בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
15 ספטמבר 2019
1
לפני:
כב’ השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר
המבקשים
ארגון העיתונאים בישראל – הסתדרות החדשה ועד עיתונאי ידיעות תקשורת ע”י ב”כ: עו”ד אמיר בשה ועו”ד מורן סבוראי
המשיבה
ידיעות תקשורת בע”מ ע”י ב”כ: עו”ד אריאל שמר
A D ו
פסק דין
.1
6
עניינו של ההליך נשוא פסק הדין בבקשת ידיעות תקשורת בע”מ (להלן – “ידיעות תקשורתיי) להביא לפיטוריו של יו”ר ועד העובדים מר דני טנקל (להלן – יימר טנקליי) עורך ספורט בידיעות תקשורת המועסק כ- 22 שנה.
–
7
co
רקע כללי
ס
.2
10
ראשיתו של ההליך בבקשת צד בסכסוך קיבוצי שהוגשה ביום 22 . 11 . 18 מטעם המבקשים (להלן: “הארגון” ויהוועדיי, וביחד: יינציגות העובדים”), לפיה התבקש בית הדין ליתן צו ארעי וצו זמני המורה לידיעות תקשורת להימנע מקיום שימועים ביום ראשון, 25 . 11 . 18 , וזאת עד להכרעה בסעדים העיקריים ו/או עד לקבלת החלטה אחרת; ליתן צו זמני המורה לידיעות תקשורת להעביר למבקשים נתונים ומידע אודות השינויים המבניים ו/או פיטורי הצמצום אותם בכוונתה לבצע, לרבות נתונים ביחס למצב המחייב אמצעים אלה ובכלל זה נתונים כלכליים ככל הדרוש ; ליתן צו זמני המורה לידיעות תקשורת לקיים עם המבקשים היוועצות ומשא ומתן בתום לב ובנפש חפצה ביחס לנתוני אמת שיועברו בכל הנוגע לכוונתה זו.
11 12 13 14
15
16
17
18
.3
19
20
מטרת הבקשה הייתה, הלכה למעשה, מניעת פיטורי צמצום ושינויים מבניים הנערכים בידיעות תקשורת, ללא קיום חובות מינימאליות שבדין ובהלכה הפסוקה ביחס לארגון העובדים היציג, בהן חובת העברת נתונים מלאים ומדויקים, חובת היוועצות ומשא ומתן בתום לב, וזאת חרף קיומה של יציגות בידיעות תקשורת, במסגרת התארגנות ראשונית.
21
1 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
43.
1
2
הנה כי כן, חבר ועד אינו חסין מפיטורים אך בשל חברותו בוועד העובדים, אך די בהוכחת חשד ביחס לפיטורים על רקע פעילות ארגונית, כדי להעביר את נטל ההוכחה ולהטילו, כנטל מוגבר, על המעסיק. ככלל, בית הדין אינו שם שיקול דעתו תחת שיקול דעתו של המעסיק. ההחלטה אם לפטר עובד נתונה למעסיק, כל עוד שיקוליו ענייניים, החלטתו מנומקת וזכויותיו של העובד, לרבות זכותו לשימוע, נשמרו.
4
דיון והכרעה
44.
7
השאלה בה יש להכריע בראשונה היא האם נציגות העובדים הצליחה להניח בפנינו תשתית עובדתית לכאורית ממנה נוכל ללמוד כי ההחלטה לפטר את מר טנקל הייתה יימוכתמתיי בשיקול זר, פעילותו בוועד העובדים. או אז, נטל ההוכחה יועבר לכתפי ידיעות תקשורת.
8
45.
10
נזכור כי, ככלל, בית הדין אינו שם שיקול דעתו תחת שיקול דעתו של המעסיק. ההחלטה אם לפטר עובד נתונה למעסיק, כל עוד שיקוליו ענייניים, החלטתו מנומקת וזכויותיו של העובד, לרבות זכותו לשימוע, נשמרו.
11
.46
13
לטעמינו, לאור הפסיקה המצוטטת לעיל ובהמשך להחלטה שניתנה בתיק דנן בהליך הזמני מיום 6 . 3 . 2019 , לא יכולה להיות מחלוקת שמר טנקל העלה תהיות באשר לסיבות שהביאו את ידיעות תקשורת לפיטוריו ולפיכך הנטל אכן עובר לכתפי ידיעות תקשורת להוכיח כי ההחלטה על פיטוריו אינה קשורה לפעילותו בהתארגנות העובדים.
14 15
מה תפקידו של מר טנקל בוועד העובדים?
.47
18
19
לטענת נציגות העובדים, מר טנקל הוא חוד החנית בהתארגנות והיה כזה מיומה הראשון. לעומת זאת, מעלה ידיעות תקשורת ספקות באשר למרכזיות תפקידו ובחקירה הנגדית אף הציגה טענה כי מר טנקל נכח רק בישיבת מויימ אחת מתוך כ- 20 שנערכו (עמי 55, שי 4 ואילך לפרוטוקול הדיון).
20
וכך בחקירתו הנגדית של מר טנקל:
“ש. אתם אז באתם ואמרתם הוא חבר בהתארגנות, זה, יש לך מושג למה לא אמרו הוא יושב ראש ההתארגנות, הוא השפיץ ? ת. בדצמבר 17? … זה היה החיתולים של ההתארגנות, ממש התחלנו שם… ש. אה, עדיין לא היית דמות מפתח. טוב. ת. היית דמות מפתח מ- day one, לא היינו, לא היינו בעניין של הגדרות, זה הכל. ”
11 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
51.
1 2
מר טנקל טוען כי מעולם לא קיבל ביקורת כלפי טיב או איכות עבודתו וכי תיקו האישי נקי מהערות, מעולם לא זלזל בהוראות הממונים עליו וכי הגעתו למערכת בימים מסוימים הייתה בהתאם להסכמות אליהם הגיע עם העורך הקודם ואלה לא השתנו גם לאחר החלפת העורך בגבי ניסים ובמר קפלן.
52.
וכך העיד מר ואזנה בחקירתו הנגדית:
“יש. בשנים האחרונות כמה התראות הוא קיבל על טיב עבודתו ? ת. אף לא אחת שידועה לי… אם היה משהו קטן שהיו מעירים לו הייתי יודע על זה ולכן אני אומר שלא היה דבר כזה” (עמי 59, ש’ 1 – 23 לפרוטוקול הדיון)
10
53.
כאשר נשאל מר טנקל על הביקורת, העיד כך:
13
14
15
16
17
18
“ש. מאז 2017 ועד להליך הצמצומים אתה ידעת שבתוך ידיעות תקשורת עומדים להיות צמצומים! ת. ידעתי מן הסתם… ש. אם ידעת שיש צמצומים לא חשבת שאתה צריך לשפר את דרכך לנוכח כל הטענות שהושמעו כלפיך? ת. לא הושמעו כלפי שום טענות. הטענות שהושמעו כלפי בדצמבר, בסוף דצמבר 17 הם היו פרופר התנכלות לעניין שהקמתי את הוועד, לא היה שם שום דבר נכון… ש. וזה שאומרים כאן האנשים הממונים עליך שהם דיברו איתך ושהתלוננו על ההתנהלות שלך וניסו לדבר איתך וצפצפת עליהם זה הכל שקרים, נכון? ת. אני, אני בטבע שלי לא מצפצף על אף אחד, אני מכבד כל אדם באשר הוא… הם לא פנו אלי, אף אחד לא דיבר איתי על שום בעיה.” (עמי 68, ש’ 14 – עמי 69, ש’ 9 לפרוטוקול הדיון)
0
23
24
u
54.
בחקירתה הנגדית של גבי ניסים הוצג לה תיקו האישי של מר טנקל והיא נשאלה כיצד יתכן שתיקו נקי לחלוטין ואין בו אף לא הערה אחת. וכך השיבה:
30
“ההתנהלות שלנו, של כל העורכים, גם העורכים הראשיים כמובן, בכל הנושא של עדויות בתיקים האישיים ההתנהלות הייתה שלא, לא מעבירים כל דבר לתיק האישי, זאת התנהלות..” (עמ’ 73, שי 17 – 19 לפרוטוקול הדיון)
34
35
13 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
שהמערכת עברה מרעננה בסוף דצמבר 17 לראשון דיברתי עם מר קפלן, סיכמו שאני אגיע שלישי ורביעי למערכת… …לאחר שהגעתי מספר חודשים בשלישי רביעי למערכת בראשון, השתנו שעת הסגירה של עיתוני השרון, מסיימים את כל החומר בשלישי בלילה ואם נותרו ממש זנבות קטנים אז אין טעם, זה מיתר את ההגעה שלי ביום רביעי. אמרתי את זה לבן, לא הייתה שום בעיה עם זה, לראיה אך אחד לא אמר לי על זה גם שום דבר ואני נמצא מול המחשב בבית בבוקר ביום רביעי וסוגר אם יש דברים קטנים, פינות קטנות. בדרך כלל הכל סגור.” (עמי 67, שי 8 – 30 לפרוטוקול הדיון)
59.
12
באותו עניין העידה גבי ניסים שידעה כי סיכם עם מר קפלן רק בימים שלישי ורביעי ומר קפלן העיד כי עדכן בכך את גבי אדמוני ואמר:
14
15
16
“זה סיכום מפורש, זה קרה בזמן, המערכת עברה מרעננה לראשון לציון, הייתה התמרמרות של מספר עובדים מכיוון שזה מרחיק את מקום העבודה. דני נכנס אלי לשיחה והוא אמר לי שהוא לא יכול להגיע 4 ימים בשבוע, אמרתי לו בסדר גמור תגיע בימי שלישי ורביעי למערכת, שאלה הם ימי הסגירה. אני מעולם לא אישרתי לו לא להגיע בימי רביעי למערכת, גם כשהדד ליין התקצר.” (עמ’ 106, ש’ 6 – 11 לפרוטוקול הדיון)
17
18
60.
בחינת הטענות שהעלתה ידיעות תקשורת כלפי מר טנקל ותפקודו, מעלות באופן חד משמעי בעייתיות וסתירה פנימית. כך, טענה ידיעות תקשורת כי מר טנקל נעדר מעבודתו מבלי לחשוף כי הלכה למעשה אלו היו ימי העבודה בהם הוסכם כי לא יגיע למערכת.
אומנם הוסכם כי יגיע בימים שלישי ורביעי (על מנת לסגור את העיתון) והוא חדל מלהגיע בימי רביעי, אך אין כל תיעוד בידי ידיעות תקשורת על כך שפנו אליו בנושא זה או ביקשו ממנו לחזור ולהגיע בימי רביעי.
26
61.
28
כך, טוענת ידיעות תקשורת כי זלזל בהוראות הממונים עליו וכי מדובר היה עובד בינוני, אך אין בידה כל ראיה לטעויות קריטיות שביצע מר טנקל בעבודתו (וגבי ניסים אף מציינת כי מדובר בטעויות שיכולות היו לקרות גם לה) או אפילו דוגמה ספציפית להתנהלות לקויה מצדו אל מול מנהליו או קולגות שלו.
30
15 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
68.
מנגד, יכול ופיטוריו של מר טנקל לא יצרו את הכאוס המתואר לעיל. אך היות ולא נסתרה האפשרות הראשונה באופן ממשי, לטעמינו, אין לקחת את הסיכון כי פיטוריו יפגעו בזכות ההתארגנות של עובדי ידיעות תקשורת, זכות חוקתית כאמור לעיל.
1 2
האם הצליחה ידיעות תקשורת להוכיח כי אין קשר בין הפיטורים להתארגנות?
69.
5
בהקשר של שאלה זו, מתעוררת השאלה אם הפיטורים היו בשל ההתארגנות מדוע ידיעות תקשורת לא פתחה בהליך פיטורים גם למר פרידמן, שהחל בהתארגנות יד ביד עם מר טרקל.
וכך העיד מר פרידמן כאשר נשאל בחקירתו הנגדית האם ניסו לפטרו :
11
12
“לא ניסו לפטר אותי אבל כן הרגשתי מה זה מערכת שרוצה לנסות להתנכל ולנסות להכתים את השם שלך… בינואר 2018, כאשר העורכת הראשית ביקשה מהעוזרת שלה, עינב מילר, להתקשר אליי ולומר לי שיעל לא מרוצה מהתמונות שלי… ושביקשתי מעינב לקשר אותי עם יעל, יעל אמרה לי במילים האלה אסף אני מסתכלת על התמונות האלה זה תמונות פח… 5 שנים אני עובד במערכת, בחיים לא קרה לי שהעורכת הראשית התקשרה אלי ואמרה לי אסף אלה תמונות פחח. ובסופו של דבר לקחו את התמונה הזו ושמו אותה בשער…” (עמ’ 61, שי 1 – 15 לפרוטוקול הדיון)
13
14
15
16
17
.70
19
בנוסף, מעלה נציגות העובדים סוגיה העומדת בשיא המחלוקת בינה ובין ידיעות תקשורת, במסגרתה מבקשת ידיעות תקשורת כי יהיו בוועד רק 3 חברים וכי פיטוריו של מר טנקל יסייעו בידה בסוגיה זו. גבי סוטו אורגד נחקרה בעניין:
20
“ש. נכון שבמסגרת המשא ומתן בינינו לבינכן אתם מאוד רוצים, זה אחד משיאי המחלוקת העיקריים. שיהיו רק 3 חברי וועד בכל חברה? נכון, לא נכון ? ת. נכון. ש. נכון שאין 6 חברי וועד בידיעות תקשורת, לא היום וגם לא במועד שחתמת על התצהיר? ת. יש 6 או 25 ש. יש 5.
ש.
שבמועד שחתמת על התצהיר שלך היו רק 5 חברי וועד וידעת ב- 26 . 5 שאריאל ימיני עומד לפרוש? נכון, לא נכון ? קודם כל לא ידעתי את זה עוד בוודאות, זו אופציה שעלתה.
ת.
17 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
סוף דבר:
73.
הליך פיטוריו של מר טנקל – יבוטל.
.74
25 , 000
₪ בגין הניסיון לפגיעה
3
ידיעות תקשורת תשלם לנציגות העובדים פיצוי בסך בהתארגנות ובשל הוצאותיה בהליך זה.
5
סכום הפיצוי נפסק במשורה (הגם שיש פסיקות המחייבות בפיצוי גבוה הרבה יותר) וזאת על מנת שלא להעכיר עוד יותר את יחסי העבודה בין הצדדים בתקופה השברירית של ניהול מויימ להגעה לחתימה על הסכם קיבוצי.
6
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלתו.
ניתן היום, ט”ו אלול תשע”ט, (15 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
מר מרדכי נגר, נציג ציבור עובדים
–
תומר סילורה,
תומר סילורה, שופט
מר חיים הופר, נציג ציבור מעסיקים
19 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
8.
בתאריך 6 . 3 . 19 ניתנה החלטת בית הדין, במסגרתה נקבע כדלקמן :
“נציגות העובדים קיבלה לידיה את מלוא המידע הרלבנטי לשם גיבוש עמדתה לעניין פיטורי הצמצום… אשר לדוחות רווח והפסד… הנתונים הכלכליים הם סוד מסחרי שאין ידיעות תקשורת מחויבת בהצגתם ועל המבקשים להסתפק במידע על הירידות היחסיות בהכנסות ובמחזורי הפעילות….
נחה דעתנו כי הליך ההיוועצות התקיים כהלכתו… כמו כן, אין מחלוקת כי הזימונים לשימועים הנוספים נשלחו רק לאחר פגישות ההיוועצות ולאחר שנשמעה דעתה של הנציגות…
עלה בידי נציגות העובדים להעלות תהיות באשר לשיקולי הפיטורים של יו”ר הועד ולכן הנטל הועבר לכתפי הידיעות תקשורת… יש מקום להורות על הקפאת מצבו עד לתום בירור הליך זה.”
.9
14
15
הנה כי כן, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 6 . 3 . 2019 הייתה ידיעות תקשורת רשאית להמשיך בהליכי הפיטורים בגין העובדים שהוזמנו לשימוע, למעט להליך פיטוריו של מר טנקל. לגבי פיטוריו מר טנקל נקבע שיש לקיים דיון הוכחות בנושא (במסגרת התיק העיקרי) לאחר שהצדדים יגישו תצהיר עדות ראשית לתיק.
16
10.
18
מטעם נציגות העובדים העידו מר יאיר טרצ’יצקי (יוייר ארגון העיתונאים), מר שי אמיר (רכז מטעם ארגון העיתונאים) וכן מר דני טנקל, מר אסף פרידמן ומר דני ואזנה. מטעם ידיעות תקשורת הוגשו תצהיריהם של גב’ סוטו אורגד (סמנכ”ל משאבי אנוש), גבי זיווה ניסים (עורכת המקומון ידיעות השרון) ומר בן קפלן (עורך המקומון ידיעות נתניה חדרה).
19 20
11.
דיון הוכחות התקיים בפנינו בתאריך 5 . 6 . 19 לאחריו הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
טענות מר טנקל ונציגות העובדים
12.
24
מר טנקל החל לעבוד ככתב ספורט פרילנס בידיעות תקשורת (בעיתוני השרון) בשנת 1997 ובסוף שנת 1998 הועבר להעסקה ישירה בחוזה אישי. בחלוף הזמן, התקדם עד לתפקיד עורך מדור הספורט.
25
.13
לאורך השנים עבד לצדם של לא מעט עורכי עיתונים, תמיד בתיאום, בשיתוף פעולה ובמסירות אין קץ. במהלך שנת 2017 החלה להתגבש בליבו המחשבה בעניין התארגנות עובדים בידיעות תקשורת ובסוף אותה שנה, לאחר שהתבשר להם על מעבר המערכת מרעננה לראשון ציון, שוחח על עניין ההתארגנות על כך עם מר אסף פרידמן, חברו לעבודה.
29
30
3 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
19.
1
2
לא נסתר כי אין רבב בהתנהלותו של מר טנקל וידיעות תקשורת לא הציגה ולו עדות אחת ביחס לתפקוד לקוי מצדו. ההיפך הוא הנכון. מר טנקל קיבל תשבוחות במהלך כל תקופת עבודתו וקודם בתפקידו מעת לעת. מעולם לא הועלו כלפיו טענות כלשהן לפני תחילת ההתארגנות. המסמך המצורף כנספח 1 לתצהירה של גבי ניסים נעשה בהיותה בחופשת מחלה ממושכת – מה שמעיד על החשיבות שראתה ידיעות תקשורת בפיטוריו.
20.
המסמכים שצורפו לתצהירים מטעם ידיעות תקשורת ביחס לליקויים בתפקודו – הם מסמכים מאוחרים וממוצאים, שלא היו בתיקו האישי בזמן אמת ולא הוצגו לו מעולם.
6 7
תיקו האישי (שצורף בדיון ההוכחות וסומן ת/1) הוא ללא רבב והניסיון להכניס אליו מסמכים מאוחרים שלא היו בו בזמן אמת מלמד על כוונתה האסורה של ידיעות תקשורת לפגוע בהתארגנות ולא על ליקוי בתפקודו כעובד.
8 9
21.
11
12
בדצמבר 2017, אז נשלח למר טנקל הזימון הראשון לשימוע, לא נשלח כחלק מפיטורי צמצום או הליך הבראה שבוצע בידיעות תקשורת, וכל מטרתו הייתה להחליש את ההתארגנות. טרם שליחת מכתב הזימון לשימוע לא התקיימו שום שיחות או אזהרות ולא נאמר לו כי קיימת אי שביעות רצון מתפקודו.
13
14
22.
15
העדים שהעידו מטעם ידיעות תקשורת העידו על נושאים ועניינים שאינם מוכרים להם, שכן החלו בתפקידם בעת האחרונה.
23.
17 18
מתכונת עבודתו של מר טנקל נקבעה עם מר בן קפלן וכל הטענות בנוגע לאי הגעתו לעבודה אינן נכונות. טרם הגעתה של גב’ ניסים, עבד מר טנקל לצדו של מר סימון טטרו, שתמיד הדגיש בפניו עד כמה הוא מרוצה מעבודתו המקצועית והראויה, והתיר לו לעבוד בעבודה נוספת לצורך השלמת שכרו. גבי ניסים נמצאת בתפקיד כשנה בלבד, כאשר מרבית הזמן לא שהתה בעבודה עקב חופשת מחלה ולידה, ומעולם לא התלוננה בפניו על ליקויים חמורים בעבודתו.
19 20
21
24.
23
24
ידיעות תקשורת לא מצאה לנכון להזמין לעדות את גבי אדמוני, שהיא הגורם המקצועי המוסמך מזה שנים רבות ועומדת בראש המערכת, או את גב’ עינת מילר, העוזרת של גבי אדמוני, ועובדה זו אומרת דרשני ומלמדת על מהימנות העדים ומידת התרומה הנמוכה שלהם לתמונה העובדתית שניסתה לשרטט.
.25
27
לסיכום, המצב העובדתי והמשפטי מובילים למסקנה חד משמעית כי יש להגן על מר טנקל ולמנוע את פיטוריו בהיותו מחולל התארגנות מרכזי ובהיות הניסיונות להתנכל לו חלק מניסיונות הפגיעה בהתארגנות.
28
5 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
31.
מר בן קפלן, העובד בידיעות תקשורת כ- 10 שנים, כיום עורך ידיעות נתניה וידיעות חדרה, שימש כעורך ידיעות השרון בתקופה שמחודש נובמבר 2017 ועד יולי 2018 חזר אף הוא על הסיבות המצוינות לעיל לפיטוריו של מר טנקל.
1 2
32.
העובדה שתיקו האישי של מר טנקל נעדר התייחסות לטענות שנטענו כלפיו, אינה מעידה על דבר, שכן לפי עדותם של גבי ניסים ומר קפלן התנהלות העורכים הייתה שלא מעבירים כל דבר לתיק האישי.
4 5
7
קטרוני
8
טוען מר טנקל כי מסמכי הביקורת הוכנו לצורך הליך זה, אך מדובר בטענה מופרכת ומקוממת. המסמכים גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים בצירוף הודעות הדואר האלקטרוני אליהן צורפו ולא כמסמך עלום ברשות עצמו, ועל הודעות אלה מצוינים תאריכי שליחתם. אלה מתועדים בקפידה מאז שנת 2007.
33.
11
12
דיון ההוכחות הוכיח כי מר טנקל חזר בו מגרסתו המקורית כי הוא יו”ר הוועד, שכן מדובר בהמצאה לצורך ההליך המשפטי ומעולם לא נערכו בחירות לתפקיד זה. לא רק שבתצהירו שלו לא נטענה טענה זו, אלא שאף המצהירים מטעמו הציגו גרסה לא אחידה ולא אמינה בנושא.
13
34.
הוכח כי מר טנקל עובד בעבודה נוספת לעבודתו בידיעות תקשורת ללא קבלת אישור לכך, מגיע לעבודה (על דעת עצמו) פעם אחת בלבד במהלך השבוע (הפסיק להגיע בימי רביעי) כאשר מדובר בהפרה רבתי של חובותיו תוך התעלמות מוחלטת מצרכי עבודתו ותוך זלזול בהוראות הממונים עליו. זמינותו הנמוכה של מר טנקל לעבודה פוגעת באופן ישיר בשגרת העבודה ואף גורמת לטעויות במדור הספורט.
15 16 17 18
35.
20
גבי אדמוני היא אינה אחראית על מר טנקל באופן שוטף. העדים הרלבנטיים הם דווקא הממונים עליו שהובאו והעידו על אי שביעות הרצון מ תפקידו.
המסגרת המשפטית
36.
הלכה פסוקה היא, כי מעמדה של זכות ההתארגנות, הוא כשל זכות יסוד חוקתית (ראה למשל, בג”צ 7029 / 95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ’ בית הדין הארצי לעבודה, פייד נא (2) 63; עס”ק 1008 / 00 הורן את ליבוביץ בע”מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פדייע לה 145, להלן: “עניין הורן את ליבוביץ’).
37.
27
במסגרת תיקון מס’ 8 (בשנת 2009) לחוק הסכמים קיבוציים, תשיייז- 1957 (להלן: ייחוק הסכמים קיבוציים”) נקבעה חובת ניהול משא ומתן עם ארגון עובדים יציג, כדלקמן :
“33ח1.(א)
מעביד חייב לנהל משא ומתן בעניינים המנויים בסעיף 1, עם ארגון עובדים יציג לפי סעיף 3, 7 מתוך 19
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סייק 53739 – 11 – 18
יעקב (קובי) חביב – ק.א.ל. – קווי אוויר למטען בע”מ, 24 . 3 . 10 (להלן: “עניין ק.א.ליי); עסייק (ארצי) 24 / 10 הוט טלקום בע”מ – הסתדרות העובדים הלאומית, 16 . 3 . 10 (להלן: “ענין הוט”י).
1 2
41.
בעניין הוט נפסק, מפי כב’ הנשיא (דאז), השופט אדלר, לעניין הפגיעה בחבר ועד, כך:
12
13
14
“כפי שקובעות הוראות החוק וההלכה הפסוקה, ההגנה הניתנת לעובד בכל הנוגע לפעילותו או חברותו בוועד עובדים או בארגון עובדים היא מפני פגיעה בהעסקתו או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בוועד העובדים. בכך, אין להעניק לעובד “חסינות” מפני פיטורים מטעמים ענייניים ככל שהמעסיק יוכיח כי אלה אינם קשורים לפעילותו בארגון או בוועד העובדים. אלא, שמציאות חיי העבודה מלמדת, כי במקרים רבים יפעל המעסיק לסיכול ההתארגנות, בעיקר בשלביה הראשונים, בדרך של פיטורי הפעילים, במקרים רבים, תוך הסוואת הסיבות האמיתיות לפיטורים. מטעם זה, קבעה הפסיקה היפוך נטל שכנוע במקרה של טענה לפיטורים על רקע התארגנות או פעילות בוועד עובדים. בחוות דעתי בפסק דין אי סי אי טלקום קבעתי, כי על המעסיק רובצת חובת ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים ולא מטעמי השתייכות לארגון עובדים. עוד נקבע, כי די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק להראות, כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים. לטעמי, בנסיבות של טענה לפיטורים על רקע התארגנות, נטל השכנוע המוטל על כתפי המעביד, הא נטל שכנוע מוגבר. זאת, נוכח מעמדה של זכות ההתארגנות כפי שמצאה ביטויה בתיקונים האחרונים לחוק הסכמים קיבוציים”.
15
16
17
24
26
ובעניין ק.א.ל נפסק:
3
ההגנה הניתנת לעובדים במקרים אלה אינה בבחינת “יחסינות”. אולם במקרים בהם מפוטר עובד, או קיימת כוונה לפטרו או לפגוע בתנאי העסקתו, בנסיבות בהן הוא פעיל בארגון עובדים או בהתארגנות חדשה, “הכלל הוא שעל המעסיק רובץ נטל ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים, ולא מטעמי השתייכות לארגון העובדים”. נזכיר בהקשר זה את שהודגש על ידי בית דין זה לא פעם, כי יידי בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל המעביד להראות כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים
34
9 מתוך 19
