בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע
תייע 2012 – 11 – 17 תייע 31356 – 06 – 18 ת”ע 16863 – 06 – 16 תמ”ש 57182 – 01 – 18
תיק חיצוני: סוג זיהוי צד א’
כב’ סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון
המבקשים
1. פלוני 2. פלונית
איסור נגזפרסום
המשיבות
1. אלמונית 2. אלמונית
בעניין המנוח: XXX
החלטה
1.
בפני בקשת המבקשים לביטול פסק הדין שניתן בהסכמה ביום הדיו’י).
27 . 03 . 19 (להלן: ייפסק
פסק הדין ניתן לאחר שהוגשה לבית המשפט ביום 26 . 03 . 19 בקשה בהסכמה למתן פסק דין הנושאת, בין היתר, חתימה הנחזית כחתימתו של המבקש 1 וכן תצהיר הסתלקות מטעם המבקשת 2.
.6
בבקשתה לביטול פסק הדין טענה המבקשת 2 כי דין פסק הדין להתבטל מאחר וחתמה על תצהיר ההסתלקות לאחר שבני משפחתה “יעבדו ” עליה, תוך שנאמר לה כי עליה לחתום על תצהיר הסתלקות לטובת המשיבה 2 אשר תעביר את חלקה לבנה -המבקש 1. כמו כן טענה המבקשת 2 כי אינה שולטת בשפה העברית, לא קוראת ולא כותבת בעברית וחתימתה על תצהיר ההסתלקות, הגם שאומתה על ידי עורך דין, נעשתה במרמה.
כן טענה מבקשת 2 כי הצוואה מיום 05 . 11 . 14 ואשר קוימה במסגרת פסק הדין הינה צוואה
מזויפת.
.7
טרם הכרעה בבקשה שבפני ולמען שלימות התמונה, אשר יש בה גם כדי לנמק את הכרעתי, להלן בקציר האומר ההליכים הרבים והממושכים אשר התקיימו בעניין עיזבון המנות במרוצת השנים:
א.
ביום 30 . 7 . 17 ניתן פסק דין בשלושת התיקים תיע 3717 – 09 – 15 , 3920 – 09 – 15 ו – 16863 – 06 – 16 . במסגרת שלושת תיקים אלו נתבקשתי להכריע בין בקשת משיבה 1 לקיים את צוואת המנות מיום 4 . 11 . 01 לבין בקשת משיבה 2 לקיים את צוואת המנוח מיום 26 . 2 . 15 .
תחילת ההליכים בתיקים אלו בחודש 9 / 2015 וסיומם עם מתן פסק הדין ביום 30 . 07 . 17 וזאת לאחר קיום מספר דיונים לרבות דיוני הוכחות והגשת סיכומים.
בפסק הדין מיום 30 . 7 . 17 , שכאמור ניתן בשלושת התיקים לעיל, דחיתי את בקשת משיבה 2 לקיים את צוואת המנות המאוחרת מיום 26 . 2 . 15 , וקיבלתי את בקשת משיבה 1 – הידועה בציבור לקיים את צוואת המנות המוקדמת מיום 4 . 11 . 01 .
ביום 22 . 11 . 17 ובעקבות ערעור אשר הגישה משיבה 2 על פסק הדין מיום 30 . 7 . 17 , נתן בית המשפט המחוזי בתיק עמיש 36214 – 09 – 17 תוקף של פסק דין להסכמת באי כוח המשיבות לפיה פסק הדין מיום 30 . 7 . 17 ביחס לצוואת המנות משנת 2015 יישאר בעינו, פסק הדין בהתייחס לצוואת המנוח משנת 2001 יבוטל, והתיק יוחזר לבית המשפט קמא אשר יידון בכל בקשה שתוגש אליו בקשר לעיזבון המנוח.
יחד עם זאת, אין בטענותיו של המבקש 1 כדי להורות על ביטול פסק הדין כולו (המסדיר בין היתר את המחלוקות שבין המשיבות) ובכלל זה אין בטענותיו כי לבטל את צו קיום צוואת המנוח מיום 05 . 11 . 14 .
ההליכים המשפטיים בעניינו של המנות התנהלו במשך שנים, ולא יכולה להיות מחלוקת עובדתית כי המבקש 1 היה מודע להם. חרף זאת, בחר מבקש 1 שלא להגיש התנגדות לבקשה לקיים את צוואת המנות מיום 05 . 11 . 14 . כמו כן בחר המבקש 1 שלא להגיש בקשה לקיים את צוואת המנות מיום 17 . 06 . 13 (צוואה שמכוחה הינו הזוכה היחיד ). ראה לעניין ידיעתו של מבקש 1 על ההליכים שהתקיימו בעניינו של המנוח סעיפים 2 ו- 2 ח לכתב תשובתו מיום
.6/6/19
יתרה מכך, בסעיף 2 ח לכתב תשובתו מיום 06 . 06 . 19 טען המבקש 1 כי מעבר לכך שידע על ניהול ההליך המשפטי שנמשך מזה מספר שנים, הרי שחרף הצוואה המוקדמת (שמכוחה הוא הזוכה הבלעדי) הרי ש”בפועל ויתר על זכויותיו בשל טובת המשפחה וכבוד לרצון המצבה”י (טעות כתיב במקור, צ’יל “המצווה”).
ככל שמבקש 1 חפץ היה להשמיע את טענותיו בדבר זיוף הצוואה מיום 05 . 11 . 14 , וככל שחפץ היה לקיים את צוואת המנוח מיום 17 . 06 . 13 , כי אז יכול היה לעשות כן במסגרת הגשת בקשה לצו קיום ו/או הגשת התנגדות לרשם לענייני ירושה , ולמצער לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט וזאת במרוצת השנים בהן התנהלו ההליכים בעניין עיזבון המנוח.
משבחר המבקש 1 שלא לפעול כמפורט לעיל, ומשניתן צו קיום צוואה בעניינו של המנות הרי שאין הוא יכול כעת לעתור בבקשה לביטולו של צו קיום הצוואה, וזאת קל וחומר כאשר לא העלה בבקשתו כל נימוק המצדיק את התנהלותו לעיל.
אכן צודקת באת כוח המשיבה 2 שמלכתחילה לא היה כל מקום להוסיף את חתימתו של המבקש 1 לבקשה המוסכמת למתן פסק דין, שכן כלל לא הוגשה בקשה לקיום צוואת המנות מיום 17 . 06 . 13 , והמבקש 1 לא הגיש כל התנגדות מטעמו לקיום צוואת המנות מיום
.05.11.14
התנהלותו לעיל של מבקש 1 בוודאי שאינה מתיישבת עם טענתו במסגרת הבקשה לביטול פסק דין בדבר ייכיבוד רצון המנוח”י, ויש להצר על כך כי בניסיון להכשיר את בקשתו לביטול פסק הדין מבקש הוא להישען על כבוד המנוח.
בסעיף 2 יא לתשובתו ציין מבקש 1 כי משיבה 2 יאכן היתה שלוחה עם הסכם בעל פה בין הצדדים לניהול הליך תקין …”. הסכם בעל פה בין מבקש 1 לבין משיבה 2, שבית המשפט אינו מודע לו, בוודאי שאינו מתיישב עם טענתו של מבקש 1 בדבר ייכיבוד רצון המנוח”י, אלא
לשיטתה, כפי שהדבר עולה מסעיפים 1 ו- 3 מתשובתה מיום 6 . 6 . 19 ואשר נסרקה בתמייש 57182 – 01 – 18 , מבקשת 2 רואה עצמה זוכה עייפ צוואת המנוח אשר קוימה במסגרת פסק הדין ואף עומדת על זכויותיה בהתאם לצוואה זו. לעניין זה יפים דבריה הברורים של מבקשת 2 בסעיף 1 לתשובתה אשר נסרקה בתמייש 57182 – 01 – 18 כי חרף תצהיר ההסתלקות אשר הוצא ממנה במרמה הרי “…מכתב תשובה זה הינו הצהרה ברורה שאני XXX XXX עומדת על זכויותי בצוואה….”.
האמור לעיל בוודאי שאינו עולה בקנה אחד עם טענתה של מבקשת 2 בדבר זיוף הצוואה אשר קוימה במסגרת פסק הדין, ובוודאי שאינה מתיישבת עם רצונה של מבקשת 2 לכבד את רצון המנוח.
משמצאתי כי אין לבטל את צו קיום צוואת המנות מיום 5 . 11 . 14 , בכפוף לביטול הסתלקותה של מבקשת 2, הרי שאין מקום לבטל גם את יתר סעיפי פסק הדין הכוללים הסתלקות של שלושה בני משפחה אחרים לטובת משיבה 2, וכן את ההסכמות האחרות שבין המשיבות ואשר אינן נוגעות למבקשת 2.
לא ניתן להתעלם מהאדישות שגילתה מבקשת 2 במרוצת השנים להליכים המשפטיים שהתקיימו ביחס לעיזבונו של המנוח וכל זאת נוכח ” הסכם בעל פה פנים משפחתי “, שכאמור לא הובא בפני ביהמייש במרוצת השנים בהן התנהל ההליך. בבקשתה כיום של מבקשת 2 לבטל את פסק הדין , נוכח האמור לעיל, יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט, ואין בינה לבין “י כיבוד רצון המנוחיי ולא כלום.
10.
המשיבות נהלו הליכים משפטיים ממשוכים האחת כנגד השנייה תוך שהשקיעו מזמנן ומכספן, עת המבקשים בוחרים ביודעין שלא לקחת חלק בהליכים המשפטיים ייולשבת על הגדריי נוכח ייהסכם בעל פה פני משפחתי יי בינם לבין משיבה 1.
מותב זה, וכך גם בית המשפט המחוזי, השקיעו זמן שיפוטי רב בהליכים הרבים אשר התקיימו בעניין עיזבון המנוח במשך מספר שנים. זמנו היקר של בית המשפט אינו רק זמנו שלו אלא בעיקר זמנו של הציבור. ראה לעניין זה גם רוח תקנות סד”א החדשות.
בנסיבות לעיל, יש בבקשת המבקשים לבטל את פסק הדין משום זלזול בזמן השיפוטי הרב שהושקע בהליכים שהתקיימו בעיזבון המנוח ואף משום זלזול בזמנו של הציבור.
fc
Iblad
אלון גביזון, סגן נשיאה
