בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
לפני
כבוד השופטת יעל בלכר
העותרים
1.כנען אביב 2.רפי רווה 3.שדמה רווה ע”י ב”כ עוהייד אלי סבן ומלכה אביב
נגד
המשיבות
1.עיריית הרצליה 2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה ע”י ב”כ עוהייד אסף הראל ומורן מרוז
פסק דין
לפניי עתירה להורות למשיבות להנפיק לעותרים היתר בניה, תעודת גמר וטופס 4.
כללי – רקע עובדתי, העתירה וטענות הצדדים 1. העותרים 2 ו-3 הם בני זוג, בעלים של מגרש, הידוע כגוש 6558 חלקה 577 תת חלקה 1, הנמצא ברחוב קיבוץ גלויות 163 בנווה עמל, הרצליה (הבית או המגרש). העותר 1 הוא אחיה של העותרת 3 והוא המחזיק במגרש ומבצע הבנייה.
2.
העותרים קיבלו היתר בניה בשנת 2008 לבניית בית מגורים חד קומתי מעל ממייד, הכולל חניות מקורות, פרגולה וגדרות במקום מבנים להריסה ובהתאם לתכנית בינוי מאושרתי (היתר 2008) (ראו החלטת הוועדה המקומית מיום 18 / 10 / 06 , נספח 1 לתגובת המשיבות ; היתר בניה מיום 13 / 3 / 08 , נספח א’ לעתירה. ההדגשה שלי – י’ ב’). יצוין כי מבנה קדמי, שלושה מחסנים והגדר הקדמית, סומנו להריסה.
3.
לפי הטענה בעתירה, הבניה הסתיימה בשנת 2009. הבניה כפי שבוצעה בפועל, לא תאמה את היתר 2008 ולפיכך, הגישו העותרים בקשה מס’ 20090053 לאישור תכנית שינויים. הבקשה לתוספת מרתף + חצר אנגלית ושינויים בפתחים, אושרה בתנאים (החלטה מיום 12 / 8 / 09 , נספח 2 לתגובה, ההחלטה משנת 2009). לבקשת העותרים מיום 7 / 10 / 10 , הוארך תוקף ההחלטה משנת 2009 בשנה נוספת. משלא מולאו התנאים בחלוף המועד המוארך, הגישו בקשה נוספת, שנדחתה תוך שנקבע, כי יילא
1 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
דיון והכרעה 35. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח לפניי, אני דוחה את העתירה הן על הסף והן לגופו של עניין.
36.
העתירה עמוסה לעייפה בפרטים ובמסמכים (לרבות הקלטות ותמלילים), מחזיקה ללא הנספחים כ- 40 עמודים וכ- 330 סעיפים ומתפרשת לאורך שנים. העותרים פורטים לפרטים את כל הכשלים שנפלו לטענתם לאורך כל הדרך בטיפול המשיבות בעניינם, החל משנת 2014, לאחר שניתן היתר 2013, והם נדרשו להוציא היתר נוסף.
37.
בעתירה מועלות טענות רבות כנגד החלטות שונות וכנגד התנהלות המשיבות ונציגיהן משך שנים, בבחינת יימרוב עצים לא רואים את היער”י. בדיון שהתקיים בעתירה, במענה לשאלות בית המשפט, הודו העותרים כי למעשה העתירה היא כנגד ההחלטה מיום 11 / 12 / 17 לסגור את הבקשה המקוונת סופית, פרט שנודע להם עליו לטענתם, ביום 11 / 12 / 17 (עמי 2 לפרוטוקול שי 14 – 15). אלא שלשיטתם, פעלו כנדרש הגם שלא הגישו עתירה, שכן פנו מיידית בפניות שונות לנציגי הרשות, שחלקם אף הבטיחו לסייע בפניה לדרגים הגבוהים, על מנת לבטל את רוע הגזירה. לשיטתם, די בכך בנסיבות העניין ובשים לב לכך שההיתר היה בתוקף עד אוגוסט 2018, על מנת שלא תתעורר טענת שיהוי, שכן מחובתה של הרשות להתייחס לפניות האזרח גם אם אין מדובר בבקשה פורמלית. אולם בסיכומים בכתב טענו העותרים כי העתירה אינה מכוונת להחלטה אחת שגויה או מוטעית של הרשות, כי אם בעתירה בגין תהליך שלם של הוצאת היתר, שבמהלכו הם פועלים כדין וממלאים ייבקפדנותיי כלשונם כל הוראה של המשיבה ופקידיה ואילו המשיבה בכוונת מכוון מכשילה את בקשותיהם החוזרות.
38.
אציין בקצרה שוב, כי בכלל טענותיהם טענו העותרים, בין היתר, כי הם נדרשו שלא כדין להוציא היתר נוסף לצורך התאמת ההיתר למצב בשטח אף שלשיטתם מדובר בפרטים שנבנו קודם להיתר 2013 והם טכניים ופעוטים וכך גם ראו המשיבות את הדברים לעת הוצאת היתר 2013; כי בקשתם לרישוי בדרך מקוצרת נדחתה ע”י מהנדס העיר שלא כדין; וכי נדרשו שלא כדין להגיש בקשה מקוונת להיתר אף שהגישו בקשה ייבנייר”י בטרם התקנות החדשות, ואלו לא חלו עליהם. כן טענו, כי לאחר שכבר עלה בידם לפתוח בקשה מקוונת החילו עליהם את הנוהל החדש, שנולד כשבועיים לפני כן והם אף לא ידעו עליו, ודרשו מכוחו של הנוהל החדש שהעותרים יציגו מראש את הסכמת רמיי.
39.
אני מקבלת את טענת המשיבות, כי ביחס לכל אלה, המועד להגשת עתירה חלף עבר לו ויש לדחותה מחמת שיהוי. כאמור, העותרים לא נקטו הליכים בזמן אמת כנגד דחיית הבקשה
11 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
43.
בתוך כך ומאותו טעם יש לדחות את הטענה, כי כל פרק הזמן שהעותרים פעלו, במשך כ- 4 שנים, לשיטתם, בנחישות ובהתאם להוראות המשיבות והגישו את הבקשה להיתר שוב ושוב, אינו בא במניין לצורך טענת השיהוי. גם פניות בעייפ או התכתבות עם נציגי הרשות מאז שנודע לעותרים לפי טענתם על סגירתה הסופית של הבקשה (ביום 11 / 12 / 17 ), אינן יכולות לסייע לעותרים בעניין זה. כפי שנקבע בבג”צ 410 / 78 מילס ישראל בע”מ נ’ שר האוצר, פייד לג(1), 271: ייאמת הדבר, בטרם יפנה אדם לבית-משפט זה. עליו לפנות לשלטונות כדי לשכנעם בצדקתו. אך בעשותו כך, אל לו להשהות את פנייתו לבית-משפט זה יתר על המידה … עותר אינו יכול להתגבר על טענת שיהוי בכך שהוא מתעקש, אינו מוכן לראות בסירוב שהוא מקבל סוף פסוק, וממשיך להתכתב עם הרשויות. דבר זה נכון הוא במקום שהפניות הן חד צדדיות. אך דבר זה נכון גם במקום שהרשויות באדיבותן משיבות לפונה שוב ושוב, כי אין בידן לשנות החלטתן. במשא ומתן שכזה מגיע רגע מסוים, אשר ממנו ואילך מחד גיסא, פניות נוספות הן מיותרות ואינן מועילות מבחינת החובה הראשונית לפנות לרשות לפני פנייה לבית-משפט זה, ומאידך גיסא, ממנו מתחילה לרוץ תקופת שיהוי שתעמוד בעוכרי העותר ברצותו לפנות לבית-משפט זהיי (עמ’ 272 – 273 ).
44.
על רקע כל האמור אני דוחה את טענת העותרים כי לא נפל שיהוי בהתנהלותם שכן ייהמועד הנכון להגשת העתירה הוא בסופה של הדרך ולא בכל עיקול בהיי (כלשון העותרים בסיכומים). טענת העותרים כי סופה של הדרך בא רק בכלות כ- 4 שנים וכי הדרך מאגדת החלטות רבות, עומדת בניגוד לפסיקה ואינה עולה בקנה אחד עם מדיניות משפטית ראויה.
45.
דין העתירה להידחות גם מטעמים נוספים ואף לגופו של עניין.
46.
כאמור, בעתירה מבקשים העותרים להורות למשיבות ליתן לעותרים היתר בניה וכן טופס 4 ותעודת גמר.
47.
לעניין היתר הבניה – אין כל מקום לכך שבית המשפט יורה על מתן היתר לפי הבקשה להיתר 2016. כזכור, בקשה זו נדחתה מחמת אי קיום התנאים המוקדמים (בפעם האחרונה) ביום 15 / 2 / 17 ונסגרה באופן סופי ביום 14 / 11 / 17 . הבקשה טרם נבחנה כלל לגופה על ידי הוועדה המקומית. כאמור, ככל שסברו העותרים כי נפל פגם בדחיית הבקשה או בסגירתה הסופית, היה עליהם להשיג כדין על ההחלטה ללא שיהוי ומשכך, העתירה נדחתה כבר מחמת שיהוי. גם לגופו של עניין לא מצאתי כל פגם בהחלטה לדחות את הבקשה להיתר 2016 מחמת אי קיום התנאים המוקדמים או לסגור את הבקשה סופית בחלוף הזמן ללא מעש. התנאים המוקדמים אכן לא מולאו לעת הגשת הבקשה על פי הדין שחל במועד הגשתה. ככל שלפי
13 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
ומצוידים בפרספקטיבה התכנונית הרחבה הנדרשת לצורך דיון בתוכנית רחבת היקף כזו שלפנינו. בנוסף, דרך הילוכו של בית משפט קמא הביאה לכך שהוא שם את עצמו בנעליהן של הרשויות המוסמכות, מצב דברים שאינו עולה בקנה אחד עם מושכלות יסוד במשפט המנהלי או עם דפוס הביקורת השיפוטית על החלטות לפי חוק התכנון והבניה”.
הדברים נאמרו אמנם ביחס להליך של הפקדת תוכנית ואישורה, אך הם יפים בשינויים המחויבים, גם להליך של רישוי.
49.
בהקשר זה אציין, כי מקובלת עליי גם טענת המשיבות שלפיה מבחינה זו עסקינן בעתירה מוקדמת ויש לדחות את העתירה גם מחמת אי מיצוי הליכים. בניגוד לטענת העותרים, אין כל סתירה בין הטענה לשיהוי שנפל בתקיפת ההחלטה לדחות על הסף את הבקשה המקוונת מחמת אי עמידה בתנאים המוקדמים, לבין דחיית העתירה למתן היתר בניה מחמת אי מיצוי הליכים, הבא לידי ביטוי בכך שלא הוגשה בקשה חדשה להיתר.
50.
אין סתירה בדחיית העתירה כנגד ההחלטות השונות במהלך הדרך, כנזכר לעיל, מחמת שיהוי לבין דחיית העתירה להורות למשיבות ליתן לעותרים היתר מחמת אי מיצוי הליכים. הטענות מכוונות לעניינים שונים. בית המשפט העליון התייחס לכך, בין השאר, למשל בבג”צ 3057 / 93 דיאמנט-כהן נ’ שר החינוך והתרבות, פייד מז (3) 525, בשפתו הציורית של כבי השי מי חשין :
יינמצא לנו אפוא, שהעתירה לשנת הגן תשנייד הינה עתירה מאוחרת לזמנה, ואילו העתירה לשנת תשנ”ה ולשנים העוקבות אותה הינה מוקדמת לזמנה. מאוחרת מכאן, מוקדמת מכאן, והרי העותרות יוצאות ריקות מכאן ומכאן. האומנם כך? היה זה המשורר ר’ אברהם אבן עזרא, איש אביון, אשר ביקש את עזרת השר ולא נעזר; ועל כך שורר (למיטב זיכרוני):
אשכים לבית השר אומרים: כבר רכב אבוא לעת ערב אומרים: כבר שכב או יעלה מרכב או יעלה משכב אויה לאיש עני נולד בלי כוכב
ואולם שלא כאבן-עזרא הן העותרות, שהרי יכולות ורשאיות הן לפנות אל השר ואל הרשויות לא אך השכם בבוקר או לעת ערב אלא אף בצהרי יום. העותרות תוכלנה, אם אך תבקשנה זאת – ולאחר שתגבשנה עילה (לטעמן) לפנייה לבית המשפט לקראת פתיחתה של שנת הגן תשנ”ה – לשוב ולפנות לבית-משפט
15 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
55.
לא מצאתי ממש גם ביתר טענות העותרים, גם אם לא נזכרו במפורש בהחלטתי. למען הסדר הטוב ועל מנת שתימנע כל אי הבנה, אני דוחה במפורש את הטענה, שאין לה יסוד שבדין, כאילו אין על המשיבות להתייחס למצב בשטח כפי שבא לידי ביטוי בדויים הפיקוח משנת 2017 או כי המשיבות רשאיות לדרוש רק הסדרת הפרטים שבאו לידי ביטוי בדויים פיקות שקדם להיתר 2013. יש להתאים את הבניה להיתר שבתוקף ולחלופין להגיש בקשות כדין להסדיר את המצב הקיים. עוד יוער, כי ככל שתוגש בקשה חדשה, אין מניעה כי ייבדק המצב העדכני בשטח לפי סמכויות המשיבות בדין. אני דוחה גם את הטענות שהיה מקום ליתן לעותרים היתר בדרך מקוצרת ומקבלת את טענות המשיבות גם בעניין זה (ראו גם תשובת מנהלת מחלקת הרישוי).
56.
קיצורם של דברים, גם לגופן של ההחלטות ובכלל זה, החלטת המשיבות לדחות את הבקשה להיתר על הסף מחמת אי עמידה בתנאים המוקדמים ולסגור את הבקשה כך שהעותרים יידרשו להגיש בקשה חדשה כדין וכן שלא ליתן לעותרים תעודת גמר וטופס 4, לא מצאתי, כי נפל בהחלטה כל פגם; ובוודאי שלא פגם מן הסוג המצדיק את התערבות בית המשפט לעניינים מנהליים תוך ביטול ההחלטות או מי מהן, או כזה המצדיק חיוב המשיבות ליתן היתר בניה, טופס 4 ותעודת גמר, כמבוקש.
57.
אף שהדברים ברורים, ייאמר למען הסדר הטוב, כי אין בדחיית העתירה כדי למנוע דיון ענייני בבקשה חדשה להיתר אם תוגש, או כדי לכבול את שיקול דעת המשיבות בבחינת בקשה כאמור בכפוף לכל דין (לרבות ועדת הערר ככל שתינתן החלטה ויוגש ערר).
.58
לבסוף אציין, כי כמקובל בתיקים מסוג זה, הבירור מוצה בהגשת תגובה מקדמית שנתמכה בתצהיר ובדיון ולפיכך, לא היה צורך בהגשת כתב תשובה מצד המשיבות (והדבר אף לא התבקש על ידן). לבקשת העותרים (שהוגשה בכתב, כשבוע לאחר הדיון), התרתי הגשת סיכומים בכתב. כנספח לסיכומים הגישו העותרים הודעה על צירוף גרמושקה שעליה אישור ממיי מיום 4 / 2 / 17 תוך שצוין כי כך פעלו לפי הוראת בית המשפט להגישו (בעמ’ 4 לפרוטוקול שי 4). המשיבות התנגדו לצירוף הגרמושקה. לא ראיתי חשיבות להכרעה בעניין זה. ההנחה העובדתית שלפיה התנהל הדיון בעתירה בהתבסס על האמור בעתירה, היא שהתקבל אישור רמיי ביום 4 / 12 / 17 לאחר שהבקשה נסגרה סופית (ראו למשל, סעיף 306 לעתירה. ראו גם פרוטוקול הדיון בעמ’ 5). איני סבורה כי יש חשיבות לשאלה מהי הגרמושקה שרצו העותרים להגיש לצורך ההכרעה בעתירה. כעולה מהמבואר לעיל, בית המשפט לא יחליף את בדיקת מוסדות התכנון. יש להגיש את המסמכים כדין לבחינת רשויות התכנון. בנוסף, הגישו העותרים בקשה לצירוף אסמכתא לסיכומים, בטענה שאיתרו פסק דין שיש לו לשיטתם
17 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
תוך היתלות בפרטים קנטרניים ושוליים; והשלישית, סחבת והתעלמות מפניותיהם עד שפקע תוקף המסמכים שהוגשו והם נדרשו לחדשם. לפי הטענה מעל הכל שורה רוחם של שכניהם למקרקעין, שיש להם קשרים ייבחלונות הגבוהים”.
8.
כפי שיבואר בהמשך הדברים, המשיבות דוחות את הטענות מכל וכל וסבורות כי יש לדחות את העתירה על הסף וכן, לגופו של עניין.
9.
כאמור, העותרים ביקשו להוציא היתר נוסף לצורך התאמת ההיתר למצב הקיים. בין היתר, ניסו העותרים ללכת בדרך של רישוי מקוצר ופנו במכתב מיום 17 / 8 / 15 למהנדס העיר (ומכתב נוסף, נספחים יח’-ט’ לעתירה). התבקש, כי מהנדס העיר יפעיל סמכויותיו לפי תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש”ל-1970, תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר בידי מהנדס ועדה מקומית), תשנ”ב-1992 ותקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), תשס”ג-2003, כדי להתאים את ההיתר למצב הקיים בשטח, כך שיינתן היתר בניה מעודכן ולאחר מכן, תעודת גמר ואישור אכלוס. נטען שם, בין היתר, כי הבקשה להיתר כוללת פרטים שוליים בלבד או פרטים שהמשיבות חייבות באישורם.
10.
לפי המגולל בעתירה, לאחר הגשת הבקשה הנייל ביום 27 / 8 / 15 התקיימה פגישה בנוכחות העותר 1 ובודקת תכניות במחלקת הנדסה. נאמר לעותר, כי בשל שינוי החזית בגדר הקדמית ופתח היציאה לגג, לא ניתן לאשר את הבקשה בדרך המקוצרת והוא הונחה להגיש בקשה מתאימה. התשובה ניתנה גם בכתב, במכתב בודקת התכניות מיום 3 / 9 / 15 (נספח 8 לתגובה) ובתשובת מהנדס העיר מיום 16 / 9 / 15 (נספח 9 שם), שנשלחה לעותר במענה לפנייה נוספת של העותר למהנדס העיר מיום 10 / 9 / 15 (נספח יט’ לעתירה).
אציין, כי אף שלטענת העותרים נפלו פגמים בדרך הילוכה של המשיבה בעניין זה והיה מקום, לשיטתם, להוציא היתר בדרך מקוצרת כפי שהתבקש, גם בעניין זה, לא השיגו העותרים בזמן אמת על דחיית הבקשה והוסיפו לפעול במישור הבקשה להיתר במסלול הרגיל.
11.
בדצמבר 2016 הגישו העותרים בקשה מקוונת לשינויים מס’ 20161169 באמצעות מערכת רישוי זמין שעניינה ייתיקון טעות סופר בהיתר 20120057 – אי הריסת בניין קיים, שינוי גמר בגדרות צד מזרחי ודרום לבטון חשוף, פתיחת פתח יציאה לגג, שינויים פנימיים, אישור מחסן ארעי, אישור מצב קיים בפיתוח שטחיי (בקשה להיתר 2016. ההדגשה בקו שלי – יי בי).
קצרה היריעה מלחזור על כל השתלשלות האירועים כמתואר בעתירה וגם אין בכך צורך. יחד עם זאת, על מנת להניח את דעתם של העותרים כי לא נעלמה מעיני השתלשלות העניינים
3 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
הטיפול בבקשה והיא נדחית. באפשרותך להגיש בקשה מתוקנת עד לתאריך 10 / 5 / 2017 אם תעשה כן – הנך פטור מתשלום נוסף. במידה ותגיש בקשה לאחר התאריך הנ”ל יהיה עליך להגיש בקשה חדשה ולשלם עבור הגשתהיי (נספח כט’ לעתירה, להלן: החלטת דחיה 2017).
לתיעוד כל הבקשות שהוגשו, ראו דויית מערכת רישוי זמין שצורף כנספח סטי לעתירה.
15.
אעיר כי ביום 2 / 2 / 17 הוגשה התנגדות השכן לבקשה להיתר 2016 (נספח 11 לתגובה). העותרים העלו בעתירה טענות לזיוף בכל הקשור למועד קבלת ההתנגדות. כפי שעולה מתגובת המשיבות נפלה תקלה בכל הקשור למספר הפניה שהוטבע עייג ההתנגדות, אך אין בכך כדי לשנות את היישורה תחתונהיי שלפיה ההתנגדות הוגשה ביום 2 / 2 / 17 . ממילא אין לעניין רלבנטיות לעתירה כנגד דחיית הבקשה המקוונת מחמת אי-עמידה בתנאי סף וסגירתה של הבקשה המקוונת או לצורך ההכרעה בעתירה בכלל (ראו בעניין זה נספחים מחי-מטי לעתירה, נספח 12 לתגובה).
16.
כאמור, הבקשה המקוונת נסגרה סופית ביום 14 / 11 / 17 . לטענת העותרים, נודע להם על סגירת הבקשה ביום 11 / 12 / 17 בלבד, ובה בעת ביקשו לשקול את העניין מחדש. בנוסף, פנו בדואייל מיום 30 / 12 / 17 לקבלת תשובה ובהמשך, פנו במכתבים מפברואר וממרץ 2018 לשקול העניין פעם נוספת בטרם נקיטת הליכים משפטיים וחזרו וביקשו לקבל תעודת גמר וטופס 4 (ראו ס’ 25 – 27 לעתירה, נספחים הי1-ה’2).
17.
כאמור, בין לבין הוארך תוקף ההיתר הקיים משנת 2013 לשנה נוספת, עד לאוגוסט 2018. עוד יש לציין כי הסכמת רמייי התקבלה ביום 4 / 12 / 17 , לאחר שהבקשה להיתר 2016 נסגרה סופית.
18.
במכתב מנהלת מחלקת הרישוי מיום 30 / 5 / 18 (נספח 14 לתגובת המשיבות), בפתח הדברים הסתייגות מסגנון פניותיהם משולחות הרסן של העותרים כלפי עובדי הציבור (כלשון המכתב) ונדחו הטענות שהעלו בדבר ייהתנכלויותיי, יידרישות מופרכות וקנטרניותיי, ייעיכובים מכוונים”, “טרטוריסיי ייהתעמרות מתוך לחצים פסולים” וכיוייב. כן צוין, כי מוטב שהעותרים יפנו אצבע מאשימה כלפי עצמם או מי מטעמם לנוכח מחדלים מהותיים בהתנהלותם ובחירתם להפנות אצבע מאשימה כלפי העירייה והוועדה המקומית תחת תיקון המחדלים והסדרת הבניה בתכנית בקשה להיתר מסודרת; ובפרט, שעה שהעותרים מתגוררים מספר שנים בשני בתי מגורים בחלקה ללא טופס 4 וללא תעודת גמר. זאת, כאשר לגבי בית המגורים הקדמי אין כלל היתר בניה והוא סומן להריסה במסגרת ההיתרים
5 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
22.
בקשת העותרים להיתר אינה מעלה כל קושי אובייקטיבי, כיוון שכל הפריטים המופיעים בה (למעט גדרות האבן) נבנו, בוצעו והסתיימו עוד בשנת 2009, עם סיום הבנייה ותואמים את הוראות התבייע והדין. מדובר בהיתר לאישור מצב קיים ולפי דרישות הוועדה, ויש להוציא את ההיתר שהתבקש בבקשה להיתר 2016 ללא דיחוי.
23.
לא אלאה בכל הפרטים שעיקרם פורט לעיל במסגרת החלק הכללי ושלוב בתיאור העתירה. אציין בקצרה כי בכלל זה טענו העותרים, כדלקמן: כי נדרשו שלא כדין להוציא היתר נוסף לצורך התאמת ההיתר למצב בשטח אף שמדובר בפרטים שנבנו קודם להיתר 2013 והם טכניים ופעוטים ; כי לא היה מקום לדחות את בקשתם לאשר את השינויים הדרושים בדרך מקוצרת, המצויה בסמכות מהנדס העיר, וכי זו נדחתה שלא כדין, בניגוד לחובת הרשות לפעול בתום לב ובאופן ענייני בהפעלת סמכויותיה; כי נדרשו להגיש בקשה מקוונת אף שהגישו בקשה ייבנייריי טרם התקנות החדשות, ואלו לא חלו עליהם; כי לאחר שכבר עלה בידם לפתוח בקשה מקוונת (ביום 15 / 2 / 17 ), נדרשה מהם כתנאי מוקדם, הסכמת רמיים והחילו עליהם את הנוהל החדש, שנולד כשבועיים לפני כן הם אף לא ידעו עליו; ובקשתם נדחתה בו ביום, מבלי שניתנה להם ההזדמנות אפילו להשיג את ההסכמה. בנוסף, המשיבות נמנעו מלהחיל את יתר הוראות הנוהל החדש, שלפיהן על רמיי ליתן עמדה בתוך 3 חודשים ממועד הגשת הבקשה לאישורה ואילו עשו כן, היה עליהן לראות כאילו ניתן היתר רמיי עוד בסוף חודש יוני 2017 טרם שנסגרה הבקשה. הוועדה העלתה דרישה וטענה של היעדר תצהירים רק לאחר שהבקשה לוועדה המקומית הייתה מוכנה; כן לפי הטענה התעלמו המשיבות מפניות העותרים מחודש פברואר 2017 יוני 2017 (נספחים כאי-כבי) ולא ניתנה תשובה גם לפנייה ליועצת המשפטית מיום 13 / 6 / 18 טרם הגשת העתירה.
עיקר טענות המשיבות 24. יש לדחות את העתירה על הסף וכן, לגופו של עניין.
25.
העותרת בחרה להגיש עתירה זו לצורך הוצאת היתר בניה ע”י בית המשפט, מבלי שקיימת בקשה להיתר, ולבקש הפקת טופס 4 ותעודת גמר, אף שהבנוי בפועל לא תואם את היתרי הבניה. זהו ניסיון פסול. הוראה לאשר טופס 4 ותעודת גמר בטרם הוסדר נושא חריגות הבניה עומדת בניגוד לכל דין ומתן סעד כמבוקש יביא למצב שבו חוטא ייצא נשכר, על חשבון הציבור. מהותם של טופס 4 ותעודת גמר היא לאשר, כי הבניין נבנה בהתאם להיתר הבניה.
7 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 26101 – 09 – 18 אביב ואח’ נ’ עיריית הרצליה ואח’
שלא עמדו בתנאים המוקדמים שיאפשרו את בחינת הבקשה. כאמור, המבנה נבנה בסטייה מההיתרים שקיבלו בשנת 2008 ובשנת 2013. תחילה ניסו העותרים לאשר סטיות מהיתרים קודמים על ידי הגשת בקשה למהנדס העיר, במסגרתה ביקשה לאשר את השינויים על ידי המהנדס. משנענו כי השינויים המבוקשים אינם בסמכותו, החלו בניסיון להגיש בקשות להיתר שינויים לוועדה המקומית (הבקשה משנת 2016). תיק המידע נמסר ביום 10 / 3 / 15 וחידושו נמסר ביום 12 / 7 / 16 . הבקשה משנת 2016 הוגשה ונפתחה רק בחודש דצמבר 2016 על בסיס תיק המידע שחודש ביום 12 / 7 / 16 . בשנת 2015 נפתח ע”י העותרים תיק מידע בלבד ולא נפתחה כל בקשה להיתר. לפיכך, יש לדחות את טענות העותרים המופנות כלפי ייסגירתהיי כביכול של הבקשה שהוגשה בנייר והדרישה להגשת בקשה מקוונת.
29.
הדרישה להגיש בקשה מקוונת, היא חלק מהרפורמה שנערכה בחוק התכנון והבניה, תשכייה 1965 (במסגרת תיקון 101 לחוק) על מנת לייעל ולקצר את תהליך רישוי הבנייה. כתנאי מוקדם לקבלת הבקשה להיתר יש לצרף מסמכים המבהירים את המבוקש בה והכל על מנת לקצר את משך הזמן בו עומדת הבקשה להיתר בפני הוועדות המקומיות לאחר הגשה הבקשה. כלל המסמכים והצרופות הנדרשים להגשה באופן מקוון, מפורטים בהרחבה באתר הוועדה המקומית. התנאים המוקדמים מתייחסים לפרטים, מסמכים ואישורים, ואי הגשתם של אלה מובילה לכך שאין לקלוט את הבקשה עד להשלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים. התנאים המוקדמים נבחנים על ידי בודקי התוכניות במחלקת ההנדסה בעירייה בהתאם לדין החל ביום הגשת הבקשה להיתר; ולא לפי הדין החל ביום הגשת בקשות שונות שהוגשו בעבר.
30.
לעניין הדרישה לקבלת חתימת רמיי במועד הגשת הבקשה – לטענת המשיבות, רמיי היא בעלת מקרקעין וחתימתה דרושה טרם קליטת הבקשה (ראו תקנה 33 (10) לתקנות הרישוי וכן תקנה 36). לפי תקנה 110 כאשר מוגשת בקשה להיתר הכוללת הקלה או שימוש חורג, אזי לאחר החלטת הועדה המקומית בבקשת ההיתר תישלח ההחלטה לרמייר ואם אינה מגיבה בתוך 90 ימים יראו אותה כאילו הודיעה שאינה מתנגדת. הדבר אינו רלבנטי להליך דנן או לבקשת העותרים שאינה כוללת בקשה להיתר לשימוש חורג או הקלה, והסכמת רמייר נדרשת מראש כחלק מהתנאים המוקדמים לבקשת ההיתר. כמו כן, תקנה 36(ה) שלפיה אם רמייי לא השיבה להודעה שנשלחה אליה בתוך 90 ימם מיום שהוגשו לה כל המסמכים בצירוף הבקשה להיתר רואים זאת כהודעתה שאינה מתנגדת לבקשה, נכנסה לתוקף רק ביום 1 / 1 / 19 ולכן לא הוחלה בעניינם של העותרים.
31.
לעניין דחיית הבקשה להיתר ברישוי מקוצר – לטענת המשיבות, השינויים שהתבקשו כללו בין היתר, שינוי קונסטרוקטיבי שאינו בסמכות המהנדס. אפילו אם רשאי היה באופן עקרוני
9 מתוך 18
