דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
בפני
כבוד השופטת רנה הירש
תובעים
1. אילן קוזצי 2. דורית קוזצי
נגד
הנתבעות
1. עמותת עתיד הילדים 2. אידה הררי
פסק דין
1. במסגרת התקשרות בין התובעים לעמותה לצורך אימוץ ילדה ממדינת חוץ, הוצעו לתובעים שתי הצעות אימוץ, אחת של ילדה הסובלת ממום בלב שנדרשת לניתוח (שני) לתיקונו, והשנייה לאימוץ שתי אחיות יחד. התובעים דחו את ההצעות שכן לטעמם, אלו אינן תואמות לרצונם והעמותה בשלב זה, ראתה עצמה פטורה מהמשך התהליך, ולא השיבה לתובעים את הכספים ששולמו, או את חלקם. התובעים טוענים בהליך זה לחוסר תום לב והפרת חובת הנאמנות מצד העמותה, ודורשים השבה של מלוא הסכומים ששולמו לצורך תהליך האימוץ.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
2. התובעים ביקשו לאמץ ילדה ופנו לנתבעת 1 שהיא עמותה העוסקת באימוץ בין ארצי. בין התובעים לבין העמותה נחתם הסכם ביום 1101.15., אשר קבע את המסגרת החוזית ביניהם בנוגע לתהליך האימוץ המבוקש (להלן: ההסכם). התובעים שילמו לעמותה מקדמה על חשבון עלות התהליך בסך של 32,704 ₪, עוד באותו יום.
:
למעלה משנתיים לאחר חתימת ההסכם, ולאחר שהתובעים השתתפו בסדנת הכנה לאימוץ ובפגישה עם עוייס, לא הוצעו לתובעים הצעות אימוץ כלשהן, ועל כן, ביום 263.17., שלחו מכתב לנתבעת 2, מנהלת העמותה, וביקשו להבין מהו סטטוס הליך האימוץ, מהן הפעולות שבוצעו בעניינם ומהו לוח הזמנים הצפוי להשלמת התהליך. התובעים טענו כי לאחר קבלת המכתב, שוחחה אתם גבי הררי טלפונית ומסרה להם כי “פוטין עושה קשיים עכשיו” וכי בעקבות זאת, האימוצים נעשים ברובם על ידי משפחות מקומיות ולא מועברים לגורמי חוץ.
בסוף חודש 11/17 קיבלו התובעים הצעה לאימוץ בנוגע לילדה הסובלת ממום בלב, אשר עברה ניתוח בחודש מרץ באותה שנה, ומיועדת לניתוח נוסף לתיקון מסתם עורק הריאה. התובעים,
1 מתוך 9
דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
לאחר פגישה עם רופא מטעם העמותה, בחרו שלא לנסוע לרוסיה לפגוש את הילדה ולא לקדם את הליך האימוץ בעניינה.
בחודש יוני 2018 הועברה לתובעים הצעה נוספת לאימוץ, הפעם של שתי בנות אחיות, כאשר לאחת מהן (הגדולה) בעיה רפואית אסתטית. התובעים החליטו, לאחר התלבטות, שאין באפשרותם לאמץ שתי בנות, כאשר כוונתם היתה לאימוץ של ילדה אחת בלבד, והודיעו על כך לגבי הררי, אשר לדברי התובעים השיבה להם שהיא מבינה את ההחלטה. מאז, לשיטת התובעים, לא היתה כל פניה או עדכון מצד העמותה.
בסוף חודש אוקטובר 2019 נערכה שיחת טלפון בין הצדדים, כאשר בה הבהירה הגבי הררי כי מבחינתה, סיימה את התהליך מול התובעים, שכן הציעה להם שני אפשרויות אימוץ שנדחו ובכך חובתה הושלמה. דיסק עם אותה שיחת טלפון צורף לתיק.
3. התובעים ביקשו לחייב את העמותה בהשבת מלוא הסכומים ששולמו, שכן לטעמם שתי הצעות האימוץ שהובאו להם היו מנוגדות לפרופיל האימוץ אשר התבקש על ידם; העמותה וגבי הררי התנהלו שלא בתום לב, תוך הצגת מצג שווא, כאילו יש באפשרותם לקשר את התובעים עם ילדות לאימוץ ממדינות נוספות, מעבר לאלה הרשומות ברישיון שקיבלה; העמותה הפרה את חובת הנאמנות שיש לה כלפי התובעים על פי דין, ואין בסירוב שלהם לשתי הצעות האימוץ – שאינן עולות עם הכוונה המשתמעת מההתקשרות ביניהם – כדי לפטור את העמותה מחיוביה על פי ההסכם; הובהר לתובעים עם תחילת ההתקשרות כי התהליך אורך כשנה, וחלפו 5 שנים מאז נחתם ההסכם, והתהליך למעשה לא הושלם ואין צפי לסיומו.
4. הנתבעות טענו בכתב ההגנה, כי אין בהסכם התחייבות למועד ביצוע האימוץ והן לא התחייבו למועד כלשהו. הנתבעות טענו כי עשו כל שנדרש על פי ההסכם להביא ילדה לאימוץ עבור התובעים. הנתבעות אישרו כי למרות שבהסכם לא מצוין שהכוונה היא לילדה דווקא ולא לילד, הרי שזו היתה ההסכמה בין הצדדים, אולם לשיטתן הדבר גרם לקושי נוסף, “שכן בפדרציה הרוסית קשה יותר לקבל ילדה מילד”. הנתבעות סבורות כי לא היתה כל מניעה כי התובעים יאמצו את הילדה שסבלה ממום בלב וזו אומצה על ידי משפחה אחרת.
לשיטת הנתבעות, התובעים יכלו להתרשם ממצבה הרפואי של אותה ילדה “לו היו מטריחים את עצמם ונוסעים לרוסיה לראות את הילדה”. באשר להצעה לאימוץ שתי האחיות, טענו הנתבעות שבשל הוראות החוק המקומי לא ניתן להפריד בין אחיות המיועדות לאימוץ ו”התובעים לא היו מעוניינים בשתי ילדות, וזה בסדר, אך זו היתה אפשרות שהנתבעת מצאה לנכון לפחות להציעה לתובעים”. הנתבעות סבורות כי בכך, עמדה העמותה בכל ההתחייבויות
2 מתוך 9
דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
כלפי התובעים על פי סעיף 4 להסכם שביניהם. לשיטת הנתבעות, מאחר שהתובעים חזרו בהם מכוונתם לאמץ, לאחר שנמצאו כשירים לכך, ועל פי סעיף 11 להסכם, הם זכאים להחזר של 2,000 יורו מתוך הסכום ששולם ולא מעבר לכך.
דיון והכרעה
5. אקדים סוף דבר לראשיתו ואציין כבר כאן כי מצאתי לקבל את טענות התובעים ובהתאם, לקבל את התביעה כנגד העמותה. אפרט טעמיי להלן.
6. :
הנתבעת 2 (להלן: הררי) אישרה בדיון כי הילדים המוצעים על ידי העמותה לאימוץ הם ילדים עם חסכים קשים, טעוני טיפול רפואי, הסובלים בין השאר מבעיות התנהגות. הררי אישרה עוד כי מידע זה, באופן מלא, נמסר להורים מבקשי האימוץ בקורס הכנה להורות מאמצת אשר הם עוברים, רק לאחר החתימה על ההסכם ותשלום סך של 7,000 יורו.
לא ניתנה על ידי הררי תשובה לשאלתי מדוע מידע זה (הנוגע לליקויים הרפואיים) לא נמסר להורים לפני חתימת ההסכם, ומדוע כלל הכשלים, הרפואיים והרגשיים/התנהגותיים, לא מוצא
ביטוי בהסכם.
למען הבהירות, יובאו להלן החלקים הרלבנטיים מתוך דברי הררי בדיון :
“ילדים שמאמצים אותם צריך להשקיע בהם ולכן הם עברו קורס הכנה להורות מאמצת.
אנחנו מציעים ילדים שצריכים טיפולים מסוימים כי הילדים שמוצעים לנו זה לא מוצר מדף כמו בסופר. בקורס הכנה להורות מאמצת נאמר להם במפורש שאין ילדים מושלמים אחרת לא יתנו לנו אותם. …אנחנו לא כותבים בהסכם שהילדים המוצעים טעוני טיפול רפואי באופן מתמיד, זה לא תמיד ככה. כל ילד שמקבלים מבית ילדים גדל עם חסכים קשים. נכון שהקורס הכנה להורות הוא נעשה במסגרת שירותים שאנו מעניקים אחרי החתימה על ההסכם והתשלום הראשון… בשיחת היכרות שלי איתם הסברתי להם שכל ילד שבא מבית ילדים הוא ילד עם חסכים, בעיות קשב וריכוז, בעיות התנהגות חמורות, או שיש להם רקע של אלכוהוליזם. אף אחד לא חייב אותם לחתום איתי על החוזה…
נאמר לתובעים כבר בקורס הכנה להורות שלא מקבלים ילדים לגמרי בריאים. זה חד משמעית. זה הרופא שמופיע בקורס מודיע למשפחות וגם העו”ס שצירפתי את מכתבה לתיק.”
הררי בעדותה אישרה כי מאז שנת 2012 ידוע לה שיש קושי מיוחד באימוץ ילדים מרוסיה, ולא ניתן הסבר מדוע עניין זה, גם הוא לא מצא ביטוי בהסכם, לרבות משך הזמן הארוך שעשוי להידרש לשם השלמת התהליך.
3 מתוך 9
דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
העדר תום לב בשלב המשא ומתן לכריתת ההסכם
7. :
סעיף 12(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל”ג-1973 (להלן: חוק החוזים), קובע את חובתו של צד לחוזה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב” בעת מויימ לקראת כריתת חוזה, וסעיף 39 לאותו חוק מחייב התנהלות דומה – לאחר חתימת החוזה.
במסגרת חובה, זו, שהיא הוראת יסוד במשפט הישראלי, כל צד להסכם מחויב לנהוג ביושר ובהגינות (ר’ ע”א 6370/00, קל בנין בע”מ נ’ ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע”מ, נו(3) 289 [2002], פסקה 9), ובין היתר, “במסגרת החובה לנהוג בתום-לב בעת המשא ומתן, על צד למשא ומתן גם לגלות למשנהו את אותן עובדות אשר ניתן לצפות שצד תום-לב יגלה למשנהו” (עייא 144/87 מדינת ישראל נ’ אינג’ פבר, חברה לבנין, מד(3) 769 [1990], פסקה 7).
על פי ההלכה הפסוקה, על מנת שצד ימלא את חובת תום הלב בעת מויימ לצורך כריתת חוזה עליו לפעול לגילוי מידע חשוב לשיקוליו של הצד האחר (ע”א 838/75, חיים ספקטור נ’ יוסף צרפתי, פייד לב (1) 231 [1977]), והוא נדרש לפעול באופן הוגן, תוך התחשבות בציפיות הסבירות של הצד האחר (עייא 6370/00, קל בנין בע”מ נ’ ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע”מ, פייד נו (3) 289, בעמ’ 297-298 [2002]). נפסק בעייא 7730/09, ניסים כהן ני מבני גזית (2000) בע”מ [0606.2011.], כי: “חובת הגילוי הנגזרת מסעיף 12 קמה מקום שבו על פי הנסיבות היה מקום לצפות שאדם המנהל משא ומתן יגלה נתונים משמעותיים לצד השני… גילוי אינפורמציה רלוונטית לצד שכנגד נתפס, ככלל, כביטוי לדרישה להוגנות ביחסים בין צדדים עסקיים במשא ומתן. כך בפרט במקרה שבו אחד הצדדים מחזיק ממילא במידע המבוקש, או בעל נגישות גבוהה יותר לנתונים בקשר לנכס.”
8. עיון בהסכם (שאין ספק שנוסח על ידי העמותה או מי מטעמה) מעלה, כי אין כל הצהרה של העמותה על בריאותם הנפשית או הפיזית של הילדים המוצעים לאימוץ על ידה. בסעיף 301. מצהירים המאמצים כי ידוע ומובן להם שקיימים סיכונים בתהליך, אולם אין פירוט של אותם סיכונים. בסעיף 4 הכולל את התחייבויות העמותה, לא מתחייבת העמותה להציע מספר נקוב של ילדים לאימוץ, או למצבו הרפואי/נפשי של הילד המוצע לאימוץ, אלא נוגעות רק להליכים הפרוצדורליים ותהליך הליווי למבקשי האימוץ.
כאמור, לא קיבלתי כל הסבר לסיבה בגינה המידע באשר לקשיים הנפשיים והפיזיים של הילדים המועמדים לאימוץ לא נכלל בהסכם, וחלקו אף לא נמסר למבקשי האימוץ, אפילו לשיטתה של הררי, אלא לאחר ביצוע התשלום, חתימת ההסכם ותחילת ההשתתפות בסדנא.
4 מתוך 9
דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
ייתכן, שלו התובעים היו יודעים כי כל הילדים המוצעים לאימוץ ע”י העמותה סובלים מבעיות נפשיות ופיזיות, היו שוקלים ובוחנים מראש אם הם מבקשים להתקשר, בנסיבות אלו, בהסכם זה, ואם לא, היו נמנעים מההתקשרות, וחוסכים את כספם ואת העומס הרגשי המוטל על מי שמתקשר בהסכם מסוג זה.
9. מכתבה של עוייסית מומחית לאימוץ ילדים שצורף לכתב ההגנה, מלמד על התכנים שמועברים במהלך קבוצות הכנה לאימוץ שאליה משובצים מועמדי האימוץ על ידי העמותה. ממסמך זה עולה כי התכנים הם רבים ומגוונים וכוללים את חוסר הוודאות על ההשלכות הנפשיות ולגבי מצבו הרפואי של הילד, הטראומה של המעבר וההסתגלות. מהמסמך עולה כי הקשיים והאתגרים והבעיות האפשריות, מועלים לפני ההורים המועמדים לאימוץ, במכלול הנתונים והמידע, ללא דגש מיוחד. ממסמך זה אשר הוגש כדי לתמוך לכאורה בטענות הנתבעות לא עולה כי באותה סדנה נמסר מידע חד משמעי לפיו כל הילדים המוצעים לאימוץ סובלים מפגמים או ליקויים, הן פיזיים והן נפשיים. למעשה, הפירוט כי כך הדבר, לשיטת הנתבעות, עלה רק במהלך הדיון.
10. על בסיס האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעות לא כללו במידע שנמסר לתובעים, טרם חתימת ההסכם, את מלוא המידע הרלבנטי לצורך התקשרותם, ובכך הפרו את החובה לנהוג בתום לב בניהול משא ומתן.
11. בהתנהלות פגומה זו של העמותה, יש גם משום הטעיה: ברע”א 2837/98, שלום ארד ני בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ, נד(1) 600 [2000] נקבע (פסקה 8, עמי 607) כי: “הטעיה היא הצהרה כוזבת. ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי-גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם… ודוק: אין דין עילת ההטעיה לפי דיני החוזים כדינו של איסור ההטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן. בעוד שבדיני החוזים על-מנת שתתגבש עילת ההטעיה נדרש כי הצד הטוען להטעיה אכן טעה ובשל טעותו זו התקשר בחוזה (ראו סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973), הרי שהאיסור מכוח חוק הגנת הצרכן רחב יותר והוא חל על כל דבר… העלול להטעות צרכן’… גם אם הלה לא הוטעה בפועל…”.
בענייננו, מדובר בהטעיה שצורתה מחדל, באי גילוי פרטים שיש חובה לגלותם. במסגרת זו, אחזור ואפנה לדיון בנושא תום הלב בניהול משא ומתן. מקום שנקבע כי הנתבעות הפרו את חובת תום הלב בשל כך שלא גילו לתובעים את כלל המידע הרלבנטי על מנת שיוכלו לקבל
5 מתוך 9
דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
החלטה להתקשר בהסכם על בסיס רצון חופשי ומידע שלם, הרי שהמסקנה היא שמתקיימת הטעיה במחדל, בשל אי גילוי אותו מידע.
בעניין זה אציין עוד כי במהלך הדיון התברר שעל אף שהררי מודעת לקשיים בקבלת ילדים מאימוץ ברוסיה מאז שנת 2012, מידע זה לא נמסר לתובעים, גם לא בעל פה ואף לא במהלך אותה סדנה, אלא בחלוף שנתיים מחתימת ההסכם, לאחר שפנו לברר מדוע התהליך אינו מתקיים והוצג בפניהם כמידע חדש מהעת האחרונה.
הפרת ההסכם
12. במהלך הדיון התרשמתי כי הררי כעוסה על כך שהתובעים בחרו שלא לנסוע לפגוש את הילדה בעלת המוס הלבבי, לפני קבלת ההחלטה שלא לאמצה. עניין זה עלה בעדותה מספר לא מבוטל של פעמים (לרבות בדיון שנערך שלא לפרוטוקול כאשר הבהרתי לצדדים סיכויים וסיכונים). לדברי הררי, לו היתה יודעת כי כך יפעלו התובעים, לא היתה “לוקחת אותם”, וכי בשל התנהגות התובעים “גירשו אותי מהאזור”. לא למותר לציין כי על פי ההסכם בסמוך לפני נסיעה לצורך פגישה עם ילד מאומץ נדרשים דורשי האימוץ לשלם סכום נוסף בסך של 2,000
יורו.
אינני מוצאת טעם לפגם בכך שהתובעים בחרו שלא לנסוע לפגוש את הילדה שסבלה ממום בליבה. התובעים החליטו שאינם ערוכים או מסוגלים להתמודד עם אימוץ של ילדה הסובלת ממום כזה ועמדה זו מובנת. אין טעם שמי שסבור שלא יוכל להתמודד עם אימוץ של ילד חולה ייסע לפגוש את אותו ילד. לא מדובר במי שבחר שלא “להטריח את עצמו”, כלשון הנתבעות בסעיף 6 לכתב ההגנה, אלא במי שקיבל החלטה מושכלת (שאין בה כל פגם לדעתי) ובנסיבות שנוצרו לא היה כל טעם בנסיעתם, למעט רצונה של העמותה, לכאורה, לקבל תשלום נוסף. אין בסירוב התובעים לנסיעה המוצעת כדי להוות הפרה של חובה כלשהי שלהם, על פי ההסכם.
13. בהסכם לא התחייבה העמותה להשלמת התהליך בתוך פרק זמן מוגדר ועם זאת גם לא נקבע כי התהליך יכול להימשך שנים רבות. בנסיבות אלו, יש לקרוא לתוך ההסכם, הסכמה הדדית של הצדדים כי התהליך ייקח פרק זמן סביר, קרי מספר שנים בודדות.
נכון הדבר, כי על פי סעיף 9(ג) להסכם, באם מבקשי האימוץ ידחו שתי הצעות שיובאו בפניהם יבוא ההסכם לסיומו. עם זאת, אמנם התובעים דחו שתי הצעות לאימוץ, אולם אינני סבורה כי מדובר בהצעות העולות בקנה אחד עם כוונת הצדדים בעת החתימה על ההסכם, קרי, התובעים לא הסכימו מלכתחילה לאימוץ של ילדה הסובלת מבעיה רפואית ממשית, או לאימוץ של שתי בנות יחד (למעשה, בסיפא לסעיף 7 לכתב ההגנה מובהר כי גם הררי מבינה את הסירוב לאימוץ
6 מתוך 9
דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
שתי האחיות יחד). בנסיבות אלו, לא ניתן לטעמי למנות את הצעות אלו במניין ההצעות הרלוונטיות לפטור שניתן לעמותה במסגרת סעיף 9 להסכם. כפועל יוצא, ההודעה של הרבי כי העמותה פטורה מחובתה להעברת הצעות נוספות לאימוץ לתובעים, מנוגדת להסכם ומהווה הפרה של ההתחייבויות של העמותה במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, וכן הפרה של חובת תום הלב וחובת הנאמנות הקבועה בסעיף 28ד לחוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981, הקובע כך: “בפעילותה לפי חוק זה תנהג עמותה מוכרת בתום לב, במסירות ולפי הוראות כל דין… העמותה המוכרת תשא בחובת נאמנות גם כלפי מי שפנה אליה בבקשה לאמץ ילד או כלפי מי שכבר אימץ ילד באמצעותה, כל עוד לא יפגע הדבר בחובת הנאמנות כלפי הילד.”
:
לפיכך, אני רואה את העמותה כמי שהפרה את ההסכם.
התוצאה מהפגם בהתקשרות החוזית
14. סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970, קובע כי ” הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה.” התובעים בהליכים דנן עותרים לפיצויים, שהם מלוא הסכומים ששולמו לעמותה.
ברעייא 2324/07, עובדיה יוסף ברנס ני יהודה לבדנסקי [1712.2007.], נקבע כי “חובת הגילוי המוטלת על צד המנהל משא ומתן לקראת חוזה הוכרה ועוגנה היטב בפסיקת בתי המשפט, והפרתה עלולה להגיע, בנסיבות מסוימות, כדי מצג-שווא והטעיה המקימים זכאות לביטול ההסכם… נמצא, איפוא, כי משנקבע שהמבקש הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו והטעה את המשיב, ביטולו של ההסכם על-ידי המשיב נעשה בדין, מחמת פגם ברצונו בעת הכריתה. בדין גם חויב המבקש בהשבת סכום המקדמה ששילם לו המשיב, כתוצאה מסתברת של הביטול, וכן מסתבר חיובו לשלם למשיב את הסכומים שהוציא האחרון לצורך מימוש
ההסכם.”
בעייא 8037/06, שי ברזילי ני פריניר (הדס 1987) בע”מ [0409.2014.], נקבע כי “…לא בכל מקרה שבו לקוח צרך מוצר בעקבות מעשה הטעיה, לכאורה, מצד עוסק – יהיה הצרכן זכאי להשבת הסכום ששילם בעד המוצר – כולו, או חלקו. הדבר אפשרי, לטעמי, רק במקרים חריגים ביותר – כגון זה שלפנינו – שבהם תכונותיו של המוצר שנצרך בפועל (בעקבות הטעיה מצד העוסק ותוך הסתמכותו על מצג מטעה) שונות באופן מהותי מתכונותיו של המוצר שהצרכן התכוון לצרוך, עד כי מתקיים למעשה מעין ‘כשלון תמורה מלא’.”
7 מתוך 9
דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
בענייננו, אני רואה את תוצאות התנהלות העמותה – הן בחוסר תום הלב, הן בהטעיה, והן בהפרת החוזה, ככישלון מלא ומוחלט של ה”תמורה” שהובטחה לתובעים ומכאן, יש להורות על השבת התמורה ששולמה על ידם.
15. לאותה תוצאה היינו מגיעים גם לו ההחזר היה נקבע לפי הוראות סעיף 9(ב) להסכם, הנוגע למקרה שבו האימוץ לא יצא אל הפועל מסיבות שאינן תלויות בתובעים ועל כן על העמותה להשיב להם את מלוא הסכום ששילמו, למעט הוצאות שהוצאו עבורם.
אמנם, הנתבעת טענה שנגרמו לה הוצאות במסגרת מאמציה לאתר ילדים עבור התובעים, אולם לא צורפה כל אסמכתא להוצאות אלו, מסמך או עדות, אשר על בסיסם ניתן לקבוע כי מדובר בהוצאות שהיו נמנעות אלמלא הועברו הצעות האימוץ לתובעים. לעניין זה אבהיר כי הילדה בעלת המום בלב אומצה על ידי משפחה אחרת ולא הוכח כי העמותה נדרשה להוצאות נוספות במסגרת העברת ההצעה לאותה משפחה לאחר שהיא נדחתה על ידי התובעים. לא ניתן, על בסיס הסכום הנקוב בסעיף 11 להסכם לקבוע כי הוצאות העמותה הן סכום של 5,000 יורו, בשל הפעולות שבוצעו על ידי העמותה, כשלא הובאו כל אסמכתאות להוצאות שנדרשו בפועל עבור פעולות אלו. מעבר לכך, מאחר שקבעתי העמותה הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעים, אין מקום לחייב את התובעים לשאת בהוצאותיה, גם לו היו אלו מוכחות.
אני דוחה את עמדת העמותה, לפיה עליה להשיב לתובעים רק 2,000 יורו, בשים לב למכלול הנסיבות והמסקנות שנקבעו לעיל. אציין כי אף שהעמותה מסכימה כי מגיע לתובעים החזר, ולו חלקי, זה לא בוצע עד היום.
16. מאחר שמצאתי לקבל את התביעה ולחייב את העמותה בהשבת מלוא הסכום ששולם, אינני נדרשת לסעד החלופי המבוקש, שענייננו פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות ייעוץ משפטי. התובעים הבהירו בסעיף 19 לכתב התביעה כי אינם עומדים על קבלת סכום זה, ככל שתביעתם תתקבל במלואה, על מנת שזו תתברר בבית משפט לתביעות קטנות ובמסגרת הסכום המקסימלי שניתן לתבוע בהליך זה. אציין כי אלמלא אופי ההליך וההגבלה על סכום התביעה, לא מן הנמנע שהייתי נעתרת לבקשת התובעים לפסיקת פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל התהליך בכלל והתנהלות הנתבעות בפרט.
17. אמנם, התביעה הופנתה גם כלפי הררי, שהיא מנהלת העמותה, אולם אין בכתב התביעה כל הסבר מדוע הררי אחראית אישית כלפי התובעים, אלא היא היתה הנציגה של העמותה שהתנהלה מול התובעים.
8 מתוך 9
דאצ’י
מעוז
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות
30 יולי, 2020
תיק 4772-02-20 קוזצי נ’ עמותת עתיד הילדים
לפיכך לא ניתן לקבל את התביעה כנגד הררי על בסיס כתב התביעה כפי שהוגש ויש למחוק אותה מההליך. עם זאת, ככל שלא יעלה בידי התובעים לגבות את הסכום שייפסק מהעמותה והם יחשבו כי קיימת להם יריבות אישית כנגד הררי, יוכלו להגיש תביעה מתאימה בפני ערכאה מתאימה ולפרט את העילה, לשיטתם, ובמקרה כזה זו תתברר לגופה.
סוף דבר
18. אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2 ומקבלת את התביעה כנגד הנתבעת 1.
הנתבעת 1 תשיב לתובעים את מלוא הסכום ששולם על ידם, בסך של 32,704 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה
והוצאות ניהול ההליך (אגרה, בזבוז זמן והתייצבות לדיון) בסך של 1,000 ₪.
0302.20. –
מלוא הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ט’ אב תשייפ, 30 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
חתימה
9 מתוך 9
