אסיר נגד מדינת ישראל

ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001 17789 – 03 – 19 אסיר נ’ מדינת ישראל
ושייר
בפני
לפני יו”ר ועדה, כבוד השופטת זהר דולב להמן חבר ועדה – מר יוסי רחמים, עו”ס חברת ועדה – גב’ סיגלית דהן, חינוך נציג שב”ס – מר יוסף יעקב גרוס מזכירת וועדה – גב’ אוראל עזר
המבקש
אסיר ע”י ב”כ עו”ד מחמד אבו עבייד
נגד
המשיבה
מדינת ישראל ע”י ב”כ עו”ד שלי אסף
החלטה
בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א-2001 (להלן: החוק), שקלה הוועדה הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, סיכויי שיקומו של האסיר והתנהגותו בכלא. לשם כך הביאה הוועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:
2 3
5

1. האסיר מרצה מאסר שני למשך 20 חודשים בגין עבירות יידוי אבנים, פעילות בהתאחדות בלתי מותרת, נוכחות באסיפה של התאחדות בלתי מותרת, קשירת קשר לתקיפה בנסיבות מחמירות וסחר בציוד מלחמתי. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע ולגזר הדין, האסיר יידה אבנים בין השנים 2014 – 2017 לעבר רכבי כוחות הביטחון, נטל חלק בפעילויות במסגרת ארגון החמאס, בשנת 2016 תכנן עם שניים מחבריו פיגוע דקירה ובנובמבר 2017 העביר לאחר 5 בקבוקי תבערה, אותם לקח בחזרה. אין להקל ראש בחומרת מעשיו של האסיר, והגם שבפועל לא נגרם נזק כתוצאה ממעשיו, הרי שפוטנציאל הנזק הוא משמעותי, בעיקר בכל הנוגע לתכנון פיגוע דקירה שבאישום הרביעי. על פי הפסיקה ניתן ללמוד מחומרת העבירות על המסוכנות הנשקפת מהאסיר.
7 8 9 10
11
12
נו
14
2. התנהגות האסיר בכלא תקינה בעיקרה. אין לחובתו עבירות משמעת. לחובת האסיר חמיין, שעניינו מעורבות ברטיין מ- 01 / 19 . בינואר 2019 גם נרשם לחובת האסיר אירוע של משמעת אסירים – הסתגרות בתאים, ובמרץ 2019 נרשם לחובת האסיר אירוע של משמעת אסירים – התפרעות/השתוללות. חרף אלו, האסיר לא נידון לעבירות משמעת ולא נשללו ממנו טובות הנאה, כך שככל הנראה, להתרשמות שבייס, לא מדובר באירועים חמורים או לא מדובר באירועים שמעורבותו של האסיר בהם מובהקת.
15 16 17
18
1 מתוך 3

ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001 ושייך 17789 – 03 – 19 אסיר נ’ מדינת ישראל
1
חלקו בחופף וחלקו במצטבר. יש בעברו כדי ללמד על מסוכנותו, וודאי שיש בו ללמד על מסוכנותו בהינתן, כאמור לעיל, ששב על מעשיו מספר מועט של חודשים לאחר שחרורו ממאסר.
4

6. כידוע, על פי ההלכה, כשמדובר באסירים ביטחוניים, המבצעים עבירות על רקע אידיאולוגי – הנטל על האסיר להוכיח שהוא זנח קו אידיאולוגי זה, שכן שחרור מוקדם הוא לא זכות קנויה. מפי האסיר שמענו כי לא יחזור על מעשיו, אולם עיקר טענותיו היו כלפי חבריו, אשר לטענתו, הלשינו עליו בגין מעשים שעשה לפני הרשעתו הראשונה. לא שמענו מפי האסיר הבנה של חומרת העבירות וחרטה על המעשים שביצע.
6
8
לכך יש להוסיף העובדה שהאסיר לא שילם הקנס שהושת עליו וגם בכך יש כדי ללמד על העדר חרטה כנה ואמיתית.
אשר על כן, לא הובאה בפנינו ראייה כלשהי המלמדת על זניחת הקו האידיאולוגי.
13
14

עולה מן המקובץ, כי האסיר לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע את ועדת השחרורים, בהתאם לסעיף 3 לחוק, כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו לא מסכן את שלום הציבור ומשכך האסיר לא ישוחרר בשחרור מוקדם. בהתאם לעמדת האסיר ובא כוחו, בהינתן נתוניו האישיים ונסיבות חייו של האסיר – הועדה אוסרת פרסום שם האסיר בהחלטה … ניתנה והודעה היום ו’ חשוון תש”פ, 04 / 11 / 2019 במעמד הנוכחים.
15
93, ב
./ ס’ כא’
16

זהר דולב להמן, שופטת

מר יוסי רחמים, חבר וועדה

גב’ סיגלית דהן, חברת וועדה

מר יוסף יעקב גרוס, נציג שבייס
18
3 מתוך 3