לאאאא
קשן
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 34788-02-20 א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע”מ נ’ אושרית גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון ואח’
תיק חיצוני:
כבוד השופט שמואל בורנשטין
עותרת
א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע”מ
נגד
משיבים
1. אושרית גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון 2. אלי ביוקאורל, מנהל מחלקת רישוי עסקים 3. המועצה האזורית דרום השרון 4. משטרת ישראל/ מחוז מרכז
פסק דין
:
1. לפני עתירה הנוגעת להחלטת המועצה האזורית דרום השרון (להלן: המועצה) שלא
לבטל את תחולתו של פריט 62. לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשעייג – 2013 (להלן: הצו) במסגרת רישיון העסק שניתן לסניף העותרת המצוי ביישוב צור יצחק (להלן: הסניף).
:
פריט 62. חל על “חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ”ר לפחות”, והוא מחייב אמצעי אבטחה שונים, לרבות הצבת מאבטח חמוש בכניסה לסניף. העתירה הוגשה כנגד המועצה, (
המועצה ומנהל המחלקה לרישוי עסקים של המועצה, וכן כנגד משטרת ישראל כמי שאישורה נדרש כתנאי לקבלת רישיון לעסק עליו חל הפריט הנייל.
גד
2. בהתאם להחלטת המועצה עליה מלינה העותרת, יש להביא בכלל שטח המכירה גם
את שטחי הקצביה, מעדניית הגבינות והמאפייה (להלן: שטחי מכירה פנימיים), ולפיכך שטח המכירה בסניף הוא מעל 800 מייר ויש להחיל עליו את הפריט הנייל. מנגד, טוענת העותרת כי אין להביא בכלל שטח המכירה את השטחים הנייל, שכן אין לציבור הלקוחות גישה אליהם.
1 מתוך 5
לאאאא
קשן
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 34788-02-20 א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע”מ נ’ אושרית גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון ואח’
תיק חיצוני:
3. יש לציין כי רישיון העסק שניתן לעותרת, על פי בקשתה, הינו לעסק ששטחו מעל
800 מייר (ראו נספחים 1 ו-2 לתגובה המקדמית), אך בהמשך הגישה העותרת בקשה למשטרת ישראל להקלה בתנאי הרישוי (ראו נספח 3 לתגובה המקדמית), וכן בקשה למועצה לביטול פריט 62. לצו (נספח 4 לתגובה המקדמית). זאת בטענה כי בינתיים היא הקטינה את שטח החנות על ידי יצירת מחסן למזון לתינוקות כך ששטח המכירה עומד מעתה על 7952. מייר (וזאת בלא להביא בחשבון את שטחי המכירה הפנימיים). לבקשתה צירפה העותרת מפת מדידה.
4. לטענת העותרת, החלטת המועצה היא שרירותית, מפלה ובלתי סבירה, באשר אין
להביא בחשבון שטח המכירה את שטחי המכירה הפנימיים שאין ללקוחות גישה אליהם ומיועדים לעובדי הסניף בלבד. העותרת מפנה בעניין זה לדרישות משטרת ישראל בהתייחס לפריט 62. ולהגדרת יישטח העסקיי (ראו נספח 3 לעתירה), ולפיה השטח הרלוונטי הוא אך ורק זה שאליו יייש גישה ללקוחותיי. לטענתה, הרציונל העומד מאחורי דרישת האבטחה שבפריט 62. לצו הוא מספר הלקוחות היכולים לשהות בחנות, וכן כי אין כל פסול בכך שהיא פעלה להקטנת יישטח המכירהיי על מנת להימנע מהחלת הפריט הנייל ולחסוך בעלויות האבטחה. עוד טענה העותרת כי התנגדותה של משטרת ישראל להסרת פריט 63. נובעת משיקולים זרים, דהיינו בשל הסיכון הביטחוני המוגבר הקיים, לדעת המשטרה, באזור שבו מצוי הסניף. כן היא טוענת לאפלייתה לעומת עסקים אחרים, וכן טענות באשר להתנהלות המועצה.
5. לטענת המשיבים 1-3 דין העתירה להידחות כנגד המשיבה 1 (ראשת המועצה) וכנגד
משיב 2 (מנהל מחלקת רישוי עסקים) מפאת העדר יריבות ו/או העדר עילה ו/או העדר האפשרות לתבוע את עובדי המועצה באופן אישי. עוד נטען כי יש לסלק את העתירה על הסף בשל איחור ו/או שיהוי בהגשתה, כי למועצה עומדת חזקת התקינות וכי החלטת המועצה היא סבירה ואף מתחייבת. בנוסף נטען כי היה מקום להביא בחשבון אף שטחים נוספים שלא הוצגו במפת המדידה, כגון שטחי היציעים והיציאות, כך שממילא שטח המכירה עולה על 800 מייר, אף בלא להביא בחשבון
את שטחי המכירה הפנימיים.
2 מתוך 5
לאאאא
קשן
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 34788-02-20 א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע”מ נ’ אושרית גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון ואח’
תיק חיצוני:
6. משטרת ישראל טוענת כי יש לדחות את העתירה נגדה על הסף בשל העדר יריבות
בינה לבין העותרת. לטענתה, סיווג העסק תחת פריט 62. נעשה על ידי המועצה, ואילו משטרת ישראל מפעילה את סמכותה כמי שנותנת אישור רק אם העסק סווג באופן זה על ידי המועצה.
7. יצוין כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 215.2020. הציגו הצדדים צילומים של שטחי
המכירה הפנימיים. בצילומים ניתן לראות את הציוד המצוי בשטחים אלה (תנור, מקרר, משקל, פורס נקניק, וכן ויטרינה בה מוצגים המוצרים), דלת נמוכה הסובבת על צירה היוצרת הפרדה בין שטחי המכירה הפנימיים ויתר שטחי הסניף, כשעל הדלת שלט האוסר כניסת לקוחות, וכן לקוח העומד מול הוויטרינה ומקבל שירות מהמוכר המצוי שם.
8. לא מצאתי כל יסוד לעתירה.
9. ראשית, צודקים המשיבים הטוענים כי העתירה הוגשה באיחור ודי בכך כדי
לדחותה. ההחלטה בדבר דחיית בקשת העותרת לביטול פריט 62. ניתנה ביום 188.2019. (ראו נספח 5 לתגובה המקדמית), ולאחר מכן, בעקבות מכתב ששלחה העותרת, גם ביום 129.2019. (נספח 6 לתגובה המקדמית). העתירה הוגשה ביום 132.2020., דהיינו לאחר כחמישה חודשים לפחות מיום קבלת ההחלטה עליה הוגשה העתירה.
בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס”א – 2000, יש להגיש את העתירה בתוך ארבעים וחמישה ימים, ולא ניתן על ידי העותרת כל הסבר לאיחור זה בהגשת העתירה. לא למותר לומר כי פניותיה של העותרת למועצה, או פגישות שקיימה עמה, אין בהם כדי להצדיק איחור בהגשת העתירה (ראו בג”צ 410/78 מילס ישראל בע”מ נ’ שר האוצר, פייד לג(1), 271).
10. שנית, כידוע, התערבותו של בית המשפט המנהלי בהחלטת הרשות נעשית במשורה
ורק אם מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות באופן מהותי היורד לשורשו של עניין, כאשר בית המשפט אינו שם עצמו בנעליה של הרשות (ראו בג”ץ 389/80 דפי זהב בע”מ נ’ רשות השידור ואח’ (1011.1980.)). איני סבור כי מדובר בהחלטה מהסוג המצדיק התערבותו של בית משפט זה.
3 מתוך 5
לאאאא
קשן
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 34788-02-20 א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע”מ נ’ אושרית גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון ואח’
תיק חיצוני:
11. שלישית, על פניה החלטת המועצה היא לא רק סבירה, אלא אף מתבקשת. פריט
62. לצו עניינו בייחנות ששטח המכירה בה הוא 800 מייר לפחותיי. פריט זה אינו מבחין בין שטחים שונים המצויים בחנות, כל עוד הם משמשים לביצוע פעולת יימכירהיי. ברי כי שטחי המכירה הפנימיים, אף הם משמשים לצורך מכירה.
12. אף אם ניתן דעתנו להגדרת יישטח העסקיי אליו מפנה העותרת, דהיינו ייהשטח
ברוטו של כל היחידות בעסק שאליהם יש גישה ללקוחות, לרבות שטח היציאות והיציעים שבכל יחידה, ולמעט שטחם של משרדים, מחסנים, שירותים ומטבחיי, המסקנה שאליה מגיעה העותרת, לפיה די בכך ששטחי המכירה הפנימיים משמשים את העובדים בלבד, כדי להוציאם מגדרי יישטח העסקיי, אינה המסקנה היחידה המתחייבת. לא מן הנמנע כי מטעמים הקשורים בביטחון הציבור, עליהם מופקדת משטרת ישראל, גם שטחים שנאסרה אליהם כניסת הלקוחות ושקיימת הפרדה בינם לבין השטחים בהם מצויים הלקוחות, ייחשבו כיישטח העסקי וזאת מאחר שגם אליהם קיימת בפועל גישה לציבור. צילומי שטחי המכירה הפנימיים שהוגשו לעיוני במהלך הדיון, מלמדים כי כל אדם החפץ בכך יכול ללא כל קושי להיכנס לאותם שטחים. בעניין זה יש אף לתת את הדעת לסיפא של ההגדרה הנייל, כאשר מנסח ההגדרה מצא לנכון לציין במפורש כי שטח העסק אינו כולל משרדים, מחסנים ומטבח, כאשר ברור ששטחים אלה אינם מיועדים ללקוחות אלא לעובדים.
13. מכל מקום ועיקר, החלטת המועצה, המתבססת על עמדת המשטרה, באשר לאופן
שבו יש ליישם הגדרה זו של יישטח העסקיי, או יישטח מכירהיי כאמור בפריט 62. לצו, כך שלצורך החלת הפריט יש להביא בחשבון גם את שטחי המכירה הפנימיים – בוודאי שאינה חורגת ממתחם הסבירות.
יש לזכור כי המטרה העומדת מאחורי הדרישות הנוגעות לעסק המבקש רישיון עסק לפריט רישוי 62. לצו, היא יימניעת סיכונים לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצותיי (ראו סעיף 1(א)(2) לחוק רישוי עסקים, תשכ”ח-1968). בתוך כך נדרש העסק, בהתאם לדרישות המשטרה ביחס לפריט הנייל, לאבטח את העסק על פי תכנית אבטחה, הכוללת, בין היתר, הצבת מאבטח, התקנת לחצן מצוקה, מערכות טלוויזיה במעגל סגור ועוד. ברי כי ככל שתנועת הקונים רבה יותר, צרכי האבטחה הנדרשים גדולים יותר.
4 מתוך 5
לאאאא
קשן
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת”מ 34788-02-20 א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע”מ נ’ אושרית גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון ואח’
תיק חיצוני:
אין צורך לומר כי שטח החנות משפיע אף על היקף תנועת הקונים ולפיכך על צרכי האבטחה. ההחלטה, המתבססת על עמדת הגורמים המקצועיים, לפיה יש להביא בחשבון גם את שטחי המכירה הפנימיים המצויים בבית העסק, במיוחד בנסיבות המקרה דנן בו שטח הסניף, אף לגישת העותרת, מגיע כדי 795 מייר – היא החלטה שאין מקום להתערב בה. על אחת כמה וכמה כאשר טענת המשיבים היא, והדבר לא נסתר על ידי העותרת, כי גם בהתעלם משטחי המכירה הפנימים, שטח הסניף ממילא שעולה על 800 מייר.
14. טענות העותרת באשר לאפלייתה נטענו בעלמא וללא כל אסמכתא. כמו כן לא
מצאתי ממש בטענותיה באשר לליקויים בהתנהלות המועצה מולה, או למעורבותם של שיקולים זרים בהחלטת משטרת ישראל והמועצה, ובכל מקרה, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה דלעיל.
15. העתירה נדחית.
16. לאור המסקנה אליה הגעתי והנימוקים לה, איני נדרש לטענה כי לא היה מקום
להגיש את העתירה כנגד נושאי התפקיד באופן אישי, לטענה הנוגעת לשטח המכירה כפי שהוצהר על ידי העותרת בבקשת הרישיון, לטענה לפיה מפת המדידה שהוגשה על ידה סתמית ובלתי מפורטת, או לטענה כי לצרכי ארנונה שטח הסניף עולה על
800 מ”ר.
17. העותרת תשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך של 6,000 ₪ (ובסהייכ 24,000 ₪)
וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יתווספו לסכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, ג’ סיוון תשייפ, 26 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
palenhaal
שמואל בורנשטין, שופט
מא
5 מתוך 5
