אהרון זהר ושלרון ניהול ונאמנות בע”מ ומ. לרר מהנדסים בע”מ ועוה”ד יואל פרייליך, צבי וולך ורפאל כץ נגד מנחם חיים ורז שי וMatrix M CO. Ltd וCity Center Residence Co. Ltd ומשרד עו”ד אלטשולר-ולנר (משיב לצורך בקשה זו בלבד)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

מספר בקשה:2

לפני

כבוד השופטת יעל בלכר

המבקשים

1. אהרון זהר 2. שלרון ניהול ונאמנות בע”מ 3. מ. לרר מהנדסים בע”מ ע”י ב”כ עוה”ד יואל פרייליך, צבי וולך ורפאל כץ

נגד

המשיבים

1. מנחם חיים 2. רז שי

Matrix M CO. Ltd 3. City Center Residence Co. Ltd4.

5. משרד עו”ד אלטשולר-ולנר (משיב לצורך בקשה זו בלבד)

החלטה בעניין ביצוע המצאות למשיבים

לפניי בקשת המבקשים להורות כי המסירה שבוצעה לבת זוגו של המשיב 2 (מר שי) היא מסירה כדין לפי תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 (התקנות); כי המסירה הנייל היא גם מסירה כדין למשיב 1 (מר חיים) ולמשיבות 3 –
4, בהיותו מורשה בהנהלת עסקים מכוח תקנה 482; וכי יש לראות במשרד אלטשולר-ולנר ככתובת להמצאה עבור המשיבים 1- 4, מכוח תקנה 477.

כללי – הרקע להליך זה, ההליך הנוסף והבקשה למתן סעד זמני

1. ביום 5/ 2 / 12 נחתם בין המבקשת 2 (חברת שלרון) בשם קבוצת משקיעים, לרבות המבקש 1 (קבוצת המשקיעים), לבין המשיבים 1 –
3 (היזמים), הסכם שכותרתו ייהסכם מייסדיםיי (נספח 1 להייפ; הסכם המייסדים).

2. לפי התובענה ייהסכם זה, התווה כללי מסגרת לשיתוף פעולה בין הצדדים, לרבות הקמת חברה ייעודית (המשיבה 4) לצורך הוצאה לפועל של פרויקט סיטי סנטר” (ס’ 26 להייפ. ראו גם הייש 1 בהייפ ייהמשיבה 4 היא חברה ייעודית/חב’ פרויקט שהוקמה לצורך ייזומו של פרויקט סיטי סנטר, בהתאם להסכם המייסדים”).

1 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

מעיון בהסכם המייסדים נמצא, כי עניינו בהקמת פרויקט לבניית בניין מגורים ודירות נופש בקרקע ספציפית שצוינה שם, באזור העיר פטאיה בתאילנד (ראו פסקאות ייוהואיליי בפתח ההסכם לרבות הגדרת ייהפרויקט”י בפסקה השנייה).

3. עוד לפי התובענה, בהמשך להסכם המייסדים ולצורך הקמתו של פרויקט סיטי סנטר, הוקמה חברה ייעודית, היא חברת .City Center Residence Co. ltd (סיטי סנטר), המשיבה 4, שהתאגדה בתאילנד. הדירקטורים בחברת סיטי סנטר הם המשיבים 1- 2 , הייה חיים ושי, והיא מצויה, לפי הנטען, בשליטתם של המשיבים 1- 3 (העתק תעודת ההתאגדות מתורגם לעברית, צורף בנספח 7 להייפ).

4. עוד צוין במסגרת הצגת הצדדים בתובענה, כי המשיבה 3 (מטריקס), היא חברה זרה שהתאגדה בתאילנד ורשומה כבעלת רוב המניות של הפרויקטים. בעלי המניות במטריקס הם המשיבים 1 – 2 וכן, רעייתו של מר חיים ובאופן זה, שולטים היזמים (בשרשור) בחברות הפרויקטים השונות, שעליהם נמנית גם המשיבה 4 (העתק תעודת ההתאגדות צורף בנספח 6 שם).

5. הסכם המייסדים כולל, בין היתר, תניית שיפוט וברירת דין, שלפיה ייעל הסכם זה ועל היחסים בין הצדדים וכל הכרוך ו/או הנובע מהם יחול הדין הישראלי. תובענות הכרוכות בהסכם זה או הנובעות הימנו תוגשנה אך ורק לבית משפט בעל סמכות עניינית אשר מקום מושבו בתל-אביב.” (ס’ 16.6 להסכם).

6. על פי הנטען, עד לשלהי 2018 התנהלו העניינים כסדרם תוך דיווח שוטף מצד היזמים על התקדמות הבניה ומכירת יחידות דיור/נופש. אלא שאז החלו המשיבים בהפרות ההסכם (ההפרות לא פורטו ואין צורך לפרטן, משאינן מעניינה של הבקשה דנא). היחסים עלו על שרטון ועקב כך, בין היתר, הוחלט בישיבה מיום 30
/ 4 / 19 שהתקיימה בפטאיה בהשתתפות נציגי הצדדים, על סיום ההתקשרות בפרויקט סיטי סנטר (ראו הפרוטוקול, נספח 9 לבקשה לצו זמני).

לפי האמור בתובענה, מר חיים, מר רז וחברת סיטי סנטר, הגישו לבית המשפט בתאילנד תביעה כנגד המבקשים 1 – 2 (מר זהר וחברת שלרון, בהתאמה) וכנגד נתבעים נוספים, בקשר לפרויקט סיטי סנטר, שעילתו בטענה להפרת הסכם המייסדים (התביעה בתאילנד ; צורפה בתרגום לאנגלית בנספח 8 להייפ).

2 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

נורמטיבי כלשהו אלא רק דוגמא אחת מני רבות שיכולות להיות לנוסח ייפוי כוח מוגבל, ואין בה כדי לבסס את טענתם.

38. לגופו של עניין, סבורני כי על פניו, לשון ייפוי הכוח מלמדת כי הייצוג מוגבל להליך הנוסף ואך ורק לעניינים שצוינו שם וקשורים בו. ענייננו אנו, כידוע, בתיק אחר, שבו צדדים אחרים, כאשר המשיבה 4 כלל אינה צד להליך הנוסף.

39. אין זו האינדיקציה היחידה למסקנה זו. טענת משרד אלטשולר-ולנר בדבר ייפוי כוח מוגבל בהליך הנוסף עולה בקנה אחד עם כלל הנסיבות וההתנהלות בהליך הנוסף. ההתכתבויות שהוצגו בין בייכ הצדדים בהליך הנוסף מעלות כי משרד אלטשולר-ולנר הבהיר לא-אחת ובאדיקות רבה, כי ייפוי הכוח מוגבל; וכי המבקשים 1- 2, המיוצגים שם ע”י משרד עו”ד אחר, לא ראו בשום שלב לטעון כנגד טענה זו ואף כיבדו אותה והבהירו כי אין כל כוונה, גם בקיום הליך הגישור, כדי לפגוע בטענה להעדר סמכות בינייל. כך ציין גם כב’ הש’ גונטובניק בפרוטוקול הדיון בהליך הנוסף מיום 19 / 9 / 19 (נספח 2 לתשובה): יינרשמה הודעת מייצג הצדדים שלישיים (ביפוי כח מוגבל) כי הם שוקלים להגיש בקשה בכל הנוגע לביטול היתר המצאה …”. הדבר אף מצא ביטוי בכותרת הפרוטוקול הנייל. בתכתובת דואייל שצורפה כנספח 1 לתשובת משרד אלטשולר-ולנר (ככל הנראה בקשר עם פניה לגישור) מציין בייכ המבקשים 1 – 2 כי אין כל כוונה שהמשיבים 1- 2 יאבדו את הטענה בעניין הסמכות ואף הוצע להוסיף פסקה נוספת להבהיר זאת. סבורני, כי בנסיבות כאמור, מנועים המבקשים מלטעון אחרת במסגרת הליך זה. יתר על כן, משעה שמנועים הם מלטעון כך בהליך הנוסף המתנהל על פי אותם ייפויי כוח, הדעת נותנת שהם מנועים מלטעון שייפוי הכוח אינו מוגבל במסגרת ההליך דנן. זאת, גם אם הם מיוצגים ע”י באי כוח שונים בשני ההליכים.

אעיר עם זאת, למען הזהירות, כי אין בהחלטתי זו משום קביעה ביחס לשאלה זו, ככל שתתעורר ותדרוש הכרעה בהליך הנוסף. מדובר בקביעה לכאורית לצורך הבקשה שלפניי, לאור הדין ועל יסוד הקיים לעת הזו.

40. סיכומה של נקודה זו: לא ניתן לראות בהמצאה למשרד אלטשולר-ולנר משום המצאה כדין למשיבים 1 – 3 מכוח ייפוי הכוח והייצוג בהליך הנוסף. בוודאי שלא ניתן לראות בה כהמצאה כדין למשיבה 4, שאינה צד להליך הנוסף.

11 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

41. נותר עוד לדון בשאלה האם ניתן לראות בהמצאת המסמכים למשרד אלטשולר-ולנר המצאה כדין למשיבים שלא מכוח ייפוי הכוח שניתן למשרד אלטשולר-ולנר, שכאמור, אינו רלבנטי להליך זה. המבקשים סומכים בקשתם על פסק הדין שניתן בעייא 23
/ 83 יוחימק נ’ קדם, פייד לח(4) 309 (1984) 315 (עניין יוחימק). לפי הטענה, המסירה למשרד אלטשולר ולנר היא מסירה כדין למשיבים, לאור טיפולו בעניינים נוספים הקשורים במשיבים ולרבות לאור פגישת הצדדים בניסיון להגיע להסכמות על עיכוב בירורה של התביעה בתאילנד בטרם נקיטת הליך זה. אני דוחה טענה זו.

42. אכן, על פי הפסיקה, בידי המבקשים להוכיח כי בידי משרד אלטשולר-ולנר סמכויות לקבלת כתבי בי-דין נוספים גם בהעדר ייפוי כח מתאים, אך סבורני, כי במסמכים שהוצגו אין כדי להוביל למסקנה כי בידי משרד אלטשולר-ולנר לקבל בשם המשיבים את כתבי בי הדין בהליך זה.

43. כידוע, תכלית ההמצאה היא כפולה. ראשית, להביא לידיעת הנמען את דבר קיומה של התביעה, ואין תכליתה שהכתב עצמו יימסר לידי הנמען (עניין יוחימק); ושנית, להחיל על הנמען את שיפוטו הפרסונלי של בית המשפט (עייא 1947
/ 91 שטיין נ’ כץ, פייד מה(4) 705 (1991) 708; עניין שטיין). עוד נקבע כי משייהמדובר בהמצאת כתב בי דין ראשון – אקט המקנה סמכות שיפוט לבית המשפט, [9]העובדה שההליך יובא לידיעת המשיב אינה מספקת, ולא כל שכן יפים הדברים ביחס לבעל דין הנמצא מחוץ לגבולות הארצי (בע”מ
1378 / 07 זדה נ’ זדה, מיום 29
/ 4 / 07 , ס’ ו) (עניין זדה) (ההדגשות בכל המובאות הן שלי, למעט אם צוין אחרת – י’ ב’).

44. כפי שנקבע בעניין יוחימק, תקנה 477 מאפשרת המצאת כתבי בי דין לעורך דינו של הנתבע. לצורך המצאה כאמור, אין עורך הדין חייב להיות מוסמך לייצג את בעל הדין במשפט או מוסמך לקבל כתבי בי דין מטעמו, אלא די בכך שהוא פועל באותה עת כעורך הדין של הנתבע. כפי שהובהר וסוייג מאוחר יותר בעניין שטיין פעולתו של עוה”ד צריכה להיות בנושא ההתדיינות (לעניין תקנה 477, המונח “עורך דיויי הוא עורך דין של הנתבע בנושא ההתדיינותיי); והמצאה לעורך דין המייצג את הנתבע בעניין אחר, אינה המצאה כדין (עניין זדה). הנטל להוכיח קיומם של התנאים, הוא על הטוען למסירה.

45. ברע”א 5448 / 14 חב’ אלגיר טכנולוגיות (2003) בע”מ נ’ לדרמן ( 5
/ 10 / 14 ) (עניין אלגיר), התעוררה שאלת תקינות ההמצאה לעורך דין, אשר כתב מכתב תשובה בשם הנתבעת באותו עניין, בטרם ההליך המשפטי. נפסק, כי אמנם ייתכנו מצבים בהם הלקוח הסמיך מראש

12 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

את עורך הדין אשר טיפל בעניין טרום ההליך, לייצגו גם בהליך לכשיינקט, אך הודגש כי הסמכה כזו טעונה הוכחה. במכלול הנסיבות בעניין אלגיר נקבע כי משהתמצה הטיפול המשפטי של עורך הדין בשלב שלפני הגשת התביעה, במכתב תשובה אחד, יש לקבל את גרסת המבקשת לפיה לא הסמיכה מראש את עורך הדין לייצגה בהליך (עמי 7). כך נקבע :

“8. ויודגש – אין לשלול את האפשרות כי לקוח השוכר את שירותיו של עורך-דין כדי להשיב למכתב דרישה המופנה נגדו אכן יסמיך את אותו עורך-דין ואף ייתן בידו ייפוי-כח לייצגו ככל שבעקבות אותה דרישה ינקוט הדורש הליך משפטי נגדו. אולם אין מדובר בהסמכה אוטומטית וככלל שמורה ללקוח הזכות להחליט – לאחר קבלת כתבי בי-דין לידיו בהמצאה כדין – האם ברצונו כי אותו עורך-דין ייצג אותו גם בהליך המשפטי על כל הכרוך בכך, או שמא רצונו בייצוג של עורך-דין אחר לצורך ההליך. לכן ואף שמקובל עלי כי בהתקיים נסיבות מתאימות ניתן יהיה להגיע למסקנה שהלקוח הסמיך מראש את עורך הדין אשר טיפל בעניין טרום ההליך, לייצגו גם בהליך לכשיינקט – הסמכה כזו טעונה הוכחה ובנסיבות המקרה שלפנינו הדבר לא הוכח. […]”

46. כאמור, משעה שעסקינן בהמצאה בישראל עבור נתבע זר, יש לנקוט משנה זהירות בבחינת תקינות ההמצאה, בשים לב לכך שההמצאה, פירושה הקניית כוח השיפוט של מדינת ישראל על הנתבע. שכן, ככלל, בכגון דא, דרך המלך היא תקנה 500. כך נקבע בקשר לתקנה 477, עייי כב’ הש’ מינץ בבש”א 5104
/ 17 אייזן נ’ גראד ( 27/ 6 / 17 ), תוך חזרה על שנקבע בעניין זדה:

2. הלכה היא כי שאלת קיומה של הרשאה פורמלית לעורך הדין לפעול בשם לקוחו הינה שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה (רע”א 5448
/ 14 חבי אלגיר טכנולוגיות (2003) בע”מ נ’ עו”ד עמית לדרמן מתוקף תפקידו ככונס נכסים על יתרות ים של חברת אינובד פתרונות בע”מ ( 5.10.2014 )). לפיכך, נוכח הודעתם המפורשת של עורכי הדין נדלר וקלינמן מיום 23.2.2017 , לפיה הם אינם מייצגים את המשיבים בהליך העיקרי והם גם לא יצגו אותם בבית משפט קמא, אין מקום לטענותיה השונות של המערערת בעניין זה, ובכלל זה לטענה כי עורכי הדין ייצגו את המשיבים בהליכים אחרים. גם אין להידרש לטענת המערערת כי היה על עורכי הדין לצרף תצהיר לתמיכה בטענתם, שעה שהנטל להפרכת הודעת עורכי הדין מוטל על המערערת. בנסיבות העניין, גם אין די בקיומו של יפוי הכח אשר ייפה את כוחם של עורכי הדין להבטחת ביצוע עסקת מכר והנלווה לו בלבד.

3. המערערת טענה כי תכליתה העיקרית של ההמצאה הינה להביא לידיעת נתבע את דבר נקיטת הליכים נגדו, ולכך הוסיפה כי חזקה על עורכי הדין האמורים כי יביאו לידיעת המשיבים את דבר נקיטת ההליך נגדם. לא ניתן

13 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

לקבל טענה זו. הליך ההמצאה טומן בחובו אופי כפול – הן יידוע הנתבע אודות ההליך שהוגש נגדו, והן החלת שיפוטו הפרסונלי של בית המשפט על הנתבע (ראו גם: רע”א 1947 / 91 שטיין ני כץ, פ”ד מה(4) 705 (1991)). במקרה זה, כאשר מדובר בנקיטת הליך חדש, היינו בהמצאת כתב בי דין ראשון ובבעלי דין הנמצאים מחוץ לגבולות הארץ, החזקה כי עורכי הדין יביאו לידיעת המשיבים את קיומו של ההליך, אינה מספקת כלל (ראו גם: ע”מ 1378 / 07 זדה נ’ זדה ( 29.4.2007 )).”

ראו גם: החלטותיי בתייא (ת”א) 59825- 12 – 17 בל טכנולוגיות בע”מ נ’ ATS מיום 2 / 4 /18 ובתייא (ת”א) 65832- 03 – 16 וינקלר נ’ שמעון מיום 22 / 7 /18 ; והחלטת כב’ הש’ כהן בתייא (תייא) 19187- 03 – 12 JKV נ’ דביר מיום 22 / 5 / 14 .

47. באופן דומה נקבע כי יש לנקוט משנה זהירות בהמצאה למורשה עסקים לפי תקנה 482(א) כאשר הנתבע הוא תושב זר. ראו: רע”א 11822 / 05 מיום 8
/ 5 / 06 , כב’ הש’ רובינשטיין ותייצ (חי’) 20448- 02 – 13 ארז נ’ פייפאל מיום 10
/ 7 / 14 וכן החלטותיי בתייא 29929- 05 – 17 אזורים חברה להשקעות בפתוח ובבניין בע”מ נ’ קבוצת אל. אר. בע”מ מיום 9
/ 4 / 18 , ס’ 31 ; ובתייא 66253- 03 – 18 קושניר נ’ קומיסרוק מיום 27
/ 1 / 29 , ס’ 43 – 45 . ראו לאחרונה גם החלטתו המקיפה של כב’ סגיינ כבוב בהייפ (ת”א) 29544- 01 – 20 ד.ד. גולדשטיין נכסים והשקעות בע”מ נ’ סימיגון מיום 24 / 2 / 20 (עניין ד.ד גולדשטיין), לרבות ניתוח תקנות סדר הדין האזרחי החדשות בעניין.

48. ומה מצב הדברים בענייננו? המבקשים מציינים שני עניינים המלמדים לשיטתם, כי הייצוג בפועל של משרד אלטשולר-ולנר רחב מעבר לייפוי הכוח המוגבל שניתן לו בהליך הנוסף, וחל גם בנושאים אחרים ללא הגבלה בכל נגזרות הסכסוך בין הצדדים, לרבות בעניין נושא הליך זה. נטען כי משרד אלטשולר-ולנר ניהל מויימ בשמם של המשיבים 1- 3 בנוגע להשהיית התביעה בתאילנד ואף מסר את עמדתם בעניין זה רק לפני מספר שבועות. עוד נטען, כי משרד אלטשולר-ולנר פועל בשמו של המשיב 2, מר שי, בעניין חובו כלפי המבקשת 3, בגין הלוואה שנטל לצורך השקעתו בפרויקט סיטי סנטר.

49. איני סבורה שיש באמור משום אינדיקציה לכך שבידי משרד אלטשולר-ולנר ייפוי כוח כללי (או אחר) או הסמכה אחרת מכות הטיפול בפועל, המאפשרת המצאת מסמכי התובענה לידם כמייצגי המשיב 2, בענייננו.

14 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

50. אשר למויימ בדבר עיכוב התביעה בתאילנד – ראשית, מויימ זה נטוע בהליך הנוסף. התכתובת היא בין משרד אלטשולר-ולנר עם בייכ המבקשים בהליך הנוסף, משרד הרצוג פוקס נאמן ועל פניו, היא בהקשר לניהול הליך גישור בקשר עם ההליך הנוסף. שנית, גם אילו היה זה מויימ שמנותק מההליך הנוסף, מדובר במו”מ שהתנהל טרם הגשתה של התובענה בהליך זה. לעניין זה אני מפנה שוב לפסק הדין בעניין אלגיר לעיל שם נקבע כי גם אם עוה”יד השיב למכתב דרישה בשם הלקוח “… ככלל שמורה ללקוח הזכות להחליט – לאחר קבלת כתבי בי-דין לידיו בהמצאה כדין – האם ברצונו כי אותו עורך-דין ייצג אותו גם בהליך המשפטי על כל הכרוך בכך, או שמא רצונו בייצוג של עורך-דין אחר לצורך ההליך. לכן ואף שמקובל עלי כי בהתקיים נסיבות מתאימות ניתן יהיה להגיע למסקנה שהלקוח הסמיך מראש את עורך הדין אשר טיפל בעניין טרום ההליך, לייצגו גם בהליך לכשיינקט – הסמכה כזו טעונה הוכחה ובנסיבות המקרה שלפנינו הדבר לא הוכח …”. הדברים יפים, כלשונם, לענייננו. על אחת כמה וכמה כאשר המשיבה 4 אינה צד להליך הנוסף וגם לפי הנטען לא נוהל מויימ בשמה ואף אין טענה כי היא מיוצגת ע”י משרד אלטשולר-ולנר בעניין כלשהו; ובנסיבות קיומו של ייפוי כוח מוגבל וההתנהלות בהליך הנוסף, כמתואר לעיל. אין כל מקום לפקפק בהודעת משרד אלטשולר-ולנר כי לא נשכר לטפל בעניין זה אל מול המבקשים. אזכיר כי המבקשים עצמם נטלו ייצוג שונה בהליך הנוסף ובהליך זה וייצוג אחר, ע”י משרד שלישי (משרד ארליך-רוזן) בכל הקשור לטענות לחוב של מר שי כלפי המבקשת 3.

51. בכל הנוגע לטיפול בחובו הנטען של מר שי למבקשת 3 – האמור בפסק הדין בעניין אלגיר יפה גם לעניין זה. יש ליתן בידי מר שי את החירות לבחור במייצגו לאחר שיימסר לו כדין דבר ההליך ואין בעובדה שמשרד אלטשולר-ולנר השיב למכתב התראה כדי להביא למסקנה שישמש גם כבא כוחו של מר שי בהליך המשפטי. מה גם שההליך המשפטי כאן אינו בעניין חובו הנטען של מר שי למבקשת 3. אין זו תביעה של המבקשת 3 בעניין החוב. למותר לציין, כי המבקשת 3 גם אינה צד להליך הנוסף, כך שייפוי הכוח שניתן בוודאי לא יכול להתייחס גם לטיפול בעניין זה. מעבר לכך, מדובר בעניין של מר שי בלבד וגם אילו קיבלתי את טענות המבקשים בעניין זה (ולא אלה פני הדברים), אין הדבר מהווה מסירה לכל המשיבים האחרים.

52. המבקשים טענו עוד, כי נוכח הענקת ייצוג משפטי רחב במכלול העניינים הנוגע לסכסוך עם המבקשים, חזקה שמשרד אלטשולר-ולנר יעביר את ההמצאה לידיעת המשיבים. אלא שלפי הדין וכל עוד לא התבקש וניתן היתר המצאה לחו”ל, ייכלל הידיעה” אינו יכול לשמש ככלי לקניית סמכות שיפוט בינלאומית, בניגוד למסלול הדיוני שקבוע בתקנה

15 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

500. ראו: רעייא 425
/ 13 Hecht נ’ שפירא, כב’ הש’ סולברג, ס’ 17- 15 , מיום 10 / 4 /13 וכן רעייא 8024 / 16 גלמור נ’ בר לב, 5
/ 12 / 16 . כפי שבואר בהחלטת כב’ הש’ כבוב בעניין ד.ד גולדשטיין, כלל הידיעה אינו חל על המצאת כתב בי דין ראשון בהליך או על הגשת כתב תביעה גם כשמדובר בהמצאה לתושב ישראל ובתחומי ישראל.

53. סופו של הדיון בפרק זה, שההמצאה למשרד אלטשולר-ולנר אינה משום המצאה כדין למשיבים או למי מהם.

ההמצאה למר שי באמצעות בת זוגו בישראל, ביום

8 / 3 / 20

54. המבקשים מבקשים לקבוע כי בוצעה המצאה כדין למר שי מכוח תקנה 481. זו לשון התקנה שעניינה המצאה לבן משפחה:

“481. באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים …”

55. עוד מבקשים הם לקבוע, כי משעה שבוצעה המצאה למר שי כאמור, הרי שבוצעה גם המצאה למשיבים האחרים, שכן יש לראות בהמצאה למר שי כהמצאה למורשה בהנהלת עסקים לפי תקנה 482(א). כך קובעת התקנה:

יי482. (א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט.”

56. לפי תצהיר המוסר הרלבנטי שצורף לבקשה, המסמכים הושארו על ידי השליח בכתובת המסירה, שהיא כתובתו הרשומה של מר שי במשרד הפנים. בת הזוג סירבה לקבל את המסמכים ולאשר קבלתם והם הושארו במקום. מהתצלום שצורף לתצהיר בתגובה לתשובה, נראה כי המעטפה שמוענה למר שי (ולו בלבד), הושארה על ידית הדלת בחוץ.

57. כאמור בהמרצת הפתיחה ובבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום בהליך הנוסף, מר שי מחלק את זמנו בין תאילנד וישראל (ס’ 21 להייפ וס’ 12 לבקשה למתן היתר המצאה בהליך הנוסף). המבקשים הבהירו, לבקשת בית המשפט, כי אינם יודעים אם מר שי מצוי בישראל

16 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

כיום ואם היה מצוי בישראל בעת ביצוע ההמצאה. עם זאת, ציינו כי שמו מופיע על שלט הדלת בכתובתו הידועה במשרד הפנים, שם מתגוררת בת זוגו. כן ציינו כי מאז אפריל 2019 (לאחר שהוגשה הבקשה להיתר המצאה בהליך הנוסף, שהוגשה בנובמבר 2019) ניהל מר שי שיחות רבות עם מר לרר שבחלקן ציין, כי הוא נמצא בישראל ואף התקיימו שתיים או שלוש פגישות במשרדי המבקשת 3 בתל אביב.

58. לאחר ששקלתי את הטענות ומכלול נסיבות העניין, לא שוכנעתי מהחומר שהוצג לפניי, כי מר שי הוא בבחינת מי שמתגורר בישראל לצורך העניין, כפי שנטען בבקשה. משכך, ההמצאה שבוצעה לבת זוגו אינה המצאה כדין. אבאר הדברים.

59. אינני סבורה כי בנסיבות העניין, יש להסיק מהמידע שצוין (השלט על הדלת בכתובתו של מר שי המופיעה במשרד הפנים, שם מתגוררת בת-זוגו; שיחות הווטסאפ ושתיים-שלוש פגישות במשרד בתל אביב מאז אפריל 2019, כמפורט לעיל) – כי מקום מגוריו של מר שי הוא בישראל. במכלול הנסיבות, הדברים מתיישבים באותה מידה גם עם האפשרות שמר שי מתגורר בתאילנד ובא לבקר בישראל מדי פעם.

60. אזכיר, כי בבקשה להיתר המצאה בהליך הנוסף נטען כי מר חיים מתגורר בתאילנד ואילו מר שי יימחלק את זמנו בין פטאיה שבתאילנד לבין ישראליי (סעיפים 11- 12 לבקשה). אכן צוין בבקשה האמורה כי יבאשר למשיב 2, מר שי, מוגשת בקשה זו למען הזהירות בלבד, שעה שלמיטב ידיעת המבקשים מקום מגוריו ומגורי משפחתו הוא בתחום המדינה, והוא מחלק את זמנו בין ישראל לבין תאילנד.” (שורות 6 – 8 לפסקת הפתיח לבקשה, ההדגשה במקור – י’ ב’). אלא שהבקשה נתמכה בתצהירו של מר זהר מחודש יולי 2019 ומעיון בתצהיר, פסקת יילמען הזהירותיי הנייל אינה מצויה בו. מנגד, בתצהירו ציין מר זהר, כי יהואיל ולמיטב ידיעתי, מקום מושבם של המשיבים הוא בפטאיה שבתאילנד ומשום שהמשיבות 3 – 4 הנן חברות המאוגדות לפי הדין התאילנדי, ובשים לב לכך שהמשיבים לא מינו מטעמם נציג או בא כוח מטעמם בישראל, קיבלתי ייעוץ משפטי לפיו קם צורך בהגשת בקשה זו לקבלת היתר להמציא למשיבים את ההודעה לצדדים השלישיים למקום מושבם” (ס’ 3 לתצהיר). מתצהירו של מר זהר עולה, אפוא, כי לפי ידיעתו, מקום מושבו של מר שי הוא בפטאיה שבתאילנד.

61. לפי הטענה, מאז שהוגשה הבקשה להיתר המצאה הנייל “התברר כי המשיב 2 שוהה חלק גדול מזמנו בישראל במעונו הנמצא בכתובתו הרשומה במשרד הפניםיי וצורף תצהירו של מר לרר בדבר שיחות הווטסאפ מאפריל 2019 והפגישות בתל אביב. למעשה, אין בכך משום שינוי משמעותי, אם בכלל, ביחס למידע שעמד לפני המבקשים עת שבחרו להגיש בקשה

17 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

להיתר המצאה בהליך הנוסף. גם שם נטען כי מר שי מחלק את זמנו בין פטאיה לישראל. ממילא הטענה לגבי שהייתו בישראל ייחלק גדול מזמנויי כללית וערטילאית ולא נמסרו פרטים ביחס לזמנים שבהם שוהה מר שי בישראל. אציין כי גם לא נמסרו פרטים ביחס למצבו המשפחתי של מר שי מעבר לכך שבת-זוגו מתגוררת בכתובת הרשומה במשרד הפנים. בכל מקרה, אין באמור כדי לסתור את הצהרתו של מר זהר הנייל, כי מקום מושבו של מר שי הוא בפטאיה (אזכיר עוד בהקשר זה, כי התצהיר בתגובה לתשובה שהתייחס לכך, ניתן ע”י מר לרר ולא ע”י מר זהר). סבורני, כי בנסיבות העניין אף מנועים המבקשים מלטעון טענות שונות בשני ההליכים.

62. כפי שנקבע בפסיקה, כאשר מגורי הנמען אינם בישראל, לא ניתן לבצע המצאה בהסתמך על תקנה 481 (רע”א 8024 / 16 גלמור נ’ בר לב, 5
/ 12 / 16 ; גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 13 התשייפ – 2020 כרך ב’, 1459). יתר על כן, גם אם הבקשה להיתר המצאה ננקטה מתוך זהירות בלבד, סבורני כי הזהירות יפה גם לכאן. כאמור, על פי הפסיקה יש לנקוט משנה זהירות בכל הקשור להמצאות שמשמעותן גם קניית סמכות בינלאומית תוך עקיפת תקנה 500 לתקנות.

63. על רקע האמור אין בידי לקבוע כי ההמצאה שנעשתה ביום 8
/ 3 / 20 לבת הזוג היא מסירה כדין למר שי. כפועל יוצא מכך, נשמט היסוד מיימגדל ההמצאותיי שבנו המבקשים על יסוד המצאה זו למר שי, שכאמור אינה המצאה כדין; ומתייתר הצורך לדון בשאלה האם המסירה למר שי היא מסירה גם למשיבים האחרים מכוח הטענה כי מר שי הוא מורשה בהנהלת עסקיהם.

64. אוסיף, כי גם אילו הייתה זו המצאה כדין למר שי, לא היה מקום להכיר בה גם כהמצאה למשיבים הנוספים. ראשית, כפי שנקבע ברע”א 7804
/ 7 כרמל דיירקט בע”מ נ’ . R. H Peterson Co ( 28/ 12 / 17 ) תקנה 482(א) יימאפשרת לתובע להמציא כתב תביעה לידי מורשה בהנהלת עסקים’ של נתבע, אשר נמצא מחוץ לתחום השיפוט שבו מוגשת התביעה, ואף מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; זאת, בתנאי שה’מורשה’ מצוי בשעת ההמצאה בשטח ישראל …”. כאמור, המבקשים לא יודעים לציין אם מר שי היה בישראל בעת ביצוע ההמצאה.

65. יתר על כן, כפי שנקבע בפסיקה, מעבר למידת אינטנסיביות הקשר, נדרשת בחינה נורמטיבית וייאין נפקא מינא לדינא, אם בפועל מתקיימת המסירה ונודע למרשה על ההליך שהוגש נגדו; שהרי המבחן לחוקית הוא נורמאטיבי, אם לא תאמר כן ייצא, שדי בהמצאה ישירה בחו”ל לנתבע זר אף ללא נטילת רשות מבית המשפט להמצאה מחוץ

18 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

לתחום” (רע”א 572/ 90 AEG נ’ אלותעש אלקטרוויסטה תעשיות בע”מ, פייד מד (1) 758, רע”א 2652 / 94 טנדלר נ’ לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע”מ ( 25
/ 4 / 94 ). לפי המצוין בכתבי הטענות מטעם המבקשים לרבות תצהירים ותצלום המעטפה, בוצעה ההמצאה למר שי בלבד. לא צוין בשלב כלשהו של המסירה לנמען, כי המסירה למר שי מבוצעת גם כמורשה בהנהלת עסקים עבור המשיבים האחרים. לא נטען שצוין כך לפני בת הזוג, לא צוין כך בתצהיר המוסר או בתצהירים האחרים שהוגשו ; ועל המעטפה שהונחה על הדלת כמופיע בתצלום, צוין כנמען מר שי בלבד. כפי שציינתי בעניין אחר יינדרש וראוי כי מסירה משפטית תתבצע כמסירה משפטית ולא בתחפושת; באופן ברור ומודע, המעמיד את המקבל על כך שנמסרו לו כתבי בי דיויי (ת”א (ת”א) 65832- 03 – 16 Grumbach נ’ וינקלר, ס’ 37, מיום 22
/ 7 / 18 ). הדברים יפים בשינויים המחויבים וביתר שאת גם בענייננו, שעה שההמצאה היא אירוע מכונן סמכות שיפוט. ככל שזו המצאה גם למשיבים האחרים, יש לבצעה באופן שיהיה ברור כי מדובר גם בהמצאה למשיבים אלה.

66. לאור כל האמור, גם אילו מצאתי שבוצעה מסירה כדין למר שי באמצעות המסירה לבת זוגו (ולא כך קבעתי), לא הייתה בכך תועלת למבקשים, שכן לצורך הסעד הזמני כמו גם לצורך בירור התובענה, יש לבצע מסירה לכלל המשיבים. ממילא התביעה בתאילנד הוגשה גם על ידי המשיבים האחרים ואין תועלת מעשית של ממש, אם בכלל, בצו שהיה מופנה למר שי בלבד.

סיכום וסוף דבר

67. המסירות שבוצעו למשרד אלטשולר-ולנר ולבת הזוג של מר שי, אינן מסירות כדין למשיבים.

68. על המבקשים להמציא את כתבי בי הדין כדין למשיבים ובמידת הצורך, יגישו בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום.

69. המבקשים יישאו בהוצאות משרד עוה”ד אלטשולר-ולנר בסך של 5,000

.

70. בשים לב לאמור, יודיעו המבקשים אם יש עוד טעם בבקשה לסעד זמני. ככל שהמבקשים עומדים על בירור הבקשה לסעד זמני, יואילו להגיש בקשה בהתאם במסגרת הבקשה לסעד זמני. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לעיון כב’ הנשיא (בקשה מס’ 1).

19 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ

13016 – 03 – 20זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.

המזכירות תדוור לצדדים ניתנה היום, ו’ ניסן תשייפ, 31 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

יעל בלכר, שופטת

20 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

אציין, כי לא מצאתי שצוין בכתבי בי הדין מטעם המבקשים מהו מועד הגשת התביעה בתאילנד. מעיון בתביעה, נמצא כי התביעה הוגשה ביום 29/ 11 / 19 (צוינה שם השנה 2562 לפי לוח השנה הבודהיסטי, שהיא שנת 2019).

8. לטענת המבקשים, התביעה בתאילנד הוגשה בניגוד לתניית השיפוט הייחודית בהסכם המייסדים. ואם לא די בהגשתה של תביעה זו, הבהירו המשיבים במכתב מיום 7
/ 1 / 20 (נספח 14 להייפ), כי בכוונתם לנקוט כנגד המבקשים-המשקיעים הליכים נוספים בתאילנד, באמצעות חברה אחרת, חברת דה ויזין, שהיא חברת פרויקט נוספת. גם זאת, תוך הפרת תניית השיפוט וברירת הדין בהסכם המייסדים (סעיפים 45- 49 להייפ).

9. לטענת המבקשים, ניסיון להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט לא צלח ובנסיבות אלה, צורפה גם המבקשת 3, חברת מ. לרר מהנדסים בע”מ (לרר מהנדסים), אשר נמנית עם קבוצת המשקיעים לתובענה, כדי למנוע מראש נקיטת הליכים כנגדה מחוץ לישראל.

10. הסעד המבוקש בהליך העיקרי הוא סעד הצהרתי, שלפיו תניית השיפוט בהסכם המייסדים תקפה וכי ייכל סכסוך הנובע מהמערכת ההסכמית שבין הצדדים ו/או יחסיהם העסקיים” יידון בבית המשפט המוסמך בתל אביב ועל פי הדין הישראלי. כן התבקש ליתן צו חוסם המופנה כנגד המשיבים 1 – 2 באופן ישיר או באמצעות המשיבות 3- 4 או כל תאגיד אחר, מלפתוח בהתדיינות משפטית ולהגיש תובענות כנגד המבקשים ומשקיעים אחרים מחוץ לגבולות ישראל; ולהורות על הפסקת בירור התביעה בתאילנד ולהצהיר כי המשיבים הפרו את הסכם המייסדים הפרה יסודית משעה שפעלו בניגוד לתניית השיפוט. לחלופין, מבוקש להורות כי על המשיבים לפנות בפניה מקדמית לבית משפט זה לקבלת אישורו בטרם נקיטת הליכים מחוץ לישראל; וכי כל עוד לא התקבל אישור כאמור, לחדול או להימנע מנקיטת הליכים מחוץ לישראל. התבקש גם היתר לפיצול סעדים.

הערה לעניין פרויקטים אחרים שמשותפים לצדדים

11. לשלמות התמונה אציין, כי מהחומר שהונח לפני בית המשפט עולה, כי בין הצדדים (או חלקם) מספר פרויקטים משותפים באזור פטאיה שבתאילנד, שבוצעו/מבוצעים כל אחד באמצעות הקמת חברת פרויקט ייעודית לכל פרויקט (ראו למשל ס’ 7 להייפ, שם צוין כי במתכונת דומה הוקמו בפטאיה 7 פרויקטים, כל אחד באמצעות חברה ייעודית שהוקמה לצורך ביצוע פרויקט ספציפי). נראה גם, כי נחתמו מספר הסכמים נוספים לכל אחד מהפרויקטים האחרים. אולם לא הובא בפניי מידע נוסף מלא וסדור בעניין זה. לא צוין

3 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

מהם הפרויקטים ואיזוהי החברה הייעודית הספציפית שהוקמה לביצוע כל פרויקט, מתי נחתמו הסכמים ביחס לכל אחד מהם (אם נחתמו), מה מצב הדברים בכל פרויקט וכיוצייב.

12. אף שלפי האמור בתובענה והרצאת העובדות שנפרשה שם, ענייננו לכאורה בפרויקט המכונה ייסיטי סנטר”י נראה על פניו, כי הסעדים המבוקשים רחבים יותר ואינם מוגבלים לפרויקט סיטי סנטר דווקא (ראו בפרט בסעיפים 45- 49 להייפ כמו גם הסעדים שהתבקשו ביחס יילכל סכסוך הנובע מהמערכת ההסכמית בין הצדדים ו/או מיחסיהם העסקיים..יי וכו’). לטענת המבקשים, תניית השיפוט חלה על כל הפעילות באמצעות חברות הפרויקט השונות בכל הפרויקטים וכל התאגידים שבשליטת המשיבים 1 – 2. כך צוין בס’ 8 לתובענה כי יעבור ההשקעה במיזמים המשותפים נכרת מערך הסכמים אחיד, שבסיסו הסכם המייסדים’ מיום 5 לפברואר 2012″ (ראו גם ס’ 9 ו- 29 להייפ). לתמיכה בטענתם הפנו המבקשים לסעיף 3 להסכם המייסדים הקובע כי ייהסכם זה מתייחס לכל חברה שתוקם באמצעות היזמים והמשקיעים. כמו כן, במידת הצורך תוקם חברה זרה משותפת ליזמים ולמשקיעים למטרות שיווק מחוץ לתאילנדיי (ההדגשה הוספה במקור ע”י המבקשים בציטוט בהייפ, אך אינה קיימת בהסכם עצמו, נספח 1).

13. טענתם של המבקשים בעניין זה, על פניו, חסרה ולא ברורה דיה. מעיון בהסכם המייסדים, נמצא כי המבקשים הפנו לחלק מסעיף 3 בהסכם. מדובר בפסקה אחת מתוך שלוש פסקאות תחת הכותרת ייחברות הפרויקטי שבאה להסדיר את הפעילות באמצעות חברה חדשה שיקימו הצדדים לצורך ייהפרויקטי כהגדרתו בהסכם המייסדים, שהוא לכאורה, לאור כל האמור, פרויקט סיטי סנטר. כמו כן, הטענה שהסכם המייסדים (או חלק ממנו) חל על כל הפרויקטים המשותפים באשר הם, אינה קוהרנטית. כך למשל בס’ 26 להייפ צוין כי מדובר בהסכם שהתווה כללי מסגרת לצורך הוצאה לפועל של פרויקט סיטי סנטר. כפי שציינתי לעיל, לא הובאו פרטים מלאים ביחס למערכת ההסכמית והעסקית בכללותה ובכלל זה, לא פורטו לוחות הזמנים של הפרויקטים הנוספים, האם נחתמו הסכמים ספציפיים ביחס לפרויקטים הנוספים, האם קיימות הוראות רלבנטיות בהסכמים אלה, ומתי נחתמו. עולה לכאורה מס’ 7 לתובענה שהסכם המייסדים נכרת לאחר שהוקמו באותה מתכונת 7 פרויקטים (ראו גם פרוטוקול הישיבה בפטאיה מאפריל 2019, נספח 9 לבקשה לצו זמני, שבכותרתו צוין כי הישיבה היא בעניין פרויקט הסיטי סנטר. מהפרוטוקול עולה כי הצדדים מקבלים החלטה לסיים את ההתקשרות בפרויקט זה כשאין הסכמה לגבי אופן ההתנהלות בפרויקטים אחרים, שכונו שם ייהפרויקטים הישנים של קבוצת זהר והיזמים”, סעיפים -5 6 לפרוטוקול). נראה לכאורה שהפרטים האמורים נדרשים על מנת לבחון את השאלה אם

4 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

תניית השיפוט בהסכם המייסדים חלה גם על התקשרויות בפרויקטים אחרים. בכל מקרה, החברות הייעודיות הרלבנטיות האחרות, אינן צד להליך זה.

ת”א (ת”א) 1839- 11 – 18 איזי חברה לייעוץ ומימון השקעות נ’ אהרון זהר ואחרים (ההליך הנוסף)

14. מכתבי הטענות שהוגשו ע”י הצדדים עולה, כי בין חלק מהצדדים מתנהל בבית משפט זה הליך נוסף בפני כב’ השופט גונטובניק, בו מיוצגים המבקשים 1- 2, מר זהר וחברת שלרון, על ידי משרד הרצוג פוקס נאמן (ולא על ידי באי כוחם בהליך זה).

15. כתב התביעה בהליך הנוסף לא צורף. ניתן להבין מהטענות שבתיק, כי מדובר בתביעה למתן חשבונות ולסעד כספי, שהוגשה ע”י משקיע מקבוצת המשקיעים כנגד מר זהר, חברת שלרון וחברה נוספת, וכי האחרונים שלחו הודעה לצד שלישי כנגד המשיבים 1- 3 בתיק זה וחברה נוספת הנשלטת כיום בידי מר חיים ומר שי (איגואנה אחזקות).

עם ההודעה לצד שלישי הוגשה גם בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום למשיבים 1- 3 (כהגדרתם בהליך זה) (הבקשה למתן היתר המצאה על התצהיר לתמיכה בה, צורפו בנספח 2 לתשובת משרד עוה”ד אלטשולר-ולנר לבקשה זו; התשובה).

16. ביום 19
/ 9 / 19 התקיים דיון בהליך הנוסף (הפרוטוקול צורף בנספח 3 לתשובה). מעיון בפרוטוקול עולה כי צוין בדברי עו”ד אלטשולר וכן, בהחלטת בית המשפט, כי בידי עוה”ד ייפוי כוח מוגבל מטעם מר חיים ומר שי לעניין הסמכות. כך בדברי עו”ד אלטשולר: “… בשלב זה משרדנו קיבל ייצוג ע”פ יפוי כח מוגבל לעניין הגשת בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום …” (עמ’ 1 ש’ 7 – 8). הדבר אף מצא ביטוי בכותרת הפרוטוקול הנייל (צוין בסוגריים, לצד שמות צדדי ג’, יילפי ייפוי כוח מוגבליי). כמו כן, בהחלטת בית המשפט צוין : יינרשמה הודעת מייצג הצדדים שלישיים (ביפוי כח מוגבל) כי הם שוקלים להגיש בקשה בכל הנוגע לביטול היתר המצאה …”.

17. לאחר הדיון הגישו מר חיים ומר שי, באמצעות משרד עוה”ד אלטשולר-ולנר, בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן בהליך הנוסף. לפי הבקשה לביטול ההיתר, שנתמכת בתצהירו של מר שי, הוא ומר חיים תושבי חוץ (ס’ 2 לתצהיר). הבקשה לביטול תלויה ועומדת וטרם הוכרעה (הבקשה להיתר המצאה והבקשה לביטול ההיתר, צורפו בנספח 4 לתשובה).

5 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ

13016 – 03 – 20זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

הבקשה למתן סעד זמני

18. עם הגשת תובענה זו הגישו המבקשים בקשה לסעד זמני, למתן צו חוסם זמני המורה למשיבים 1 – 2 באופן אישי או באמצעותה משיבות 3- 4, לפעול לעיכוב התביעה בתאילנד ולהימנע מנקיטת הליכים נוספים מחוץ לישראל בעצמם או באמצעות כל תאגיד אחד שבשליטתם בקשר עם הפרויקטים והיחסים שבין הצדדים; ולכל הפחות, להורות למשיבים שלא לפתוח בהליכים כאמור שלא בהיתר של בית משפט זה ולהפסיק את ניהולם ולהימנע מניהולם, כל עוד לא התקבל אישור כאמור.

לפי הטענה בבקשה למתן סעד זמני, אם לא יינתן הסעד המבוקש, יקבעו המשיבים עובדות בשטח תוך ניהול התביעה בתאילנד והגשת הליכים נוספים שם, שיסכלו את ניהולו של הליך זה. מבקשה נוספת עולה כי קבוע דיון בתביעה בתאילנד ליום 20/ 4 / 20 .

19. בהחלטה מיום 5
/ 3 / 20 (יום חמישי) שניתנה על ידי כב’ הש’ כהן בתורנות שלאחר שעות העבודה נקבע כי אין הצדקה לדיון לפני שופט תורן מעבר לשעות העבודה כשדיון בתביעה קבוע לאפריל 2020 ועולה מהבקשה כי התקיים מויימ בין הצדדים משך שבועות. בהמשך לכך, ביום 8
/ 3 / 20 ניתנה החלטת כב’ נשיא בית המשפט השופט איתן אורנשטיין כדלקמן : יילתגובת המשיבים עד ליום 15.3.20 . על המבקשים להמציא את הבקשה, התביעה וההחלטה למשיבים במסירה אישית עוד היום.”

הבקשה שלפניי להורות כי בוצעה מסירה כדין למשיבים, וטענות הצדדים

20. המבקשים מסרו את הבקשה לסעד זמני ואת ההחלטה של כב’ הנשיא לידי בת זוגו של מר שי בישראל ביום 8
/ 3 / 20 וכן, למשרד עורכי הדין אלטשולר-ולנר ושות’ (משרד אלטשולר ולנר). עם ההודעה על ביצוע מסירות כאמור הגישו המבקשים בקשה לקבוע כי המסירה לבת הזוג מהווה המצאה כדין למר שי וכן למשיבים האחרים, בהיותו של מר שי מורשה בהנהלת עסקים של המשיבים האחרים; וכן לקבוע, כי המצאת המסמכים למשרד אלטשולר-ולנר היא המצאה כדין לכלל המשיבים.

21. לבקשה צורף תצהיר מוסר לגבי המסירה למר שי, שלפיו המסמכים נמסרו בכתובתו לבת זוגו, שסירבה לחתום על אישור המסירה והושארו שם. עוד לפי התצהיר, בת הזוג התקשרה אל מר שי בנוכחות השליח והקריאה לו את תוכנם של המסמכים שנמסרו והוא הנחה אותה

6 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

להשאירם אצלה, לא לחתום על אישור המסירה ייתוך שהוא מפטיר משפט בסגנון ‘שיחפשו אותי בתאילנדיי (ס’ 5 לתצהיר המוסר, נספח 1 לבקשה).

22. אשר למסירה למשרד אלטשולר-ולנר צורף תצהיר מוסר לפיו ייעורכת הדין עיינה בחומר וסירבה לקבלו וגם סירבה לדבר בטלפון עם העו”ד השולח החומר הוחזר לשולח”י (ס’ 6 לתצהיר, נספח 1). עוד בהקשר המסירה הנייל צורפה תשובת משרד אלטשולר-ולנר בדואייל מיום 9
/ 3 / 20 , לאחר שהמסמכים נשלחו אליו גם באמצעות דואייל, כדלקמן: “… איננו מייצגים את המשיבים/נתבעים – כפי שמופיעים בעמ’ הראשון לאותו כתב בי-דין שניסיתם להמציא באופן שאינו ראוי ולא מכובד. משרדנו מייצג חלק מהנתבעים המופיעים בכתב הטענות האמור, בהליך מקביל שבו מר אהרון זוהר מהווה צד, זאת עפ”י יפוי כוח מוגבל – אין לנו כל יפוי כוח בעניינים אחרים…” (ההדגשה במקור – יי ב’).

23. לטענת המבקשים, לסירוב משרד אלטשולר-ולנר לקבל את מסמכי התובענה בעבור המשיבים אין עיגון בדין, משעה שייפוי הכוח אינו ייפוי כוח מוגבל ומשרד אלטשולר-ולנר ניהל בשם המשיבים משא ומתן בטרם נקיטת תובענה זו, בעניין עיכוב התביעה בתאילנד. הטענה להגבלתו של ייפוי הכוח לא עלתה במסגרת מויימ זה ואף התקיימה פגישה ביניהם שבה עלה, בין היתר, נושא עיכוב התביעה בתאילנד. לא הוכח כי משרד אלטשולר-ולנר מחזיק בייפוי כוח מוגבל, הדבר לא בא לידי ביטוי בכותרת הבקשה לביטול ההמצאה שהוגשה בהליך הנוסף, ייפוי הכוח שצורף לבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום בהליך הנוסף אינו מוגבל ועל פי הפסיקה יש לפרש בצמצום את ההגבלות בייפוי כוח על מנת למנוע טענות פרוצדוראליות שיקשו על בירור הליכים.

24. עוד ציינו המבקשים כי משרד אלטשולר-ולנר מעורב גם בייצוגו של מר שי בהסדר חובו אל מול לרר מהנדסים, כך שהייצוג אינו מוגבל לעניינים מסוימים, תוך שהפנו לפסק הדין בעייא 23 / 83 יוחימק נ’ קדם, פייד לח(4), 309; וכי הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום בהליך הנוסף, התייחסה גם להמצאה למר שי למען הזהירות בלבד ובטרם התברר למבקשים כי מענו הקבוע נמצא בישראל, בכתובת שבה בוצעה ההמצאה באמצעות בת זוגו.

25. בתשובה טען משרד אלטשולר-ולנר כי יסודה של הבקשה בטעות שמקורה בכך שעורכי הדין המייצגים את המבקשים בהליך זה אינם מכירים את העובדות, שכן הם אינם מייצגים בהליך הנוסף, שם מיוצגים המבקשים ע”י משרד אחר. משרד אלטשולר-ולנר מייצג בהליך הנוסף ביפויי כוח מסויג לצורך היתר ההמצאה. לא היה מקום לחשיפת

7 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ

13016 – 03 – 20זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

תכתובות הדואייל שהועברו במסגרת המשא ומתן, כפי שעשו המבקשים, אך משעה שעשו כן, יש להציג את התכתובת המלאה. לא רק שיפויי הכוח שניתן הוא לעניין ההליך הנוסף בלבד וגם שם ייפוי הכוח מסויג ומוגבל לעניין הסמכות בלבד; אלא שהמבקשים מודעים לכך ואף הסכימו במפורש במסגרת הפניה לגישור בהליך הנוסף כי למשיבים, תושבי חוץ, תישמר בהליך הנוסף טענת חוסר הסמכות ולא תיפגע בשל הגישור (התכתובת צורפה בנספח 1 לתשובה). ייפוי הכוח המוגבל והייצוג המוגבל הובהר גם בדיון ומצא ביטוי בפרוטוקול ובהחלטת בית המשפט בהליך הנוסף. המבקשים לא הסתייגו מהאמור בהחלטה בפרוטוקול הדיון. יתר על כן, הבקשה שהגישו המבקשים להיתר המצאה מחוץ לתחום בהליך הנוסף מהווה הודאת בעל דין בכך שמקום מושבם של המשיבים אינו בישראל. זאת, בניגוד לנטען על ידם בהליך זה.

26. בנוסף טוען משרד אלטשולר-ולנר, כי לאור האמור בתקנה 503א לתקנות סדר הדין האזרחי לא ניתן להמציא למשיבים את המסמכים באמצעותם. תקנה זו מגבילה המצאה לנתבע שכפר בסמכות בית המשפט עד להכרעה בטענותיו. הפסיקה קבעה, כי אין פסול בהגבלת ייפוי הכוח לעניין הסמכות והדבר מקובל בהליכים מסוג זה. כמו כן, לא ניתן לעקוף בדרך זו את ההמצאה הנדרשת לפי תקנה 500 לתקנות. בנוסף, התובענה מוגשת תוך שיהוי וחוסר תום לב של המבקשים, אשר מודעים זה מכבר לתביעה המתנהלת בתאילנד אך בחרו להגיש את התובענה למתן סעד הצהרתי רק חודשים לאחר מכן.

27. בתגובה חזרו המבקשים על בקשתם. עוד הוסיפו כי נסיבות התיק מצדיקות ללא ספק, מתן היתר המצאה מחוץ לתחום ולא בכדי משרד אלטשולר-ולנר לא מתכחש לכך שהתביעה והבקשה לסעד זמני עומדים באופן מלא בתנאי תקנה 500. גם לא נשמעה כל התייחסות לכך שקיימת תניית שיפוט ייחודית. משרד אלטשולר-ולנר מעלה ההתנגדות פורמליסטית שכל מטרתה לדחות את הקץ, מתוך הבנה שיקשה על המבקשים לבצע המצאה מחוץ לתחום לאור השלכות נגיף הקורונה. לגופו של עניין טוענים המבקשים כי אין בוחנים בקשה מסוג זה לאור סברות שהעלה צד זה או אחר בהליך הנוסף. השאלה היא אם בוצעה המצאה כדין.

28. לטענת המבקשים, מעיון בנספח 7 לתשובה, נמצא כי ייפוי הכוח אינם מוגבלים ואין להסתמך על הצהרת עורכי הדין לפרוטוקול בהליך הנוסף, בדבר קיומה של הגבלה. לא נכתב במפורש בייפוי הכוח כי הייצוג מוגבל לעניין הסמכות בהליך הנוסף בלבד. לא צוין כי אין באפשרות עורכי הדין לקבל כתבי בי-דין בהליכים אחרים. לא צוין בייפוי הכוח כי עורכי הדין אינם מוסמכים לקבל כתבי בי דין בערעור על ההחלטה בעניין ביטול היתר

8 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

הייפ 13016- 03 – 20 זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

ההמצאה ככל שהבקשה תידחה. בכותרת לא צוין כי מדובר בייפוי כוח מוגבל וייפוי הכוח אף אינו תואם את הנוסח המקובל, לשיטת המבקשים או באי כוחם, לייפוי כוח מוגבל (צורף ייפוי כוח מוגבל לדוגמא). בנסיבות כמתואר, ובשים לב לייצוג על ידי משרד אלטשולר-ולנר בעניינים נוספים ברי כי על משרד אלטשולר-ולנר ליידע את המשיבים על ביצוע ההמצאה מכוח יחסי נאמנות ושליחות שביניהם גם בהעדרו של ייפוי כוח לייצוג. בנוסף, תשובת משרד אלטשולר-ולנר מתעלמת מההמצאה שנעשתה למשיבים שלא באמצעותו – ההמצאה למר שי גם כמורשה בהנהלת עסקים של המשיבים האחרים – ואינה מתייחסת לכך כלל.

29. בכל הקשור להמצאה למר שי ובהמשך להבהרות שנדרשו בהחלטתי מיום 24
/ 3 / 20 ציינו המבקשים, בתגובה לתשובת עוה”ד אלטשולר-ולנר (תגובה שנתמכה בתצהירו של מר לרר), כי הם אינם יודעים אם מר שי נמצא בישראל היום או אם היה בישראל בעת מועד ההמצאה לבת זוגו ( 8
/ 3 / 20 ) אך ציינו, כי נכון למועד ההמצאה, שמו מופיע על שלט הדלת בדירה שבכתובת ההמצאה (צורף תצלום הדלת והמעטפה עם כתב הטענות מונחת עבור מר שי על הידית). המבקשים הדגישו, כי כבר בהגשת הבקשה להיתר המצאה בהליך הנוסף, שהוגשה לפני 9 חודשים, הובהר כי הבקשה מוגשת למען הזהירות, שעה למיטב ידיעתם של המבקשים מקום מגוריו ומגורי בני משפחתו של מר שי בישראל. מאז שהוגשה הבקשה ייהתברר כי המשיב 2 שוהה בחלק גדול מזמנו בישראל במעונו הנמצא בכתובתו הרשומה במשרד הפנים”. כמו כן, מאז אפריל 2019 ניהל מר לרר, מנהל המבקשת 3, שיחות ווטסאפ רבות בהן מסר לו מר שי כי הוא נמצא בישראל ואף התקיימו שתי פגישות במשרדו של מר לרר בתל-אביב (בתצהיר מר לרר צוינו 3 פגישות ואילו בתגובה צוינו 2 פגישות).

דיון והכרעה

30. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני דוחה את הבקשה על כל ראשיה.

31. איני סבורה כי ההמצאה למר שי באמצעות בת זוגו היא המצאה כדין. ממילא לא בוצעה בנסיבות אלה המצאה כדין גם למשיבים האחרים, באמצעות ההמצאה לבת זוגו של מר שי. גם אילו ניתן היה לראות במסירה לבת הזוג משום המצאה כדין למר שי, לא היה מקום לראות בהמצאה למר שי כהמצאה למורשה בהנהלת עסקים עבור המשיבים האחרים.

32. אני דוחה גם את הבקשה לראות במשרד אלטשולר-ולנר ככתובת המצאה למשיבים.

9 מתוך 20

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ

13016 – 03 – 20זהר ואח’ נ’ חיים ואח’

33. אפתח בדיון בהמצאה למשרד אלטשולר-ולנר, שלפי הטענה יש לראותה כהמצאה לכל המשיבים.

ההמצאה למשרד עורכי הדין אלטשולר-ולנר אינה המצאה כדין למשיבים

34. המבקשים מבקשים לראות בהמצאה למשרד אלטשולר-ולנר משום המצאה כדין למשיבים מכוח תקנה 477 לתקנות. זו לשון התקנה:

ייל47. ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.”

35. ראוי להביא כאן גם את סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ”ה-1965, הקובע כדלקמן :

י5. (א) השליחות חלה – באין הגבלה בהרשאה – על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה – באין הרשאה מפורשת לכך – על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה. “י

36. המבקשים צירפו לבקשתם העתק מייפויי הכוח שניתן על ידי המשיבים 1- 2 למשרד אלטשולר-ולנר כפי שהוגשו בהליך הנוסף (נספח 7 לבקשה) ולטענתם, ייפוי הכוח אינם מוגבלים (ראו ס’ 30 לבקשה). אני דוחה טענה זו. אני סבורה, כי ייפויי הכוח מוגבלים, כמבואר להלן.

37. מעיון בייפוי הכוח, הם כוללים בכותרת ובפתח ייפוי הכוח (בשורות 2- 4) הוראות כדלקמן: “להיות באי כוחי ולייצגני בכל הקשור להליכים הנוגעים לבקשה לסילוק על הסף היעדר סמכות בינ”ל נשוא ת.א. 1839 – 11 – 18 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב …”. המבקשים בחרו להתייחס להוראות אחרות שבייפוי הכוח (ואף סימנו והדגישו בעותק נייר שהוגש לבית המשפט הוראות אחרות אלה בסעיפים 1 ו- 9) תוך התעלמות מפסקה זו, ממנה עולה בבירור כי ייפוי הכוח ניתן אך ורק לצורך ייצוג בכל הקשור להליכים הנוגעים לבקשה לסילוק על הסף/היעדר סמכות בינ”ל נשוא ת.א. 1839- 11 – 18 . אעיר, כי ראוי היה להתמודד עם ייפוי הכוח במלואו, לרבות פסקת הפתיח, בניסיון לבסס את הטענה, תחת התעלמות שעלולה גם לעלות כדי הטעיה, כפי שנעשה. עוד אציין, כי המבקשים צירפו לראיה דוגמא לייפוי כוח מוגבל. אלא שדוגמא זו אינה בעלת תוקף

10 מתוך 20

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!