בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ק”ג 11830 – 08 – 17
23 ספטמבר 2019
לפני: כב’ השופט עמיצור איתם
נציג ציבור (עובדים) גב’ פנינה סופר נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד כהן
התובעים
עמותת סמינר בית יעקב עלי באר
ע”י ב”כ: עו”ד עמוס נווה או יואל יעקב
הנתבעים
1. מגדל חברה לביטוח בע”מ
2. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ
ע”י ב”כ: עו”ד אבנר בן חיון או שרית בלומברג
פסק דין
5 6
8
10
1. התובעת, המפעילה בין היתר בית ספר תיכון וסמינר להוראה- מעסיקה עובדים. במסגרת חובותיה כמעסיקה, נהגה לשלם את הכספים שנועדו להפרשות לפנסיה וביטוחים לעובדים המבוטחים או עמיתים בנתבעות (יכונו לשם הנוחות יימגדליי), באמצעות המחאות לסוכן ביטוח. דע עקא – הסוכן האמור הלך לעולמו וסכומים נכבדים מתוך הכספים שהעבירה לו התובעת לא הגיעו ליעדם אצל הנתבעת. השאלה העיקרית בתיק היא על מי האחריות להשלים את החוסר שנוצר. 2. נבהיר: התביעה במהותה היא ייתביעת מגןיי במסגרתה הקדימה התובעת תרופה, לפני שמגדל הגישה נגדה תביעה בגין החוב שנותר. הסעד המבוקש בתביעה הוא להורות למגדל לזכות את חשבונות עובדי התובעת בגובה הכספים ששולמו על ידה למגדל או לסוכן הביטוח. 3. במסגרת תביעה זו, לא הוצגו ראיות ברורות בשאלה האם קיים חוב אחר למגדל ומה גובהו. למעשה, עולה כי מגדל עד היום אינה יודעת לנקוב בגובה החוב המדויק לשיטתה וברכיבים המרכיבים אותו. על כן, הכרעה זו אינה נוגעת לשאלה הכוללת האם קיים חוב ומה גובהו אלא לשאלה המצומצמת- מה דינם
12
13
14
16 17
18
19
1 מתוך 16
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ק”ג 11830 – 08 – 17
1
3
6 7 8 9 10 11 12 13
14
15
34 לחוק חוזה הביטוח – גם על מגדל בהיותה גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח וגם על הסוכן בענייננו אשר פעל כסוכן פנסיוני. 40. למעשה דומה כי אין חולק על נקודת מוצא זאת. טענתה העיקרית של מגדל היא כי ביצוע עבירה פלילית של מעילה בכספים על ידי הסוכן, משמעותה חריגה מהרשאה המבטלת את השליחות במקרה זה. טענה זו דינה להידחות לטעמינו. 41. ראשית, בענייננו מגדל לא הוכיחה כלל את הרובד הראשון של טענת ההגנה שלה- היינו כי נעשתה על ידי הסוכן עבירה של זיוף ותרמית. כאמור, מגדל לא התאמצה כלל לאתר או להביא לעדות מי מטעמו של הסוכן המנוח, יורשיו, שותפיו (אשר למדנו כי אולי היו כאלה), עובדים לשעבר בסוכנות וכן הלאה. אכן, הראיות שהובאו בתיק מלמדות כי התנהלות הסוכן הייתה בלתי תקינה לחלוטין על פני הדברים. כאמור כספים ששולמו לחשבונו ונפרעו לא הגיעו ליעדם וכן כפי שיובהר בהמשך הוצגו לכאורה דוייחות פיצול בלתי תקינים ועוד. עם זאת, לטעמינו בנסיבות בהן לא נשמעה גרסתו של סוכן הביטוח – במיוחד משעה שלא נעשה מאמץ להביא אי מי שהעובדות בדבר יכולות להיות בידיעתו – לא ניתן לקבוע כי מעשיו עולים כדי עבירה פלילית של מרמה או זיוף לצורך ענייננו (עניין אשר נקבע בפסיקה כי הוא נושא נטל הוכחה מוגבר הקרוב יותר לנטל ההוכחה בפלילים). 42. מעבר לכך, אנו מסכימים עם התובעת כי מקרה בו סוכן הביטוח פעל כסוכן רשמי ומוסכם של חברת הביטוח, קיבל לידיו כספים ומעל בהם, אינו מקרה של חריגה משליחות המבטלת את השליחות. אכן צודקת התובעת כי יש להבחין בעניין זה בין מצבים כגון: סוכן הביטוח זייף את רישיונו, זייף פוליסת ביטוח; זייף את פרטיו האישיים וכן הלאה (למשל רעייא 7662 / 00 כנעאן נ’ הסנה) היינו, מצבים בהם קיים פגם בבסיס כינונם של יחסי שליחות, לבין מצב בו כוננו יחסי שליחות חוקיים ותקינים בין המבטחת והסוכן ולאחריהם בוצעה פעולה של מרמה. במצב האחרון כמו בענייננו, תחול אחריות המבטחת כשולחת. 43. למעשה לטעמינו אין צורך לנתח לעומק את תכליות והוראות חוק השליחות ומשמעותם. זאת משעה שכאמור בית המשפט העליון בעניין קפלנסקי קבע במפורש בנוגע לסעיף 34 כי תכליתו היא לחול בדיוק במקרה כזה. כאמור, מטרתו של סעיף זה היא להסיר חשש בו מבוטח יוותר ללא כיסוי ביטוחי בשל כך שדמי הביטוח אותם העביר לסוכן לא הועברו על ידי האחרון למבטח, או
16
17
18 19 20
23
24
26 27 28 29 30
11 מתוך 16
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ק”ג 11830 – 08 – 17
3
4 5 6
אשר אמורים להיות חלק ממצבת נכסי הקופה ואינם מצויים בה בשל התנהלות בלתי סבירה מצד קופת הגמל כמו בענייננו. 49. מקובל עלינו ולא נסתר כי הנתבעות נושאות באחריות מכות ההוראות הרגולטוריות של הממונה על שוק ההון הביטוח והחסכון- זאת בין היתר כל הנוגע לייחובת חברת ביטוח וסוכנות ביטוח לבדוק את פעולותיו של מי שפועל מטעמםיי (הנחיה מספר שה. 5092 – 2002 , מיום 17 / 6 / 02 וראה בעניינה גם תק (חי’) 5438 – 04 – 09 מישל סלימאן נ’ חיפה תיירות נופש ופרסום בע”מ) וכן בכל הנוגע ליידיווחים על מעילות והונאות מצד גורמים בתוך הארגון וגורמים מחוץ לארגון” (חוזר מספר 2006 – 9 – 3 מיום 4 . 10 . 2006 ). הנתבעת לא פיקחה די הצורך, על פני הדברים, על פעולות הסוכן. אין זאת אומרת כי חברת ביטוח או קרן פנסיה חייבות בפיקוח על כל דיווח או תשלום של הסוכן ואין בדעתנו לקבוע את גבולות הפיקוח האמורים במסגרת זו. עם זאת, מקובל עלינו כי בענייננו היו כאמור מספר רב של נורות אדומות אשר צריכות היו לעורר את מגדל לכל הפחות לעריכת בירור. כאמור, דוייחות הפיצול מעוררים סימני שאלה בסכומים העגולים, אופן התשלום באמצעות העברה ממספר חשבונות אשר על פני הדברים אינם חשבונות נאמנות וכן התשלום בהמחאות אשר ניתנו לפקודת החברה ו/או הסוכן. כל אלו היו צריכים להצדיק הפעלה של פיקוח ולו מדגמי על הסוכן האמור. מן העדויות עלה כי מעולם לא הופעלה כל בדיקה כלפי הסוכן או ההעברות שבוצעו באמצעותו. כל אלו עולים בענייננו כדי הפרה של חובת הזהירות והנאמנות של מגדל ומצדיקים את חיובה בחוב הפסוק. 50. עוד בהקשר זה נזכיר כי סעיף 19א לחוק הגנת השכר, מטיל ממילא וללא קשר לשאלת השליחות, חובות מסוימים על קופת הגמל בכל הנוגע לגביית סכומים שהמעסיק חייב לה. בין היתר סעיף קטן (ח) קובע כי בשאלת אחריותה של קופת הגמל בית הדין יבחן האם הפיגור (או החוסר) בגבייה נובע בין היתר מרשלנותה של הקופה או מנסיבות אחרות. גם סעיף זה קובע למעשה על דרך השלילה חובת זהירות מושגית וקונקרטית של קופת הגמל לגביית כספי העובדים. (ראה דבייע נוס76 – 1 איילון חברה לביטוח בע”מ – ערן, פייד לב(1999) 629) בחינה של התנהלות הקופה כאמור לעיל, מעלה כי חובה זו לא התקיימה במלואה כאמור. 51. בנוסף, כפי שציינו בחינה של התנהלות מגדל בכל הנוגע לעריכת הסדר החוב, מעלה שורה של סימני שאלה ההופכים את התנהלותה להפרה של חובת הזהירות כלפי העובדים.
8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
23
24
26 27
28
30
13 מתוך 16
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ק”ג 11830 – 08 – 17
1 2 3 4 5 6 7 8
10
12 13
14
אחת לצורך התחמקות מביקורת, תפנה את הביקורת אל הסוכן דווקא ולכל הפחות תערוך בדיקה יזומה של הדברים. גם במועד מאוחר יותר בו נחתם הסדר חוב תמוה כאמור, היה על התובעת להפעיל מנגנוני בקרה ופיקוח. אפילו אם נלך לשיטתה שהסדר החוב זויף הרי שעצם הדרישה להפקיד מקדמות בסכומים חריגים של 375 , 000 ₪ אמורה היית להפעיל מנגנוני בקרה. דבר מכל אלו לא קרה. ההוכחה, באמצעות הפרקטיקה של עקיפת הביקורת, כי התובעת לא שמה בראש מעיניה את השמירה על זכויות העובדים, אינה רק ייטיעוני אווירהיי כהגדרתה, אלא יש בה כדי להוכיח שלא מילאה כראוי את חובותיה כלפי העובדים גם במקרה זה. 58. נקודה נוספת הראויה להישקל היא העובדה כי במקרה שלנו סוכן הביטוח פעל באופן נחזה גם כידה הארוכה של התובעת. התברר (עמ’ 12 שורה 6) כי הסוכן עבד עם התובעת באופן כמעט בלעדי למעלה מ- 15 שנה ואף הובא למקום בידי אחד ממנהלי העמותה. בנסיבות אלו מתחזקת הנטייה לראות בתובעת כאחראית במידת מה לפעולות הסוכן. 59. לאחר ששקלנו את הטענות לכאן ולכאן מצאנו כי יש לחלק את האחריות על הנזק שנגרם לעובדים באופן בו הנתבעות, אשר עליהם חלה מירב האחריות יישאו ב- 70 % מהנזק ואילו על התובעת מכוח החובות המוטלים עליה או מכוח דוקטרינת האשם התורם יוטל 30 % מהנזק. 60. לטעמינו, אף שחזית ההגנה התמקדה רובה בשאלת השליחות הסטטוטורית- מכל מקום ניתן למצוא בכתב ההגנה טענות הנוגעות להתנהלותה ותום לבה של התובעת ובמיוחד בסיכומים אשר לא נטען כנגדם. בנסיבות אלו בית הדין מוסמך לקבוע חלוקת אחריות- זאת כדי לחסוך צורך בהליכים משלימים. 61. כאמור, הכרעה זו אין עניינה בקביעת גובה החוב הנוכחי של התובעת לנתבעות. התוצאה האופרטיבית של פסק הדין- עניינה רק בהחלטה מי יישא באחריות לנזק הנובע מהמחאות אשר נמסרו לסוכן הביטוח ונפרעו בפועל מחשבונות התובעת החל משנת 2012 ועד לפטירתו של סוכן הביטוח. סכומים אלו לאחר שיחושבו ובחלוקת האחריות שנקבעה מעלה יש להפקיד בחשבונות העובדים כשהם נושאים ריבית פיגורים בהתאם לדין. 62. כאמור, מן הראיות שהוצגו, אין בידינו לקבוע גם בעניין מצומצם זה את גובה החוב המדויק רק להעריך שהוא עומד על סך נומינלי של למעלה מ- 550 , 000 שיים.
15 16 17
19 20 21
23
26
27
29 30
31
15 מתוך 16
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ק”ג 11830 – 08 – 17
1
מדובר באינטרס לגיטימי. עוד נקבע כי מאזן הנוחות מטה את הכף לדחיית הבקשה.
הכרעה במחלוקות העובדתיות:
5 6 7 8
8. הכספים ששולמו ומה עלה בגורלם: דומה כי בין הצדדים אין מחלוקת עובדתית משמעותית בעניין זה. התובעת הציגה במסגרת ראיותיה (נספח ד לתצהיר מטעמה) את העתקי ההמחאות ששולמו על ידה לסוכן הביטוח בתקופה הרלוונטית בין השנים 2012 – 2015 . לגמולים בגין עובדיה בסך כולל של למעלה מ- 1 , 190 , 000 ₪. התובעת הוכיחה באמצעות תדפיסי חשבונות הבנק שלה במסגרת התביעה לגילוי מסמכים, כי כל ההמחאות שבמחלוקת נפרעו בפועל- חלקן בחשבונות הסוכן וחלקן ישירות אצל הנתבעת. 9. הנתבעת טוענת וטענתה לא נסתרה, כי מתוך 45 המחאות נפרעו אצלה 8 המחאות בלבד אשר ערך פירעונן הכולל עומד על סך 189 , 802 ₪. בנוסף, התקבלו ישירות מחשבונות שונים של סוכן הביטוח או הסוכנות כספים בסך כולל של
10
12 13 14
. 446,323
16
17
18 19
21
22
10. כמו כן הוצגו בפנינו שני הסדרי חוב חתומים (נספחים 2 ו- 3 לתצהיר מגדל. האחד מיום 5 . 9 . 11 על סך 212 , 333 ₪. הסדר חוב זה שולם לכאורה במלואו כבר בשנת 2011. השני מיום 1 . 2 . 15 על סך 375 , 000 ₪. המחאות שניתנו על סמך הסדר זה בוטלו על ידי התובעת לאחר מותו של סוכן הביטוח. עניינם של הסדרי החוב יידון בהמשך. 11. יתרת הכספים. בסך אשר עמדת לטענת מגדל על כ- 375 , 000 ₪ נכון ליום 1 . 2 . 15 (אולם חישוב זה אינו ברור כלל) שולמו על ידי הנתבעת, נפרעו בחשבונות הסוכן אולם לא הגיעו ליעדם וחסרים בפועל בחשבונות העובדים. כאמור, הצדדים לא התמקדו בהוכחת הסכום המדויק ואין אנו יכולים לקבוע אותו. אפילו העד מטעם הנתבעת בעדותו הודה כי גם לאחר כל הזמן שחלף אין בידי הנתבעת חישוב מדויק של גובה החוב ומרכיביו. 12. לשאלה מה עשה הסוכן עם הכספים, כאמור אין תשובה ברורה. הסוכן עצמו נפטר. מנהל עזבונו כאמור, במסגרת המשאבים המצומצמים שהוקצו לו – לא איתר נכסים כלשהם. איש מטעם עובדי הסוכנות אם היו כאלה, או יורשיו של הסוכן לא הוזמנו לעדות. כל שבידנו לקבוע הוא כי הסוכן התנהל באופן מעורר חשד וכי הכספים לא הועברו בפועל ולא נגבו מעיזבון הסוכן. 3 מתוך 16
23 24 25
27 28 29 30
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ק”ג 11830 – 08 – 17
14
18. בנוסף, התברר מעדות העד מטעם מגדל כי מנגנון העברת דוייחות הפיצול כלל 1 אינו ברור ולא ידוע בוודאות מי ערך אותם וכיצד הוגשו (עמי 35 שורה 29): “ת. 2 לא יודע מי הוציא את המסמך הזה ומי את המסמך הזה. את עמוד 464 אני יודע שקיבלתי, מי הקליד אותו אני לא יודע. ש. לפי תצהיר גילוי המסמכים קיבלת את זה מהסוכן, אתה גלת את זה לנו. ת. זה חומר שהגיע בסריקה. ש. וממי 5 קיבלת אותו ? ת. לא יודע מי הקליד את הנתונים האלה. פיזית ביד אם זה 6 הסוכן או המעסיק הביא לי את זה אני לא יודע. אין פה מסמך נלווה”. 19. כאמור, השוואה בין הדוייחות שכן שרדו במערכת של מגדל ובין הדוייחות המקבילים מתוך המערכת של התובעת, מלמד כי קיים חוסר התאמה בניהם. 9 יתרה מכך, הדוייחות שנשמרו במגדל אכן כוללים באופן תמוה מספר לא מבוטל 10 של סכומים עגולים. כל הסכומים בדוייחות הפיצול שנמצאו אצל מגדל מעוגלים 11 לרמת השקל, בניגוד לדוייחות ממערכת התובעת אשר מטבע הדברים נקובים עד 12 רמת האגורה. בנוסף דוייחות רבים כוללים סכומים עגולים לגמרי, 1000 שקלים, 13 300 שקלים וכדומה. 20. כאשר העד מטעם המגדל נשאל לגבי עניין זה ענה: ייש. בתצהיר עדות ראשית 15 רואים שכמעט כל הסכומים פה עגולים, ואתה מקבל מהמעסיק הזה דו”חות פיצול שהרבה פעמים הם סכומים עגולים, וזה יכול להיות לדעתך נורמאלי 17 לגבי תגמולים של עובדים. לעומת זאת ב חודש 10 / 12, עמ’ 474 לאותו נספח, 18 פה אף אחד מהסכומים הוא לא עגול. אמרנו שהסבר יכול להיות שאם זה חב’ 19 כוח אדם או משהו, אבל זה יכול להיות שזה חב’ כוח אדם יום אחד ויום אחד 20 היא הופכת לחברה רגילה לחלוטין. ת. אני מקבל את זה חודש בחודשו, אני לא בודק מה היה חודש לפני, אם באותו חודש יצא שזה ככה אז זה ככה. אין לי 22 את המידע לגבי זה, הוא אצל המעסיק. המעסיק מספק לי את המידע. אני לא 23 איש החשבונות של המעסיק ולא יודע מה החוזה עם העובד. ש. יש לכם מנגנון 24 שבודק סבירות של דו”חות פיצול שמגיעים אליכם? ת. אקראי. ש. אני מניח שלא נעשתה בדיקה כזאת לדו”חות של הסוכן. ת. מה שאני יודע לאיי. 21. כמו כן צודקת התובעת כי התגלו בראיות גם פערים בכל הנוגע לעצם הליכי 27 הבקרה של הסוכנים שעובדים מול החברה (ראה עדות מר שפירא עמי 24 שורה 28 12 ואילך); צודקת התובעת כי התגלו פערים בכל הנוגע לבקרה על מקור 29 התשלומים. כך, על אף שמר שפירא העיד כי מגדל מקפידה שחשבון הנאמנות 30 של הסוכן יהיה לצרכי נאמנות בלבד (עמי 27 שורה 28) התברר כי כל החשבונות 31
16
מניח
25
5 מתוך 16
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ק”ג 11830 – 08 – 17
1 2 3 4 5 6
8 9 10
12
13 14
מחר,
15
התובעת טענה כי מעולם לא ידעה על הסדרי החוב אשר נחתמו שלא כדין בידי הסוכן ללא כל יידוע. לטענתה המדובר כאמור בסכומים שניתנו ייכמקדמותיי. בחקירתו הסביר העד מטעם התובעת כי זו הייתה פרקטיקה נהוגה ביחסים בין התובעת לבין הסוכן, היינו, לעתים היו ניתנות מקדמות מראש בסכומים עגולים ולאחר מכן היה מתבצע חישוב פרטני של עודף או חוסר. את טענתו הוכיח בהצגה של מספר מקרים אחרים לאורך השנים בהם ניתנו המחאות עגולות מראש (עמ’ 20 לפרוטוקול). 25. מנגד, מגדל לא ידעה להצביע על הגורם בתובעת עמו נערך הסדר החוב. העד מטעמה לא ידע לו מר האם נערכו שיחות או פגישות עם מי מטעמה של התובעת לפני שנת 2016 ולא ידע להצביע על הגורם שערך את המגעים וחתם על הסדרי החוב (עמ’ 23 שורה 18 ואילך). 26. לטעמינו, מאחר וקיימת חותמת של התובעת על ההסדר וטענתה במהותה היא כי ההסדר מזויף, הרי שנטל ההוכחה המוגבר מוטל עליה והיא לא עמדה בו. שהרי, לא די שההסדר לכאורה חתום על ידה אלא שהיא אף הנפיקה המחאות בסכומו המדויק. קשה לקבל במקרה זה את הטענה כי מדובר ביימקדמותיי. ראשית שיטה של תשלום מקדמות במקרה זה נראית כפרקטיקה תמוהה במידה רבה ולא ברור ההיגיון מאחוריה (המצריך התחשבנות כפולה). 27. שנית, גם אם נקבל את הטענה, הרי במקרה של הסדרי החוב, גובה היימקדמות”י שדרש הסוכן חורג מכל פרופורציה. שהרי התובעת בחישובה המאוחר כפי שמופיעה במכתב נספח 4 לתצהירי מגדל, הגיעה לבסוף לחישוב של סכומים בסך 82 , 000 ₪, התואם בערך את גובה התשלום הרגיל, בעוד שייהמקדמותיי עמדו על סך של כ- 375 , 000 ₪. סכומים עגולים וחריגים אלו בוודאי צריכים היו לעורר סימני שאלה אצל התובעת לפני חתימתה על ההמחאות ולא כך היה. דברים אלו נכונים גם להסדר שנערך בשנת 2011 והדברים היו אמורים לעורר סימני שאלה כבר אז. 28. יוצא כי לשיטתנו, אין מקום לקבוע כי התובעת לא ידעה על הסדר החוב ומכל מקום גם אם כך הוא הרי שהתנהלותה גובלת בהפרת חובותיה כלפי העובדים כפי שיבואר בהמשך. 29. גם מגדל אינה נקייה בעניין זה נראה מן העדויות כי עריכת הסדרי החוב נוהלה בפרקטיקה חסרה ביותר, אין תיעוד בדבר פגישות או שיחות שנערכו בין המעסיק, הסוכן והחברה, אין כל פרוטוקול מסודר בנוגע לגורם במגדל עצמה
16
18 19 20
21
22 23 24
27
29 30 31
7 מתוך 16
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ק”ג 11830 – 08 – 17
1
3 4 5 6 7
8
9
10
11
13 14 15
הייתה מחלוקת שיש לשלם. בנוסף, הביקורת התמקדה על פני הדברים בשנים 2008 – 2011 שאינן רלוונטיות לנושא תביעה זו. 32. עם זאת, הוכחה התנהלות מעוררת ביקורת של התובעת. במהלך הדיון התברר כי על מנת לעקוף את דויית הביקורת של משרד החינוך התובעת עשתה יד אחת עם סוכן הביטוח, העבירה לו המחאה לכאורה על סכום הפער שהתגלה כ- 176 , 000 ₪ אשר הועברו לסוכנות בתור ייפקדוויי ומעולם לא נפרעו. העד מטעם התובעת לא היסס להבהיר (עמ’ 14 שורה 21) כי “…רוייח כדורי מונה על ידי משרד החינוך…בין יתר השאלות שכדורי שאל זה שאין התאמה בין מה שמופיע בדו”חות של מגדל לבין מה שבפועל הסמינר שילם. לצורך יציאה נורמלית מהביקורת…רו”ח כדורי ביקש שיוכיחו לו שאני מעבירים תשלום שזה החוסר , 174 אלף שקל האלו הם החוסר שהוא גילה. הוא ביקש שנעביר לסוכן הביטוח ונציג את הקבלה הזו. לכן העברנו את השיקים האלה לסולומון וזה העביר לנו קבלה על פקדון. זה סיפק את משרד החינוך ובכך גם ציינו את הביקורת. לשאלת ביהייד: מדובר על פער אני מקריא החזרי פרמיה זה היה עבור החזרי פרמיה גם כתוב על השיקים בצורה יותר ברורה. השלמת חוב וותק תגמולים. אנו נתנו את ההפקדה הזאת וזה משהו שהעובדים לא צריכים לקבל ברמת העקרון. נתנו שיק ידענו שאף אחד לא יפדה אותנו כי לדעתנו זה לא היגע לעובדים זה היה להתחמק מהביקורתיי. 33. לקרוא ולא להאמין. היינו, כבר באותה עת (בשנת 2014) התובעת ידעה שקיימת חוות דעת בלתי תלויה המצביעה על פי עדותו של מנהלה על כך יישאין התאמה בין מה שמופיע בדוייחות של מגדל לבין מה שבפועל הסמינר שילםיי. אמנם מדובר על תקופה מוקדמת יותר מזו בה אנו עוסקים אולם אין ספק כי לכל מנהל אחראי היו אמורים לצלצל פעמוני אזהרה קולניים ביותר. ואילו התובעת במקום לבצע בדיקה, עשתה על פי עדות מפורשת ייקומבינהיי עם סוכן הביטוח במסגרתה הועברו כספי הפער שהתגלה למראית עין בלבד ועל מנת להתחמק מהביקורתיי. 34. לטעמינו הסברי התובעת (ס’ 16 לסיכומי התשובה) אינם משכנעים בנקודה זו. אין בעובדה שבהמשך הועברו כספים נוספים על חשבון החוב, אם אמנם כך, כדי להסביר את ההודאה המפורשת כי הועברו למעשה המחאות שכל תכליתן להציג מצג לא אמתי בפני משרד החינוך.
16 17
19
20
21
22 23 24
27 28 29
9 מתוך 16
