לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
לפני כב’ השופטת איריס אילוטוביץ’ סגל
בעניין: עיזבון המנוח ג.מ.
מתנגדת:
מ.א. על- ידי באי-כוחה – עורכי הדין יהודה שלום, רותם צור וערן סיקרון
נגד
נתבעים:
1. ר.ג. 2. י.ש.ט.ג. 3. ש.ד.ג. על-ידי בא-כוחו עורך הדין בן חיים שלמה
4. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
פסק דין
מנות ערך צוואה בעדים. בצוואתו ציווה את כל רכושו לבניו בלבד תוך שבחר להדיר ממנה את בנותיו ואת אשתו. בצוואה נכללה הוראה ולפיה ביטול הצוואה יעשה בכתב בנוכחותם של שני עדים ובקניין מועיל. בסמוך לאחר מכן, התחרט המנוח וביקש לבטל את צוואתו. לשם כך זימן המנות את עורך הדין שערך עבורו את הצוואה. עורך הדין ביטל את הצוואה באמצעות עד אחד בלבד ואף טרח להשמידה בנוכחות המנוח.
האם ביטול צוואה באמצעות עד אחד בלבד, שנעשה על ידי המנוח כחודשיים וחצי לאחר עריכת הצוואה נעשה בניגוד לדין ומחמת השפעה בלתי הוגנת?
זאת השאלה העיקרית המונחת לפתחי והדורשת הכרעה.
רקע ועובדות רלוונטיות

1. לפניי בקשה לקיום צוואה בעדים שנערכה ביום 30 . 8 . 2011 על ידי המצווה (להלן – “הצוואה”), מר ג.מ. זייל (להלן – “המנוח) (תייע 34562 – 05 – 18 ) וכן – התנגדות לה (תייע 34556 – 05 – 18 ).
1 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
“לא צורת הביטול עיקר אלא מהותה. אם השופט משוכנע כי המצווה גמר בדעתו לבטל את צוואתו, עליו ליתן תוקף לגמירת-דעת זו, ובלבד שהדרישות המהותיות בדבר צורת הביטול קומו’.
ובהמשך, בפסקה 15:
“אשר להצהרת בטלות בעדים, יש לבחון – בצד ראיות על גמירת-דעת המצווה – אם הדרישות המהותיות של הצורה התקיימו. דבר זה משתנה ממקרה למקרהדי אם אציין, בדרך השלילה, כי עצם העובדה כי בעריכת הצהרת הביטול השתתף אך עד אחד, אין בה כשלעצמה כדי לפגום בתוקפה של הצהרת הביטול… “.
46. בדיון הנוסף בעניין אהרן נדונה סוגיה זו בשנית תוך התמקדות בשאלות הבאות: האם ניתן ליתן תוקף לביטול צוואה במסגרת סעיף 36(א) לחוק הירושה שנעשה בפני עד אחד, בהנחה שהוכחה אמיתות הצוואה? והאם ניתן, לצורך מתן תוקף לביטול הצוואה, לעשות שימוש בהוראות סעיף 25 לחוק הירושה? תשובת בית המשפט לשאלות הללו הייתה חיובית, ובלשון בית המשפט:
“מדוע זה יימנע בית-המשפט מלבחון מה הן הראיות לכוונתו של המצווה אם כוונתו עולה ממילא בקנה אחד עם ההסדר הקבוע בדין, והוא אף נקט פעולות שונות המעידות על רצונו, גם אם לא דקדק בכל הדרישות הפורמאליות הקבועות בדין?”. עוד נשאל “האם היעדרו של עד אחד במעמד ביטול הצוואה, שסביר שהמצווה עצמו לא היה מודע כלל לחיוניותו, יש בו כדי להאפיל על רצונו או כדי לעורר ספק באשר לכנות רצונו זה ?יי.
47. הנה כי כן, על אף הדרישות הצורניות הברורות הקבועות בחוק, ניתן בנסיבות מסוימות להתעלם מפגם צורני שנפל בצוואה ולהכיר בתוקפה. בנסיבות בהן בוטלה צוואה בתצהיר אשר נערך בנוכחות עד אחד בלבד, יש לבחון האם ניתן לרפא פגם זה באמצעות שימוש בסעיף 25 לחוק הירושה.

48. סעיפים 25 ו-36 לחוק הירושה, נועדו ליתן כלים בידיו של בית המשפט כדי שניתן יהיה להגשים את רצון המצווה, וזאת אף אם בצוואתו או בביטול צוואתו נפל פגם צורני, לרבות פגם של ביטול צוואה בנוכחות עד אחד בלבד. יכולתו של בית המשפט להסתפק בעדותו של עד יחיד לשם הוכחת רצון המצווה, משולה ליכולת להכריע על סמך עדות יחידה בהליך פלילי או אזרחי. כלשונה של כבוד השופטת ע’ ארבל בעמוד 711 לפסק הדין בדיון הנוסף בעניין אהרן : יילא ניתן אפוא שלא לתהות מה הצדקה יש בהסמכת בית-המשפט לשלוח אדם אל מאחורי סורג ובריח למשך כל ימי חייו על סמך עדותו של עד יחיד,
11 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ ת”ע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
.”[…]

52. בנוסחו העדכני של סעיף 25 לחוק הירושה קיימים שני תנאי סף בהם נדרש לעמוד לצורך החלתו: א. ראשית, יש להוכיח כי הצוואה אכן משקפת את רצונו החופשי של המנוח;
ב. שנית, יש להוכיח כי מרכיבי היסוד לעשיית הצוואה אכן מתקיימים צוואה בעדים.
במקרה שלפנינו
משכך אדרש עתה לבחינת תנאי הסף הללו.
בחינת תנאי הסף הראשון – האם ביטול הצוואה אכן משקף את רצונו החופשי של
המצווה?
53. קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד בנות המנוח – לטענת המבקשים, בנותיו של המנות הפעילו עליו לחץ בלתי הוגן כדי שיבטל צוואתו. אחת הבנות הציבה אולטימטום למנוח ולפיו לא תוכל עוד לבקרו נוכח מצבה הרפואי החמור אשר התדרדר לאחר שבחר להדירה מצוואתו. לנוכח כך המנוח גמר אומר לבטל את צוואתו. אף אם אקבל את טענת המבקשים לעניין זה, הרי שיש לאמוד מהו אותו לחץ שהופעל על המנוח במטרה שישנה את צוואתו, שכן אין לראות בכל הפעלת לחץ כהשפעה בלתי הוגנת.
54. הנטל להוכיח כי ביטול הצוואה נעשה על פי רצון המנוח מונח על כתפי המתנגדת ואולם – מקום בו העלו המבקשים טענותיהם בנוגע למידת הלחץ שהופעל על המנוח, סבורני, כי היה עליהם להציג ראיות נוספות לתמיכה בטענתם זו. הצדדים בחרו שלא לחקור אף לא אחד מבני המשפחה – לא בנוגע לנסיבות עריכת הצוואה ולא בנוגע לנסיבות בהן בוטלה. לכך יש משקל.
55. המנוח היה שרוי במצב של לחץ או מצוקה – אשר להלך רוחו של המנוח במועד ביטול הצוואה, הציגו המבקשים מסמך אשר לטענתם סותר את עדותו של עורך הדין. ומהו אותו מסמך? המדובר ברישום שנעשה בכתב יד של אחד מהמבקשים שנעשה במהלך פגישה שהתקיימה במשרדו של עורך הדין כשבועיים עובר למתן עדותו בבית המשפט. המסמך נכתב על גבי נייר חלק של משרדו של עורך הדין. לטענתם במהלך הפגישה עורך הדים אמר להם, כי אביהם היה שרוי במצוקה ולחץ במעמד ביטול הצוואה.
13 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ ת”ע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
שכתבתי (להעביר רק לבניי) הייתי בלחץ ובקשתי וחתימתי לא היו מרצוני המלא והחופשי”.
על התצהיר חתם עורך הדין ש. תוך שציין: ייהריני לאשר כי מר ג.נ. חתם על המסמך הנ”ל לאחר שהבין משמעותיי.

59. המבקשים לא טרחו להעיד את עורך דין ש. בבית המשפט על נסיבות עריכת התצהיר. מצאתי טעם בטענת המתנגדת ולפיה שומה היה על המבקשים לכל הפחות לצרף תצהיר חתום ומאומת כדין מטעמו של עורך דין ש. בכל הנוגע לנסיבות החתימה על התצהיר או לכל הפחות לזמנו לחקירה. התצהיר נערך ונחתם ביום 10 . 8 . 2014 – חודשים מספר בטרם פטירת המנוח (כזכור, המנוח הלך לבית עולמו ביום 10 . 3 . 2015 ). המבקשים, אף שטענו לעניין מצבו הרפואי של המנוח במועד ביטול הצוואה, לא טרחו לציין דבר בנוגע לכך בכל הקשור למועד החתימה על תצהיר זה, שהיה מאוחר כאמור לעריכת הצוואה וביטולה.
60. עניין נוסף אליו ראוי להתייחס בהקשר זה הוא כי על פי התצהיר עולה לכאורה, כי המנוח מציין כי לחצו עליו לבטל את צוואתו, אולם תמוה אף יותר מדוע לא ציין דבר בנוגע למה ברצונו שיעשה כעת ברכושו. יתרה מזאת, נראה כי חלף עריכת תצהיר היה על המנוח לערוך צוואה חדשה לו אכן היה חפץ בכך. התנהלות זו נשארה כאמור ללא מענה. ולא בכדי. ספק בעיני אם אכן המדובר בתצהיר שנערך ונחתם על ידי המנוח ובהתאם לרצונו.
61. המבקשים הם אילו שאחזו במסמך הנטל מונח היה על כתפם להוכיח את אמיתות המסמך, משעה שבחרו לא לעשות כן אין להם אלא להלין על עצמם בלבד.
62. לנוכח כל האמור, לא מצאתי כי היה בהתנהגותה של המתנגדת או מי מאחיותיה השפעה בלתי הוגנת על המנוח, כזאת אשר גרמה לו לבטל את הצוואה. כאמור המנוח היה איש עתיר נכסים, ורכושו נאמד במיליונים רבים. תגובתה של אחת מבנותיו ביחס להדרתה מהצוואה היתה אך טבעית. המבקשים לא הצביעו על אף עילה נוספת שיש בה להראות השפעה בלתי הוגנת.
63. בית המשפט העליון נדרש כאמור לארבעה אדנים המבססים את ההשפעה הבלתי הוגנת: מבחן העצמאות; מבחן הסיועמבחן הקשר של המצווה עם בני אדם אחרים; מבחן נסיבות עריכת הצוואה (דנייא 1516 / 95 רינה מרום נ’ היועץ המשפטי לממשלה, נב (2) 813, 327 (1998)) (להלן – ייעניין מרוסיי). בראי בחינת המקרה שלפניי לא מצאתי את קיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת כפי
15 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
למועד עריכתה. כך שכל טענתה באשר למצבו הרפואי של המנוח בעת ביטולה של הצוואה יפה גם למועד עשייתה.

68. שוכנעתי גם שוכנעתי, כי המנוח הבין את משמעותו של מסמך ביטול הצוואה. עורך הדין העיד כי ישב עם המנוח לבדו, וכי להתרשמותו המנוח הבין את משמעות הביטול והיה מודע למעשיו. אפנה בעניין זה לעדותו של עורך הדין (עמוד 10 לפרוטוקול הדיון שורות 10 – 25 ): “ית. […] אני יודע לומר שההתרשמות שלי מהדו שיח הייתה שהוא ער ומבין ורוצה לבטל.
ש.
לא שאלת אותו למה ושהוא מבין את המשמעות וכך שעכשיו הצוואה מתבטלת ועתה יירשו אותו גם בנותיו על פי הדין, הוא לא ביקש ממך לעשות צוואה אחרת?
ת.
הוא לא ביקש ממני לעשות צוואה אחרת ואני התרשמתי שאם הוא מבטל הוא יודע שהבנות יורשות גס, האיש היה איש פיקח בכל המובנים, הוא היה סוחר, אני לא חושב שהיה אפשר להטעות אותו אבל אני עכשיו עונה לבית המשפט ואני לא קשור לאף אחד מהצדדים, אני התרשמתי, יותר נכון מתרשם נכון כי סביבו הייתה מערכת של לחצים, מי, מה, איך אני בוודאי לא יודע.
ש.
לחצים שיבטל את הצוואה?
ת.
בסופו של דבר זה הוביל לזה […].
ש.
האם אתה חושב שהיה לחץ לעשות את הצוואה כפי שהיא נעשתה?
ת.
בנקודה הזאת אני חושב שלא מכיוון שכאן יש לי גם עמוד תמיכה והוא העורך דין שדיבר בשפתו, המתמחה, הוא חי וקיים אפשר לשאול
אותו”.
יצוין, כי אף אחד מהצדדים לא ביקש לזמן את המתמחה למתן עדות בבית המשפט. גם לכך יש משקל.
69. המנוח לא ערך צוואה חדשה – ביטול צוואה אינו מותיר חלל ריק. ההסדר המשפטי החל על רכושו של המוריש חוזר להיות, ככלל, ההסדר הקבוע בחוק לירושה על פי דין. בכל הנוגע לפעולותיו האקטיביות של המצווה, ניתן לראות כי זמן קצר בלבד לאחר עריכת הצוואה, פרק זמן של כחודשיים
17 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
הנה כי כן, לשם החלתו של סעיף 25 לחוק הירושה יש להוכיח את התקיימותם של מרכיבי היסוד בצוואה. בצוואה בעדים – המדובר על שלושה מרכיבים: מצווה, כתב ושני עדים.
.74

כיצד יש להתמודד עם תיקון 11 לחוק הירושה – שכן במקרה שלפנינו ביטול הצוואה לא נערך בנוכחות שני עדים. לכך התייחס כבוד השופט ח’ מלצר בפסקה 23 לפסק דינו בבעיימ 11116 / 08 :
“גבולותיה של ההלכה שנפסקה בעניין אהרן לא הוגדרו במדויק, אך ניכר כי הובעה נכונות לוותר על קיומם של מרכיבי יסוד מסוימים במעשה הביטול, ובלבד שמתקיים תנאי הסף של שכנוע בית המשפט מבלי ספק – בקיומו המפורש של מעשה הביטול, ברצינותו ובאמיתותו (ובנוסח סעיף 25 במתכונתו הנוכחית – בהיות האקט משקף את רצונו החופשי והאמיתי של המבטל)”.
75. בדברים אלה, אין כדי ללמדנו על האופן שבו יש להידרש כעת לדרישת שני העדים – דרישה אשר בטרם כניסתו לתוקף של תיקון 11 לחוק הירושה, נחשבה לדרישה צורנית, אשר בהתקיים נסיבות חיצוניות מספיקות, ניתן היה להתגבר עליה. כעת, לאחר כניסתו לתוקף של התיקון ושינוי נוסחו של סעיף 25 לחוק הירושה, מוגדרת הדרישה לשני עדים כדרישה מהותית. עיון בדברי ההסבר להצעת חוק הירושה (תיקון מספר 11), התשס”ד-2004, מגלה כי לשיטת המחוקק, נוסחו המתוקן של סעיף 25 לחוק הירושה, דווקא מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר בכל הנוגע לבחינת קיומם של תנאי הסף הנדרשים לצורך החלת סעיף זה:
“מוצע לבטל את ההבחנה בין המונחים ולקבוע, הן לגבי התגברות על פגם והן לגבי התגברות על חסר, כי תנאי הוא שלבית המשפט אין ספק כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה”.
76. לנוכח דברים אילו עולה השאלה – האם נוסחו החדש של סעיף 25 לחוק הירושה אכן מקנה שיקול דעת רחב יותר לבית המשפט? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר. אם נבחן את המצב המשפטי כפי שהיה קיים ערב פרסומו של פסק הדין בדיון הנוסף בעניין אהרן, נראה כי הדרישה לקיומם של שני עדים נקבעה כדרישה צורנית בלבד ולא כדרישה מהותית. אשר להצהרת בטלות בעדים, נקבע כי יש לבחון, לצד ראיות הנוגעות לאומד דעת המצווה, אף אם הדרישות המהותיות של הצורה התקיימו. דבר זה משתנה ממקרה למקרה. אזכיר שוב את דבריו של כבוד השופט אי ברק בערעור בעניין אהרן: יידי אם אציין, בדרך השלילה, כי עצם העובדה כי בעריכת הצהרת הביטול השתתף אך עד אחד, אין בה כשלעצמה כדי לפגום בתוקפה של הצהרת הביטוליי.
19 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
שכיום, נוסחו החדש של סעיף 25 לחוק הירושה מחייב כתנאי יסוד לביטול הצוואה, כי זו תעשה בכתב ידו של המצווה ובאמצעות שני עדים.
81. מסקנות אלו, אינן תואמות את כוונת המחוקק כפי שהובעו בדברי ההסבר לתיקון 11 לחוק הירושה. הכרסום בשיקול הדעת בולט אף ביתר שאת, נוכח הדברים הבאים: חוק הירושה קובע ארבע צורות בלבד לעשיית צוואה. לצד האמור, בכל הנוגע לביטול צוואה, מונה החוק שש צורות לביטולה. ארבע הצורות הראשונות, הן ארבע הצורות לעשיית צוואה כאמור. הצורה החמישית היא ביטול צוואה על ידי השמדתה ואילו השישית נוגעת לביטול צוואה במשתמע על ידי עריכת צוואה חדשה. כיצד יש להתייחס לכך שמחד גיסא קבע המחוקק הגבלות צורניות מהותיות אותן נדרש לקיים בעת ביטול צוואה על פי אחת הצורות לעשייתה, ומאידך גיסא קבע אפשרות נוספת לביטול צוואה אשר אינה מחייבת עמידה באף תנאי, פרט להשמדת הצוואה המקורית! אפנה להתייחסותה של כבוד השופטת ע’ ארבל לדברים אלה במסגרת פסקה 15 לפסק דינה בדיון הנוסף בעניין אהרן :
“משהוסיף המחוקק צורות לביטול צוואה שאין בהן הסממנים הפורמאליים הנוקשים המצויים בייהגרעין הקשה” של הצורות לעריכת צוואה, הרי שהתפיסה המייחסת משקל ניכר לקיומן של אותן דרישות פורמאליות בעת ביטול צוואה נחלשת ומאבדת ממשקלה. ברי כי הדרישות הפורמאליות מיועדות, גם בהקשר של ביטול צוואה, להבטיח כי הביטול יבטא את רצון המצווה, וכי אין הוא נובע מנסיבות הפוגמות בכנות הרצון. דא עקא, המחוקק קבע כי ביטול צוואה על-ידי השמדתה אינו מחייב כל סממן פורמאלי שיש להקפיד במילוין. די לו למצווה שיקרע את הצוואה, הא ותו לא […] זאת ועוד, על-פי ההיגיון המצדד בשמירה נוקשה על הדרישות
הצורניות, כיצד זה נהיה בטוחים, לגבי צוואה שבוטלה על-ידי שהושמדה –
ובהיעדר כל דרישה צורנית – כי לא נפלו בביטול פגמים מהותיים […]? כל אלה מצבים אפשריים המחלישים את הטיעון הגורס כי הקפדה על הצורות הפורמאליות במעשה ביטול הצוואה, באותה מידה כמו במעשה עריכתה, תבטיח את אמיתות הצוואה והרצון. אף-על-פי-כן היה המחוקק נכון לוותר על דרישות הצורה וליתן תוקף לביטול על-ידי השמדה שאין לה תיעוד, שאין לה עדים, שנעשית לעתים בהיות המצווה בגפו. תיתכן גם אפשרות שהעתקי הצוואה לא כולם הושמדו, ואשר-על-כן עשויה להיפגע הוודאות באשר לשאלה אם הושמדה הצוואה אם לאו. מטעם זה יש לראות במעשה הביטול כשונה ממעשה יצירת הצוואה. על אותה מגמה של גמישות ניתן ללמוד גם מן האפשרות לבטל צוואה במשתמע, לבטל את כולה או את חלקה,
21 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ ת”ע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
“אין בידי להתעלם מהוראות החוק ומהדרישה שהוספה לסעיף 25 כי יתקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, דרישה שהיא קודמת, על-פי סדר ההוראות בחוק, להבטחת רצונו החופשי והאמתי של המצווה. ועדיין, על-פי הפסיקה והפרשנות שניתנה על-ידי חברי המשנה לנשיא בחוות-דעתו, למעשה, הוקרב רצון המצווה על מזבח הדרישות הצורניות, שכאמור, גם אם חשובות הן לכל הדעות, אין הן חזות הכול”.
ובהמשך:
“התיקון לחוק אינו חל על המקרה שבפנינו, ולא אבחן את השלכותיו על הסוגיה. לכשייבחן הנושא בבוא היום, אני סבורה כי יהיה מקום ליתן את הדעת גם על ההבדלים המהותיים בין עריכת צוואה לבין ביטולה, כפי שפורטו. אלה עומדים בעינם גם כיום וצריכים לבוא לידי ביטוי אף בהליך פרשנותו של התיקון לחוק. כמו כן יהיה מקום לבחון מה המשקל שיש ליתן לעובדה שפסק-דינו של בית-משפט זה בערעור, אשר הכיר בהבחנה שבין עשיית צוואה לבין ביטולה, עמד לנגד עיני המחוקק בעת תיקון החוק, אך הוא בחר שלא לסייגו במסגרת התיקון לחוק. לגישתי, הגבלת שיקול-דעתו של בית-המשפט אינה רצויה. כאמור, מדברי ההסבר לתיקון החוק, כמו גם מהתפתחות הדין בסוגיה זו, כפי שסקרתי לעיל, עולה כי המחוקק ביקש להמשיך את המגמה של מתן שיקול-דעת רחב יותר לבית-המשפט הדן בשאלה אם לקיים צוואה או ליתן תוקף לביטולה מקום שלא התקיימו רכיבי היסוד של הצוואה. אלא שהחוק המוגמר שיצא תחת ידי המחוקק עלול לבלום מגמה זו ולשים מוסרות על-ידי בית-המשפט במובן זה שנמנעת מבית המשפט היכולת ליתן את מלוא המשמעות המשפטית לתשתית העובדתית שנפרסה בפניו, וסופו של דבר הוא שרצונו של המצווה איננו מקויסיי.
ובהמשך:
“טוב יעשה המחוקק אם ישלים את אשר החל עוד בחקיקת חוק הירושה כנוסחו המקורי ויקנה לבית-המשפט את מלוא שיקול-הדעת לבחון את השאלה אם ליתן תוקף לצוואה שבפניו ולהכריע בה” (עמוד 714 לפסק הדין בדיון הנוסף).
85. דעת הרוב בדיון הנוסף הייתה נוקשה שכן היא אימצה למעשה, את ההבחנה אותה ערך כבוד השופט אי ברק בערעור באותה פרשה, בין “הדרישות המהותיות” של צורת הביטול, עליהן יש להקפיד
23 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
.”[…]
מה בין אופן הביטול הקבוע בסעיף 36 לחוק הירושה לבין אופן הביטול הקבוע בסעיף 8א לחוק
הירושה הדן בצוואות הדדיות? ומהי ההודעה בכתב הנדרשת בסעיף 8א לחוק הירושה?
89. האם על ייההודעה בכתביי הנדרשת בסעיף 8א לחוק הירושה למלא אחר דרישות סעיף 36 לחוק הירושה לעניין ביטולה של צוואה הדדית? היש נפקא מינה לעניין זהותו של כותב ההודעה! האם הודעה הנשלחת על ידי עורך דינו של אחר המצווים – די בה כדי לעמוד בדרישות הסעיף? כיצד על מסירת ההודעה להתבצע? על שאלות אלו ועוד בחר המחוקק שלא לענות. בניגוד לצוואת יחיד, הצוואה ההדדית מבוססת על אינטרס ההסתמכות בין שני המצווים. ביטול צוואתו של יחיד נעשה באמצעות פעולה משפטית חד-צדדית אשר שכלולה אינו מותנה בקליטתם של היורשים על פי צוואה. המתווה הקיים בסעיף 36 לחוק הירושה מטרתו הבטחת גמירת הדעת של המצווה בעת ביטול הצוואה, כאשר תכלית מסירת ההודעה בביטול צוואה הדדית לפי סעיף 8 א לחוק הירושה היא מניעת פגיעה באינטרס ההסתמכות של המצווה השני. המשקל מגמירת הדעת של המבטל משנה את משקלו לטובת ידיעת הצד השני וההסתמכות שלו בצוואה הדדית.
90. בכל הנוגע לצוואות הדדיות, הרי שפרט לחובה למסור את ההודעה למצווה השני, לא קבע המחוקק כל דרישה נוספת, צורנית או מהותית אשר יהיה בה כדי לבסס את אמיתות הביטול ואת גמירת דעתו של המצווה לבטל את צוואתו. בין אם כך ובין אם אחרת, בחירתו של המחוקק יילהקשיחיי את דרישות הביטול של צוואת יחיד, בה המוריש אינו מחויב בשום צורה או דרך ליורשיו העתידיים, ובד בבד להותיר את הדרישות לביטולה של צוואה הדדית כה עמומות אינה חפה משאלות. לכאורה, די בכך שהחפץ בביטולה של הצוואה ההדדית משגר הודעה לצד שכנגד והנה לך ביטולה של הצוואה ההדדית, ואין נפקא מינה לדרך עשיית הצוואה או לביטולה ועמידה בתנאי סעיף 36 לחוק הירושה. מן האמור ניתן ללמוד, כי המחוקק נתן ביטוי לרצון המצווה בין אם בעשיית הצוואה והמשקל הנדרש לה ובין אם לביטולה.
25 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’

95. דוגמה ליישומה של תפיסה זו עולה למשל במישור דיני הראיות. כך, ניתן לראות הליכים אזרחיים ופליליים בהם יירוככויי הכללים הראייתיים וניתן שיקול דעת רחב לבית המשפט ביחס למשקל אותו יש ליתן לראיות שהוצגו בפניו. הליך המעבר יימקבילות למשקליי, מחייב את זניחתם של כללי הקבילות הנוקשים והבעת נכונות רבה יותר להכיר בקבילותן של ראיות ובמידת המשקל אותו יש להעניק לכל ראיה (עייפ 951 / 80 יצחק קניר נ’ מדינת ישראל, לה (3) (1981) 505, 516; עייפ 5329 / 98 אחמד דג’אני נ’ מדינת ישראל, נז (2) (2003) 273, 282. מגמה זו מעודדת גישה לפיה אין להיצמד לכללים נוקשים של צורה אלא לבחון את המהות העולה מהראיות. אף בתחום המשפט הפרטי הועדפה החובה לנהוג בתום לב על פני דרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ”ט-1969 (עייא 579 / 83 הרי זוננשטיין נ’ אחים גבסו בע”מ, קבלני בנין, מב (2) (1988) 278; ע”א 986 / 93 יעקב קלמר נ’ מאיר גיא, נ (1) (1996) 185). אפנה לדבריהם של דניאל פרידמן ונילי כהן מתוך ספרם חוזים (כרך א – תשנייא) בעמוד 394 :
“…מקום שמוטלת דרישת צורה, אין לעשות כוונתו של המחוקק פלסתר, ואין להתעלם ממנה. עם זאת, בדרישת הצורה אין קדושה; אין היא מהווה מטרה כשלעצמה. אם קיימים כלים אחרים המשמשים ערובה לכך, שהשיקולים העומדים מאחורי כללי הצורה אכן באו על סיפוקם אין לדבוק בנוקשות בכללי הצורה; ראוי להפעיל במקומם כללים רציונליים המשמשים להם תחליף”.

96. בפסק הדין בעניין תייא 7511 / 86 יהודה אלבוים נ’ נוסנבלט, תשיין (2) 470 (1990) (להלן – ייעניין אלבויסיי), נדון עיקרון תום הלב בהקשר של דיני צוואות. באותו מקרה, נדרש בית המשפט לדיון בקיומה של צוואה שנעשתה על ידי מנוחה, אלמנה חשוכת ילדים, בעת מצוקה נפשית ובמסגרתה הורישה את רכושה לאדם זר עמו הייתה לה היכרות קצרה בלבד. כמו כן, נדרש בית המשפט לדון בביטולה של צוואה זו על ידי המצווה בדרך שאינה מנויה בסעיף 36 לחוק הירושה. כתב הביטול, ערוך היה בצורת מכתב הכתוב בכתב יד. המנוחה שלחה את המכתב לעורך הדין שאף ערך את הצוואה. המכתב נחזה להיות חתום על ידי המנוחה ובשוליו, הופיע אישור: יימאשר ביטול הצוואה מגב’ שרה אדלר”י. כתב הביטול נחתם על ידי עורך הדין. בית המשפט קבע כי נוכח העובדה שמסמך הביטול נחתם בפני עד אחד בלבד, אזי, אין הביטול עולה כדי ביטול מפורש על דרך של צוואה בעדים. בפסק הדין, מצא בית המשפט להשלים חסר זה באמצעות עיקרון תום הלב תוך שציין כי בשל נסיבותיו החריגות של המקרה בהן היחסר” במסמך הביטול נגרם אך בשל מחדליו של עורך הדין – ניתן לראות “חסר” זה כאילו הושלם, דהיינו, כי מסמך הביטול נערך למעשה בפני שני עדים. הערעור על פסק הדין נדחה במסגרת עייא 1636 / 90 יהודה אלבוים נ’ שבתאי ניסנבלט ( 31 . 12 . 1990 ).
97. דברים אילו יפים גם למקרה שלפניי. לו העורך דין היה דואג להבאת עד נוסף למעמד הביטול לא היינו נדרשים למסע זה.
27 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
מה דינה של הוראה בצוואה המגבילה את יכולתו של מצווה לבטלה?
103. כזכור, המנוח כלל בצוואתו כלל הוראה מיוחדת לעניין האופן שבו ניתן יהיה להביא לביטולה. הבא ניזכר בה: “הנני מורה בזה כי צוואתי זו תעמוד בתוקפה כל עוד לא תבוטל ו/או תשונה על ידי בנוכחות שני עדים ובחתימתם ועד אז יעמוד שטר הצוואה בתוקפו כמו כל שטר צוואה המוכר במדינת ישראל כפי תקנות חזייל הנוהגות בישראל”.
104.

סעיף 27 לחוק הירושה קובע כדלקמן : “חופש לצוות
27. (א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה”.
105. בכל הנוגע לביטולה של צוואה, נתן המחוקק דעתו לאפשרות לפיה ייתכן שרצון המצווה ישתנה ועל כן יש לאפשר לו לשנות, לתקן או לבטל את צוואתו כדי ליתן ביטוי אמתי ומדויק לרצונו. המעיין בסעיף 27(ב) לחוק הירושה, ילמד כי מקום שבו הוראה בצוואה שוללת או מגבילה את זכותו של המצווה לשנות את צוואתו או לבטלה – היא חסרת תוקף. אפנה בהקשר זה לדבריו של כבוד השופט אי ברק בעמוד 474 לפסק הדין בערעור בעניין אהרן :
[…] עריכת הצוואה היא ביטוי לכבודו של המצווה ולקניינו […]. ברצותו – עושה צוואה; ברצותו – נמנע מלעשות צוואה; ברצותו – משנה צוואה שעשה או מבטלה; ברצותו – משאיר את הצוואה ללא כל שינוי או ביטול. עניין לנו באוטונומיה של הרצון הפרטי, ואותה עלינו לכבד. על-כן, כל הוראה – אם בצוואה ואם מחוצה לה – שלפיה לא ישנה המצווה את צוואתו או יבטלה – אינה תופסת (ראו סעיף 27 לחוק הירושה)”.

106. כאשר נשאל עורך דין מה הייתה כוונתו של המנוח בהכניסו הוראה זו לצוואתו, ציין את הדברים הבאים (עמוד 16 לפרוטוקול הדיון מיום 15 . 1 . 2019 שורות 18 – 26 ):

ית. הכוונה בלשונו, זה נוסח שמופיע בצוואות רבות מאוד שבה אני מצהיר, חותם הצוואה מצהיר שאם הוא ירצה לשנות את צוואתו הוא יכול לעשות את זה אבל בתנאי כפי שמופיע. השינוי התבצע בדרך אחרת,
29 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’

10. ביום 6 . 5 . 2018 הגישו שלושת בניו של המנוח (להלן – “המבקשים”) בקשה לקיום צוואת המנות לרשם לענייני ירושה.

11. ביום 15 . 5 . 2018 הוגשה התנגדות לצוואה באמצעות אחת מבנותיו של המנות (להלן – “המתנגדתיי). במסגרת כתב ההתנגדות נטען, כי המסמך לביטול הצוואה נערך ונחתם באמצעות עורך הדין אשר הכיר את המנות ופעל על פי רצונו. לפיכך, יש לפסוק כי צוואת המנוח אשר הוגשה לקיום מבוטלת ואיננה נושאת כל תוקף חוקי.

12. ביום 21 . 5 . 2018 הודיע בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, כי אין בכוונתו להתערב בהליכים הנוגעים לבקשה.

13. ביום 15 . 1 . 2019 התקיים דיון ההוכחות בתיק (להלן – “הדיוויי), במסגרתו נחקר עורך הדין. פרט לעורך הדין לא הוזמנו עדים נוספים לחקירה על ידי מי מהצדדים.
עיקר טענות הצדדים
טענות המבקשים
14. יש לראות בצוואת המנוח כצוואה כתקפה לכל דבר ועניין היות והיא נערכה על פי הדין. ביטול הצוואה נעשה בעקבות לחץ והשפעה בלתי הוגנת מצד המתנגדת ואחיותיה.
15. לאחר שנודע לאחת מבנותיו של המנוח על דבר עשיית הצוואה והדרתה ממנה, היא נמנעה מלהגיע לדירת המנוח במשך מספר חודשים, תוך שדאגה לעדכן את המנוח, כי היא סובלת מבעיות לב ואף נאלצה להתאשפז בבית החולים.
16. אשר לאומד דעת המנוח, טענו המבקשים כי המנוח בעצמו אישר בפניהם כי היה נתון ללחץ מצד בנותיו ואף אמר למבקש 3 מפורשות, כי הוא מודאג מאוד ממצבה הבריאותי של בתו אשר התדרדר בעקבות הדרתה מצוואתו. לטענתם, המנוח סיפר להם שבעקבות כך החליט לבטל את צוואתו. משכך נטען, ביטול הצוואה – אינו רצון חופשי.

17. פעולת הביטול משוללת כל תוקף, שכן בנוסח הצוואה עצמה הקפיד המנוח להתייחס לאפשרות של ביטול צוואתו תוך שציין מפורשות, כי הצוואה תעמוד בתוקפה כל עוד לא תבוטל ו/או תשונה על ידו בנוכחות שני עדים ובחתימתם. 3 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
ת.
לא אצלי.

שאלת בית המשפט: אתה יכול להגיד בוודאות מוחלטת שרצון המנוח היה לבטל את הצוואה?
ת.
באותה העת התרשמתי שכוי.
108. האם יש בהוראת סעיף 27(ב) לחוק הירושה כדי להביא לבטלותה של הוראת המנוח בצוואתו? סבורני כי התשובה לשאלה זו היא חיובית. וזאת על שום מה? הוראותיו של סעיף 36 לחוק הירושה הן ברורות ואינן משתמעות לשתי פנים. הראיות שהוצגו בבית המשפט כמו גם עדותו של עורך הדין, בכל הנוגע לנסיבות עריכת הביטול מצביעות בברור, כי פעולת הביטול נעשתה על פי רצונו האמתי של המנוח.
בעת נעילה
109. ועתה שמסענו זה מגיע לסיומו יש להשיב על השאלה שפתחה את פסק הדין – המנוח כאמור ביטל את צוואתו על ידי השמדתה ומשכך הושלמה עשיית ביטול הצוואה כדין. השתכנעתי כי רצון המנוח אותו אף הביע בפני עורך הדין, היה לבטל את הצוואה. לא מצאתי בהתנהגותה של הבת שנפגעה מהדרתה מהצוואה, ככזאת העולה לכדי השפעה בלתי הוגנת.
110. חרף העמידה בדרישות של ביטול צוואה באמצעות השמדה, סבורני כי הראיות החיצוניות מצביעות באופן חד משמעי, כי המנוח ביקש לבטל את הצוואה אותה ערך רק זמן קצר קודם לכן, וכי לו העורך דין לא היה מתרשל וטורח להביא עד נוסף לא היינו נדרשים למסע שבו הלכנו בתיק זה. לכך נוסיף את עקרון תום הלב שחלחל גם לדיני צוואות. בכל הנוגע להוראת המנוח בצוואתו ביחס לביטולה על ידי שני עדים בלבד ומעשה קניין, הרי שכבר נפסק כי הוראה המגבילה את אופן ביטול הצוואה משולה היא להוראה חסרת תוקף מבחינת דיני הצוואות, שכן היה בה כדי להגביל את אופן הביטול על ידי המנוח אף על ידי השמדתה. משכך נאמר כי על פי הוראת לשון סעיף 27 לחוק הירושה, יש לראות הוראה כזאת בצוואה כחסרת תוקף.
111. אשר לביטול הצוואה באמצעות עד אחד בלבד, אומר בזהירות הראויה, כי נכון להיום עדיין הלכת אהרן שרירה, קיימת ופועמת, וככזאת בנסיבות המיוחדות כפי שהובאו במקרה שלפניי ניתן לבטל את הצוואה גם באמצעות עד אחד. אציין, כי מצופה היה שבתיקון 11 המחוקק ייתן דעתו בין המבחנים האמורים לחול בעת עשיית צוואה לבין המבחנים בעת ביטול הצוואה אך כאמור הדבר לא נעשה. “אין דרך ביטול הצוואה כדרך עשייתה”.
31 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
116. בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו אשר כללו שני דיונים, ישיבת הוכחות, היקפם של כתבי בי-דין, היקף העזבון (העשוי להגיע לעשרות מיליונים) נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כהוצאות ושכר טרחה הוא בסך כולל של 45 , 000 ₪ כולל מעיימ אשר ישולמו על ידי הנתבעים.
117.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור התיקים שבכותרת.
118.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.
ניתן היום, יייב כסלו תשייפ, 10 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
איריס אילוטוביץ’ סגל, שופטת
33 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
גברת ש. ציינה, כי המבקש 1 שכנע את אביה המנוח לערוך צוואה על פי דין תורה. במסגרתה ציווה את כלל עיזבונו לבניו באופן בלעדי. עם מות האב ולאחר עיון בצוואתו, הודיעו אחיה של גברת ש. כי הם מוותרים על ירושתם הבלעדית על פי הצוואה, וכי דה פקטו הירושה חולקה באופן שווה בין כל ילדיו.
25. למשמע דברים אלה, עלה חשש בליבה של המתנגדת שמא המבקש 1 פעל באופן דומה גם עם אביהם. בשיחה שקיימה לאחר מכן עם אחותה, נודע למתנגדת כי אכן, אביהן ערך צוואה לפיה הוא מוריש את כל רכושו לבניו בלבד על פי דין תורה. המתנגדת הוסיפה וציינה כי לפי מיטב ידיעתה, משנודע לאחותה על צוואתו של אביהן היא פנתה אליו בטענה כי אין זה ראוי שיפלה בין בניו ובנותיו. למשמע דברים אלה, החליט המנוח מיוזמתו לבטל את הצוואה, באמצעות אותו עורך דין שערך עבורו את הצוואה.

26. המבקשים הם אלה אשר לחצו על המנות והשפיעו עליו שיערוך צוואה על פי דין תורה ובמסגרתה ידיר את בנותיו. המבקשים שילמו לרב אשר ילווה את המנות על בסיס יומי ייויעשה לו שטיפת מוח שיש לעשות צוואה לפי דין תורה – קרי שרק הבנים יירשו אותו. המנוח השתכנע, ערך את הצוואה וחתם עליהיי (סעיף 7 לתגובת המתנגדת מיום 27 . 11 . 2019 ). על כן, אין חולק בדבר העובדה שהמנוח ידע והבין על מה הוא חותם, וכי כל רצונו היה להימנע מגרימת סכסוך משפחתי עתידי בין
ילדיו.

27. אשר לטענה כי ביטול הצוואה נעשה בנוכחותו של עד אחד בלבד, נטען כי במסגרת דנייא 7818 / 00 יוסף אהרן נ’ אמנון אהרוני, נט (6) 653 (2005) (להלן יידיון נוסף בעניין אהרו’י) נדונה השאלה, האם ניתן ליתן תוקף לביטול צוואה אשר נחתמה בפני עד אחד בלבד. בפסק הדין נקבע, כי לבית המשפט נתונים הכלים המקצועיים לצורך בחינתו של פגם זה וזאת, מקום בו ניתן לסמוך על עדותו של אותו העד או על בסיסה של תשתית ראייתית אחרת. שעה שעורך הדין העיד כי להתרשמותו המנוח רצה לבטל את צוואתו וכי הדבר נעשה על פי רצונו, ניתן בהחלט להתגבר על פגם זה.
28. המנוח נפטר בשנת 2015 – מספר שנים לאחר האקט של ביטול הצוואה, לפיכך יש לראות בבחירתו של המנוח שלא לערוך צוואה חדשה חיזוק לעמדתו ורצונו הגמור לביטול הצוואה, ולכך שכל ילדיו ירשו אותו בחלקים שווים.
29. המנוח הבין את השפה העברית ולא היה זקוק למתורגמן אשר יסביר לו את המשמעות של הליך ביטול הצוואה בשפה הפרסית.
5 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’

34. אם לא די שהצוואה בוטלה על ידי השמדתה, אזי היא בוטלה גם באמצעות עורך הדין שהיה עד לעריכתה. מה פירוש המנוח “ביטול במפורש”י? לשאלה זו נדרש כבוד השופט אי ברק בעייא 719 / 97 אהרן נ’ אהרוני, פייד נייד (3) 469, 475 – 476 (2000) (להלן – ייעניין אהרויי):
“הצהרת ביטול הינה פעולה משפטית חד-צדדית, אשר שכלולה אינו מותנה בקליטה על-ידי היורשים על-פי צוואה. מבחינה זו היא דומה לצוואה. עם זאת הצהרת הביטול – להבדיל מביטול משתמע על-ידי עריכת צוואה חדשה (הדרך השלישית) – אינה צוואה. צוואה היא ייצור “אמבולטורייי […] היא פועלת את פעולתה המשפטית לאחר מותו של המוריש. לא כן הצהרת ביטול. זו פועלת את פעולתה המשפטית מיד. כשם שלא יעלה על הדעת לטעון כי השמדת הצוואה (כגון קריעתה) היא עריכת צוואה חדשה, כך אין זה מתבקש כלל כי הצהרת ביטול מהווה, היא עצמה, צוואה”.
אשר למונח “באחת הצורות לעשייתה”
35. נקבע כי מונח זה מתייחס לארבע הצורות לעריכת צוואה הקבועות בסימן א’ בפרק השלישי לחוק הירושה:
*
צוואה בכתב יד;
0
צוואה בעדים ;
*
צוואה בפני רשות ; צוואה בעל-פה.
*
36. הנה כי כן, יביטול במפורש”י של צוואה מהווה פעולה משפטית חד-צדדית של המצווה אשר צריך שיעשה ייבאחת הצורות לעשייתהיי. יובהר – כי אין נפקא מינה לעניין זה באיזו צורה נערכה הצוואה אשר כעת מתבקש ביטולה. יילא חייבת להיות התאמה בין הצורה שבה נעשתה הצוואה ובין הצורה שבה בוטלה. כך למשל, צוואה בכתב יד – אין מניעה לבטל אותה בעל פה, ובלבד שנשמרו התנאים לשימוש בצורה זו…” (שוחט, בעמי 341).
37. לא מצאתי לקבל את טענת המבקשים לפיה על ביטול הצוואה להיעשות בדיוק באותו האופן שבו היא נערכה. כל שנדרש הוא שמעשה הביטול יקיים את כלל הדרישות המהותיות והצורניות אשר נקבעו בחוק הירושה לשם אחת מהצורות לעריכת צוואה. אפנה בהקשר זה לדבריו של כבוד השופט אי ברק בעמוד 475 לפסק הדין בעניין אהרון :
7 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

ת”ע 34556 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’ תייע 34562 – 05 – 18 א. ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח’
מתבטלים על סמך פקפוק […] והוכחה כזו תיתכן אך ורק על-ידי חזרה, שנעשית בצורה פורמאלית מסוימת, ועל-ידי ביטול שהוא ביטול מפורש, הכול כמצווה בסעיף 36 לחוק. אמנם כן, תוקפה של צוואה יסודו בהנחה, שההוראות המובעות בה ניתנו מתוך רצון אמיתי וגמירות דעת מוחלטת, ולכן, גם אם נתמלאו כל הדרישות הצורניות הקבועות בחוק לעריכת צוואה, עדיין מקום יש לתהות, אם אכן היו כאן רצון אמיתי וגמירות דעת מצד המצווה […] אך הוכחת רצון – או אי-רצון – זאת גורמת לכך שבית המשפט לא ייתן ידו לקיום הצוואה. אך משקוימה הצוואה, והטענה הנטענת אינה שהצוואה נערכה בשעתו שלא ברצון המצווה, אלא שבאיזה שהוא מועד לאחר עריכת הצוואה גילה המצווה ספקות באשר לרצונו העכשווי […] אין בכוחו של רצון עכשווי זה לבטל את רצונו הקודם, אלא אם וכאשר גם רצון הביטול העכשווי ערוך הוא כדת וכדין, כמצוות סעיף 36 לחוק”.
מה הדין מקום בו לא קוימו הדרישות בצורה דווקנית כלשון החוק בעת ביטול הצוואה?

40. דיני הצוואות מכילים בתוכם מתח בין השאיפה לקיים את רצון המת לבין הצורך לעמוד בדרישות הצורניות בהן נדרש המצווה לעמוד לשם הבטחת רצונו (דיינ 40 / 80 קניג נ’ משיב, פייד לו(3) 701, 722 – 721 (1982)). לצד הצורך לעמוד בדרישות צורניות לשם יצירתה או ביטולה של צוואה, גברה ההכרה בכך שהקפדה על כללים נוקשים מידי עשויה דווקא לסכל את רצון המצווה.
41. סוגית סמכותו של בית המשפט לרפא פגמים צורניים בביטול צוואה נדונה בהרחבה בערעור בעניין אהרן, וכן במסגרת הדיון הנוסף באותה הפרשה. המדובר היה במצווה אשר ערך תצהיר לביטול צוואתו. התצהיר נכתב בכתב ידו ונחתם בפני עד אחד בלבד – עורך הדין אשר ערך את התצהיר. בכל הנוגע לקיומה של צוואה – מאפשר סעיף 25 חוק הירושה לקיימה על אף קיומו של פגם או חסר בצורתה. להלן סעיף 25 לחוק הירושה כנוסחו במועד מתן פסק הדין :
“קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה
25. (א) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 או בכשרות העדים.

(ב) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד ובדבר גמירת דעתו של המצווה, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, לקיימה אף בהעדר חתימה או תאריך כנדרש בסעיף 19″. 9 מתוך 33

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!