אר.אס.אס.שיווק יינות ומזון בע”מ נגד עיריית תל-אביב יפו ואח’

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עמ”נ 69375 – 11 – 18 אר.אס.אס.שיווק יינות ומזון בע”מ נ’ עיריית תל-אביב יפו ואח’
18 דצמבר 2019
לפני
כב’ השופט חגי ברנר, סגן נשיא
מערערת
אר.אס.אס.שיווק יינות ומזון בע”מ ע”י ב”כ עו”ד אלירן חליבה
נגד
משיבים
1. עיריית תל-אביב יפו 2. מנהל הארנונה של עיריית תל-אביב ע”י ב”כ עו”ד שירה הרניב
פסק דין
מבוא

1. האם בית עסק בו מתבצעת מלאכת חיתוך ואריזה של פירות לשם משלוחם באריזות שי, ראוי להיות מחוייב בארנונה לפי הסיווג של שירותים ומסחריי כפי שסבורים המשיבים, או שמא סיווגו הנכון הוא ייבתי מלאכהיי כנטען על ידי המערערת! זוהי השאלה הטעונה הכרעה בערעור שלפניי.
4 5 6
o
do
ס
רקע עובדתי
ס
11

2. המערערת היתה עד לאחרונה הבעלים של עסק ברחוב המנוע 3 בתל אביב, בשטח של 155 מייר (בינתיים היא העתיקה את פעילותה לעיר אחרת). במסגרת העסק הועסקו בין שניים לארבעה עובדים של המערערת בחיתוך פירות ובאריזתם למשלוח במסגרת חבילות שי, על פי הזמנות שבוצעו באמצעות אתר האינטרנט של המערערת. אריזות השי נמסרו לשליחים חיצוניים, שאינם עובדי המערערת, לשם מסירתן לייעדן.
14
1 מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עמ”נ 69375 – 11 – 18 אר.אס.אס.שיווק יינות ומזון בע”מ נ’ עיריית תל-אביב יפו ואח’
18 דצמבר 2019
1

25. בשולי הדברים אציין כי עצם העובדה שלא כל שטחו של הנכס שימש אך ורק לצרכי ייצור (מקצתו שימש לצרכי אחסון הפירות), אינה גורעת מסיווג השטח כולו לפי הסיווג של ייבתי מלאכהיי, מכוחו של הכלל לפיו כאשר מדובר במתקן רב תכליתי, בעל מספר שימושים המשולבים זה בזה לתכלית אחת, הטפל הולך אחר העיקר. ראה עע”מ 803 / 15 עיריית פתח תקווה נ’ קונטאל אוטומציה ובקרה בע”מ (פורסם בנבו, 13 . 09 . 2017 ), בו נפסק כי:
A D ת סף 20 ס
יהלכה היא כי מקום בו מדובר ב”מתקן רב תכליתי” בעל שימושים מגוונים, אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים והשימוש הנעשה בהם – הסיווג ייעשה בנפרד לכל יחידה על- פי שימושה ותכליתה … עם זאת, בפסיקתנו נקבע כי מקום בו מדובר ב”מתקן רב תכליתי” בו הפעילויות השונות משולבות זו בזו ותכליתן אחת – אין מקום לפצלן לצורך הסיווג לנתחים קטנים וטפלים למהות העיקרית.” (דברי כב’ השופט (כתוארו אז) ח’ מלצר, בפסקה
10
11
.(33

ראה גם עייא 8838 / 02 אבי גולדהמר נ’ עיריית חיפה (פורסם בנבו, 20 . 09 . 2006 ):
“השאלה מתי חלקים שונים של אותו נכס יזכו לסיווג נפרד נדונה כבר בפסיקתו של בית משפט זה ונקבע כי כאשר מדובר ב’מתקן רב-תכליתי’ בעל שימושים מגוונים, שניתן להפריד בין מתקניו השונים, ייעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד ואילו כאשר הפעילויות המבוצעות בחלקים השונים משולבות זו בזו ותכליתן אחת, אין מקום לפצל את הסיווג … ” (דברי כב’ השופטת (כתוארה אז) מי נאור, בפסקה 5).
17 18

26. אשר על כן, הערעור מתקבל. החלטתה של ועדת הערר מבוטלת. בית העסק של המערערת יסווג תחת הסיווג של ייבתי מלאכהיי ולא לפי הסיווג של יימשרדים, שירותים ומסחריי.

27. המשיבים ישאו בהוצאות המערערת בסך של 20 , 000
₪.
28. המזכירות תחזיר למערערת, באמצעות בא כוחה, את הערבון שהפקידה.
ניתן היום, כ’ כסלו תשייפ, 18 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
11 מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עמ”נ 69375 – 11 – 18 אר.אס.אס.שיווק יינות ומזון בע”מ נ’ עיריית תל-אביב יפו ואח’
18 דצמבר 2019
1
3
משווקים המארזים בהתאם להזמנות שנתקבלו מלקוחות. לא מדובר בייצור המוני אלא במתן שירות ללקוח. עצם העובדה שעובדי המערערת מבצעים מלאכת כפיים, אין בה די כדי לענות על הסיווג של יימלאכהיי, והפעילות במקרה דנן אינה מקיימת אחר מבחני המשנה שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, קרי, מבחן יייצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי; היקף השימוש במוצר מוגמר; מבחן התועלת הכלכלית; מבחן ההנגדה ומבחן מרכז הפעילות. מבחני עזר אלה תומכים כולם במסקנה כי מדובר בפעילות של מתן שירותים ולא בפעילות יצרנית. כמו כן, לא מדובר בשירות חיוני שיש לעודדו באמצעות קביעת סיווג מופחת של ייבתי מלאכהיי, שהתעריף בגינו נמוך מזה של יישירותים ומסחריי.
4 5
דיון והכרעה

8. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, וכן לאחר עיון בצילומים של חלל בית העסק שניהלה המערערת ושל מארזי השי שהכינה עבור לקוחותיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
12 13
14
16

9. אקדים ואומר כי קביעתה של ועדת הערר לפיה לא הוכח שהמערערת מייצרת או מגדלת פירות בנכס ולכן פעילותה אינה בגדר יימלאכהיי, מחמיצה את העיקר, ואינה מתמודדת כהלכה עם טענתה המהותית של המערערת, לפיה חיתוך הפירות, עיצובם, גילופם ואריזתם באריזות שי עולה כדי יימלאכהיי.

10. אכן, הכלל הוא שהיקף התערבותו של בית המשפט בהחלטותיה של וועדת הערר הוא מצומצם למדי משום שהוא איננו יושב כוועדת ערר עליונה, ואין הוא מתערב בדרך כלל בקביעותיה העובדתיות (עמיינ (ת”א) 186 / 07 גאו דע ניהול ומידע מקרקעין ונכסים בע”מ נ’ מנהל הארנונה בעירית תל אביב יפו (פורסם בנבו, 15 . 11 . 2007 ); עמיינ (ת”א) 41151 – 04 – 15 ג’נה תכשיטים בע”מ נ’ עיריית רמת גן (פורסם בנבו, 18 . 10 . 2015 )).
למעשה, הביקורת השיפוטית על החלטותיה של ועדת ערר לענייני ארנונה מתמקדת בעיקר בשאלה האם הוועדה הסיקה את המסקנה המשפטית המתחייבת מתוך הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידה והאם נפלה טעות משפטית בהחלטתה. התערבות בהחלטת הוועדה תיעשה באותם מקרים בהם מתגלה על פני הדברים שגיאה מהותית בהערכת הראיות
29 30
3 מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עמ”נ 69375 – 11 – 18 אר.אס.אס.שיווק יינות ומזון בע”מ נ’ עיריית תל-אביב יפו ואח’
18 דצמבר 2019
1
2
הקלאסית שינתה פניה, ובמקום מפעלים מעלי עשן ופיח, ישנה כיום פעילות תעשייתית המתבצעת בחדרים ממוזגים וממורקים למשעי, משל היו בתי מרקחת. דומה איפוא כי לענין ארנונה, ההגדרות הקלאסיות של ייבתי מלאכהיי כמו גם ישירותים ומסחריי, טעונות יציקת תוכן בהתאם למציאות המודרנית, ואין להסתפק בהגדרות מילוניות אשר במידה מסויימת אבד עליהן הכלח.
3 4
א
ו
ס
על מקצת מקשיים אלה עמד בית המשפט בענין אליהו זוהר:
–
Go
ס
יבין הסיווגים הראשיים שנקבעו בתקנות נכללים הסיווגים “משרדים, שירותים ומסחר”, יתעשיה” ו-“מלאכה”, שהם הרלוונטיים לענייננו. הגדרותיהם של סיווגים אלה בתקנות לוקות בחסר, ולמעשה אין מדובר בהגדרות של ממש, שכן אלה אינן כוללות כל הגדרה עניינית-אנליטית, או מאפיינים של נכסים שבגדרן, אלא אך פירוט דוגמאות אחדות לנכסים ועסקים הבאים בגדר סיווגים אלה. … בהעדר הגדרה עניינית-אנליטית ופירוט מאפייניו של כל סיווג כאמור, הוטלה למעשה מלאכת הסיווג לא פעם על בתי המשפט במסגרת ההליכים הרבים בעניינים אלה הבאים לפתחם.” (דברי כב’ השופט מ’ מזוז, בפסקה 17).
9 10 11 12
14
17

וראה גם הביקורת שנמתחה בבריימ 4021 / 09 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ’ חברת מישל מרסייה בע”מ (פורסם בנבו, 20 . 12 . 2010 ), על הנסיון ליישם מבחני עזר אלה, שנקבעו מלכתחילה לצורך החלת פטור ממס מעסיקים, כאשר על הפרק עומדת שאלה שונה בתכלית, היא השאלה מהו בית מלאכה לענין חיוב בארנונה:
19
*
* *
א א
א
ואכן, בפרשת רעיונות נקבעו מבחנים להגדרת פעילות ייצורית, אשר שימשו לבחינת סיווג מספרות בעניין אליה. ואולם דומני, כי מבחנים אלו, אשר נקבעו לצרכי הגדרת פעילות ייצורית לעניין פטור ממס מעסיקים, אינם רלבנטיים כנתינתם לצרכי הגדרת “בית מלאכה”, ובכלל זה “בית מלאכה לייצור”, לעניין שיעור הארנונה…. בפרשת רעיונות נקבעו המבחנים לתחולת התנאי. מבחנים אלה מתאימים, כפי שנועדו להיות, לשאלה האם לעסק פעילות ייצורית לעניין חוק עידוד התעשיה (ובעקיפין גם לעניין חוק מס מעסיקים); אך אין הם מתאימים בהכרח לבחינת הגדרתו של בית מלאכה (ובית מלאכה לייצור) לעניין צו הארנונה. ראיה לדבר, שעסקים אשר אין חולק על סיווגם כ’בתי מלאכה לייצור” לעניין צו הארנונה אינם עומדים במבחנים אלה. … המבחנים שנקבעו בפרשת רעיונות נועדו איפוא
26
27
28 29 30
5 מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עמ”נ 69375 – 11 – 18 אר.אס.אס.שיווק יינות ומזון בע”מ נ’ עיריית תל-אביב יפו ואח’
18 דצמבר 2019
1
קושי בסיסי ביישום המבחנים ובהתאמתם לתקופתנו אנו. עמד על כך בית המשפט בענין ברודקאסט:
5
” … בבואו ליישם את המבחנים שתוארו לעיל על בית המשפט לתת משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשיה, המסחר והתעסוקה מאז שמבחנים אלה הותוו. כמעט חצי יובל עבר מן המועד שבו ניתן פסק הדין בעניין רעיונות, וקשה להפריז בעוצמת השינויים שהביא עמו חלוף הזמן. פעולות שבעבר נעשו באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על-ידי מחשבים. תחומי תעסוקה חדשים נוספו, ותחומים אחרים שינו את פניהם ללא הכר. אחד הביטויים לכך הוא צמצום הפעילות שסווגה באופן מסורתי כפעילות ייצרנית”, והחלפתה במתכונת מודרנית מתקדמת. פעילות תעשייתית אינה מתקיימת עוד רק במתכונת של מפעלים עשנים. היא יכולה ללבוש גם מתכונת “היי טקית”. את הדין יש לפרש אפוא באופן שיהלום את המציאות הטכנולוגית והכלכלית דהיום.” (דברי כב’ השופטת ד’ ברק- ארז, בפסקה 31).
8 9 10
11 12
15
16

15. קושי נוסף נעוץ בכך שיישומם של מבחנים אלה עלול להביא לעתים לתוצאות מנוגדות זו לזו. ואכן, בעעיימ 980 / 04 המועצה האזורית חבל יבנה נ’ אשדוד בונדד בע”מ (פורסם בנבו, 01 . 09 . 2005 ) (להלן: “ענין אשדוד בונדד”), נפסק כי אין הכרח שכל המבחנים יוליכו לתוצאה זהה בנוגע לסיווגה של הפעילות:
11
21
ייהחלתם של כל המבחנים הללו יש בה כדי להביאנו לתוצאות שונות ומנוגדות וההכרעה, בסופו של יום, אינה צריכה ואינה יכולה, להיעשות בהתאם לכל המבחנים הללו אלא על בית המשפט לבחון ולקבוע האם מבחנים אלה מצביעים בעיניו, במקרה המסוים שבפניו, על היותה של הפעילות המתבצעת אצל הנישום לצרכי ארנונה, פעילות תעשייתית.” (דברי כב’ השופטת ע’ ארבל, בפסקה 14).
26
27

16. מכל מקום, גם אם ניישם בענייננו את מבחן ייצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחריי, לפיו פעילות ייצורית היא פעילות בה מייצרים דבר מה חדש במהותו להבדיל מדבר מה חדש בצורתו, נגיע על נקלה למסקנה שעסקינן במקרה הנוכחי בפעילות ייצורית. המערערת אינה מוכרת פירות שלמים או פירות יעל המשקליי, אלא היא מייצרת מארזי שי הכוללים פירות
28
29
7 מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עמ”נ 69375 – 11 – 18 אר.אס.אס.שיווק יינות ומזון בע”מ נ’ עיריית תל-אביב יפו ואח’
18 דצמבר 2019
1
תמריצים שונים למי ששולחים ידם בפעילות זו, אם על ידי מתן הקלות בתשלומי מיסים ואם בדרכים אחרותיי. (דברי כב’ השופטת ע’ ארבל, בפסקה 15).
4 5

19. ודוק. על גבי סקלת הפעילות העסקית, בה מצד אחד מצוייה פעילות תעשייתית ייקלאסית”י של ייצור מוצר מחומר גלם במבנה תעשייתי מובהק, ומן הצד האחר של הסקלה מצויים ענפי השירותים הקלאסיים הניתנים בדרך כלל במבני משרדים (כגון שירות אישי של בעלי מקצועות חופשיים דוגמת רופאים, אדריכלים, רואי חשבון, עורכי דין וכדומה), מצוייה בתווך קטגוריית הנכסים המשמשים למלאכה:
10
12
13 14
15
ייבתווך בין שתי הקבוצות הללו מצויה קטגורית הנכסים המשמשים ל”מלאכה”, אשר יש בה שילוב בין מאפייני תעשיה למאפייני שירותים. מחד גיסא, בתי מלאכה לסוגיהם מאופיינים במרכיב “שירותיו של מתן שירות מקצועי ללקוח קונקרטי, המגיע לבית המלאכה לקבלת שירות מקצועי. מאידך גיסא, השירות שניתן בבית מלאכה הוא בעל מאפיין “תעשייתי”, במובן של עבודת כפיים המתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים (“צווארון כחול”י), ולא על ידי פקידים ובעלי מקצועות חופשיים (“צווארון לבן”). כמובן שבעידן המודרני אין מדובר עוד בכוכים חשוכים מוארים בעששיות, אלא בבתי מלאכה המשלבים לצד עבודת כפיים גם עבודה עם מיכון מקצועי מתאים. מאפיינים אלה תואמים לחלוטין את האופי של פעילויות הנחשבות כמלאכה קלאסית, דוגמת אלה הנזכרים בהגדרה המילונית של “בית מלאכה” (נגריה, מסגריה וסנדלריה), וכן סוגים נוספים של בתי מלאכה שהשירות שניתן בהם ללקוחות הוא שירות אישי המאופיין בעבודת כפיים מקצועית. פעילות המקיימת שני מאפיינים אלה ראויה להיות מסווגת לצרכי ארנונה בסיווג של “מלאכה” או “בית מלאכה”. יי
16
17 18 19 20 21
(דברי כב’ השופט מ’ מזוז בענין אליהו זוהר, בפסקה 24).
26
27

20. על רקע דברים אלה, נקבע בענין אליהו זוהר כי הפעילות המתבצעת במכבסות היא פעילות של מלאכה, שכן מחד גיסא, המכבסות אינן עוסקות בייצור מוצרים, אלא נותנות שירות אישי ללקוחות בהתאם לצרכיהם הפרטניים, ועל כן אינן בגדר ייתעשיהיי ; ומאידך, פעילות זו אינה בגדר “שירותים”, שכן השירות שהן מעניקות הוא שירות המאופיין בעבודת כפיים של בעלי
28
29
9 מתוך 12