איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ וב”כ עוה”ד דורון לוי ורחלי גוז-לביא נגד מנהל מע”מ פתח תקווה וב”כ עו”ד רועי רותם

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופט שמואל בורנשטין

מערערת

איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ באמצעות ב”כ עוה”ד דורון לוי ורחלי גוז-לביא

נגד

משיב

מנהל מע”מ פתח תקווה באמצעות ב”כ עו”ד רועי רותם

פסק דין

פתח דבר

1. המערערת, איי.אס.פי. פיננשיאל מנג’מנט בע”מ, היא תושבת ישראל ומצויה
בבעלותו הישירה והעקיפה (באמצעות חברת ISP group AG ; להלן: ייקבוצת ISP”י), של מר רועי טל (להלן: “מר טל”). לקוחותיה היחידים של המערערת הם שתי חברות הרשומות בשוויץ בבעלות קבוצת ISP. החברה האחת היא ISP financial services AG (להלן: “החברה השוויצרית”), המעניקה שירותי ייצוג ושיווק למנהלי קרנות זרות, כדוגמת בנק Pictet ו-UBS. החברה השנייה היא ISP securities AG המעניקה שירותי ברוקראזי (להלן: “הברוקר השוויצרי”י).

2. החברה השוויצרית מעניקה את שירותי הייצוג והשיווק בישראל, המופנים כלפי
גופי השקעה מוסדיים ישראליים, באמצעות המערערת (ההסכם בין המערערת לבין החברה השוויצרית צורף כנספח 1 לתצהיר מר טל). הברוקר השוויצרי מבצע עסקאות עם גורמים שונים בשוק ההון, ומסתייע לצורך כך במערערת (ההסכם בין המערערת לבין הברוקר השוויצרי צורף כנספח 2 לתצהיר מר טל). התמורה המשולמת למערערת בגין שירותיה נקבעה על פי מנגנון של +COST, משמע שהוצאותיה של המערערת מכוסות בתוספת מרווח (בשיעור של 70
%). המערערת מספקת את שירותי הייצוג והשיווק בישראל באמצעות חברת “בארייי הנמצאת בבעלותו של מר אורן בארי (להלן: “מר בארי”י). המערערת היא הלקוחה היחידה

16 17

1 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

של מר בארי (הודעת מר בארי מיום 21.5.2017 ; צורפה כנספח 6 לתצהיר מטעם המשיב), והיא משלמת לו עמלה בשיעור של 20 % מתך הכנסותיה של החברה השוויצרית הנגזרות מהיקף השקעותיהם של המשקיעים הישראלים בקרנות הזרות (ראו סעיפים 9.1 ו-9.2 להסכם עם מר בארי; צורף כנספח 5 לתצהיר מטעם המשיב).

A

3. הערעור נוגע לשתי החלטות של המשיב. האחת עניינה שומת מס עסקאות והשנייה שומת מס תשומות וזאת בהתייחס לשנים 2009- 2013 .

a

שומת העסקאות נערכה בשל כך שהמשיב לא קיבל את האופן שבו דיווחה המערערת על העסקאות המתוארות לעיל, דהיינו כעסקאות הנופלות בגדר סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשלייו-1976 (להלן: “חוק מע”מ” או “החוק”), בהיותן, לגישת המערערת, שירות לתושב חוץ שחל עליו מס בשיעור אפס. המשיב סבור כי המערערת חייבת בגין עסקאותיה אלה בשיעור מס רגיל.

יצוין כי מלכתחילה הוגש הערעור גם על החלטת המשיב שלא להכיר במערערת כמי שזכאית ליהנות משיעור מס אפס, וזאת בהתייחס לשירותי הברוקראזי שהעניקה ללקוחותיה, אך בהודעה שמסר המשיב ביום 23.2.2020 הובהר כי הוא אינו עומד עוד על טענתו בעניין זה. לפיכך, הערעור בנושא מס העסקאות מתמקד אך ורק בשירותי הייצוג והשיווק שמעניקה המערערת לחברה השוויצרית, ובעקיפין, למנהלי הקרנות הזרות.

18 19

שומת התשומות נוגעת לקיזוז מס התשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו למערערת בגין שירותים משפטיים שסופקו למר איתי שטרום במסגרת הליך פלילי שנוהל נגדו ונגד מר נוחי דנקר. מר שטרום הוא מייסד קבוצת ISP ושותפו לשעבר של מר רועי טל, והוא העביר את אחזקותיו בקבוצה למר טל עם פתיחת ההליך הפלילי. המשיב סבור כי אין מקום להתיר למערערת לקזז את המס הכלול בחשבוניות אלו.

תמצית טענות הצדדים

4. בכל הנוגע לשומת העסקאות טענת המשיב היא כי השירות שנותנת המערערת
לחברה השוויצרית ניתן גם לתושב ישראל, קרי אותם גופים מוסדיים אליהם פונה המערערת על מנת לשווק את הקרנות הזרות. המערערת, מנגד, טוענת כי העובדה שהיא משווקת את הקרנות הזרות למשקיעים ישראליים, אין פירושה כי היא

2 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

בהקשר לדברים אחרונים אלה של העד אעיר כי העובדה שהשלמת העסקה תלויה בקיומו של קשר ישיר בין המשקיע הישראלי לבין מנהל הקרן הזרה (כדוגמת בנק Pictet), וכי לא ניתן להסתפק בקשר העקיף באמצעות המערערת, כמובן שאין משמעה שהמערערת אינה מעניקה שירות גם למשקיע הישראלי. למעשה, העובדה כי רק כעבור זמן התחדד לעד כי נדרש קשר ישיר מהסוג האמור, מלמדת על טיבן והיקפן של הפעולות אותן מבצעת המערערת אל מול המשקיעים הישראליים, שבוודאי אינו שולי וזניח ואינו טכני, כפי שהמערערת מבקשת לציירו.

באשר למר בארי העיד מר לוי כך: ש. מה תוכל לספר עליו מבחינת ההתנהלות שלו בשוק ההון? מה
הוא? מה כל כך טוב בו? אתה עבדת איתו צמוד. ת. אתה צריך לשאול את הגופים המוסדיים ולא אותי. ש. עבדת איתו די צמוד, ראית אותו בשטח. ת. אני חושב שהוא מאוד מקצועי, נעים הליכות. ש. הוא מוכר בשוק! ת. כן. הוא יודע לעשות את כל העברת המידע בצורה זריזה, נותן
שירות טוב לבנק פיקטה וכל הצדדים נהנים ממנו.

(עמ’ 17 שי 27 – עמי 18 ש’ 1).

20. מעדותו של מר בארי ניתן ללמוד כי המוניטין והניסיון הרב שרכש הם חלק מייהחבילהיי המשווקת למשקיעים הישראליים. אין מדובר אך ורק בתפקיד טכני
מיד כוכוי של יצירת קשר ראשוני וייפתיחת דלתותיי. אין מדובר אך ורק בהעברת מידע, שאותו ניתן להשיג גם בדרכים אחרות (כגון מנציגות בנק Pictet בישראל). הרושם שהתקבל הוא כי למר בארי תפקיד משמעותי ביצירת הקשר ובשימור הקשר שבין הגופים המוסדיים ומנהלי הקרנות הזרות. המדובר בפעילות אישית וקונקרטית, המבוססת על האמון שנותנים בו המשקיעים, והמתבצעת באופן נמשך ושיטתי.

פעילות זו שונה מפעילותו של ייאיש שיווקיי או ייאיש מכירותיי, שתפקידו מסתכם בהצגת המוצר או השירות ותיאור תכונותיו הטובות. פעילות זו בוודאי שונה מפעילות של מי שמפרסם את המוצר או השירות באמצעות חלוקת פליירים, הצבת שלט חוצות, עריכת סרטון פרסומת וכיוצייב (ראו עניין בי.זד., פסקה 59).

11 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

ה

ר

ד

מ

ס

א

מ

21. מר בארי מסר בעדותו דברים אלה:
ת. אני מתעסק בשוק ההון פחות או יותר 14 שנים מול לקוחות
מוסדיים, תמיד הייתי בצד של השיווק והמכירות, שיווקתי מוצרים פיננסיים וקרנות לגופים מוסדיים בישראל, עבדתי בחברה אחרת לפני שעבדתי ב- אי.אס.פי. לאורך השנים נוצרו לי קשרים, אני מכיר את הנפשות הפועלות בשוק ההון בישראל בצד המוסדי ואלה השירותים שאני נותן לגופים הפיננסיים הבין לאומיים אני עובד איתם ומחבר את הגופים הפיננסיים הבין לאומיים שאני מייצג לאנשים הרלוונטיים בתוך הגופים
המוסדיים הישראלים. ש. איך אתה חושב שהמוסדיים בישראל רואים אותך? הם סומכים
עליך? חושבים שאתה דמות רצינית שהמלצותיך רציניות ? או
שאתה עוד אחד שמנסה למכור? ת. דבר ראשון, אני כן חושב שהם סומכים עלי בתור מישהו רציני,
אני לא ממליץ להם כי אני לא יועץ השקעות. אין לי רישיון לייעוץ בהשקעות ואני בצד של המכירות. אני משווק להם מוצרים פיננסיים, הם רואים אותי בתור מישהו שמבין אבל עדיין רואים אותי בצד המכירתי. אני לא מייעץ להם ולא ממליץ להם”.

(עמי 20 ש’ 14- 25 ).

22. סבורני, כי גם אם מר בארי אינו רשאי לעסוק בייעוץ בהשקעות, וכי עיקר תפקידו
הוא למכור את המוצר הפיננסי, בתור יימישהו שמבין”, בוודאי לא ניתן לקבל את האופן שבו פעילותו מתוארת על ידי המערערת כפעילות טכנית של העברת מידע, זאת ותו לא. מר בארי העיד כי הוא נחשב כנציג הקרנות הזרות בישראל וכי המשקיעים פונים אליו בשאלות, מאחר שזו הדרך היעילה והנוחה”י להתנהל (עמ’ 21 ש’ 18).

מר בארי סייע בתיאום פגישות בין המשקיע המוסדי ובין נציג הקרן הזרה, ולעיתים אף התבקש להיות נוכח בהן, על שום שהדבר מייעל את המשך ההתקשרות בין הקרן הזרה למשקיע בישראל. הדבר עלה הן בעדותו בפניי (עמ’ 24- 26) והן ממקבץ תכתובות המייל שצורפו לתצהיר המשיב.

12 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

ki

ס

ס

3ן

◄

23. נראה כי הדברים שמסר מר בארי לקראת סוף עדותו מסכמים היטב את מידת
מעורבותו בקשר שבין המשקיעים הישראליים ובין מנהלי הקרנות הזרות. כך העיד (עמי 31 ש’ 11- 30 ): ש. אתה תמיד שם, זה לא רק קשר ראשוני. ממה שראינו מהמייל. ת. אני הנציג של בנק פיקטה בישראל. אתה לעולם לא יוצא מהתמונה. אני לא מסכים. אני כן יוצא לפעמים מהתמונה. ישנם פעמים שהמוסדיים משקיעים בקרנות של פיקטה, אני אפילו לא יודע את זה, אני מקבל דיווח מבנק פיקטה לאחר ההשקעה. גם כשמוכרים קרן, לא מיידעים אותי, ואז אני מקבל דיווח מבנק
פיקטה. לשאלות בית המשפט ש. לרוב אתה ממשיך את הקשר או לא יודע על ההשקעה. עם כמה
גופים מוסדיים אתה עובד. ת. 10 גדולים. ש. מה הרוב, בין המצב שבו אתה נשאר בתמונה לבין רק קשר
ראשוני ולא יודע מה בהמשך, רק מקבל דיווח מפיקטה. ת. זה תלוי, יש קרנות שאין המשכיות, אין השקעה, אין דו שיח
ואין כלום. כולם אמרו תודה ולא המשכנו. זה חצי חצי שאני כן
מעורב, יש כאלה ממשיכים דיאלוג. ש. במקרה שכן השקעה צולחת. בדרך כלל אתה מעורב כשכן יש
השקעה. כן. אנחנו מעורבים כשפיקטה רוצים, כמו הדוגמא כשהם
רוצים שיחת ועידה עם המשקיע. ש. כמה כן וכמה לא. הרוב כן או הרוב לא. מה המצב בדרך כלל.
קשה לי, כשיש השקעות אנחנו כן נשארים בתמונה, כשאין אנחנו לא נשארים, וגם כשיש השקעות, לפעמים הם מוכרים ולא מיידעים, אנחנו מקבלים את הידיעה מפיקטה, ברמה רבעונית פיקטה הם אלה שיודעים מי נכנס ויצא מקרנות…..”

1T

24. האמור לעיל מצטרף לדברים שמסר מר בארי בהודעותיו (צורפו כנספח 6 ו-7
לתצהיר מטעם המשיב), ולפיהם הוא מסייע למשקיעים הישראלים בהתנהלותם מול מנהלי הקרנות בחוייל וזאת בעניינים שונים. בתוך כך מציין מר בארי כי האינטרס שלו הוא שגם המשקיעים בישראל וגם מנהלי הקרנות הזרות “יהיו מרוצים” (נספח 7, שי 25 – 26 ), שהשתתפותו בפגישות היא על מנת להיות יימעודכנים באינטראקציה בין המוסדיים לבנק פיקטה” (ש’ 52), שהוא מסייע לפתרון בעיות וללוגיסטיקה הקשורה לכנסים שעורכים מנהלי הקרנות הזרות (שי 85) וכי המשקיעים פונים אליו כי אחרת “יהם ילכו לאיבוד” ולא ידעו למי לפנות (שי 100).

13 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

הרושם הנוצר הוא, אפוא, כי מר בארי, כמי שהלכה למעשה נתפס בעיני המשקיעים כנציגן של הקרנות הזרות, נמצא ייתמיד שסיי ומסייע ליצירתו ולשמירתו של הקשר שבין המשקיעים והקרנות; אין מדובר במי שתפקידו הוא כשל ייאיש מכירות” או “איש שיווקיי או יימפרסס”י; אין מדובר במי שתפקידו הוא תפקיד טכני גרידא של הצגת המוצרים הפיננסיים שמשווקות הקרנות הזרות ויצירת קשר ראשוני בלבד בין המשקיעים ואותן קרנות. תפקידו הוא לסייע למשקיעים הישראליים בהתנהלותם מול מנהלי הקרנות הזרות, להנגיש בפניהם מידע, ולשמש, הלכה למעשה, כפניהן של הקרנות בישראל, לרבות בפגישות עבודה ובכנסים. לא בכדי גייסה המערערת את מר בארי, בעל המוניטין והניסיון, לתפקיד זה. שמו הטוב וקשריו עם גורמים בשוק ההון המקומי, הם נכסים בעלי ערך מבחינתם של מנהלי הקרנות הזרות, הרואים בו כדמות בעלת השפעה על החלטותיהם של המשקיעים הישראליים.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

25. בעניין בי.זד. (ראו גם עייא 9576 / 17 בי. זד. יזמות בע”מ נ’ מס ערך מוסף רמלה) נאמרו על ידי דברים אלה, היפים, בשינויים המחויבים, גם כאן:
ייהניסיון לגמד את תפקידה של המערערת ולהגדירו כמסתכם אך ורק בהצגת מידע בסיסי אודות הבנק אינו מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר אף מן הטעם שמבחינתם של המשקיעים הפוטנציאליים דומה כי נדרש יותר מאשר מסירת מידע טכני כללי, הנגיש להם ממילא באמצעים אחרים, כגון, כאמור, באמצעות אתר האינטרנט של הבנק (השווה עניין טביסי בפסקה 44). מחומר הראיות עולה כי תפקידה של המערערת הוא “להנגיש את המידע הרלוונטי הנוגע לבנק הגיאורגי לקהל הלקוחות הישראליים. כך למשל, בכל הנוגע לכנסים, הרי שגם אם אקבל את טענת המערערת לפיה השתתפות נציגיה נועדה לסייע בתרגום המידע, הרי שברי כי עצם נוכחותם בכנס של דוברי השפה העברית, המהווים אף הם את יפניו’י של הבנק, נתפסת בעיני הלקוחות כעניין שיש בו ערך מוסף (השווה עניין טביסי, פסקה 43). יתר על כן, ספק אם ניתן לתאר את תפקידה של המערערת כי הפנייה” גרידא של הלקוחות לבנק. המידע שנמסר בנוגע לבנק ולכדאיות ההשקעה בו כולל, מן הסתם, אלמנט מובהק של פעולת שכנוע. ערך נוסף ממשי אני מוצא אף בקשרים הבינאישיים של נציגי המערערת בשוק הישראלי. המערערת הסבירה כי למנהליה קשרים אישיים עם אנשי עסקים והם מנצלים קשרים אלו בארץ ובחו”ל כדי לחשוף בפני משקיעים פוטנציאליים את גיאורגיה, מערכת הבנקאות שם ואת הבנק. “

14 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

26. למעלה מן הצורך אציין כי סמוך לפני מועד מתן פסק הדין, ולאחר שהתקיימה
ישיבת תזכורת בה נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסדר של פשרה, הגישה המערערת בקשה להשיב את התיק לשלב ההשגה על מנת שתוכל להציג בפני המשיב את חלוקת השעות שבין שירותי השיווק (שלדעתה הם באופן מובהק בבחינת שירות לתושב חוץ), לבין השירותים הניתנים לאחר ביצוע ההשקעה “אשר לגביהם יתכן וניתנו שירותים אגביים גם לגורמים המוסדיים הישראליים”. בהחלטתי מיום
23.2.2020 דחיתי את הבקשה והבהרתי כי פסק הדין יינתן על סמך החומר הקיים ועל סמך התשתית העובדתית והמשפטית העומדת בפני בית המשפט.

לאמור לעיל אוסיף כי ממילא איני סבור שיש מקום להבדיל בין שלבי ההשקעה השונים. משעה שהוברר כי שירותיה של המערערת מהווים נדבך משמעותי בהתקשרות שבין מנהלי הקרנות הזרות ובין המשקיעים הישראליים, הרי שהדבר משליך על כל שלבי ההתקשרות, גם על השלב הראשוני. בכל מקרה ובוודאי שחלוקת השעות בין שלבי ההשקעה השונים אין בה כדי ללמד על טיבם ומהותם של השירותים.

27. עובדה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא כי עמלתו של מר בארי נגזרת מהגידול
בהיקף ההשקעה של המשקיעים בישראל, וממילא כך גם הרווח של המערערת. ברור, אפוא, כי למערערת תמריץ משמעותי להגדיל את השקעתם של המשקיעים הישראלים, ואף בכך היא שונה ממי שעוסק ביישיווק ופרסוםיי גרידא, וכמי שאינו רואה מול עיניו גם את האינטרס של המשקיעים הישראליים. כך נאמר בהקשר דומה בעניין בי.זד.(פסקה 66):
“אף הסכום הבלתי קבוע המשולם למערערת אינו מתיישב עם הטענה לפיה שירותיה הם טכניים בעיקרם ואין בהם משום תרומה גם ללקוחותיו הפוטנציאליים של הבנק. סכום משתנה זה נגזר מההיקף ההשקעות ולפיכך ספק אם ניתן לתאר את המערערת כ”אדישה לאינטרסים של אותם לקוחות. אכן, גם מי שמספק שירותי שיווק ופרסום גרידא לתושב חוץ בישראל מצפה כי שירותיו יניבו תועלת וכי לקוחות ישראליים יתקשרו עם תושב החוץ בעקבות פעולות השיווק והפרסום; המשך שכירת שירותיו והכנסתו מכך, תלויים בוודאי בהצלחתו בעניין זה. עם זאת, להבדיל ממפרסם “רגיל”י, כאשר קיימת זיקה ישירה ומובהקת בין הסכום המשולם בגין מתן שירותי השיווק, ובין היקף הפעילות הנובעת מאותם שירותים, הנטל על העוסק להוכיח כי אין בפעילותו כדי לשרת אף את האינטרסים של מושאי השיווק, הלקוחות – כבד יותר. בנסיבות אלה, ההיגיון מחייב את המסקנה לפיה המערערת נוקטת בפעולות

15 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

– פ ס א

אקטיביות לצורך שכנוע לקוחות פוטנציאליים להתקשר עם הבנק, ומוסרת מידע שהיקפו ומהותו רחבים ומשמעותיים יותר ממסירת עלון שיווקי או מסירת מידע לאקוני בדבר היות הבנק נסחר בבורסה בלונדון – מידע שלא נדרשת קבלתו דווקא מן המערערת, שכן הוא מצוי באתר האינטרנט של הבנק כאמור לעיל. ניתן להניח כי פעילותו של עוסק, כדוגמת המערערת המשווקת את הבנק ושירותיו, משרתת את האינטרסים של כלל הצדדים (הגם שבוודאי שלא באופן שווה): הבנק – שגייס את הלקוחות, המערערת – ששכרה תלוי בגיוס הלקוחות ובהיקף השקעתם, והלקוחות – שהשתכנעו שהשקעתם בבנק היא בעלת פוטנציאל להשיא את רווחיהם וזאת על פני חלופה אחרת’י.

ס ב 70 ס סם

28. לא ניתן אף להתעלם משכרו הבסיסי של בארי (סעיף 7.1 להסכם מיום 3.9.2015 בין המערערת לבין בארי; צורף כנספח 5 לתצהיר המשיב), שאינו מתיישב עם האופן המצמצם שבו תואר תפקידו כמי שמספק אך ורק שירות טכני של שיווק ופרסום. שכר זה מלמד על כך שמדובר במי שממלא תפקיד משמעותי הרבה יותר, שאף עושה שימוש ביכולותיו המקצועיות בתחום שוק ההון על מנת לפעול מול המשקיעים הישראליים ולסייע בגיבוש השקעותיהם אצל מנהלי הקרנות הזרים (השוו לפסקה 65 בפסק הדין בעניין בי.זד.).

ב”כ המערערת טען בסיכומיו כי שכרו הגבוה של מר בארי, שכר בסיסי ועמלות, אינו מלמד דבר על פעילותו ועל היקף פעילותו, שכן השכר נקבע בשל יכולתו יילפתות דלתותיי, בבחינת Rain Maker. עם זאת, טענה זו, לא רק שלא הוכחה, אלא שגם אם היא נכונה, אין בה כדי לשנות את המסקנה לפיה השירות שניתן, אף אם מצומצם ואינו כרוך בעשייה רבה, ניתן לא רק למנהלי הקרנות הזרים אלא גם למשקיעים. למעשה, יכולתו של מר בארי יילפתוח דלתותיי אצל המשקיעים, נגזרת מהאמון שניתן לו על ידם, ואך סביר הוא כי אמון זה נוצר בשל מתן הדעת גם לצרכיהם של המשקיעים.

תכלית הקלת המס שבסעיף 30(א)(5) לחוק

29. תכלית ההטבה הקבועה בסעיף 30(א(5) לחוק היא לעודד ייצוא שירותים מישראל
ובתוך כך לסייע לעוסקים ישראלים להתחרות מול עוסקים זרים במתן שירותים שאינם קשורים לישראל. מקום בו תחרות זו ממילא אינה קיימת, שכן תושב החוץ יעדיף בין כה וכה להסתייע בשירותיו של העוסק הישראלי לאור הזיקה לישראל והקשר לתושב ישראל, אין מקום ליתן אותה הטבה. (ראו פסקה 86 עניין בי.זד.).

16 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

סבורני כי במקרה שלפנינו, בהתחשב בתפקידה המהותי והמרכזי של המערערת (באמצעות בארי) אל מול המשקיעים הישראליים, לא ניתן לומר כי מתקיימת התכלית העומדת מאחורי הטבת המס שבסעיף 30(א)(5) לחוק.

9 10 11

30. בהקשר זה אעיר, כי אין בידי לקבל את טענת המשיב ולפיה די בכך שהמערערת
משתייכת לקבוצת ISP על מנת לשלול את הטבת המס. אכן, בנסיבות אלה אך טבעי הדבר שיתבקש סיוע מאת העוסק הישראלי המשתייך לקבוצה ולא בגורם חיצוני, כך שקשה לומר שקיימת לאותו עוסק תחרות אמיתית עם תושבי חוץ. כפי שהעיד מר טל, הוא זה שהחליט כי המערערת תעניק את השירותים לחברות הקבוצה בחוייל (פרוטוקול עמי 34, שי 10 – 32 ). עם זאת, באותה מידה שקבוצת ISP מסתייעת בשירותיה של המערערת לצורך שיווק הקרנות הזרות בישראל, יכולה היא לבחור בדרך אחרת לשווקן, כגון באמצעות נציגים מטעמה שיגיעו לישראל למטרה זו בלבד. יתר על כן, נראה כי לצורך הכרעה בשאלת הקלת המס שבסעיף 30(א)(5) לחוק יש לתת את הדעת לזהותו של מקבל השירות המהותי ולא רק הפורמלי, כאשר במקרה דנן אלה הם מנהלי הקרנות הזרות ולא החברה השוויצרית. יש גם לזכור כי מקום בו חברת בת ישראלית מעניקה שירותים לחברת אם זרה, ולה בלבד, ברור כי יחול מס בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק, הגם שמרכיב התחרות לרוב אינו מתקיים. אין זאת, כי בדיקת הסייג האמור בסעיף 30(א)(5) לחוק מתמקדת בטיב הקשר שבין העוסק הישראלי לבין התושב הישראלי, והאם יש לומר כי השירות ניתן גם לו או רק לתושב החוץ, ולא בטיב הקשר שבין העוסק הישראלי לבין תושב החוץ. מכל מקום, וכאמור, גם אם נתעלם מטיב הקשר שבין המערערת לבין קבוצת ISP הרי שבהתחשב בפעילות המערערת (באמצעות מר בארי) אל מול המשקיעים הישראליים, המסקנה היא כי השירות שניתן על ידי המערערת לתושב החוץ, ניתן גם לאותם משקיעים ישראליים.

20 21

טענת האפליה

31. עוד טענה המערערת כי הופלתה לרעה לעומת נציגות בנק Pictet בישראל אשר
נהנתה מהקלה (חלקית) לפי סעיף 30(א)(5) לחוק וזאת במסגרת רולינג שניתן על ידי רשות המסים. לטענתה, מאחר שפעילותה דומה לפעילות נציגות בנק Pictet בכל הנוגע לגיוס משקיעים ישראליים, יש להעניק גם לה אותה הקלה, אם לא למעלה

17 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

מכך, שכן להבדיל מנציגות הבנק שפועלת מול משקיעים פרטיים, היא פועלת אל מול משקיעים מוסדיים בעלי מומחיות בשוק ההון, שלפי טענתה, כאמור לעיל, אינם נדרשים לסיוע ממנה.

32. אציין כי במסגרת ניהול ההליך ביקשה המערערת לקבל לידה את הסדר המס שנערך
עם הבנק, והמשיב התנגד לכך, בעיקר מהטעם שיש בכך משום הפרת חובת הסודיות החלה עליו. בהחלטתי מיום 8.11.2018 דחיתי את הבקשה, וזאת בין היתר על שום שהמערערת לא הוכיחה כי הסדר המס האמור רלוונטי להליך דנן, וממילא אין בנסיבות אלה מקום להפר את חובת הסודיות החלה על המשיב (מה גם שלא ניתן הסבר משכנע לכך שהמערערת לא פנתה לבנק לצורך כך).

10 11 12

והנה, גם בסיומו של ההליך נראה כי לא עלה בידי המערערת להוכיח זאת. כידוע, כל הסדר מס מבוסס על נתונים שונים, עסקאות שונות ושיקולים שומתיים ולבר שומתיים שונים (השוו: עמייה (מחוזי תל אביב) 1139/ 03 זיסר מרדכי קלמן נ’ פקיד שומה למפעלים גדולים ( 4.7.2007 )). כך למשל, נטען כי ההקלה החלקית שניתנה לנציגות בנק Pictet מבוססת על הבחנה שנערכה בין שירותי ייצוג ושיווק לבין שירותים משרדיים. אך המערערת לא הציגה כל ראיות באשר לשני סוגי שירותים

אלה.

זאת ועוד, בהליך דנן יש לבחון את שיקול דעתו של המשיב בעריכת השומות, ואם יימצא כי המשיב פעל כהלכה, ממילא אין כל רלוונטיות לשאלה מה נעשה במסגרת הסדר כלשהו שנערך עם עוסק אחר. תפקידו של בית המשפט בערעור מס הוא לקבוע אם החלטת המשיב היא סבירה ונכונה בנסיבות עניינו של אותו עוסק – המערער שבפניו. לפיכך, גם אם טעה המשיב בעניינו של עוסק אחר, או אם סבר כי בנסיבות אותו עניין יש מקום להתפשר בנקודה זו או אחרת, תוך שהוא מביא בחשבון את מכלול הסוגיות שבמחלוקת, אין בכך כדי לחייב את המשיב ביחס למערער הקונקרטי, ולא כל שכן שאין בכך כדי לחייב את בית המשפט (ראו: ע”ימ (מחוזי מרכז) 26342- 01 – 16 ברודקום סמיקונדקטורס ישראל בע”מ נ’ פקיד שומה בפר סבא ( 19.11.2017 ).

18 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

33. בנוסף טענה המערערת כי בגין החשבוניות המוצאות על ידה לחברה השוויצרית
משולם מעיימ בשוויץ, ומכאן שאף בשוויץ רואים בפעולות המערערת כייצוא של שירותים מישראל וכיבוא של שירותים לשוויץ.

גם אם אתעלם מכך שהמערערת לא הוכיחה טענתה זו, ואף לא הביאה לעדות מומחה לדין הזר, איני סבור כי העובדה שרשויות שוויץ מתייחסות לשירותיה של המערערת כשירותים המיובאים לשם, מונעת להחיל את הסייג בסעיף 30(א)(5) לחוק. אזכיר, כי אין חולק שהמערערת מעניקה שירותים לחברה השוויצרית (ובעקיפין למנהלי הקרנות הזרות), וממילא מייצאת שירותים לחו”ל. עם זאת, בהתאם לחוק מעיימ, אין להעניק את הקלת המס הניתנת לייצוא שירותים, כאשר נהנה מהם גם תושב ישראל, וזאת מהטעמים שהוזכרו כבר לעיל.

שומת מס התשומות

34. כאמור, סוגיה נוספת עולה בערעור זה והיא נוגעת לשומת מס התשומות. לטענת
המערערת קבוצת ISP החליטה לשאת בהוצאות המשפטיות בקשר להליך הפלילי שנוהל כנגד מר שטרום, וזאת נוכח היותו בעל תפקיד מרכזי ועל מנת לשמור על האינטרסים העסקיים של הקבוצה.

35. אין בידי לקבל את עמדת המערערת גם באשר לסוגיה זו.

ראשית, כבר נפסקה הלכה לפיה אין להתיר הוצאות משפטיות בהליך פלילי שהסתיים בהרשעה חלוטה (כפי שהיה במקרה דנן; ראו עייפ 220/ 17 נוחי דנקנר נ’ מדינת ישראל ( 29.8.2013 ) וזאת מטעמים של תקנת הציבור (ראו עייא 1793 /12 מנהל מע”מ ירושלים נ’ כהן ירון פיננסים בע”מ ( 5.6.13 )).

שנית, כידוע, ניתן לנכות מס תשומות אך ורק אם שימש לעסקה החייבת במס. המערערת כלל לא הוכיחה כי ההוצאות האמורות הוצאו לצרכיה העסקיים, כי הן נכללו במסגרת השירותים שהמערערת נדרשה לספק ושבגינם ייצאו חשבוניות מס על ידה, ואף לא כי קיימת איזו זיקה בין ההוצאות האמורות ובין העסקאות החייבות במס. המערערת טענה כי סכום התשומות נכלל בבסיס החישוב תחת מנגנון ה-+COST, אך הדבר לא הוכח, מה גם שלכאורה הוא אינו עולה בקנה אחד עם הסכם השירותים בין המערערת לחברה השוויצרית.

19 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

עם זאת, ובהתאם להצהרת ב”כ המשיב, עדיין נתונה בידי המערערת הזכות להוכיח כי סכום החשבוניות בגין ההוצאות המשפטיות נכלל בעסקאות שדווחו על ידה, וככל שכך יוכח, תופחת שומת מס העסקאות בהתאם, הכל, כמובן, במסגרת המועדים הקבועים ועל פי הדין.

סוף דבר

36. הערעור נדחה (למעט בכל הנוגע לשומת מס העסקאות הנוגעת לעסקאות
הברוקראזי כפי הודעת המשיב).

37. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך כולל של 20,000 ₪ שישולמו בתוך 60 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בקביעת סכום ההוצאות הבאתי בחשבון את העובדה כי המשיב קיבל את עמדת המערערת בנוגע לעסקאות הברוקראז’.

ניתן לפרסם את פסק הדין.

ניתנה היום, ה’ ניסן תשייפ, 30 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

Wholost

שמואל בורנשטין, שופט

20 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

מעניקה להם שירות כלשהו. לגישתה, פעילותה אינה שונה מפעילותו של כל מפרסם, משווק, או איש מכירות, הרואה נגד עיניו אך ורק את טובתו של הלקוח שאת מרכולתו הוא מציע. במיוחד היא מדגישה כי מדובר בשיווק הקרנות הזרות לגופים מוסדיים, קרי לבעלי מומחיות ובקיאות בשוק ההון, ולפיכך הם אינם נדרשים לקבלת סיוע או עצה מאת המערערת, אלא שוקלים בעצמם, באמצעות גורמים פנימיים, ובכלל זאת ועדות ההשקעות שלהם, את כדאיות ההשקעה.

לעניין זה מבקשת המערערת להבחין בינה לבין המערערת בע”מ 28788- 11 – 15 טי.ב.יסי. אינווסט גאורגיה בע”מ נ’ מנהל מע”מ גוש דן ( 29.1 2017. ) (להלן: “עניין טי.בי.סי. יי) והמערערת בע”מ 20129- 05 – 15 בי.זד. יזמות ופיתוח עסקי בע”מ נ’ מנהל מע”מ רמלה ( 30.7.2017 ) (להלן: “עניין בי.זד. “י) שם שיווקו המערערות את שירותי הבנק לגורמים פרטיים, שנזקקו לסיוען ולעצתו, וכללו גם רכיבי יישכנועיי וייהנגשהי של המידע הרלוונטי.

גבוה

המשיב, לעומת זאת, מדגיש את העובדה כי המערערת נוקטת בפעולות אקטיביות וממשיות לצורך שכנוע המשקיעים הישראליים להתקשר עם מנהלי הקרנות הזרות, כמו גם לצורך שמירת הקשר בין הקרנות ובין המשקיעים, וכן מפנה לשכרו הגבוה של מר בארי ולעובדה כי קיימת זיקה ישירה בין הגידול בהיקף ההשקעה של אותם משקיעים, לבין העמלה לה זכאי מר בארי, וממילא גם הרווח של המערערת הנגזר מכך. לשיטתו הדבר מלמד כי אין מדובר אך ורק ביישיווק או פרסום במובן הרגיליי, אלא בהתנהלות הכוללת מתן שירות גם למשקיעים הישראליים.

5. בכל הנוגע לשומת מס התשומות המערערת סבורה כי היא זכאית לנכות את המס
הכלול בחשבוניות האמורות שכן אלו נועדו לשמר את פעילותה העסקית. לטענתה, קבוצת ISP החליטה לשאת בהוצאות משפטיות אלה, מאחר שחששה שמשקיעים ימנעו להתקשר עמה נוכח היותו של מר שטרום בעל תפקיד מרכזי בקבוצה. ועוד טענה כי היא כללה את סכום החשבוניות בעסקאותיה המדווחות בהתאם למנגנון

.COST+

המשיב, לעומת זאת, סבור כי מדובר בהוצאה שאינה במישור העסקי ושלא לשימוש בעסקאות חייבות במס, מה גם שלא הוכח כי סכום החשבוניות נכלל בעסקאות המדווחות. עוד טען כי בכל מקרה אין להתיר את ההוצאה מטעמים של תקנת

3 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

הציבור, משעה שעניינו של מר שטרום הסתיים בהרשעה. יצוין כי המשיב הסכים לכך כי ככל שמס התשומות הכלול באותן חשבוניות אכן לא יותר בקיזוז, כפי עמדתו בהליך זה, וככל שהמערערת תוכיח כי סכום חשבוניות אלו נכלל בעסקאות המדווחות, יפחית המשיב את שומת מס העסקאות בגובה סכום החשבוניות (ראו הצהרת בייכ המשיב בפרוטוקול הדיון מיום 22.5.2019 , בעמ’ 83, ש’ 10 – 13 ).

דיון והכרעה

התשתית הנורמטיבית

6. סעיף 30(א)(5) לחוק קובע הטבה בדמות מעיימ בשיעור אפס החל על עסקה שמהותה
מתן שירות לתושב חוץ. תכלית ההטבה היא עידוד עוסקים ישראלים להתחרות מול עסקים זרים במתן שירותים שאינם קשורים לישראל (ראו למשל עיימ (מחוזי מרכז)
17466 – 01 – 12 עוזר לחקלאי בע”מ נ’ מס ערך מוסף רחובות ( 28.10.2013 )).

7. וזו לשון הסעיף:

30. (א) “אלה עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס:

(5) מתן שירות לתושב חוץ, למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה; לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל… ;”

בסעיף קבוע, אפוא, סייג להטבה ולפיו כאשר מדובר במתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ גם לתושב ישראל בישראל – לא יחול שיעור מס אפס.

8. נוסחו של סייג זה שונה במסגרת תיקון מס’ 23 לחוק אשר נכנס לתוקפו ביום

1.7.2002.

התיקון נועד להביא שינוי בהלכה שנקבעה בע”א 41
/ 96 קסוטו נ’ מנהל מס ערך מוסף פייד נג(1) 862 (1999), לפיה אם מקבל השירות העיקרי הוא תושב חוץ, גם אם תושב ישראלי נהנה מהשירות באופן משני, לא יחול הסייג שבסעיף 30(א)(5).

4 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

הלכה זו באה לעולם על רקע נוסחו הקודם של הסעיף אשר קבע כי יילא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל לתושב ישראל בישראל…”.

בתיקון החוק ביקש, אפוא, המחוקק להרחיב את קשת המקרים בהם תישלל ההטבה, על מנת שהסייג יחול אף במקרים בהם קיים תושב ישראל שנהנה מהשירות ביחד עם תושב החוץ. כך, מדברי ההסבר להצעת החוק (היים תשסייב 3076 עמי 237) עולה כי תכלית התיקון לחוק הייתה להימנע מהקושי הכרוך בקביעת הנהנה העיקרי והנהנה המשני ולקבוע, כי גם אם תושב ישראל הוא הנהנה המשני, עדיין תישלל מנותן השירות הטבת שיעור מס אפס.

9. בהתאם לכך, במספר פסקי דין שניתנו לאחר התיקון, הובהר כי ההבחנה בין הנהנה
העיקרי לנהנה המשני שנקבעה בעניין קסוטו, איננה רלוונטית עוד, וכי די בקיומו של נהנה משני, שהוא תושב ישראל בישראל, כדי שהסייג לסעיף 30(א)(5) לחוק יחול והשירות יחויב במס בשיעור מלא (ראו עניין טי.בי.סי, והפסיקה שם. כן ראו סקירת המצב המשפטי בע”מ (מחוזי ת”א) 37473- 05 – 12 אמריקה – ישראל קאמפ אקסצ’אנגי (איי. אי. סי. אי.) נ’ מנהל מע”מ תל אביב ( 17.3.2016 ) (להלן: “עניין אמריקה ישראליי)).

19 20

10. המונח ישירותיי מוגדר בסעיף 1 לחוק כייכל עשיה בתמורה למען הזולת שאיננה
מכריי. בפסיקה הובהר כי לעניין יסוד התמורה בהגדרת יישירותיי, אין הכרח שזו תשולם לעוסק במישרין על ידי תושב ישראל, כדי לקבוע שניתן לתושב ישראל ישירותיי. כלומר, אין בעובדה שתושב החוץ בלבד משלם עבור שירות מסוים, כבנסיבות ענייננו, כדי להוביל בהכרח למסקנה כי השירות לא ניתן גם לתושב ישראל. עוד יש להבהיר כי אין בכך שהשירות ניתן לפי דרישתו של תושב החוץ, כדי להוביל בהכרח למסקנה כי השירות לא ניתן לתושב ישראל. נקודת הכובד תלויה בשאלה איזה אינטרס נועד השירות להגשים, והאם גם מקבל השירות נהנה ממנו ומפיק ממנו תועלת (השוו: עניין אמריקה ישראל).

בעניין אמריקה ישראל צוין כי יתכנו מקרים בהם עניין לנו בהושטת סיוע לתושבי ישראל, מבלי שהדבר ייחשב ליימתן שירותיי להם. כך למשל, אם הסיוע לתושב ישראל הוא טפל או נלווה לשירות הניתן לתושב חוץ, המעוניין לשווק ללקוח

5 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

הישראלי נכס בחו”ל, אין מדובר ביישירותיי לתושב ישראל. ואולם, אם הסיוע איננו טפל או נלווה, ויש בו ערך עצמאי ממשי עבור התושב הישראלי, אזי יש לראות בו יימתן שירות לתושב ישראליי ולא יחול שיעור מס אפס.

בית המשפט בעניין אמריקה ישראל אומנם הכיר בכך שייתכנו מקרים בהם עוסק ישראלי משרת את האינטרסים של תושב החוץ בלבד, כאשר הקשר הנוצר בין העוסק הישראלי ובין הלקוחות הישראליים נעשה במסגרת פעולות ייקידום מכירותיי עבור תושב החוץ, ולא כמתן שירות ללקוחות הישראליים כפעולה כלכלית בפני עצמה.

9 10 11 12

11. אף בעניין טי.בי.סי. ובעניין בי.זד. הוצגה הגישה לפיה לא כל מפגש בין עוסק
ישראלי, הפועל בשליחותו של תושב חוץ, לבין תושבי ישראל בישראל, יגרום להחלת הסייג שבסעיף 30(א)(5) לחוק. כך הוא, למשל, המצב שבו עוסק ישראלי מכנס לקוחות בישראל למפגש שכל מטרתו קידום מכירות של מוצר או שירות של תושב החוץ, או מקרה שבו תפקידו של העוסק הישראלי מסתכם בהצגת מרכולתו של תושב החוץ לציבור הרלוונטי, כגון באמצעות חלוקת פליירים, הצבת שלט חוצות, עריכת סרטון פרסומת וכיוצייב. זאת, לעומת מצב שבו העוסק הישראלי פועל מול הלקוחות הישראלים הפוטנציאליים בפעולת שיווק בעלת מימד אישי, קונקרטי ומתמשך, הכוללת אף התאמה של המוצר המשווק למידותיו של הלקוח הישראלי.

במצב הראשון, ועל אף קיומה של אינטראקציה (בדרגה זו או אחרת) בין העוסק ובין התושב הישראלי, ניתן להיווכח כי העוסק מקדם באופן ברור ומובהק את האינטרסים של תושב החוץ. הלקוח הישראלי הפוטנציאלי הוא אך ורק מושא לשכנוע ולמאמצי מכירה ואין לראות בו מקבל שירות מאת העוסק הישראלי. לעומת זאת, במצב השני, האינטראקציה המשמעותית שבין העוסק הישראלי לאותו לקוח ישראלי פוטנציאלי, המהווה נדבך מהותי במערכת היחסים המתהווה בינו ובין תושב החוץ, מובילה, מניה וביה, למסקנה לפיה העוסק מקדם גם את האינטרסים של התושב הישראלי, ולפיכך השירות הניתן על ידו לתושב החוץ הוא גם שירות ללקוח הישראלי ואינו נהנה מהקלת המס.

6 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

שומת העסקאות – הגופים המוסדיים

12. מכאן לשאלה – מהי התמונה המצטיירת בנסיבות עניינה של המערערת, לאור
העובדות שהוכחו, ככל שהוכחו? את האינטרסים של מי בא להגשים השירות שנותנת המערערת לחברה השוויצרית (ובעקיפין, למנהלי הקרנות הזרות)האם רק של מנהלי הקרנות או החברה השוויצרית, כטענתה, או שמא קיים גם תושב ישראל שקיבל שירות מהמערערת שאינו זנית ובלתי ממשי, כטענת המשיב? ובמילים אחרות, האם קיים תושב ישראלי שהפיק הנאה, גם אם אגבית, ממתן שירותי המערערת לתושב החוץ?

בשאלה זו נחלקו, כאמור, הצדדים שלפניי. בעוד שלטענת המערערת הוכח על ידה כי כלל השירותים אותם סיפקה סופקו אך ורק לתושבי חוץ, ואין כל תושב ישראל המקבל שירות מן המערערת, הרי שלטענת המשיב, היקף השירותים שמעניקה המערערת ללקוחות הפוטנציאלים בישראל, ופעילותה האקטיבית והיזומה ביחס אליהם, חורגים מסיוע ייטפליי או יינלווה”י, ויש בהם ערך עצמאי ממשי עבור המשקיעים הישראליים.

15 16 17

13. כידוע, בשאלה על מי מוטל נטל ההוכחה בערעורי מעיימ מקובלת ההלכה לפיה נטל השכנוע הוא על העוסק, והוא הדין בנטל הבאת הראיות (ראו עייא 3886/ 12 זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע”מ נ’ מנהל מע”מ ( 26.8.2014 ). כן ראו עיימ (מחוזי מרכז) 55647 – 07 – 14 סניור נ’ מנהל מע”מ ( 28.6.2015 )). על אחת כמה וכמה שזו המסקנה מקום שבו טוען העוסק להטבת מס; עליו הנטל להוכיח כי הוא אכן זכאי להטבה זו, בבחינת ייהמוציא מחברויי. ברי, אפוא, כי במקרה שלפנינו הנטל להוכיח את תחולתה של הטבת המס שבסעיף 30(א)(5) לחוק, מוטל על כתפי המערערת. אקדים, אפוא, ואומר כי הגעתי למסקנה לפיה המערערת לא עמדה בנטל הנדרש.

14. כאמור, לגישת המערערת מאחר שמדובר בשיווק הקרנות לגופים מוסדיים בעלי
מומחיות ובקיאות בשוק ההון, המכירים היטב את עולם קרנות ההשקעה הזרות, וקיים אצלם מנגנון מסודר לבחינת ההשקעות וקבלת החלטת ההשקעה, תפקידה של המערערת מצטמצם לתפקיד טכני במהותו של “הצגה אינפורמטיבית שלא היוותה שום תרומה ללקוח הישראלי” על אודות הקרנות הזרות, ולכל היותר סיוע ליצירת קשר ראשוני בינם לבין מנהלי הקרנות הזרות. עוד נטען, כי המערערת אינה

7 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

מתאימה את שירותיה לדרישות הגופים המוסדיים, ואינה מתמקדת בבדיקת הצרכים שלהם, שכן הדבר נעשה על ידי הקרנות עצמן. לגישתה, פעולות השיווק שעושה המערערת אל מול גופים אלה, הן חלק מפעולות שיווק רבות אליהן נחשפים מדי יום ביומו הגופים המוסדיים, ובמידה רבה ניתן לכנותן כייהטרדות מכירתיותיי מטעם אנשי מכירות. ממילא אין לומר כי המערערת נותנת לאותם גופים מוסדיים שירותים כלשהם, ואין היא מקדמת בשום דרך את האינטרסים שלהם.

7 8

המערערת בטיעוניה ביקשה להשוות בינה לבין מי שמוכר שמלה בחנות או מי שמוכר מלפפונים בשוק; העובדה כי הם מציגים את מרכולתם ומהללים אותה על מנת לנסות ולשכנע את הלקוח לקנותה, אין בה משום מתן ישירותיי ללקוח במובן של סעיף 30(א)(5) לחוק, דהיינו ייעשייה (בתמורה) למען הזולת שאיננה מכריי כהגדרת המונח “שירותיי בסעיף 1 לחוק.

15. אין בידי לקבל את גישת המערערת. לא רק שההנחה שהמערערת מבקשת ממני
להניח, כי מקום שבו שירותי הייצוג והשיווק מופנים כלפי גופים מוסדיים, אין אלה נזקקים לעצה וסיוע וכי תפקידו של משווק הקרנות הוא כתפקיד של ייאיש מכירותיי שאינו מעבר ליצירת הקשר הראשוני – אין לה תימוכין, אלא שחומר הראיות שהוצג בפניי מלמד כי תפקידה של המערערת בהתקשרות בין המשקיעים הישראליים ובין מנהלי הקרנות הזרות הוא תפקיד מהותי, משמעותי ונמשך.

באותה מידה קשה לקבל את הטענה לפיה המערערת אינה נותנת דעתה לצרכיהם של הגופים המוסדיים. ברי, כי אפילו פעולת השיווק הראשונית, ובוודאי פעולות מתמשכות המיועדות לתמוך ולסייע בקשר בין המשקיעים והקרנות, מחייבת לתת את הדעת לצרכים אלה. ממילא, גם איני סבור כי ניתן להשוות את המערערת למוכר שמלה בחנות או למוכר מלפפונים בשוק.

ראיות המערערת

16. לא למותר כאן לציין, כי המערערת לא הביאה לעדות מי מאותם גופים מוסדיים,
כמו גם לא נציגי הקרנות הזרות. מלבד העדים מטעמה והקשורים אליה במישרין, עמדו בפניי שתי הודעות שגבה המשיב מאת גורמים חיצונים.

8 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

האחת, היא הודעתו של מר יובל הוברמן, מנהל הכספים בקרן “עמיתים” (צורפה לתצהיר מטעם המערערת), ממנה עולה כי הלה עמד בקשר עם נציגות בנק Pictet בישראל. עם זאת, תכתובת מייל שצורפה לתצהיר מטעם המשיב מלמדת כי לקרן עמיתים הייתה התנהלות משמעותית גם עם מר בארי. איני יכול, איפוא, לבסס מסקנה על סמך הודעה זו.

ההודעה השנייה היא זו של מר ערן אלעד, ששימש מנהל השקעות חו”ל בחברת ייהראליי (צורף כנספח 8 לתצהיר מטעם המשיב).

מר אלעד נשאל על הקשר בינו לבין המערערת וכך השיב (שי 47 עד 52):
ISP מייצגת את בנק פיקטה בישראל, בעיקר הם מתאמים איתי פגישה אישית של נציגי הבנק שבאים לביקור, מציעים לי מוצרים שלהם, מעבירים לי מידע לפי דרישה שלי, למשל אם אני צריך מידע מסוים אני יוצר קשר עם ISP, הם דואגים להעביר לי את המידע הדרוש, כמו למשל שיש איש שיווק של פיקטה שמגיע לארץ הוא לא יודע למי לפנות בישראל והוא לא מכיר את הנפשות הפועלות. חברת ISP יוצרת קשר אתנו ומבקשת לתאם פגישה בדרך כלל אחד על אחד. יש לציין שגם לאחר שהקשר הראשוני נוצר עם הנציג של הבנק אנחנו נעזרים בחברת ISP לשם קבלת מידע נוסף. “

עוד הוא נשאל האם הקשר עם המערערת מסתיים לאחר ביצוע ההשקעה בקרנות של בנק Pictet או שהוא ממשיך, והשיב כך (ש’ 54 עד ש’ 55):

“הקשר אמנם מצטמצם לאחר ביצוע ההשקעה אולם ממשיך מכיוון שיש קשר נמשך ושוטף עם נציגי הבנק גם לאחר ביצוע ההשקעה לשם מתן סקירה לגבי ביצועי הקרן, וכמו כן ניסיונות לשיווק מוצרים נוספים של הבנק”י.

למותר לומר כי תיאור זה של מר אלעד, אינו עולה בקנה אחד עם האופן שבו מבקשת לתאר המערערת את תפקידה, כתפקיד ייטכנייי של יצירת קשר ראשוני.

17. מטעם המערערת העידו מר טל ומר בארי וכן מר אור לוי (להלן: “מר לוי), עובד
המערערת ומי שסייע למר בארי בקשר עם מנהלי הקרנות הזרות (כן העיד עד נוסף שעדותו נוגעת לפעילות הברוקרגי של המערערת, שאינה עוד במחלוקת במסגרת ערעור זה).

9 מתוך 20

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע”מ 15195- 04 – 18 איי.אס.פי. פיננשל מנג’מנט בע”מ נ’ מע”מ פתח תקווה

תיק חיצוני:

18. מר טל מסר בעדותו כי תפקידה של המערערת הוא יילפתוח את הדלתי בפני מנהלי
הקרנות הזרות, אלא שבאותה נשימה גם העיד כי אינו מעורב באופן ישיר בפעילות המערערת בישראל (עמ’ 36, שי 14 – 18 ). לפיכך איני יכול לתת משקל של ממש לעדות זו בכל הנוגע לטיבה והיקפה של פעילות המערערת בישראל.

19. מעדותו של מר לוי עולה כי אין מדובר ביצירת קשר ראשוני בין מנהלי הקרנות
הזרות ובין המשקיעים הישראליים, אלא בקשר משמעותי ומתמשך, הכולל סיוע למשקיעים הישראליים בהנגשת מידע ובהתנהלות מול מנהלי הקרנות הזרות. כך העיד:

ת. “אנחנו, בראייה שלי, תפקידנו זה להעלות את פיקטה שיהיה
מאחורה בראש של המשקיע. השאיפה שלי היא שכאשר מגיע נציג הקרן לישראל המשקיע המוסדי ירצה לפגוש אותו, שבפגישה וזה כבר לא תלוי בי אלא במנהל הקרן, שהמשקיע המוסדי יתרשם מהקרן, ולזרז את כל העברת המידע משלב זה ואילך, התפקיד שלי לדאוג שהקו הזה תמיד יהיה פתוח וכל ההתקשרות תתנהל בצורה מהירה. במקרה הזה שאלו על היסטוריה של כמה כסף ניהל אותו מנהל, אני במקרה הזה אפנה
לפיש ואציק להם שאני רוצה את המידע הזה כמה שיותר מהר” ש. הזירוז הוא עבור הקרן הזרה כדי שישקיעו בה והזירוז הוא גם
עבור המוסדי בישראל? ת. כן, הזירוז הוא לשני הצדדים”.

(עמ’ 16, ש’ 9- 17)

ובהמשך לכך:

ת. המהות היא שבכל הפן המקצועי הוא בין פיקטה לבין המשקיע
המוסדי. יכול להיות למשקיע המוסדי יותר קל לפנות אליי כי אני יותר זמין, מדבר בעברית. אני מעביר את המידע לפיקטה ופיקטה מעביר אלי. כל ההתנהלות היא בין המשקיע המוסדי לבין פיקטה. אני נמצא שם כדי לזרז, נושאים של עברית, נושאים שקל יותר לפנות אליי, לשאלת ביהמ”ש אני חושב שמה שלאורך כמעט שנתיים שאני נמצא התחדד אצלי הוא שבסופו של דבר לא תהיה עסקה בין המוסדי לבין פיקטה אם המוסדי לא יפגוש אישית את מנהל הקרן או יעשה שיחת טלפון אם זה לא מתאפשר. זאת אומרת העיקר, המהות, זה בין מנהל הקרן של פיקטה לבין המוסדי…..”

(עמי 17 ש’ 10- 17 )

10 מתוך 20