בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו א”פ 15304 – 04 – 19 א. נ’ ש. ואח’
11 ספטמבר 2019
לפני כבוד השופט ארז שני בעניין: – גב’ מ. ש.(זו שמבוקש לה מינוי אפוטרופוס)
המבקשת:
א. א.
נגד
המשיבים:
1. ש. ש. 2. מ. כ. 3. ח. ש. 4. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב 5. משרד הרווחה והשירותים החברתיים-ת”א
נוכחים: המבקשת וב”כ – עו”ד רפאל עמיעד; עו”ד קרין חיל המשיב 1 וב”כ – עו”ד גיא מזור (מייצג אף את האשל”א) המשיבים 2 – 3 לא התייצבו ב”כ היועמ”ש – עו”ד איריס עמרמי
פסק דין
בפניי בקשת בתה של אשלייא, בתמיכתו של אחד מילדיה של האשלייא, להתמנות כאפוטרופא לה.
דומה שאין עורר, כך פתחתי את הדיון ולו לאור הנתק הקיים בין המבקשת לבין אביה ולבין האשלייא, כי לא יהא זה מן הראוי למנות את המבקשת כאפוטרופוס ועם התפתחותו של התיק מבינה זאת אף המבקשת.
למעשה, כפי שאומרת המבקשת במי מכתבי טענותיה, כי עניינה המרכזי הוא בפיקוח על אמה ובדאגה לטובתה גם אם לא היא זו שתהא האפוטרופא – להפך – אולי מינוי אפוטרופוס יאפשר חידוש קשר בין הבת לבין אמה וימנע מאביה של המבקשת להשתלט על השיח ועל חייה של האשלייא.
בשלב זה קיים מינוי זמני ליישי שירותי אפוטרופוס”, המשמשת כאפוטרופא לגופה ולרכושה של האשלייא.
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו 15304 – 04 – 19 א. נ’ ש. ואח’
א”פ
11 ספטמבר 2019
אלא מאי, שהאשלייא הינה בשנות השמונים לחייה, בעלה מבוגר הוא יותר – לו יזכו שניהם לחיים טובים וארוכים. הצפי הוא כי באופן סביר, עם התבגרותו של אדם גדלים צרכיו ולימים אם יידרש אי מי לאשפוז, אזי מדובר בעלות שהיא הרבה למעלה מסך 10 , 000 ₪ לחודש וזאת עוד טרם נכנסנו לשאלות בהזנחת שיניה של האשלייא, תקופת הזנחת בריאותה ועוד.
ככלל, קבעתי בשעתו כי כאשר מתבגר אדם גם אם לא מונה לו אפוטרופוס וגם אם לא הוכרז הוא כפסול דין, הופך הוא למעין דמות מוחלשת מבחינת כוחותיו הפיזיים, הנפשיים ואולי אף המשפטיים. הסובבים אדם כגון דא חייבים נקיטת זהירות יתרה במעשיהם, כך שנדע ונוודא קיומם של אמצעים מלאים לאותו אדם מוחלש.
הסברתי כי אין כל חובה למנות אפוטרופוס לאדם המטופל כהלכה והזקוק לאפוטרופוס כל עוד מטופל הוא כהלכה, שהרי זכותם של בני המשפחה ופעם היתה זו אף חובתם, לטפל בזקניהם לא רק בבחינת מידת חסידות, אלא אף בבחינת מידת ייכבד את אביך ואת אמך”.
אלא שהמשפט מתערב ודואג למינוי אפוטרופוס בשונה מן האמור בתסקיר, כאשר מתחיל להתקיים חשש של ניהול הרכוש אשר נועד לתמוך באשלייא ומסכן או מתעלם מצורכי האשלייא.
המלצתו של התסקיר שאין הכרח או יתרון במינוי אפוטרופוס והמסקנה נוגדת לחלוטין את המתואר בתסקיר. אף שלא בנקל יסטה בית המשפט מהמלצותיו של מומחה ופקידת הסעד היא מעין מומחה, כאן המקום לסטות מן המסקנה. אמרתי שאין לי ספק אף מתוך המתואר בתסקיר שהאשלייא זקוקה לאפוטרופוס.
כאשר נכתב כי אין יתרון במינוי אפוטרופוס, לא רק שהמסקנה מתעלמת מגילו של הבעל, אלא שהיא מתעלמת מכך שהוא העביר דירה אותה קיבל בירושה, לידידה של המשפחה; היא מתעלמת מכך שהאשלייא אומרת כי רכב מסוג …. אשר נרכש בסך של כ- 215 , 000 ₪ מומן על-ידי האשלייא ובעלה (אותה ידידה, גב’ …., מכחישה זאת); היא מתעלמת מן העובדה שהבעל מכר דירה נוספת אשר היתה על שם האשלייא, לטענתו לפני כשש שנים וכי הוא לדבריו נתן את הכסף לילדיו.
אלא שברור כי כבר לפני שש שנים לקתה האשלייא בכל התסמינים הגופניים אשר תיארתי לעיל במילים אחרות והבעל אינו רק משתיק אותה, אלא הוא עושה ברכושה כרצונו.
אותה ידידה (גבי …) סיפרה כי קיבלה במתנה מהבעל סך 100 , 000 ₪ וגם אם אין נכונה הטענה כי היא מקבלת מדי חודש כספים מן הבעל, עצם המתת אשר קיבלה ממנו במיליונים, בטח במאות
