בחסויים ואח’ נגד האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב

2-4g
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

איים 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
לפני כב’ השופטת איריס אילוטוביץ’ סגל
בעניין: הגברת ש.ל (אדם שמונה לה אפוטרופוס)
מבקשת:
הקרן לטיפול בחסויים על-ידי באת כוחה -עורכת הדין סימה סלע פלקס ואח’
נגד
משיבים:
1. ש.ל (האדם שמונה לו אפוטרופוס) על-ידי האפוטרופה לדין מטעם הסיוע המשפטי עורכת הדין שוש חן נחום
2. ק.א.ל
3. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב משרדי ממשלה
החלטה
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן – “חוק הכשרות”)
“ימלא פי, תהילתך;
כל היום’ תפארתך.
אל – תשליכני לעת זיקנה;
ככלות כוחי, אל תעזבני.”
(תהילים פרק עא פסוקים ט,י)
לפניי בקשה למתן הוראות, במסגרתה עתרה הקרן לטיפול בחסויים – המרכז הישראלי לאפוטרופסות (להלן – “הקרן לטיפול בחסוייםיי), אשר מונתה כאפוטרופוס קבוע לגופה ולרכושה של הגברת ש.ל (להלן – “גברת ש.ליי).
במסגרת החלטה זו תבחן השאלה – האם יש להעביר אדם שמונה לו אפוטרופוס למוסד סיעודי חרף התנגדותו?
בצידה של שאלה זו עומדת שאלה נוספת והיא באשר לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ליתן ייצו יציאה” לאדם שמונה לו אפוטרופוס ממוסד רפואי.
אילו השאלות המונחות לפתחי לשם הכרעה.
1 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

איים 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
51. ואולם, בכל הנוגע לאלה הזכאים להגיש בקשה למתן צו יציאה על פי סעיף 8(א) לחוק לניהול מוסדות כאמור, ניתן לראות כי המדובר בשניים בלבד: ייהמוסד הנוגע בדבריי והיועץ המשפטי לממשלה. בצדק נטען כי הקרן לטיפול בחסויים, אשר מונתה לשמש כאפוטרופה לגופה ולרכושה של הגברת ש.ל, איננה מנויה על אותם גורמים המוסמכים להגיש לבית המשפט בקשה כאמור. אשר ליימוסד הנוגע בדבריי, קרי, בית החולים, בית המשפט אמנם קיבל את עמדת נציגו בדבר סיום תקופת האשפוז של גברת ש.ל וסירובה להתפנות מבית החולים, אולם אין די בצירוף עמדת בית החולים לצורך עמידה בדרישות הסעיף.

52. יצוין, כי בקביעה זו, לקחתי בחשבון את נימוקיה של נציגת בית החולים ולפיה, בית החולים טרם הגיש לבית המשפט בקשה למתן צו יציאה כדין שכן סבר כי די בהליך הנוכחי במסגרתו החלה הקרן לטיפול בחסויים כדי להגיע לפתרון העניין (עמוד 8 לפרוטוקול הדיון מיום 4 . 12 . 2019 , שורות 12 – 13 ). ואולם, בנסיבות בהן לא היועץ המשפטי לממשלה ולא בית החולים הגישו בקשה לייצו יציאהיי – הרי שלא קמה להם עילת תביעה על פי החוק לניהול מוסדות ולא ניתן להידרש לסעד הפינוי הקבוע בו.
53. שעה שאין חולק, כי בית החולים לא הגיש את התובענה מושא החלטתי זו איני נדרשת להכריע אשר לסמכותו או אי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בייצו יציאהיי לפי חוק לניהול מוסדות, והדיון שבו תיאורטי בלבד. עם זאת, רוח הדברים מנשבת בהחלטתי זו והרציונל של החוק בנוגע למתן ייצו יציאהיי יש בו כדי להשליך על המקרה שלפניי. דווקא כאן, המקור הסמכותי אינו נשאב מהחוק לניהול מוסדות אלא דווקא מהוראת לשון סעיף 68 (א) לחוק הכשרות.
ואסביר.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופסות
54. סעיף 68(א) לחוק הכשרות מסמיך את בית המשפט לנקוט בכל אמצעי הנראה לו לשם שמירת עניינו של אדם שמונה לו אפוטרופוס כפי שיפורט להלן :
“סמכות כללית לאמצעי שמירה
68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו”.
11 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

אייפ 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם;
[…]
לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב.
(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו לדאוג לענייניו בלא מינוי כאפוטרופוס; מינה בית המשפט אפוטרופוס לאדם כאמור ייתן הוראות באשר לתפקידיו ולסמכויותיו של האפוטרופוס, בשים לב להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), ובלבד שלא יוסמך האפוטרופוס לקבל החלטה בשמו של אדם בניגוד לרצונו.
[…]
(ה) בבוא בית המשפט לקבוע את העניינים שיימסרו לאפוטרופוס שמונה לפי סעיף זה יצמצם בית המשפט ככל האפשר את העניינים שיימסרו לאפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בלי לקבוע עניינים נוספים”.
60. מאמציה של הקרן לטיפול בחסויים לדאוג לשלומה ולבריאותה של הגברת ש.ל במסגרת גבולות הגזרה המותווים בחוק – נתקלו בקשיים. כזכור, בחודש אוקטובר 2019 פנה בית האבות שבו שהתה הגברת ש.ל ללשכת הרווחה בבקשה להוציא צו הרחקה כנגד ביתה של הגברת ש.ל, אשר הגיעה עמה לבית האבות ושהתה לצידה לאורך כל שעות היממה. בתה של הגברת ש.ל, אישה נכה בעצמה, מצאה לה מחסה לצד מיטתה החמה של אימה הסיעודית בבית האבות וחיבלה בתהליכי החלמתה. הצוות הרפואי בבית האבות תיאר את הבת כאישה מוזנחת, אגרסיבית, עוינת, חשדנית, שתלטנית ואף מסוכנת. היא לא פסקה להתעמת עם המטפלים ולהפריע להם במהלך עבודתם. בסמוך לאחר מכן, חלה התדרדרות חמורה במצבה הרפואי של גברת ש.ל והיא אושפזה בבית החולים. והבת! מצאה לה מחסה נוסף, הפעם לצד מיטתה של האם בבית החולים.
61. והנה – תם האשפוז. הגיעה העת להשתחרר מבית החולים. והגברת ש.ל! היא מתנגדת לשחרורה בכל תוקף. האם המדובר בהתנגדות כנה ואמיתית? האם המדובר ברצון שהתגבש כתוצאה מהשפעתה של הבת? באן אם כך ובין אם אחרת – זהו רצונה של גברת ש.ל – וברצון זה שומה על בית
13 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

אייפ 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
(3) בדרך שתאפשר לאדם לממש את יכולותיו ולשמור על מרב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו’י.
[…]
(ד) האפוטרופוס יסייע לאדם ויעודד אותו לקבל החלטות בעצמו בעניינים הנוגעים לו, ככל שהאדם מסוגל לכך.
[……..]
() האפוטרופוס יתייעץ לפי הצורך עם גורמים מקצועיים ובני משפחה וחברים קרובים של האדם וייעזר בהם לשם קידום ענייניו, והכול תוך שמירה על פרטיותו.
(ח) אפוטרופוס, לרבות אפוטרופוס שמונה לאדם שמצבו ויכולת הבנתו משתנים מזמן לזמן או מעניין לעניין, יפעל במילוי תפקידיו מתוך התחשבות בשינויים במצבו או בהבנתו, לרבות לעניין שמיעת דעתו, התייעצות עמו, התחשבות ברצונותיו ועידודו לקבל החלטות ולנהל את העניינים הנוגעים לו בעצמו בזמנים או בעניינים שבהם הוא מסוגל לכך”.
65.
בכל הנוגע להליך קבלת ההחלטות בעניינו של אדם שמונה לו אפוטרופוס, נקבע המתווה
הבא:
דרכי קבלת החלטות בעניינו של אדם שמונה לו אפוטרופוס
167. (א) האפוטרופוס ישמע את דעת האדם שהוא אפוטרופסו, ישתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ויתייעץ עמו, אם ניתן לברר את דעתו; לשם כך ימסור האפוטרופוס לאדם את המידע הדרוש לו, לרבות מהות העניין נשוא ההחלטה או הפעולה, החלופות האפשריות, היתרונות והחסרונות שבבחירת כל אחת מהן ואת המלצתו של האפוטרופוס, אם ישנה, והטעמים ביסודה; לעניין סעיף זה, “ניתן לברר את דעתו” ו”מסוגל להבין בדבר” – לרבות לאחר שניתן לו מידע בדרך האמורה בסעיף קטן (ג).
(ב) בקבלת החלטות בעניינים שבסמכותו יפעל אפוטרופוס לפי המפורט להלן:
[…]
(2) אם לא נתן האדם הנחיות מקדימות – לפי רצונו של האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר ואת משמעות ההחלטה, ואם לא ניתן לעמוד על רצונו
15 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

אייפ 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
אדם, למשל, יפגע בטובתו, יהיה מקום להגבילו. הגבלה כאמור תיעשה באופן המינימאלי הנדרש, בהתאם לעקרון האמצעי הפחות מגביליי.
68. הנה כי כן, התיקון לחוק שם אמנם דגש משמעותי על צורך להתחשב ברצונו של אדם שמונה לו אפוטרופוס אולם לא העניק לצורך זה מעמד בכורה בכל מקרה ומקרה. בהתקיים סתירה בין הפתרון שבו האדם חפץ, לבין עמדתם הברורה של האפוטרופוס ויתר גורמי המקצוע הרלוונטיים ביחס לפתרון זה, על ההחלטה להילקח בראי “טובתו הכוללת”י של אותו אדם. לשון אחר – על בית המשפט להתחשב ברצונו של אדם שמונה לו אפוטרופוס, במסגרת מכלול שיקוליו, אך בסופו של דבר, עליו לבסס הכרעתו אך ורק לאחר בחינה כוללת ומקיפה של נסיבות המקרה שהובא לפניו ולאחר בדיקה מדוקדקת וקפדנית של העדויות ומסד הנתונים.

69. אייפ (נצי) 58088 – 06 – 19 פלונית נ’ פלונית ( 27 . 11 . 2019 ) (להלן – ייפסק דין פלוניתיי), עסק במקרה בעל נסיבות דומות, שבו נדרש בית המשפט להורות על העברתה של פלונית, גברת שמונה לה אפוטרופוס, למוסד סיעודי בניגוד לרצונה. לנוכח דבריו היפים של כבוד השופט אי זגורי מצאתי לנכון להביאם גם כאן כפי שהובאו בסעיף 16 לפסק הדין:
“חייבים אנו לזכור את הקשר נפש-גוף. אי אפשר להציל האחד ולפגוע באחר. הנה שוב מדוע עיקרון ההשתתפות בהליך של אותו אדם צריך להיות עיקרון מקודש. על בתי המשפט ללמוד את הנעשה בחיי האדם מתוך סביבתו הטבעית, מתוך נקודת ראותו שלו, מתוך המבט שלו על החיים ועל התהליך המשפטי. במהלך כל הדרך מחוייב בית המשפט להזהיר עצמו מלנהוג בשיפוטיות במובן הביקורתי של המילה, לאורך כל הדרך מצווים כולנו לזכור לכבד את הדרך שאותה אדם בחר לעצמו בחייו (גם במקרים של כמעט אפס מודעות עצמית וגם במקרים ש”אנו” – החברה חושבים שמדובר בדרך מזעזעת לחיות את החיים). ההתערבות בחיי אותו אדם עלולה לטלטלו מן הקצה אל הקצה. היא יכולה להציל את גופו אך להרוג את נשמתו. מדובר באיזון עדין שיש לערוך”.

70. בנסיבות שלפנינו, ניצב מהכיוון האחד – רצונה הברור של הגברת ש.ל שלא להתפנות מבית החולים ולא להגיע לבית אבות. כיבוד רצונה אם כך, מחייב לכאורה את המשך הישארותה בתחומיו. אחזור ואפנה בנקודה זו, לעדותה של האפוטרופה לדין בבית המשפט כפי שניתנה במהלך הדיון מיום 4 . 12 . 2019 (עמוד 7 לפרוטוקול הדיון, שורות 3 – 9):
“אני ראיתי אותה, ישבתי בחדר שלה יותר מחצי שעה, שוחחתי איתה, אני סבורה שזה רצונה, היא הייתה קוהרנטית מאוד, האישה יודעת להביע את רצונה, אני יכולה לומר שניתן להרגיש את עניין הזיכרון שלה, לא צריך להיות רופא בשביל זה אבל היא יודעת להביע את רצונה והיא אמרה לי שהיא לא
17 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

אייפ 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
כי הדירה ממוקמת בקומה שלישית ללא מעלית, והמצבה הרפואי של הגברת ש.ל אינו מאפשר לה להתנייד. משכך הצטרפה האפוטרופה לדין לבקשת האפוטרופוס, לפיה הגברת ש.ל תעבור למוסד סיעודי מתאים, והתאקלמותה בבית האבות תיבדק.

77. הקרן לטיפול בחסויים הודיעה ביום 9 . 12 . 2019 לבית המשפט, כי בית האבות “ותיקים” שומר לגברת ש.ל מקום עד ליום 10 . 12 . 2019 .
התוצאה

78. משעה שכל הגורמים המטפלים בתיק הנדון תמימי דעים בנוגע לכך, שהגברת ש.ל צריכה לצאת מבית החולים ולעבור למוסד סיעודי, וזה המקום היחידי שבנסיבות הקיימות בשל מצבה הרפואי יטיב עימה אני מורה על העברתה של הגברת ש.ל מבית החולים חרף התנגדותה למוסד הסיעודי ייותיקים” בבני ברק במידי ולכל המאוחר עד ליום שלישי ה- 10 . 12 . 2019 בשעה 10 : 00 .
79. לשם ביצוע המעבר הקרן לטיפול בחסויים תכין את הגברת ש.ל למעבר על כל המשתמע מכך לרבות טיפול מתאים מול גורמי הרווחה, בית החולים ולמוסד הסיעודי ייותיקים”. האפוטרטופה לדין תעדכן את בתה של הגברת ש.ל על ההחלטה.
80. בתה של הגברת ש.ל לא תצטרף להסעה של הגברת ש.ל באמבולנס למוסד הסיעודי ייותיקיםיי, וזאת כדי לאפשר את קליטתה שם.
81. לבתה של הגברת ש.ל יקבעו ימים ושעות בהן היא תוכל לבקר את אימה, על פי המקובל במוסד הסיעוד ייותיקים”, ועל פי רצונה ומצבה של הגברת ש.ל וקביעתו של הצוות המטפל ובשיתוף הקרן לטיפול בחסויים.
82. האפוטרופה לדין והקרן לטיפול בחסויים יעדכנו את בית המשפט בעוד 30 יום בנוגע להתאקלמותה של הגברת ש.ל במוסד הסיעודי.
83. במידת צורך, ועל פי בקשת הקרן לטיפול בחסויים אני מורה למשטרת ישראל לסייע בביצוע החלטתי זו.
84.
המזכירות תסגור התיק ותודיע לצדדים.
85.
ההחלטה ניתנת לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י”א כסלו תשייפ, 09 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
איריס אילוטוביץ’ סגל, שופטת 19 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

אייפ 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
9. במהלך התקופה שלאחר מכן, העבירה הבת את אימה מבית חולים אחד למשנהו, והדבר הוביל לניתוקה של הגברת ש.ל מהגורמים אשר היו אמונים על בריאותה עד לאותה העת (עמודים -2 3 לתסקיר).
10. המעברים התכופים בין בתי החולים והניתוק מהקהילה החלו לתת אותותיהם על מצבה של הגברת ש.ל אשר רק המשיך להתדרדר. בית החולים דווח על הזנחה במצבה, הן מהבחינה הבריאותית והן מהבחינה האישית. אף מצבה של הבת תואר כקשה. יחד עם אימה גם הבת אושפזה בבית החולים לצורך ניתוח נוירולוגי. הניתוח הותיר את הבת מרותקת לכיסא גלגלים (עמוד 3 לתסקיר הסעד).
11. מבתי החולים והמוסדות השונים בהם שהתה הגברת ש.ל, נמסר כי הבת סירבה לאפשר לצוות הרפואי להעניק לאם טיפול ואף נהגה באלימות כלפיהם. אף שהוצע לאם ולבת פתרון מגורים זמני מטעם ובמימון המדינה, השתיים סירבו לשתף פעולה והעדיפו להישלח לרחוב (עמוד 3 לתסקיר).
12. בחלוף כחודש וחצי הגיע שוב הגברת ש.ל לבית החולים – הפעם, כאשר רגליה מלאות בפצעים מורכבים ובהן רימות ותולעים. בית החולים תיאר את מצבה של הגברת ש.ל כמצב של הזנחה קשה, היעדר טיפול נאות ומניעת כל היגיינה בסיסית. הבאתה של הגברת ש.ל לבית החולים, התאפשרה רק לאחר קבלת צו מבית משפט השלום על פי סעיף 4 לחוק הגנה על חוסים, התשכייו-1966. בשל מצבה הרפואי החמור, אושפזה הגברת ש.ל במחלקה לסיעוד מורכב (עמוד 4 לתסקיר הסעד).
13. המלצות התסקיר היו כי יש למנות באופן דחוף אפוטרופוס על גופה ורכושה של הגברת ש.ל. צוין כי הבת, סיכנה למעשה את בריאותה של הגברת ש.ל וגרמה להרעה גורפת במצבה הפיזי והנפשי. על כן, הומלץ להרחיק את הבת מסביבתה של הגברת ש.ל וזאת על מנת שניתן יהיה לספק לה טיפול רפואי רציף, יעיל ומיטבי (עמוד 5 לתסקיר הסעד).
מינויה של הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופה על גופה ורכושה של הגברת ש.ל

14. לנוכח האמור ביום 2 . 4 . 2019 ניתנה החלטה לפיה יש למנות את הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס קבוע על גופה ורכושה של הגברת ש.ל. עוד צוין בהחלטה, כי אין להתעלם מהצורך להגן על הגברת ש.ל מפני בתה על מנת שלא תחבל במתן הטיפול לאימה, בקבלת התרופות באופן סדיר, בהגעה לבדיקות ובקבלת החלטות רפואיות.

15. ביום 7 . 10 . 2019 הועברה הגברת ש.ל לסידור מוסדי ייוהדרת פני זקויי בבני ברק (להלן – יבית האבותיי).
16.
הפצעים ברגלה של הגברת ש.ל הצריכו טיפול במידי ומצבה הרפואי הוחמר.

17. בתה של הגברת ש.ל שהתה עמה בבית האבות והקשתה על כל ההליך הטיפולי. צוין כי הבת הייתה מוזנחת ונמנעה מלהקפיד על כללי היגיינה בסיסיים. הבת הפריעה לצוות, התנגדה למתן טיפול 3 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

אייפ 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
לשוחח עם שמעונה, מרימה קולה […] אינה מאפשרת לנהל שיחה, אומרת כי מתנגדת לכל ניסיון לשחרר את אימה. במעט שניתן היה לשוחח עם שמעונה, מתנגדת אף היא למעבר. נראה כי לביתה, קרן, השפעה גדולה עליה. שמעונה אינה מדברת אלא בנוכחות ביתה, חוזרת על אשר קרן אומרת. להערכתנו, שמעונה אינה מבינה את מצבה להתנגדותה למעבר למחלקה סיעודית קשורה בעיקר להתנגדותה של ביתה קרן אשר משפיעה עליה רבות […] התנגדותה של ביתה להעברתה קשורה למצבה הנפשי והסוציאלי וכמובן אינה מקדמת את טובתה של המטופלתי. [הדגשות כאן ולהלן שלי – אי אי סי]
24.

לאחר עיון בבקשה נקבע דיון דחוף ליום 24 . 11 . 2019 .
25. נוסף על כך, ניתנה החלטה שהופנתה לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים לדאוג למינוי אפוטרופה לדין בדחיפות לגברת ש.ל על מנת שיציג לבית המשפט את עמדתה.

26. ביום 21 . 11 . 2019 התקבלה תגובה מטעם בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד העבודה והרווחה, ולפיה אין בכוונתו להתערב בהליכים הנוגעים בבקשה נוכח מינויה של הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופה לגופה ולרכושה של הגברת ש.ל, ומאחר שישנם גורמי מקצוע האמונים על הטיפול בה.

27. ביום 24 . 11 . 2019 התקיים דיון אליו התייצבו שני נציגים מטעם הקרן לטיפול בחסויים וכן, האפוטרופה לדין מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
28. בכל הנוגע לעמדתה של הגברת ש.ל ביחס לפינויה מבית החולים, טענה האפוטרופה לדין כי רצונה של הגברת ש.ל לשוב לדירתה בבת ים. נוכח גילה המתקדם ומצבה הרפואי של הגברת ש.ל, הבהירה לה האפוטרופה לדין כי הדירה בבת ים ממוקמת בקומה השלישית בבניין ללא מעלית, אינה משופצת ואיננה מוגדרת כראויה למגורים.

29. בנקודה זו, חשוב לציין כי כלל הגורמים המקצועיים והרפואיים הקפידו לציין את הדילמה הקשה בפניה הם ניצבים לנוכח הקשר הבעייתי הקיים בין הגברת ש.ל לבתה. כיום, הבת שוהה אף היא בבית החולים לצד אימה במהלך כל שעות היממה ולנה לצידה במיטה מאולתרת. הבת לא עוזבת את אימה לרגע ואינה מאפשרת לה להביע את רצונותיה באופן בלתי אמצעי בעקבות חששה שמא יפנו את אימה מבית החולים לעבר מוסד חלופי ואילו היא עצמה – תגיע חזרה לרחוב. אפנה בהקשר זה לדבריה של האפוטרופה לדין (עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 4 . 12 . 2019 , שורות 30 – 34 ועד עמוד 7, שורות 1 – 9):
“אני עוייד 13 שנים אבל הייתי עו”ס מ1994, התחום שלי הוא תחום זקנה, הרצון שלה הוא רצון ברור ואני שמעתי אותה בלי הבת, האח אמר לי יש לך
5 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

איים 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
האם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות להורות על יציאתה של הגברת ש.ל
מבית החולים למוסד חלופי חרף התנגדותה או אי שיתוף פעולה מצידה, כל זאת כאשר בית החולים לא הגיש תובענה למתן “צו יציאה” ?
35. במסגרת הדיון עלתה שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה להורות על פינויו של אדם ממוסד רפואי על פי הוראות חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), תשיייב-1952 (להלן – “חוק לניהול מוסדותיי). כאן חשוב לציין, כי הבקשה לא הוגשה לפי החוק לניהול מוסדות אלא לפי חוק הכשרות אך היא נידונה ארוכות במהלך הדיונים שהתקיימו.
לשון סעיף 8(א) לחוק לניהול מוסדות קובעת כך:
יצו יציאה
8. (א) רשאי שופט שלום, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל או על פי בקשת המוסד הנוגע בדבר, ואם ניתן צו הנהלה – רשאי הנאמן, לצוות על כל אדם הנמצא בשטח המוסד לצאת אותו שטח, לזמן שייקבע בצו או ללא תחום זמן, ולא להיכנס אליו עוד לכל מטרה שהיא אלא בהסכמת הנאמן בכתב ולפי התנאים שייקבעו בהסכמה. לצו כזה ייקרא ייצו יציאה”.
(ב) ניתן צו יציאה על ידי נאמן, רשאי כל מי שנפגע על ידי הצו לערער עליו לפני שופט שלום, ובלבד שהגשת הערעור לא תעכב ביצוע הצו.
(ג) לא יינתן צו יציאה אלא אם שופט השלום או הנאמן ישוכנע שהצו דרוש למען מנוע הפרעות בניהול היעיל של המוסד בהתאם למטרות שלהן נוסד.
(ד) צו יציאה יעמוד בתוקף על אף האמור בכל חוק או בכל הסכם.
(ה) רואים צו יציאה כאילו הובא לידיעת האדם שעליו ניתן, אם פורסם או הומצא בכל דרך של פרסום והמצאה שהורה עליה שופט השלום או הנאמן’.
36. לטענת הקרן לטיפול בחסויים, יש לראות את בית המשפט לענייני משפחה כמוסמך ליתן צו יציאה כמשמעו על פי סעיף 8(א) לחוק לניהול מוסדות, שכן לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לבית משפט השלום. לצד סוגית הסמכות, טענה הקרן לטיפול בחסויים שכל עיכוב במתן החלטה בנוגע לפינויה של גברת ש.ל מבית החולים עלול לפגוע בה ולגרום להרעה במצבה.

37. מבחינה רפואית, נקבע שאין כל סיבה להמשיך ולהשאיר את הגברת ש.ל בבית החולים, וכי כל שהייה במחיצתם של חולים אחרים וחשיפתה לחיידקים עלולה לגרום להתדרדרות נוספת במצבה. על כן, ביקשה הקרן לטיפול בחסויים כי בית המשפט יורה לאלתר על פינויה של הגברת ש.ל 7 מתוך 20
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

איים 40061 – 11 – 19 בחסויים ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב

43. ביום 28 . 11 . 2019 הגישה הקרן לטיפול בחסויים הודעה לבית המשפט אשר נשלחה אליה מעת עורכת הדין בתיה קישון, מהמחלקה המשפטית של בית החולים, אשר ביקשה להציג את עמדת בית החולים לבית המשפט. להלן לשון ההודעה:

“[…] ברצוני להבהיר כי גב’ שמעונה לוי […] מאושפזת בבית החולים הדסה, במחלקה הפנימית מאז 25 . 10 . 2019 . הטיפול הרפואי בה הסתיים זה מכבר ולמעשה אין כל סיבה רפואית להמשך אשפוזה במחלקה. יתרה מזו, בית החולים סבור כי המשך שהותה בבית החולים מסכן את בריאותה במיוחד לאור גילה ומחלות הרקע שלה. כל ניסיונות בית החולים לשכנעה לעזוב לא צלחו, זאת למרות שנימסר לי כי נמצא עבורהמוסד מתאים שמוכן לקבלה. מסיבה זו החליטה הדסה לפנות בבקשה לבית משפט לפינוי מאושפז. הגשת בקשה מסוג זה בנוסף לעלויות הגבוהות, כרוכה גם בהשקעת זמן יקר של רופאים שיצטערו להתייצב לדיון על חשבון טיפול בחולים […]” (במקור).

44. לאחר עיון בעמדת בית החולים, נקבע מועד דיון נוסף ליום 4 . 12 . 2019 בנוכחות נציג מטעם בית החולים, הקרן לטיפול בחסויים והאפוטרופה לדין.

45. ביום 2 . 12 . 2019 הוגשה לבית המשפט בקשה מטעם האפוטרופה לדין להורות על השבתה של הגברת ש.ל לביתה עם מטפלת זרה; על שיפוץ ביתה של גברת ש.ל; ועל הכנתו לכניסתה למגורים. בבקשתה, ציינה האפוטרופה לדין כי מבית החולים דווח כי הגברת ש.ל סיימה את ההליך הטיפולי לו נזקקה, וכי היא עודנה שוהה בבית החולים נוכח רצונה של בתה וללא כל קשר למצבה הרפואי. בתה של הגברת ש.ל היא חסרת בית ונוהגת להגיע עם אמה לבתי החולים השונים לשם מציאת מקום ללון בו. לגברת ש.ל ישנה דירה בבת ים אשר איננה ראויה למגורים. נוכח האמור ביקשה האפוטרופה לדין מבית המשפט לכבד את רצונה של הגברת ש.ל ולהורות על השבתה לביתה לאחר הכנתו למגורים בליווי של מטפלת זרה.
46.

נוכח הדיון הקרב ובא, הוריתי ביום 3 . 12 . 2019 כי הבקשה תדון במהלך הדיון הקבוע לצדדים.

47. ביום 4 . 12 . 2019 התקיים דיון אליו התייצבו נציגי הקרן לטיפול בחסויים, האפוטרופה לדין ועורכת הדין בתיה קישון מטעם המחלקה המשפטית של בית החולים הדסה עין כרם (להלן – יינציגת בית החולים”).

48. בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט להכריע בבקשה המוגשת על פי סעיף 8(א) לחוק לניהול מוסדות, טענה נציגת בית החולים כי ככלל, בית החולים נוקט בהליך של פינוי חולה מתחומיו, רק בנסיבות של אין מוצא ולאחר שמוצו כלל האפשרויות האחרות, לרבות ניסיון להסביר לחולה את המצב ולשכנע אותו ואת ובני משפחתו להתפנות מרצון. אף אם מחליט לבסוף בית החולים לנקוט בצעד של פינוי, אזי, הדבר נעשה לאחר מציאת סידור מוסדי חלופי לחולה. רצונו של בית החולים לוודא את קיומו של סידור חלופי לגברת ש.ל בטרם הפינוי, הוא שגרם לטענתה לעיכוב בהגשת 9 מתוך 20