בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני: כבוד השופט גד גדעון
ת”צ 44898 – 08 – 16
המבקש
רותם צור ע”י ב”כ עוה”ד יובל שטנדל והילה צור
נגד
המשיבות
1. אולמי השלום (שי) בע”מ 2. פלאפל הגשר – מרכז בע”מ ע”י ב”כ עו”ד מוחמד מואסי
החלטה
.1
זוהי החלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בגין מכירת מוצרי מזון במתחם הסעדה של המשיבות, באופן שבו שילמו לקוחות עבור מוצרי מזון שרכשו ואשר נארזו במקום, בחישוב לפי משקלם, אשר כלל את משקל האריזה שלא קוזז, על פי המחיר שנקבע למוצרים עצמם.
במסגרת התובענה, עותר המבקש, בין היתר, לסעד הצהרתי, בדבר הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן וחוק המכר ובדבר הפרת התחייבויות חוזיות של המשיבות וביצוע עוולות נזיקיות כלפי חברי הקבוצה הנטענת, והתעשרותן שלא כדין. כן עתר המבקש לצו עשה לתיקון ההפרות הנטענות, לסעדים של גילוי חשבונות ומסמכים לצורך קביעת הקבוצה, וכימות הסעד הכספי, וכן, לסעדים כספיים של השבה ופיצוי לחברי הקבוצה.
6 7 8 9
13
עובר לכתיבת החלטה זו, כבר חדלו המשיבות לנהוג באופן המתואר בבקשה, וערכו שינוי במערכת השקילה בה הן משתמשות בעסקן, באופן שכיום מקוזז משקל האריזה מן המשקל הכללי של המוצר הארוז, ולקוחותיהן נדרשים לשלם עבור מוצרי המזון על פי משקלם נטו, ובכך התייתרה העתירה לסעד של צו עשה.
14
הוחלט לקבל את הבקשה ולאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, ולהלן הנימוקים.
.2
המשיבות, או מי מהן, הפעילו במהלך התקופה הרלוונטית מתחם הסעדה בשם יאגמיםיי בבאר שבע. במסגרת פעילות זו, מכרו מוצרי מזון שונים, לרבות מאכלים מבושלים, אשר מחיר כל אחד מהם הוצג ללקוחות, על פי מחיר ל1 קייג. המוצרים נמכרו כשהם ארוזים בקופסאות אריזה מסוגים שונים – אריזות אלומיניום, וקופסאות פלסטיק בגדלים שונים.
22
‘3
לטענת המבקש, הוא ביקר מספר פעמים במתחם, לצורך רכישת דברי מאכל, ובהסתמך על המחירים שפורסמו בשלטים שמוקמו ליד המוצרים השונים, רכש מוצרים כאמור. המבקש לא ידע, לדבריו, כי בעת רכישת מוצרים לא הופחת משקל האריזות מן המחיר הסופי, וכך,
26
1 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני: כבוד השופט גד גדעון
ת”צ 44898 – 08 – 16
יוער עוד, כי על פני הדברים אפשר, כי דווקא התעקשות המבקש ובייכ על הכרעה בבקשה, תוך נטילת הסיכון כי תדחה, והימנעותם מלהגיע להסדר הסתלקות שייתר את ההכרעה, על הסיכון הכרוך בה למבקש, כפי שקורה לעתים בהליכים שכאלה, עשויים להעיד, על התנהגות בתום לב, ועל אי הצבת האינטרס האישי מעל אינטרס הקבוצה.
1 2 3
6
נוכח האמור, יש לסברתי יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ינוהל עייר המבקש ובייב, בתום לב ובדרך הולמת.
11.
הבקשה מתקבלת אפוא, ומאושר בזה ניהול התובענה הייצוגית, כדלקמן :
11
חברי הקבוצה – כל הצרכנים אשר רכשו מן הנתבעות דברי מאכל שנמכרו לפי מחיר ליחידת משקל, ושנארזו בעסקן, במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התובענה.
התובע המייצג – רותם צור.
בה”כ המייצגים – עוה”ד יובל שטנדל והילה צור.
עילות התביעה בגינה אושרה התובענה כתובענה ייצוגית – כל העילות שפורטו בכתב
18
התביעה.
21
2
השאלות המשותפות – האם הפרו המשיבות את הוראות הדין כאשר גבו תשלום עבור אריזות המזון שמכרו, בגין משקל האריזות, ועל פי מחירי המאכלים שנארזו בהן, ליחידת משקל; האם הטעו לעניין זה את צרכניהן, באי הצבת שילוט במקום העסק, באי הצבת שילוט מספיק, או בפירוט שאינו מדוייק די הצורך לעניין חישוב מחירי האריזות; וככל שהטעו את הצרכנים בהתנהגותן הנטענת, האם עשו כן ביודעין ובמכוון.
הסעדים המבוקשים (לאחר שהתייתרה העתירה לצווי עשה כמפורט לעיל) – פיצוי חברי הקבוצה, על הנזקים שנגרמו להם בגין התנהגותן הנטענת של הנתבעות, לרבות השבת הסכומים העודפים ששילמו בגין אריזות המזון, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום כל סכום; חיוב המשיבות לפעול לידוע חברי הקבוצה על זכויותיהם לסעדים שיפסקו לזכותם.
28 29 30
המשיבות תישאנה, בשלב זה, בשכייט ב”כ המבקש בגין הבקשה והדיון בה, בסך 20 , 000 ₪.
33
11 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני: כבוד השופט גד גדעון
ת”צ 44898 – 08 – 16
1
לתביעת פיצויים עבור נזקי הממון והנזקים הבלתי ממוניים שנגרמו להם, כתוצאה מהפרת החוזה הנטענת.
המבקש טען, כי בהתנהגותן האמורה, נהגו המשיבות בלקוחותיהן בחוסר תום לב, הן בשלב הטרום חוזי, כאמור בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), והן על פי סעיף 39 לחוק – לאחר הרכישה, באופן שמקים לחברי הקבוצה זכות לפיצויים, בגין נזקיהם והפסדיהם הנטענים.
5
לטענת המבקש, התעשרו המשיבות שלא כדין על חשבון לקוחותיהן לרבות המבקש, בשל האמור לעיל, ועליהן להשיב ללקוחות את מלוא שווי ההתעשרות שלא כדין בגין הפרשי מחיר האריזות.
8 9
10
המבקש סבור, כי התנהגותו של המשיבות, עולה כדי ביצוע עוולות בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, וכן עוולות תרמית, רשלנות, ועוולה, של הפרת הוראה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, בגין הפרת אותן הוראות חוק הגנת הצרכן –
12 13
17
18
כך, לטענתו, הפרו, את הוראת סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן האוסר על עוסק להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, לרבות לעניין כמות ומשקל של מוצר נמכר, ולרבות התועלת שניתן להפיק ממנו; את הוראת סעיף 3 לחוק האוסר מחדל או מעשה שיש בהם לפגוע ביכולת הצרכן להחליט אם להתקשר עם העוסק בעסקה; ואת הוראות סעיף 4 לחוק שעניינן חובת גילוי ביחס לכל פרט מהותי ביחס למוצר הנמכר, וכל פגם או ליקוי שיש בהם להפחית באופן משמעותי מערכו של המוצר. המבקש סבור, כי מעשיהן ומחדליהן של המשיבות לעניין אופן המכירה הנטען, מהווה עוולה נוכח הוראת סעיף 31 לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי הפרת הוראות שבחוק לרבות הוראות פרק א’ לחוק, מהווה עוולה אזרחית.
21
25
המבקש סבור, כי המשיבות הפרו את הוראת סעיף 17ב’ לחוק, המחייב עוסק לציין על גבי טובין המיועדים להימכר, את מחירו הכולל של כל מוצר, ולטענת המבקש “… המשיבות למעשה לא הציגו מחירו הכולל של כל מוצר. המשיבות הציגו ומציגות מחירים שבפועל אינם כוללים את התוספת’ הנגבית מהצרכן לקופה עקב הוספת משקל האריזה למשקל מוצרי המזון”.
לטענתו, הפרו המשיבות גם את הוראת סייק 20(ב) לחוק המכר, המורה: יינקבע המחיר לפי משקל, יחושב לפי המשקל הנקייי.
3 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני: כבוד השופט גד גדעון
ת”צ 44898 – 08 – 16
המשיבות טענו, כי התובענה אינה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית, באשר נדרש “…בירור יסודי ופרטני לגבי כל צרכן וצרכן הנכלל בחברי הקבוצה”י, ואין מדובר בקבוצה “…אחידה והומוגנית לה שאלות משותפות…”.
1 2
לסברת המשיבות, המבקש לא הרים את הנטל להוכיח אפשרות סבירה להכרעת התובענה לטובת הקבוצה, משלא הניח בפני בית המשפט תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענותיו.
המשיבות סבורות גם, כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות האמורות בתביעה, בין היתר, נוכח הקושי לאתר את חברי הקבוצה שלהן נגרם הנזק, לטענת המבקש.
9
12
המשיבות סבורות עוד, כי אין להניח שעניינם של כל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב על ידו, על רקע הטענות האמורות לעיל בדבר חוסר תום לבו, ובדבר העדר פניה מוקדמת למשיבה עובר להגשת התביעה.
המשיבות גם הכחישו בפירוט את הטענות בדבר הפרת חובה חקוקה והטעייה.
18
בתשובתו הארוכה והמפורטת (לסברתי, יתר על הנדרש), התייחס המבקש לכל טענות המשיבה בתגובתה.
21
2
23
בין היתר, התייחס לטענות בדבר חוסר תום לב בהגשת הבקשה. לטענתו אין כל יסוד לטענה, אין כל קושי בכך שהגיש בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות, ושבאת כוחו, העוסקת בתחום האמור, הגישה בקשות רבות נוספות באותו עניין נגד בעלי עסקים אחרים. המבקש הוסיף וטען, כי גם אילו הוכח פגם כאמור בייצוג, הרי שלא היה בכך בלבד להצדיק דחיית הבקשה, ולכל היותר היה מקום, במקרה כזה, לשקול החלפתו בתובע מייצג אחר, או החלפת באת כוחו בעורך דין אחר. המבקש סבור, כי אין בטענות המשיבה לבסס את המסקנה, כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת. כן השיב לטענות בעניין קיומה של עילת תביעה אישית, ולעניין קיומה של קבוצה.
25 26 27
.5
הצדדים הציגו הסכמה דיונית שלפיה, לא ייחקרו עדים במסגרת הדיון בבקשה, והצדדים יסכמו טענותיהם, על בסיס המסמכים שבתיק.
.6
המבקש ביקש להסתמך בסיכומיו, גם על הנחיות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן: “הממונה”), לעניין “מכירת מוצר הנארז בבית העסקי, וכן על עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית גביית מחיר אריזה של מוצר הנמכר על פי משקל, כפי שהובעה
34 35
5 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני: כבוד השופט גד גדעון
ת”צ 44898 – 08 – 16
ההתנגדות האמורה לעיל מטעם היועמייש הוגשה כאמור, במסגרת בקשה לאישור הסדר פשרה בתייצ 33138 – 07 – 17 . הבקשה שם עסקה, במכירת ירקות ופירות ארוזים מראש הנמכרים לפי משקל, כאשר ייבעת שקילת המצרים בקו הקופה, מחויב הרוכש גם בגין משקל המגשים והאריזות במחיר מלא של המוצר עצמו’. הצדדים שם הגיעו להסדר פשרה שאותו ביקשו לאשר, אשר כלל הסכמה לעניין תשלום גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו, הנחה לציבור על רכישת מוצרים מסוימים, וכן תנאי שלפיו: “המשיבה תעמיד שלטים במחלקת הפירות והירקות, אשר מידעים את הצרכנים כי ניתן לארוז את מוצרי הפירות והירקות בשקית ניילון. מוצרי פירות וירקות שקילים, אשר ישווקו באריזות לגביהם לא תאפשר המשיבה אריזה בשקית ניילון, יישקלו ללא אריזתם”.
1 2 3 4 5 6 7 8
11
היועמ”יש התנגד באותו עניין, לאישור הסכם הפשרה האמור, בהיותו, לסברתו, “… מנוגד להוראות הדין המחייבותיי.
15
16
לעמדתו “… בעשותה את המעשים הנטענים והמיוחסים לה בבקשת האישור, הפרה המשיבה את סעיף 17 להוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ”א – 1981 המחייב עוסק להציג את מחירם הכולל של הטובין. ככל שעוסק מעוניין לגבות מחיר עבור האריזה בה נארזים הפירות או הירקות, עליו להציג לצרכן את מחירה הכולל. כמו כן, מעשיה מהווים הפרה של הנחיות הממונה – מכירת מוצר הנארז בבית העסק מיום 25 . 12 . 2012 , שהוצאו מכח חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), תשנ”א – 1991, שלפיהן יש להציג את מחרי האריזה ולחייב במחיר קבוע ולא באחוז מסוים ממשקל המוצר…”.
17 18 19
8
23
א
יצויין, כי לאחר הגשת עמדת היועמ”ש במסגרת תייצ 33138 – 07 – 17 האמור, ומבלי שהצדדים שם הסכימו לתוכן עמדתו, הגישו הם הסדר פשרה מתוקן שבמסגרתו הותנה: “המשיבה תפחית את משקל האריזות בשקילת המוצרים בקופה”. ההסכם המתוקן אושר בפסק דין שניתן ביום 5 . 7 . 18 .
25
א
29
סבורני, כי נכונה טענתו הבסיסית והעיקרית של המבקש, שלפיה, יש באופן שבו נהגו המשיבות, בעצם מכירת האריזות במחירים משתנים (משקלי האריזות במכפלת מחיר המוצרים שנארזו בהן), משום הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, וכי בעשותו כן, הן התעשרו על חשבון לקוחותיהם.
• הר
30
זאת, אף אם נתעלם מן השאלה העובדתית הנתונה במחלוקת בין הצדדים, לעניין עצם קיומו של שילוט במקום, טיב ההודעה שנכללה בו – אם הוצב – דיוקה ודיותה.
33 34
7 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני: כבוד השופט גד גדעון
ת”צ 44898 – 08 – 16
1 2
ס
לענייננו, סבורני, על רקע האמור, כי יש לפרש את הוראות סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, המחייבות עוסק בהצגת מחיר כולל בגין טובין שהוא מוכר, כאוסרות על המשיבות, לחשב את מחירי דברי המאכל הארוזים, על פי המשקל הכולל גם את האריזות, במכפלת המחיר ליחידת משקל של דבר המאכל. אין כמובן מניעה, כי המשיבות תגבינה תשלום עבור האריזות, אלא שאז, מחיר האריזות צריך להיות נקוב מראש, וכמובן, אין לקבל, כי יהא תלוי במחיר המאכל שייארז באריזה.
4 5
ס
ב
הנחיות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ופרשנות היועמיש, שצוטטו לעיל, מתיישבות כמובן עם עמדה פרשנית זו, והן מקובלות עלי. נדמה גם, כי תפיסה זו עמדה גם בבסיס החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד בחיפה, בתייצ (חי’) 46053 – 02 – 16 ירון שגב נ’ נקניק נהריה כשר, זוגלבק בע”מ (החלטה מיום 1 . 5 . 17 ).
8 9 10
13
נוכח האמור לעיל, סבורני, כי קמה למבקש עילת תביעה אישית, בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, עוולת רשלנות, והתעשרות שלא כדין של המערערות, על חשבונו.
.8
ברי, כי במקרה שבו מחושב המחיר באופן שבו פעלו המשיבות בעבר, וכאשר הדבר אינו מובא לידיעת הצרכנים בשילוט ברור ומספיק, הרי שעשויה להיגרם הטעיה של הצרכנים, גם אם העוסק לא התכוון להטעותם. יודגש, כי הטעיה שכזו יכולה להיגרם גם כאשר מוצבים במקום העסק שלטים, אשר לשונם אינה ברורה די הצורך לאדם מן הישוב, או שבשל מיקומם או מספרם, עשויים הם שלא להביא את המידע לידיעת כל באי בית העסק.
17 18 19
2
23
ראיות המבקש, תומכות, על פני הדברים בטענתו, כי בביקוריו בעסק המשיבות, לא היו שלטים אשר פירטו את אופן קביעת מחירי המוצרים. היות שהמתחם צולם גם בוידאו ולא ניתן לראות בסרטונים שלטים, כאמור, אפשר לסברתי, כי אם היו שלטים, הרי שלא נקבעו במקומות בולטים לעין, כך שיתכן שמי מבאי בתי העסק לא ראה אותם, ומשכך, הוטעה לעניין זה.
המשיבות טענו, כאמור, כי בבית העסק היו שלטים, אלא שטענתם זו נסמכה על עדותו היחידה של מר ג’יבלי, שהינו כמובן עד המעוניין בתוצאות ההליך, וצילומי השלטים שצורפו לתצהירו, צולמו לאחר הגשת התביעה, ומשכך, אין בהם, כמובן, להוכיח הצבת השלטים הנטענים, במועדים שבהם רכש המבקש מוצרים בבית העסק.
29 30
נראה, איפוא, כי לעניין זה נוטה מאזן הראיות בשלב זה, לצד המבקש ומשכך עומדת לו, לכאורה, גם עילת ההטעיה, כאמור לעיל. ככל שתוכח הטענה כי לא הוצב שילוט עיי
33 34
9 מתוך 12
