בנק הפועלים בע”מ נגד נכסי משפחת פישמן בע”מ ואח’

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 1165 – 09 – 16 בנק הפועלים בע”מ נ’ נכסי משפחת פישמן בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה 53
בעניין:
חוק החברות, התשנ”ט-1999 פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ”ג-1983
ובעניין:
ג’ודי מוזס ע”י ב”כ עו”ד גיא נוף ואחרי
המבקשת
ובעניין:
עו”ד יוסף בנקל הנאמן לנכסי מר אליעזר פישמן
הנאמן
ובעניין:
עוה”ד פנחס רובין וירון אלכאוי
כונסי הנכסים
ובעניין:
בנק הפועלים בע”מ ע”י עוהייד פנחס רובין וירון אלכאוי
הבנק
ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי ע”י ב”כ עוייד אבן – ספיר
הכנ”ר
החלטה
1. כללי
לפניי בקשה לעיון בתיק שבכותרת ובמיוחד בבקשה 51 (להלן: “התיקיי ו-ייהבקשהיי).
4
את הבקשה הגישה הגב’ ג’ודי מוזס (להלן: “המבקשת”), בעלת מניות בחברת “ידיעות אחרונות בעיימי (להלן: “ידיעות אחרונות” או “החברה”), כאשר חלק מהמניות המוחזקות על ידה באמצעות עזבון אביה נח מוזס זייל וחלק באמצעות החברות ייפולן בעיימי (להלן: ייפולויי) ו- ייאשתרן בעיימיי.
6
2. רקע
9
הבקשה הוגשה על רקע הפרסומים בדבר הבקשה שעניינה מכירת המניות של החברה שמוחזקות על ידי כונסי הנכסים וכמפורט להלן.
1 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 1165 – 09 – 16 בנק הפועלים בע”מ נ’ נכסי משפחת פישמן בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה 53
1
בעלי עניין, שאינה בהכרח לטובתה של ידיעות אחרונות. אולם, מאחר שעל הבקשה חל חסיון, לא התאפשר למבקשת לקבל פרטים על אודות העסקה המתגבשת.
3
על כן, המבקשת טוענת כי ראוי היה שהיא תצורף כמשיבה לבקשה, לנוכח השלכות העסקה על אחזקותיה בחברה ובהינתן זכות הסירוב שיש לה כבעלת מניות בחברה, ובמיוחד לנוכח כך שכונס הנכסים עוייד רובין היה מודע לעמדתה ולדרישותיה לקבל מידע על העסקה. כך, גם הבקשה שהוגשה לפי החלטת בית המשפט בנוסח גלוי לא נמסרה אף היא למבקשת.
8
משום שהבקשה המקורית, התגובות לה והדיון במעמד הצדדים התנהלו תחת חיסיון מבלי שיש לה גישה אליהם, ומשום שלשיטתה הייתה לה זכות לקבל מעמד של בעלת דין במסגרת הבקשה, ולנוכח ההשפעה המשמעותית על קניינה האישי, עותרת המבקשת להתיר לה לעיין בכתבי הטענות ובפרוטוקולים במסגרת הבקשה כולם, חסויים ולא-חסויים, הנוגעים לעסקה שבנדון, תוך שהיא מתחייבת לשמור על סודיות מוחלטת של כלל המסמכים.
10
4. עמדת כונסי הנכסים והנאמן
כונסי הנכסים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מרגע שהעסקה המתוארת לעיל לא התממשה, פקע הטעם של העיון במסמכים ובפרטים שהוגשו לבית המשפט, אשר הוגשו אך כחלק מהעסקה ולשם אישורה.
13 14
15
בנוסף טוענים כונסי הנכסים טוענים שלמיטב ידיעתם, המבקשת אינה נושאת משרה ואין לה כל תפקיד בחברה. משכך, היותה בעלת מניות ותו לא, אינה מקנה לה מעמד של עיון במסמכי החברה, שכן זכותו של בעל מניות מתמצית ברשימה הסגורה המנויה בחוק החברות, התשנ”ט-1999.
16 17

כונסי הנכסים מפנים להחלטתי מיום 13 . 3 . 19 בעניין בקשת העיון במסמכי בית המשפט של ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים של הכנסת (להלן: “עניין ועדת החקירה הפרלמנטריתיי), בה התרתי עיון במסמכי בית המשפט, למעט אלו אשר עליהם הוטל חיסיון.
19 20 21
24
לטענתם, יש להותיר את החיסיון על כנו, גם מן הטעמים הבאים: אחד המסמכים הינו הערכת שווי שנערכה עבור הנושה המובטח, הכוללת נתונים כספיים רגישים בנוגע לחברה פרטית שאין מקום לחשוף אותם; המסמכים כוללים תיאור מפורט של העסקה וכן טיוטות חוזים של צדדים פרטיים אחרים, שאינם כונסי הנכסים, באופן שחודר לפרטיותם של אותם צדדים, ואשר הסכימו להגשתם לבית המשפט רק לאחר שכונסי הנכסים הודיעו שאלו יוגשו כמסמכים חסויים; המסמכים כוללים התייחסויות לאופן התנהלות המשא והמתן ; העסקאות עוד לא הבשילו לכדי חתימה.
26
27
28
3 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 1165 – 09 – 16 בנק הפועלים בע”מ נ’ נכסי משפחת פישמן בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה 53
6. עמדת הכנ”ר
הכנייר מצדד בגישת כונסי הנכסים ולטעמו אין למבקשת מעמד בהליך וכי פתוחה לפניה הדרך לנקוט בהליך מתאים להשגת מבוקשה, שכל כולו עוסק בעניין פנימי בין חברות סולבנטיות, הן ידיעות אחרונות ופולן, ועל כן ספק אם לטענותיה מקום להתברר במסגרת הליך אכיפת השעבודים של החייב בבית המשפט של חדלות פירעון.
2 3 4
7. דיון והכרעה
7 . 1
המתווה הנורמטיבי
עקרון פומביות הדיון הינו מנשמת אפה של שיטת המשפט הישראלי, לפיו על דיוני בית המשפט להיות פתוחים לציבור הרחב. עקרון-יסוד זה אף מצא את עיגונו ככלל חוקתי, במסגרת סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, אשר מורנו כדלקמן:
8 9
“בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוקיי.

בבסיס עקרון פומביות הדיון עומדים מספר טעמים, שעניינם המשותף הוא קידום אינטרס הציבור, ובהם: ההכרה בזכות הציבור לקבל מידע על דרך פעולתן של הרשויות הציבוריות, לרבות של הרשות השופטת; התובנה כי פומביות הדיון מהווה ערובה לאיכות ההכרעה הניתנת במסגרת ההליך השיפוטי; תרומת פומביות הדיון לחיזוק אמון הציבור בבתי המשפט; ועוד (ראו לעניין זה: רעייא 3614 / 97 אבי יצחק, עוייד נ’ חברת החדשות הישראלית בע”מ, פייד נג(1) 26, 48 – 45
15
16
17
.((1999)
20
21

עקרון זה עוגן בין היתר במסגרת תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס”ג-2003 (להלן: “תקנות העיוויי), המסדירות את זכות הציבור לעיין בתיקי בית המשפט. כמתחייב מעקרון פומביות הדיון, נקודת המוצא בתקנות העיון הינה כי על בית המשפט להתיר את העיון, אף אם המבקש אינו צד להליך, אלא אם העיון נאסר בחוק (ראו: בג”ץ 5917 / 97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ’ שר המשפטים, פסקאות 6 ו-24 לפסק דינה של כב’ הנשיאה ביניש (פורסם במאגרים המשפטיים, 8 . 10 . 09 ) (להלן: “עניין האגודה לזכויות האזרחיי)).
25
25
עת בוחן בית המשפט את בקשת העיון, עליו לאזן בין האינטרס של מבקש העיון ובין האינטרס של הצדדים בתיק, באופן שישמור על זכויותיהם השונות, בהתאם לכל דין. ובלשון תקנות 4(ד) עד 4(ו) לתקנות העיון:
יי(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
5 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 1165 – 09 – 16 בנק הפועלים בע”מ נ’ נכסי משפחת פישמן בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה 53
7 . 2
מן הכלל אל הפרט
אקדים אחרית לראשית ואציין שלאחר שנתתי דעתי למלוא טענות הצדדים ויישמתי את הוראות החוק והפסיקה, הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להידחות, זאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
2 3
4
כנדרש על פי המבחן התלת-שלבי, יש לבחון האם חל איסור שבדין על העיון בתיק. כונסי הנכסים, אשר הביעו את התנגדותם לבקשה, לא טענו ולא הוכיחו קיומו של איסור שבדין על העיון בתיק בית המשפט.
משכך יש לבחון, האם כונסי הנכסים הצביעו על הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקות את איסור העיון בתיק. לצורך בחינת שאלה זו, אקדים ואזכיר כי ההליך דנן נפתח בבקשת כונסי הנכסים למתן הוראות, במסגרת הליך של חדלות פירעון, לשם מילוי תפקידם למימוש מניות המשועבדות לטובת הבנק, כנושה מובטח, ואשר ההחלטה למימושן קיבלה את הסכמתו של הבנק. אלמלא הליך הפירוק, הנושה המובטח כלל לא היה נדרש לפנות לבית המשפט על מנת לקבל את אישורו, כך שכלל לא הייתה בידי המבקשת האפשרות לפנות בבקשה לעיון בתיק בית המשפט, כשם שעשתה.
7 8 9 10
11
12
יצוין, כי במסגרת ההליך בבקשה נדרשתי לסוגיית החיסיון, בעת שכונסי הנכסים ביקשו להטיל חיסיון על הבקשה. סברתי שאין מקום לחיסיון גורף על כל הבקשה ומשכך הוריתי על גילויה באופן חלקי. במסגרת זו נתתי דעתי לכך שחשיפת מלוא המידע עלולה לפגוע מעבר לדרוש בהליך העיקרי, שהינו מימוש המניות המשועבדות, תוך פגיעה ממשית בתמורת המכירה. דעתי זו לא השתנתה גם לאחר עיון בעמדת המבקשת, שכן פתיחת מלוא התיק בפניה עלולה באופן סביר לגרום לפגיעה דרסטית בשווי המניות המשועבדות, כמו גם להכשיל מהלכים למימושן ובכך לפגוע בתמורה שהנושה המבוטח עשוי לקבל בגין נשייתו, וללא הצדק.
14 15 16 17
18
19
21
זאת ועוד, במסגרת ההחלטה על גילוי חלקי כאמור, ניתן כבר ביטוי לאינטרס הציבורי על ידי הגשמת עקרון פומביות הדיון, וזאת על אף שכונסי הנכסים ביקשו מלכתחילה להטיל חיסיון על ההליך בכללותו כאמור. ויודגש, חשיפת מידע פרטי-עסקי במסגרת הליך משפטי לשם הגנה על אינטרס מסחרי-עסקי פרטני של צד שלישי אינה נמנית על אחת מהתכליות של עקרון פומביות הדיון כמפורט לעיל, ואף אם ישנן נסיבות בהן יש מקום ליתן לכך משקל, הרי שמדובר באינטרס במעמד נורמטיבי נמוך ביותר, וכך יש לראותו. יתרה מכך, עם התקדמות ההליך התבקשו גם עמדותיהם של הנאמן והכנייר, אשר אמונים אף הם על האינטרסים של הנושים, ושל הציבור כולו, ואף בכך יש כדי להגשים את תכליותיו של עקרון פומביות הדיון.
26
27
29
אף מקובלת עלי טענת כונסי הנכסים, לפיה בהליכי חדלות פירעון, לעתים עשויים להיות מוגשים מסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים המצדיקים הטלת חיסיון, זאת על מנת להבטיח השתכללותה של עסקה פלונית שתשיא רווחים מקסימאליים לקופת הנשייה, המהווה אחת מהתכליות העיקריות של הליכי חדלות פירעון (ראו לעניין זה: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשעייח-
30 31 32
7 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר”ק 1165 – 09 – 16 בנק הפועלים בע”מ נ’ נכסי משפחת פישמן בעמ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה 53
1
2 3
בהם. ודוק; האינטרס הציבורי שעמד בבסיס הבקשה מטעם ועדת החקירה הפרלמנטרית הוא בעל משקל רב ביותר, שעולה בכמה וכמה מונים על האינטרס האישי-פרטני של המבקשת, וחרף זאת ראיתי לנכון להותיר שם את החיסיון על כנו. לא ראיתי טעם בבקשת המבקשת המצדיק לקבוע אחרת בעניינה. בהינתן כל האמור, לא ראיתי טעם מספק לחרוג מהאיזון אשר נקבע כבר במסגרת ההחלטה בבקשה, איזון המאפשר הן את השלמתה של העסקה לטובת הנושים והגנה על פרטיותם של צדדים שלישיים, והן את הפרסום בדבר קיומו של ההליך בפני הציבור ולטובתו. חשיפתם של פרטים נוספים עלולים להכשיל את העסקה, ככל שזו נמצאת עוד על הפרק, באופן אשר יפגע באינטרס הנושים. מסקנה זו מתחזקת אף לנוכח העובדה כי פתוחה הדרך בפני המבקשת להשיג את מבוקשה, קרי, קבלת מידע בדבר העסקה על מנת שתוכל לכלכל את צעדיה, בדרכים חלופיות, באמצעות ערכאות מתאימות, כפי שציינה המבקשת בסעיף 3 לבקשתה, או למול מוסדות החברה, כפי שטענו כונסי הנכסים.
5 6 7 8 9
11
8. סוף דבר
מהטעמים המפורטים לעיל, דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, כ”ו אב תשע”ט, 27 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
איתן אורנשטיין, נשיא
9 מתוך 9