בננסון נגד טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

תנ”ג 44096 – 04 – 19 בננסון נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ
לפני
כבוד השופטת רות רונן
המבקש:
טל בננסון ע”י ב”כ עוהייד גיסין, פרייליך ושהרבני
נגד
המשיבה:
טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ ע”י ב”כ עוה”יד טולצ’ינסקי, הירש, מירוויס ואפרתי
פסק דין
.1
המבקש הגיש בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת. הבקשה מתייחסת לשלוש עסקאות למכירת מקרקעין של המשיבה (להלן: “טבעיי). הבקשה הוגשה נגד טבע ונגד המשיבים 2 – 13: מנכייל טבע, מנהלת הכספים בה וחברי הדירקטוריון (כל המשיבים הללו יכונו להלן יחד: יינושאי המשרהיי). ביחס לשלוש העסקאות נטען כי נושאי המשרה הפרו את חובתם לקבל את המחיר המקסימאלי עבור המקרקעין. לגישתו של המבקש, בכך הם פעלו בניגוד לתכלית החברה – להשיא את רווחיה.
2 3 4 5 6 7
10

רקע עובדתי 2. טבע היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובארצות-הברית, ואשר עוסקת בייצור, שיווק ופיתוח של תרופות. בקשת האישור מתייחסת כאמור לשלוש עסקאות של מימוש נכסי מקרקעין שטבע התקשרה בהן כחלק מיישום תכנית רה-ארגון מקיפה, שנועדה להפחית את עלויות החברה ולשפר את ביצועיה העסקיים (להלן גם: ייתכנית הרהארגון”י, ראה סעיף 2 לתצהיר מטעם המשיבים, וסעיף 19 לבקשה). לצורך ביצוע שלוש העסקאות, גייסה טבע את חברת CBRE שהעניקה לה לדבריה ליווי צמוד לאורך כל הליכי המכירה (ר’ סעיפים 7, 22, 29 לתצהיר מטעם המשיבים).
13
15 16
שלוש העסקאות יפורטו להלן.
1 מתוך 16
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

תנ”ג 44096 – 04 – 19 בננסון נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ
1
היה סבור כי גם בהקשר זה הייתה החלטתה של טבע לגבי אופן ביצוע הליך המכר, החלטה בלתי-סבירה הנגועה בפגם היורד לשורשו של ענייויי.
30.

טענות אלה הן אם כן כולן טענות המייחסות לטבע התנהלות שהיא רשלנית ובלתי- סבירה לשיטתו של המבקש. כידוע, בית-המשפט העליון אימץ לאחרונה לשיטת המשפט הישראלית את כלל שיקול-הדעת העסקי (ר’ ע”א 7735 / 14 אילן ורדניקוב נ’ שאול אלוביץ ( 28 . 12 . 2016 ) (להלן: “עניין ורדניקוביי); עייא 4857 / 16 אפרים מנשה נ’ יוז’ין אייר בע”מ ( 24 . 04 . 2018 )). הכלל מתייחס למצב בו לנושאי המשרה אין ניגודי עניינים בין טובתם האישית לטובת החברה וכאשר החלטותיהם הן מיודעות ומתקבלות בתום-לב. במצב כזה, מעניק הדין מעין חסינות לנושאי המשרה מפני הטלת אחריות על-ידי יצירת ייחזקה הניתנת לסתירהיי לטובת הנתבע, והטלת הנטל הראשוני על התובע לסתור את החזקה הזו (ר’ עניין ורדניקוב בפסקה 75).
4 5 6 7 8 9 10 11
31.
14 15 16
17
כלל שיקול-הדעת העסקי מבוסס על ההנחה לפיה במצב בו לדירקטורים אין עניין אישי אחר, הם ייטו לנסות לפעול לטובת החברה ולקבל החלטות שישיאו את רווחיה (לאור מערך התמריצים ואמצעי הפיקוח השוקיים המכתיבים להם לקבל החלטות עסקיות ראויות). ההנחה היא כי לדירקטורים יש כישורים מתאימים לקבל החלטות כאלה, וכי מנגד, לבתי-המשפט אין יתרון מוסדי עליהם בקבלת החלטות עסקיות. יתרה מזאת, אין טעם לחשוף את מקבלי ההחלטות בחברה לחשש מפני האפשרות שיוגשו נגדם תביעות בעילה של רשלנות אם החלטותיהם לא יעלו יפה, שכן חשש זה עלול להרתיע אותם בהרתעת יתר מפני קבלת החלטות נועזות וחדשניות ומנטילת סיכונים.
18 19
24 25

כאשר חל כלל שיקול-הדעת העסקי, בית-המשפט מחיל רמת ביקורת נמוכה מאוד על תוכנן של החלטות הדירקטוריון. במקרים כאלה, כך נקבע על-ידי בעבר יבית- המשפט לא ימיר את שיקול-דעתו בזה שהפעילו נושאי המשרה בחברה, שהם הגורמים המקצועיים המוסמכים להפעיל שיקול-דעת זה. הדגש בכלל שיקול הדעת העסקי עובר אם כן מבחינת תוכן ההחלטה לבחינתו של ההליך במסגרתו התקבלה ההחלטה ותקינותו של הליך זה. כל עוד הליך קבלת ההחלטה היה תקין, לא יבחן בית-המשפט את סבירותה של ההחלטה לגופה” (ר’ החלטתי בתנייג (כלכלית) 17542 – 11 – 15 הרפז נ’ בנק הפועלים בע”מ, 19 . 11 . 2017 , פס’ 37).
28
30
11 מתוך 16
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

תנ”ג 44096 – 04 – 19 בננסון נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ
1
לקבל את ההחלטה במקום נושאי המשרה, היה מקבל אותה החלטה או החלטה שונה.
34.
באופן דומה אין מקום לכך שבית-המשפט יתערב בהחלטתה של טבע לא לערוך הליך תחרותי ביחס לעסקת מפעל משאפים, או להחלטה לגבי אופן עריכת ההתמחרות ביחס למתחם טבע מדיקל. אף אחת מההחלטות האלה אינה החלטה שעל בית-המשפט להתערב בה לגופה, ואין גם מקום לכך שבית-המשפט יבחן באופן ביקורתי את תוכנן של איזו מן ההחלטות הללו.
4 5 6 7
35.

בישיבת יום 28 . 10 . 2019 העלה ב”כ המבקש את הטענה לפיה ככל שהדבר נוגע לעסקת טבע טבליות, הטענות לגבי כשלים בהליך המכירה הועלו כלפי טבע עוד לפני שהדירקטוריון דן בעסקה ואישר אותה. לכן, כך הוא טען, במהלך הדיון באישור העסקה היה הדירקטוריון מודע לטענות כפי שהן עולות בבקשה הנוכחית. מכאן שהדירקטוריון לא יכול היה לפטור את עצמו מלדון בצורה נאותה בטענות אלה ולטעון לתחולת ההגנה של כלל שיקול-הדעת העסקי.
10 11 12 13 14
15
16
36.
אינני מקבלת את הטענה. אין זה מן הנמנע כי ייתכנו נסיבות בהן העלאת טענות בטרם ביצוע עסקה תשליך על האופן בו בית-המשפט מתייחס לבקשה לצו מניעה זמני הנוגעת להחלטה של דירקטוריון החברה.
אין מקום להרחיב את הדיבור ביחס לאפשרות כזו, מאחר שבמקרה דנן ממילא עסקת מפעל טבע טבליות הסתיימה זה מכבר. זאת ועוד – אינני סבורה כי יש מקום לאפשר לבעל-מניות כמו המבקש דנן למנוע מנושאי המשרה בחברה להשלים עסקאות מכר המקרקעין בהתאם לשיקול-דעתם העסקי, כאשר אין לו כל טענה ביחס לשיקולים זרים שנשקלו על-ידיהם או אף טענה ביחס לתהליך קבלת ההחלטות והמידע שעמד בפני הדירקטורים, אלא רק טענות לגבי תוכן ההחלטה ולגבי האופן בו הוא עצמו סבור כי היה על הדירקטורים לפעול. בעל-מניות בודד אינו זה שאמור לקבל את ההחלטות הניהוליות עבור החברה, והוא אינו יכול לכן להחליף את הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה בהקשר זה.
26 27 28
13 מתוך 16
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

תנ”ג 44096 – 04 – 19 בננסון נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ
41.
2
כך למשל, בהתייחס למפעל המשאפים וטבע מדיקל, טען המבקש בסעיף 28 לבקשה כך: ייהמבקש, אשר התוודע להליך משפטי זה בעקבות פרסומים בתקשורת, שוחח בעניין עם ב”כ העותר נמר אזרואל] (עוייד מימון אביטן) […] והתוודע ממנו לעובדות תמוהות נוספות ביחס להתנהלותה של טבע בהליכי מימוש מגרש מפעל המשאפים’ ו’מתחם טבע מדיקל’יי.
4 5
8 9
בהתבסס על השיחה האמורה עם בא כוחו של מר אזרואל ועל הדברים שנאמרו לו בה, טען המבקש ביחס לעסקת מכירת יימפעל המשאפיםיי (בסעיף 48 לבקשה) – כי ייאיש העסקים צדק לגבס […] ייצג משקיע פוטנציאלי (אחר) אשר התעניין בעצמו ברכישת המקרקעין (‘מפעל המשאפים’) ואשר היה מוכן לשלם עבור מתחם זה כי 135 מיליון ₪ (הצעה זו תקפה גם היום)”.
.42

בהתייחס לעסקת מכירת מתחם טבע מדיקל נטען כי -המציע אשר התמודד עם חברת חירון (מציע זה אינו מוכר למבקש גם הוא לווה על ידי איש העסקים צדק לגבס) – התבקש לשפר את הצעתו על ידי נציגי טבע בטענה שקיימת הצעה גבוהה יותר; אך הוא הביע נכונות לשפר את הצעתו רק ככל שיתברר לו שאכן טבע אוחזת בהצעה נגדית אמיתית, אולם זו בחרה להתעלם מדרישה זו. לאחר מכן, כשנודע למציע המתחרה על כך כי הצעת חירון היא ההצעה הזוכה […] ביקש המציע המתחרה לשפר את הצעתו באופן משמעותי בסך של 10 – 15 מיליון מ”י (ראה סעיף 56 לבקשה).
15 16 17 18
19
20
43.
ואולם המבקש לא הציג כל ראיה נוספת שיש בה כדי לתמוך בטענותיו ולהעיד על קיומן של ההצעות הנייל. טבע אף כפרה בטענה לפיה הוגשה לה הצעה לרכוש את מפעל המשאפים כנגד סכום של 135 מיליון ₪, וטענה כי לא הוגשה לה כל הצעה כאמור, ודאי שלא הצעה פורמלית ורצינית (ראה סעיף 38 לתשובה).
44.
טענותיו של המבקש לפיהן הנהלת טבע כשלה בהשאת הערך לחברה בעסקאות המכר של מפעל המשאפים ומתחם טבע מדיקל מבוססות אם כן על שמועה בלבד, היינו על דברים שנאמרו למבקש לגישתו על-ידי בא כוחו של מר אזרואל – שלדברי המבקש היה בקשר עם מר לגבס. בנסיבות אלה אינני סבורה כי הוצגה תשתית
28 29 30 31
15 מתוך 16
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

תנ”ג 44096 – 04 – 19 בננסון נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ

ביום 15 . 4 . 2019 הגיש המבקש בבקשה דנן בקשה להצטרף כצד לבקשה לצו מניעה שהגיש מר אזרואל (ראה נספח 8 לבקשה). ביום 16 . 4 . 2019 נערך דיון בבקשה לצו מניעה. בית-המשפט החליט בדיון זה על מחיקת התביעה והבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה במסגרתה (ראה נספח 9).
1 2 3
.5
6
עסקת מכר מגרש “מפעל המשאפים” בהר החוצבים – טבע התקשרה עם חברת ויתניה בע”מ (להלן גם: ייויתניהיי) בעסקה למכירת המקרקעין הידועים כמתחם יימפעל המשאפים” שבהר החוצבים בירושלים (להלן גם: “מפעל המשאפים”), וזאת בתמורה לסך של 107 מיליון ₪ (ראה נספח 10 לבקשה). לטענת המשיבים, היתה הצעתה של חברת ויתניה ההצעה הגבוהה ביותר מבין ההצעות שהתקבלו בחברה עבור הנכס האמור, ושהתאימו לדרישות העסקה ולתנאיה של טבע (ר’ סעיף 26 לתצהיר מטעם המשיבים).
8 9 10 11
.6
עסקת מכר מתחם “טבע מדיקל” באשדוד – טבע התקשרה עם חברת חירון מסחר השקעות ומבני תעשיה בע”מ (להלן: “חירוויי), בעסקה למכירת המקרקעין המצויים באזור התעשייה באשדוד והידועים כמתחם ייטבע מדיקליי (להלן גם: יימתחם טבע מדיקליי) בתמורה לסך של 109 מיליון ₪ (ראה נספח 12 לבקשה). העסקה למכירת מתחם טבע מדיקל נעשתה על דרך התמחרות ודרך הזמנה שפרסמה טבע להציע הצעות לרכישת הנכס.
15 16 17 18
לטענת המשיבים, במועד שנקבע לחשיפת ההצעות היתה ההצעה של חירון ההצעה הגבוהה ביותר שעמדה בתנאים שנקבעו על-ידיה, ולכן היא ההצעה שנבחרה לצורך ניהול משא-ומתן לחתימה על הסכם המכירה (ר’ 31 לתצהיר מטעם המשיבים).
.7
6

ביום 15 . 4 . 2019 פנה המבקש לנושאי המשרה והדירקטורים בטבע באמצעות בא כוחו, במכתב דרישה לקבלת מידע ומסמכים ביחס להליכי מכר המקרקעין של שלושת נכסי המקרקעין שפורטו לעיל (ראה נספח 7 לבקשה). דרישתו לא נענתה ולכן הוא הגיש את הבקשה דנן.

תמצית טענות הצדדים בבקשה המבקש העלה טענות ביחס לשלוש העסקאות שפורטו לעיל:
.8
3 מתוך 16
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

תנ”ג 44096 – 04 – 19 בננסון נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ
11.
טבע השיבה לבקשה וטענה כי יש לדחות אותה. בין היתר נטען כי הבקשה אינה מבוססת על ראיות אלא על שמועות ורכילויות. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה מאחר שלדירקטורים בטבע ניתן פטור מתביעות בעילה של רשלנות, וכן כי בנסיבות העניין חל על כל החלטותיה של טבע כלל שיקול-הדעת העסקי.
1 2 3
פ
ו
ס
דיון 12.
לאחרונה מוגשות לבתי-המשפט ובכלל זה למחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בקשות לא מעטות לגילוי מסמכים מכוח סעיף 198א לחוק החברות. הסעיף הזה מאפשר למבקש הרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197 לחוק, לעתור, גם לפני הגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת, כי בית-המשפט יורה לחברה לגלות לו מסמכים הנוגעים להליך בקשת האישור.
7 8 9 10
13.

הפסיקה קבעה כי הנטל המוטל על מבקש בבקשה כזו הוא נטל נמוך יותר מזה המוטל על מבקש בהליך של בקשה לאישור תביעה נגזרת (ר’ רע”א 3487 / 16 יפעת נ’ בנק לאומי לישראל, פס’ 14 ( 6 . 9 . 2016 ) (להלן: “עניין יפעתיי); רע”א 1360 / 18 ריבקה טכנולוגיות בע”מ נ’ חברת כימיקלים לישראל בע”מ, בפסקה 10 ( 11 . 10 . 2018 )). כידוע, גם הנטל המוטל על מבקש בבקשה לאישור תביעה נגזרת הוא נטל נמוך יותר מזה המוטל על התובע בדיון בתביעה לגופה (ר’ סעיף 198(א)).
13 14 15 16 17
העולה מהאמור הוא כי באופן תיאורטי, כאשר מוגשת בקשה לגילוי מסמכים מכות ס’ 198א לחוק החברות, יתכן שהדיון בטענות הצדדים יתנהל 3 פעמים (אם הבקשה לגילוי מסמכים מתקבלת, וגם בקשת האישור מתקבלת), כאשר בכל פעם נבחנות הטענות תחת נטל שונה.
22
14.
25
27

מבקש המעוניין להגיש תביעה נגזרת כנגד חברה עלול להיות לעיתים במצב של נחיתות אינפורמטיבית, שיכביד עליו להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת. קיומה של נחיתות כזו עלול להיות בעייתי ביחס לאותם נתבעים פוטנציאלים אשר הפרו חובות כלפי החברה, וזאת בהנחה שפערי המידע הללו שוללים את האפשרות להגיש נגדם תביעה שתתקבל. המחוקק היה ער לבעייתיות הזו ולכן איפשר למבקש פוטנציאלי להגיש בקשה לגילוי מסמכים עוד בטרם הגשת בקשת האישור עצמה (ור’ גם רעייא 7327 / 16 ברק נ’ גזית-גלוב בע”מ, בפסקה 7 ( 6 . 12 . 2016 )). ככל שמדובר ביינתבעים
X
31
5 מתוך 16
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

תנ”ג 44096 – 04 – 19 בננסון נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ
יימצד אחד, נועד סעיף 198א להקל על בעל מניות (בין היתר) המבקש להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת ואינו חשוף לרוב ומטבע הדברים למידע המאפשר זאת. מצד שני מודגש הצורך בקיומה של תשתית ראייתית ראשונית לצורך היעתרות לבקשה לגילוי. ואם בהשוואה לתביעה רגילה עסקינן, נאמר כי נטל כזה אינו מוטל על התובע הרגיל ולו מן הטעם שהוא אינו גורר אחריו קבוצה שלמה. תנאי זה הוא ייחודי, אפוא, לסעיף 198א. הוא הכרחי לנוכח החשש מבקשות ותביעות סרק שתוצאתן סרבול ההליכים, פגיעה ביעילות וכרסום במוסד התביעה הנגזרת על יתרונותיו הברורים. חשש זה בולט במיוחד מקום שבו מוגשת בקשה לגילוי מסמכים עובר להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת ועל מנת לבסס את האחרונהיי.
עמידה דווקנית על הדרישה לרף ראייתי מינימאלי, נועדה אם כן להגן על אותם נתבעים שאין כנגדס עילת תביעה, מפני החובה לחשוף בפני בעלי מניותיהם מידע שאלמלא הבקשה לפי ס’ 198א הם לא היו זכאים להיחשף אליו.
15 16
18.
19
עוד יש לזכור כי המחוקק התייחס באופן מפורש בחוק החברות לזכותם הכללית של בעלי-מניות לקבל מסמכים מהחברה. סעיף 184 לחוק קובע מהם המסמכים שכל בעל-מניות רשאי לקבלם. מכלל ההן בסעיף ניתן ללמוד את הלאו – היינו כי בעל- מניות אינו זכאי בדרך-כלל למסמכים מעבר למסמכים המנויים בו.
21
24
חיובה של החברה לחשוף מסמכים נוספים עלול לפגוע בחברה, הן בשל העלות שעשויה להיות לתהליך החשיפה (בעיקר כאשר מדובר בכמות גדולה של מסמכים או במסמכים שיש קושי לאתר אותם); והן מאחר שעצם החשיפה עלול לפגוע בחברה (בשל חשיפה של סודות מסחריים שלה, של שיטות עבודה שלה וכד’).
19.
סיכומה של נקודה זו – סעיף 198א נועד לשרת תכלית חשובה של צמצום פערי מידע בין תובעים לבין נתבעים פוטנציאליים. יחד עם זאת, יש לעשות בו שימוש זהיר כדי לא לחשוף נתבעים שלא הפרו את הדין לחובה לנהל הליכים יקרים ולחשוף מסמכים
30 31
7 מתוך 16
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

תנ”ג 44096 – 04 – 19 בננסון נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ
22.
1 2
3
מהדברים הללו עולה כי המבקש סבור כי לחברה עומדת כנגד הדירקטורים עילת תביעה של רשלנות. אכן, המבקש מציין גם אפשרות להתנהלות של הדירקטורים בניגוד עניינים. אולם יש לדחות אפשרות זו, שהמבקש לא הציג לגביה כל ראיה שהיא בבקשתו. אין די בטענה סתמית לפיה התנהלות הדירקטורים מעידה על ניגוד עניינים או כי שיקול-דעתם מצוי בין רשלנות לבין ניגוד עניינים. כדי שבית-המשפט יוכל להידרש לטענה בדבר ניגוד עניינים אפשרי, היה על המבקש להבהיר ממה נובע לשיטתו ניגוד העניינים האמור.
4 5
23.
9

ניגוד עניינים קיים כאשר מקבל ההחלטה עשוי ליהנות ממנה באופן אישי, היינו כאשר יש לו זיקה אישית משמעותית למושא ההחלטה שעליו לקבל (ר’ עייפ 3891 / 04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע”מ נ’ מדינת ישראל פייד ס(1) 294 (2005), וגם את החלטתי בתנייג (כלכלית) 7541 – 12 – 14 לייבוביץ נ’ יורש פס’ 39 – 40 ( 2 . 6 . 2016 )). בנסיבות כאלה מתעורר חשש כי נושא המשרה אינו שוקל את טובת החברה אלא את טובתו האישית, וכי הוא מקבל החלטה מטעמים זרים של קידום העניין האישי שלו, ולא מטעמים עניינים של קידום טובתה של החברה.
11 12
13
15
16
כדי שניתן יהיה לבחון קיומו של ניגוד עניינים אפשרי של מי מנושאי המשרה, היה על המבקש לציין מהו הייעניין האישייי הנוגד שיש לנושאי המשרה כולם או חלקם, שכתוצאה ממנו הם פעלו לגישתו שלא לטובת החברה אלא כדי לקדם את האינטרס האישי שלהם.
19
24.
24

באופן דומה קבע לאחרונה כב’ השופט ע’ גרוסקופף בפסק-הדין בתייא (מחוזי מרכז) 47302 – 05 – 16 בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 בע”מ (בפירוק) נ’ שי אגסי ( 12 . 09 . 2018 ), בפסקה 79, לגבי טענה של ייפזיזותיי: ייטענה לכך שחל חריג הפזיזות שבסעיף 263 לחוק החברות אינה יכולה להיטען בעלמא, על-ידי ציון המילה יפזיזות’ ותו לא, ללא פריסת כל תשתית עובדתית התומכת בנטען. אלא שכך בדיוק נעשה במסגרת כתב התביעהיי. באותו עניין הורה בית-המשפט על סילוק על הסף של תביעה שהוגשה על-ידי מפרקי חברה בקבעו כי ייככל שדי בעובדות שנטענו בכתב התביעה כדי לגבור על כלל שיקול-הדעת העסקי, דין בקשת הסילוק להידחות. ואם לא די בהן – דין בקשה הסילוק להתקבליי (פס’ 91).
26
28
9 מתוך 16