א.ב. שירותי תעופה בע”מ ועו”ד רמי חלבי נגד התעשיה האוירית לישראל בע”מ ועוה”ד רן שפרינצק, גיל לבקוביץ’ והדס פרסקי וממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו וטאק תעשיות חומרים מורכבים בע”מ וב.ש. אירוסיסטמס בע”מ ועוה”ד גד טיכו ואלון קנטי, ממשרד כספי

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

לאאאא

קשן

“א,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת”מ 4454-07-20 א.ב. שירותי תעופה בע”מ נ’ התעשיה האוירית לישראל בע”מ ואח’

בפני

כבוד השופט רמי אמיר

העותרת

א.ב. שירותי תעופה בע”מ ע”י ב”כ עו”ד רמי חלבי

נגד

המשיבות

1. התעשיה האוירית לישראל בע”מ ע”י ב”כ עוה”ד רן שפרינצק, גיל לבקוביץ’ והדס פרסקי ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו

2. טאק תעשיות חומרים מורכבים בע”מ

3. ב.ש. אירוסיסטמס בע”מ ע”י ב”כ עוה”ד גד טיכו ואלון קנטי, ממשרד כספי

פסק דין

1. עתירה בעניין שני מכרזים בדבר צביעת מטוסים והחלפת טפטים במטוסים.

2. המשיבה 1, התעשייה האווירית לישראל בע”מ, היא חברה ממשלתית בבעלות המדינה (ייתעייאיי), והיא עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של מוצרים ושירותים בתחום התעופה, החלל והביטחון. בין היתר, עוסקת חטיבת המטוסים של תעייא בתחזוקה ובהסבה של מטוסים עבור לקוחותיה, ובכלל זה מבצעת עבודות של צביעת מטוסים והחלפת טפטים

במטוסים.

בינואר 2020 פרסמה תעייא מכרז סגור לצביעת מטוסים (”מכרז הצבעי). בפברואר 2020 פרסמה תעייא מכרז סגור להחלפת טפטים במטוסים (“מכרז הטפטים’). [המכרזים צורפו כחלק מנספחים 10,5 לעתירה, וכנספחים 2,1 לתשובת תעייא].

3. העותרת והמשיבות 3-2 הן חברות פרטיות שהשתתפו במכרזים, והגישו הצעות.

4. ביום 3105.2020. התקיימו ישיבות וועדת המכרזים של תע”א בקשר לשני המכרזים. [הפרוטוקולים צורפו כנספחים 3,1 לעתירה, וכנספחים 12,11 לתשובת תעייא]. בסעיף 5 לדברי הרקע בכל אחד מהפרוטוקולים נרשם, כי נודע לוועדת המכרזים, שכנגד אחת המשתתפות במכרזים, הלוא היא העותרת, התגבש בחודש אפריל 2020 כתב חשדות בנוגע לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ונקבע לה מועד לשימוע. בהמשך אותן ישיבות נערך דיון ארוך בעניין זה, תוך פירוט שמדובר בקבלת דבר במרמה בקשר למכרז אחר של תעייא, ונבחנה השלכתו של הנושא על השתתפותה של העותרת

במכרזים.

1 מתוך 7

איצצצצ

קשן

“א,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת”מ 4454-07-20 א.ב. שירותי תעופה בע”מ נ’ התעשיה האוירית לישראל בע”מ ואח’

בסופו של דבר החליטה וועדת המכרזים בהתייחס לשני המכרזים, כי הצעותיה של העותרת אינן מתאימות ואין לנהל עמה מויימ, אין לבחור בהצעותיה גם אם לאחר מויימ יימצא שהצעותיה הן הזולות ביותר, ובנסיבות אלו יש גם לפסול את הצעותיה של העותרת, הכול לנוכח החשדות הפליליים כנגדה. עוד החליטה וועדת המכרזים באותן ישיבות לפנות להליך מויימ בשני המכרזים עם שתי המשיבות, ובעניין מכרז הצבע גם עם חברה נוספת שהגישה הצעה. לאחר ניהול המו”מ, שבה וועדת המכרזים והתכנסה ביום 146.20. ביחס לשני המכרזים. [הפרוטוקולים צורפו כנספחים 4,2 לעתירה, וכנספחים 13,12 לתשובת תעייא]. בסוף הישיבות בחרה וועדת המכרזים של תעייא בזוכות בשני המכרזים – שתי המשיבות במכרז הצבע, והמשיבה 2 לבדה במכרז הטפטים.

5. 18 19 20

מכאן עתירתה של העותרת, לביטול ארבע ההחלטות האמורות של וועדת המכרזים ביחס לשני המכרזים, ולהכריז על העותרת כזוכה בשני המכרזים; ולחלופין להורות על ביטול שני המכרזים וקיום מכרזים חדשים, בהם תוכל העותרת להשתתף. לב העתירה הוא בעניין פסילתה של העותרת מלהשתתף במכרזים. לטענת העותרת, לא הייתה לוועדת המכרזים כל סמכות לפסול את השתתפותה במכרזים בשל החשדות המיוחסים לה. כך, גם לנוכח הוראות תקנות חובת המכרזים, התשנ”ג-1993, הקובעות, כך לדעתה, את קריטריון המחיר כקריטריון יחיד; וגם לנוכח הוראות המכרזים עצמם, שקבעו את קריטריון המחיר כקריטריון יחיד. זאת ועוד, גם אם עניין החשדות הינו שיקול לגיטימי, שמותר להביאו בחשבון – הרי שזהו שיקול אחד מני כמה, ובוודאי שלא שיקול יחיד, והוא צריך להיבחן יחד עם שיקולים אחרים, ותוך בחינת ההצעות של כלל המשתתפים לגופן. כמו כן, עצם העלאת חשדות במישור הפלילי כנגד משתתף במכרז, אינה מספקת כדי לעמוד ברף הראייתי הנדרש, אפילו בהליכי מכרזים; וגיבוש כתב חשדות על ידי הפרקליטות אינו משנה את התשתית הראייתית, ולכן אינו מוסיף דבר בעניין זה. יתרה מכך, דבר החשדות היה ידוע לתעייא עוד משנת 2017, וכל שהשתנה הוא שהחשדות פחתו, ועבירות רבות בהן נחשדה העותרת אינן עומדות על הפרק, כשכל שנשאר בכתב החשדות הוא רק עבירה אחת של קבלת דבר במרמה. במסגרת הטיעון בעל פה הוסיף בייכ העותרת והתייחס לסיכום בין העותרת לבין תעייא מנובמבר 2018, שצורף כנספח 3 לתשובת תעייא (ולא צורף לעתירה). באותו סיכום התחייבה תעייא, בסעיף 4 למכתב, כי ייכל עוד לא יחול שינוי בסטטוס החשדות, לא תימנע מהחברה השתתפות במכרזים רלוונטיים של התעייא על בסיס קיום החקירה הנייליי. אליבא דבייכ העותרת, כתב חשדות איננו מהווה שינוי סטטוס, ולכן מחויבת הייתה תעייא גם מבחינה חוזית לאפשר לעותרת להשתתף במכרזים.

2 מתוך 7

לאאאא

קשן

“א,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת”מ 4454-07-20 א.ב. שירותי תעופה בע”מ נ’ התעשיה האוירית לישראל בע”מ ואח’

עוד טען ב”כ העותרת בטיעונו שבעל פה, כי תעייא נוהגת איפה ואיפה ואכיפה בררנית, כאשר עובד תעייא, שנחשד בביצוע העבירות יחד עם העותרת, נשאר לעבוד בתעייא ואף קודם בתפקידו. טענה נוספת שהעלה ב”כ העותרת בטיעונו שבעל פה, מבלי שטען לכך בעתירה, היא, שוועדת המכרזים לא נתנה לעותרת זכות שימוע וטיעון בטרם החליטה לפסול את

השתתפותה במכרזים.

במישור אחר טענה העותרת בעתירתה (בסעיף 55), שהצעתה של המשיבה 3 במכרז הצבע לא כללה את פירוט התמורה, ולכן היא פסולה. במסגרת הטיעון בעל פה ביקש ב”כ העותרת להרחיב טענה זו אף ביחס למשיבה 2.

6. תע”א והמשיבה 3 מתנגדות לעתירה. חזית הטיעון שלהן הייתה משותפת בעיקרה, אף שבייב כל אחת מהן הציג את הדברים כמיטב כשרונו וסגנונו, ועם ניואנסים מסוימים. המשיבה 2 לא הגישה תשובה, אם כי נושא המסירה של העתירה לידיה לא הוברר עד תום, ובייכ העותרת התחייב להעביר תצהיר בעניין זה. אלא שלנוכח התוצאה, אינני רואה בכך

צורך.

7. 22 23

תעייא הקדימה וטענה, כי כחברה ממשלתית שבאחריות שר הביטחון (עובדה שעליה הצהיר המצהיר מטעמה, ואשר גם מובנת מאליה מעצם תחום העיסוק), חלות עליה תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ”ג-1993, וזאת בנוסף לתקנות חובת המכרזים הכלליות. אך התקנות המיוחדות של התקשרויות מערכת הביטחון קבעו את שיקול האמינות של המשתתף כאמת מידה לגיטימית, ומכאן הרלוונטיות של עניין החשדות לקבלת דבר במרמה. עוד טענו תעייא וגם המשיבה 3, שגם בגדרן של תקנות חובת המכרזים הכלליות, ולפי ההלכה הפסוקה בדיני המכרזים – שיקול זה של אמינות המשתתפים במכרז הוא שיקול רלוונטי וחשוב ביותר. כך גם לנוכח הוראות המכרזים בענייננו, שסעיף 94. שלהם מאפשר לתעייא שלא לבחור במציע שהצעתו היא הזולה ביותר או בכל מציע שהוא. יתרה מכך, דווקא עניין החשד הפלילי שקשור לעצם המעורבות במכרזים קודמים עם בעל המכרז – דווקא ובמיוחד הוא מהווה שיקול קריטי שיש להביאו בחשבון, וגם אם לא כתנאי סף אזי לפחות כתנאי מסנן. תע”א והמשיבה 3 הוסיפו וטענו, כי עצם החקירה המשטרתית יוצרת תשתית ראייתית מספקת לצורך שיקול הדעת המנהלי; ואולם כתב החשדות מעלה אותן בדרגה, משום שהדבר עבר כבר בחינה של הפרקליטות, ולא רק של גורמי החקירה. עוד טענו תעייא והמשיבה 3, כי בכל מקרה לא יתקיימו כל פגמים המצדיקים התערבות בשיקול דעתה של וועדת המכרזים, שלא חרגה ממתחם הסבירות. בייב תעייא ובייכ המשיבה 3 התנגדו לכל הרחבת חזית על ידי העותרת, בכל אחד מהעניינים שלא נטען להם במפורש בעתירה, וזאת כמפורט להלן.

3 מתוך 7

איצצצצ

קשן

“א,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת”מ 4454-07-20 א.ב. שירותי תעופה בע”מ נ’ התעשיה האוירית לישראל בע”מ ואח’

ראשית, שינוי החזית בעניין הסיכום שנרשם במכתבה של תעייא מנובמבר 2018, מכתב שצורף כנספח לתשובתה אך לא צורף לעתירה. אלא שגם לעצם העניין השיבה תעייא, שתנאיו של סיכום זה מתקיימים, משום שיש כאן שינוי בסטטוס החשדות בשל גיבושו של

כתב חשדות נגד העותרת.

שנית, שינוי החזית בקשר לטענת ההפליה והאכיפה הבררנית מצד תעייא, בשל המשך העסקתו של עובד תעייא שחשוד אף הוא – טענה שלא נטענה בעתירה עצמה, אלא רק על ידי בייכ העותרת בטיעונו שבעל פה. ושלישית, הרחבת החזית בטענתו של בייכ העותרת, כי תעייא מנעה ממרשתו את זכות הטיעון בפני וועדת המכרזים. אלא שגם לעניין זה השיבה תעייא לגופו, שלא היה מקום לתת לעותרת זכות טיעון; וכי הדבר דומה לכל פסילה מכל טעם אחר, כאשר העניין מתברר בדיעבד במסגרת עתירתו של מי שהפסיד במכרז.

8. שקלתי בדברים, ובאתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

9. העובדה שמשתתף במכרז מעורב בעבירה של טוהר מידות, ובפרט קבלת דבר במרמה, וקל וחומר כאשר מדובר בקשר למכרז קודם אצל אותו בעל מכרז עובדה זו היא פקטור מרכזי, שנכון וראוי להישקל כאשר הוא מגיש הצעה במכרז חדש. כך לפי הלכתו הפסוקה והברורה של בית המשפט העליון בדיני המכרזים מימים ימימה, וראו: ע”א 8189/11 דיין נ’ מפעל הפיס (2102.13.); בג”צ 4565/92 שיץ נ’ מ”י (2401.93.); בג”צ 295/80 קידר נ’ מ”י (1308.80.). התשתית הראייתית הנדרשת לצורך זה היא תשתית העומדת ברף של ראיות מנהליות בלבד, ולא נדרשת עמידה ברף הפלילי של למעלה מספק סביר. לא נדרשת גם הרשעה בפלילים, ודי בחקירה משטרתית ובחשד סביר. ראו לעניין זה את שלושת פסהייד הנייל בעניין מפעל הפיס, שיץ וקידר. זהו דין המכרזים הכללי, ותקנות חובת המכרזים הכלליות אינן משנות מהלכה פסוקה זו. גם לפי תקנות כלליות אלה, וגם לפי התקנות המיוחדות להתקשרויות מערכת הביטחון (שחלות בעניינה של תעייא), שיקול האמינות של המשתתף במכרז הוא שיקול לגיטימי, שמותר להביאו בחשבון. זאת ועוד, גם כאשר הקריטריון היחיד במכרז הוא המחיר, אין הוא מבטל את כל מעטפת הכללים האמורה של דיני המכרזים. לפיכך, ובאופן עקרוני, נכון ומותר היה לשקול את עניין החשדות נגד העותרת, במיוחד כשמדובר בחשד לקבלת דבר במרמה בקשר למכרז קודם של תעייא.

10. האם חל שינוי לטובה בעניינה של העותרת לעניין רמת החשד כנגדה מאז החלה החקירה בשנת 2017? והאם מנועה תעייא מלהסתמך על החשד האמור בשל מכתבה מנובמבר 2018, שלא תמנע מהעותרת להשתתף במכרזיה כל עוד לא יהיה שינוי בסטטוס החשדות!

4 מתוך 7

אאאאא

קשן

“א,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת”מ 4454-07-20 א.ב. שירותי תעופה בע”מ נ’ התעשיה האוירית לישראל בע”מ ואח’

11. לדידי התשובה לשתי השאלות הללו היא בלאו מוחלט, וניתן אף לומר כי החשדות רק התחזקו מאז תחילת החקירה בשנת 2017 ומאז המכתב האמור מנובמבר 2018. אמת, חלק מהחשדות המקוריים לא עמדו ברף הנדרש בהליכים פליליים, ולכן אינם תלויים עוד כנגד העותרת ואינם נטענים בכתב החשדות נגדה. ואולם החשד בעבירה החמורה של קבלת דבר במרמה בקשר למכרז קודם בתעייא חשד מרכזי זה דווקא עלה מדרגה, כאשר נכנס לגדרו של כתב החשדות שהתגבש בעניינה של

העותרת.

12. בייכ העותרת טען כנגד המונח ייכתב חשדותיי, וביקש להפחית מחשיבותו. אינני מבין את קו הטיעון האמור או את הבסיס המשפטי שלו, ואינני מסכים לתוכנו. כתב חשדות הוא חלק מהליך השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמייב- 1982. עם תום החקירה על ידי הרשות החוקרת מועבר חומר החקירה לבחינתו על ידי רשות התביעה. ואם באה רשות התביעה לכלל מסקנה, כי יש להגיש כתב אישום, ומדובר בעבירת פשע ובחשוד שאינו עצור אזי, בכפוף לשיקול דעתו של ראש רשות התביעה, מיידעת הרשות התובעת את החשוד על כוונתה זו להגיש כתב אישום. הודעה זו מכונה ייכתב חשדותיי. במקרה כזה רשאי החשוד לבקש שלא יוגש נגדו כתב אישום, ולנמק את טענותיו. זכות זאת של החשוד מוכרת כזכות להליך השימוע, בין שהוא נעשה בכתב, ובין שהוא מושלם גם בפגישה ובטיעונים בעל פה. מדובר,, אפוא, בהליך סטטוטורי מוכר של כתב חשדות ושימוע בעקבותיו. ומשמעות הדברים היא, שהחשדות שנחקרו במשטרה עברו מסננת ביקורתית של רשויות התביעה, בענייננו הפרקליטות, וחצו את הרף הנדרש לצורך הגשת כתב אישום. לפיכך, מדובר בעליית מדרגה משמעותית ברמת החשד וברמת הראיות התומכות בו.

22 23

13. ב”כ העותרת טען, כי קיימים במשפט הפלילי שני סטטוסים בלבד, של חשוד ושל נאשם; וכיוון שמרשתו לא הפכה לנאשמת, אזי לא חלה כל החמרה בעניינה, שיכולה להישקל לצורך השתתפותה במכרז. בכל הכבוד, לא הסטטוס כנאשם או כחשוד הוא המבחן הבלעדי הקובע לענייננו, כי אם בראש ובראשונה מידת החשד ועוצמת התשתית הראייתית, בצד חומרת הדברים. אך זאת לראות, כי מסכת החשדות והראיות נפרשת על פני גרף ליניארי רציף, ובדרגות

חומרה רבות.

כך למשל, אנו מבחינים בסקאלה הראייתית העולה – ממידע מודיעיני וחשד ראשוני סביר לצורך מעצר ימים ראשון ; דרך ראיות המקימות חשד סביר לצורך המשך מעצר ימים; ועד לראיות לכאורה המספיקות לצורך מעצר עד תום הליכים. וכך בדומה, אנו מבחינים בעליית המדרגה – מראיות ראשוניות המספיקות לצורך פתיחה בחקירה; דרך ראיות מספיקות בעיני החוקר כדי להעביר את התיק לבחינת רשויות התביעה; תשתית ראייתית שעוברת את מבחנו של הפרקליט לצורך הגשת אישום; ראיות

5 מתוך 7

לאאאא

קשן

“א,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת”מ 4454-07-20 א.ב. שירותי תעופה בע”מ נ’ התעשיה האוירית לישראל בע”מ ואח’

במשפט החוצות את הרף של ייאין להשיב לאשמה”י ומעבירות את הנטל לנאשם בתום פרשת התביעה; ועד לראיות מספיקות להרשעה מעבר לספק סביר.

14. בענייננו גיבשה הפרקליטות כתב חשדות כנגד העותרת. כתב החשדות מבטא, כאמור, עליית מדרגה משמעותית ברף החשד והראיות לעומת שלב החקירה המשטרתית. כתב חשדות מעביר את התשתית הראייתית לרמה גבוהה יותר מהנדרש במשפט המנהלי. ובוודאי שכתב חשדות מבטא יישינוי סטטוס בחשדותיי כמשמעות ביטוי זה במכתב תעייא לעותרת מנובמבר 2018.

15. האם אסור היה לוועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת בשל כתב החשדות, והאם מותר היה לה רק להביא זאת בחשבון במסגרת כלל השיקולים בבחינת ההצעות של כל

המשתתפים במכרז?

אכן, עניין האמינות של המשתתפים במכרז, או אסמכתא לכך בדמות ייתעודת יושר”י או הצהרה על היעדר עבר פלילי, לא היו תנאי סף במכרזים נושא העתירה. ואולם, בין תנאי סף לבין תנאי רגיל הכירה הפסיקה בעניין מפעל הפיס גם בתנאי מסנן. ודומני, שמה שנעשה בעניינה של העותרת משקף את היישום של הלכה זו. וועדת המכרזים התלבטה בעניין, הפעילה את שיקול דעתה, והחליטה שאין מקום להתקשר עם העותרת אפילו אם הצעתה תהיה זולה מיתר ההצעות. אמת, הוועדה נקטה, בין היתר, גם בלשון של פסילה. ואולם לא היה מדובר כאן בפסילה טכנית. המדובר הוא בהפעלה מהותית של שיקול הדעת.

16. לדעתי, בדין פעלה וועדת המכרזים של תע”א כפי שפעלה. ומכל מקום, בוודאי שלא נפל בהתנהלותה כל פגם של חריגה מסמכות וחריגה ממתחם הסבירות, שיכלו להצדיק התערבות של בית המשפט בהחלטותיה ובשיקול דעתה.

17. אינני נכון להתייחס לטענתו של בייכ העותרת, שלא ניתנה למרשתו זכות טיעון בפני וועדת המכרזים. מדובר בהרחבת חזית אסורה, ובטענה שלא נטענה בעתירה. בדיעבד גם אין משמעות לדבר, משום שהעותרת זכתה להביא את טענותיה בפני בית המשפט באופן מלא, ולא נמצא בהן דבר כדי לשנות מהחלטותיה של וועדת המכרזים. יחד עם זאת אציין, כהערה וכמחשבה לעתיד, כי בנסיבות כאלה, דווקא בשל היותן מורכבות שלא כמו בעניין של פגם טכני, ודווקא בשל הרגישות הכרוכה בהן והדופי המוטל במשתתף במכרז ייתכן וראוי לאפשר למשתתף במכרז להישמע ולטעון בפני וועדת המכרזים בטרם החלטתה בעניין כזה.

6 מתוך 7

איצצצצ

קשן

“א,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת”מ 4454-07-20 א.ב. שירותי תעופה בע”מ נ’ התעשיה האוירית לישראל בע”מ ואח’

18. אינני רואה בסיס גם לטענתה הנוספת של העותרת, כי נפלו פגמים בהצעותיהן של המשיבות 3-2 בשל אי-צירוף הצעה כספית כבר מלכתחילה. ראשית, גם בטענה זו נעשה ניסיון להרחבת חזית שלא כדין, ואין לאפשר זאת. שנית, ולעצם העניין, אני מקבל את תשובות תעייא והמשיבה 3, שהכול הוגש במועד תשובות שנתמכו בתצהירים, ולא הופרכו.

19. לאור כל האמור לעיל, אינני חייב להידרש לשאלת ניקיון הכפיים של העותרת, ולטענותיהן של תעייא והמשיבה 3 נגד העותרת בעניין זה כטעם נוסף לדחיית העתירה על הסף. למרות זאת אבקש להעיר בהקשר זה לעניין אחד, שחמור בעיניי במיוחד. כאשר הלינה העותרת על החלטת וועדת המכרזים לפסול אותה ולא לקבל את הצעתה בשל כתב חשדות שנמסר לה – חייבת הייתה העותרת לצרף את כתב החשדות כנספח לעתירתה. שהרי כאשר בית המשפט אמור לבחון את העניין, ראוי שיוכל להביא בחשבון את חומרת הדברים, ולו לכאורה. וחומרה זו נמדדת, בראש ובראשונה, על פי המפורט בכתב החשדות עצמו. נכון אמנם, שהעותרת ציינה את דבר קיומו של כתב החשדות ואת החשד המיוחס לה מכוחו. אך בכל הכבוד, מי שבא בשעריו של בית משפט לעניינים מנהליים, כמו גם מי שבא בשעריו של בגייץ, ומבקש סעד לפי המשפט המנהלי – חייב להציג את התמונה המלאה בפני בית המשפט, לצרף כל מסמך מהותי, ולתת לבית המשפט להתרשם מהדברים בעצמו ובמישרין. נכון אמנם, כי במהלך שמיעת הטיעונים בעל פה הוריתי על הגשת כתב החשדות, כמו מספר מסמכים נוספים ואולם הערתי כאן מתייחסת לאופן בו הגישה העותרת את עתירתה מלכתחילה.

20. סופו של דבר, אני רואה לדחות את העתירה, וכך אני מורה. בשים לב לתוצאת המשפט, לשוויו הכספי של העניין, ולעמל שנדרש מהמשיבות, תשלם העותרת הוצאות ושכייט עו”ד כדלקמן: לתעייא – 60,000 ₪, ולמשיבה 3 – 40,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום לידי בייכ המשיבות, בהתאמה.

ניתן היום, יייד אב תשייפ, 04 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.

רמי אמיר, שופט

7 מתוך 7

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!