל יוצא היקף החיוב הצפוי בהוצאות. על יסוד שיקולים אלו, ובשים לב לסכום ההפקדה הכולל שנקבע בעייא 477/19 , מצאתי שיש לחייב את המערערת בהפקדת ערובה בסכום של 50,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית. כמו כן מצאתי שיש לחייב אחד מבעלי מניותיה של המערערת בהפקדת ערבות צד ג’ בסכום של 50,000 ₪.

19. הערבויות יופקדו בתוך 30 ימים, וככל שלא יופקדו בתוך התקופה האמורה, ימחק
הערעור.

ניתנה היום, כ”ט ניסן תשפייא, 11 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

(.

יעל ייטב, שופטת

6 מתוך 6

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

עמית הלוי ועו”ד שמחה רוטמן ואח’ נגד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 כב’ השופט חנן מלצר ושר הפנים ח”כ אריה דרעי ועו”ד יעקב פונקלשטיין פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) וסיעת יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה ו4 .יצחק זאב פינדרוס ועו”ד איתן הברמן ואח’ וסיעת הליכת בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה ועיי בייב ערייד אבי הלוי ואח’ וסיעת התאחדות הספרדים שומרי התורה ותנועתו של מרן הרב עובדיה זצ”יל ול. סיעת איחור מפלגות הימין – הבית היהודי והאיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ועו”ד אלי שמואליאן ול. סיעת איחור מפלגות הימין – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית עו”ד אלי שמואליאןפסק דין ועסקינן בשני ערעורי בחירות, ערעור עיקרי וערעור שכנגד, בנוגע לתוצאות והבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו ביום 2019, ואשר תוצאותיהן פורסמו בילקוט והפרסומים ביום והערעור העיקרי והערעור שכנגד בתמצית והערעור העיקרי והערעור שכנגד בתמציתשני הערעורים עוסקים במנדט העודף השביעי, במסגרת חלוקת המנדטים והעודפים בשיטה המכונה “בדו עופר” לפי סעיפים 81 ו-82 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח ומשולב], התשכ”ט-1969 (להלן: המנדט העודף השביעי). במסגרת התוצאות הרשמיות של והבחירות לכנסת ה-21, המשיבה 3 (להלן גם: יהדות התורה) היא שזכתה במנדט העודף והשביעי נושא הערעורים שלפנינו. ו10 ו11 ו12 ו13 ולפי התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-21, מספר הקולות שהיו יכולים ולהוביל להענקת המנדט העודף השביעי למשיבה 5 (להלן: הליכוד) היה קטן ביותר ובוודאי בהתחשב בכך שעסקינן בבחירות ברמה הארצית: מדובר בגריעת 71 קולות ומיהדות התורה ומהמשיבה 6 (להלן: ש”ס) הקשורות ביניהן בהסכם עודפים; או בהוספת ו14 ו15 ו1 מתוך 33
קרא עוד >>

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
error: תוכן זה מוגן !!
account android arrow-alt-circle-down arrow-alt-circle-left arrow-alt-circle-right arrow-alt-circle-up arrow-down arrow-left arrow-right arrow-up author bars behance blogger buffer caret-down caret-left caret-right caret-square-down caret-square-left caret-square-right caret-square-up caret-up cart-menu-1 cart-menu-2 cart-menu-3 cart-menu-4 categories chevron-down chevron-left chevron-right chevron-up clock close comments cookies copyright coupon-discount date-modified date-published discord double-arrows-down double-arrows-left double-arrows-right double-arrows-up dribbble envelope-open envelope eye facebook fax flickr foursquare github gmail google-drive grid-view hashtag hollow-ring homepage instagram ios level-down-alt level-up-alt line link linkedin list-view login logout long-arrow-alt-down long-arrow-alt-left long-arrow-alt-right long-arrow-alt-up medium messenger mobile-menu mobile phone pinterest place qq quote-left quote-right quotes reading-time-hourglass reading-time-stopwatch reddit rss scroll-to-top search shazam shopping-bag shopping-cart side-panel-opening-2-left side-panel-opening-2-right side-panel-opening-left side-panel-opening-right skype slack small-arrow-down small-arrow-left small-arrow-right small-arrow-up sms snapchat soundcloud spinner spotify stackoverflow sync telegram tiktok times-circle tinder trello tripadvisor tumblr twitch twitter viber vimeo vine vkontakte website wechat whatsapp windows wishlist xing yelp youtube zoom