מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בש”ז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
לפני
כבוד השופטת – הרשמת נועה גרוסמן
מבקשים
1. אנה בורנשטיין 2. יעקב אלכסנדר לויצקי ע”י ב”כ עו”ד יואב בן סימון
נגד
משיבים
1. אליעזר לוין 2. יעקב לוין ע”י ב”כ עו”ד גדעון ויסמן
3. שרה עזגד
צד ג’
מנהל מיסוי המקרקעין תל-אביב ע”י ב”כ עו”ד הילה בנסון – בסמן
החלטה
הצדדים :
1. :
:
המבקשים עתרו במסגרת בשייז 42203-12-19, לשחזור תיק בית המשפט, הייפ (מחוזי ת”א) 2109/94 (להלן : ייהמרצת הפתיחהיי). המבקשים טוענים כי הם יורשיה על פי דין של שפרה לוין זייל, המבקשת בהמרצת הפתיחה, וכן יורשיה על פי דין של פאולט ברגר זייל, המשיבה בהמרצת הפתיחה. המשיבים 2-1, (להלן: “המשיבים”) רשומים כיום כבעלי זכויות במקרקעין של פאולט ברגר זייל. המשיבה 3 גב’ שרה עזגד, הינה אלמנתו של עו”ד יוסף עזגד זייל, שנפטר בשנת 2016 וטיפל בשעתו בתיק המרצת הפתיחה. היא מחזיקה במסמכי בעלה המנוח ובכלל זה מסמכים בקשר עם המרצת הפתיחה. צד ג’, הינו מנהל מיסוי המקרקעין בתל-אביב (להלן: יימיסוי מקרקעין”), אשר נדרש עייי המבקשים למסור להם מסמכים ביחס לתיק מיסוי המקרקעין בגין הנכס נשוא המרצת הפתיחה.
:
1 מתוך 9
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בש”ז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
השאלה המצריכה הכרעה:
2. האם יש מקום למתן צו המורה לצד ג’ מיסוי מקרקעין – למסור למבקשים מסמכים המצויים בתיק מיסוי מקרקעין שהתנהל עייש המנוחות פאולט ברגר זייל ושיפרה לוין זייל. לטענת המבקשים, המצאת המסמכים נחוצה לצורך בקשתם לשחזור המרצת הפתיחה. המשיבים, מתנגדים לבקשה וטוענים לחיסיון. מיסוי מקרקעין עצמו מצדד בגרסת המשיבים. לטעמו, בהיות המבקשים צד ג’ נפרד ושונה מן הבעלים הרשומים של המקרקעין לגביהם מבוקש גילוי המידע וחשיפת העיסקה, וכאשר המשיבים הם הרשומים בנסח המקרקעין כבעלים של המקרקעין נשוא בקשת הגילוי, יש להחיל חיסיון ולא למסור למבקשים מידע. הכל לפי סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ”ג-1963 (להלן :”י חוק מיסוי מקרקעין”י). זוהי בקליפת אגוז השאלה המצריכה הכרעה. בשולי הדברים ייבחן גם עניין שחזור תיק הנדרש לאחר ביעורו.
רקע עובדתי:
3. ביום 1712.2019. הגישו המבקשים בקשה לשיחזור התיק מתוקף סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ”ד-1984, תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים) התשמ”ד-1984 (להלן: ייתקנות השיחזוריי). תיק המרצת הפתיחה בוער בשנת 2004 על פי תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי הדין הדתיים) תשמ”ו -1986 (להלן: ייתקנות הארכיונים”). המבקשים הודיעו כי שחזור המרצת הפתיחה נחוץ להם לצורך הגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בה ביום 193.1995., ואשר מכוחו בסופו של דבר נרשמו המקרקעין האמורים
עייש המשיבים.
4. הוקדש מאמץ רב לביצוע השיחזור במסגרתו בוצע עיון במסמכי עזבונו של עו”ד יוסף עזגד המנות שנמצאו בידי אלמנתו, המשיבה 3 בהליך זה. העיון נעשה בסיועו ובמשרדו של נבות תל-צור אשר יבוא על התודה. בעניין זה ראו החלטותיי מתאריכים 293.2020., 264.2020..
5. העיון לא הניב למבקשים את מלוא המסמכים המבוקשים להם. או אז ביקשו כי יינתנו הבהרות והסברים האם הוצאו מתוך הקלסרים שבחזקת המשיבה 3 מסמכים כלשהם. בירור שנערך בעניין זה – הן אצל המשיבה 3 עצמה והן אצל המשיבים 1 ו- 2 הניבו, על פני הדברים, תוצאות שליליות.
2 מתוך 9
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בש”ז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
הבקשה כלפי מיסוי מקרקעין:
6. :
תוך כדי ובמסגרת המאמץ לאיתור מסמכים לצורך שיחזור, עתרו המבקשים גם למתן צו המורה למיסוי מקרקעין כדלקמן :
בית המשפט הנכבד מתבקש לתת צו שיחזור לגבי מסמכים מתיק בית המשפט שבוער שבידי מיסוי מקרקעין תל-אביב (קומה 16, קריית הממשלה, דרך מנחם בגין 125 ת”א) הכוללים את פסק הדין שניתן בתיק שבוער וכן תצהירי המתנה של פאולט ברגר ושיפרה לוין, שנמצאים בידו, וכן לגבי כל מסמך נוסף בתיק בית המשפט שבוער שבידו לרבות כל מכתב לוואי שהתלווה להגשתם למסמ”ק ת”א ככל שהיה. וכן לתת צו שיחזור לפיו על המשיבים לפעול לשחזור התיק שבוער באמצעות המסמכים הנ”ל שבידי מסמיק ת’יאיי.
7. מלכתחילה סברתי כי מסמכים המצויים ברשות ציבורית הם נחלת הכלל ולאור זאת נעתרתי למבוקש בהחלטה מיום 153.2020.. בו ביום נכנסה לתוקף ההכרזה על מצב חירום מיוחד. בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ”א-1991 הטיפול בנושא מול מיסוי מקרקעין התעכב. ביום 74.2020. עתרו המבקשים למתן הוראה למשיבים ליתן הסכמתם להעברת המסמכים שבידי מיסוי מקרקעין לצורך שיחזור התיק, ללא צורך במתן צו. המשיבים סירבו למבוקש. מיסוי מקרקעין עתרה ביום 175.2020. לביטול הצו מיום 153.2020. .לעמדתה, אין מקום למסירת המסמכים המצויים בתיק מיסוי מקרקעין על שם המנוחות ברגר ולוין זייל לידי המבקשים. לאור זאת, עיכבתי בהחלטתי מיום 175.2020. את ביצוע הצו מיום 15.3.2020. הוריתי על הגשת תשובות ולאחר שכל אלה הוגשו והבשילו, הנני ליתן את החלטתי.
8. המבקשים חזרו על עמדתם לפיה יש לאפשר את העיון המבוקש. לחילופין, עתרו להורות למיסוי מקרקעין לאשר כי תצהירי המרצת הפתיחה שבוערה אשר נמצאים ברשותו, הם התצהירים אותם צרפו לתשובתם כנספחים א’ ו- ב’. המבקשים סברו, כי לאור תקנה 5 לתקנות השחזור יש להיעתר לבקשתם. לעמדתם, מטעמים של מדיניות ציבורית משפטית ראויה ואינטרס ציבורי אין לאפשר למיסוי מקרקעין לטעון לחובת סודיות, במיוחד כאשר המסמכים עליהם היא מתבססת הם מסמכים שהגיעו לידיה מתיק בית המשפט שהתנהל בדלתיים פתוחות.
3 מתוך 9
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בשייז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
המבקשים רקמו תיאוריה כי סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין נחקק בשנת 1963 ולעומת זאת התקנות הן משנת 1984. לטענתם, כפרשנות רחבה ותכליתית ניתן לראות בבירור שהוראות חוק מיסוי מקרקעין, לא לקחו בחשבון אפשרות שיחזור תיק בית המשפט. זאת ועוד, לדידם של המבקשים מסמכי תיק בית המשפט אינם מהווים יידיעה” כהגדרתם בסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין. המסמכים המבוקשים הם מסמכים שהיו קודם לכן מוצגים בהליך בית משפט. יהא זה אבסורד אם רשות המס בגלל חובת סודיות תמנע שיחזור בית המשפט, גישה לערכאות, הליך הוגן ומשפט צדק. לחילופין, עתרו המבקשים כי מיסוי מקרקעין יאשר, כי התצהירים שבידו הם אלה שנמצאו לאחר עיון בקלסרי המשיבה 3.
9. המשיבים השיבו בקצרה, כי הם חוזרים על התנגדותם לעיון בתיק מיסוי מקרקעין. מדובר בדיג של ראיות שאין לקבלו. במיוחד כאשר מדובר במסמכים שלא יכולה להיות מחלוקת שלא היו חלק מן התיק ששחזורו מתבקש. מסמכים אלה נהנים מחיסיון. זוהי זכות מוקנית שאין סיבה לוותר עליה.
10. כאמור לעיל, מיסוי מקרקעין עצמו מצדד בגרסת המשיבים וסבור כי יש להחיל חסיון, לא לאפשר עיון ואף לא מידע על המסמכים שבחזקתו.
דיון והכרעה:
11. החיקוק הרלוונטי הינו סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ”ג-1963:
“שמירת סוד
105. (א) לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא
אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה
לו. (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה”.
12. לשון הסעיף מטילה חובת סודיות גורפת על מיסוי מקרקעין להימנע מלמסור כל מידע, גם זה הכלול במסמך שברשותו, אשר הגיע אליו מתוקף תפקידו. לא זו אף זו, על פי סעיף 105(ב) הפרת חובת הסודיות עולה כדי עבירה פלילית. להשלמת התמונה יצוין כי הוראות
4 מתוך 9
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בשייז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
חוק דומות נקבעו בחיקוקי מס נוספים כגון סעיפים 231(א), 234 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ”א-1961 וכן סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף התשל”ו-1975.
13. תכלית הוראות החיסיון הקבועה בחוקי המס השונים, מקורה בשאיפה להקנות הגנה מקיפה וכוללת למידע הנמסר לרשויות המס. החיסיון מגן על הנישום מפני חשיפת מידע על הכנסותיו וסודותיו המסחריים ונועד לאפשר לרשויות המדינה לשום את הכנסות הנישום באופן אמיתי. למעשה החיסיון משרת את המדיניות הציבורית ולא כפי שטענו המבקשים. החיסיון מיועד לכך שהנישום ירגיש בטוח לדווח אמת ביודעו כי המידע לא ייחשף בפני אחרים. דבר זה מבטיח פעילות תקינה של מערכת גביית המסים במדינה.
ראו :
בג”צ 770
207 יהלומי נ’ משרד האוצר, פדייי כייה(1) 126, שם בעמ’ 128 :
ייהחיסיון שנקבע בפקודת מס הכנסה נקבע לטובת הנישום והמדינה כאחד. הוא נקבע לטובת הנישום, כדי להניע את זה למלא את חובו, ולגלות את הכנסתו לפקיד השומה ללא חשש שהידיעה תגיע לכל מקום אחר; לטובת המדינה, בכך שהו אחד האמצעים להגיע לגביית מס אמתיי.
עמיה 295/85 פיקנטי תעשיות מזון בע”מ נ’ פקיד שומה גוש דן (פורסם בנבו ביום 137.1989.) שם חוזר בית המשפט על המטרה הכפולה העומדת בבסיס חקיקת הוראות החיסיון ואף מבהיר מהם לגישתו הנתונים עליהם חל החיסיון מכוח הוראות חוקי המס:
ייהמטרה שבהטלת הסודיות על פי הסעיפים 231 ו- 232 הינה כפולה. ראשית, לשמור על טובת הנישומים שלא יהססו למסור ידיעות בכל הקשור ביצור הכנסה ובעסקיהם, שמא ידיעות אלה יגיעו למתחריהם ויבולע להם. שנית, טובת הציבור היא כי יאופשר לשלטונות המס להשיג את הידיעות ולגבות מס אמת’י.
עמ”מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ’ מדינת ישראל – רשות המסים בהרכב כבי השופטים נאור, ארבל ורובינשטיין (ניתן ביום 239.2008., פורסם בנבו) שם בפסקאות 35,36 מפי כב’ השופטת ארבל:
יאשר לתכליתם הספציפית של החסיונות בדיני המס, זו נדונה בפסיקת בית משפט זה לא פעם, תוך שנקבע כי למעשה באים סעיפים אלו לשרת תכלית כפולה: “החסיון שנקבע בפקודת מס הכנסה נקבע לטובת הנישום והמדינה
5 מתוך 9
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בש”ז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
כאחד. הוא נקבע לטובת הנישום, כדי להניע את זה למלא את חובתו, ולגלות את הכנסתו לפקיד השומה ללא חשש שהידיעה תגיע לכל מקום אחר; לטובת המדינה, בכך שזהו אחד האמצעים להגיע לגביית מס אמת” (עניין יהלומי, בעמ’ 128). בפרשה אחרת צוין בדומה כי: “סעיפים אלה מקנים חיסיון למסמך או לידיעה שהגיעו אל ממלא תפקיד רשמי לפי הפקודה. תכליתו של חיסיון זה היא לאפשר לנישומים לפרוס בפני רשויות המס מידע הנוגע לעסקיהם ולהכנסותיהם בלי לחשוש כי מידע זה יחשוף לעין כול את סודותיהם המסחריים. … במובן זה פועל החיסיון אף לטובת המדינה, המבקשת לגבות מס אמת מן הנישומים, ולשם כך נזקקת למידע שהם מספקים” (ע”א 4825/97 גהל נ’ פקיד השומה למפעלים גדולים, פ”ד נה(2) 433,439 (2000); ראו גם: ע”פ 186/60 היועץ המשפטי נ’ מוגילניצקי, פייד טו(1) 132,135 (1961); עניין בן דוד, שם; ולעניין חוק מס ערך מוסף ראו: עניין שכנר, בעמ’ 229; עניין זילברמן, בפסקה 5.ב). החסיונות בדיני המס הינם אפוא בעלי חשיבות אישית ומערכתית כאחת: אישית, על שום שהם מונעים שימוש לרעה במידע המצוי בידי רשויות המסים בהתייחס להכנסותיהם של הנישומים ובכך מגנים על פרטיותם של אזרחי המדינה: “מידע על אודות הכנסותיו של נישום פוגע בפרטיותו ובסודותיו המסחריים, שהגנה עליהם היא בבסיס תכליתה של חובת הסודיות” (ע”א 8849/01 סבוב נ’ פז-גל חברה לשווק בע”מ, פ”ד נט(5) 385,595 (2005)). ומערכתית, על שום שבזכות ההגנה המסופקת באמצעותם לפרטיותם של נישומים, מתומרצים אלו לדווח דיווח אמיתי ומלא לרשויות המס, כאשר בד בבד, מספקים החסיונות הגנה למקורות המידע של הרשויות. שני אלו יחד תורמים להגשמת המטרה הכללית של גביית מס אמת מן הציבור ומשכך מקדמים את פעולתה התקינה של מערכת גביית המסים במדינה”.
14. המידע שבידי רשות המסים, אינו מיועד לפי הוראות הדין לסייע בבירור הליכים אזרחיים, מקום בו הרשות אינה ולא היתה חלק מהם. לפי הוראות חוקי המס השונים ניתן לחשוף מידע במסגרת הליכים שנועדו לביצוע הוראות חיקוקי המס בלבד ורק במישור המחלוקת בין הנישום לבין רשות המס.
6 מתוך 9
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בש”ז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
ראו:
דברי כב’ הנשיא השופט אורנשטיין בפר”ק (מחוזי ת”א) 19314-01-13 אביטבול נ’ חברת בית פרישמן 38 ו-40 בע”מ ואח’, ניתנה ביום 2811.2018., פסקה 42. שם:
“התרת החיסיון על ידי בית המשפט כפופה, כאמור, לסייגים המנויים בסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין ואלה לא חלים בענייננו. ודוק: המסמכים הנדרשים לא נועדו לצורך ביצוע חוק מיסוי מקרקעין או לצורך ביצוע חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה, אלא כדי לנסות לשפוך אור על המחלוקת בקשר למספר יחידות הדירות שצריכות להירשם על שם פאר, כאמור לעיל, המנהלת המיוחדת אף הדגישה בבקשתה, כי בכוונתה להגיש המרצת פתיחה בעניין ולצורך כך היא נדרשת לכלול את כל הראיות והמסמכים שיש בידה. עינינו הרואות, כי המידע המבוקש מרשות המיסים אינו לצורך ביצוע חוקי המס אלא לצורך איסוף חומר להגשת תביעה נגד פאר באכסניה המתאימהי.
דברי כב’ השופט טאהא בת”א (מחוזי נצרת) 49992-01-13 זידאן נ’ דאהר ואח’, (ניתנה ביום 37.2018., פורסמה בנבו), שם בפיסקה 8:
:
יבין אם מדובר בחיסיון מוחלט ובין אם מדובר בחיסיון יחסי, ההלכה הפסוקה אינה מאפשרת לבעל דין לפנות לשלטונות המס, על מנת לקבל את המסמכים המבוקשים, גם אם מדובר במסמכים רלבנטיים, שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט ולבעלי הדין להגיע לחקר האמת (ראו: רע”א 68/88 עמנואל זילברמן נ’ בנק אמריקאי ישראלי בע”מ פ”ד מ”ב(2), 383 בעמ’ 390; בג”צ 70
207 יהלומי נ’ שר האוצר, פ”ד כה(1) 126 ו- עמ”ה 296/85 פיקנטי תעשיות מזון בע”מ נ’ פקיד שומה גוש דן, מיסים ג/5 עמ’יה22, עמ’ 149). השופט עמית במאמרו “קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים בהליכי גילוי במשפט האזרחי ניסיון להשלטת סדר”, ספר אורי קיטאי, עמ’ 247, מציין במפורש, כי “המחוקק איננו מאפשר לבעל דין לפנות ישירות לרשויות מס הכנסה בדרישה לחשיפת דוחות מס הכנסה של בעל הדין שכנגד ….”. גם שם כבענייננו, בוטלה פסיקתא שנחתמה למסירת מידע, לאחר קבלת עמדת רשות המסים.
דברי כב’ השופטת פלינר בהייפ (מחוזי ת”א) 44691-10-15 עיריית חולון נ’ רשות מיסוי מקרקעין (ניתנה ביום 108.2017., פורסמה בנבו). גם שם כבענייננו, בוטלה פסיקתא שנחתמה למסירת מידע, לאחר קבלת עמדת רשות המסים.
7 מתוך 9
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בשייז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
דברי כב’ השופט י. כהן בבש”א 3273/04 (מחוזי חיפה) עו”ד יואבכי אמין נ’ זאהי אבו נוארה (ניתנה ביום 202.2004., פורסמה בנבו), פיסקה 6 שם :
“עם כל ההבנה לצורך של המבקש בקבלת העתקי המסמכים מתיק מיסוי המקרקעין, אין מקום ליתן צו המופנה לפקידי מיסוי המקרקעין, שכן הדבר יעמיד אותם במצב בלתי אפשרי. מחד גיסא, אם יכבדו את צו בית המשפט, הרי יפרו את הוראתו המפורשת של המחוקק, ויבצעו עבירה שעונש מאסר לצדה, מאידך גיסא, אם יבחרו לכבד את הוראות החוק, כי אז יפרו את צו בית המשפט”.
אוסיף בסוגיה הספציפית של דיני ירושה, הפניה להחלטה בתיק פש”ר (מחוזי ת”א) 55539-09-16,55562-09-16 עאידי נ’ הכנייר מפי כב’ השופט נפתלי שילה (ניתנה ביום 511.2018., פורסמה בנבו), גם שם, כבענייננו, בוטל צו שהורה לרשות המסים למסור מידע על רכוש אביו המנוח של החייב מכוח הוראות סעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין. נמצא כי גם הוראות סעיף 18(ג) לפקודת פשיטת הרגל – לפיהן בעל התפקיד מוסמך יילדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניינו של החייב… מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתויי – אינן גוברות על הוראות סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין, באשר האחרונות הינן הוראות ספציפיות. לאור זאת, נקבע כי הצו שניתן לרשות המסים לצורך קבלת מידע, מבוטל; רק לאחַר שהמבקש ימציא צו ירושה או צו קיום צוואה ויתברר כי החייב הוא אחד מיורשי המנוח, יהיה על הרשות להעביר את המידע אודות נכסי המנוח.
15. אסכם סוגיה זו בדברים שנאמרו מפי כב’ השופטת ארבל בעמיימ 398/07 הנייל פיסקה 40 :
“שמירת פרטיותו של הנישום ובכלל זאת מניעת החשש שמא פרטים הנמסרים על-ידו לרשויות המס יגיעו לגורם אחר או שיעשה בהם שימוש למטרות זרות מאלו שלשמן נמסר, הוכרה בחוקי המס השונים כאינטרס הראוי להגנה רחבה. כפי שראינו, הגנת פרטיותם של הנישומים הינה אחת מהתכליות העיקריות, אם לא העיקרית שבהן, העומדות ביסוד הוראות החיסיון בדיני המס…”
16. מכל האמור לעיל, אני מוצאת לקבל את עמדת מיסוי מקרקעין ולהורות על בטלות ההחלטה מיום 153.2020.. מכוח חובת הסודיות החלה על רשויות המס ובהעדר הסכמת המשיבים אין מקום למתן הצו המבוקש.
8 מתוך 9
מעוז
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בש”ז 42203-12-19 בורנשטיין ואח’ נ’ לוין ואח’ 16 ליוני 2020
זכות השחזור:
17. בשולי הדברים אחזור ואומר כי דומה שהמבקשים קבלו מענה הולם ביותר לבקשת השחזור אותה הגישו. (ראו סעיף 5 להחלטתי מיום 245.2020.). איני רואה לקבל, בכל הכבוד, את התיזה שהציגו המבקשים, לפיה תקנות השחזור גוברות על חוק מיסוי מקרקעין בהיותן מאוחרות יותר. ראשית, מדובר בתקנות מול חוק. שנית, מדובר בהוראה ספציפית בעניין החיסיון. זאת ועוד, זכותם של המבקשים לפי תקנות השחזור, אינה בלתי מוגבלת. בענייננו, המרצת הפתיחה בוערה כדין על פי תקנות הארכיונים. לא אבדה או נשמדה לפי תקנה 2 לתקנות השחזור.
ראו :
רעייא 396/11, עזבון המנוח דוד רוזן ז’יל נ’ עזבון המנוח חיים וינשטוק ז”ל (ניתן מפי כבי השופט דנציגר ביום 213.11., פורסם בנבו). שם, פסקה 11. תלייא (מחוזי ירושלים) 48353-02-18 שוויקי נ’ קנדיל (ניתן מפי כב’ השופטת מאק קלמנוביץ’ ביום 213.18., פורסם בנבו). שם, פסקאות 5 – 6. בשייז (מחוזי תייא) 55209-04-19 בלס נ’ נוטס ואח’ (ניתן על ידי ביום 46.19. פורסם בנבו). שם, פסקה 14. לכך יש משמעות באיזון הזכויות בין הצדדים, ובשאלה איזו כברת דרך יש לצעוד כלפי המבקשים.
סיכום:
18. מן המקובץ לעיל, אני מורה על בטלות הצו מיום 153.2020.. עמדת מיסוי מקרקעין הנתמכת ע”י המשיבים, מקובלת עלי. מכוח החיסיון המוטל על פי הוראות סעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין, אין מקום להענקת הצו המבוקש לגבי מסמכים שבידי מיסוי מקרקעין. ההליך הנוכחי בא איפוא אל קיצו. כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, בשיבתי כרשמת, כייד סיוון תשייפ, 16 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
נועה גרוסמן, שופטת
9 מתוך 9
