בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 25064 – 10 – 19 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018
ובעניין:
אפריקה ישראל להשקעות בע”מ ע”י ב”כ עוה”ד עופר ינקוביץ ו/או יעל מושקוביץ
החברה
ובעניין:
הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ הנאמנים למחזיקי אגרות החוב (סדרות כייו ו-כייז) ע”י ב”כ עוה”ד גיא גיסין ו/או יעל הרשקוביץ הנאמנים למחזיקי אג”ח כו’ ו-כזי
ובעניין:
הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ הנאמנים למחזיקי אגרות החוב (סדרה כייח) ע”י ב”כ עוה”ד אופיר נאור ו/או טלי שלו הנאמנים למחזיקי אג”ח כח’
ובעניין:
לפידות קפיטל בעיימ ע”י ב”כ עוה”ד צוריאל לביא ו/או שירלי יפרח-אזור
הרוכשת
ובעניין:
1. יוליאן בנדל 2. אמנון מזרחי ע”י ב”כ עוהייד ליאור צמח ו/או אמיר שאשא
המתנגדים בנדל ומזרחי
ובעניין:
רו”ח רפאל כהן ע”י ב”כ עוהייד מנחם גלברד ו/או יאיר ליבוביץ
המתנגד כהן
1 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 25064 – 10 – 19 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
1
א
2
אינם ידועים ואין כל ודאות שתתקבל, וככל שכן צפוי הליך ממושך בגדרה. זאת לעומת הסדר ודאי שבאמתחתו תמורה ממשית ומיידית, שביטולו עלול לגרום לפסד כספי ניכר ביחס לחלופות האחרות. משכך, על פניו, יש לדחות את ההתנגדות שענייננה בתביעה ייצוגית של בעלי מניות בחברה שכן נדחים הם מפני אינטרס הנושים לאישור סעיף הפטור כאמור.
לא נעלמה מעיני טענת בנדל בדבר סיווג חברי הקבוצה הייצוגית כנושים נזיקיים מעבר להיותם בעלי מניות. אכן, אמנם חברי הקבוצה הייצוגית היו בעלי מניות החברה במועד הרלוונטי, אך נטען כי התביעה הייצוגית עניינה בנזק שנגרם להם אגב אחזקותיהם במניות החברה. כלומר, עסקינן לכאורה בנזק שנגרם לחברי הקבוצה הייצוגית שאינו חלק יימהסיכונים הטבעיים” בהם נושאים בעלי המניות ושבגינם מעמדם נדחה מפני הנושים בהליכי חדלות פירעון.
5 6 7 8
עם זאת, לא ראיתי מקום להידרש לסוגיה דנן לעת הזו נוכח הטעמים לדחיית ההתנגדות שהוזכרו, ועל כך אוסיף: התובע הייצוגי אף הוא לא ראה בעצמו כנושה של החברה, שעה שלא טרח להגיש תביעת חוב או בקשה לקיום אסיפת סוג רלוונטית, וזו אף עמדת הממונה בעניין. בכך יש לסתום את הגולל על טענה זו.
10 י 11 12
13
14
15 16
כן נתתי דעתי לטענת המתנגד לפיה אין לשיטתו היתכנות חזרה לחברה, באופן שיסכל את יכולתה לפתוח דף חדשיי, מקום בו המשיבים-נתבעים נמנעו משליחת הודעת צד ג’ לחברה; אין בידי לקבל טענה זו, משום שלא מן הנמנע שבית המשפט בו נדונה התביעה הייצוגית יחליט להאריך את המועד לשם כך או שיכריע שלאור מחיקת החברה כנתבעת בהליך זה מתאפשרת הגשת הודעת צד ג’ כאמור. בהעדר ודאות מוחלטת, יש לדחות את הפתרון המוצע על ידי המתנגד, ולהעדיף את עמדת הרוכשת והחלת הפטור על התביעה הייצוגית.
18
10
20
21
נתתי דעתי גם לטענת המתנגד לקיומה של אפשרות חלופית לפיה בית המשפט יייחסוסיי את המשיבים-נתבעים מלחזור בתביעת שיפוי לחברה חלף יחסימתיי המתנגד מהמשך ניהול התביעה הייצוגית; לא ראיתי לקבלה מן הטעם שמדובר בהתערבות של ממש במארג היחסים שבין החברה לנושאי המשרה על בסיס תניות השיפוי והפטור. כל זאת, מבלי שניתנה לנושאי המשרה המחזיקים בתניית שיפוי האפשרות לטעון בפני בית משפט זה ולקבל את יומם כדין. לעניין זה, שומה היה על המתנגד לזמנם לדיון וליתן בידם היכולת לשטוח טענותיהם, אך זה לא עשה כן.
24
27
באשר לטענת המתנגד בדבר כיסוי ביטוחי שמגן על החברה מפני חשיפה כספית בעקבות תביעות השיפוי האפשריות ; הרי שלא ניתן לשלול את יכולתן של חברות הביטוח להיכנס בנעלי נושאי המשרה ולהפעיל בעצמן את תניית השיפוי למול הרוכשת. יתרה מכך, המתנגד, שעליו מוטל הנטל להוכיח את האמור, לא הגיש ראיות לעניין זה. כך, בהעדר ודאות, וכאמור לעיל, הכף נוטה לדחיית ההתנגדות ולאישור הפטור.
נוכח כל האמור אני דוחה את ההתנגדות.
11 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 25064 – 10 – 19 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
1
א
2
3
2 . 1. לחברה אחזקות במספר חברות, ובהן: שיעור של 100 % בחברת יידניה סיבוס בעיימיי (להלן: “דניה סיבוסיי); ושיעור של כ- 74 . 21 % בחברת “אפריקה ישראל מגורים בעיימי, חברה יינכדה”י המוחזקת באמצעות דניה סיבוס. חברות נוספות בהן החזיקה החברה עד לאחרונה ,לרבות חברת ייאפי נכסים בעיימיי (לשעבר יאפריקה ישראל נכסים בעיימיי), נמכרו טרם הונחה הבקשה הנוכחית לפניי. בנוסף, לחברה שיעור של כ- 33 . 5 % מהזכויות בחברת ייישראל קנדה ניהול כבישים מהירים בעיימיי וחברות המוחזקות על ידיה (להלן: ייחברות המפעיליי), המצויות אף הן לקראת השלמת עסקת מכירה, בכפוף לאישורים והסכמות של צדדים שלישיים.
4 5 6
ס 9
0 ס
9 10
2 . 2. במאי 2016 פרסמה החברה דויים מיידי, לפיו דירקטוריון החברה הגיע לידי מסקנה שקיימת אי בהירות באשר ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה. משכך, הודיעה החברה על כוונתה לפתוח במשא ומתן עם הנושים, שעיקרם מחזיקי אגרות החוב של החברה, לשם גיבוש תכנית לארגון מחדש של מצבת ההתחייבויות. לאחר משא ומתן עם גורמים שונים, גיבשה החברה את הסדר החוב מושא הבקשה דנן עם לפידות. יצוין כי הסדר החוב הינו השתלשלות של אחד מהליכי חדלות הפירעון הגדולים שהתקיימו במחוזותינו.
11
12
14
15
באשר לנכסי החברה; כפי שעולה מן הבקשה, נכון ליום 30 . 6 . 19 , לחברה נכסים בסך של כ- 6 . 35 מיליארד שייח, והיקף התחייבויות בסך של כ- 6 . 99 מיליארד שייח, ומנגד, בהתאם למאזן הכספי הנפרד של החברה (דויים סולו), לחברה נכסים בסך של כ- 1 . 23 מיליארד שיים והתחייבויות בסך של כ- 2 . 12 מיליארד שייח.
16
ובאשר לחובותיה; נכון ליום 10 . 10 . 19 , היקף חובות החברה לנושים עומד על סך של כ-2 . 3 מיליארד שייח. החלק הארי של חובות החברה הינו למחזיקי אגרות החוב של החברה משלוש סדרות: חוב בסך של כ-1 . 1 מיליארד שייח לסדרה כייו; חוב בסך של כ-0 . 8 מיליארד שייח לסדרה כייז ; וחוב בסך של כ- 0 . 4 מיליארד שייח לסדרה כייח (להלן שלוש הסדרות יחדיו : יימחזיקי האג”חיי).
19 20
23
2 . 3. להשלמת התמונה יצוין, כי ההסדר שלפניי הינו השלישי במספר לחברה: ההסדר הראשון אושר ביום 21 . 3 . 10 על ידי בית המשפט, לאחר שבשלהי שנת 2009 נקלעה החברה לאי יציבות ולחדלות פירעון עתידית, אשר הניעה את החברה לגבש הסדר חוב עם נושיה; הסדר הנושים השני אושר על ידי ביום 2 . 9 . 18 , בתום משא ומתן ממושך ומורכב עם חברות בשליטת איש העסקים מר מוטי בן-משה לאור הקשיים התזרימיים שהתעוררו בשנת 2016 כאמור, ביום 18 . 2 . 19 , לאחר שהובהר כי אין היתכנות למימוש ההסדר, בוטל פסק הדין. מכאן לבקשה לאישור ההסדר המונחת לפני.
26
3. עיקרי הסדר החוב החברה טוענת, כי היא מצויה בחדלות פירעון מובהקת, וללא גיבוש הסדר החוב, היא לא תוכל להמשיך ולמלא את התחייבויותיה כלפי מחזיקי האגיים. בבקשה נטען, כי בהינתן היקף החוב כלפי מחזיקי האגיים, אזי גיבוש וקידום של הסדר שלא על דעתם אינו מעשי, וכי על פי האישור האינדוקטיבי מטעמם, הם העדיפו את ההסדר בו עסקינן על פני הצעות אחרות שהונחו בפניהם.
31
3 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 25064 – 10 – 19 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
1
יותר מזה של הצעת לפידות, אלא היא גם תיאורטית, שכן אין תכנית מפורטת ליישומה וכן היא עלולה להימשך פרק זמן ארוך באופן שעשוי להשפיע על יציבות החברה.
°
עוד עמד המומחה בחוות הדעת על כך שלפידות הינה חברה ציבורית מדווחת ויציבה יחסית; אשר תשלם את התמורה במזומן בלבד; ושיכולתה להגשים את חלקה בהסדר גבוהה, בפרט לאחר צירופה של אלטשולר שחם, גוף פיננסי איתן ומוכר בשוק ההון בישראל.
=
4
מ
ס
המומחה גם התייחס בחוות הדעת לעניין שווי הפטור שנכלל בהסדר כאמור, לרבות הפטור למר לבייב, ולדעתו זה אינו בלתי סביר.
א
עיקרו של דבר, מחוות הדעת עולה שקיים יתרון של ממש בהצעת לפידות על פני חלופת הפירוק.
ס ס
ס
–
5. אסיפת נושים מיום 6 . 11 . 18 ביום 7 . 11 . 19 הוגשה מטעם החברה, בהסכמת הנאמנים למחזיקי האגיים ולפידות, הודעה על תוצאות אסיפת הנושים שהתקיימה ביום 6 . 11 . 19 , לפיה נושי החברה אישרו פה אחד (100 % ) את הסדר החוב שבגדרו יינתן פטור גם לבעל השליטה.
ם
14
ביום 21 . 11 . 19 הודיעה החברה על התקיימותם של כל התנאים המתלים לאישור הסדר החוב, למעט אישורו של בית משפט זה.
15
16
17
18
6. ההתנגדות להסדר החוב להסדר החוב הוגשו מספר התנגדויות שמתמקדות בסעיף הפטור: האחת על ידי רונית רפאל כהן, בעניין הבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש לפני כעשור; השניה על ידי מר יוליאן בנדל (להלן : ייבנדליי או ייהמתנגדיי) באשר לבקשה לאישור תביעה כייצוגית שהוגשה על ידו, וכן התנגדות של בנדל יחד עם מר אמנון מזרחי, שעניינה בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת שהוגשה בשם דניה סיבוס.
19
20 21
בדיון שהתקיים ביום 25 . 11 . 19 , הוסכם כי ההתנגדות מטעם רויים כהן וכן ההתנגדות מטעם בנדל ומזרחי בכל הנוגע לתביעות הנגזרות תוסרנה כדלקמן: הושג הסדר עם רויים כהן, שלגביו יינתן פסק דין נפרד; התנגדות בנדל ומזרחי תימחק. לפיכך, נותר לדון רק בהתנגדות ככל שהיא נוגעת לבקשה לאישור התביעה הייצוגית שהוגשה מטעם בנדל (להלן: “ההתנגדות”), עליה אעמוד עתה.
24
26
בנדל הוא בעל מניות בחברה. בשנת 2015 הוא הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית במסגרת ת”צ (תייא) 37693 – 06 – 15 בנדל נ’ אפריקה ישראל להשקעות בע”מ ואח’ (לעיל ולהלן: “התביעה הייצוגית”), שעניינה, בין היתר, טענות נגד החברה, נושאי משרה בה וגורמים נוספים לגבי מצגים כוזבים ומטעים שהוצגו בדוחות הכספיים לשנים 2015 – 2010 . הבקשה לאישור התביעה הייצוגית טרם אושרה, אך היא זוכה לתמיכה ומימון של הרשות לניירות ערך.
27 28
29
30
5 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית
25064 – 10 – 19 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
7. התגובות להתנגדות החברה, הנאמנים ולפידות הגישו תגובות להתנגדות (להלן: “התגובותיי). אעמוד על עיקרי הטענות העולות מהן.
2
4
5
בתגובות נטען כי ההתנגדות כבר נבחנה במסגרת פסק הדין שאישר את הסדר החוב הקודם של החברה, בתיק פרייק 23117 – 06 – 16 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ כונס הנכסים הזמני (פורסם במאגרים המשפטיים, 2 . 9 . 18 ) (להלן: “פסק הדין בהליך הקודם”), הסדר חוב שלא יצא בסופו של יום אל הפועל. לעמדת מגישי התגובות, הדברים שנקבעו בפסק הדין בהליך הקודם יפים גם להליך דנן, וכי הנסיבות נותרו כמות שהיו ולכן אין לסטות מהאמור בהליך הקודם.
6 7
10
11
12
עוד נטען בתגובות, כי תנאי מתלה של ההסדר הינו אישור של בית המשפט כפי נוסחו וללא כל שינוי בו. רוצה לומר, לא ניתן לאשר את ההסדר ללא סעיף הפטור מתביעות, או לשנות הוראה מהוראותיו, אלא ניתן לאשר אותו אך כמות שאושר באסיפות הנושים, אחרת הוא בטל. זאת, הן משום שההסדר אושר פה אחד על ידי הנושים והן משום שלפידות מעוניינת כי החברה תועבר אליה כשהיא נקייה לחלוטין מתביעות, ובכלל זאת התביעה הייצוגית, ואין בפתרונות שהציג המתנגד כדי למנוע, באופן ודאי, חשיפה כספית בלתי-רצויה מהליכים משפטיים כגון דא. לעניין זה נטען, כי המומחה ציין בחוות הדעת כי לפידות תמחרה את התמורה המוצעת לנושים בכפוף לקיומו של סעיף הפטור, אחרת התמורה במסגרת הסדר החוב הייתה פחותה.
13
14 15
16
17
בנוסף, נטען כי בהינתן העובדה שחברי הקבוצה בתביעה הייצוגית הם בעלי מניות, הרי שקבלת ההתנגדות תחתור תחת עקרונות היסוד של חדלות פירעון, הגורסים כי חובם של בעלי המניות נדחים בפני חוב הנושים מחזיקי האגיים. יתרה מכך, בעלי מניות בחברה אינם רשאים לנהל הליכים בעניינה של החברה, משום היותם יינותני הפטור”י כהגדרה הקבועה בסעיף הפטור.
23
8. הדיון ביום 25 . 11 . 19 בהינתן מועד פקיעת הצעת לפידות, התחייב דיון דחוף בבקשה. זאת, שכן תנאי לאישור הסדר החוב הוא שיושגו כל האישורים המתלים, לרבות אישור בית המשפט, וזאת לא יאוחר מיום 27 . 11 . 19 (להלן: “המועד הקובעיי). נוכח העובדה כי המועד האחרון לפי הדין להגשת ההתנגדויות והתגובות להן חלף אך ימים ספורים בלבד לפני המועד הקובע, נקבע דיון דחוף ליום 25 . 11 . 19 במעמד הצדדים.
25
26
אעמוד בקליפת האגוז על טענות בעלי הדין שלא מצאו את ביטויין בכתבי טענותיהם.
28
30
באת-כוח החברה הוסיפה, בין היתר, כי נקודת המוצא היא שמקום בו בעל מניות רוכש מניה ומשקיע בחברה, הוא קונה הן סיכויים, קרי, עליית ערך המניה, והן סיכונים, משמע, ירידת ערך המניה והפיכת החברה לחדלת פירעון. לשיטתה, לא יעלה על הדעת מצב בו בעל מניות, אך ורק כתוצאה מהשקעתו בחברה, יקבל כספים מקופת הנשייה כאשר הנושים עצמם אינם זוכים לקבל את מלוא חובם. בענייננו, התביעה הינה מכוח היותו בעל מניה, והנזק הנטען הוא בכובעו כבעל מניה, ועל כן הנשייה שלו נדחית מפני הנושים האחרים. 7 מתוך 12
31 32
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 25064 – 10 – 19 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
9 . 1. הדיון בהתנגדות דין ההתנגדות להידחות וזאת מכל אחד מהטעמים הבאים, לרבות מן הטעמים המפורטים בפסק הדין בהליך הקודם העומדים בעינם.
2
9 . 1 . 1 . מתווה נורמטיבי הואיל ובמסגרת פסק הדין בהליך הקודם עמדתי בהרחבה על המתווה הנורמטיבי, הרלוונטי אפוא גם לענייננו, איני נדרש לפרטו בשנית ומשכך אסתפק בתמצית הדברים בלבד.
9
כלל מרכזי בדיני חדלות פירעון מלמדנו כי משנקלעה חברה לחדלות פירעון, נדחה אינטרס בעלי המניות מפני אינטרס הנושים, המקבלים לידיהם את הגה השליטה בחברה (ר’ בהקשר זה פשייר (תייא) 3706 / 09 שטאנג בניה והנדסה בע”מ נ’ כונס נכסים רשמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 11 . 11 . 09 ); רע”א 8417 / 11 נמי נאמנויות בע”מ נ’ עו”ד שאול ברגרזון, כונס נכסים לחברת נ.י.ל.י. נדל”ן בע”מ (בכינוס נכסים) (פורסם במאגרים המשפטיים, 07 . 05 . 13 ); ספרם של ורדה אלשיך וגדעון אורבך: הקפאת הליכים הלכה למעשה” מהדורה שניה 2010, בעמ’ 671 – 667 .
12
14
15
16
פעמים רבות פועלים הנושים, באמצעות נציגיהם, לקידום הסדרי חוב כך שחובות החברה כלפיהם ייפרעו, ולו באופן חלקי, בערך המקסימלי ובזמן הקצר ביותר; עקרון מרכזי שהתפתח בפסיקה בעניין זה, מורה שאישור הסדר חוב הוא ככלל עניין של כדאיות כלכלית הנתון לשיקול דעת הנושים ולא לבית המשפט; משכך, על בית המשפט להימנע מלהתערב ברצון הנושים, וככל שהושג הרוב הדרוש לאישורו, יאשר את הסדר החוב המוצע, אלא אם יוכח שקיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן (ר’ בהקשר זה: פרייק (ת”א) 42576 – 02 – 13 אלביט הדמיה בע”מ נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 1 . 1 . 14 ); פרייק (תייא) 1585 / 09 אלרן (ד.ד) השקעות בע”מ נ’ הבורסה לניירות ערך (פורסם במאגרים המשפטיים, 1 . 8 . 10 ); פרייק (ת”א) 49085 – 11 – 11 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע”מ (בפירוק) נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 23 . 9 . 12 ) (להלן: “עניין קווי אשראייי).
17 18 19 20
24
במסגרת הסדרי חוב רבים, ניתן למצוא הוראות הפוטרות את בעלי השליטה ונושאי המשרה בחברה מאחריות בגין מעשיהם ביחס לפעילותם בחברה, תוך וויתור מפורש על תביעות קיימות ועתידיות כנגדם. ההלכה שהתוו בתי המשפט בעניין זה קובעת כי מתן פטור שנקבע בהסדר חוב הינו לרוב עניין של כדאיות ההסדר, הנתון כאמור לשיקול דעת הנושים ואין בית המשפט של ההסדר נוטה להתערב בו (ר’ 4024 / 14 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ רפאל כהן (פורסם במאגרים המשפטיים, 26 . 04 . 15 ) (להלן: “עניין אפריקה ישראליי); פר”ק (י-ם) 59344 – 01 – 12 נידר חברה לבנין ולפיתוח בע”מ נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 23 . 10 . 12 )).
1
28
29
31
למעלה מן הצורך יצוין כי קיים שוני מהותי בין תניית פטור שניתנת על ידי החברה במהלך העסקים הרגיל לבין זו שאישורה מתבקש על ידי הנושים במסגרת הסדר חוב, וזאת בין היתר משום שבעת שמאושר הסדר חוב, ככל שלא הוכח אחרת, אין לחשוד בנושים שהם מוטים לטובת מקבלי הפטור.
32
33
9 מתוך 12
