בית ספר אזורי מעלה יוסף נגד פקיד שומה חיפה

בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
בפני
כבוד השופטת אורית וינשטיין
המערערים:
מועצה אזורית מעלה יוסף
בית ספר אזורי מעלה יוסף
ע”י ב”כ עוה”ד אברהם בגים ושות’
נגד
המשיב:
פקיד שומה חיפה ע”י ב”כ עו”ד דנה ונדרוב מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
פסק דין
פתח דבר:
1.
הערעורים המאוחדים שבפניי עניינם מחלוקת בנושא תשלום מס שכר על ידי המערערים – המועצה האזורית מעלה יוסף (להלן – המועצה) ובית הספר האזורי מעלה יוסף (להלן – בית הספר) (המועצה ובית הספר יכונו להלן יחד – המערערים).
3 4
6
המועצה ובית הספר, שניהם מלכיירים, העסיקו מאות עובדים בשנות המס נשוא הערעורים (כך על פי סעיף 3 לתצהירה של גב’ מזל כהן, גזברית המועצה – להלן – הגזברית).
.2
על בסיס חוות דעת שקיבלו המערערים מחברת טריניטי מערכות מיחשוב בעיימ (להלן – טריניטי) באמצעות מנהלה הטכנולוגי של טרינטי, מר יוסף אלקובי (להלן – מר אלקובי), דיווחו המערערים למשיב, פקיד שומה חיפה (להלן – המשיב) ושילמו מס שכר, כאשר ביחס לרכיבים מסוימים בשכרם של העובדים – לא שולם מס שכר על ידי המערערים, בטענה כי הללו אינם חייבים במס שכר.
8 9 10 11
13 14
15
הרכיבים השנויים במחלוקת בערעורים אלו נוגעים לתשלום דמי חבר לאגודות מקצועיות, תשלומים להשתלמויות מקצועיות, ביגוד לעובדים, הפרשות לוועד עובדים, תשלומים לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, תשלומים עקב פרישה, הפרשות סוציאליות מעבר לתקרה הקבועה בדין, וכן ובעיקר – תשלומים עבור צד ג’ – קרי: טענת היות המערערים פטורים מתשלום מס שכר בשל היותם ייהצינור”י לצורך תשלום שכרם של עובדים על ידי משרד החינוך או משרד הפנים.
16 17
18
1 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
אקדים ואציין, כי קביעה מקדימה לקביעה האם רכיב מסויים הינו בגדר ייהכנסת עבודהיי היא הקביעה האם המערערים הוכיחו קיומו של רכיב מסויים שכזה בשכרם של עובדיהם בשנות המס שבערעור. עניין זה הוא בעוכריהם של המערערים.
1 2
25.
הראיה שהובאה מטעמם של המערערים הוא תצהירה ועדותה של גב’ כהן, הגזברית.
אתייחס תחילה דווקא לרכיבים הפרטניים ורק לאחר מכן לטענה הכללית יותר של המערערים בדבר היותם רק בגדר ייצינור להעברת תשלומי השכר לעובדיהם או חלק מהם.
5 6
7
ד 8
בכל הקשור והמתייחס להחזר הוצאות רכב, דמי חבר לאגודות מקצועיות, ניכוי הפרשה לועד עובדים, תשלומים לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, תשלומים עקב פרישה, הפרשות סוציאליות מעבר לתקרה והשתלמויות מקצועיות – לא נאמרדבר במישור העובדתי בתצהירה של הגזברית, ולמעשה גב’ כהן הפנתה לתצהירו של מר אלקובי בכל הסוגיות הללו.
9 10
12
כאמור לעיל, תצהירו של מר אלקובי הוצא מתיק בית המשפט מאחר וכלל חוות דעת משפטית (לרבות בסוגיות האמורות לעיל) ולא כלל ראיות עובדתיות רלבנטיות.
13
מכאן, שביסוס עובדתי ביחס לרכיבים האמורים – דהיינו: הוכחה מצד המערערים באשר לכל אותם רכיבים ומהותם – לא קיים כלל. די בכך כדי לדחות את טענות המערערים.
14 15
26.
16
1
18
19
אבהיר, כי טענות המערערים לעניין החזר הוצאות רכב מצריכות פירוט והצגת מסמכים, וכאלו לא הוצגו לא בשלב השומה ולא בשלב הבאת הראיות בערעורים דנן. כך, טענת המערערים כי יש לפטור ממס שכר תשלומים בגין החזר הוצאות רכב קבועות והוצאות משתנות, בשל כך שהוצאו לטובת המעביד, אשר גוברת במקרים אלו על טובת המעביד ועל כן אין עסקינן בטובת הנאה לעובד – כלל לא הוכחה. יש צורך לבחון את מהות הוצאות הרכב הנטענות, את היקף השימוש הפרטי של העובדים ברכבים אל מול השימוש לצרכי המעביד, יש להציג את רשימת העובדים שנטען כי טובת המעביד גוברת על טובתם הפרטית בהקשר של הוצאות הרכב הנייל, על מנת לבחון את טענת הפטור ממס שכר. אלא שאף ראיה שכזו לא הוצגה.
20 21 22 23

ממילא, על פי הדין – ראו תקנה 4 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) התשנייה – 1995 – לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסת עבודה. יתר על כן, המערערים ביקשו להיסמך על פסק דינו של כב’ השופט אלטוביה בעניין עמייה 1184 / 06 אליל 2000 שיווק וניהול בע”מ נ’ פקיד שומה רחובות (להלן – פסייד אליל).
25 26 27
11 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
מבוססות רק על חוות הדעת של היועץ המקצועי מר אלקובי (עמ’ 14 לפרוטוקול שורות -9
1
.(23
לא ניתנה כל תשובה ברורה ממנה ניתן להסיק את מהותן של האגודות המקצועיות והאם דמי החבר המשולמים להן הן תנאי לעיסוקם של העובדים ועל אלו השתלמויות מקצועיות מדובר, וכנייל באשר לתשלום לוועד עובדים.
4
.28
6 7
המשיב הבהיר בתצהיריו (ראו סעיפים 24 ו-25 לתצהירו של מר ניסנמן וסעיפים 18 ו- 19 לתצהירו שך מר סאלח פאלח) כי לא הובאו כל הסברים, פרטים או ראיות לעניין דמי החבר – האם תנאי הם לעיסוקו של העובד במקצועו אם לאו, ולא הוסבר כלל טיבן של ההשתלמויות המקצועיות – האם הן נדרשות על ידי המעסיק אם לאו.
29.
10 11

יודגש, כי על פי פסיקת בית המשפט העליון בע”א 3844 / 15 פקיד שומה פתח תקווה נ’ שירותי בריאות כללית (להלן – הלכת שירותי בריאות כללית) דמי חבר שכאלו לאגודות מקצועיות – מהווים חלק משכרו של העובד וחייבים במס שכר. על אותו משקל – גם ניכוי והפרשה לועד עובדים כמו גם תשלומים מפני אובדן כושר עבודה – חלה עליהם הלכת שירותי בריאות כללית.
12
15
ראו פסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה (כתוארו אז) השופט א. רובינשטיין בהלכת שירותי בריאות כללית, שם נקבע :
18
19
20 21
ינשוב לדמי הארגון; האם הם חלק מן הערך המוסף שמייצרת המערערת? כאמור, הערך המוסף – קרי, הערך אותו תורמת היחידה המשקית בפעילותה העסקית – של מוסד ללא כוונת רווח מתבטא בשכר המשולם על-ידיו לעובדיו. המשיבה טוענת, כי תשלום דמי הארגון למוסדות ההסתדרות אינו מבטא ערך מוסף שהיא יוצרת, שכן מדובר בתשלום חובה אשר אינו בעל אופי של תשלום פרטי לעובד. טענה זאת קשה לקבל. אין חולק, שעל פי ההסכמים הקיבוציים החלים במשק חייבים העובדים בתשלום דמי ארגון למוסדות ההסתדרות, ושעל המעסיק להעביר את התשלום בעבור העובד כחלק משכרו. תמורת תשלומים אלה, כך לפי העובדות המוסכמות, מספקת ההסתדרות את שירותיה לעובדים – הן למשלמי דמי החבר והן למשלמי דמי הטיפול. אין בעובדה שעל פי ההסכמים הקיבוציים חייב העובד בתשלומים אלה כדי לבטל מהם את האופי הייפרטי” שלהם – כפי שקראה לו המשיבה – קרי, את העובדה שהם מהוים תשלום כספי בעד שירותים, אשר בעלותם נושא העובד. מן האמור עולה, כי דמי הארגון הם חלק בלתי נפרד מן השכר שמשלם המעסיק לעובד, ובו משתמש למעשה העובד לצרכיו, המבטא את הערך המוסף של המעסיק. דמי הארגון הם הכנסה אצל העובד, כמותם כשאר רכיבי שכרו. לא כאן המקום להתייחס גם לטענת המשיבה, המבוססת על דברי בית המשפט המחוזי, לפיה מלשונם של חוק מע”מ וחוק מס מעסיקים עולה שמסים אלה חלים רק על השכר ששילם המעסיק לעובד בפועל, ולכן אין הם חלים על דמי הארגון שלא הגיעו בשום שלב לידי העובד.
29 30
31
32
בכל הכבוד מתקשים אנו להלום פרשנות זו. העובדה שהכסף לא הגיע בפועל לידיו של העובד אין פירושה שהכסף לא שולם לו כחלק משכרו, שכן הכסף שולם למוסדות
13 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
אוסיף, כי בסוגיה זו לא נותר לי אלא להצטרף גם לעמדתו של כב’ השופט בורנשטיין בפסק דינו בעניין מועצת גדרה – פסקה 54, בעניין טענת המערערים כי מדובר בייהחזר הוצאותיי, אשר נדחתה, ובצדק.
1 2
אדגיש גם, כי אינני מקבלת את טענת המערערים בסעיף 49 לסיכומיהם בעניין התשלומים מפני אובדן כושר עבודה. חוק הביטוח הלאומי מטיל את חובת התשלום של דמי פגיעה על המעביד. מדובר בתשלומים שמשולמים לעובדים מכות יחסי העבודה ואשר אינם בגדר החזר הוצאות. על כן, לפי הוראת סעיף 2(2) לפקודה ולפי הלכת שרותי בריאות כללית – תשלומים אלו מהווים הכנסת עבודה, והפרשנות המוצעת על ידי המערערים, לפיה מאחר ואין המדובר בשכר עבודה – אין חבות בתשלום מס שכר – הינה פרשנות מצמצמת ולא נכונה.
4 5 6 7 8 9
10
.30
מצב הדברים בעניין רכיב הביגוד – הינו בכי רע עוד יותר. בתצהירה הפנתה הגזברית לדוגמה אחת ויחידה (צרופה 3 לתצהירה) של עובד בשם דניאל ניסים, אשר נטען כי קיבל תשלום בגין רכיב ביגוד לעובדים בתלוש השכר שלו מחודש אוקטובר 2014.

י 11 12
מתלוש שכר זה עולה כי מדובר בעובד פנסיונר/גמלאי, וכי התשלום ששולם לו הינו בגדר “קצובת ביגוד – שאיריסיי. מה מהות תפקידו של אותו עובד, ככל שהינו עדיין עובד ולא מקבל פנסייה – לא ניתן כלל להבין. על שום מה ולמה משולמת לו ייקצובת ביגוד – שאירים” – גם לא ניתן להבין. על איזה ביגוד מדובר – גם לא ניתן כל הסבר. ככל שמר ניסים חייב היה בלבישת מדים כלשהם – עניין שלא הוכח – דומני כי בהיותו גמלאי הרי חובה שכזו, ככל שהיתה, בוודאי שאינה קיימת עוד.
14 15 16 17 18

שאלות שנשאלה הגזברית בעניין הביגוד בחקירתה הנגדית – נענו בתשובות שרחוקות מלהניח את הדעת, והסתכמו בכך שלא הוצגה כל גירסה ביחס למהות הביגוד המדובר, האם עסקינן במדים אם לאו (ראו פרוטוקול עמוד 14 שורות 21 – 30 ).
20 21
בנסיבות אלו – נדחית טענת המערערים גם ביחס לרכיב הביגוד – משלא הוכח כלל על איזה ביגוד מדובר ומדוע רכיב זה אינו חלק מהכנסת העבודה של העובדים. על כן, אני קובעת כי רכיב זה חייב בתשלום מס שכר.
23 24
.31
26
באשר לרכיב ההפרשות הסוציאליות מעבר לתקרה – מעבר לעובדה כי גם רכיב זה לא הוכח כלל, מקובלת עליי טענת המשיב לפיה מדובר בתשלומים אשר לפי סעיף 3(ה) וסעיף 3(ה)(3) לפקודה רואים אותם כהכנסת עבודה של העובד, ועל כן קמה חבות למערערים בתשלום מס שכר בגינם.
15 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
&
&
& &
בביה”ס הספציפי שלכם ש מורה שקוראים לה גבי לוי, האם נכון שמנהל ביה”ס הוא שיקבע אם היא תלמד ביב/1, יב/2 או יב/3. לא יודעת לומר לך. האם נכון שכאשר גב’ לוי חולה בבוקר, היא מתקשרת לביה”ס להודיע שהיא לא מרגישה טוב ושהיא לא מגיעה לעבודה. אני מניחה שכן. האם נכון שמתפקידו של מנהל ביה”ס או מי מטעמו, לבדוק שכל יום בבוקר יתייצבו בכיתות כל המורים שאמורים ללמד. אני מניחה שכן. האם נכון שמנהל ביה”ס הוא זה שמאשר אם אחד המורים זקוק ליום חופש. לדעתי מיידעים את מנהל ביה”ס. למנהל ביה”ס אין סמכות לאשר או לא לאשר. הוא מיידע כנראה את המנהלה של בית הספר. … ”
&&&
33.
מהראיות שבפניי עולה כי המערערים מדווחים על כלל העובדים כעובדיהם בדוחות מערכת השכירים שבמחשב שעיימ (נספח ה’ לתצהירו של מר ניסמנמן וכן מוצג מש/1). ממילא כאמור לא הוכיחו המערערים, בוודאי שלא ברמת ההוכחה הנדרשת מהם לצורך הרמת הנטל המוטל על כתפיהם בערעורים דנן, כי לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינם לבין ייהעובדים המסויימיםיי אשר נטען כי תשלום שכרם נעשה כייצינורי בלבד. למעשה ההיפך הוא הנכון – מתלושי השכר שצורפו לתצהירה של הגזברית עולה כי המועצה ובית הספר הם המעסיקים של העובדים.
13 14 15 16 17
18
20
בנוסף, מקובלת עלי לחלוטין קביעתו ומסקנתו של כבוד השופט בורנשטין בפסייד מועצת גדרה, שם נקבע בפסקה 37:
24
יעל זאת יש להוסיף כי עצם הטענה לפיה המערערת מהווה אך יצינור” להעברת השכר מעוררת קושי עקרוני ומושגי, שכן מוסד ללא כוונת רווח, כדוגמת המערערת, ממילא שעיקר תקציבו מבוסס על כספים המתקבלים מגורמים אחרים, לרבות משרדי ממשלה האחראים על תחום זה או אחר, כמו משרד החינוך האחראי על תחום ההוראה, ולא על רווחים שלו עצמו. במובן זה כל סכום המשולם על ידי המלכייר יכול להיחשב כמעין תשלום “צינור” בן הגורם המממן ובין מקבל התשלום הסופי, וברי כי תוצאה זו לפיה מלכ”ר לעולם אינו נדרש לשלם מס שכר – אינה סבירה. מכל מקום, ועיקר, טיבו המשפטי והכלכלי של הקשר בין העובדים השונים לבין צד ג’, מושפע מהנסיבות הקונקרטיות ומאופי ההעסקה הספציפי, ובהעדר ראיות כלשהן בעניין זה, לרבות באילו עובדים מדובר, לא ניתן לקבוע כי המערערת עמדה בנטל להוכיח כי אין מדובר בעובדיה שלה ולפיכך היא חייבת במס שכר בגין שכרם.”י
30 31
34.
33 34

זאת ועוד, אין להתעלם מן העובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה משרד החינוך מעביר למערערים או מי מהם סכומים הכוללים גם את תשלום מס השכר – ראו סעיף 8 . 11 לתצהיר הגזברית. על כן, טענת המערערים בהקשר זה עוד יותר תמוהה ובלתי סבירה. שהרי גם אם היתה טענתם העובדתית מוכחת – ולא היא – הרי שעדיין לא ברור מדוע סבורים המערערים כי רשאים הם לשמור בידם את סכומי מס השכר שהועברו להם על ידי
35
36 37
17 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
6.
כתוצאה ממאמצים אלו – נערכה פגישה בין הצדדים לאחר ישיבת קדם המשפט העניינית הראשונה (לאחר מתן החלטות בטענות מקדמיות שונות שהועלו על ידי המערערים) וטרם הגשת תצהירי העדות הראשית – אשר הובילה להסכמות נושא פסק הדין החלקי.
1 2 3
באשר ליתר הרכיבים אשר המערערים הפחיתו תשלום מס שכר בגינם – לא הגיעו הצדדים להבנות, מאחר ועמדת המשיב היתה ונותרה כי המערערים לא הביאו כל ראיה להוכחת טענותיהם, במישור העובדתי.
4 5
.7
7

המערערים הגישו מטעמם שני תצהירי עדות ראשית – האחד, של הגזברית והשני – של מר אלקובי. על פי החלטה שניתנה על ידי ביום 4 . 12 . 2017 הוצא תצהירו של מר אלקובי מתיק בית המשפט, בשל כך שכלל לא היה מדובר בתצהיר אלא במסמך הכולל חוות דעת משפטית וכן טיעונים החורגים מן המסגרת של הערעורים (ביקורת על רשות המיסים ו/או בתי המשפט אשר קבעו כך או אחרת ביחס לרכיבים שנויים במחלוקת).
9 10
11
.8
12

לאחר שלב שמיעת הראיות ובמקביל לשלב הגשת סיכומי הצדדים, ניתן ביום 11 . 3 . 2018 פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי כב’ השופט דייר ש. בורנשטין בתיק עיימ 61866 – 11 – 15 מועצה מקומית גדרה נ’ פקיד שומה רחובות (להלן – פסייד מועצת גדרה), אשר עוסק באותן סוגיות נשוא הערעורים שבפניי. כעולה מפסייד מועצת גדרה – ההליך בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד נוהל באותו אופן, על ידי אותם מייצגים, עם אותה מעורבות של חברת טרינטי ומר אלקובי וביקורת נוקבת על כך מצויה בפסק הדין הנייל.
13 14 15 16 17
18

בעקבות פסייד מועצת גדרה וטרם שבית משפט זה נדרש לכתיבת פסק הדין בערעורים דנן, זומנו הצדדים להשלמות טיעון בעל פה ליום 16 . 1 . 2019 .
20

בית משפט זה הורה על השלמות הטיעון בעל פה – בשים לב לקביעות שנקבעו בפסייד מועצת גדרה, ובשים לב לעובדה כי הוגש ערעור לבית המשפט העליון על פסייד מועצת גדרה על ידי המערערת שם (עייא 3479 / 18 ).
21
24

בסמוך לאחר החלטת בית המשפט אשר זימנה את הצדדים עצמם ובאי כוחם לדיון להשלמות הטיעון בעל פה – הוגשה על ידי המערערים בקשה לאקונית יילצרף ראיותיי. המערערים ביקשו (ראו סעיף 2 לאותה בקשה מיום 10 . 1 . 19 ) לצרף את כל חומר הראיות מתיק מועצת גדרה וכן מתיק נוסף המתנהל בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין עיריית רמלה.
3 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
13.
השומות שהוצאו על ידי המשיב אינן מבוססות ואינן משקפות את מלוא המידע, המסמכים והתחשיבים שהוצגו בפניו על ידי המערערים. אף המשיב עצמו אינו יודע אילו רכיבים פטורים ובאילו שנים.
1 2
14.
4 5
סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה כולל במסגרת הכנסת העבודה לעובד גם טובת הנאה הניתנת לעובד בכסף או בשווה כסף. אולם סעיף זה אינו כולל טובות הנאה שניתנו לעובד לצורך ביצוע עבודתו על פי דרישות המעביד. המחוקק החריג מגדרה של הכנסת עבודה תשלומים ששולמו לעובד על ידי המעביד והמותרים בניכוי לעובדת כהוצאה. זאת, במטרה למנוע חיוב במס בגין הכנסת עבודה כאשר מותרת הוצאה כנגדה.
15.
9 10
12 13

שיפוי צד ג’ – “תשלומי צינור” – המערערים משלמים לעובדים מסוימים באמצעות תשלומים המועברים אליהם ממשרד החינוך ומשרד הפנים, ובכך המערערים מתנהלים מול העובדים כייצינוריי בלבד. המערערים לא קובעים את שכרם של אותם עובדים, את תוספות השכר שלהם, זכאותם לימי חופשה או מחלה ויתר הזכויות הסוציאליות. המערערים טוענים כי יש לנהוג בעניינם באותו אופן כפי שנקבע בפסק הדין בעניין עייא 434 / 83 פקיד שומה ת”א נ’ סולל בונה בע”מ (להלן – עניין סולל בונה) וכן מפנים המערערים להחלטות מיסוי אשר לגישתם תומכות בעמדתם – החלטת מיסוי 9158 / 6 והחלטת מיסוי 8732 / 14 . לטענת המערערים גם חוק מעיימ בהטילו את מס השכר פועל על סמך ההיגיון לפיו אם המשלם בפועל אינו המעסיק ואינו אחראי על תשלום השכר אזי אין לחייבו בתשלום המס.
14
15 16
19
המערערים טוענים כי הציגו מסמכים בפני המשיב בעניין זה, הן ביחס לתשלומי הצינור והם ביחס לעובדים מושאלים והמשיב התעלם. כמו כן, עדותו של המפקח מר פלאח לפיה לא הבין את המידע והתחשיבים שנמסרו לו בנושא – הינה תמוהה.
20
הוצאות רכב – עובדים זכאים בנוסף לפטור מתשלום מס שכר בגין נסיעות בתפקיד גם לפטור בגין החזר הוצאות הרכב שלהם – הן ההוצאות הקבועות והן הוצאות משתנות. ככל שטובת המעביד היא הגוברת, הרי שאין המדובר בטובת הנאה לעובד ולפיכך אין לזקוף את ההוצאה למשכורתו של העובד לפי סעיף 2(2) לפקודה.
22 23 24
26 27
דמי חבר לאגודות מקצועיות והשתלמויות מקצועיות – על פי סעיף 17 לפקודה, הוצאה הינה מותרת בניכוי אם היא הוצאה בייצור הכנסה. המשיב טען בתצהיריו כי ככל שמדובר בתשלום דמי חבר שהינם תנאי לעיסוקו של העובד במקצוע יסכים לראות בכך רכיב שכר שאינו חייב במס שכר. לעמדת המערערים האמור בתצהירה של גבי כהן מוכיח כי מדובר בהוצאות לצורך הכנסה.
29
5 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
לכן, המעסיק אינו חייב בתשלום מס שכר על דמי הפגיעה ששילם לעובדו בגין 12 הימים הראשונים לפגיעתו. מכיוון שאין מדובר בשכר לעובד, אין לחייבם במס שכר, וזאת אף לפי חוזר מס הכנסה.
1 2
4 5 6
תשלומים עקב פרישה: פיצויי פיטורים – פיצויי פיטורים הם תוספת סוציאלית המשולמת לעובד בתום עבודתו והם הכנסה כאמור בסעיף 2(2) לפקודה. החבות במס הכנסה על פיצויי פיטורים שמעל לתקרת הפטור, אינה מכוח סעיף 2(2) אלא מכוח סעיף 9(לא) לפקודה לכן לא יחול מס שכר גם על פיצויי פיטורים חייבים אלה. גם בדברי ההסבר של נציבות מס הכנסה לתקנות מס הכנסה ייניכוי ממשכורת ומשכר עבודה”י נקבע כי אין חובת תשלום מס שכר מפיצויי פרישה. פיצויי פרישה – מענק פרישה אינו נחשב להכנסת עבודה. מקור ההכנסה במקרה זה לעניין מס הכנסה הוא סעיף 9(7א) לפקודה. לכן הכנסה המהווה חלק ממענק הפרישה אינה חייבת
8
10
11
במס שכר.
13
14
דמי הסתגלות, פדיון, דמי מחלה והודעה מוקדמת – תשלומים אלו אינם נכללים בגדר יימענק עקב פרישהי שהוספו להגדרת השכר בסעיף 4(ב) לחוק המעיימ, אלא תשלומים הוניים שמקבל המעביד, המובדלים מפיצויי פיטורים. תימוכין לעמדה זו ניתן למצוא בעמי ג21 לחבייק.
תמצית עמדת המשיב:
16.
18 19
המערערים הינם מלכיירים המעסיקים עובדים רבים ומשלמים להם שכר ולכן חייבים בתשלום מס שכר בגין משכורות המשולמות לעובדיהם לפי סעיפים 4 ו- 35 לחוק מע”מ. כלל מרכיבי השכר ששילמו המערערים לעובדיהם חייבים במס שכר (פרט לרכיבי פיצויים, תגמולי מילואים מהביטוח הלאומי וקצבת שאירים). כמו כן, אין חבות במס שכר בגין תשלומים שהם החזר הוצאות נסיעות שנדרשו על ידי המעביד. כל הכנסת עבודה בהתאם לפקודה נחשבת כיישכר”י לצורך החוק ועל כן היא חייבת בתשלום מס שכר על ידי מלכייר. מס השכר נועד למסות את הערך המוסף של מוסד ללא כוונות רווח המתבטא בשכר אותו משלם מוסד זה לעובדיו.
22
23
24
17.
26
בסעיף 1 לפקודה, מוגדר המונח ייהכנסת עבודהיי כייהכנסה לפי סעיף 2(2)”. משמעות הדבר, היא שבכל מקום בו נקבע בפקודה כי המדובר בייהכנסת עבודהיי, יש לראות באותה הכנסה – כהכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה – אשר חייבת במס שכר.לא אחת נקבע כי את סעיף 2(2) לפקודה יש לפרש באופן רחב. בכל הנוגע לחיוב מלכייר במס שכר, אין נפקות למונח ייהכנסה חייבתיי כהגדרתו בפקודה ואין נפקות לסעיף בפקודה אשר מכוחו אותה הכנסה נחשבת כייהכנסת עבודהיי, וכל שעלינו לבחון הוא האם מדובר בייהכנסת עבודה”.
29 30 31
7 מתוך 18
–יער
בית המשפט המחוזי בחיפה

ע”מ 68374 – 09 – 16 מועצה אזורית מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה ע”מ 40026 – 12 – 16 בית ספר אזורי מעלה יוסף נ’ פקיד שומה חיפה
תשלומים עקב פרישה – תשלומים אלו לא חויבו במס שכר.
4
הפרשות סוציאליות מעבר לתקרה – סעיפים 3(ה) ו- 3(ה)(3) לפקודת מס הכנסה קובעים בפירוש כי סכומים ששולמו לקרנות השתלמות ולקרנות השתלמות ולקופות גמל מהווים הכנסת עבודה.
9 10 11
12
13 14 15
תשלום משכורות טענת “הצינור” – המערערים מודים כי חלק גדול מעלות השכר מתקבל אצלם ממשרדי הממשלה, כסכומים המיועדים לתשלום משכורות. בלי כל קשר למקור המימון של המשכורות, המערערים הם המעסיקים של עובדיהם ומתקיימים יחסי עובד מעביד. תלושי השכר שצרפה גבי כהן לתצהירה מלמדים כי בית הספר הוא שמעסיק את המורים. ממילא המערערים מדווחים לפקיד השומה, כי הם המעסיקים. לא הוצגו ראיות כלשהן כי המועצה איננה המעסיקה של עובדיה. עצם העובדה כי משרדי הממשלה מעבירים חלק או את כל התקציב המשמש למשכורות אין משמעה כי העובדים מועסקים על ידי גוף אחר. כמו כן, לא נטען בבירור על ידי המערערים מי המעסיק האמיתי לגישתם ואף לא הוצגו ראיות בסיסיות בעניין זה, כגון רשימת העובדים להם מיוחס שכר העבודה הפטור ממס לטענת המערערים ופירוט שכרם, הסכמי ההעסקה או מסמכים אחרים המלמדים על תקציבים אשר התקבלו ממשרד החינוך, כאשר בעל דין אינו מביא ראיה אשר סביר כי מצויה תחת ידיו פועל דבר זה כנגדו. המערערים לא הוכיחו מבחינה ראייתית את טענתם כי הם מהווים יצינוריי בלבד להעסקת העובדים וכי אינם נחשבים בגדר מעסיקם. דין טענה זו המהווה את הבסיס לטענות המערערים להידחות. ממילא טענת הצינור מעלה קשיים משפטיים. כל מלכייר מהבחינה הזו הוא סוג של ייצינוריי.
18
19
20
בנוסף, משרד החינוך מעביר תשלומים גם בגין מס השכר. על כן, גם אם היו המערערים מוכיחים עובדתית את טענותיהם, אזי קבלת טענתם היתה מובילה להתעשרותם שלא
כדין.
.20
28
29
לאחרונה ניתן פסק הדין בעניין מועצה מקומית גדרה נ’ פקיד שומה רחובות, העוסק בסוגיות דומות וגם שם הסתפקה המערערת בטענות בעלמא מבלי להציג ראיות. בית המשפט קבע כי טענתה כי היא מהווה אך צינור להעברת השכר מעוררת קושי עקרוני ומושגי שכן מוסד ללא כוונת רווח מבסס את תקציביו על תשלומים שהוא מקבל מגורמים אחרים ולא ייתכן שדבר זה יוביל לפטור ממס שכר.
31
9 מתוך 18