בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
23 אוגוסט 2019
לפני: כב’ השופטת יפית זלמנוביץ גיסין נציגת ציבור (עובדים) גב’ רונית זמני ערמוני נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי אילון
המבקשים
1. הסתדרות העובדים הלאומית בישראל 2. וועד הפעולה של עובדי מכבי ע”י ב”כ: עוה”ד רן קונפינו, רוית קרן-רוזין, יאיר דוד, בטי מצר- לוי, אפרת גרינברג-יוסף
המשיב
מכבי שירותי בריאות ע”י ב”כ: עוה”ד נעמה בביש, אורלי ג’רבי, אפרת אפטרגוט
מגישת עמדה
ההסתדרות הרפואית בישראל ע”י ב”כ: עוה”ד מיכל הראל, מוריה גליק
פסק דין
המבקשת, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (להלן – “יהלאומיתיי) הביאה לפתחנו סכסוך קיבוצי זה, שענינו קביעת יחידת המיקוח ביימכבי שירותי בריאותיי (להלן – יימכבייי) וכפועל יוצא מהכרעה בענין זה נכריע בשאלה האם הלאומית היא ארגון העובדים היציג במכבי.
אקדמת מילים
1. עד תחילת שנות השמונים של המאה העשרים חלו הוראות הסכמים קיבוציים שההסתדרות הכללית היתה צד להם על כ 80
% מהשכירים במשק, הן לאור פריסתם הרחבה של ההסכמים הקיבוציים והן לאור השימוש התכוף שעשה המחוקק בצווי ההרחבה, אשר הבטיח את רלבנטיות ההסכמים הקיבוציים לקהל העובדים הלא
1 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
מאורגנים. בשנת 2000, נמצאה ירידה משמעותית באחוז זה אשר עמד על 42
% בלבד2. שינויים אלה בשוק העבודה פגעו בכלל האוכלוסיות המוחלשות, ובין היתר, בנשים, עולים חדשים, מהגרי עבודה ועובדים פלסטינים. צעד זה ביחד עם שינויים ערכיים בקרב העובדים, חיזוק האינדיבידואליות על חשבון הסולידריות ומריטוקרטיה במקום הזדהות עם הקולקטיב, תרמו אף הם לשינוי שוק העבודה. פחות ופחות עובדים ראו צורך בייצוג הקיבוצי והאמינו בייכוחם האישי בשוקיי3.
2. התמורות בשוק העבודה בחמישים השנים האחרונות, ובין היתר חיזוק עקרון האינדיבידואליות, הגלובליזציה והירידה בכוחם של ההסתדרות הכללית וועדי העובדים כמעצבי יחסי העבודה במקום העבודה, גרמה להתחזקות כוחם של המעסיקים אל מול העובדים והעובדות. צמצום השפעת ההסתדרות הכללית בשוק העבודה בד בבד עם הירידה בהקף העובדים החברים בהסתדרות הכללית, התבטאה גם בהתפתחות החוזים האישים כאמצעי לקביעת השכר ותנאי העבודה האחרים של העובדים האינדיבידואלים כמו גם הוראות בנוגע לסיום יחסי העבודה. תפקידה הרגולטיבי וההגנתי של ההסתדרות הכללית הצטמצם לבלי הכר.
3. ואולם, ישנם מלומדים ומלומדות הטוענים, כי בשנים האחרונות קיימת פריחה מחודשת של יחסי העבודה הקיבוציים. נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, כבי השופט אדלר ורשמת בית הדין הארצי לעבודה, כב’ השופטת אפרת קוקה כתבו במאמרם המשותף כך:
ייבמרוצת השנים האחרונות הצביעו עובדים רבים במקומות עבודה שונים בישראל על רצונם להתארגן בארגוני עובדים ואף נקטו מהלכים למימוש רצונם זה. ארגוני העובדים בישראל, ובראשם ההסתדרות הכללית
1 ינון כהן, יצחק הברפלד, גיא מונדלק ויצחק ספורטא “שיעור העובדים המאורגנים בארגוני עובדים ושיעור הכיסוי של הסכמים קיבוציים: עבר, הווה ועתיד” עבודה חברה ומשפטי15,18 (התשס”ד) 2 שם, בעמ’ 33 3 “יחסי עבודה בעידן של תמורות”, המכון הישראלי לדמוקרטיה נייר עמדה 54 (2004), בעמ’ 12 4 מרגלית האיגוד המקצועי בישראל, לעיל ה”ש 189, בעמ’ 65- 66 . בספרו מציין מרגלית, כי וועדי העובדים היו אחראית על אכיפת הסכמי העבודה ברמת המפעל או הארגון וברמת הפרט (שם, בעמ’ 71). החל משנת 1977, מציין מרגלית, מחויבות היו חברות ממשלתיות לבחור נציג מקרב העובדים לכהן בדירקטוריון. מערכת השיתוף, כפי שכונתה, העניקה לעובדים את הזכות להביע דעה בניהול המפעל, בכל תחומיו (שם, בעמ’ 324 – 325 ). לוועדי העובדים היתה יכולת לעכב החלטות ניהוליות “ולפיכך נטה המנהל, בדרך כלל, להכנע מראש לתביעות הוועד, כי העריך שסיכויי לזכות בבירורים ובפסיקה מעטים” (שם, בעמ’ 286- 287 ). 2 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
ה
ריכוז של תחום, ריכוז ניהולית בצורה זו או אחרת לבין עובד שהוא מן השורה. הבנתי שזה, שעל זה כנראה, מי שעשה את המצגת התבסס’י.
29. טענה דומה הועלתה על ידי מר ציון אוליאל בעדותו כאשר הוצג לו תרשים של מחלקת ארגון ושיטות של מכבי35. באותו תרשים הוצגה ייבית בלביי כיחידת סמך של מכבי, על אף שמר אוליאל ציין בעדותו, שהקשר היחיד שיש למכבי ולייבית בלב”י הוא שמכבי משמש כמסלקה עבור בית בלב לצורך הנפקת תלושי השכר של עובדי מעונות תל השומר-ייבית בלב”י מכח הסכם היסטורי בין הצדדים. ההסבר שניתן על ידי מר אוליאל להכללת ייבית בלביי, מכבי אקטיבי, מכבי אופטיק ועוד כיחידות סמך של מכבי היה יילהאדיר את מכביי36.
ה
30. מן הדברים דלעיל עולה, איפוא, כי לא ניתן לראות באופן בו מוצגים ייהמנהליםיי בתרשים זה או אחר או במצגת זו או אחרת, כמשקפת את עמדתה האחת והיחידה של מכבי. כפי שלמדנו, הצגת הדברים תלויה במטרה לשמה הם מוצגים ובקהל היעד.
31. ואולם, לא מצאנו כי יש להדרש לשאלה מי ומי בקבוצת בעלי התפקידים שמנתה הלאומית הוא עובד בתפקיד הנהלה או שניתן להגדירו כעובד במשרה מיוחדת של אימון אישי היות ושאלה זו דינה להיות מוכרעת במשא ומתן בין הצדדים, כפי שאמר מר לופטון בעדותו מבלי משים: “אנחנו יודעים שלא חל ההסכם הקיבוצי על מנהלים בכירים ותפקידי אמון, אלה אנשים שלא חלים עליהם ההסכמים הקיבוצייםיי37. כלומר: אף אם נהוג ומקובל בהסכמים קיבוציים כי על עובדי הנהלה ומשרת אימון אישי לא תחולנה הוראות ההסכם הקיבוצי, ענין זה נתון למשא ומתן בין הצדדים אשר יקבעו מי ומי יוצאו מתחולת ההסכם הקיבוצי, האם יקבע אחוז מסוים מכל עובדי המעסיק אותו יוכל המעסיק להחריג, לפי שיקול דעתו, מתחולת ההסכם הקיבוצי, או שמא יקבעו בעלי תפקידים מסוימים שעליהם לא תחולנה הוראות ההסכם הקיבוצי.
24 25
35 ר’ נספח 21 לתצהירו של מר לופטון 36 ר’ פרוטוקול עמ’ 371 שורות 33- 29 , עמ’ 372 שורות 32 – 1 , עמ’ 373 שורות 19 -1.37 ר’ פרוטוקול עמ’ 54 שורות 22- 20 11 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
32. יחידת המיקוח צריכה לכלול את כל שכבת ההנהלה, בכירה ככל שתהיה (למעט המנכייל על הוצאתו מגדר יחידת המיקום היתה הסכמה בין הצדדים), וכל הסדרה אחרת מקומה במשא ומתן בין הצדדים.
33. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין אלקטרה נכתב:
“יחידת מיקוח כזו (תעשייתית מפעלית) מסייעת בשיפור תנאי העבודה של קבוצות עובדים חלשות באמצעות כוח המיקוח של קבוצות עובדים חזקות יותר אצל אותו מעסיק, ואף מסייעת למעסיק לנהל באופן יעיל את היחידה העסקית ולגבש תנאי עבודה לכלל העובדים תוך ניהול משא ומתן מול ארגון עובדים אחד אשר רואה את התמונה בכללותה…פרישה של קבוצת עובדים חזקה ומובילה מיחידת המיקוח של כל העובדים פוגעת באופן קשה בכח המיקוח של העובדים האחרים38(
34. בפסק דין אקרשטיין39 נקבעו הכללים המנחים לקביעת יחידת מיקוח. באותו ענין נאמרו דברים אלה היפים אף לעניננו:
“מנקודת מבטם של העובדים ישקלו “האינטרסים המשותפים” של העובדים המבקשים הכרה כיחידה נפרדת – community of interests – אינטרס קהילתי משותף. דמיון האינטרסים או שיתוף האינטרסים ייבחן במגוון עניינים כמו: האם יש לעובדים הכלולים ביחידת המיקוח סביבת עבודה דומה ( Work environment), תנאי עבודה דומים (מסלולי קידום, שעות עבודה, שיטת פנסיה וכד’), סוג עיסוק (כגון עובדי ייצור), רקע דומה של הכשרה מקצועית, קירבה גיאוגראפית, אתר עבודה, היותם חלק משרשרת ייצור או מערך עבודה, היסטוריה של משא ומתן, וכד’ במקרים רבים, יענה מבחן “האינטרסים המשותפים” גם על צרכיו של המעסיק, באופן שינהל משא ומתן עם קבוצת עובדים בעלי מאפיינים דומים.
38 ר’ ה”ש 18 לעיל 39 עס”ק (ארצי) 23 / 10 אקרשטיין תעשיות בע”מ – כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי (2010)
12 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
מנקודת מבטו של המעסיק יינתן משקל מרכזי לפרמטר “הארגוני-ניהולי”. במסגרת זו יש לשאוף, עד כמה שהדבר ניתן, להתאמה בין יחידת המיקוח לבין המבנה הניהולי והארגוני של המעסיק. זאת, מתוך מגמה שחטיבה ארגונית-ניהולית אחת לא תפוצל למספר יחידות מיקוח. ככל שיוכח, כי כלל סניפיו של המעסיק נמצאים תחת מטה ניהולי וארגוני משותף, יהווה הדבר שיקול להגדרת המעסיק – על כלל אתריו – כיחידת מיקוח אחת. ככלל יש, איפוא, לחתור ל”הסכם קיבוצי אחד לחטיבה ארגונית אחת”. “השיתוף” הניהולי בין היחידות או האתרים השונים של המעסיק, ייבחן בפרמטרים דוגמת ניהול תקציבי, ניהול משאבי אנוש, ניהול לוגיסטי, מערכות מידע, מחשוב, שיווק ומכירות, וכל כיוצא באלה”.
35. לא הוכח ולא נטען, כי לאנשי/נשות ההנהלה, כהגדרתם לעיל, מאפיינים יחודיים המבדילים אותם מיתר עובדי מכבי ועל כן יש לראות בהם כיחידת מיקוח נפרדת. איננו סבורים, וודאי מקום בו הטענה לא הוכחה ולא הועלתה, כי המשפטנים, לצורך הדוגמא, נוסעים במכוניות שרד או כי למנהלי האגפים יש נהג/ת צמוד/ה, כי הסדרי הפנסיה שלהם מיוחדים ושונים מהסדרי הפנסיה של יתר העובדים או כי ענינם, תקציביהם, שכרם ותנאי העסקתם מנוהלים על ידי גוף חיצוני, כגון משרד ראיית חשבון, ולא על ידי עובדי האגף הרלבנטי במכבי.
36. יצירת אבחנה מעמדית כפי שמבקשת הלאומית לעשות, בבקשתה להחריג 189 או 239 עובדים ועובדות מיחידת המיקוח, היא מלאכותית ותפגע ביכולת המיקום של העובדים החלשים יותר. שהרי ברור לכל בר בי רב, כי אם מנהלי האגפים והמשפטנים, למשל, יהוו חלק מיחידת המיקוח יהיה בכך כדי לתרום לקידום המשא ומתן ולהטבת זכויות העובדים.
37. לעובדי מכבי ובכלל זה טכנאיות, רנטגנאים, מזכירים וטלפנים אינטרסים זהים לאינטרסים של מנהלי האגפים, מנהל יחידת הנכסים ומנהל מערכות המידע. כולם רוצים בצמיחתה של מכבי מחד, ובשיפור תנאי העסקתם ורווחתם, מאידך. מה לנו כי נלין על כך שהמשפטניות, מנהל החשבונות ואנשי האדמיניסטרציה רוצים אף הם לקחת חלק בהשאת רווחיה ובשמירה על המוניטין של מכבי אך שמחים היו כי מאן דהוא יציע וינהל בשמם משא ומתן על מסלולי קידום והכשרה, פעילויות רווחה ועוד.
13 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
38. הכלל אותו שנה בית הדין הארצי לעבודה, הוא:
יהבכורה בקביעת גבולות יחידת המיקוח ניתנה להסכמת הצדדים. הכלל הראשון והמרכזי הוא שקביעת יחידת המיקוח ושינוייה יעשו בהסכמה בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוצי40
39. רוצה לומר, לצדדים למשא ומתן הקיבוצי הפרורגטיבה להחליט, כי במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד תוגדרנה אוכלוסיות עובדים, כגון: עובדי/ות הנהלה ומשרות אימון אישי, שההסכם לא יחול עליהם.
40. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין עדרבי41 נדון ענינה של ראשת היחידה לשירותי מינהל באגף הבינוי במשרד משנת 2001 אשר ביקשה לכהן בועד העובדים. וכך נקבע :
“אין באמור בפסק דין זה כדי לאמץ את הדוקטרינה האמריקאית, לפיה אף מנהלים שאינם בכירים, לרבות מנהלים זוטרים, אינם רשאים להצטרף לארגון עובדים ואינם זכאים להיות מיוצגים על ידו. לפי ההלכה הנוהגת במקומותינו, אין זה ראוי להותיר קבוצה גדולה של מנהלים מבלי הזכות לחסות תחת הגנת ארגון העובדים או למנוע מהם את הזכויות הנובעות מן הסטטוס של “עובד”… הלכה מושרשת היא לנו, כי אין למנוע או להגביל את זכותם של בעלי מקצוע להצטרף לארגוני עובדים ולזכות בהגנתם. בדומה, אין לאסור באופן קטגורי חברות עובדים בכירים בארגון העובדים. בנוסף, באספקלריה של חירות ההתארגנות, אין אף מניעה כי בעל תפקיד בארגון העובדים, כגון יושב ראש ועד עובדים, יתמנה למנהל בכיר, לרבות למנהל משאבי אנוש. אך זאת, תוך התפטרות מתפקידו בארגון העובדים”.
40 עס”ק (ארצי) 59352- 10 – 13 ידיעות אינטרנט בע”מ (שותפות רשומה) – הסתדרות העובדים הכללית (2014) 41 ע”ע (ארצי) 248 / 07 מדינת ישראל נציבות שירות המדינה – תמי עדרבי (2007)
14 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
41. בענין עדרבי42 אף קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי לא ניתן לגזור גזירה שווה, כלשונו, בין עובדים שהוצאו מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, תשיייא-1951 ומטרת הפסיקה לצמצם את תחולת העובדים שהוראות חקיקת המגן לא תחולנה עליהם, לבין הגדרת תפקידו של אותו עובד מקום בו נדרש בית הדין לבחון קיומו של ניגוד ענינים בין התפקיד אותו מבצע העובד אצל המעסיק לבין חברותו בארגון העובדים בו הוא נושא בתפקיד במסגרת וועד העובדים:
ייתכלית הגדרת המונחים “מנהל”, “מנהל זוטר” ו”מנהל בכיר” במקרה שלפנינו הינה לבחון אי מתי קיימת מניעות לעסוק בתפקיד ניהולי בתחום משאבי אנוש בצד חברות בוועד העובדים בכלל ומילוי תפקיד בכיר בו בפרט (כזכור, משמשת הגב’ עדרבי סגנית יושב ראש ועד העובדים וממלאת מקומו). ונדגיש, הגב’ עדרבי זכאית כמובן להיות חברה בארגון העובדים היציג – ההסתדרות הכללית ולזכות בהגנתו. היא אף זכאית להיבחר לכל תפקיד בוועד העובדים ולהמשיך לשמש בתפקיד ניהולי אחר מזה שהיא ממלאה היום ברמת תפקידה הנוכחי במשרד הביטחון, ובלבד שאינו נושא בחובו ניגוד עניינים”.
42. טוענת הלאומית בסיכומיה, כי יש למתוח את ייהקו האדום” כלשונה ייכך שכל מנהל ברמת סגן מנהל מחלקה ומעלה יוחרג מיחידת המיקום כשכבת הנהלה בכירה42 מתוך שלדידה, הוכח ולא נסתר, כי מנהלי המחוזות הינם עובדים בכירים14, כי מנהלת השיווק של מכבי היא עובדת בכירה וכפועל יוצא גם מנהלי תחומים ארציים הינם עובדים בכירים45 וכדו’.
43. אלא, שבענין זה הצדק עם מכבי, הטוענת כי אין זהות בין יחידת המיקוח”י יילבין העובדים עליהם יחול בסופו של יום ההסכם הקיבוצי 46, ובלשונה: יישאלת תחולתו של הסכם העבודה הקיבוצי היא חלק מייתן וקח”י שבמסגרת משא ומתן קיבוצי
42 ר’ ה”ש 41 לעיל 43 ר’ סעיף 80 לסיכומי הלאומית 44 ר’ סעיף 58 לסיכומי הלאומית 45 ר’ סעיף 59 לסיכומי הלאומית 46 ר’ סעיף 323 לסיכומי מכבי
15 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
בין המעסיק לבין ארגון העובדים היציג, כאשר על ארגון העובדים לשקול נושא זה במסגרת מכלול השיקולים בעת ניהול משא ומתן47יי.
44. אכן, מספרם של המנהלים אותם ביקשה הלאומית להחריג מיחידת המיקום השתנתה בצוק העיתים48 ואף לא הוכח ביחס לכל אחד ואחת מבעלי התפקידים אותם ביקשה הלאומית להחריג מיחידת המיקום תחת הכותרת יימנהלים ובעלי משרת אימון אישייי, כי כולם כאחד עונים להגדרות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה את העובדים הנכללים בסעיפים 30(א)(5) ו-(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשיייא-1951: ייעובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי; עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם”.
45. מטעמי זהירות טענה מכבי, כי ככל שבית הדין יקבע שיש להחריג את שכבת ההנהלה מיחידת המיקוח אזי יש להתייחס אל שכבה זו כמונה לכל היותר 43 עובדים49, כולם עובדים אשר הסכמי ההעסקה שלהם מצויים תחת פיקוחו של הממונה על השכר במשרד האוצר והממונה הגדירם כעובדים בכירים. ואולם, לא מצאנו לאמץ את הגדרת מכבי בענין זה, בין היתר, מאחר ואין לנו ספק, שמנהלת מחלקת פרט ותנאי העסקה, הגב’ מיכל הדס, היא עובדת בתפקיד בכיר ולא בכדי ייצגה את מכבי בכל הדיונים על אף שהממונה על השכר לא מצא לנכון לכלול את תפקידה בין 43 בעלי התפקידים ששכרם מפוקח על ידו50.
46. זאת ועוד. טעמיו של הממונה על השכר בקביעת קבוצת הייבכיריםיי כבודם במקומם מונח אך אין בהם כדי ליצוק תוכן לשאלה העומדת בפנינו.
47. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים, כי רק המנכייל יוצא מתחולת יחידת המיקוח.
47 ר’ סעיף 322 לסיכומי מכבי 48 ר’ סעיפים 327,343 לסיכומי מכבי 49 ר’ סעיף 347 לסיכומי מכבי 50 ר’ פרוטוקול עמ’ 281 שורות 18- 1
16 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
עובדים/ות בחלית
48. אף שהלאומית ויתרה בסיכומיה על טענותיה בענין זה, על מנת שלא נצא חסרים נוסיף כמה מילים בענין זה. הדברים שאמרנו בחלקו הראשון של הפרק שעסק בעובדי ההנהלה יפה אף בענינם של עובדים/ות בחליית ואף למעלה מזה. במה דברים אמורים?
49. דווקא עובד בחליית, בין מפאת שנפצע בתאונה או הצטרף לבת זוגו בשליחות המדינה או חברת ההייטק, יזקק, יותר מכל אחד אחר, לרשת הבטחון שיעניק לו ההסכם הקיבוצי, בין בהיוועצות עם ועד העובדים באשר לשאלה מהו נטל כבד מדי ביחס להתאמות הנדרשות לעובד כאמור, או במציאת פתרון ניוד פנים ארגוניים לעובדת החוזרת מחליית או מלימודים וכיוצא באלה.
50. אין כל רבותא בהוצאתם של עובדים ועובדות בחליית מגדריה של יחידת המיקוח, שעה שלבד מן העובדה שנכון למועד הכרזת היציגות היו עובדים אלה בחופשה ללא תשלום, אין ולא ניתן לתת בהם סימנים.
51. הלאומית לא הצביעה על ייאינטרס מיוחדיי, כלשון פסייד אלקטרה, אשר יצדיק הכרה בעובדים המצויים בחליית כיחידת מיקוח נפרדת. עובדים אלה כאשר ישובו לעבודה ואף טרם יצאו לתקופה זמנית זו או אחרת ממעגל מקבלי השכר, יחזרו להיות חלק בלתי נפרד ממכבי ואולי אף הנכס החשוב ביותר שלה, העובדים, שבזכותם מופעל ומתנהל המנגנון הסבוך הקרוי מכבי, על שלל זרועותיו וענפיו.
מכבי פארם ומגה לאב
52. בפסק דינה המקיף של כב’ השופטת קרן כהן נקבע, כי יש להכיר בעובדי רשת מכבי פארם כיחידת מיקוח נפרדת, שכן יייישום אמות המידה בקביעת יחידת המיקוח בשים לב לגמישות הנדרשת ביישומן במקרה של התארגנות ראשונית, דוגמת המקרה שבפנינו, מצביע על קיומם של אינטרסים משותפים לכלל עובדי רשת מכבי פארם המייחד אותם מייתר עובדי המשיבה”51
51 ס”ק (ת”א) 32346- 01 – 16 הסתדרות העובדים הלאומית – מכבי שרותי בריאות (2017) 17 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
53. בית הדין הארצי לעבודה הוסיף וקבע בדונו בערעור על פסק דינה של כב’ השופטת קרן כהן, כי יש להכיר גם במגה לאב כיחידת מיקוח נפרדת52.
ה
54. הלאומית מבקשת מאיתנו, כעת, לאמץ בחזרה אל חיקה של מכבי את מכבי פארם ומגה לאב אף, שכפי שנטען על ידי מכבי, כבר הוחל בניהול משא ומתן קיבוצי בענינה של מכבי פארם לאור פסיקת כב’ השופטת קרן כהן.
55. לדידה של מכבי, לא יכולה הלאומית לאחוז במקל משני קצותיו: מחד, לנהל הליך קיבוצי, לעמוד על הכרה במכבי פארם ובמגה לאב כיחידת מיקוח נפרדת ולאחר שקיבלה את מבוקשה והוחל בניהול משא ומתן לשנות את פניה ולדרוש, כי מכבי פארם ומגה לאב תוכרנה כחלק מיחידת המיקום ייהגדולהיי.
56. נשאלת השאלה האם בשל ההכרה במכבי פארם ובמגה לאב כיחידות מיקום נפרדות, יש להוציאן מהגדרת יחידת המיקום במכבי במובן זה שתתקבל טענת מכבי, כי שמיכת ההתארגנות קצרה מכדי לכסות גם יחידות מיקוח אלה שהוכרו זה מכבר כיחידות מיקוח נפרדות.
57. גבי הדס, מנהלת משאבי האנוש של מכבי, הסבירה בחקירתה את עמדת מכבי:
ייברגע שמתחילים לפרק אורגן אחד למספר יחידות מיקוח, זה פוגע ביציבות של הארגון. אני כבר עכשיו חשה את זה. מאד קשה לנו לעבוד, כל דבר שאני רוצה לעשות, אני צריכה רגע לחשוב מה אני עושה עם מכבי פארם, מה אני עושה עם מגה לאב… זה מאד פוגע ביציבות של הארגון ואני חושבת שככל שהארגון יותר אורגני, כי הוא אורגני, כי אחד תלוי בשני ואחד משלים את השני, זה גורם ליציבות והיציבות הזאת תורמת גם לעובדי מכבי וגם למבוטחים53
52 עסק (ארצי) 8676- 02 – 17 מכבי שירותי בריאות נ’ הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (2017) 53 ר’ פרוטוקול עמ’ 252 שורות 16- 7 18 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
58. דבריה של גב’ הדס מחדדים את הצורך בהכרה ביחידת מיקוח מפעלית, המקיפה את כל היחידות הקטנות המרכיבות אותה, באופן שאותו סט של ערכים, נורמות וכללים יחול על כלל עובדי מכבי54.
ה
59. דווקא אימוצן של שתי יחידות המיקום שהוכרו כיחידות מיקוח עצמאיות במסגרת ההתארגנות הראשונית אל חיק יחידת המיקום המפעלית, נדמית כמעשה הנכון וההגיוני לעשותו וודאי לאור הקושי לנהל יחידות מיקות שונות ועצמאיות תחת אותה קורת גג ניהולית, כפי שהעידה גבי הדס.
י 11
60. עוד נציין, כי מאמצים אנו את קביעתה של כב’ השופטת קרן כהן, כי העובדה שהמבקשת ניסתה לאגד את כל עובדי המשיבה ללא הצלחה אינה יכולה להיזקף לחובתה ואין לראות בהתנהלותה הסכמה לכך שאין במקום העבודה קבוצות עובדים היכולות לשמש כיחידות מיקוח נפרדות. קבלת עמדת המשיבה עלולה להוביל לכך שארגוני עובדים יחששו לארגן את כל העובדים במקום העבודה וינסו תחילה לארגן קבוצות עובדים קטנות המשמשות “יחידות מיקוח” ורק לאחר מכן לפנות ליתר העובדים55.
61. אשר לנו, אנו סבורים כי הצדק עם הלאומית. עלינו לזכור כי הבקשה המונחת בפנינו הוגשה במסגרת התארגנות ראשונית, מקום בו אין ולא היו יחסי עבודה קיבוציים מעולם. אף שמכבי פארם ומגה לאב הוכרו כיחידות מיקוח נפרדות, ויתכן ואף אם היה נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בינן לבין הלאומית, היה מקום לשקול אימוצן לחיק יחידת המיקום המפעלית.
62. יפים לעניננו דברים אלה שנכתבו בפסייד אלקטרה56:
“אשר להבחנה בין פיצול יחידת מיקוח קיימת ובין הכרה ביחידת מיקוח במצב של התארגנות ראשונית, קבעתי בפסק דין אחדות כזאת:
54 ר’ סעיפים 16 – 14 לסיכומי הלאומית. 55 ר’ ה”ש 51 לעיל 56 ר’ ה”ש 18 לעיל
19 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
“ככלל, עדיפה יחידת מיקוח מפעלית על פני יחידת מיקוח מקצועית במפעל מסוים, שכן פיצול יחידת מיקוח באותו מפעל ליחידות מקצועיות יקטין את כוחם הארגוני של עובדיו. ככלל, עדיף שלא לפצל את יחידת המיקוח המפעלית ליחידות מיקוח משניות. הכלל המנחה הוא שהשלם – יחידת מיקוח אחת במקום עבודה אחד – עדיף על שבריו.
כאלה הם הדברים במקום עבודה מאורגן אחד, שיש בו ארגון יציג אחד, ומבקשים לפצל בו את יחידת המיקוח. שונים הם הדברים במקום עבודה לא מאורגן. כאן אין מדובר בפיצול יחידת מיקוח קיימת בקרב עובדים מאורגנים באותו מקום עבודה, אלא בעצם מימוש זכות ההתארגנות. במקרה שכזה, הכלל המנחה הוא שיחידת המיקוח היא היחידה הגדולה ביותר המאפשרת התארגנות עובדים בעלי אינטרס משותף מיוחד באותו מקום עבודה, במסגרת ארגון יציג. זאת, מתוך העדפת מימוש, ולו חלקי, של זכות ההתארגנות והקמת ארגון יציג, על פני אי מימוש זכות ההתארגנות כלל באותו מקום עבודה.”
מן האמור עולה, כי במצב של התארגנות עובדים ראשונית במקום העבודה, יש לדבר על יחידת מיקוח משתנה, אשר עשויה לגדול ולצמוח בהתאם להצטרפות העובדים אליה, באופן שתיווצר יחידת מיקוח גדולה יותר, עד ליחידת המיקוח המפעלית”.
63. דברים אלה שנקבעו בפסייד אלקטרה חזר ושנה בית הדין הארצי לעבודה בדונו בערעור על פסק דינה של כב’ השופטת קרן כהן הנזכר לעיל, בסוגית ההכרה במכבי פארם ומגה לאב כיחידות מיקוח נפרדות57.
64. צודקת הלאומית בטענתה, כי ככל שחששה של מכבי הוא מפגיעה ביציבות הארגון שתגרם עקב פיצול יחידת המיקוח, אזי צריכה היתה מכבי לקבל בזרועות פתוחות את בקשתה של הלאומית להחזיר ייהביתהיי את שתי יחידות המיקות: מכבי פארם ומגה לאב, שהוכרו כיחידות מיקוח נפרדות58. נזכיר, כי בית הדין הארצי לעבודה קבע בענין מכבי פארם ומגה לאב, שיש לדחות את הטענה לפגיעה ביציבות מכבי אם
57 ר’ ה”ש 52 לעיל 58 ר’ סעיפים 26 – 25 לסיכומי הלאומית.
20 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
תוכרנה שתי יחידות מיקוח נפרדות וודאי שעה שהלאומית ממשיכה לפעול להכרה בה כארגון יציג בקרב כלל עובדי מכבי59
65. לפיכך אנו קובעים כי יש למנות את עובדי מכבי פארם ומגה לאב כחלק מיחידת המיקוח.
הרופאים
66. נקדים ונאמר, כי במהלך ההתדיינות בתיק זה ביקשה ההסתדרות הרפואית בישראל כי מכבי תכיר בה כמי שמייצגת למעלה משליש מהרופאים והרופאות במכבי. משלא התקבלה הכרזת היציגות הגישה הריי בקשת צד בסכסוך קיבוצי המתנהל בפני כב’ השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט (סייק (ת”א) 48370- 04 – 18 ).
67. ביום 26.4.2018 דחיתי את בקשת מכבי לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בסכסוך שבין הרייר למכבי.
חו
68. בהתאם לפסיקה העניפה של בית הדין הארצי לעבודה, יש מקום להכיר ביחידת מיקוח נפרדת מקום בו מדובר בקבוצת עובדים בעלי מאפיינים ייחודיים ואינטרס מיוחד, שניתן להגדירם כייסוג עובדים אחדיי, בעלי מקצוע אחד שהוצאתם מיחידת המיקום לא תגרום לחוסר יציבות במקום העבודה60.
מיוחד ו
כרה בהם כ
בענייננו שוכנע
69. כך, למשל, בפסהייד בענין Ynet61 הוכרו העיתונאים כקבוצה בעלת אינטרס מיוחד המצדיק הכרה בהם כיחידת מיקוח. אף בענייננו שוכנענו כי יש מקום להכיר ברופאים/ות כיחידת מיקוח נפרדת. אף אם לא תמצא הפרדה פיזית בין הרופאים לעובדיה האחרים של מכבי, במובן זה שהאחים והטכנאים עובדים יחד, עם ולצד הרופאים/ות, קיים שוני, שאין לבטלו בהנף יד, לדעתנו, בין הרופאים לבין יתר
59 ר’ ה”ש 52 לעיל 60 עס”ק (ארצי) 26445- 09 – 13 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל, אחדות-ארגון עובדים במגזר הציבורי (2014) 61 ר’ ה”ש 40 לעיל
21 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
העובדים. לדידנו השיוך המקצועי שלהם מבנה, מיניה וביה, את בידולם. כפי שנכתב בפרשת הבכירים בפז:
“המטרה לא תסוכל ובמקביל תתאפשר הגמישות החיונית אם לדיבר “סוג עובדים” יינתן פירוש לפיו “סוג עובדים” לעניננו הם עובדים שלהם אינטרס מיוחד, “מיוחד” ולא רק שונה, עת “הייחוד” הוא לאו דווקא בתביעה לשכר גבוה יותר. אותו ייחוד תמצא במוסד להשכלה גבוהה עת מדובר בחברי סגל אקדמי, ברופאים או בעובדים במקצועות פרה רפואיים במוסדות בריאות, ב”עיתונאים” עת מדובר בשירותי תקשורת ועיתונות62″
70. גב’ הדס העידה, כי במכבי כ 1,000 רופאים שכירים63. לרופאים יש מאפיינים ייחודיים המבדלים אותם מיתר העובדים: כך, למשל, הקף המשרה המלאה של רופא הוא 36 שעות שבועיות בעוד הקף המשרה של עובד מן השורה הוא 42 שעות שבועיות64, לרופאים יש אפשרות לעבוד בפרקטיקה פרטית במקביל לעבודתם במכבי65, בהסכמי השכר של הרופאים יש תוספות קבועות שהן תוספות הסכמיות ומקורן בהסכמים הקיבוציים עליהם חתומה הריי66, ההסכמים הקיבוציים של הריי מיושמים – גם אם בחלקם – רק על הרופאים מכח היותם פרופסיה מובחנת גם לדידה של מכבי67. הרופאים זכאים לתוספות ומענקים שהמדינה מקצה לרופאים כגון: מענק לרופאי משפחה שעובדים בפריפריה, מענק שהמדינה מקצה למכבי את התקציב ליישומו66.
71. מכבי מיישמת את הוראות ההסכמים הקיבוציים שהריי צד להם, גם אם בחלקם, רק על הרופאים/ות השכירים/ות המועסקים/ות על ידה69 ולעיתים, יישומן של הוראות שנקבעו בחקיקה נעשה בצורה שונה ביחס לרופאים/ות מאשר ביחס לשאר
העובדים.
62 דב”ע (ארצי) מב/2 –
5 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל-אגודת העובדים הבכירים בפז, פד”ע יד’ 367 (1983) 63 ר’ פרוטוקול עמ’ 254 שורות 14- 13 64 ר’ פרוטוקול עמ’ 355 שורות 27- 14 65 ר’ לעיל ה”ש 59; בעמ’ 354 שורות 30- 27 66 ר’ פרוטוקול עמ’ 350 שורות 22- 20 67 ר’ פרוטוקול עמ’ 348 שורות 32- 30 , עמ’ 349 שורות 6 -1 68 ר’ פרוטוקול עמ’ 346 שורות 11- 3 69 ר’ פרוטוקול עמ’ 345 שורות 31- 19 22 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
72. עם זאת, וכפי שטענה מכבי סיכומיה, בהבטים ארגוניים מסוימים רב הדמיון בין הרופאים לשאר האוכלוסיות המועסקות במכבי, על השונה. כך, למשל, ביחס לתנאי הרווחה – בענין זה לא נסתרה טענת מכבי כי תנאי הרופאים זהים לתנאי יתר עובדי מכבי7°, כי הם עושים שימוש במערכות ממוחשבות לניהול רשומות רפואיות כמו אוכלוסיות נוספות:7 ועוד.
73. הרייך הוא ארגון עובדים ואף ארגון פרופסיונאלי72. הדברים נאמרים למעלה מכפי הצורך היות ובתיק זה לא עומדת לבחינה שאלת יציגותו של הריי במכבי.
74. הלאומית טענה כי מעת הכרזת היציגות הראשונה עמדה על כך שהרופאים אינם 11 חלק מיחידת המיקוח 7. המענה שניתן על ידי מר לופטון לשאלת בייב מכבי אשר טענה, כי עמדתה זו של הלאומית אינה מתיישבת עם החתמתם של 14 רופאים על טפסי 13 הצטרפות, מקובלת עלינו. נסביר.
75. מר לופטון, שעדותו, מראשיתה ועד סופה היתה מהימנה בעיננו, השיב, כי כאשר הלאומית יצאה למבצע החתמת עובדי מכבי לא היה לה את המידע בדבר כמות העובדים, תפקידי העובדים, הפילוח שלהם ועוד ועל כן ייההנחיות שניתנו למציגי (נציגי – י.ז.ג) השטח להחתים את עובדי מכבי למעט הרופאים, חתמו 14 רופאים שזה לפי דעתי סימן מאד מאד ברור שאומר שלא היתה כוונה להחתים רופאים”74. לא בכדי מיד כאשר נודע ללאומית כי 14 טפסים שייכים לרופאים, ביקשה להפחית אותם ממכסת הטפסים הכוללת75.
70 ר’ סעיפים 243 –
242 לסיכומי מכבי 71 ר’ סעיף 248 .
6 לסיכומי מכבי 72 עס”ק (ארצי) 62549- 07 – 18 ההסתדרות הרפואית בישראל – אסותא אשדוד בע”מ (2018). 73 ר’ פרוטוקול עמ’ 34 שורות 27- 21 ; סעיף 235.1 לסיכומי הלאומית 74 ר’ פרוטוקול עמ’ 35 שורות 28- 22 75 ר’ סעיף 235.2 לסיכומי הלאומית
23 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
76. עוד העיד מר לופטון, שגם כאשר עוה”ד של הלאומית מאשר את טופס ההצטרפות אין הוא מבצע בדיקה ביחס למיהות תפקידו של העובד אלא יימאשר את תקינות הטופס לפי ההנחיות של ההסתדרות הלאומיתיי76 77. אף ביחס למסרונים ששלחה הלאומית לעובדי מכבי וכללו את הרופאים הסביר מר לופטון, כי כל מה שמצוי בידו נכון לאותו שלב בהתארגנות זה מאגר טלפונים שאין בו פילוח לפי מקצועות או יכולת לאבחן מיהם הרופאים בתוך כלל העובדים שפרטיהם מצויים במאגר המידע ועל כן ההודעות נשלחות לכולם ללא יוצא מן הכלל”.
78. טוענת מכבי, כי אין כל אינטרס מיוחד, כלשון הפסיקה, להכרה ברופאים כיחידת מיקוח עצמאית. בהקשר זה, נפנה לדבריו של כב’ השופט (בדימוס) עמירם רבינוביץ שכתב בפסק הדין בענין אל על78.
“אינני משוכנע כלל ועיקר כי לטייסים אין “אינטרס מיוחד” המצדיק הכרה בהם כיחידת מיקוח נפרדת. הטענה שהטייסים הם חלק משרשרת הייצור, כטענת חברי הנשיא אדלר…אינה שוללת מהם את האינטרס המיוחד כטייסים. בית דין זה חיווה את דעתו בפס”ד הבכירים בפז, כי אותו שוני או ייחוד קיים “במוסדות להשכלה גבוהה עת מדובר בחברי סגל אקדמי, ברופאים או עובדים במקצועות פרה רפואיים במוסדות בריאות, בעיתונאים עת מדובר בשירותי תקשורת ועיתונות…על פי דוגמאות אלה הטייסים הם בהחלט בעלי אינטרס מיוחדיי.
79. למדנו, כי מכבי עצמה יוצרת הבחנה/הבדלה בין הרופאים לשאר האוכלוסיות המועסקות על ידה. כך, פרופי אש אישר בחקירתו, כי 80
% מהרופאים הנותנים שירותים למכבי הם עצמאיים ואילו רק 20
% מהם שכירים7°. אף שהכרזת היציגות נוגעת רק לרופאים השכירים במכבי, לדבריו של פרופ’ אש יש כ 4,000 רופאים עצמאיים
76 ר’ פרוטוקול עמ’ 36 שורות 24 – 3 ; ר’ גם סעיפים 235.4 – 235.3 לסיכומי הלאומית דר’ פרוטוקול עמ’ 36 שורות 33- 25 , עמ’ 37 שורות 3 -1 78 ס”ק (ארצי) 21 / 10 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – הסתדרות העובדים הכללית, אל על נתיבי אוויר לישראל בע”מ ואח’ (2010) 79 ר’ פרוטוקול עמ’ 393 שורות 13- 11.24 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
וכ- 1,000 רופאים שכירים80. יחס מעין זה בין שכירים ועצמאיים אינו קיים ביחס לאף אחד מבעלי המקצועות הרפואיים או הפרא רפואיים האחרים81.
80. נדמה היה, כי הקושי של מכבי, שאין לזלזל בו, הוא מורכבות ניהול הארגון מקום בו יש יותר מיחידת מיקוח אחת82. אלא, שזו אינה יכולה להיות הטענה היחידה עליה מבססת מכבי את עמדתה לפיה יש לראות ברופאים כחלק מיחידת המיקוח83.
81. בשולי עדותו אמר פרופי אש, כי אילו היתה הריי מבקשת לייצג את הרופאים המטפלים, להבדיל מרופאים המצויים בתפקידים ניהוליים, אז היה מקום כי תייצגם84. ואולם, גם אבחנה זו שנעשתה על ידי פרופי אש התבררה כמלאכותית, היות וחלק מתפקידי הניהול במכבי מחייבים כי האוחז בהם יהיה רופא בעיסוקו85. אבחנה זו בין רופאים בהכשרתם שאינם מקבלים קהל ו/או משמשים בתפקיד ניהולי, לבין רופאים שמקבלים מטופלים, מוקשית בעינינו86.
82. אין חולק, כי מכבי יוצרת שורה ארוכה של מסלולי פיתוח והכשרה לרופאים 15 הייחודיים להם87, הקימה מנגנונים שמאפשרים לרופאים היוועצות עם גורמים מחוץ 16 לתחום ובעלי מקצועות אחרים לרווחת הרופאים, שירות ייחודי לרופאים88, בהגדרת המשרה המלאה של הרופאים נכללות ארבע שעות שבועיות המוקדשות להשתלמות, 18 בשל רצונה של מכבי כי הרופאים ישתלמו יתעדכנו ויתפתחו בתחום המקצועי89 ועוד 19 ועוד.
80 ר’ פרוטוקול עמ’ 402 שורות 17 –
10 ; סעיף 225 לסיכומי הלאומית. 81 ר’ פרוטוקול עמ’ 438 שורות 20- 12.82 ר’ פרוטוקול עמ’ 421 שורות 23- 13 83 ר’ שם בשורות 30 – 29 ; עמ’ 425 שורות 19 – 10 ; עמ’ 427 שורות 21- 1 84 ר’ פרוטוקול 432 שורות 33 – 31 , עמ’ 433 שורה 2, עמ’ 434 שורות 28,9- 1 85 ר’ פרוטוקול עמ’ 436 שורות 20- 3 86 ר’ פרק ח’ לסיכומי הר”י 87 ר’ פרוטוקול עמ’ 446 שורות 26- 18 88 ר’ פרוטוקול עמ’ 445 שורות 23- 11 89 ר’ פרוטוקול עמ’ 443 שורות 30- 8 , עמ’ 444 שורות 13 – 9 25 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
83. ואולם, אף שישנן פעולות שיוחדו רק לרופאים90 הם אינם בעלי המקצוע היחיד שיש להם כללי אתיקה משל עצמם, דברי חקיקה המסדירים את אופן פעולתם! וארגון פרופסיונלי המייצג אותם בהבט המקצועי (כמו ארגון האחים והאחיות).
84. פרופ’ אידלמן, מי ששימש שנים רבות כיוייר הריי עמד על החשיבות באבחנה בין הרופאים ושאר קבוצות העובדים ועל כך שנכון וראוי שהלאומית לא תייצג את רופאים. ובלשונו2.
“אני כן יודע שמבחינת מערכת הבריאות יש חשיבות גדולה מאד שכל הרופאים יהיו תחת קורת גג. שהרופאים יעבדו לפי כללים גם אתיים, גם מבחינת איכות הרפואה, אותם כללים. אם במערכת הבריאות יהיו רופאים שיגידו אנחנו לא מקבלים קוד אתי של הר”י, עד עכשיו אין רופאים כאלה אבל אם יהיו כאלו זה אסון למערכת הבריאות, זה אסון למטופלים. בנושא הזה של אנרכיה מבחינה אתית שאין קו מכוון, אין מורה נבוכים, זה אסון למערכת הבריאות. אם מבחינה זו שאנחנו עובדים עכשיו על הכללים לגבי טיפול במחלות מסוימות יהיו רופאים שיגידו שזה לא כך, יש לנו בעיה. אם נגיד שצריך לחסן נגד חצבת וזה מה שאנחנו אומרים, ויש רופאים, יש רופאים, שאומרים שלא צריך לחסן זה בעיה קשה מאד…אז מהבחינה הזו אנחנו לא יכולים לתת יד לפיצול בנושא הזה…אני אומר שמבחינה אתית, מבחינה מקצועית אבל גם מבחינה יוניוניסטית, מבחינה ארגונית, יש חשיבות רבה שהרופאים יוכלו לדון על הנושאים האלה יחד, שהרופאים יוכלו לבקש סיוע מההסתדרות הרפואית ולקבל סיוע בנושא הזה כי זה מחבר אותם לפרופסיהיי.
85. פרופי אידלמן אף עמד על האבחנה בין מעבדות מכבי, מגה לאב, אשר הוכרו כיחידת מיקוח עצמאית ומעסיקות רופאים – אף שהלאומית לא עמדה באותו ענין על הפרדת הרופאים משאר עובדי/ות מכבי ויצירת יחידת מיקוח נפרדת בתוך מגה לאב – לבין הבקשה הנוכחית להכרה ביציגות של הלאומית במכבי במסגרתה מבקשת
90 ר’ פרוטוקול עמ’ 440 שורות 27- 19 ; עמ’ 408 שורות 27 – 22 ; עמ’ 404 שורות 20 -15 91 ר’ פרוטוקול עמ’ 400 שורות 21- 3 92 ר’ פרוטוקול עמ’ 506 שורות 31- 7 26 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
הלאומית להחריג את הרופאים מיחידת המיקוח. אף שפרופ’ אידלמן לא היה שבע רצון מכך שארגון אחר, הלאומית, מייצג את רופאי המעבדות במגה לאב?9. לדידו, הנזק שיגרם מייצוגם על ידי הלאומית אינו כנזק שיגרם מייצוגם של כלל רופאיה השכירים של מכבי על ידי הלאומית94:
יירופאים בודדים, במיוחד אלה שעובדים במעבדות, לא מטפלים בחולים באופן שוטף. זה בהחלט השלכה שונה מרב הרופאים, רופאים שמטפלים בחולים, רופאים שארגונית חייבים להיות בהרייי, זה שונה. אני עוד פעם אומר ואני מסכים איתך שזה לא בסדר…אנחנו חד משמעית אומרים שכל הרופאים צריכים להיות חברים בהר”י וכל הרופאים צריכים להיות מיוצגים על ידי הרייטי.
86. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין אל על25 חזר בית הדין הארצי לעבודה על ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין ארגון סגל המחקר:
“בפסק דין ארגון סגל המחקר נקבעו קריטריונים להכרה ביחידת מיקוח “מקצועית” והם אלה: האם עובדי הקבוצה הם בעלי מקצוע אחד או בעלי מקצועות שונים; האם ניתן להגדיר את עובדי הקבוצה כסוג עובדים” אחד; האם לקבוצה יש “אינטרס מיוחד”; חופש ההתארגנות של העובדים וזכות הקניין של המעסיק… בפסק דין אקרשטיין קבענו כללים מנחים נוספים להגדרת יחידת מיקוח שעיקרם במכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או “היחידה” העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת”. במסגרת זו נקבע, כי יינתן מחד גיסא, משקל ל”אינטרס הקהילתי המשותף”.של העובדים המבקשים הכרה כיחידה נפרדת במגוון ענינים, כמו: סביבת עבודה דומה (Work environment), תנאי עבודה דומים (מסלולי קידום, שעות עבודה, שיטת פנסיה וכד’), סוג עיסוק (כגון עובדי ייצור), רקע דומה של הכשרה מקצועית, קירבה גאוגרפית, אתר עבודה, היותם חלק משרשרת ייצור או מערך עבודה, הסטוריה של משא ומתן”.
93 ר’ פרוטוקול עמ’ 513 שורות 10- 9 94 ר’ פרוטוקול עמ’ 513 שורות 25- 15 95 ר’ ה”ש 78 לעיל
27 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
87. שוכנענו, כי קיים טעם מיוחד להכרה בקבוצת הרופאים והרופאות כיחידת מיקוח נפרדת היות וקיימת חשיבות, כפי שציין פרופי אידלמן, ליצור אחידות בפרופסיה: בין בדרך של יצירת כללים מנחים ובין ביצירת תחושת שייכות לארגון פרופסיונלי אחד. מכבי טענה שלא ניתן לנתק את שירותי הבריאות שנותנת מכבי מעבודתם של הרופאים, כשם שלא ניתן לנתק את שירותיה של חברת אל-על מפעילות הטייסים. אלא שבכל זאת מצאנו כי הדברים מעט שונים.
88. בפסק הדין בענין אל על נדונה מערכת יחסי עבודה קיבוציים רבת שנים, שכללה, בעבר, שמונה וועדי עובדים וסבלה, בשל כך, מסכסוכי עבודה רבים, עד אשר בשנת 1982 יצרו הצדדים למערכת יחסי העבודה מנגנון ייצוג משותף. במסגרת הסכסוך הקיבוצי שעמד להכרעה בפני בית הדין הארצי לעבודה התבקשה, שוב, ההכרה בטייסים כיחידת מיקוח נפרדת. להבנתנו, אין דומה מערכת יחסי עבודה קיבוצית רבת שנים במקום עבודה למקום עבודה שזו לו הפעם הראשונה בה מתבקשת הכרה ביציגות מטעמו של ארגון עובדים.
16 17
89. זאת ועוד. בעוד נסיון העבר באל על הוכיח, כי הפיצול הוביל לסכסוכי עבודה רבים יישהיו נעוצים ב”תחרות” בין הוועדים השונים על השגת שכר ותנאי עבודה מיטביים לעובדיהם96יי, כלשון פסק הדין, לא קיים ניסיון דומה במכבי שכן, כפי שצוין לעיל, זוהי הפעם הראשונה בה מנסה ארגון עובדים את כוחו ביצירת מערך קיבוצי במכבי. זאת ועוד. כפי שמציין פרופ’ מירוני במאמרו97 נקודת המוצא היא העדפה לשימור הסטטוס קוו.
90. טוענת מכבי, ובמידה מסוימת של צדק, כי העובדה שהלאומית לא עמדה בהליך הקודם שהתנהל בפני כב’ השופטת קרן כהן ואשר הוכרע בבית הדין הארצי לעבודה98 על החרגת הרופאים המועסקים במגה לאב, משמעה כי ייאין מדובר בהוצאה ובטיעונים אותנטיים אלא בכאלה שנולדו בדיעבד מכורח הנסיבותיי99. ואולם, אף שלא ברור לנו –
96 ר’ ה”ש 78 לעיל 97 מרדכי (מוטי) מירוני יחידת המיקוח – הגדרתה, עיצובתה והתאמתה למצבים משתנים ביחסי העבודה ספר אליקה ברק-אוסוקין 563,583 (2012) 98 ר’ ה”ש 51,52 לעיל 99 ר’ סעיף 286.2 לסיכומי מכבי
28 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
לבד מן ההבטים המספריים – מדוע בהליך זה עמדה הלאומית על טענה כי הרופאים אינם חלק מיחידת המיקות ואילו בהליך הקודם ייויתרהיי על העלאת הטענה, מצאנו כי אין בכך כדי לייתר בחינת הטענה לגופה.
91. לטעמנו, בבחינת יחידת מיקוח בהתארגנות ראשונית ועל מנת שלא לסכל את ההתארגנות הראשונית, יש מקום להגמיש את מבחני הפסיקה בכל הנוגע להגדרת יחידת המיקוח הראשונית וכפי שציין פרופ’ מירוני במאמרו בהפנותו לפסק דינו של כבי השופט סופר, כתוארו דאז, בענין ויטה פרי הגליל100 ייבמסגרת של גמישות מסוימת אפשר לאמץ כהנחת יסוד כי קיימת הבחנה לגיטימית, שהיא אינטרס מיוחד, בין העובדים הכלולים ביחידת המיקוח אשר בעניננה התבקשה הכרה, לבין קבוצת עובדים אחרים”.
92. והיטיב לתאר זאת פרופ’ מירוני בפיסקה האחרונה של מאמרו:
ייהמאבק על קביעת יחידת המיקום הראשונית הוא סיפור שונה. זהו כר התמודדות בין שתי גישות קוטביות, הניזונות משיקולים אסטרטגיים הפוכים. המעסיק מעדיף יחידת מיקוח גדולה משום שהיא דורשת השקעת משאבים ומאמצים גדולה יותר בשלב ההתארגנות ומגדילה את הסיכוי שמאמצי ההתארגנות יכשלו, המעסיק מוכן להמר על היחידה הגדולה, שכן רק כך יש סיכוי שתושג מטרתו האסטרטגית – למנוע את המעבר ליחסי עבודה קיבוציים. ארגון העובדים מעדיף יחידת מיקוח קטנה בגלל שיקולים הפוכים בדיוק: ככל שהיחידה קטנה והומוגנית יותר, ארגון העובדים ממקסם את סיכוייו להגיע ליעד הראשוני ש לקבלת הכרה כארגון עובדים יציג. ארגון העובדים גם מאמין כי אם יוכר כארגון יציג ביחידה קטנה ויצליח לבסס את עצמו ולחתום על הסכם קיבוצי, היחידה הקטנה תהיה ראש גשר לקבוצות אחרות או לכלל העובדים המועסקים על ידי המעביד. כאשר הפסיקה העוסקת בנושא פיצול או הפרדה של יחידות מיקוח מיושמת בשלב מאוחר יותר, על הרטוריקה שלה, בהכרעות בעניין קביעת יחידת המיקות הראשונית, היא יוצרת לבית הדין דיסוננס. היא אמנם
100 ר’ ה”ש 97 לעיל בעמ’ 584.
29 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
שומרת על הקיים ועל היציבות של יחסי העבודה אולם בד בבד היא משרתת לכאורה את החישובים האסטרטגיים של המעסיקים ופוגעת בסיכויי ההצלחה של התארגנויות חדשות ובעתידו של המודל הקיבוצי. המסקנה היא שאין אפשרות להשתמש באותה מערכת שיקולים לכל המצבים שבהם מובא להכרעת בית הדין בקשה להגדרה ראשונית או לשינוי יחידת המיקוחיי (הדגשה שלי – י.ז.ג)101
מעונות תל השומר – בית בלב
93. מן הראיות שהוצגו בפנינו למדנו, כי מעונות תל השומר המופעלים על ידי בית בלב, הם שתי מחלקות אשפוז הממוקמות בבית החולים תל השומר ומספקות שירותים למבוטחי מכבי102.
94. בין הלאומית לייבית בלב”י נוהל הליך קודם במסגרתו ביקשה הלאומית להכיר ביציגותה בייבית בלביי103. בתגובת ייבית בלביי נכתב, כי היא חלק מקבוצת מכבי וכי היא מפעילה את יימעונות תל השומר” שם מועסקים כ-66 עובדים אשר אינם עובדיה ואינם מקבלים את שכרם מייבית בלבי. 104 לפיכך ביקשה ייבית בלב”י בסכסוך הקיבוצי שפרץ בינה לבין הלאומית, להפחית את מספר הטפסים של עובדי מעונות תל השומר שאינם עובדיה – ועל פי עמדת הלאומית בבקשה שבפנינו הינם עובדי יימכבייי – מסך כל טפסי ההצטרפות שהגישה הלאומית לצורך בחינת יציגותה בייבית בלב”י.
95. נקדים ונאמר, כי בסופו של יום הכירה ייבית בלב”י ביציגותה של הלאומית בלא שבית הדין נדרש להכרעה וללא שנקבע האם עובדי מעונות תל השומר הם, כטענת ייבית בלביי, עובדי מכבי, או שמא הם עובדי ייבית בלב”י.
96. מר בן ציון אוליאל סיפר בחקירתו, כי מכבי קונה שירותים מבית החולים שיבא תל השומר, אשר מפעיל את מעונות תל השומר ומכבי, מכח הסכם הסטורי בין הצדדים,
101 ר’ ה”ש 97 לעיל בעמ’ 586; ר’ גם פסק דין אלקטרה, ה”ש 18 לעיל, סעיף 40 לפסק הדין 102 ר’ פרוטוקול עמ’ 373 שורות 28- 26 103 ס”ק (ת”א) 9906- 06 – 17 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – בית בלב בע”מ 104 ר’ סעיף 28,85 – 83 לתגובה לבקשת צד (נספח 19 לתצהירו של מר לופטון)
30 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
והתאגדו ב
בדים מ -כ 5
נ עבודה. בהשוואה
ה
החדשה, מדווחים כי שנת 2013 היתה שנת שיא בהתארגנות עובדים והתאגדו במהלכה – כ 25,000 עובדים מ -כ 63 מקומות עבודה. בהשוואה לשנת 2012, מדובר בעלייה של כ- 60 % ב שיעור ההתארגנות ושל -כ 90
% במספר המתאגדים5יי.
4. לעומתם סבור פרופ’ מוטי מירוני כי “התמונה המתקבלת מן האירועים בעולם יחסי העבודה מציבה את משפט העבודה בעמדה מעניינת במיוחד. מצד אחד, ולפי הרושם שמתקבל בתקשורת ובדיון הציבורי, סיפורן של שתי שנות המשפט מושא הרשימה הוא סיפורם של מודל יחסי העבודה הקיבוציים ושל משפט העבודה הקיבוצי. אלו חווים תקופת פריחה חסרת תקדים והם מלאי חיים ואנרגייה, סוערים ומסעירים. בתי הדין לעבודה עוסקים ועסוקים בעצמה שאיננה זכורה מן העבר במאבקים מאתגרים ומלאי דרמה בנושאים חדשים ומורכבים… מצד אחר, הנתונים מעידים שקווי המתאר של יחסי העבודה בישראל מזכירים יותר ויותר את תמונת יחסי העבודה ברוב מדינות המערב, שבהן המודל הקיבוצי ומשפט העבודה הקיבוצי מצויים בתהליך של קיטון והתכווצות… כלומר, בניגוד לרושם הנוצר בגלל הדרגה הגבוהה של החשיפה התקשורתית, בפועל המודל הקיבוצי ומשפט העבודה הקיבוצי ממשיכים לפנות את מקומם במרכז הבמה, כמכשירי הסדרה של תנאי ויחסי עבודה, לטובת מודל יחסי העבודה האינדיווידואליים ומשפט העבודה האינדיווידואליי.
5. נדמה כי המלומדים והמלומדות, כולם וכולן, יסכימו כי חופש ההתארגנות הוא מנשמת אפה של מערכת יחסי העבודה, זכות יסוד השוכנת לה דרך קבע באמתחתו של כל עובד ועובדת והוא מטלטל עימה ממקום עבודה אחד למשנהו.
6. נהרות של קולמוסים נכתבו על זכות ההתארגנות ועל כן נביא, בקצרה, מדבריו היפים של כב’ השופט רובינשטיין :
5 סטיב אדלר אפרת קוקה הזכות להתארגן בראי תמורות ביחסי העבודה בישראל, ספר סטיב אדלר 281,282
(2016)
6 מרדכי (מוטי) מירוני התפתחויות ומגמות במשפט העבודה הקיבוצי והאינדיווידואלי 2011- 2010 , דין ודברים ח’ (תשע”ד) 153,156- 154 בבג”ץ 4179 / 13 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים – בית הדין הארצי לעבודה (2014) 3 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
“משפט העבודה המגן וחוקי העבודה מבקשים להקנות לעובד רשת הגנה רחבה על ידי החלת חובות ואיסורים קוגנטיים, שביסודם ההכרה בפער הכוחות המובנה בין המעסיק לעובד וביחסי התלות המתקיימים ביניהם. הוטעם, בצדק, כי בעוד משפט העבודה המגן אינו עוסק בתיקון מוסדי של פערי הכוחות המובנים בין המעסיק לבין העובד, והוא מיוסד על יחסי העובד והמעביד כשלעצמם, משטר יחסי העבודה הקיבוציים משנה במידה מסוימת את מארג הכוחות ומבקש לחלק את הכוח מחדש, תוך שילוב ארגון העובדים. מכאן גם רגישותו המיוחדת של שלב ההתארגנות הראשונית וההקפדה היתרה בשלב זה של “החיים הקיבוציים” על “סביבת גידול” שתאפשר את מימושה של זכות ההתארגנות”.
ועם צידה זו נצא לדרך.
הבקשה
7. תמצית הבקשה המונחת בפנינו היא ליתן פסק דין הצהרתי לפיה הלאומית היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי מכבי וזאת לאחר שעמדה בדרישת השליש הקבוע בחוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז-1957. זה הפשט. אלא, שבין השורות מסתתרת לה מלאכת הרכבת יחידת המיקוח ולכך נדרש מיד.
מעט נתונים כרונולוגים
8. ההסתדרות מנסה לאגד את עובדי מכבי מאז חודש מאי 8.2015
9. בחודש נובמבר 2015 הכריזה הלאומית לראשונה על יציגותה בקרב עובדי מכבי. במהלך ההתדיינות המשפטית שנוהלה בפני כב’ השופטת קרן כהן הודיעה לאומית על בקשתה להכיר, לעת ההיא, ביימכבי פארסיי וביימגה לאביי כיחידות מיקוח נפרדות בהתארגנות הראשונית9.
8 ר’ סעיף 14 לבקשת הצד הראשונה 9 ר’ סעיף 18 לבקשת הצד הראשונה
4 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
משלמת לעובדי מעונות תל השומר את שכרם105. כיום, טען מר אוליאל, בית בלב היא מעסיקתם של עובדי מעונות תל השומר אך מכבי ממשיכה לשמש כמסלקה, בלשונו של מר אוליאל, לשכרם של עובדי מעונות תל השומר196.97. עוד סיפר מר אוליאל בעדותו107:
ייאין שום מבנה כזה שבית חולים מפעיל מחלקות..אשפוז עבור שירותים למאושפזים במיוחד. זה מה שייחודי לפני 20 שנה, שבתקופה ההיא בנו איזה הסכם…קבעו שבית בלב הוא המתפעל קבעו ששיבא הוא נושא בכל האחריות המקצועית והשירות הרפואי ומכבי הוא רק משלם כסף, הוא גם משלם על כל השירותיי
98. לטענת מר אוליאל, ייבית בלביי היא זו שקולטת את עובדי מעונות תל השומר ואחראית על פיטוריהם, ומכבי מכינה את תלושי השכר ומשלמת את שכרם של העובדים198 והתמורה לשירותי הסליקה של מכבי מנוכה מהתשלום המגיע למעונות תל השומר עבור ימי אשפוז של מבוטחי מכבי109.
17 18
99. אלא, שלא רק שירותי סליקת שכר נותנת מכבי לייבית בלביי, היא אף מציגה את ייבית בלבי כחלק ממסגרת השירותים הניתנים על ידי מכבי למבוטחיה. כאשר נשאל מר אוליאל בענין זה לאחר שהוצג בפניו דויים מועצת מכבי משנת 1102016 בו נכתב שייבית בלבי פועלת במסגרת מכבי הבהיר, כי לגישתו, היות ושירותי מעונות תל השומר אותם מתפעלת ייבית בלביי, ניתנים למבוטחי מכבי בלבד, רואה מועצת מכבי בייבית בלב ייחלק ממסגרת השירותים אותם היא מעניקה לחברי מכבי 111.
100. זאת ועוד. בהסכם ההתקשרות בין מכבי לבית בלב משנת 1997 (שנקראה בשמה הקודם מגדל הזהב)112 נקבע :
105 ר’ פרוטוקול עמ’ 362 שורות 26- 18.106 ר’ פרוטוקול עמ’ 363 שורות 21- 2 107 ר’ פרוטוקול עמ’ 364 שורות 32- 29 , בעמ’ 365 שורות 2 -1 108 ר’ פרוטוקול עמ’ 367 שורות 29- 14 109 ר’ פרוטוקול עמ’ 369 שורות 14- 4 110 ר’ נספח 24 לתצהירו של מר לופטון 111 ר’ פרוטוקול עמ’ 370 שורות 33 – 27 עמ’ 371 שורות 26-1 112 ר’ נספח 22 לתצהירו של מר לופטון
31 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
ייכל עובדי המעונות שהינם עובדי מכבי, הן אלה שעובדים עובר לחתימת הסכם זה ואלו שהתקבלו לעבודה אצל מכבי לאחר חתימת הסכם זה ימשיכו להיות עובדי מכבי, ימשיכו לקבל שכרם ממכבי ויתקיימו יחסי עובד מעביד רק בינם לבין מכבייי
101. מר אוליאל טען בחקירתו, כי בעשרים השנים מאז נחתם ההסכם חלו שינויים ועל כן האמור בו אינו משקף את מצב הדברים הנוכחי113. אלא, שעיון בהסכם מלמד אותנו, כי כל שינוי שמבקשים הצדדים לעשות בהסכם צריך שיעשה בכתב ולא זו בלבד שלא עלה בידי מכבי להציג הסכמה בכתב המשנה את הקביעות האמורות בהסכם, בתוספת להסכם זה, שנחתמה בשנת 2005 לא בוטלה ההוראה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מכבי לעובדי מעונות תל השומר ואף נקבע פוזיטיבית, כי לא חל כל שינוי בהסכם 1997114
102. גם בנספח להסכם 1997 שנחתם בשנת 2007 ובנספח המאוחר ביותר משנת 2013 לא מופיעה הוראה מפורשת המבטלת את סעיף 3.4 להסכם 1997 שענינו קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מכבי לעובדי מעונות תל השומר115.
103. מר אוליאל אישר בחקירתו, כי הנספח לשנת 2017 שצורף כנספח 22 לתצהירו של מר לופטון וטרם נחתם, אף הוא אינו כולל הוראה המבטלת את סעיף 3.4 להסכם
116 1997
104. מר יגאל וידאל, מנכ”ייל ייבית בלב”י, שהעיד בפנינו טען, כי בתצהיר שהוגש על ידו בהליך שהתנהל בין ייבית בלב”י ללאומית יילא דייקיי, כלשונו, עת טען, כי עובדי ייבית בלביי הם עובדי מכבי117 וניסה לשכנע אותנו כי דווקא בעדותו בפנינו הוא מדייק וכי האמת היא שעובדי מעונות תל השומר הם עובדי ייבית בלב”י וְלא עובדי מכבי:
113 ר’ פרוטוקול עמ’ 374 שורות 14- 6 : בעמ’ 375 שורות 10 -8 114 ר’ פרוטוקול עמ’ 375 שורות 28- 18 115 ר’ פרוטוקול עמ’ 376 שורות 31- 18 116 ר’ פרוטוקול עמ’ 376 שורות 33- 32 עמ’ 377 שורות 4 -1 117 ר’ פרוטוקול עמ’ 14 שורות 24- 9 32 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
ייהעובדים הללו מקבלים את תלוש השכר שלהם ממכבי שירותי בריאות, זה נכון. יחד עם זה הם עובדים שלי, זה אומר שאני המנהל שלהם, אני מגיע לישיבות שם החל מהרמת כוסית לפסח וכלה בישיבות עבודה וישיבות תוכניות עבודה והכנות תקציב, העובדים הללו לא מכירים אף אחד ממכבי, מנכייל מכבי לא היה שם ב-10 שנים האחרונות שאני זוכר, אני מגיע לשם, אני מנהל אותם, אני מגיע לישיבות עם העובדים, אני מקדם אותם, אני מבצע את השיחה הערכה ומשוב שלהם, אני נותן להם את מתנה היום הולדת שלהם (כך במקור – י.ז.ג), אני מוציא אותם לארועי רווחה 1,118
105. אלא, שלא מצאנו לתת אימון בעדותו של מר וידאל כלל ועיקר. מי שמודה בחקירתו בפני ערכאה שיפוטית כי תצהיר שנחתם על ידו והוגש בהליך הקודם היה נכון לאותו הליך אך אינו נכון להליך שבפנינו, אינו יכול לזכות באימוננו.
106. במכתבה של ייבית בלב”י במענה לפנית הלאומית אליה119, נכתב שחור על גבי לבן, כי עובדי מעונות תל השומר הם עובדי מכבי120. בחקירתו הסביר מר וידאל, כי הגיע עם הלאומית להסכמות לפיהן ייבית בלב”י תכיר ביציגותה של הלאומית כדי לא ליצור שני סוגים של עובדים121. שני הסוגים אליהם כיוון מר וידאל הם עובדי מעונות תל השומר שהם עובדי מכבי אך יושבים בחצרי ייבית בלביי ועובדים כתף אל כתף עם עובדי ייבית בלביי, ועובדי ייבית בלביי.
107. אין בכך שמר וידאל לא שימש כמנכייל ייבית בלב”י במועד הוצאת המכתב הנזכר122 כדי לאיין את האמור בו, וודאי מקום בו ייבית בלב”י היתה מיוצגת ומכתב זה נכתב בשמה על ידי באי כוחה המלומדים.
118 ר’ פרוטוקול עמ’ 14 שורות 33- 27 ובעמ’ 15 שורות 3 -1 119 נספח 18 לתצהירו של מר לופטון 120 ר’ פרוטוקול עמ’ 19 שורות 14- 1 121 ר’ פרוטוקול עמ’ 19 שורות 32- 29 122 ר’ פרוטוקול עמ’ 21 שורות 30- 27 33 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
108. סמיכות הזמנים בין מועד חתימתו של מר וידאל על התצהיר הראשון במסגרת הסכסוך הקיבוצי בין ייבית בלב”י ללאומית – במסגרתו טען מר וידאל שעובדי מעונות תל השומר הם עובדי מכבי – לבין הייטוויסטיי בעקבותיו החליטה ייבית בלב”י להכיר בלאומית כארגון יציג תוך שלצורך כך נמנים עובדי מעונות תל השומר כחלק מיחידת המיקוח, אף שלכאורה מדובר בעובדי מכבי – שארע שבוע לאחר שהלאומית הגישה בקשה זו לסכסוך קיבוצי ולהכרה בעובדי מעונות תל השומר כחלק מיחידת המיקום של מכבי, מצביעה אף היא על כשל בטיעוני ייבית בלביי123.
10 11
109. הסבריו המוקשים של מר וידאל בנסיון להסביר את הייטוויסט”י האמור124, אינם מקובלים עלינו משלא מצאנו כי ניתן ליתן אימון כלשהוא בעדותו. אף תשובתו של מר וידאל, במענה לשאלת בייב מכבי, לפיה ייבית בלב”י הסכימה להכיר ביציגות לאומית תוך שמירה על כל טענותיה בענין, לא שכנעה אותנו כלל ועיקר. אילו האמינה ייבית בלביי כי עובדי מעונות תל השומר הם עובדיה שלה ולא עובדי מכבי, לא היתה מבקשת לשמור על כל טענותיה, שהרי טענתה הראשונית היתה שעובדי מעונות תל השומר אינם עובדיה ולכן אינם חלק מיחידת המיקום.
110. אף אם נכון לשנת 2017 הציגה ייבית בלביי מצג כלפי עובדי מעונות תל השומר ו/או כלפי כולי עלמא, כי היא משמשת כמעסיקתם בפועל125 אין בכך כדי לשנות מקביעתנו כאמור לעיל. יתרה מכך. עיון במכתבה של גב’ קרן פלד126 מחזק במידת מה מסקנתנו זו. נסביר. ראשית, גבי פלד מפרטת את הדומה והשונה בין עובדי מעונות תל השומר לעובדי ייבית בלביי אף, שלו היו עובדי מעונות תל השומר חלק מכלל עובדי ייבית בלביי, היה מצופה כי תציין זאת באותיות קידוש לבנה.
111. שנית, מעיון במכתבה הנזכר של גבי פלד אף ניתן ללמוד, כי קיים שוני בין עובדי ייבית בלב”י ועובדי מעונות תל השומר. בעוד עובדי מעונות תל השומר מועסקים על ידי מעסיק המורשה על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשיייד-1954, לשלם בשם המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בשם עובדיו – והמעסיק
123 ר’ פרוטוקול עמ’ 23 שורות 15- 6 124 ר’ פרוטוקול עמ’ 23 שורות 26- 16 125 נספח 20 לתצהירה של גב’ הדס 126 נספח 23 לתצהירה של גב’ הדס
34 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
הוא ככל הנראה מכבי – עובדי ייבית בלב”י מועסקים על ידי מעסיק שאיננו מורשה על פי תקנות הביטוח הלאומי הנזכרות לשלם דמי פגיעה לעובדיו – משמע, מדובר במעסיק אחר ולא למותר להניח כי מעסיק זה הוא ייבית בלב”י. 112. לפיכך אנו קובעים שעובדי מעונות תל השומר הם חלק מיחידת המיקוח.
פגמים בהצטרפות
113. מכבי העלתה טענות רבות בנוגע לוולונטריות ההצטרפות של עובדיה להסתדרות. טרם נדון בטענות מכבי נזכיר:
“כאשר עסקינן בשאלת ההצטרפות לארגון עובדים “מדעת ומרצון חופשי”, הבחינה מוגבלת להיות ההצטרפות מרצון חופשי, במובן של העדר פגם בכריתה, כמשמעו בחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג – 1973, ושלא בכפייה. ככל שאין פגם בכריתה בכל הנוגע להצטרפות החבר לארגון העובדים, ככלל אין לבחון את המניעים של עובד להצטרף לארגון העובדים או אף את ההסתייגויות שלו מפעולות כאלה ואחרות של ארגון העובדים. בהתאמה, אין לשאול, לצורך מתן תוקף לחברות, אם החבר תומך בכינונה של “התארגנות” מסוימת או בצעד ארגוני כזה או אחר. ראשית, אדם שהצטרף לארגון חזקה כי קיבל על עצמו את תקנונו בכללותו, שכן ביחסים שבינו ובין הארגון משמש התקנון כ”חוזה”; שנית, גם אם לא כך הוא – ממילא אין לכך חשיבות, וכל עוד אין חברות “מסויגת”, הקובע לעניין סמכויות הארגון ביחסיו עם החבר הוא התקנון (החוזה שבין הארגון והחבר). למען הסר כל ספק יודגש, יהיו אשר יהיו מניעי ההצטרפות של החבר, החבר נותר חבר כל עוד זהו המצב לפי התקנון. מניעי הצטרפותו של עובד כחבר לארגון עובדים כלל אינם מעניינו של המעסיק וטוב יעשה המעסיק אם ירחק מאלה127..
114. שוכנענו, כי לא נפל פגם, וודאי לא מהותי, במנגנון ההצטרפות של הלאומית.
115. אמנם באחד מתמלולי השיחות שהוצג בפני מר לופטון אישר מר לופטון כי לא 28 שאל את העובדת למספר תעודת הזהות שלה והעיד, כי תעודת הזהות אינה הסממן 29
12 עסק (ארצי) 9346- 04 – 16 ההסתדרות הרפואית בישראל נ’ קופת חולים מאוחדת (2017) 35 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
היחיד, כלשונו, לזיהוי וכי הפרטים הנוספים שניתנו על ידי העובדת במסגרת השיחה כגון: איפה היא עובדת, יכול ויאמתו את זהות העובד/ת החותם/ת128 116. גם הסברו של מר לופטון ביחס לאחד התמלולים בו נשמעת עובדת, שמר לופטון מבקש לאמת את פרטי ההצטרפות שלה, לאחר ששתיים מספרותיו של מספר תעודת הזהות שלה, לא תאמו את מספר תעודת הזהות שציינה בטופס ההצטרפות, הסבר בהתאם לו שגתה המתמללת בהבנת הנשמע של שתיים מהספרות, היה אמין בעיננו129. שוכנענו, כפי שציינה הלאומית בסיכומיה, כי הוכיחה מעל לכל ספק, גם אם בצורה מדגמית, כי העובדים הצטרפו ללאומית מרצונם החופשי וטפסי ההצטרפות שלהם לא זויפו130.
117. מפנה מכבי בסיכומיה לטופס ההצטרפות של גב’ יעל מרקוס131 אשר הצטרפה, לכאורה, פעמיים: ביום 24.11.2015 כעולה מן התאריך שצוין על גבי הטופס הראשון וביום 30.11.2015 כפי שצוין על גבי הטופס השני. המסקנה היחידה האפשרית, לדידה של מכבי, היא: ייאו שמדובר במקרה של עובדת שהצליחה להצטרף לשורות ההסתדרותהלאומית – י.ז.ג) פעמיים, באופן מקוון ובאמצעות אותו טלפון נייד, או שמדובר במקרה של עובדת שהצטרפה לשורות ההסתדרות באופן מקוון, כאשר ההסתדרות מסיבותיה שלה, ערכה שינויים בפרטים שהוזנו בטופס המקורי שמולא על ידי העובדת ושינתה את התאריך המופיע על גבי הטופסי 132
118. בין אם נקבל את הסבריה של הלאומית ובין אם לאו133, חזקה היא שהלאומית 20 לא הגישה את שני טפסי ההצטרפות של הגב’ מרקוס וביקשה למנות את שניהם במנין 21 טפסי ההצטרפות. רוצה לומר, מאחר וההצטרפות היא פרסונלית, והחזקה היא כי מי 22 שמלא את טופס ההצטרפות אכן רצה להצטרף כחבר בלאומית, אזי אף אם נפלה טעות זו או אחרת – למשל, כי עובדת שבחרה לשנות את שם משפחתה לאחר נישואיה 24 החליטה למלא, שוב, טופס הצטרפות מאחר ולא מצאה למי עליה לדווח על שינוי השם; 25 או אחות שעבדה במעבדות מכבי והצטרפה ללאומית בשנת 2015 ושנתיים מאוחר יותר 26
128 ר’ פרוטוקול עמ’ 75 שורות 20- 9 129 ר’ פרוטוקול עמ’ 76 שורות 31- 18.130 ר’ סעיף 127 לסיכומי הלאומית 131 מש/15 132 ר’ סעיף 31 לסיכומי מכבי. 133 ר’ סעיפים 41 – 39 לסיכומי התשובה של הלאומית 36 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
עברה לעבוד בסניף מכבי באחת הערים וביום בו נערך מבצע החתמה המוני, חתמה, בתמימות, שוב, על טופס הצטרפות – ברור לכל בר בי רב, כי יש למנות במנין המצטרפים/ות כל אדם ואישה רק פעם אחת, בין אם בטעות חתם/ה פעמיים ובין אם בשגגה הופק הטופס מן המערכת פעמיים.
119. אף בעניינה של גב’ אלינה חסון, שטפסי ההצטרפות שלה הוגשו לעיוננו134 מצאנו, כי קיימים שני טפסי הצטרפות זהים כמעט לחלוטין, אלא שבאחד מהם ציין מאן דהוא/העובדת המצטרפת מספר טלפון נייד בעל קידומת 054 ואילו בטופס השני שנחתם, לכאורה, באותו יום, צוין מספר טלפון נייד שונה בעל קידומת 050. מסקנתה של מכבי מן המידע שהובא לעיל היא, כי הלאומית הפיקה שני מסמכים ממערכת ה-
c . r . m תוך שהיא משנה את מספר הטלפון הנייד המופיע עליהם וכי הדבר מלמד שהיה ללאומית אינטרס בשינוי נתון זה135.
120. בין אם נקבל את תשובת הלאומית136 כי מדובר בשגגה שנפלה מלפני הגורם המזין, ובין אם לאו, אין די בהעלאת טענות אלה על ידי מכבי כדי להרים את הנטל המוטל לפיתחו של הטוען כי העובד שטופס הצטרפותו הוצג כלל לא חתם עליו. וכפי שנכתב על ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס כב’ השופט אדלר וכב’ השופטת קוקה: יעל המבקש לסתור את החזקה ולטעון שהעובד אינו חבר בארגון יוטל הנטל לסתור את האמור בטופס בראיות ממשיותיי137 (הדגשה שלי – י.ז.ג). נזכיר, כי גם המומחה מטעם מכבי, מר יואב זילברשטיין, התייחס בחוות דעתו לגורם האנושי שממלא יימילוי שרירותי וידני של אדם כאשר בחלק מהמקרים הוא ייממלא פרטים ובחלק אינו ממלא כלליי138.
20 21
121. באשר לטפסי ביטול הצטרפות בלאומית העיד מר לופטון, כי הלאומית אינה מפעילה כל שיקול דעת וייכל טופס שהגיע והגיע ביטול, בוטליי139.טענתה של מכבי, כי היה על הלאומית לבטל את חברותם של עובדים שבשיחת הטלפון הביעו היסוס בנוגע
134 מש/16 135 ר’ סעיפים 43 –
38 לסיכומי מכבי. 136 ר’ סעיפים 43 – 42 לסיכומי התשובה של הלאומית 137 ר’ ה”ש 5 לעיל 138 ר’ סעיף 4.48 לחוות הדעת; ר’ גם סעיף 4.44 139 ר’ פרוטוקול עמ’ 82 שורה 11
37 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
להצטרפותם ללאומית או שטענו שהם שוקלים את ביטולה של ההצטרפות, דינה להדחות. 122. בדין ובצדק החליטה הלאומית כי אינה נדרשת לבטל חברותו של מאן דהוא מאחר ובשיחה עימו אמר שהוא שוקל זאת140. נזכיר, בהקשר זה, כי הלאומית הפחיתה מסך כל הטפסים החתומים את שמונת טפסי הביטול שהתקבלו לאחר הכרזת היציגות הראשונה141.
123. מכבי טענה עוד, כי העובדים אינם יודעים מהי דרך ביטול הטפסים ועל כן על ההסתדרות להתייחס לכל אמירה של עובד או עובדת בשיחה המוקלטת ממנה עולה כי הוא/היא שוקלות את המשך חברותה/ו בלאומית, כהודעת ביטול הצטרפות. איננו מקבלים גרסה זו של מכבי. חששם של העובדים שהובע במסגרת חלק משיחות האימות שקיים מר לופטון, משקף את הלך הרוח של מאבק האיתנים שמנהלת מכבי ולאו דווקא את החלטתו של העובד לבטל את ההצטרפות.
124. מכבי לא הוכיחה טענתה, כי קיים ולו עובד או עובדת אחת שביקשו לבטל את חברותם בלאומית אך לא עלה בידם לאתר את מספר הפקס/טלפון/מייל אליו יש לשלוח את הטופס המתאים. נהפוך הוא. כאשר נשאלה גב’ הדס האם המציאה אסמכתאות לכך שעובדי מכבי לא יכלו לבטל את חברותם, אישרה שלא צרפה ולו אסמכתא אחת142.
125. די בכך שחיפוש קצר במרשתת יגלה לעובד המבקש לבטל את חברותו את מספר הטלפון של מרכז המידע בו ינתן לו מידע בנוגע לפעולות שעליו לבצע לצורך ביטול ההצטרפות, כדי לקבוע, כי כל עוד לא הודיע עובד על ביטול ההצטרפות ללאומית, בדרכים הקבועות בתקנון, נחשב העובד כמי שהוא חלק מארגון העובדים143.
126. דרך המלך בהוכחת יציגות היא בהצגת טפסי הצטרפות, אולם, כפי שקבע בית הדין הארצי לעבודה בענין קופת חולים מאוחדת144 אין זו הדרך היחידה:
140 ר’ פרוטוקול עמ’ 81 שורות 33- 13 ; עמ’ 70 שורות 7 -1 141 ר’ פרוטוקול עמ’ 81 שורות 12- 9 ; סעיפים 16 – 15 לבקשת הצד המתוקנת 142 ר’ פרוטוקול עמ’ 313 שורות 23- 7 143 ר’ פרוטוקול עמ’ 72 144ר’ ה”ש 127 לעיל
38 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
“איזו היא הדרך להוכיח את החברות ? מובן שהדרך העדיפה היא שימוש ב”ראייה הטובה ביותר”. לדוגמה, להביא לעדות את העובד שנטען לגביו כי הוא חבר בארגון העובדים. אלא שבתחום שבו עסקינן, לא יהא זה מעשי בדרך כלל להיזקק לראייה מסוג זה, ולכן, ככלל, אין מנוס מלהיזקק לראייה “טובה פחות”, תוך שאנו זוכרים שככל שהראייה “טובה פחות” – גובר הסיכון כי טענה פלונית לא תוכח. ומהי בענייננו הראייה “הטובה פחות”? בעניין הורן את לייבוביץ נקבע כי “דרך המלך להוכחת חברות בארגון עובדים הינה הגשת טופס ההצטרפות אליו, …”. הגיונה של הלכה זו ברור. היא מפשטת את דרכי ההוכחה תוך שימוש בראייה טובה מספיק, שכן ניתן להניח – בבחינת חזקה עובדתית – כי עובד שביקש להצטרף לארגון העובדים אכן הצטרף אליו. שהרי לשני הצדדים – לעובד ולארגון העובדים – יש אינטרס מובהק להגשים רצון זה ולהשלים את הפעולות הנדרשות לפי התקנון לשם קבלת העובד כחבר. ואכן בפסיקה שיצאה בשנים האחרונות מלפני בית דין זה, לרבות בעניין אל בטוף ובעניין Ynet, נעשתה הפנייה לאמצעי הוכחתי זה. הצורך בהפניה לראייה זו התחזק שבעתיים משני טעמים עיקריים: הראשון, נדונו בעיקר מקרים של התארגנות ראשונית של עובדים שהצטרפו לארגון העובדים לראשונה ואותו ארגון עובדים פטר את חבריו החדשים מתשלום דמי חבר. בהעדר תשלום דמי חבר לא עמדה לרשות ארגון העובדים האפשרות להוכיח את החברות של המצטרפים החדשים באמצעות הצגתם כמשלמי דמי החבר; השני, סוג נוסף של מקרים היה כרוך במאבק בין-ארגוני שבמסגרתו לא מעט עובדים עברו מארגון לארגון. במצב שכזה ועל מנת להימנע מטענות של חברות כפולה נוגדת על כל המשתמע מכך, נדרש היה ממילא כי העובד המצטרף לארגון העובדים החדש יחתום על הודעת סיום חברותו בארגון הקודם. מטעמי נוחות, איחדו ארגוני העובדים לכדי טופס אחד את שתי הפעולות המדוברות – ההצטרפות לארגון החדש וסיום החברות בארגון הקודם. הגם שצירוף טופס ההצטרפות הוא “דרך המלך”, אין לפרש את הפסיקה כאילו נקבע בה שאין בנמצא דרך אחרת להוכיח חברות בארגון עובדים, ולהבדיל – כי מדובר בראייה קונקלוסיבית. מחד גיסא, טופס ההצטרפות מקים חזקה עובדתית בעלת ודאות מספקת במשטר של העדר תשלום דמי חבר או בנסיבות של מעבר מארגון לארגון ומפחית את הסיכון לטעות בקביעה כי פלוני או אלמוני חברים בארגון
39 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
העובדים. מאידך גיסא, משעסקינן בחזקה עובדתית, לא מן הנמנע כי יעמדו נגדה ראיות שיכרסמו בכוחה”.
127. על כן צודקת הלאומית בטענתה, כי לצורך הכרה ביציגות צריכה היא להציג בפני מכבי טפסי הצטרפות. הא ותו לא145. השיחות שערך מר לופטון עם מאות מצטרפים על מנת לוודא כי אכן מדובר בא/נשים שחתמו על טפסי ההצטרפות כדי להפיס את דעתה של מכבי, כלשונו, די בהן כדי לרפא פגמים שנפלו, ככל שנפלו, מלפני המצטרפים במילוי הטופס.
128. מקבלים אנו את עמדתה של הלאומית, כי מאות השיחות המוקלטות מהוות מדגם מייצג של כלל המצטרפים ויש בהן כדי להעיד על כלל המצטרפים וטפסי ההצטרפות שלהם146. סגן הנשיאה, כב’ השופט איטח כתב בפסק הדין בענין המאוחדת147 :
“כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו, ואין ניתן לקבוע מראש מהי “נוסחת הפלאים” להוכחת החברות, ארגון עובדים צריך להיות ער לכך ששימוש בראייה “פחות טובה” עלול להתגלות בסופו של הליך כלא מספק. ולכן, ארגון עובדים זהיר, טוב שיעדיף, לצורך הוכחת מעמדו, לעשות שימוש בראייה המספקת הטובה ביותר שבידיו. כך תגבר הוודאות בהכרעה הנוגעת למבחן הכמותי”.
כדים זהיר, טוב שי
129. לפיכך, בין אם דרך המלך בהוכחת הצטרפות עובד לארגון עובדים היא בהצגת טופס ההצטרפות, הידני או המקוון ובין בהצגת אסמכתא לתשלום דמי חבר148, ברי, כי ההקלטות שביצעה הלאומית אין בהן כדי להחליף את טפסי ההצטרפות אלא כדי להדוף כל טענה של מכבי, כאלה שהועלו על ידה בהליך זה. מטעם זה, איננו מקבלים את טענת מכבי, כי מאחר וההקלטות ייאינן מתייחסות למרבית מהעובדים לגביהם
145 ר’ פרוטוקול עמ’ 64 שורה 28 146 ר’ פרוטוקול עמ’ 65 שורות 32- 26 147 ר’ ה”ש 127 לעיל 148 ר’ ה”ש 127 לעיל, בסעיף 64 לפסה”ד
40 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
ה 1
נטען כי הצטרפו בצורה מקוונת אין ליתן משקל להקלטות כראיה מייצגת ביחס לכלל העובדים149.
130. הנטל להוכיח כי נפל פגם בטפסי ההצטרפות מוטל לפיתחה של מכבי, אשר נדרשה לראיות ממשיות על מנת לשכנענו כי הפגמים שנפלו מלפני הלאומית בטפסי הצטרפות אלו או אחרים ו/או במערכת הצטרפות המקוונת, יורדים לשורשו של הליך ההצטרפות. אלא, שכזאת לא הוכח בפנינו.
131. לא מצאנו פסול בכך שמר לופטון ייחסךיי, לעיתים, מהעובד המצוי בצידו השני של קו הטלפון את הידיעה כי השיחה מוקלטת. ראשית, לא מדובר בהאזנת סתר ועל כן לא קמה למר לופטון חובה חוקית לקבל את הסכמת המשוחח עימו להקלטת השיחה. שנית, הסביר מר לופטון, כי ישנם עובדים שלו ידעו שהשיחה מוקלטת והיו חוששים שההקלטה הכוללת את פרטיהם האישיים והמזהים תועבר למכבי, לא היו משוחחים עימו150.
132. עוד טענה מכבי, כפי שאף נטען בהליך הקודם שהתקיים בפני כב’ השופטת קרן כהן, כי נפלו פגמים באופן ההצטרפות המקוון שמפעילה הלאומית, באופן שמאפשר לשני אנשים להצטרף מאותו מספר טלפון ו/או כי עובד יכול להצטרף ללאומית מטלפון של עובד אחר ועוד, פגמים היורדים לשורשה של ההצטרפות המקוונת ואינו עולה עם הפסיקה אשר הורתה אותנו מהם הכללים בהתקיימם תותר הצטרפות מקוונת.
133. בית הדין הארצי לעבודה התייחס בפסק דינו בענין מכבי פארם ומגה לאב150 לטענות אלה וכך קבע:
“כפי שעלה מהעדויות, עובד שמבקש להצטרף באופן מקוון ממלא את פרטיו ואת מספר הטלפון הנייד שלו, ובתגובה הוא מקבל לטלפון הנייד שלו קוד אישי, שרק לאחר הזנתו באתר ניתן להשלים את הליך ההצטרפות. לטענת מכבי, נוכח הודאת מר לופטון כי יש אפשרות שעובד יצרף באמצעות הטלפון הנייד שלו עובד אחר,
149 ר’ סעיף 168 לסיכומי מכבי 150 ר’ פרוטוקול עמ’ 66 שורות 32- 22 , עמ’ 67.151 ר’ ה”ש 52 לעיל
41 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
ונוכח הודאתו כי אין ללאומית אפשרות לבדוק אם אכן העובד הוא בעל הטלפון הנייד שממנו בוצעה הצטרפות, הרי שהמנגנון שנקבע על ידי הלאומית אינו עומד בתנאים שנקבעו בעניין קל אוטו, שכן אין תהליך שמוודא כי העובד אכן הצטרף בעצמו לארגון העובדים ולא צורף על ידי אדם אחר ללא ידיעתו או הסכמתו. בית הדין האזורי דחה טענה זו משני טעמים: האחד – עובד שיצרף עובד אחר מהטלפון הנייד שלו לא יכול למלא טופס הצטרפות מקוון בעצמו ולכן לא קיים אינטרס כלשהו למעשה שכזה. השני בטפסי ההצטרפות שהוגשו מולאו מספרי הטלפון הנייד של העובדים אליהם נשלחו הקודים וחזקה על מכבי כי אם העובדים היו ממלאים מספרי טלפון שאינם שייכים להם היא הייתה מצביעה עליהם במסגרת התצהירים או הסיכומים ולא מסתפקת בטענה כללית. מקובלת עלינו טענתה של מכבי כי הטעם הראשון שנתן בית הדין האזורי לדחיית טענתה של מכבי מעורר קושי, שכן המהלך של צירוף עובד ללאומית אינו חייב להיעשות מהטלפון הנייד של עובד אחר, וניתן לעשות זאת באמצעות טלפון נייד של בן משפחה או טלפון נייד נוסף המצוי ברשותו של העובד. עם זאת, טענה שאין ודאות שהעובד שפרטיו מפורטים בטופס הצטרף באופן אותנטי לארגון העובדים יכולה לעלות גם באותם מקרים שבהם ההצטרפות לארגון העובדים נעשתה באמצעות חתימה על טופס ידני, שכן לא עולה מהראיות שיש מנגנון מובנה לאימות כי מי שחתם על הטופס הוא העובד שפרטיו מצוינים בטופס. נוכח האמור, השאלה היא אם די בעצם העלאת האפשרות כי ארגון העובדים הציג טפסי הצטרפות לא אותנטיים כדי לפסול את התהליך, או שהמעסיק צריך להביא ראייה כי אפשרות זו התממשה או כי קיים חשש להתממשותה. מחד, יש להיזהר מהצבת רף ראייתי בלתי אפשרי לארגון העובדים, כי הרי ברור שלא ניתן לזמן לעדות כל עובד שחתם על טופס הצטרפות או הצטרף באופן מקוון, על מנת שיאשר כי הצטרף לארגון העובדים. מאידך, יש להביא בחשבון את המשמעות הרבה שיש לקביעה כי ארגון העובדים הוכיח יציגות, וגם את הקושי של המעסיק להביא ראיות בעניין זה, שכן פנייה לעובדים לברר אם הצטרפו באופן אותנטי לארגון העובדים עשויה להיחשב כניסיון לפגוע בהתארגנות. בהתחשב במכלול השיקולים, אנו סבורים כי נקודת המוצא צריכה להיות כי ארגון העובדים פועל כחוק, ועת הטענה אינה סבה על המנגנון שנקבע לתהליך ההצטרפות אלא על כך שנעשה בו שימוש שלא כדין, ובמלים אחרות – זיוף של הצטרפות לארגון העובדים, אין די בהעלאת אפשרות
42 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
תיאורטית, אלא על המעסיק להביא לפחות ראשית ראיה לטענה חמורה זו, עת יש להתחשב כאמור בקושי של המעסיק להוכיח טענה זו בראיות מובהקות. מכל מקום, השאלה אם הוכחה יציגות ארגון העובדים היא שאלה עובדתית. בנסיבות המקרה הנדון, יש ליתן משקל גבוה לנימוק השני של בית הדין האזורי – מכבי לא הצביעה על מקרים קונקרטיים בהם עובדים הצטרפו ללאומית כחברים תוך ציון מספר טלפון נייד שאינו שלהם. כמו כן יש ליתן משקל לכך שמו לופטון העיד בתצהירו כי ערך שיחות עם מרביתם של עובדי מכבי פארם ומגה לאב לוודא את האותנטיות של הצטרפותם ללאומית, וצירף לתצהירו את דיסק הקלטות ותמלילי השיחות. בסופו של יום, כל הנוגע לעובדי מכבי פארם ועובדי מגה לאב, בית הדין האזורי שוכנע ממכלול העדויות והראיות שלפניו, לרבות התרשמותו מעדותו של מר חי לופטון, כי לא הוכח שהוצגו טופסי הצטרפות לא אותנטיים ללאומית וכי הלאומית הוכיחה את יציגותה במכבי פארם ובמגה לאב. איננו רואים מקום להתערב בממצא עובדתי זה”.
134. מאחר ובהחלטתי מיום 11.12.2017 בבקשות הצדדים לגילוי ועיון במסמכים הוריתי ללאומית להמציא חוות דעת של מומחה מיחשוב מטעמה, אשר יסביר את אופן פעולת המערכת המקוונת ויענה לשאלות שעמדו בבסיס בקשתה של מכבי לגילוי מסמכים, והיות ובעקבות הגשת חוות הדעת של הלאומית הוגשו חוות דעת נגדית מטעם מכבי וחוות דעת משלימות מטעם שני הצדדים, נחקרו ביום 29.4 2018. שני המומחים על חוות הדעת שלהם.
135. נקדים את המאוחר ונאמר, כי המומחה מטעם הלאומית, מר עומר קשת, שכנע אותנו שלא ינתן אישור למאן דהוא כי צורף כחבר בלאומית אלא אם כן השלים את כל שלבי ההצטרפות והמערכת המקוונת לא התריעה על קושי או טעות באחד או יותר מהנתונים שהוזנו על ידי המבקש להצטרף.
136. יתרה מכך. מעדותו של המומחה מטעם מכבי, מר יואב זילברשטיין למדנו, כי חוות דעתו בדקה את חוות הדעת של מר קשת152 אשר נדמתה כשגויה בעיניו היות ולאחר שבצע מניפולצית הצטרפות – במסגרתה ביקש לצרף מאותו מכשיר טלפון נייד
152 ר’ פרוטוקול עמ’ 175 שורות 32- 25
43 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
מספר בני משפחה – קיבל הודעה הצטרפות בעוד היתה לו ציפיה, כלשונו, שמערכת שמטרתה למנוע הונאות תשלח הודעת שגיאה מיד עם קליטת נסיון ההצטרפות הנוסף מאותו המכשיר הנייד. מסקנתו של מר זילברשטיין כי המערכת אינה מאובטחת מבוססת היתה על הציפיה שנכזבה אף כי הודה, שמיד עם קליטת נסיון ההצטרפות הנוסף יצרו עימו קשר (מספר לא מועט של פעמים) נציגי הלאומית על מנת לברר במה דברים אמורים153.
137. מר קשת הסביר כי תהליך ההצטרפות המקוון ללאומית אוחז בכמה שלבים154 :
בשלב הראשון ממלא הטופס נדרש למילוי מספר פרטים בטופס ההצטרפות, בין אם טופס ההצטרפות הוא ידני או אלקטרוני בשלב השני העובד שהזין את הנתונים שלו מקבל קוד אימות לטלפון הנייד בשלב השלישי הטופס מגיע לנציגים של הלאומית ועובר מספר בדיקות על מנת לוודא שלא נעשו ייכל מיני תרמיותיי כלשונו155 בשלב הרביעי הטופס מוזן למערכת ה c. r . m כאשר תהליך זה של הזנת מידע יכול להתבצע באחת משתי דרכים: Batch processing, או יבוא קובץ אקסל המכיל כמות רבה של נתונים המיובאים למערכת בבת אחת156.
138. עוד הסביר מר קשת, את המתרחש בעת שמישהו הזין פעמים את אותו מספר טלפון:
יישמישהו מזין את אותו מספר טלפון – י.ז.ג) פעמיים, ברובריקה האחרונה, מתקשרים אליו מנציגי הלאומית. מתקשרים לוודא כי היה את אותו מספר פעמיים או משהו נמצא לא תקיני: 157
153 ר’ פרוטוקול עמ’ 171 שורות 18- 1 , עמ’ 174 שורות 29 -5 154 ר’ פרוטוקול עמ’ 104 שורות 32- 30 , עמ’ 105 שורות 11 -1 155 ר’ פרוטוקול עמ’ 105 שורה 2 156 ר’ פרוטוקול עמ’ 108 שורות 26- 23 , עמ’ 109 שורות 8 – 4; עמ’ 118 שורות 25 – 6 ; עמ’ 130 שורות 9 -3; ר’ גם סעיפים 129 –
128 לסיכומי הלאומית. 157 ר’ פרוטוקול בעמ’ 118 שורות 31- 26 ; עמ’ 119 שורות 32 – 22 44 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
139. אף אם חולפות כמה דקות בין שלב השלמת הרישום והצלבת פרטיו של עובד שביקש להצטרף ללאומית לשלב שבו מוזנים פרטיו לא מצאנו כי פער זה יכול להשליך, וודאי לא בצורה רוחבית ורחבת הקף, על תקינות הליך ההצטרפות158.
140. אמנם לא ברור האם התאריך המוזן במערכת ה c. r . m הוא תאריך קליטת טופס ההצטרפות לאחר וידוא פרטי המצטרף או התאריך שבו המבקש להצטרף מילא את טופס ההצטרפות, אך בהנתן הסברו של מר קשת, כי בין תאריך מילוי הטופס ושליחתו ללאומית לתאריך קליטת הטופס במערכת ה c . r . m יכול ותחלופנה שניות או דקות או לכל היותר ימים בודדים, לא מצאנו מקום לתת משקל לשאלה האם בעת הפקת אישור ההצטרפות נרשם תאריך קליטת הטופס או תאריך מילויו.
141. בהקשר זה נציין, כי שוכנענו, שמשעה שמתקבל במערכת הלאומית טופס ביטול הצטרפות לוקח פרק זמן של מספר שניות, דקות או ימים לאחריהן מתעדכן המידע ושמו של המבקש מוסר ממסד הנתונים. 159
142. בעדותו הבהיר מר קשת, כי ההצטרפות עצמה ללאומית אינה בשלב מילוי
הטופס המקוון אלא רק לאחר שלב ההזנה וההצלבה של הנתונים במערכת ה- 160c. r . m . שוכנענו מעדותו של מר קשת, כי אכן ההצטרפות משתכללת רק בתום ביצוע כל הבדיקות ומכאן, שגם אם שני אנשים ביקשו להצטרף ללאומית מאותו מספר טלפון נייד אותו הזינו בטופס ההצטרפות וקיבלו קוד אימות אין הם יכולים להניח – מעצם קבלת הקוד ואי קבלת התראה על השימוש שנעשה באותו מספר טלפון להזנת פרטי מצטרפים שונים – כי ניתן לראות בהם כמי שצורפו כחברים בלאומית, שכן עד שלא תם השלב הרביעי של הזנת פרטיהם למערכת ה- c . r . m לא משתכלל תהליך ההצטרפות. על כן, אף שהשלב השני של הצטרפות חלף, לכאורה, מבלי שהמצטרפים קיבלו הודעת שגיאה, בעת העברת הנתונים למערכת ה- c. r .m תזדעק המערכת ותתריע בפני אנשיה על תקלה/מידע שגוי והנושא יבדק.
158 ר’ פרוטוקול עמ’ 123 שורות 5- 1 159 ר’ פרוטוקול עמ’ 112 שורות 14- 3 160 ר’ פרוטוקול עמ’ 122 שורות 29- 25
45 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
143. זאת ועוד. לשאלה אם יכול מאן דהוא לעיין בתקנון הלאומית אליו מפנה טופס ההצטרפות יש חשיבות מעטה אם בכלל בשאלת האותנטיות של ההצטרפות ואמינות המערכת של הלאומית161. אם תשמע דעתנו, נמליץ כי בגרסה הבאה של המערכת יתאפשר לכל מצטרף שחפץ בכך ללחוץ על הקישור לתקנון הלאומית ולעיין בו.
144. מכבי הציגה בפנינו דוגמא לכך שבמרחק של מספר ימים בין מילוי ושיגור טופס הצטרפות אחד למילוי ושיגור טופס הצטרפות אחר, על ידי אותה עובדת, נשלח אליה מספר אימות זהה אף שבכל אחת מן הפעמים ההצטרפות נעשתה ממספר טלפון שונה162. אלא, שאף שבמבט ראשון יכול הקורא הסביר לראות בתופעה זו בה נשלח קוד אימות זהה לשני מספרי טלפון כפגם היורד לשורשה של מערכת ההצטרפות של הלאומית, במבט שני ושלישי, לא מצאנו כי יש בכך כדי לפגום בתהליך ההצטרפות ולהציב סימני שאלה בנוגע לאותנטיות שלה. נסביר:
ראשית – הסבירות שמקרה כזה יקרה היא נמוכה מאד: 1 ל- 99,000 163 שנית – הקוד נשלח על ידי חברה חיצונית שלא נטען וודאי לא הוכח שיש לה ענין בתוצאות ההצטרפות של מאן דהוא למערכת של הלאומית164
145. שוכנענו מעדותו הברורה והעקבית של מר קשת, המומחה מטעם הלאומית, שנסיונה של מכבי באמצעות המומחה מטעמה להציג את כשלונה של מערכת ההצטרפות באמצעות מניפולציה שביצע המומחה מטעמה, כפי שיפורט להלן, דינו להדחות. מר קשת העיד, כי אף שהמומחה מטעם מכבי טען, שעלה בידו להצטרף ללאומית מספר פעמים מאותו טלפון נייד, צילום המסך החלקי שהוצג אינו מגלה כי באחד מנסיונות ההצטרפות אף שבוצע מטלפון נייד שמספרו XXX- XXXXXXX , ברובריקה המיועדת לציון מספר הטלפון של המצטרף בטופס ההצטרפות רשם המומחה מטעם מכבי, מספר טלפון נייד שונה. וכפי שהעיד מר קשת:
161 ר’ פרוטוקול עמ’ 127 שורות 32- 26 , עמ’ 128 שורות 12 -1 162 ר’ פרוטוקול עמ’ 133 שורות 26- 23 , עמ’ 134 שורות 22 -4 163 ר’ פרוטוקול עמ’ 130 שורות 14- 12 , שורות 32 – 29 , עמ’ 131 שורות 164 ר’ פרוטוקול עמ’ 134 שורות 30- 28 46 מתוך 54
10 – 1
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
ייכשאני שם את הטלפון ומקבל את הקוד אימות, בשלב הבא הטלפון שלי אוטומטית מוזן בשדה. עכשיו זה שדה שניתן לשנותו. זה מה שבוצע, הוא בעצם שינה את אותו שדה והמשיך ברישום. בצילומי מסך שעיינתי בחוות דעת מטעם מכבי, לא בצילום מסך לא רואים ששונה המספר למרות שמאחורי הקלעים בחנתי…זה 2 מספרים שונים. אחד שהוא נרשם קיבל את האימות והשני שהוא השלים….בוצע אימות באחד, שונה השדה בשדה אחר והושלם ההליך, למרות שזה לא מצוין באותם הצילומי מסך בחוות דעת המומחה 165
146. מכבי אישרה כי אכן המומחה מטעמה ניסה להצטרף כחבר בלאומית שלוש פעמים, אך בפעם השניה בה מילא את טופס ההצטרפות מאותו טלפון נייד שינה את מספר הטלפון שלו שהופיע בשדה הרלוונטי בטופס בו צוין מספר הטלפון הנייד ממנו ביקש להצטרף, במספר טלפון נייד אחר!166
147. אף שנטען כי בנסיון ההצטרפות השלישי לא שינה המומחה מטעם מכבי את מספר הטלפון הנייד שהופיע בשדה הרלוונטי בטופס וקיבל, שוב, קוד אימות לצורך המשך פעולת ההצטרפות, טען מר קשת בתוקף, כי למרות שצילום המסך שהגיש המומחה מטעם מכבי מראה שמספר הטלפון הנייד לא שונה בשדה הרלוונטי, צילום המסך אינו מדויקיי. 167
148. יתרה מכך. המומחה מטעם מכבי יישכח”י לציין בחוות דעתו, כי נציגי הלאומית יצרו עימו קשר בשל חוסר ההתאמה בין מספר הטלפון ממנו ביקש להצטרף לבין מספר הטלפון שהוזן בשדה הרלוונטי בטופס168. ובלשונו של מר קשת:
יינראה כי על פי חוות הדעת של המומחה מטעם מכבי שבוצע בעצם רישום של אותו מספר פעמיים, אז קיבל אותו (צייל קוד – י.ז.ג) אימות ולצורך העניין, הודעת השגיאה, או ההצלחה של קליטת הנתונים בתום התהליך
165 ר’ פרוטוקול עמ’ 145 שורות 12- 2 166 ר’ פרוטוקול עמ’ 146 שורות 33- 23 ; עמ’ 147 שורות 15 -1 167 ר’ פרוטוקול עמ’ 147 שורות 26- 20 ; עמ’ 148 שורות 12 -6 168 ר’ פרוטוקול עמ’ 140 שורות 32- 14 ; עמ’ 142 שורות 21 – 13 47 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
האינטרנטי, בעצם הגיע למצב שהוא קיבל את אותה הודעת הצלחת קליטת הנתונים. זו אותה הודעה שהחליט, שבעצם בחוות הדעת החליט שהוא נרשם ובעצם חבר של ההסתדרות הלאומית כשבעצם זה רק שלב אי. היו תהליכים מעבר לכך, לא צוין בעצם שבוצעה שיחת טלפון בכל הפעמים שנוסו…לא נכתב…על ידי המומחה מטעם מכבי שבוצעו אותם שיחות טלפון שבוצעו, נראה לי בוצעו 4,4 רישומים, בעצם לכל אחד מהרישומים האלה נוצר קשר 169
149. עוד הוסיף מר קשת על המניפולציה שבצע המומחה מטעם מכבי בעת נסיונות ההצטרפות למערכת הלאומית:
ייאני רוצה לציין שזה רק תהליך קליטת הנתונים, לפני שהוא מגיע לנציגים. אז עצם זה שהוא, לצורך העניין, נרשם עם אותו מספר טלפון, זה עדיין לא מעביר את הטענה שהרישום שלו בוצע בהצלחה הוא חבר ההסתדרותיי170
הורדות
150. שוכנענו, כי לא קיימת אפשרות מעשית שניתן למצוא יישני אנשים עם שמות שונים באותה תעודת זהות באותה מערכתיי171 שכן קיים מנגנון אנושי המתריע מקום בו מתעוררת בעיה, בין אם מדובר בנסיונות הצטרפות מרובים של בעלי מספרי תעודות זהות שונים מאותו טלפון נייד או מספר נסיונות הצטרפות של בעל אותו מספר תעודת זהות מאותו מספר טלפון. כך או כך, גם אם עובד חתם ביום x על טופס הצטרפות ולאחר מספר ימים חתם שוב על טופס הצטרפות, אין להסיק מכך כי שמו מופיע במערכת ה c. r . m של הלאומית פעמיים?17.
151. תהליך הבקרה שתאר מר קשת נועד בדיוק למקרים בהם שני בני זוג, למשל, או שני אנשים שונים מבקשים להצטרף ללאומית מאותו מספר טלפון נייד173. בעל הטלפון
169 ר’ פרוטוקול עמ’ 144 שורות 32 –
28 ; ר’ גם סעיף 137 לסיכומי הלאומית 170 ר’ פרוטוקול עמ’ 147 שורות 31- 28 ; עמ’ 148 שורות 31 -25 171 ר’ פרוטוקול עמ’ 149 שורות 32- 28 172 ר’ פרוטוקול עמ’ 150 שורות 32- 16 ; עמ’ 152 שורות 27 -14 173 ר’ פרוטוקול עמ’ 153 שורות 18- 6 ; עמ’ 154 שורות 33 – 23 : עמ’ 155 שורות 8 -1 48 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
הנייד יזכה לשיחה מנציגי הלאומית, אשר יבררו מי ביקש להצטרף, האם נפלה טעות ברישום הפרטים או יבררו מהם פרטי ההתקשרות עם כל אחד משני האנשים שביקשו להצטרף, ובסוף תהליך הבקרה יתכן ופרטיהם יקלטו במערכת ה c. r . m ויתכן ולא.
5 6
152. האבחנה בין הזנת הפרטים, המתבצעת בשלבים 3- 1 שתוארו לעיל, לשלב ההצטרפות שהוא השלב הרביעי, ובמסגרתו מבוצעות הבקרות האנושיות בכל מקרה בו המערכת מתריעה על תקלה174, היא היא שעומדת בבסיס הבנתנו את מערכת ההצטרפות של הלאומית וההכרה, כי לא נפל פגם במערכת ה c . r . m שיש בו כדי לערער או להרהר אחר נתוני ההצטרפות שהוצגו על ידי הלאומית.
153. לא מצאנו כי עלה בידי המומחה מטעם מכבי לסתור את חוות דעתו ועדותו המהימנה של מר קשת. נקדים ונאמר, כי לא ברור מדוע לא טרח המומחה מטעם מכבי לציין בחוות דעתו, כי קיבל מספר שיחות טלפון מייאנשים שהתקשרו בהסטריה אלי חזרהיי והזדהו כנציגי הלאומית175, אף אם סבר שתפקידו מתמצה בבחינת חוות דעתו של מר קשת וסבר שכל שהוא נדרש לבוחנו זה האם תתקבל הודעת שגיאה מכנית אם לאו עם מילוי פרטים שגויים בטופס ההצטרפות176.
154. מכבי נתלתה כמוצאת שלל רב בהודעה שהתקבלה עם ביצוע הרישום המקוון במערכת של הלאומית שנוסחה: ייהרשמתך התקבלה במערכתיי ומר זילברשטיין, המומחה מטעמה ראה בכך הודעת ייתודה על ההצטרפותיי177. אלא מאי? ההצטרפות טרם הבשילה נכון למועד קבלת אישור ההרשמה, שכן, כפי שהודה המומחה מטעם מכבי, מיד לאחר קבלת אישור ההרשמה התקבלה במערכת של לאומית התרעה178 ונציגי הלאומית מיהרו להתקשר למר זילברשטיין על מנת לברר במה דברים אמורים.
155. יתרה מכך. מר זילברשטיין הסיק שהודעת הלאומית שנוסחה ייהרשמתך התקבלה במערכתיי מהווה אסמכתא לכך שהצליח לשטות במערכת להרשם בעצמו
174 ר’ פרוטוקול עמ’ 158 שורות 20- 5 175 ר’ פרוטוקול עמ’ 171 שורות 18- 1 ; עמ’ 174 שורות 29 -26 ; עמ’ 177 שורה 12 176 ר’ פרוטוקול עמ’ 175 שורות 29- 25.177 ר’ פרוטוקול עמ’ 178 שורות 12- 7 178 ר’ פרוטוקול עמ’ 180 שורות 10- 7
49 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
ולרשום שניים או שלושה אחרים מאותו מספר טלפון נייד, על סמך תחושות. נבהיר. מר זילברשטיין ציין בחוות דעתו כי ניסה להצטרף לקופת החולים הכללית באותה דרך אך קיבל הודעה שיבקשת הצטרפותך להסתדרות נקלטה בהצלחהיי179. מכאן שלתחושתו180 בעוד נסיון ההצטרפות לקופת החולים הכללית לא צלח את שלב ההצטרפות לאור נוסח ההודעה שהתקבלה, בלאומית, לעומת זאת, משנשלחה אליו הודעה בנוסח ייהרשמתך התקבלה במערכתיי ראה עצמו כמי שצורף כחבר.
156. ציפייתו של מר זילברשטיין שנכזבה, לקבל ייממערכת שמונעת הונאותי181 התראה או הודעה שאינה מאפשרת להמשיך ולבצע פעולות רישום מאותו טלפון נייד, היא שעמדה בבסיס חוות דעתו ובכל הכבוד, אין די בכך כדי לבסס את טענת מכבי כי ניתן להוליך שולל את מערכת ה- c. r . m של לאומית ולבצע מניפולציה הכוללת הצטרפות של מספר אנשים מאותו מספר טלפון. העובדה שבמקום לקבל הודעת alert, בלשונו של מר זילברשטיין, קיבל מספר שיחות טלפון מנציג הלאומית, לא שינתה את דעתו כי מדובר במערכת שמצליחה לזהות מניפולציות ותצליח, אם תדרש לכך, לחשוף נסיונות הונאה.
157. מכבי טענה בסיכומיה182, כי היות והמומחה מטעמה הציג טופס הצטרפות מקוון אמיתי183, כהגדרתה, בעוד הלאומית הציגה בפני בית הדין מסמכים שהופקו ממערכת ה c. r . m , אזי יימשעה שההסתדרות הלאומית – י.ז.ג) לא הציגה בפני מכבי ובית הדין הנכבד את טפסי ההצטרפות המקוונים של העובדים אשר מצויים בידה ואשר לשיטתה הצטרפו לשורותיה…יש לקבוע כי ההסתדרות לא עמדה בדרישות הדין להוכחת יציגותהיי.
158. אלא מאי? כאשר עובד חותם, ידנית, על טופס הצטרפות אין מחלוקת כי על הלאומית להציג את הטופס עליו חתם ואולם, כאשר חתם בצורה מקוונת עומדות
179 ר’ פרוטוקול עמ’ 207 שורות 23- 8 180 ר’ פרוטוקול עמ’ 206 שורות 9- 7 181 ר’ פרוטוקול עמ’ 219 שורות 32- 22 182 ר’ סעיפים 18 – 13 לסיכומי מכבי
183 מב/1
50 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
10. ביום 18.1.2017 ניתן פסק דינה של כב’ השופטת קרן כהן אשר הכיר במכבי פארם כיחידת מיקוח נפרדת לצורך ההתארגנות הראשונית. על פסק הדין הוגש ערעור נפרד על ידי כל אחד מהצדדים.
11. ביום 18.5.2017 הודיעה הלאומית למכבי כי היא יימייצגת למעלה משליש מהעובדים עליהם יחול ההסכם הקיבוצי המיוחד, לכשיחוליי. בד בבד עם ההכרזה הועברו למכבי טפסי הצטרפות של 2,608 עובדים10
o oo va ura w
12. היות ולאחר מועד הכרזת היציגות הצטרפו 151 עובדים ללאומית, חזרה ביום
27.7.2017 הלאומית ואישררה, כך לגרסתה, את יציגותה במכבי לאחר שהמציאה
2,416 טפסים יי(בהפחתת 216 עובדים שעזבו את מכבי נכון למועד ההכרזה, 14 טפסים של רופאים שצורפו בשגגה ו-105 עובדים אשר אינם עובדי מכבייי)11.
13. בבקשת הצד המתוקנת עמדה הלאומית על קבלת הסעדים הבאים12 :
או לקבוע כי הרופאים מהווים יחידת מיקוח נפרדת במכבי, המיוצגת על ידי
הסתדרות הרופאים בישראל ולפיכך מדובר בקבוצה (יחידה) שההסכם הקיבוצי
לא יחול עליה. * לקבוע כי בהתאם לפסק הדין בענין מכבי פארם (פסק דין שניתן על ידי מותב בראשות כבוד השופטת קרן כהן ביום 18.1.17 במסגרת סייק 32346 – 01 – 16 ) ובהתאם להלכות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה – עובדי מכבי פארם (אשר הוכרו כיחידת מיקוח נפרדת בהתארגנות ראשונית) כלולים ביחידתהמיקום הכללית לצורך ההכרה הכוללת ביציגות. : לקבוע כי אין להכליל במנין העובדים לצורך הכרת היציגות את המנהלים
בשדרה הניהולית הבכירה במכבי…
10 ר’ סעיף 30 לבקשת הצד הראשונה 11 ר’ 15 – 14 לבקשת הצד המתוקנת; הודעה על הכרזת יציגות בחברת מכבי שירותי בריאות מיום 27.7.2017 (נספח להודעת הלאומית מיום 27.7.2017 ) 12 רישת בקשת הצד המתוקנת 5 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
* לקבוע כי עובדים הנמצאים בחליית בתקופה העולה על שלושה חודשים – לא
יבואו במנין העובדים עליהם יחול ההסכם הקיבוצי כלשון חוק הסכמים
קיבוציים, תשי”ז-1957 או לקבוע כי עובדי מעונות תל השומר הינם עובדי מכבי שירותי בריאות, ובהתאם
יש להכלילם במנין העובדים לצורך ההכרה ביציגות. * לקבוע כי הסתדרות העובדים הלאומית הנה ארגון העובדים היציג בקרב כלל
עובדי מכבי שירותי בריאות…”
עמדת מכבי
14. ברישת תגובתה טענה מכבי19 כך:
ייבמסגרת בקשתה המתוקנת מבקשת ההסתדרות מבית הדין הנכבד להתעלם מהלכות פסוקות ומחייבות המגדירות מהי יחידת מיקוח, להתעלם מפסק הדין שניתן לבקשת ההסתדרות הקובע כי קבוצת עובדי מכבי פארם אינם חלק מיחידת המיקום המפעלית במכבי ולהעתר לבקשתה לזרוק עובדים רבים מספינת היציגות – וכל זאת כדי ליצור קבוצה חדשה, מנותקת מהעובדות ומההקשר התעשייתי במכבי, אשר תתאים למספר החתימות שבידיה, באופן שאלה יהוו שליש ממנהיי.
15. לדידה של מכבי, לא ניתן להדיר, כלשונה, מיחידת המיקות את הרופאים ייהגם שבגוף המספק שירותי רפואה חיוניים לא ברור כיצד ניתן להתעלם מהרופאים, בלעדיהם לא יכולה מכבי למלא את תפקידיהיי14. עוד טענה מכבי, טענות עליהן נעמוד בהמשך, כי יש להחריג את עובדי בתי המרקחת (מכבי פארם) שהוכרו כיחידת מיקוח עצמאית, נכון לאותה עת, מיחידת המיקוח בעניננו15.
13 ר’ סעיף 1 לתגובה לבקשת צד מתוקנת 14 ר’ סעיף 4 לתגובה לבקשת צד מתוקנת 15 ר’ סעיפים 17 – 14 לתגובה לבקשת צד מתוקנת
6 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
לרשותה כמה אפשרויות להצגת הנתונים שנקלטו במערכת184. המהות, כלומר, הצטרפותו החופשית ומרצון של עובד מכבי ללאומית, היא היא שעומדת בבסיס הבחינה לה אנו נדרשים ולא האופן הטכני בו מציגה הלאומית את טופס ההצטרפות.
159. נזכיר בהקשר זה, כי נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס כב’ השופט אדלר וכב’ השופטת קוקה כתבו במאמרם:
“לדעתנו, בעידן הטכנולוגי של המאה העשרים ואחת, ואם חוקת הארגון אינה קובעת אחרת, ניתן להכיר בתוקפה של הודעת הצטרפות מקוונת לארגון העובדים, כמו גם בהודעת הצטרפות הנשלחת לארגון בדואר אלקטרוני או בפקסימיליה. רצונו של העובד להצטרף לארגון העובדים מוצא ביטויו בעצם שליחת הבקשה המקוונת או האלקטרונית, ובהעדר טענות זיוף יש ליתן תוקף לרצונו של העובד. בעידן שמבוצעות בו עסקאות מסחריות ופעולות בנקאיות רבות באמצעים אלקטרוניים לא נראה שקיימת הצדקה לחייב את העובדים למסור לארגון את הטופס שעליו חתימתם המקוריים והעובדים רשאים להודיע על רצונם להצטרף לארגון גם באמצעים אלקטרוניים”185.
160. טענת מכבי כי הלאומית הסתירה מפני מכבי נתונים ממערכת ה c. r . m186 ונמנעה במכוון ממסירת מסמכי האיפיון של המערכת מתעלמת, בכל הכבוד, מהחלטתי מיום 18729.6.2018 שקבעה:
“בהחלטתי מיום 11.12.2017 קבעתי “שתחת הצגתם של נהלים, הנחיות והוראות איפיון של מערכות ההצטרפות המקוונת של ההסתדרות אני מורה להסתדרות להמציא חוות דעת של מומחה מיחשוב מטעמה, אשר יסביר את אופן פעולת המערכת המקוונת ויענה לשאלות שעמדו בבסיס בקשתה של מכבי לקבלת מסמכים אלה. זאת ועוד. ההסתדרות טענה כאמור לעיל, כי לא מצויים בידה נהלים ואיפיונים
184 ר’ סעיפים 32 – 31 לסיכומי התשובה של הלאומית 185 ר’ ה”ש 5 לעיל בעמ’ 304 186 ר’ סעיפים 51 –
47 לסיכומי מכבי 187 ר’ סעיפים 64 – 59 לסיכומי התשובה של הלאומית
51 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
ולמעשה בקשת מכבי תחייב אותה לייצר דו”חות ומסמכים שאינם מצויים בידיה. אף מטעם זה אין מקום להורות להסתדרות להפיק מסמכים שאינם מצויים ברשותה”.
שובת לב ככל שתהיה טענתה של המשיבה, כי די בהסתמכות העד מטעמה של המבקשת על מסמכי האיפיון כדי להקנות לה זכות לעיין בהם, לא שוכנעתי כי יש מקום לקבל את בקשתה. להלן יובהרו דברי.
במסגרת החלטתי בבקשות הצדדים לגילוי מסמכים נעשה איזון בין זכותה של המשיבה לקבלת מידע אודות מערכת ההצטרפות המקוונת של המבקשת, אופן פעולתה ודרכי תפעולה על מנת לעמוד על וולנטריות ההצטרפות והאם, כטענתה, נפלו פגמים מלפני המבקשת שיהיה בהם כדי להביא לביטולם של טפסי הצטרפות רבים, לבין הכלל לפיו חובת גילוי המסמכים משתרעת אך ורק על מסמכים שנמצאים בידי הצד האחר ולא על מסמכים המצויים בידי צדדים שלישיים שאינם בשליטתו של בעל הדין.
כפי שציינה המבקשת, מסמכי איפיון מערכת ההצטרפות המקוונת ומערכת ה CRM מצויות בידי החברה שפיתחה את המערכת. דרך המלך היא, כפי שראינו, לזמן עדים שיעידו או יציגו את המסמכים המצויים בידי הצד השלישי, אותו צד שאינו חלק מן ההתדיינות.
העד המומחה מטעם המבקשת הוא, למעשה, שופרה של אותה חברה שפיתחה את המערכת. במתן ההיתר להצגת חוות דעת מומחה מטעם שני הצדדים והצגת חוות דעת משלימות, כמו גם חקירת העד המומחה על ידי המשיבה, התאפשר למשיבה לקבל הצצה רחבה לנבכיהן של מערכות ההצטרפות המקוונות מבלי שהצדדים ובית הדין ידרשו למונחים ומאפיינים טכניים, אלא בדרך של “תימלול” חווית המשתמש כמו גם האופן בו בנויה המערכת, על שלביה השונים, הבקרות שנעשות לאורך הדרך עד לשלב הרביעי והאחרון, הוא שלב הבקרה האנושית.
52 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
זאת ועוד. בשלב זה של ההתדיינות, לאחר שמיעת עדויות המומחים, לא ניתן לומר כי מסמכי איפיון מערכת ההצטרפות המקוונת וה- CRM על גילוים עומדת המשיבה, רלוונטים להליך…”
ה
161. משכך, יש לדחות טענתה זו של מכבי.
ת
162. טרם סיום נציין, כי מכבי חזרה בסיכומיה על טענתה, כי יימסך הטפסים הרלוונטיים לבחינת היציגות יש לגרוע 416 טפסים”, מהם: 8 טפסים של מצטרפים שביטלו את הצטרפותם בין מועד הכרזת היציגות הראשונה ובין מועד הכרזת היציגות השניה; 254 טפסי הצטרפות של עובדים שעזבו את מכבי עד מועד הכרזת היציגות השניה; ו-154 טפסי הצטרפות שהחותמים עליהם אינם עובדי מכבי (ובתוכם 45 עובדי בית בלב המוצבים במעונות תל השומר)188.
163. ואולם, בבקשת הצד המתוקנת שהגישה הלאומית נכתב, כי לאחר מועד הכרזת היציגות הראשונה ולאור קבלתן של חלק מטענות מכבי הופחתו מסך הטפסים הרלוונטיים לבחינת היציגות 216 טפסים של עובדים שעזבו את מכבי, 14 טפסים של רופאים שצורפו בשגגה ו-105 עובדים אשר אינם עובדי מכבי. כמו כן הופחתו 8 טפסי ביטול שהתקבלו במשרדי הלאומית לאחר הכרזת היציגות. במסגרת הכרזת היציגות השניה הומצאו למכבי 2,416 טפסים, לאחר הפחתת כל אלה189.
164. משקבענו, כי עובדי מעונות תל השומר הם חלק מיחידת המיקום נותרה, לכאורה, מחלוקת ביחס ל-38 עובדים שעזבו את מכבי עד מועד הכרזת היציגות השניה (ההפרש בין המספר בו נקבה מכבי: 254 ומספר העובדים העוזבים בו נקבה הלאומית: 216) ו-4 טפסי הצטרפות שהחותמים עליהם אינם עובדי מכבי (ההפרש, לאחר הפחתת מספר עובדי מעונות תל השומר, בין המספר בו נקבה מכבי: 109, למספר העובדים שאינם עובדי מכבי בו נקבה הלאומית: 105).
188 ר’ סעיף 384 לסיכומי מכבי 189 ר’ סעיפים 16 – 14 לבקשת הצד המתוקנת.
53 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
סיכום ומסקנות
165. היות ובמכבי 8,109 עובדים, לאחר הפחתת 1,008 הרופאים השכירים המועסקים על ידי מכבי190 והמנכייל שהוצא מיחידת המיקוח, מונה יחידת המיקום 7,100 איש ואישה. משהגישה הלאומית 2,416 טפסים, יותר מ- 2,367 הטפסים הדרושים לה לצורך הוכחת היציגות, אזי אף אם נאמר, כי יש להפחית 42 טפסים נוספים – בגינם של עובדים שעזבו את מכבי לאחר הכרזת היציגות השניה ועובדים שאינם עובדי מכבי וחתמו על טפסי הצטרפות – עמדה הלאומית בנטל להוכיח את יציגותה במכבי.
ניתן היום, כ”ב אב תשע”ט, (23 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
גב’ רונית זמני ערמוני נציגת ציבור עובדים
נית זמני ערמוני
יפית זלמנוביץ גיסין,
שופטת
יפית זלמנוביץ גיסין,
מר אבי אילון נציג ציבור מעסיקים
מר אבי אילון
190 ר’ סעיף 43 לתגובה לבקשת צד המתוקנת
54 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
16. בתגובתה הבהירה מכבי, כי מסך כל טפסי ההצטרפות שהמציאה הלאומית, יש להפחית 408 טפסים נוספים: 154 טפסי הצטרפות שהחותמים עליהם אינם עובדי מכבי, 254 טפסי הצטרפות שהחותמים עליהם עזבו את מכבי עד למועד הכרזת היציגות, כך, למעשה, עומד סך כל הטפסים שהגישה הלאומית על 2,342 בלבד16.
, בלרד16
17. מבחינה אריתמטית טענה מכבי, כי נכון למועד הכרזת היציגות הועסקו בשורותיה 8,109 עובדים17. לשיטתה של מכבי, לאחר הפחתת הטפסים כמפורט לעיל וכן 536 טפסים של עובדי מכבי המועסקים בבתי המרקחת, עומד מספר העובדים ביחידת המיקום של מכבי על 7,241 עובדים (בהפחתת עובדי בתי המרקחת) ועל כן לא ניתן לומר כי שליש מהעובדים הצטרפו ללאומית.
18. נקודת המוצא לדיוננו תהא הקביעה, כי המאבק בין הצדדים נסוב סביב קביעת יחידת המיקום במקום עבודה לא מאורגן במסגרת התארגנות ראשונית. ייבנסיבות אלה, כנגד האינטרס של המעסיק עומדים על כפות המאזניים אינטרסים חשובים וכבדי משקל אחרים. האינטרס החשוב אשר מולו יש לאזן את האינטרס הקנייני של המעסיק הוא זכות ההתארגנות של העובדים, אשר כאמור מעמדה הוא כשל זכות יסוד חוקתית”18.
מהי, איפוא, יחידת המיקוח? עובדים במשרה מיוחדת של אימון אישי/הנהלה
19. טוענת הלאומית כי יש להחריג 239 עובדים ועובדות המשמשים כמנהלים ו/או נושאי משרות אימון בכירות19 מהגדרת יחידת המיקוח. בכלל עובדי ההנהלה נכללים, לשיטת הלאומית, מנהל מערכות המידע, מנהל מלאי ובקרה, מנהל שווק, שמונה מנהלי אגף, ראש מדור בכיר במעבדה ועוד.
16 ר’ סעיפים 22 – 20 לתגובה לבקשת הצד המתוקנת דר’ סעיף 24 לתגובה לבקשת צד מתוקנת. 18 עס”ק (ארצי) 41357- 11 – 12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע”מ (2013)) (להלן – “פס”ד אלקטרה”). 19 ר’ סעיף 73 לסיכומי הלאומית
7 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
20. בייב הלאומית הסביר בדיון כי כוונת הלאומית כי ביחידת המיקום לא ימנו יישכבת הנהלה ראשונה ומשרות אמון (למשל נהג של מנכייל)2°.עוד ציין בייכ לאומית, כי עורכי דין, חשבים, משאבי אנוש ודומיהם יש להחריג מיחידת המיקום מאחר ועסקינן במשרות אמון21
21. מר חי לופטון, עד הלאומית, נשאל בחקירתו בענין זה וכך השיב:
ייש. אני שואלת אותך מה הטענה של ההסתדרות הלאומית במשא ומתן של מכבי פארם ביחס למנהלים? כמה מנהלים ההסתדרות הלאומית מעונינת להחריג מההסכם הקיבוצי במכבי פארם! ת. …במצב שבו יש בקשה להחריג מטעם מכבי כולל את כל המטה, כולל את המנקות, כולל את כל העובדים שנקראים מנהל, כל מי שמוצמד לו מנהל (תואר מנהל – י.ז.ג), אנחנו לשיטתנו, אם אנחנו לוקחים את הסקאלה בין עובד לבין מנכייל, כשבאמצע יש מנהלים, בטוח שאני מסכים שלא כל מי שיש לו מנהל (תואר מנהל – י.ז.ג) צריך להיות הקו הזה אבל הקו הזה צריך להיות שיטתי ולשיטת ההסתדרות מנהלים בכירים. אחד. שתיים, אם יושבת מולנו במשא ומתן מנהלת שיווק גם היא לא אמורה להיות בהסכם הקיבוצי, גם לשיטתכם, גם אותם מנהלים כמו מנהלי משאבי אנוש. אם את שואלת מי לא אמור להיות בהסכם אז גם מנהלי משאבי אנוש לא אמורים להיות, העוזרים האישיים של המנכייל שנמצאים ומלווים אותו כולל בתהליך המשא ומתן22(
22. עוד הוסיף מר לופטון ונתן בקבוצת ההנהלה אותה מבקשת הלאומית להחריג מיחידת המיקוח סימנים נוספים: שמכבי משתתפת בהוצאות הרכב של אותו מנהל או נותנת לו לשימושו רכב29, שהם נהנים מיחסי אמון, כגון: היועצים המשפטיים של מכבי,
20 ר’ פרוטוקול עמ’ 1 שורות 24- 23 21 ר’ פרוטוקול עמ’ 1 בשורות 26- 25 22 ר’ פרוטוקול עמ’ 48 שורות 23- 6 23 ר’ פרוטוקול עמ’ 50 שורות 12- 10
8 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
יושב ראש וועדת התרופות24, סגני מנהלי מחלקה ומעלה (שם), בעל תפקיד הנהנה משכר גבוה25.
23. ומוסיף מר לופטון ומבהיר ביחס לרשימת העובדים אותה מבקשת הלאומית כי נחריג מיחידת המיקות:
ייש פה עובדים ברשימה הזאת, למען הסרת הספק שהם מתחת לסגן מנהל מחלקה אחד, שתיים זה שהתפקיד שלהם הוא לא אמון אישי, הם לא צריכים להיות כאן. אנחנו לא כותבים, אנחנו לא רשמנו מספר כדי להגיע לשום יעד. לשיטתנו כשחוק הסכמים קיבוציים אומר עליהם יחול ההסכם הקיבוצי על שליש מכלל העובדים שחל עליהם ההסכם הקיבוצי, ואנחנו יודעים שלא חל ההסכם הקיבוצי על מנהלים בכירים ותפקידי אמון, אלה אנשים שלא חל עליהם ההסכמים הקיבוציים26
24. במהלך הדיון ניתנו על ידי מר לופטון דוגמאות לעובדים/ות שהלאומית רואה בהם חלק משכבת ההנהלה אותה צריך להחריג מיחידת המיקוח, כאשר הקו המשותף להם הוא היותם במשרת אימון אישי. כך, למשל, עובדת או עובד המצויים בפרטי המשא ומתן עם הלאומית ביחס למכבי פארם ומגה לאב או משתתפים בו27 או בעלי תפקידי רוחביים/ארציים28.
21 22
25. עוד הובהר, כי אף אם עובד נהנה מגמול שעות נוספות ולא הוחרג מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951 אין בכך כדי למנוע החרגתו מהגדרת יחידת המיקוח2°. לחיזוק טענותיה בענין זה הפנתה הלאומית למצגת שצורפה לתצהירו של מר לופטון30 ומפרטת את תוכניות העבודה לשנת 2016 של מכבי, כפי שהוכנה על ידי אגף משאבי האנוש.
24 ר’ פרוטוקול עמ’ 51 שורות 21- 15 25 ר’ פרוטוקול עמ’ 52 שורות 10- 8 26 ר’ פרוטוקול עמ’ 54 שורות 22- 15 27 ר’ פרוטוקול עמ’ 55 שורות 32- 26 28 ר’ פרוטוקול עמ’ 56 שורה 20 29 ר’ פרוטוקול עמ’ 57 שורות 32 – 21 30 נספח 14 לתצהירו של מר לופטון
9 מתוך 54
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ס”ק
39228 – 06 – 17
26. גב’ הדס מיכל מנהלת משאבי האנוש של מכבי טענה בתצהירה31:
ייבענין זה נסיון ההסתדרות להסתמך על שקופית ממצגת, במנותק מההקשר שלשמה נועדה מצגת זו, הוא נסיון ליצור מצג שווא. כך, הנתון המופיע במצגת ולפיו 21
% מהעובדים בארגון הם מנהלים, אינו משקף את מספרם של המנהלים בפועל בארגון. שכן אותם 21
% כוללים בתוכם גם קבוצה נרחבת של עובדים, המכהנים בתפקידים שונים במכבי שאינם תפקידי ניהול במהותם אך נוכח האופן בו הם מופיעים במערכות ה S. A . P הוגדרו ככאלה, כאשר ההשלכות על שיוכם כיימנהליםיי במערכות מכבי, מסתכמות, פעמים רבות, בטופס מותאם וייחודי של שיחת הערכה שנתית. כאסמכתא לכך, לרבים מהם אף אין גורמים הכפופים להם, או יחסי מרות כלשהם. כך, ניתן למצוא בתוך קבוצת עובדים זו רופאים, אנשי מיחשוב, מזכירות רפואיות, מתאמי שרות, רכזים, עובדי מעבדה ועוד – ודומה כי הדברים מדברים בעד עצמם”.
27. כאשר נשאלה בענין זה השיבה, שיברור שלא 21 אחוזים מעובדי מכבי הם מנהלים, בטח לא מנהלים בכירים כמו שאמרתם קודם32. ההסבר שניתן על ידה לשקף מתוך מצגת היה, כי המצגת והשקף הנזכר הוכנו לצורך מטרה מסוימת, שגבי הדס לא ידעה מה היתה תכליתה ולצורך כך הוצגו הדברים באופן בו הוצגו33.
28. בהמשך עדותה הסבירה כיצד התחקתה אחר מספר המנהלים המצוין בשקף34:
ייכשאני ראיתי את השקף הזה, כשהביאו אותו אלי, התחלתי לנסות להבין, איך חתכו את המספר הזה. מה הוא מייצג ואז ב sap יש לנו….את כל האיפיונים של העובדים, לרבות אפיונים של קבוצות וחיפשנו וחיפשנו ומצאנו, שכדי להגיע למספר הזה, הבנו שבעצם החיתוך הזה…נועד לטובת הגדרת טופס הערכה. יש לו הערכה שונה לגבי מי שעושה, משמש בתפקיד
31 ר’ סעיף 43 .
2 לתצהירה של גב’ הדס 32 ר’ פרוטוקול עמ’ 276 שורות 8- 7.33 ר’ פרוטוקול עמ’ 274 שורות 33- 8.34 ר’ פרוטוקול עמ’ 275 שורות 32- 28 ובעמ’ 276 שורות 4 – 1 10 מתוך 54
