בימ”ש שלום ת”א, יו”ר ש’ עמית יריב: פס”ד בערעור על דחיית תביעה להכרה בנכות (ענ 3105-03-19)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ע”נ 3105 – 03 – 19
תיק חיצוני: 253849009
בפני
ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ונכות), תשי”ט – 1959 כבוד השופט עמית יריב – יו”ר פרופ’ יעקב יהב – חבר עו”ד חנה גלאי – חברה
מערער
פלוני בעצמו
נגד
משיב
קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום ע”י ב”כ עו”ד איריס אגסי-מימון
פסק דין

1. לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 3 . 2 . 2019 , אשר דחה את תביעתו של המערער להכרה בנכות, מן הטעם שנקבע, כי לא מתקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי של המערער לבין ליקוי שמיעתי וטנטון שממנו סובל המערער (להלן: “הפציעה” ו/או ייהפגימהיי).
2 3
רקע עובדתי וטענות הצדדים
6

2. המערער, יליד 1982 התגייס בשנת 2000 לגדוד 202 של חטיבת צנחנים עד שנת 2003, ולאחר מכן היה בשירות מילואים פעיל.

3. המערער טוען כי במסגרת תפקידו נחשף לרעש רב מירי נשק קל וכבד באימונים בשטח, במטווחים ובלחימה.
10

4. לטענת המערער, במסגרת ארוע היתקלות עם מחבלים במבצע ייחומת מגן” בשכם בשנת 2002, ירה חייל מפלוגתו של המערער בחלל סגור, שבעקבותיו החל המערער לסבול מקולות שריקה חזקים מאוד בשתי אוזנייו ומירידה משמעותית בשמיעה (להלן: “האירוע”).
11
13

5. המערער מציין עוד, כי כבר במהלך שירותו הסדיר החל לסבול מירידה בשמיעה ; קושי בהבנת דיבור בעיקר בסביבה רועשת ומצליל טינטון הנשמע בשתי אוזנייו.
14
1 מתוך 7
בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ע”נ 3105 – 03 – 19
תיק חיצוני: 253849009

13. בין הצדדים אין כל מחלוקת עובדתית שהיא: המערער עבר בדיקת שמיעה, שתוצאותיה מוסכמות הן על המומחה מטעם המערער והן על המומחה מטעם המשיב. השאלה היא, כיצד יש לפרש את תוצאות הבדיקות, והאם הן מאפשרות לקבוע נכות וקשר סיבתי בין הנכות ובין השירות הצבאי ותנאיו, ועל כן הסכימו הצדדים, בדיון מיום 19 . 6 . 2019 , כי הצדדים יגישו סיכומים והוועדה תכריע בערעור על יסוד החומר שבתיק ועל יסוד הסיכומים.
1 2 3 4
6

14. השאלה שבמחלוקת היא קיומה של נכות או היעדרה, שהרי בהעדר נכות – ממילא אינו מתקיים ייקשר סיבתי בין תנאי השירות ובין הנכות (שאינה קיימת).

15. כאמור, ביום 24 . 9 . 2003 הגיש המערער בקשה להכרה לפי לפי חוק הנכים, עקב ליקוי שמיעה לשטענתו נגרם בשל האירוע ועקב אירועי חשיפה לרעש במהלך שירותו (ראו נספח 1 לתיק הרפואי (להלן: ייתייריי)). ביום 14 . 12 . 2003 עמד המערער בפני ועדה רפואית מחוזית ונקבע כי אין נכות שמיעתית כתוצאה מהאירוע (ראו פרוטוקול הוועדה מסמך 16 לתייר, והחלטת המשיב מיום 4 . 1 . 2004 מסמך 17 לתייר).
9 10
11
13

16. המערער הגיש ביום 16 . 2 . 2004 ערעור על החלטה זו לועדה רפואית עליונה (ראו מסמך 19 לתייר) אשר דחתה את הערעור, בקביעתה כלהלן:
“לגבי הטנטון, אמנם הועדה משוכנעת שהנפגע אינו משקר אך אין באפשרותה להעניק לו אחוזי נכות עבור הטנטון שכן התנאי לכך ההמצויין בתקנון של משהב”ט דורש בפירוש פגיעה בתדר 3000 הרץ בנוסף לפגיעה ב-4000 הרץ על מנת להכיר בתלונה זו. התנאי הזה אינו קיים במקרה הנדון ועל כן דוחה את הערעור” (ראו מסמך 28 לתייר).
20 21

17. על סמך החלטה זו, החליט המשיב ביום 27 . 7 . 2004 כי אין נכות שמיעתית כתוצאה מהארוע (ראו מסמך 29 לתייר). המערער הגיש ערעור על החלטה זו לוועדת ערעורים שליד בית המשפט השלום בחיפה (ו”ע 316 / 05 ) וצרף חוות דעת של דייר נחמה אורי שקבעה כי “לפי תקנון משב”ט אין לתת אחוזי נכות על טנטון בלי פגיעה ב 5 , 000 הרץ”. (ראו מסמך 41 לתייר).

18. ביום 31 . 12 . 2009 , לאחר הגשת חוות דעת מטעם המשיב (ראו נספח 52 לתייר) – נחדה הערעור. בפסק הדין נקבע כדלקמן:

“לעורר ליקוי שמיעתי בתחום 3000 הרץ, שאינו מגיע לכדי 25 דציבל בשתי האוזניים, וכן שמיעתו של העורר בתחום תדרי הדיבור 200 – 500 הרץ תקינה. שני הרופאים הן של המשיב ד”ר נכטיגל, וגם של העורר ד”ר נחמה, קובעים כי שמיעתו בתחום הדיבור תקינה, ואין ירידה בתחום 3000 הרץ מעל 25 הרץ”. (ראו נספח 59 לתייר).
3 מתוך 7
בית משפט השלום בתל אביב – יפו

עיין 3105 – 03 – 19
תיק חיצוני: 253849009

“ג. ליקוי שמיעה בתחום צלילים גבוהים 4 , 000 – 15 , 000 הרץ החל ב-25 דציבלים (בנוסף לליקוי שמיעה בתחום הדיבור) –
(1)

ללא טינטון (Tinitus) או עם טינטון לא קבוע. 1 %
(2)

כנ”ל עם טינטון (Tinitus) קבוע, המתחיל לא יותר מחצי שנה לאחר חבלה ולא מאוחר מיום ההפסקה לחשיפה לרעש 10 % “.”
1

24. לדברי המערער, המילים המופיעות בסוגריים – ייבנוסף לליקוי שמיעה בתחום הדיבוריי הם שגיאה וכי אין מטרתם להציב תנאי נוסף להכרה בנכות. עוד טען המערער כי לאור שינויים שחלו בתקנה לאורך השנים, נראה כי ניתן להסיק כי התקנה שונתה באופן שכולל בתוכו את התנאים למתן אחוזי נכות, במפורשות ולא תוך שימוש בסוגריים.
10
11
12

אלא שטענה זו מנותקת מעמדת הפסיקה בנושא. בשורה של פסקי דין, וביניהם עייר -5843 01 – 11 יואב בלס נ’ משרד הביטחון – אגף שיקום נכים, פורסם בנבו, 13 . 03 . 2011 ו – עייר 67010 – 11 – 18 פלוני נ’ קיית – משרד הביטחון אגף השיקום, פורסם במאגרים, 5 . 3 . 20019 ) – קבע בית המשפט מפורשות, כי סעיף ליקוי דורש תחילה כי ייקבע ליקוי שמיעה בתחום הדיבור , ורק לאחר מכן תיעשה בחינה האם קיים ליקוי שמיעה בתדירויותה גבוהות החל ב -25 דציבלים.
13
14
מכאן, שהפירוש הנכון לסעיף זה הוא שרק משהתקיימו שני התנאים במצטבר קרי ליקו שמיעה בתחום הדיבור וגם ליקוי שמיעה בצלילים הגבוהים – אזי יש לבדוק אם הטנטון הוא קבוע או לא קבוע ולפסוק את דרגת הנכות בהתאם.
16 17
18
19

25. זאת עוד, המערער אינו עומד כלל ביתר תנאי התקנה, שכן עיון בממצאי בדיקת שמיעה מחודש יוני 2016 (נספח 72 לתייר) מעלה את הנתונים הבאים:

א. השמיעה בתחום תדרי KH 3 אינה עומדת בתנאי הסף מאחר שקיימת ירידה בשמיעה בתדרים של KH 3 (תדירויות גבוהות) של כ 15 דציבלים באוזן שמאל וכ-10 באוזן ימין, דהיינו הירה אינה מגיעה ל 25 דציבלים, כנדרש בתקנה;

ב. אין כל ירידה בתחום תדירויות הדיבור (ממוצע של 500, 1 , 000 ו- 2 , 000 הרץ) (ראו לעניין זה אף חוות דעתו של המשיב).
26

כלומר, מלבד העובדה שהמערער לא עומד בתנאי התקנה הרי שאין שינוי בערכי 3 , 000 הרץ ביחס לאודיוגרמה משנת 2007 ומכאן שאין החמרה במצב השמיעה.

26. בנקודה זו יש לציין, כי נכונה העובדה שבערכי 4 , 000 הרץ, באוזן שמאל יש למערער ירידה של מעל 25 דציבלים, אולם מדובר רק באוזן אחת, ובאותה האוזן אין בערכים של 3 , 000 הרץ 5 מתוך 7
29
בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ע”נ 3105 – 03 – 19
תיק חיצוני: 253849009
עו”ד חנה גלאי – חברה
7 מתוך 7

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!