במסגרתה ניתן תוקף של החלטה זמנית להמלצות תסקיר עובדות סוציאליות לענייני סדרי דין מיום / / לאחר שנקבע שהן משרתות את טובת ילדיהם הקטינים של הצדדים א.ילידת / ו-מ.יליד / בהתאם, הורה בית משפט קמא על הרחבת זמני השהות של הקטינים עם אביהם המשיב באופן הדרגתי על מנת להבטיח קיום קשר משמעותי ביניהם

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ”יש
13208 – 10 – 19
בפני
כבוד השופט סארי ג’יוסי
המבקשת
מ.ר. ע”י ב”כ עוה”ד א’ אמר ואח’
נגד
המשיב
המשיב
ע”י ב”כ עוה”
ע”י ב”כ עוה”ד סי
פסק דין
.1
3
5

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב’ השופטת שירי היימן) מיום 2 / 10 / 19 (בבקשה נטען בטעות 26 / 9 / 19 ) בהייט 34620 – 07 – 19 , במסגרתה ניתן תוקף של החלטה זמנית להמלצות תסקיר עובדות סוציאליות לענייני סדרי דין מיום 26 / 9 / 19 לאחר שנקבע שהן משרתות את טובת ילדיהם הקטינים של הצדדים א.ילידת 11 / 2012 ו-מ.יליד 1 / 2014. בהתאם, הורה בית משפט קמא על הרחבת זמני השהות של הקטינים עם אביהם המשיב באופן הדרגתי על מנת להבטיח קיום קשר משמעותי ביניהם.
7
10
מאחר וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, ומבלי שנשמעה עמדתם קודם ביחס לאותו תסקיר, ציין בית משפט קמא, כי כל אחד מהם יהא רשאי להשיג על המלצות התסקיר תוך 7 ימים, וככל שיוגשו השגות, הוא ישקול את החלטתו מחדש (להלן: “ההחלטה”).
.2
15
16 17 18

בעקבות ההחלטה פנתה המבקשת לבית משפט קמא בייתגובה ובקשת המבקשת לתסקיר מיום 26 / 9 / 19 ובקשה לעיכוב ביצוע עד החלטה אחרת” במסגרתה הודיעה על סירובה לקבל את המלצות התסקיר והרחבת זמני השהות של הקטינים עם אביהם, וכן בבקשה נוספת מאותו יום להארכת תוקף צו ההגנה מיום 18 / 7 / 19 שהיה אמור לפוג ביום 18 / 10 / 19 . בעקבות תגובת המשיב לבקשת המבקשת להאריך את תוקף צו ההגנה, הורה בית משפט קמא ביום 6 / 10 / 19 , כי בהעדר הסכמה לא יוארך תוקף צו ההגנה על בסיס הבקשה שהוגשה, וכי רשם לפניו הודעת המשיב לפיה אין בכוונתו לשוב ולהתגורר בדירה המשותפת. בהמשך וביום 10 / 10 / 19 , ניתנה החלטה נוספת לפיה אין בנימוקי הבקשה להארכת תוקף צו ההגנה משום בסיס לכך, משלא אירע כל אירוע אלימות במהלך החודשים בהם עמד הצו בתוקפו שיש בו כדי להעיד על הצורך בהמשך קיומו של הצו וכי מהתסקיר שהוגש לא עולה מסוכנות של המשיב כלפי המבקשת. יחד עם זאת, ולאור עמדת
20 21
24
1 מתוך 8
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ”יש
13208 – 10 – 19
1
חפצים לעיני הילדים, אבל ביום שישי האחרון נעצר והורחק על ידי המשטרה בעקבות אלימות’י.
עוד ציינה בסעיף 4(ג) לטופס הבקשה לצו הגנה, במקום המיועד לתיאור הסכנה הנשקפת מהמשיב: “הוא מפחיד אותי ואני דואגת לילדים שרואים את כל האלימות המילולית ושבירת החפציםיי, ובהמשך בסעיף 12, שכותרתו יינסיבות נוספות…” ציינה: “אני מפחדת ממנו ודואגת מאוד להתפתחות הילדים שחווים מצבים לא לגילם”.
5 6
בהמשך, ובמסגרת התצהיר התומך בבקשה ציינה: “אני הח”מ מצהירה בזה שכל הנכתב בבקשה להגנה/הרחקה מבעלי … הוא אמת ונכון, הוא אלים מילולית, שובר חפצים בבית, גרם לתקר בגלגלי המכונית. הילדים הקטנים חווים הכלה כל נעשה על ידם. אני מבקשת להרחיק אותו מהבית כדי שנרגע ואגדל את הילדים בשקט. נשלחתי על ידי המשטרה כי כרגע הוא מורחק על ידם. כמו כן לא משתתף בכלכלת הבית ואני מתקשה מאוד”.
18 19

עוד למען שלמות התמונה אציין, כי בדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא במעמד המבקשת בלבד במסגרת אותה בקשה לצו הגנה, וזאת ביום 15 / 7 / 19 , שבה המבקשת ותיארה את האלימות שייחסה לבעלה המשיב. גם כאן, בדומה למתואר בבקשתה לצו הגנה בכתב, תיארה אלימות מילולית או אחרת שבאה מצד המשיב כלפיה בלבד, ולמעט הטענה לפיה “הילד היה איתו ביחס לאותה שיחה טלפונית בה טענה כי המשיב איים לשבור את הטלוויזיה וכי זרק את כל הקניות ליישקיות זבל”י, לא בא זכרם של הילדים כמי שחוו אלימות מצד אביהם.

בדומה לכך, גם בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים לפני בית משפט קמא ביום 18 / 7 / 19 , כל שנטען שם ביחס לקטינים היה שהאלימות כלפי המבקשת נעשתה לנגד עיניהם, וכאשר על פי הנטען בסרטונים המתעדים מהלך אותם אירועים, אפשר לשמוע או לצפות בקטינים ייחוששים שהמשיב יפגע בהם”. יש לדייק ולציין כי תיאור זה נשמע לראשונה במהלך אותו דיון מפיו של בא כוח המבקשת, אשר הוסיף וטען שבסרטונים גם רואים איך הילדים מאוימים ומפוחדים כאשר המשיב מחזיק כיסא ומאיים על המבקשת שישבור את הכיסא על הראש שלה, ועוד תיאורים נוספים לפיהם הילדים עדים לאותה אלימות כנגד אמם. בהמשך טען ב”כ המבקשת באותו דיון כי מרשתו אינה מתנגדת למפגשים בין האב לבין הילדים במרכז קשר תחת פיקוח עוייס או מפקחת אחרת, על מנת ששם לא יתאפשר למשיב להכפיש את האם לפני הילדים ולומר ייהיא זונה, שהיא שטן ושאוהבים רק את אבא ולא את אמא”י.
29 30
34
3 מתוך 8
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמיש
13208 – 10 – 19
1
ייעוייס
2
ילדיו בנוכחות שני מפקחים – הוריו, וכעת מורה על הרחבת זמני השהות ללא צורך במפקחים. עוד טוענת המבקשת כי על בית משפט קמא היה לאפשר לה לחקור את העוייס לסדרי דין על תסקירה, אף שהתסקיר מספק אינדיקציה טובה באשר לאלימותו של המשיב ומסוכנותו כלפי הקטינים, לנוכח דברים שציינה העוייס לפיהם הקטינה א. ציינה לפניה: “כאשר אני אפגוש את אביה שאזהר לריב איתו, אחרת הוא יצרח עלייי.
7
המבקשת מעלה טענות רבות ונוספות, אך ניתן לסכם ולומר כי הן סבות סביב טיעון מרכזי אחד לפיו לא היה מקום להורות על הרחבת זמני שהות של הקטינים עם אביהם ועל שינוי המתכונת בה הם פוגשים את אביהם, כאשר המפגשים אמורים להתקיים, כך לטענתה, תחת פיקוח, זאת משום אלימותו של המשיב הנלמדת מאותם סרטונים שבית משפט קמא סירב לעיין בהם. עוד טוענת המבקשת כי על אותה אלימות ניתן ללמוד מהאמור בתסקיר ומטענות המבקשת לפיהן נוהג המשיב באלימות במבקשת בנוכחותם של הקטינים, ואף מכנה אותה בנוכחותם בכינויי גנאי (זונה, אמא שלה זונה) ונוהג לקלל אותה.
10
11
12
13
14
15
כאמור, לא הוכחה עילה להתערבות בהחלטות בית משפט קמא, ולא עלה בידי המבקשת להצביע על טעות, ובוודאי לא משמעותית, המצדיקה זאת.
16
10.
18 19
)
לא בכדי בחרתי להתעכב על הנטען בבקשת המבקשת לצו הגנה אותה הניחה לפני בית משפט קמא, ומתקשה אני להתעלם מהעובדה כי זו נועדה בעיקרו של דבר, להגן על האם מפני אותה אלימות נטענת של המשיב, זאת במאובחן מהגנה על הקטינים. גם אם עניינם של הקטינים הועלה בשולי הדברים שם, ובהקשר אחד – אלימות כלפי המבקשת בנוכחות הקטינים, עדיין סבורני כי לא ניתן לייחס לאותה אלימות את אותן השלכות ומשמעויות שמצדיקות כיום, ובמרחק של שלושה חודשים בהם נוהג האב לפגוש את ילדיו תחת פיקוח ובמסגרת מוגנת, כי כך ימשיכו להתקיים מפגשיהם גם כיום, וזאת בשים לב לתסקיר החיובי, הממליץ באופן מפורש על חלוקת זמן הורי שווה ועל מפגשים ללא פיקוח בין האב לבין ילדיו לרבות לינה, ועל מתווה של הרחבה הדרגתית של אותם זמני שהייה, וכן בשים לב לאלימות המיוחסת למשיב, אשר בהקשר של קטינים ניתן לסווגה כאלימות במדרג נמוך. על כך יש להוסיף גם כי נראה, שבנסיבות דנן ניתן היה להסתפק בהרחקה והגבלת המפגשים למשך שלושה חודשים על מנת לגרום למשיב להרהר אחר מעשיו ולחדול מהכפשת האם לפני הקטינים או מכל התנהגות אלימה בנוכחותם.
23 24
28 29
11.
33
אוסיף בבחינת למעלה מן הצורך, כי אילו היינו מקפידים עם המבקשת, הרי שהבקשה לצו הגנה וההליך בו נקטה לפני בית משפט קמא, לא היה יכול לשמש במה לטיעונים, בוודאי לא מאוחרים, בתום כשלושה חודשים ממתן צו ההגנה בהסכמה, בדבר אלימות כלפי הקטינים ממועדים מוקדמים יותר. יודגש כאן, כי על פי המבקשת הסרטונים מתעדים
34
35
5 מתוך 8
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

רמ”ש 13208 – 10 – 19
1 2
מ
עוד ראוי להזכיר כי דחיית בקשת האם לחקירת העוייס ולהצגת הסרטונים, צריכה גם להיבחן בשים לב למהות ההליך המתנהל לפני בית משפט – בקשה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, הליך מזורז שבתכליתו נועד לשם מתן הגנה מידית לקרבנות אלימות, ומכאן שיקול הדעת המסור לבית משפט בדונו בבקשות כאלה ביחס לזימון עדים הינו רחב ביותר.
א
ו
ס
7
30
ס
10
11
12
13
14
15
16

עוד יש לומר, כי בנסיבות דנן לא שוכנעתי שהצגת הסרטונים וחקירת העוייס היו הכרחיים, וכי נגרם למבקשת עיוות דין בעקבות דחיית בקשתה זו, וזאת משום שני טעמים נוספים: הראשון, כי האלימות שיוחסה למשיב לא הייתה כלפי הקטינים, או כנגדם במישרין, ומכוחה בלבד לא ניתן היה להורות על המשך הרחקת המשיב מהם או הגבלת זכויותיו על ילדיו לרבות לזמני שהות, וקיומם תחת פיקוח שאינו נחוץ בנסיבות דנן, ובוודאי לא לשם השגת אותה הגנה מידית על הקטינים בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה. רוצה לומר, כי למרות שעסקינן בעניינם של אותם קטינים, עדין ייתכנו מצבים בהם סעדים המתחייבים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ”ב-1962 ומתוקף עיקרון טובת הקטין שעניינו נדון לפני בית משפט במסגרת תביעה העוסקת במשמורתו, או חלוקת זמן הורי ומתכונת קיום המפגשים עם ההורים, לא יינתנו בגדרי הליך על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, וזאת לאור העילות והמבחנים השונים. על כן, מקום ואין הצדקה למתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, אין גם הצדקה להמשך הגבלת זכויות ההורה המשיב על ילדיו מתוקף אותו הליך, ובלבד שגורמי המקצוע אינם סבורים כי הגבלה זו מתחייבת בהתאם למבחן טובת הקטין. לשון אחרת; בהעדר אינדיקציה ברורה על פגיעה בקטינים ובטובתם, אין הצדקה להמשיך ולדון בגדרי תיק אלימות בשאלת חלוקת הזמן ההורי, וברירת המחדל תהא כי בית המשפט יורה על חלוקת זמני השהות באופן שווה או על מתווה המכוון באופן הדרגתי לחלוקה כזו, לאחר שזכויות ההורה המשיב על ילדיו צומצמו קודם (השווה (רמיש (חי’) 1810 – 02 – 19 ג’ פ’ נגד א’ ה’ פ’ ( 8 / 2 / 19 )), כשם שהורה בית משפט קמא במקרה דנן, ולאחר שהבהיר שעניין הקטינים וחלוקת זמני השהות תידון בהמשך ולפניו, משהצדדים ממשיכם להתדיין ביניהם בגדרי תובענות אחרות. שונה הוא המצב מקום והונחה לפני בית משפט חוות דעת של גורמי מקצוע הסבורים כי יש להמשיך באותה דרך של צמצום הקשר או הגבלתו, כי אז יורה בית המשפט בהתאם, וינחה את הצדדים לנקוט בהליך אחר ועצמאי בו תיבחן טובת הקטינים במובן הרחב של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
18 19 20
22 23 24
27
28
29
30
השני, מטעמי מדיניות משפטית נכונה, וכן מטעמים הקשורים להשלכות שיכולות להיות למסגרת הדיונית בה נבחנת טובת הקטין בהקשר הרחב, ולהשלכות שתהיינה לכך על המתדיינים – הורים וילדיהם, ראוי שבחינת ייטובת הקטיןיי תיעשה שלא בגדרי ייתיק אלימות במשפחהיי, והרחק מהקונוטציה השלילית הנלווית לכך.
33 34
7 מתוך 8