l,
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”צ 1393-01-17 נכט ואח’ נ’.Facebook Ireland Ltd ואח’
לפני
כבוד השופט רחמים כהן
מבקשים
1. אלי נכט 2. סמיון ולדברג ע”י ב”כ עוה”ד אדם לוין ויונתן רפפורט
נגד
משיבות
Facebook Ireland Ltd. 1.Facebook, Inc. 2.
ע”י ב”כ עוה”ד יעקב שרביט, יצחק שרגאי ואלעד וולפסטל
החלטה
החלטה זו עוסקת בשאלה, מיהו ייצרכויי של פייסבוק.
המשיבות הגישו בקשה לסילוק על הסף של הבקשה המתוקנת לאישור התובענה כייצוגית (להלן – הבקשה לסילוק על הסף, ובקשת האישור, בהתאמה).
בקשת האישור הוגשה ביום 11.2017. ותוקנה לראשונה ביום 192.2017.. הצדדים הסכימו לעיכוב ההליכים בתובענה עד למתן פסק דין ברעייא 5860/16 .Facebook Inc ני בן חמו (להלן – עניין בן חמו). פסק הדין ניתן ביום 315.2018.. ביום 179.2018. אושרה בקשה נוספת לתיקון בקשת האישור.
המשיבות הגישו את הבקשה לסילוק על הסף ביום 102.2019. ולאחר שהוגשו תשובה לבקשה ותגובה לתשובה הגישו הצדדים הסדר דיוני לפיו: הבקשה לסילוק על הסף תוכרע על יסוד כתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים וההחלטה בבקשה תינתן לאחר מתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף בעניין אנסבכר (תייצ 5940-11-16 אנסבכר ני.Facebook Ireland Ltd). ההחלטה בעניין
אנסבכר ניתנה ביום 207.2020..
המשיבות סבורות, שיש לסלק את בקשת האישור על הסף מהטעמים הבאים:
בקשת האישור כפופה לתניית שיפוט זר ייחודית וברירת דין זר, תקפה ואכיפה, המחייבת את בירורו של סכסוך זה בקליפורניה ולפי דין קליפורניה; המבקשים כשלו מלטעון באופן ראוי כל טענה לפי דין קליפורניה, שכן היימומחה” מטעם המבקשים אינו מומחה לדין קליפורניה; למבקשים אין עילת תביעה אישית נגד.Facebook , Inc.
1 מתוך 8
l,
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”צ 1393-01-17 נכט ואח’ נ’.Facebook Ireland Ltd ואח’
כלל הוא, שאין לדון בבקשה לסילוק על הסף של בקשת אישור בנפרד מהדיון בבקשת האישור (רעייא 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ ני אר-און השקעות בע”מ, מיום 138.2007., פסקה 4). הדיון בבקשת האישור הוא עצמו הליך מקדמי ופיצולו לתת-הליכים אינו רצוי ועלול לגרום לסרבולו (רע”א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו”ח ני קדמי, מיום 24.2009., פסקה 5). בחינת השאלה, האם קיימת עילת תביעה נערכת בכל מקרה במסגרת הדיון בבקשת האישור ולא בבקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור, אלא אם מדובר בבקשת סרק מופרכת על פניה (תייצ 28098-05-11 הרפז ני רשות שדות התעופה, מיום 512.2012., פסקה 4).
לצד זאת, טענות בדבר תניית שיפוט זר וברירת דין זר הן טענות מקדמיות, שניתן, ולעיתים אף רצוי, לדון בהן בתחילה, במסגרת הליך נפרד, שכן להחלטה בטענות אלה השפעה מהותית על ניהול ההליך כולו. ההחלטה תקבע את מקום השיפוט ואת הדין החל על התובענה.
לאור האמור, החלטה זו תעסוק בטענות בדבר תניות השיפוט הזר וברירת הדין הזר בלבד. ואילו הטענות בנוגע למומחה לדין הזר ובאשר לעילת התביעה לכאורה של המבקשים תידונה, במידת הצורך, במסגרת הדיון בבקשת האישור.
הצדדים ובקשת האישור המתוקנת
מבקש 1 הוא עו”ד ואיש ציבור. בשנת 2014 פתח עמוד פייסבוק וקידם במסגרתו תכנים שונים, שעוסקים ברובם, אך לא רק, בנושאים פוליטיים. במשך השנים רכש מבקש 1 חבילות שיווק מפייסבוק, תמורת תשלום. פייסבוק סגרה את חשבונו של מבקש 1 בחודש דצמבר 2016.
מבקש 2 הוא איש שיווק, המשווק קורסים בנושאים שונים. בשנת 2008 פתח עמוד פייסבוק אישי ומאז הוא מקדם במסגרתו את הקורסים המשווקים על ידו. בעבר רכש חבילות שיווק מפייסבוק תמורת תשלום. פייסבוק סגרה את חשבונו של מבקש 2 בחודש דצמבר 2016.
משיבה 1 (להלן – פייסבוק אירלנד) סיפקה את שירותי פייסבוק למשתמשים שמקום מושבם בישראל עד ליום 147.2018.. במועד זה נכנסו לתוקף תנאי שירות חדשים עבור המשתמשים הישראלים. החל מיום זה, משיבה 2 (להלן – פייסבוק אינק) הייתה לחברה המספקת את שירותי פייסבוק לתושבי מדינת ישראל (להלן יחד – פייסבוק).
:
הקבוצה שבגינה הוגשה בקשת האישור הוגדרה על ידי ב”כ המבקשים, כדלהלן :
ייכל משתמשי פייסבוק (בין אם בתשלום, בין אם לאו) שחשבון הפייסבוק שלהם הושבת על ידי פייסבוק ללא התראה מוקדמת וללא שפייסבוק אפשרה להם לערער על ההחלטה להשבית את החשבון”.
2 מתוך 8
l,
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”צ 1393-01-17 נכט ואח’ נ’.Facebook Ireland Ltd ואח’
:
בבקשת האישור נטענו הטענות הבאות נגד פייסבוק אינק: פייסבוק הפרה את תנאי השירות כאשר השביתה את חשבונות המבקשים ללא התראה מראש וללא אזהרה, פעלה בחוסר תום לב, בניגוד לסעיף 7(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970. עוד נטען, שפייסבוק מפרה את תקנת הציבור והתנהלותה עולה לכדי רשלנות כלפי משתמשיה. סגירת החשבונות גרמה למשתמשים נזקים ממוניים ולא ממוניים וקיים קשר סיבתי בין ההפרה של פייסבוק לבין הנזק שנגרם למשתמשיה. באשר לתנאי השירות נטען, שהסעיף המתיר לפייסבוק להשבית את חשבונות משתמשיה כרצונה ללא הודעה מוקדמת וללא אפשרות לשחזר את החשבון, הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד, שדינו בטלות.
באשר לפייסבוק אירלנד נטען בבקשה לאישור, בהתאם לדין בקליפורניה, שהפרה את תנאי השימוש והתרשלה כאשר השביתה את הפרופילים של המבקשים. עוד נטען כלפי משיבה 2, שהתעשרה שלא כדין על חשבון משתמשיה.
הסעדים המבוקשים בבקשת האישור הם פיצוי כספי לטובת חברי הקבוצה ומתן הוראות לפייסבוק לגבי אופן סגירת חשבונות בעתיד.
תניות שיפוט זר ייחודיות וברירת דין זר
תנאי השימוש של פייסבוק אירלנד
סעיף 151. לתנאי השימוש של פייסבוק אירלנד, שכותרתו יימחלוקותיי (ייDisputesיי), כולל תניית שיפוט זר לפיה ייכל טענהיי (ייAny claim”) נגד Facebook תיפתר באופן ייחודייי (ייExclusively”י) בבתי המשפט של קליפורניה:
“You will resolve any claim, cause of action or dispute (claim) you have with us arising out of or relating to this statement or Facebook exclusively in the U.S. District Court for the Northern District of California or a state court located in San Mateo County, and you agree to submit to the personal jurisdiction of such court for the purpose of litigating all such claims.”
סעיף 151. סיפא לתנאי השימוש קובע תניית ברירת דין זר ייחודית על פיה, כל תביעה בין פייסבוק ומשתמשיה או המפרסמים בה, תידון בהתאם לחוקים של מדינת קליפורניה:
:
“The laws of the State of California will govern this statement, as well as any claim that might arise between you and us, without regard to conflict of law provisions.”
3 מתוך 8
l,
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”צ 1393-01-17 נכט ואח’ נ’.Facebook Ireland Ltd ואח’
סעיף 151. נדון בפסק הדין בעניין בן חמו ונקבע, שאין לראות בתניית ברירת הדין תניה מקפחת ואין מקום להתערב בה (פסקה 43 לפסק הדין. ראו גם: תייצ 56348-03-17 טדסה ני Google LCC, מיום 97.2020.; תייצ 5940-11-16 אנסבכר נ’ Facebook Irland Limited, מיום 207.20.). מנגד, לגבי תניית השיפוט הזר נקבע, שמדובר בתניה מקפחת שדינה להתבטל (פסקה 40 לפסק הדין).
תנאי השירות של פייסבוק אינק
תנאי השירות החדשים, של פייסבוק אינק, מכילים הוראות הדורשות ממשתמשים שאינם ייצרכנים להגיש כל תביעה כנגד.Facebook Inc, במערכת בתי המשפט בקליפורניה בהתאם לדין קליפורניה. כך, סעיף 44. של תנאי השירות קובע:
:
“If you are a consumer, the laws of the country in which you reside will apply to any claim, cause of action, or dispute you have against us that arise out of or relates to these Terms or the Facebook Products (“claim”), and you may resolve you claim in any competent court in that country that has jurisdiction over the claim. In all other cases, you agree that the claim must be resolved exclusively in the U.S. District Court for the Northern District of California or a state court located in San Mateo County that you submit to the personal jurisdiction of either these courts for the purpose of litigating any such claim, and that the laws of the state of California will govern these Terms and any.” ().
.(הדגשה הוספה) ” .claim, without regard to conflict of law provisions
להלן סעיף 44. לתנאי השירות של פייסבוק אינק בנוסח העברי:
“… אם אתה צרכן, חוקי המדינה שבה אתה מתגורר יחולו על כל טענה, עילה או מחלוקת שיש לך כנגדנו אשר נובעת מתוך או קשורה לתנאים אלה או למוצרי פייסבוק (ייטענהיי) ואתה רשאי לפתור את הטענה שלך בכל בית דין מוכר במדינה זו אשר יש לו סמכות שיפוט לגבי הטענה. בכל המקרים האחרים, אתה מסכים שסמכות השיפוט הייחודית בטענה תהא נתונה לבית המשפט המחוזי של ארהייב במחוז הצפוני של קליפורניה או בבית משפט של המדינה הנמצא במחוז סן מטיאו, שאתה מכיר בסמכות השיפוט האישית של כל אחד מבתי המשפט אלה למתרות התדיינות לגבי טענה זו, ושחוקי מדינת קליפורניה יחולו על תנאים אלה ועל כל טענה, ללא קשר להוראות מתקל הדינים.”י (הדגשה הוספה).
תנאי השירות של פייסבוק אינק מבחינים בין משתמש שהוא ייצרכן’י, שאז המחלוקות בינו לבין פייסבוק יתבררו בישראל ויחולו דיני מדינת ישראל לבין ייכל המקרים האחרים” שבהם סמכות השיפוט הייחודית תהא נתונה לבתי המשפט בקליפורניה ויחולו דיני מדינת קליפורניה.
4 מתוך 8
l,
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”צ 1393-01-17 נכט ואח’ נ’.Facebook Ireland Ltd ואח’
תמצית טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף
לטענת פייסבוק, המבקשים אינם בגדר ייצרכנים’ ולפיכך, דין התובענה להתברר בקליפורניה על פי דיני מדינת קליפורניה. לטענת פייסבוק, המבקשים מציגים את עצמם בבקשת האישור, כיימשתמשים עסקיים” משווקים מקצועיים, אשר רכשו שירותי פרסום וייחבילות שיווקיי מפייסבוק לשם קידום תוכן בעמודים שלהם. המבקשים אינם ייסתם” משתמשים בפלטפורמת פייסבוק, שאינם משלמים (קרי, צרכנים) אלא הם משתמשים שייאינם צרכנים” (קרי, מפרסמים). בהתאם לכך, הם כפופים לתנאי השירות הכוללים תניית שיפוט זר ייחודית ותניית ברירת הדין המחייבות הכרעה בסכסוכים בין המשתמשים שאינם צרכנים לבין פייסבוק בבתי המשפט בקליפורניה ובהתאם לדין בקליפורניה.
עוד נטען, שבעניין בן חמו בית המשפט העליון נמנע מלאכוף את תניית השיפוט הזר של פייסבוק אירלנד אך ורק בהקשר של תובענה ייצוגית צרכנית, שהוגשה על ידי משתמש שלא טען לשימוש עסקי או פרסומי בשירות פייסבוק. פסק הדין בעניין בן חמו לא מצא בתניה זו משום תניה מקפחת בהקשר של הליך אשר הובא על ידי משתמשים ייעסקיים או משתמשים אחרים שאינם צרכנים, כגון המבקשים כאן.
לטענת המבקשים, פייסבוק שוגה בסווגה את המבקשים כיילקוחות עסקיים”. בפועל, לצד העובדה שרכשו שירותי פרסום מידי פעם מפייסבוק, המבקשים הם בעלי חשבון משתמש פרטי בפייסבוק, אשר הושבת על ידי פייסבוק ללא התראה מראש, ללא הסבר וללא זכות ערעור. חשבונות המבקשים אינם חשבונות של חברה מסחרית ולא של עסק. עוד נטען, שפייסבוק שוגה בפרשנות שהיא מעניקה להכרעת בית המשפט העליון בעניין בן חמו לפיה, החלטה זו חלה רק על צרכנים ולא על לקוחות אשר רוכשים מפייסבוק שירותי פרסום. מסקנות בית המשפט העליון בעניין בן חמו נכונות גם לגבי ילקוחות עסקיים”.
דיון
השאלה העומדת להכרעה בדיון זה היא, האם המבקשים הם בגדר ייצרכנים” של פייסבוק אם לאו.
תנאי השירות של פייסבוק אינם מגדירים מיהו ייצרכויי ועל כן, יש צורך לפרש את הביטוי.
בהקשר זה יודגש, שתנאי השירות, לרבות תניית השיפוט וברירת הדין, נוסחו ונקבעו על ידי פייסבוק עצמה והם בבחינת ייחוזה אחיד” כהגדרתו בחוק החוזים האחידים, התשמ”ג-1982 (תייא 50870-05-15 לן נ’.Facebook Inc, מיום 1412.2017. ; עניין בן חמו, פסקה 20).
;
5 מתוך 8
l,
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”צ 1393-01-17 נכט ואח’ נ’.Facebook Ireland Ltd ואח’
יכולתה של פייסבוק לקבוע את תנאי השירות באופן חד צדדי באה לידי ביטוי מובהק ביום 147.2018. כאשר פייסבוק הכתיבה למשתמשיה את תנאי השירות החדשים והחליטה, שממועד זה ואילך פייסבוק אינק תהיה לחברה המספקת את שירותי פייסבוק לתושבי מדינת ישראל.
נקודת המוצא של הצדדים כעולה מכתבי הטענות היא, שיש לפרש את הביטוי ייצרכויי בהתאם לדין הישראלי. אף לא אחד מהצדדים טען, שיש לפרשו בהתאם לדין בקליפורניה.
המבקשים הם אנשים פרטיים, שפתחו פרופיל משתמש אישי בפייסבוק. במסגרת אותו פרופיל אישי, רשאי המשתמש לפרט את פרטיו האישיים, לרבות גילו, מקום עבודתו, תמונות, רשימת חברים ועוד. באמצעות הפרופיל האישי יכול משתמש לשלוח הצעות חברות למשתמשים אחרים בפייסבוק, להתכתב עם משתמשים אחרים, לאחל מזל טוב לחברים בימי ההולדת, לשתף מידע, לכתוב פוסטים ועוד. כמו כן, יכולים משתמשי פייסבוק להתעדכן בפעולותיהם של חבריהם לפייסבוק (סעיפים 8 – 13 לתצהיר מבקש 1).
בנוסף ליצירת פרופיל אישי, המשתמשים יכולים ליצור ייעמודיםיי (PAGES) המאפשרים לעסקים, למותגים ולארגונים ליצור נוכחות בפייסבוק על מנת להתחבר עם מעריציהם ולקוחותיהם. משתמשים המנהלים עמודים יכולים לרכוש שירותי פרסום כדי לקדם את העמודים שלהם או את התכנים שבהם (סעיף 10 לבקשה לסילוק על הסף, סעיף 25 לסיכומי המבקשים).
מבקש 1 פתח יעמודי פייסבוק בשנת 2014 במסגרתו קידם תכנים שונים, שעוסקים ברובם בנושאים פוליטיים. במשך השנים רכש חבילות שיווק מפייסבוק, לשם קידום תכנים שהועלו על ידו, תמורת תשלום (סעיף 56 לתצהיר מבקש 1). מבקש 2 פתח יעמוד פייסבוק אישייי בשנת 2008 ומאז הוא מקדם במסגרתו את הקורסים המשווקים על ידו. בעבר רכש חבילות שיווק מפייסבוק תמורת תשלום (סעיף 58 לתצהיר מבקש 2).
כפי שעולה מכתבי הטענות ומהתצהירים, המבקשים פתחו פרופיל משתמש אישי ולצידו עמודים ייעסקיים”, שנפתחים תחת הפרופיל האישי. פייסבוק סגרה את הפרופיל האישי של המבקשים וגם את העמודים הייעסקיים”.
מבחינה לשונית, המבקשים הם ייצרכנים’ של פייסבוק, הם יימשתמשיםיי בשירותי פייסבוק.
פייסבוק מבקשת להבחין בין משתמשים שאינם משלמים, שאז הם צרכנים, לבין משתמשים אשר רכשו שירותי פרסום מפייסבוק, שאז אינם צרכנים. סבורני, שנושא התשלום אינו יכול לשמש מדד בלעדי להבחנה בין צרכנים ללא צרכנים.
6 מתוך 8
l,
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”צ 1393-01-17 נכט ואח’ נ’.Facebook Ireland Ltd ואח’
מטבע הדברים, בעולם הרגיל (להבדיל מהעולם שיצרה פייסבוק), צרכן משלם עבור השירותים שהוא צורך. לפיכך, עצם התשלום, אינו הופך את המבקשים ללא צרכנים. הטענה, שרק מי שלא משלם לפייסבוק הוא ייצרכו’י, אינה מובנת מאליה.
על פי לשונו הפשוטה, הרגילה והטבעית של הביטוי “יצרכןיי, אין ספק שהמבקשים הם צרכנים, ייקיימת חזקה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב, היא המשמעות האינטואיטיבית הקמה עם קריאת לשון החוזה על רקע הקשרו הכללייי (ע”א 8080/16 עמודי שחף בע”מ ני לברינצ’וק, מיום 88.2018., פסקה 12).
חוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן) מגדיר ייצרכויי ב- יימי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי, או משפחתייי (הדגשה הוספה). את המונח ייצרכויי יש לפרש באופן רחב (עייא 7187/12 צמח ני אל על נתיבי אויר לישראל, מיום 178.2014., פסקה נב.)
בענייננו, מדובר בשימוש מעורב הן שימוש אישי, ביתי ומשפחתי (בפרופיל האישי) והן שיווק קורסים וקידום נושאים ציבוריים בייעמודים’. בשים לב לכך, שמדובר בשירות יישעיקרו אישייי ולכך, שפייסבוק סגרה את הפרופיל האישי נראה, שיש לראות במבקשים כייצרכנים” של פייסבוק.
ב”כ המבקשים הפנו בעניין זה להחלטה בתייצ 53033-12-12 לוי ני זאפ גרופ בע”מ, מיום 166.2014., בו נטען על ידי המשיבה, שהמבקש שם יימזמין את שירותיה לצורכי עסקויי ועל כן אינו בגדר ייצרכויי לעניין חוק הגנת הצרכן (פסקה 11.א). בית המשפט אינו מכריע בשאלה (פסקה 19), אך כותב את הדברים הבאים: יידפי זהב טוענת, ובצדק, שהעובדה שלקוחותיה הם עוסקים, ולא צרכנים, מחזקת את עמדתה. ואולם, אין להפריז בכוחו של טיעון זה, ולהסיק ממנו כי אין כל הצדקה להגן על לקוחות המשיבה. בין לקוחותיה של דפי זהב מצויים עוסקים זעירים רבים, אשר המידע המצוי ברשותם, יכולתם לנתחו וכוח המיקוח שלהם, אינם שונים באופן מהותי מצרכן פרטי. כך הוא גם המבקש, אשר יש להניח כי בין אם הוא מתקשר בעסקה כצרכן ובין אם כעוסק, נופל קורבן לאותם פערי מידע, הטיות קוגניטיביות ונחיתות בעמדת המיקוח. אין זאת אלה שבצד הקבוצה הקלאסית עליה מגנה החקיקה הצרכנית (רוכשי נכסים ושירותים לצרכים אישיים, ביתיים ומשפחתיים) יש מקום להגן (במידה מצומצמת יותר) גם על קבוצות נוספות המצויות בעמדת נחיתות מבחינת המידע, אופן ניתוחו וכוח המיקוח (ובהם העוסקים הזעירים)יי. (פסקה 48, הדגשה הוספה).
ב”כ המבקשים מפנים גם להחלטה בתייצ 15731-10-11 נירם חומרי גלם וציוד דפוס בע”מ ני פזומט מקבוצת פז בע”מ, מיום 812.2013., לעניין חוזה אחיד, נכתבו הדברים הבאים: יימעבר לאמור, מעצם העובדה שלקוח מסוים הוא לקוח עסקי לא נלמדת בהכרח המסקנה כי הוא בעל כוח שוק
7 מתוך 8
l,
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”צ 1393-01-17 נכט ואח’ נ’.Facebook Ireland Ltd ואח’
המשתווה בעוצמתו לזה של חברת פז. חלק ניכר מלקוחות ההסדר העסקי הם עסקים קטנים וזעירים, שמספר הרכבים שהם מחזיקים קטן, וכוח המיקום שלהם מול חברות הדלק איננו עולה באופן משמעותי (אם בכלל) על כוח המיקוח של משק בית פרטי. לפיכך לא ניתן ללמוד מכך שלקוחות ההסדר העסקי הם בתי עסק שאין צורך של ממש להגן עליהם מפני חוזה אחיד הכולל תניות מקפחותיי (פסקה 14, הדגשה הוספה).
כאשר בוחנים את השאלה, האם המבקשים הם בגדר ייצרכנים” של פייסבוק, לא ניתן להתעלם מהפער העצום שבין המבקשים לבין פייסבוק. המבקשים הם אנשים פרטיים, שרכשו מידי פעם שירותי פרסום וייחבילותיי שיווק ואילו פייסבוק היא תאגיד רב לאומי ורב עוצמה, שמעל לשני מיליארד אנשים ברחבי העולם משתמשים במוצריו (תייא 50870-05-15 לן ני.Facebook Inc, מיום 1412.2017.). אי השוויון בין פייסבוק לבין המשתמשים הוא כה משמעותי, עד אשר יש בו כדי לטשטש את ההבדלים, אם קיימים, בין משתמשים שלהם פרופיל אישי בלבד לבין משתמשים שלהם גם יעמודים עסקיים. שניהם מצויים בעמדת נחיתות ביחס לפייסבוק ושניהם ראויים להגנות החקיקה הצרכנית.
סוף דבר
המבקשים הם בגדר ייצרכנים” של פייסבוק.
בהתאם לכך, על יחסיהם עם פייסבוק אירלנד חל פסק הדין בעניין בן חמו ועל יחסיהם עם פייסבוק אינק חל סעיף 44. לתנאי השירות והדיון בבקשת האישור יתקיים בבית משפט זה, בישראל.
הבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף נוכח תניית השיפוט הזר וברירת הדין – נדחית.
המשיבות תשלמנה למבקשים, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 29,250 ₪, תוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום, ט”ז אב, תשייפ, 6 אוגוסט, 2020, בהעדר הצדדים.
רw
כגן
רחמים כהן, שופט
8 מתוך 8
