לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

לפני

כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא

מבקשים

מ.מ ע"י ב"כ עו"ד אוסנת פרינץ ו/או שי זילברברג ואח' מהתכנית לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה המרכז לקידום מעמד האשה עייש רקמן

נגד

משיבים

ע"י ב"כ עו"ד פרי-אל ברוורמן

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ארז שני, בתלהיימ 7576-01-20), מיום 111.21..

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים בני זוג לשעבר, הורים לקטין יליד שנת 2010.

פרידת הצדדים אירעה עת הקטין היה כבן שנה וחצי וביום 275.13. הורה ביהמ"ש קמא כי משמורת הקטין תהיה בידי המבקשת ונקבעו הסדרי שהות של המשיב עם הקטין פעמיים באמצ"ש וכל סופייש

שני.

במהלך השנים שחלפו התנהלו בין הצדדים הליכים נוספים בעניין הקטין.

1 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

ביום 121.20., לאחר שהמשיב לא נפגש עם הקטין במשך 6 חודשים, הגיש המשיב תביעה יי להחזרת הסדרי קשר וניכור הורייי (תלהיימ 7576-01-20). ההליך נדון תחילה בפני המותב הרגיל הדן בענייני הצדדים (כב' השופטת סיגלית אופק) ואף הוזמנו והוגשו מספר תסקירים של שירותי הרווחה. ביום 3012.20. נקבע דיון בעניינם של הצדדים לפני כב' השופט ארז שני,, במסגרת תפקידו כשופט מוקד, וזאת לאור טענת המשיב לניכור הורי מצד המבקשת כלפיו.

ביום 112.21. בתום דיון שקיים כב' השופט שני במעמד הצדדים, נתן את ההחלטה הבאה, שלאור חשיבותה תובא להלן באופן מלא:

החלטה הסכסוך שבין הצדדים, ראשיתו בבקשה ליישוב סכסוך אשר הוגשה ביום 1301.2012.. מאז צברו הצדדים יירקיי עוד 14 תיקים קשורים. עניין לי בחידוש הקשר שבין האב לבין בנו, קטין כבן עשר לערך. אין עורר כי זה למעלה משנה לא פגש האב את בנו. בתיק שלפניי המתברר לפני המותב העיקרי, כבוד השופטת ס. אופק ואשר מכוח החלטתה אני עוסק בו כשופט מוקד, הוגשו לא פחות מ- 8 תסקירים: חלקם הודעות קצרות, שניים או שלושה תסקירים של ממש. התסקיר מיום 2912.2020. הוא שהביא את כבוד השופטת ס. אופק להחלטה להעביר את התיק לכאן, שעה שראתה את חידוש הקשר בין הקטין לבין אביו כעניין שהפך דחוף. לכאורה יכול השואל לשאול, לאחר ייקרב משפטייי וסכסוך ארוכים כל כך מה דחיפות נוצרה. אלא שהמעיין בתסקירים הקיימים יבין חיש מהרה את ההיגיון אשר מאחורי החלטתה של כבוד השופטת ס. אופק. במילים אחרות: נחצה הגבול, שאם לא תתבצע התערבות מיידית, כמו הצליחה האם לנתק סופית את הקטין מאביו. אומר, כי אותו תסקיר משלים אשר נחתם ביום 2912.2020. על-ידי שירותי הרווחה, החל באזכור המלצות הועדה בדבר זמני השהות. מסתבר כי ביצוע חידוש הקשר במרכז הקשר נכשל. בכל מקרה, במרכז הקשר התנהגותו של הקטין היתה תוקפנית כלפי האב, מזלזלת, כללה השלכת חפצים וניכר היה כי הקטין מצוי בייסערהיי רגשית.

2 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

כעולה מהמשך התסקיר ועל כך אין עורר, מדובר בקטין בעל מה שאכנה יגולגולת דקה". הקטין אובחן כלוקה בקשיים רגשיים, קשיי ויסות ובין השאר נקלע לכלל אפיזודה אשר העלתה חשש למסוגלות אובדנית ולעניין שלפניי אין נפקא מינא האם נקלע הקטין לסיטואציה בה איים להתאבד בלא כוונה אמיתית שמא עם כוונה אמיתית – אירוע שכזה לעולם מעורר דאגה עמוקה, גם אשר לחוסר גבולות.

אם תרצה תחזור ותאמר כי המהלך ליד הקטין צריך לנהוג זהירות יתרה ומחשבה יתרה. כאשר אומרת לי האם, היום, כי אין כל בעיה וניתן לחדש את זמני השהות כפי שנקבעו בשנת 2014 אומרת היא לי דברים אשר יודעת כי לא יקרו, בבחינת "אחת בפה ואחת בלבי. ברור שיהא זה חוסר זהירות משווע להנחיתיי על הקטין זמני שהות ללא טיפול, ללא ליווי וללא

הכוונה.

שירותי הרווחה מציינים כי היה ברור שכדי לטפל בקטין יש צורך אף בהדרכת הורים. מטעמיה שלה נטשה באיזשהו שלב האם את הדרכת ההורים והיא אומרת כי פנתה להדרכת הורים

אצל מטפל משלה. שיטה זו, של צורך האם לשליטה בהדרכת ההורים ונטישת הגורם הטיפולי האובייקטיבי בוודאי

שאינה מעודדת.

מסתבר כי הסכסוך ההורי נוכח כל העת גם אגב ניסיונות שירותי הרווחה לפעול ובכלל, כעולה מן התסקיר, לשיטת האם כל הבעיות נעוצות באב. כותבים שירותי הרווחה כי האם הפסיקה את הטיפול עם המטפלת והפסיכולוגית, הואיל וחשדה זו האחרונה מנסה לחדש את הקשר בין הקטין לבין האב. הגיעו שירותי הרווחה לכלל מסקנה ולפיה: "אין למעשה יכולת לקיים עבודה טיפולית. הדבר לא מאפשר הדרכה הורית וגם לא טיפול בקטין עצמו". התסקיר מציין גם את ועדת התסקירים אשר התקיימה ביום 2112.2020., שם אמרה האם מה שהיא אומרת אף כאן – כי היא מבינה את חשיבות הקשר בין הקטין לבין אביו ו"זה הקטין אשר חושב שאביו לא אוהב אותו, מזלזל בו והאב משמיץ גם את האם בפני הקטין". מצבו הנפשי של הקטין, לשיטת האם, נובע בעטיו של האב. על-פי שירותי הרווחה הנתק בין האב לבין הקטין נמשך כבר כשנה וחצי, מרכז הקשר לא הצליח לחדש את הקשר ו"חברי הועדה התרשמו כי מתקיים ניכור הורי בין הקטין לבין אביו וקיים פער בין הצהרותיה של האם ברצון לחידוש קשר לבין המסרים הגלויים והסמויים כאחד המועברים לקטין".

3 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

שירותי הרווחה ראו את האם כמי שרואה עצמה הורה בלעדי ומיטיב והם תפסו את האב כחסר אונים,

חלש ופאסיבי.

כעת ברור מה טעם סברה כבוד השופטת ס. אופק את שסברה, שעה שמהאספקט האבחוני-מקצועי הוכרה האם כהורה מנכר ומבחן התוצאה יוכיח. אנו רגילים לומר כי ניכור הורי הוא למעשה התעמרות בקטין, אולי גם חטיפת נפשו, אך בוודאי שניכור הורי אינו עולה בקנה אחד עם טובתו של קטין. כאשר נוצר מצב של ניכור הורי כלפי קטין מוחלש, לאמור כזה שאין לו כלל כוחות נפש להתנגד לא רק בשל גילו הצעיר אלא בשל מצבו הרגשי לפעולות ההורה המנכר, אנו נקלעים גם לתחומה של אי החוקיות. שכן, ההורה המנכר לא רק שאינו נוהג כהורה מסור או אפילו כהורה סביר, אלא שהוא מציב את צרכיו הרגשיים תחילה ובהתעלם לחלוטין מטובת הקטין וצרכיו הרגשיים שלו. כך הובילה אותנו האם למצב בו כבר קשה הרבה יותר לעשות במהירות סבירה למען חידוש הקשר. תוצאת התסקיר היא שכאשר אומרת לי באת כוח האם והאם כי "מעתה יהיה בסדר, היא תשתף פעולה, היא תלך לטיפולים" – קשה לי ליתן אמון מלא בדבריה של האם ולדעתי גם אם תלך האם לכל הטיפולים – בידה האחת היא תלך לטיפול ובידה האחרת תכשיל אותם. כך אני חושש. לא שמעתי בדברי האם דבר שיש בו לשלול את תפיסתה את האב כיידמונייי מבין אני היטב את שירותי הרווחה, האומרים כי קשה מאוד לטפל ברגשותיו של הקטין, שעה שהמערכת ההורית והתנהלותה של האם היא כפי שתיארתי לעיל. למעשה על-פי המתואר בתסקיר סביר להניח כי כל טיפול בקטין אשר יכלול את חידוש הקשר עם האב, יזכה את המטפל בפיטורין מצד האם. כאשר אומרים שירותי הרווחה כי אין תוחלת טיפולית וכי עניין זה מוצה עוד במסגרת התיקים אשר נוהלו על-ידי כבוד השופטת ס. אופק, ברור לי כי הבעיה הגיעה למצב קיצון בו יש לשקול את סיום משמורתה של האם בקטין. אלא שגם ברור לי כי במצבו הרגשי של הקטין בוודאי שאי אפשר לקחתו ולהעבירו לידי האב שעה שמדובר בהליך פסיכולוגי קשה שאין לו שום יסוד הגיע הזמן, בבחינת שלב ראשון, להפקיע את המשמורת הבלעדית בקטין שהיא בידי האם ובשלב זה לחלקה בינה לבין אפוטרופוס לדין. מצפה אני מהאפוטרופוס לדין אשר אני מורה על מינויו, כי ידאג למינוי נוסף של אפוטרופוס לגוף וזאת על-מנת שיקבל הקטין את הטיפול הרגשי אשר לו הוא זקוק, זאת מבלי שהטיפול יותנה על-ידי האם בתנאים כלשהם של קשר/העדר קשר עם האב.

4 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

2. מסתבר כי אנו זקוקים לאפוטרופוס לדין שהינו אפוטרופוס מומחה לעניין זה, וכל כך מדוע? כאשר מתנהל סכסוך משך שנים, כאשר מדובר בקטין בעל רגישויות מיוחדות, כאשר מדובר בהורים שאינם מסיימים את הסכסוך שביניהם למרות השנים אשר חלפו – אין מנוס אלא ממינוי, כאמור, של אפוטרופוס לדין רב ניסיון, אשר אינו נרתע מנקיטת הליכים משפטיים. משכך, אני מורה על מינויה של עורכת דין שירי מלכה כאפוטרופא לדין לקטין. משקבעו שירותי הרווחה כי האם היא הורה מנכר, יישאו הצדדים בשכרה של עורכת דין מלכה, כדלקמן: 70 % האם ו- 30
% האב. האפוטרופא לדין תהא בקשר עם שירותי הרווחה ותמסור להם אף את בקשתי לבחון האם אין צורך לפעול על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) בעניינו של הקטין.

עו"ד שואף-דגן: אין לה כסף לשלם. אם אפשר שזה יהיה מהסיוע המשפטי.

בית המשפט:

אנו צריכים מישהו אשר מתאים לבעיה המיוחדת שנמצאת כאן – קטין רגיש מאוד, אם נבונה אך נחושה, של אב אשר תואר על-ידי שירותי הרווחה כ"עלה נידף". המשך החלטה מבהיר אני, כי כאשר טענה באת כוח האם כי מן הראוי למנות תיאום הורי – אזי מסוגלת האפוטרופא לדין לעסוק אף בכך, אם יהא צורך. עיינתי בהמלצות התסקיר אשר לזמני השהות ואני מורה כי האפוטרופא לדין תעיין אף היא בהן, אף תורה על זמני השהות הנראים לה, לאחר שתפגוש בהורים ובקטין והצדדים יתנהלו על-פי

הוראותיה.

אין בכל האמור לעיל כדי להפריע להורים להתעשת. אין בדברים כדי להפריע לאם לומר לקטין, כי אין הוא מקבל החלטות וכי עליו לפגוש את אביו ולו לזמן קצר וכן לנהוג באב בכבוד. בכל עת יכולים ההורים להתחיל ולסייע לעצמם. התיק נקבע לדיון נוסף לצורך מעקב, ליום 2501.2021. שעה 08:30. המזכירות תקבע מועד מפגש בית המשפט עם הקטין, בעקבותיו יתקיים דיון במעמד הצדדים. בעקבות כך יכול ומועד הדיון אשר נקבע ליום 2501.2021. ישתנה, אם יימצא מועד קרוב יותר לביצוע

מפגש שכזה. "

5 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית כלפי חלקיה האופרטיביים של ההחלטה:

מינויה של עו"ד פרטית , עוה"ד שירי מלכה, כאפוטרופוס לדין לקטין, ולא מינוי אפוטרופוס לדין דרך הסיוע המשפטי, בהתאם לסעיף 9(א) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, תשלייב – 1972. לחילופין, ערעור כנגד חלוקה לא שוויונית של תשלום שכר הטרחה של האפוטרופוס לדין. כן מלינה המבקשת על התפקידים שהוטלו על האפוטרופוס לדין ובהם הפקעת המשמורת הבלעדית מידיה ומינוי האפוטרופוסית לדין כמשמורנית; מינוי אפוטרופוס לדין לקטין ומתן סמכות לקבוע זמני שהות.

ביום 143.21. נעתרתי באופן חלקי לבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטת ביהמייש קמא. דחיתי את הבקשה בכל הנוגע למינוי אפוטרופסית לדין לקטין וקבלתי אותה בכל הנוגע לתפקידים שהוטלו על האפוטרופסית לדין עליהן הלינה המבקשת במסגרת הברייע כפי שפורטו לעיל.

ביום 232.21. הוריתי למשיב להשיב לבקשת רשות הערעור. תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור הוגשה ביום 213.21..

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתגובות המשיבים שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשעייט-2018 (להלן: "התקנות").

:

להלן אנמק את החלטתי תוך התייחסות פרטנית לכל הוראה שניתנה על-ידי ביהמ"ש קמא כלפיה הלינה המבקשת.

לעניין הפקעת משמורתה הבלעדית של המבקשת על הקטין וחלוקתה בינה לבין האפוטרופוסית לדין – לטענת המבקשת החלטה זו עומדת בניגוד לדין. ביהמ"ש קמא נעדר סמכות לקבוע קביעות מסוג זה. משעסקינן בשהייה פיזית עם הקטין ייהרי שלא ברורה הסמכות והמקור החוקי לקביעה לפיה זו תחולק יחד עם האפוטרופוס לדין, שמתפקידה להביא את קולו של הקטין בהליכים משפטיים אך לא לגדל אותו, תחת הוריו" (ס' 35 לברייע). המשיב בתשובתו לברייע מסביר כי הפקעת המשמורת

6 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

נועדה לצורך מתן טיפול רפואי – טיפול רגשי לקטין שעשה בעבר ניסיון אובדני (ס' 21-23 לתשובה לברייע).

בהחלטה נושא הברייע לא מצאתי קשר ישיר בין קביעת ביהמ"ש קמא לפיה יש לשקול סיום משמורתה של המבקשת בקטין, לקביעה לפיה יש לחלק את המשמורת עם האפוטרופוסית לדין דווקא והתרומה הפוטנציאלית של צעד זה לטיפול רגשי שנדרש לקטין. המשיב לא הצביע על יישום של הוראה זו במהלך החודשיים שחלפו בין המועד בו ניתנה הוראה זו בהחלטה נושא הברייע ( 111.21.) ועד שעיכבתי את ביצועה (ביום 143.21.) וממילא לא על תרומה שהייתה לה לטיפול רגשי לקטין. מעיון בתיק שמתנהל בביהמ"ש קמא למדתי, מתוך תגובת האפוט' לדין שהוגשה ביום 263.21., כי בעקבות ההחלטה נושא הברייע הקטין הופנה לטיפול אצל הפסיכולוגית עדנה מן וכי זו מסרה ששני הצדדים והקטין משתפים פעולה עם הטיפול יילשביעות רצון הגורם הטיפולי". מכאן שגם במקרה בו התכלית מאחורי ההוראה היא קידום טיפול רגשי לקטין, הרי שבמבחן המציאות הוראה חריגה זו לא נמצאה נדרשת. לפיכך אני מורה על ביטולה.

לעניין הקניית הסמכות לאפוטרופוסית לדין לדאוג למינוי נוסף של אפוטרופוס לגוף – ביהמ"ש קמא ציין בהחלטתו כי מצא את הדבר נדרש על מנת שיקבל הקטין את הטפול הרגשי אשר לו הוא זקוק, זאת מבלי שהטיפול יותנה על ידי האם בתנאים כלשהם של קשר/העדר קשר עם האב"י. לדידי קיימות דרכים מתונות יותר, שאינן דורשות התערבות על דרך של מינוי גורם נוסף כאפוטרופוס לגוף לקטין, וזאת על מנת לכפות ציות על הורה לקיים דרכי טיפול בקטין עליהן הורה ביהמייש. מכל מקום, ומאותם הטעמים שפורטו לעיל ( בקשר להפקעת המשמורת) גם הוראה זו לא נמצאה במקרה דנן נדרשת במבחן המציאות ואני מורה על ביטולה.

לעניין הקניית הסמכות לאפוטרופוסית לדין "להורות על זמני השהות הנראים לה, לאחר שתפגוש בהורים ובקטין והצדדים יתנהלו על פי הוראותיהיי אפוטרופוסות לדין על קטין דורשת מבעל התפקיד להיות עורך דינו של הקטין, להיות הקשר של הקטין אל בית המשפט ממנו, לשמוע ולהשמיע את קולו, לשמור על האינטרסים שלו ולהנגיש את עמדתו של הקטין בסוגיות הנוגעות אליו בהתאם לגילו ולרמת הבנתו. על הבעייתיות בהקניית סמכויות יטיפוליותיי לאפוטרופוס לדין עמד לאחרונה חברי כב' השופט שילה בפסק-דינו בעמיש (תייא) 8695-10-20 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 201.21.)

7 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

"בצדק טוענת המערערת שהמשימה שהוטלה על האפוטרופסית לדין לנסות לחדש את הקשר בתוך 10 ימים, אינה מתיישבת עם תפקידו של האפוטרופוס לדין. תפקידו של האפוטרופוס לדין הוא להיות "שופר" של עמדת הקטין ורצונו וכן להציג את טובתו בפני בית המשפט. הטלת משימה זו של חידוש הקשר על כתפי האפוטרופסית לדין היא למעשה משימה טיפולית שככלל יש להטיל על גורם טיפולי ולא על אפוטרופוס לדין שהוא עורך דין בהכשרתו ולא בהכרח בעל הכישורים והידע למשימה מורכבת מסוג זה. בנוסף, הטלת משימה כזו על האפוטרופוס לדין, עשויה להביא את הקטין להבנה ולתחושה שלמעשה לא מדובר במי שיעביר את עמדתו ותחושותיו לביהמ"ש אלא מדובר בידו הארוכה של בית המשפט ושמטרת מינויו היא לסייע בביצוע ההחלטה השיפוטית. מצב שכזה עלול לחבל במשימתו העיקרית של האפוטרופוס לדין – ייצוג עמדתו ורצונו של הקטין. "

פסק-דינו של כב' השופט שילה הנייל ניתן בהסכמת כל חברי ההרכב (ביניהם מותב זה) וזו דעתי אף עתה, הגם שמהברייע לא עולה כי למבקשת טרוניה כלשהיא כלפי הסדרי השהות שבפועל נקבעו על ידי האפוטרופוסית לדין עד שהוגשה בקשת רשות הערעור. מעיון בתיק המתנהל בביהמ"ש קמא למדתי כי מעת שניתנה החלטתי בבקשה לעיכוב ביצוע נמנעה האפוטרופסית לדין מלקבוע בעצמה את זמני השהות של הקטין עם המשיב והסתפקה בהבאת עמדות והמלצות הגורם הטיפולי בעניין זה לביהמ"ש קמא, על מנת שהוא יכריע בדבר. בכך כמובן אין כל פסול.

לעניין מינוי אפוטרופוס לדין פרטי ושלא באמצעות הסיוע המשפטי – עיון בתסקיר שהוגש לביהמייש קמא ביום 2912.20. מעלה כי מצבו של הקטין באותה העת היה מדאיג ביותר. התסקיר הצביע על חשיבות מרובה בחידוש הקשר של הקטין עם אביו המשיב באופן מיידי. על רקע זה, מייד עם הגשת התסקיר, בחר המותב הרגיל שדן בענייני הצדדים (כב' השופטת סיגלית אופק) להעביר את התיק לפני השופט שני כשופט מוקד. על רקע זה נדרש כב' השופט שני לתיק וקיים דיון בפניו בתוך ימים ספורים (ביום 111.21.). על הצורך במינוי אפוטרופוס לדין לקטין המבקשת אינה חולקת. גם לא על מקצועיותה של האפוטרופסית לדין שמונתה. בפועל, החלטת השופט שני כשופט מוקד, תפקיד שנועד לצורך התערבות מהירה במקרים מסוג זה, על מינוי עוה"ד מלכה כאפוטרופוסית לדין לקטין, הוכיחה את עצמה. עוד באותו היום בו ניתנה ההחלטה המורה על מינויה הודיעה עוה"ד מלכה על הסכמתה למינוי והחלה בסדרה של פגישות ( עם כל אחד מהצדדים, עם הקטין, כמו גם עם מספר אנשי מקצוע וביניהם פסיכולוג שטיפל בקטין, יועצת בית הספר, עוייס לסדרי דין, מתאמת הורית, ופסיכולוגית אצלה החלו הצדדים טיפול שהופסק) עליהן דיווחה לביהמ"ש קמא ביום 102.21.. ביום 112.21., בדיוק חודש ימים לאחר המינוי, חלה התקדמות משמעותית ביחסי המשיב והקטין. לאחר לא פחות

8 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

משנה וחצי של נתק בין הקטין לאביו המשיב לראשונה התקיימו, בתוך פחות מחודש ימים, לא פחות מ-4 פגישות מוצלחות וחלה התקרבות ביניהם. הדברים עולים בצורה ברורה מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 112.21. כמו גם מההחלטה שניתנה בתום הדיון ובמעמד הצדדים. בקשת רשות הערעור שלפניי הוגשה ביום 112.21., קרי לאחר שכבר האפוטי לדין הפרטית שמונתה ביצעה מלאכה רבה שהניבה פירות מבורכים. יצוין כי עלות שכרה של האפוט' לדין הפרטית לא נודעה לצדדים במועד המינוי אלא רק לאחר מכן (כשהאפוטי לדין הודיעה על הסכמתה למינוי) שאז התוודעה המבקשת לעובדה כי שכר הטרחה הנדרש על ידה הינו 1,000 ₪ +מעיימ לשעה. העבודה שנעשתה על ידה במהלך החודש הראשון למינויה הייתה רבה וכבר ביום 12.21. העבירה לידי המבקשת דיווח שעות לצורך תשלום שכר טרחה ולפיו נדרשו הצדדים לשאת בשכייט בסך של למעמה מ-12,500 ₪ עד לאותה העת. העובדה כי ביהמ"ש קמא חילק, ולו בשלב זה, את שכר הטרחה כך שהמבקשת תישא ב-70 % מהעלות גם היא בודאי שאינה מקלה על המבקשת שמראש התנגדה למינוי אפוטי לדין פרטית בתשלום וביקשה כי יהיה מדובר במינוי מטעם הסיוע המשפטי. המשיב בהגינותו, בתשובתו לברייע, טוען כי היה מסכים לכל מינוי שהוא לצורך חידוש הקשר עם בנו והוא "סמוך ובטוח בניסיונו של ביהמ"ש קמא ובשיקול דעתו לעניין המומחה שימונה בתיק, כאשר פקטור הזמן במקרה דנא הוא קריטייי (ס' 27 לתשובה לברייע). השאלה היא אם לא ראוי עתה, כ-3 חודשים לאחר המינוי של האפוטי לדין הפרטית, לאור ההישגים שכבר הושגו, ובשעה שביהמייש קמא לא הגביל את מספר שעות עבודתה, לא הגדיר את תקופת מינויה בפועל וכפועל יוצא מכך מדובר בהוצאה מתמשכת שהוטלה על הצדדים (ובעיקר על המבקשת) והיקפה לא ידוע – לשקול העברת השרביט לידי אפוט' לדין שימונה באמצעות הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים. הסיוע המשפטי במשרד המשפטית מחזיק מערך לייצוג קטינים הכולל עורכי דין בעלי מומחיות ייחודית לכך, שעוברים הכשרה ייעודית, מקיפה וייחודית, הנותנת להם כלים לתפקיד, וזאת לצד פיקוח הדוק של ממונים בסיוע המשפטי. בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, התשלייב -1972 הסיוע ניתן למי שידו אינה משגת (בהתאם לתקנות הסיוע המשפטי, תשלייג 1973) או בהתאם לרשימת העניינים המופיעה בתוספת לחוק, בהם הסיוע המשפטי ניתן ללא בדיקה של מצב כלכלי. מינוי אפוטרופוס לדין לקטין, כנדרש בענייננו, מופיע בסעיף 9(א) לתוספת לחוק ונכלל ברשימת העניינים, בהם ניתן הסיוע לכל דורש, ללא בדיקת מצב כלכלי. בנסיבות אלו, ולאור היעדר הסכמה מצד המבקשת (כבר מלכתחילה) לשאת בהוצאות אפוטי לדין פרטית, סבורני כי הגיעה השעה לבצע את השינוי הנדרש על מנת שהקטין יזכה לאותו שירות וטיפול של אפוט' לדין שימונה בענייננו, באמצעות עו"ד מהסיוע המשפטי, ללא הטלת עול כספי נוסף על הצדדים. ביהמ"ש קמא בהחלטתו נושא הברייע עמד על הצורך במינוי אפוטרופוס לדין רב ניסיון, אשר אינו נרתע מנקיטת הליכים משפטיים". בהקשר לסיפא של הדברים אציין כי במבחן המציאות גם האפוט' לדין הפרטית שמונתה

9 מתוך 10

ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רמ"ש 21842-02-21 מ.מ נ' מ.מ.ר

05 אפריל 2021

2. לא נדרשה במהלך כל החודשים שחלפו לנקוט בהליכים משפטיים כנגד מי מהצדדים, וטוב שכך. ובהקשר לרישא – בטוחני כי הלשכה לסיוע משפטי תמצא לנכון במקרה דנן למנות עו"ד מנוסה לצורך ייצוג הקטין בענייננו. על מנת למנוע חשש כי טובת הקטין תפגע עקב חילופי התפקיד ועל מנת לאפשר ייחפיפהיי מסודרת, מינויה של האפוטרופסית לדין הפרטית שמונתה על ידי ביהמ"ש קמא, עוה"ד מלכה, יסתיים בתום החודש הנוכחי (אפריל 2021) שאז ימלא את מקומה כאפוטי לדין לקטין (בכפוף לחתימת כתב מינוי על ידי ביהמ"ש קמא וככל שהאחרון יסבור כי קיים עדיין צורך בהמשך המינוי) ערייד מנוסה שימונה על ידי ראש הלשכה לסיוע משפטי במחוז ת'יא

העתק מפסק-דיני זה ישלח על-ידי מזכירות בית המשפט למזכירות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים במחוז תל-אביב (רח' הנרייטה סולד 4 ת'יא).

סוף דבר

הערעור מתקבל באופן עליו הוריתי לעיל.

אני מחליט שכל צד ישא בהוצאותיו הן משום שהמבקשת (שמיוצגת בהליך זה עיי עו"ד מהמרכז לקידום האשה עייש רקמן) לא עתרה כלל לפסיקת הוצאות והן משום שההחלטות עליהן הלינה המבקשת לא נתנו למעשה בעקבות בקשה של המשיב אלא מיוזמת ביהמ"ש קמא (הגם שהמשיב במסגרת תשובתו לברייע מצדד בהותרתן על כנן).

העירבון, על פירותיו, יושב למבקשת באמצעות באת כוחה.

מתיר פרסום פסק-הדין במתכונת בה נחתם, בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשפייא, 05 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא

10 מתוך 10

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
error: תוכן זה מוגן !!