בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
בעניין:
פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ”ג-1983 חוק חדלות פירעון ושיקולים כלכלי, תשע”ח-2018
ובעניין:
מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים בע”מ ע”י ב”כ עוהייד גולדבלט, גינדס, יריב ושותי
החברה
ובעניין:
עו”ד אלון קזיוף, עו”ד ארז חבר ועו”ד יניב אזרן כונסי נכסים זמניים לחברה הכונסים הזמניים
ובעניין:
1. בנק הפועלים בע”מ ע”י ב”כ עו”ד מורן מרדכי
2. בנק לאומי לישראל בע”מ עיי בייב אלון קזיוף
3. בנק אגוד לישראל בע”מ ע”י ב”כ עוהייד ב. לוינבוק ושותי
הנושים המובטחים
ובעניין:
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ע”י ב”כ עו”ד נחמה אבן – ספיר
הממונה
החלטה
1. כללי
השאלה מושא החלטה זו הינה חובת קבלת עמדת הממונה בבקשות דחופות למתן סעד זמני בהליכי חדלות פירעון או אכיפת שעבודים שנדונות במעמד צד אחד, בעת שבית המשפט מחליט למנות בעל תפקיד זמני עוד בטרם תגובה ובטרם דיון במעמד הצדדים.
4
6
1
לפניי בקשה דחופה לעיון מחדש, אשר הוגשה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: “הממונהיי), בעניין החלטתי מיום 7 . 11 . 19 למנות כונסי נכסים זמניים לחברת יימעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים בעיימיי (להלן: “החברה”). במסגרת הבקשה, מבקש הממונה מבית המשפט לבטל את ההחלטה האמורה, על יסוד כך שעובר למינוי כונסי הנכסים הזמניים, בית המשפט לא ביקש ולא קיבל לידיו את עמדת הממונה בדבר זהות מועמדים לתפקיד, זאת על אף חובתו, לטענת הממונה, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018 (להלן: “החוקיי או “החוק החדשיי).
8 9
10
11
1 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
1 2
את סמכותו בנסיבות דנן למנות כונס נכסים זמני: האחת, לפי סעיף 194 עצמו, המקנה סמכות רחבה לבית המשפט ייליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור”י, ובכלל זאת יש להניח גם את הסמכות למנות כונס זמני; השניה, סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמייד-194, המתיר לבית המשפט הדן בעניין אזרחי ליתן כל סעד, ייככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניויי, שאף בגדרו יכולה לדור הסמכות למנות כונס נכסים זמני. כל זאת, ללא צורך להידרש להוראות החוק.
4
6 7
עם זאת, סבורני כי לא זו הפרשנות הנכונה, משמע גם על כונס זמני יש להחיל את המנגנון של סעיף 33 לחוק. זאת, שכן לא בכדי בחר המחוקק כי מינוי כונס באכיפת השעבודים הקבועים בסעיף 194 לפקודה תיעשה בדרך הקבועה בחוק, באופן המקדם את התכליות עליהן עמד המחוקק בעת חקיקת החוק. ואכן, דברי ההסבר להצעת החוק הינם ברורים ונהירים, אף יותר מלשון החוק עצמה (שם, עמודים 772 – 771 ):
11
12
[…] מוצע לתקן את סעיף 194 לפקודה שעניינו אכיפת זכויות של בעלי איגרות חוב המובטחות בשעבוד צף. מוצע לקבוע כי על הליכי כינוס הנכסים של שעבוד צף יחולו הוראות החוק המוצע, הן לעניין דרך מינויו וזהותו של הכונס והן לעניין הדין המהותי שיחול על הכינוס (דוגמת הגבלות הקבועות על שעבוד צף בסעיף 244 לחוק המוצע).
13
14 15
16
17
18
19
הטעם לכך הוא שהליכי כינוס דומים במהותם להליכי חדלות פירעון. הליכים אלה, בדומה להליכי חדלות פירעון, נועדו לכנס את כלל נכסי החברה או חלקם, ולהעבירם לניהולו של בעל תפקיד (כונס הנכסים) לטובת הנושים. ברוב המכריע של המקרים הליכים אלה מתבצעים כאשר החברה בחדלות פירעון. לכן, אין טעם ענייני לקבוע הסדרים שונים לעניין מימוש וכינוס של נכס הכפוף לשעבוד צף לעומת הליכי חדלות פירעון. בנוסף, קביעתם של הסדרים שונים להליכי כינוס נכסים עלולה לתת בידיו של נושה בעל שעבוד צף אפשרות לעקוף את דיני חדלות הפירעון על ידי פנייה להליכי כינוסיי.
20
21
22
[ההדגשות שלי – א.א.]
24
25
26
סבורני כי די בדברי ההסבר כדי להגיע לידי מסקנה שיש להחיל את הוראות החוק גם על מינוי כונס זמני, ובכלל זאת גם את הוראות סעיף 33(ג) לחוק, ואין נפקא מינה מה מקור הסמכות למינוי כונס זמני כאמור לעיל. זאת, שלא בשונה מהעובדה שהוראות אלו חלות גם לעניין מינוי נאמן זמני לפי סעיף 20(א)(2) לחוק. וכך יש לעשות.
6 . 2
מן הכלל אל הפרט
31
לאחר בחינת טענות הצדדים, הן בכתב והן בדיון, ולאחר יישום החוק כמפורט לעיל, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות; ואבאר.
32
כאמור, בין מטרות החוק העקרוניות לבין המטרות המשניות עלולה בנסיבות מסוימות להתעורר
33
11 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
1
הכלכלי של החייביי. ברי שיש בכך גם כדי לתרום גם להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, המהווה אף היא מטרה ממטרותיו העיקריות המוצהרות של החוק.
על כן, מקום בו סבור בית המשפט כי תכלית כבדת משקל המעוגנת בחוק עלולה להתאיין על מנת שתכלית אחרת, פחותה במעמדה, תקודם, הרי שעל בית המשפט לבכר את הראשונה על פני רעותה.
3 4
כך נעשה בנסיבות דנן.
7 8
10
בענייננו, הוגשה בקשה בהולה ביום חמישי בשעות הצהריים המאוחרות; הבקשה הוגשה בהסכמת החברה ועל דעתה; מדובר בחברה המעסיקה כ-230 עובדים המשתכרים ברובם בשכר מינימום, וכשהיה חשש שאלו לא יקבלו את שכרם במועד, כלומר ביום ראשון העוקב. לעניין זה לא ניתן שלא להתייחס לדבריה של באת-כות העובדים מהדיון, לפיה לאחד מהעובדים אף אין קורת גג לחסות תחתיה, מה שמלמד על הצורך הכנה בתשלום שכר העובדים במועד; העובדים עצמם משתפים פעולה עם כונסי הנכסים הזמניים ותומכים בהותרתם בתפקיד, וכן טוענים שכל זעזוע נוסף עלול לפגוע בהם קשות; נטען שיכולת החברה להמשיך ולפעול כייעסק חיי עומדת בסכנה מיידית; מדובר בחברה שחלק נכבד מהמלאי שלה הינו פסיד ביותר ובעל אורך חיי מדף של ימים ספורים; כשהנושים המובטחים ציינו בבקשה שהם מוכנים להעביר מימון להותרת החברה כעסק חי בתנאי שימונו בעלי תפקידים הזוכים לאמונים (ראו: פיסקה 24 לבקשה). על יסוד כל אלו, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להמתין להצעות הממונה, אלא יש לפעול בדחיפות ולמנות את כונסי הנכסים הזמניים.
11
12 13
14 15
16
17
18
19 20
21
יש שיאמרו, כי ניתן להפוך את ההחלטה בבקשה לסעד זמני להחלטה דו-שלבית, קרי בשלב הראשון להורות על איסור ביצוע כל שינוי בחברה ובנכסיה, ובשלב השני, בחלוף זמן מה, למנות את בעל התפקיד הזמני. אין באפשרותי לקבל טענה זו. שהרי, אין זה ישים ליתן החלטה למתן סעד זמני בעניין בקשה לאכיפת שעבודים או במסגרת הליכי חדלות פירעון, מבלי לנקוב בשמו של הגורם המוסמך על מנת שזה יוכל ליטול את המושכות ולפעול ליישום ההחלטה, באופן שבו החלטה משלימה תינתן במועד מאוחר יותר, לאחר שהממונה ייאות למסור את שמות מועמדיו, כשביני לביני ההחלטה תימצא דרכה לאזני הציבור גם אם הוצא צו איסור פרסום. ברי שבתווך, עשוי מאן דהוא לעשות דין לעצמו, ולנסות לתפוס את נכסי החברה כדי לזכות ייבשלליי על חשבון נושים אחרים, וזאת מבלי שיהיה מי שיימנע זאת. כשנושים מתדפקים על דלתות החברה, או כשנושא משרה עלול לפעול בדרכים נלוזות, אין מקום לשיהוי במתן ההחלטה, אלא יש לתפוס את ההגה ולנסות לנווט את הספינה לחוף מבטחים ככל האפשר. זאת ניתן לעשות רק עם מינוי בעל תפקיד.
23
24
26
יתרה מכך, במענה לשאלת בית המשפט בדיון, באת-כוח הממונה אישרה כי אין ברשות הממונה מערך רשמי ומסודר שניתן לפנות אליו מטעם צדדים להליך חדלות פירעון ולקבל מענה בלוחות זמנים קצרים, בדגש על מענה מחוץ לשעות העבודה, שיאפשרו השגת שתי התכליות יחדיו.
28 29
13 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
1
לגישת הממונה, ככלל, רק בעת שהיקף החובות עולה משמעותית על היקף הנכסים, מנוטרל החשש של מינוי מי מטעם הנושים המובטחים. זאת אין בידי לקבל.
אפנה לתקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ”א-1981, שדנה בסוגית ניגוד העניינים של בעל התפקיד ומורה:
יילא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו’.
הוראה דומה, ואף מרחיבה יותר, נקבעה בסעיף 33(ד) לחוק.
9
10
על החשיבות בכך שבעל התפקיד יהיה ללא ניגוד עניינים עמדתי בהרחבה במספר מקרים בעבר (ראה: ת”א 1050 / 84 חיים שכטר חברה לבניין ולהשקעות בע”מ (בפירוק) נ’ יקר ואח’ (פורסם במאגרים המשפטים, 28 . 9 . 14 ); פרייק 29930 – 08 – 14 צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע”מ נ’ הראל חברה לביטוח (פורסם במאגרים המשפטיים, 1 . 9 . 17 )). הבהרתי שאם קיימים קשרים של המוצע לבין החברה, כאלו שעלולים ליצור ניגוד עניינים, קיימת מניעות למנוי אותו אדם.
11
12
13
14 15
עם זאת, אין די בעובדה שמדובר במי שהוצע על ידי הנושה או החברה כדי לפסול אותו. מודע אני לטענה שלפיה אם מבקשת החברה את המינוי, קיים חשש שהמתמנה יכיר טובה לחברה, בעליה והפועלים בשמה, ומשכך יימנע מלקיים את החקירות באשר לנסיבות קריסת החברה והגשת תביעות במקרה המתאים נגד נושאי המשרה ובעלי המניות. אוסיף שנדרשתי בעבר למקרים בהם התעוררה שאלת ניגוד עניינים של בעלי תפקיד והבהרתי שאין די בעובדה שהמתמנה הוצע על ידי החברה או על ידי נושה כדי למנוע את המינוי (ראה: פרייק 43226 – 09 – 15 ישדגל בע”מ נ’ מודגל בע”מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 24 . 1 . 16 )).
16 17
18
19
21
03
קבלת גישת הממונה גם תשים לאל את הוראות סעיפים 194(ב)(1) לפקודה ו-33(ג) לחוק שלפיהן בעל שעבוד, נושה וכן החברה רשאים להציע בעל תפקיד מטעמם, ואבהיר; אם לגישת הממונה רק כאשר היקף החובות עולה על היקף הנכסים באופן משמעותי יש מקום לשקול מינוי בעל התפקיד המוצע מטעם הנושה המובטח, אזי קשה להעלות על הדעת מצבים שבהם יהיה מקום לשקול קבלת הצעה למינוי בעל תפקיד מטעם נושה שאינו נושה מובטח או מטעם החברה, כך שתאונה כמעט לחלוטין ההוראות שמהן שהממונה שואב את כוחו, זאת ללא הצדקה מספקת לחרוג מאלו.
24
25 26
27
28
זאת ועוד; מקובלת עלי עמדת הנושים המובטחים וכונסי הנכסים הזמניים, לפיה בהיעדר טענה של ניגוד עניינים פרטני נגד אחד מכונסי הנכסים הזמניים, לא ניתן לקבל את טענת הממונה. פסיקה מושרשת מורה שמרגע מינויו של בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון, משמש הוא כ- Officer of the Court, ידו הארוכה של בית המשפט, ומחויבותו הבלעדית הינה לבית המשפט ולנושים בכללותם (ראו
29
30
15 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
12. מימוש שעבודים צפים וקבועים
2
3
במקרה שלפני, התבקש בית המשפט לאכוף שעבודים ספציפיים ושעבודים צפים שניתנו למבקשים, בהם שעבודים על ציוד, קווי ייצור, כלי רכב ועוד. אין חולק שכאשר מבוקש על ידי הנושה לנקוט בהליך למימוש שעבוד ספציפי, אזי בדרך כלל מתמנה מי מטעמו של הנושה המובטח בשעבוד ספציפי לבעל תפקיד למימוש אותו השעבוד. משכך הדעת נותנת שאילו פיצלו הנושים המובטחים בין בקשות המימוש, קרי, מימוש שעבודים ספציפיים בהוצאה לפועל, היו מתמנים הכונסים הזמניים גם לבעלי תפקיד לגבי אותם נכסים וכך הייתה נוצרת אנומליה בזהות בעלי התפקיד, בין אלה שמתמנים בהליך של מימוש השעבוד הספציפי לבין אלו שיתמנו במימוש השעבוד הצף. הדבר לא רצוי כאשר מדובר במימוש מפעל פעיל, שעדיף שימומש כמכלול ולא על דרך של מימוש בחלקים, שאז התשואה הכוללת פחותה.
5 6 7
9
11
12
כאמור במקרה שלפני בחרו ובצדק הנושים המובטחים שלא לפצל את המימושים בין השעבודים הקבועים לבין הצפים אלא להגיש בקשה אחת ואף לא לפצל בין בקשות המימוש בין כל אחד מהנושים והכל לטובת ההליך. אכן, טובת החברה והאינטרסים של יתר הנושים היו נפגעים לו היו בוחרים הנושים המובטחים בחלופה זו ומשכך, אין מקום לשלול מהמבקשים לממש את זכותם לכך שבעל התפקיד המוצע מטעמם יתמנה לאכוף את השעבודים.
14
15
16
17
13. לא התעלמתי מטענת הממונה כי יש מקום לשקול מינוי בעל תפקיד נוסף או מי שהוא בעל הכשרה חשבונאית. סבורני שאין הדבר מחויב המציאות בנסיבות המקרה. איני רואה צורך למינוי בעל תפקיד רביעי, כמו גם שניתן לקבל ייעוץ חשבונאי מתאים באמצעות שירותי מומחה בתחום, כמות שנעשה במקרים רבים אחרים, ומכל מקום הצורך בסיוע חשבונאי טרם התעורר.
18
ממכלול הטעמים דלעיל, דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.
14. סוף דבר
בהינתן כל האמור, הבקשה לעיון מחדש נדחית. כונסי הנכסים הזמניים יישארו בתפקידם.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ’ חשוון תש”יפ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.
איתן אורנשטיין, נשיא
17 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
בהינתן האמור, על יסוד הבקשה ולנוכח החשיבות בהמשך הפעלת החברה, נעתרתי לבקשה בו ביום באופן חלקי, והוריתי מכוח סעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ”ג-1983 (להלן: “הפקודה”י) על מתן צו כינוס נכסים זמני לחברה, ועל מינוי המועמדים שהוצעו על ידי הנושים המובטחים ככונסי נכסים זמניים, ובהסכמת החברה, תוך פירוט סמכויותיהם.
1 2 3
כן הבהרתי בהחלטתי, למען הסר ספק, כי אין בצו היתר לממש את נכסי החברה לעת הזו. בנוסף, הוריתי על קביעת דיון ליום 17 . 11 . 19 , כמו גם הנחיתי את כונסי הנכסים הזמניים להגיש דויית ראשוני טרם מועד הדיון האמור (להלן: “ההחלטהיי).
6
3. הבקשה לעיון מחדש
ביום 10 . 11 . 19 , בשעות אחר הצהריים, הגיש הממונה בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטה.
11
12
הממונה טוען, כי לפי סעיף 33(ג) לחוק החדש, על בית המשפט למנות נאמן לפי המלצת הממונה, וככל שבית המשפט מחליט למנות נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, עליו להתייחס לכך בהחלטתו. לטענתו, הליך מינוי זה עודנו בתוקף אף בהינתן הוראות השעה שעוגנה במסגרת תיקון מס’ 2 לחוק, קרי הגם שנדחתה תחולת ההוראה בדבר חובת גיבוש רשימת נאמנים והצעת מועמדים לתפקיד הנאמן מתוכה למועד מאוחר יותר.
13 14
16 17
לענייננו, הממונה טוען כי ההליך דנן כמוהו כהליך של חדלות פירעון, קרי הליך קולקטיבי שחל על כל נכסי החברה, ועל כן משפיע על כלל נושיה, ולא רק על הנושים המובטחים. לשיטתו, לא בכדי בחר המחוקק להחיל את הוראות החוק בדבר מינוי נאמן גם על הליך מינוי כונס לפי סעיף 194 לפקודה, כפי שתוקן במסגרת תיקון עקיף בחוק החדש. משמע, גם סעיף 194 לפקודה מחייב פנייה לממונה לשם קבלת המלצותיו טרם מינוי בעל התפקיד, וזאת במנותק מהזכות של נושה מובטח להציע מועמד בעצמו, זכות שאף היא מעוגנת בסעיף האמור.
18 19
20
הטעם לכך, טוען הממונה, הינו הצורך להבטיח שכונס הנכסים, כמו הנאמן בהליך חדלות פירעון, יהיה ניטרלי ויראה לנגד עיניו את טובת כלל הנושים, ולא רק את טובת הנושה המובטח אשר ביקש את מינויו. במציאות שכזו, עולה השאלה, מי ידאג לאינטרסים של הנושים הרגילים, אשר ממילא נמצאים בעמדת נחיתות; וכן השאלה, מי יבדוק כדבעי את היקף נשייתו של הנושה המובטח, מקום בו הגורם שאמון על כך הוא איש אמונו.
25
ב 27
על כן, לטענת הממונה, הוראות הדין מחייבות באופן עקרוני קבלת עמדת הממונה טרם הכרעה בבקשה לאכיפת שעבודים, וככלל יש למנות כונס נכסים ניטרלי שאינו מטעם הנושים המובטחים, ובעניין דנן אף ייתכן וראוי למנות בעל תפקיד בעל השכלה כלכלית כרואה חשבון. על כן, מתבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטה. כן ציין הממונה כי חלפו רק שלושה ימים ממועד מתן ההחלטה,
28 29 30
3 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
המשפט לחדלות פירעון, אשר עשוי להיטיב עם החברה ועם נושיה הרגילים;
ו
חמישית, הנושים המובטחים סבורים כי לא קיים ניגוד עניינים כנטען, הן משום שהנושים המובטחים מחזיקים ברוב ברור של הנשייה בחברה, אולם במיוחד משום שמרגע שממונה כונס נכסים, הוא בגדר ייofficer of the courtיי, אשר חב את חובותיו לבית המשפט ולכלל הנושים. בענייננו, הממונה לא הוכיח ולא טען לניגוד עניינים פרטני אשר מתקיים בעניינו של מי מכונסי הנכסים הזמניים, זולת ניגוד העניינים המובנה מעצם הצעתם על ידי הנושים המובטחים.
2 3 4 5
ס
7
*
לצד התשובה מטעם הנושים המובטחים, כונסי הנכסים הזמניים הגישו בקשה להתיר להם להשיב לבקשת הממונה, ועימה את התשובה המיועדת להגשה מטעמם. אדון ואתייחס לבקשה זו כאילו ניתן היתר להגיש תשובה וזו הוגשה על פי ההיתר שניתן. בתשובתם, כונסי הנכסים הזמניים שטחו טענו טענות זהות במהותן לאלו של הנושים המובטחים, ועל כן לא אפרטן בשנית. מעבר לאלו, הוסיפו כונסי הנכסים הזמניים שקבלת עמדת הממונה תוביל לביטול הלכה למעשה של זכות הנושים המובטחים להציע מועמד מטעמם לתפקיד כונס או נאמן, שהרי תמיד יימצא הוא בניגוד עניינים מובנה, כנטען. בכך, הצטרפו כונסי הנכסים לעמדת הנושים המובטחים וביקשו לדחות את הבקשה לעיון מחדש.
9 10
5. הדיון במעמד הצדדים
16
ביום 12 . 11 . 19 התקיים דיון במעמד הצדדים, שבו חידדו הצדדים את טענותיהם, והשיבו לשאלות בית המשפט.
17
18
20
באת-כוח הממונה, במענה לשאלת בית המשפט, הבהירה שהעמדה העקרונית של הממונה הינה שיש לפנות ולקבל את עמדת הממונה בטרם קבלת החלטה בדבר מינוי כונס נכסים, והדבר נכון גם באשר לבקשות לקבלת סעד זמני מכוח החוק. לגישתה, כמות שחלק ב’ לפרק ו’ לחוק החדש חל גם על מינוי נאמן זמני, כך עליו לחול גם על מינוי כונס נכסים זמני. כן הוסיפה באת-כוח הממונה, כי גם במתן צו זמני לאכיפת שעבוד, מדובר מבחינה מהותית בהליך של חדלות פירעון, ועל כן יש לפעול לפי הוראות החוק לעניין מינוי נאמן.
21
24
באשר לצורך בקבלת מענה בלוחות זמנים קצרים, כשהמדובר בבקשות למתן סעד זמני, השיבה באת- כוח הממונה כי נציגי הממונה ערוכים ליתן מענה מיידי בכל שעה, וכי הם ערים לצורך ולדחיפות. לשאלת בית המשפט בדבר קיומו של מערך מוסדר ומפורסם לציבור שאליו ניתן לפנות לשם קבלת עמדת הממונה באשר לשמות מועמדים בלוחות זמנים צפופים, נאמר כי הדבר דרוש בירור. מכל מקום, לעת הזו, אין מערך סדור של כונן בממונה שניתן לפנות אליו מחוץ לשעות העבודה.
26
27 28
עוד עמדה באת-כוח הממונה על החשיבות המינהלית שיש לממונה כגוף ממשלתי, לקידום שוויון 29 והרחבת מספר בעלי התפקידים שממונים לתפקידים על ידי בית המשפט, ובהתאם לרצון המחוקק. א 30
5 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
בסעיף 194 לפקודה, ובהם אכיפת שעבוד צף.
6 . 1 . 1
תפיסות-היסוד של החוק החדש
3 4
הנחת המוצא הינה, כי המחוקק ראה וביכר את חשיבות שיקומה של החברה, לצד השאת שיעור החוב שייפרע לנושים. שתי תכליות עיקריות אלו, יחד עם קידום שילובו מחדש של החייב-היחיד במרקם החיים הכלכליים, עוגנו בסעיף המטרות של החוק, הוא סעיף 1 לחוק, ועל כן יש להבטיח כי אלו יוצבו לנגד עיני בית המשפט לכל אורכו של ההליך המשפטי.
7 8
מבין תכליות אלו, החוק החדש שם דגש מיוחד על יתרונות שיקומו של החייב, במיוחד של החייב היחיד אולם גם של תאגידים, וזאת מתוך שינוי תפיסתי לפיו ייהשימוש באשראי הינו חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלהיי המודרנית וכן משום ששיקום החייב יימשרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר”. בסעיף 1(1) מורנו המחוקק כי יש “להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייביי, וזאת על יסוד התובנה שתרומת שיקומו חורגת מגבולות התאגיד לעבר המשק והחברה בכללותה. עמד על כך המחוקק בדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשעייו- 2016, היית ממשלה מס’ 1027, בעמודים 594 – 593 (להלן: “הצעת החוקיי):
9 10
12
14 15
16
“המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמא, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברהיי.
17 18
אלו שלוש תכליות-העל העקרוניות שלו החוק.
20
6 . 1 . 2
מנגנון מינוי נאמנים בחוק החדש ותכליותיו
23
24
דרכי מינוי נאמן קבועות בסימן אי לפרק ו’ לחלק ב’ לחוק, קרי, בסעיפים 40 – 33 לחוק. לפי הוראות החוק, ככלל, מרגע שמורה בית המשפט על מתן צו לפתיחת הליכים, עליו למנות נאמן מתוך רשימת הנאמנים שגובשה על ידי ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, ועדה שחבריה ממונים על ידי שר המשפטים (להלן: יירשימת הנאמנים”). חריג לכלל זה הינו מינויו לנאמן של הממונה או של נושא משרה בחברה חדלת הפירעון לצד נאמן, זאת לפי סעיפים 36 – 35 לחוק. ב
25 26 27
להשלמת התמונה יצוין, ביום 24 . 7 . 19 , מנסיבות שאינן דרושות לעניין, תוקן החוק החדש במסגרת תיקון מס’ 2 לחוק. במסגרת התיקון האמור, נקבעה הוראת שעה אשר דוחה את מועד התחולה של חובת מינוי הנאמן מתוך רשימת הנאמנים עד ליום 1 . 7 . 20 , ומורה כי עד מועד זה ניתן למנות נאמן שלא מתוך הרשימה (ראו גם לעניין זה: דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון
28 29 30 31
7 מתוך 18
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
חדליית 17320 – 11 – 19 בנק לאומי לישראל בעמ ואח’ נ’ מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע”מ ואח’
לפני כב’ הנשיא איתן אורנשטיין
בקשה מס’ 3
6 . 1 . 3
התנגשות בין התכליות השונות בחוק
2
ה
מכל האמור עולה, שלנגד עיני בית המשפט עומדות שלל תכליות החוק: תכליות-העל, ובהן החשיבות הרבה בשמירה על האפשרות לשיקום הכלכלי של התאגיד, כשלצידה גם השאת קופת הנשייה או הכינוס ותכליות משנה שעליהן עמד המחוקק עת הורה על שימוש ברשימת הנאמנים במסגרת הליך מינוי בעלי התפקידים.
ד
מ
6
ודוק; לעתים ובמקרים חריגים, עלולות התכליות שעומדות בבסיס מנגנון מינוי הנאמן לסתור את מטרות-העל של החוק החדש.
א
8
כידוע, כאשר בפני בית המשפט ניצבות מספר תכליות הסותרות זו את זו, על בית המשפט לאתר מהי התכלית המתאימה והגוברת בנסיבות ההליך הפרטני, אשר תגשים ותקדם באופן המיטבי ביותר את רצון המחוקק ואת שביקש להשיג. עמד על כך כב’ הנשיא ברק בדנייפ 1558 / 03 מדינת ישראל נ’ חליל פאוזת אסד, פייד נח(5) 547, 557 (2003) (להלן: “עניין אסדיי), בקובעו :
9 10
13
14
ייבצד לשון הדין עומדת ‘מטרתו הבסיסית של הדין. זו היא תכליתו. אלה הן המטרות, היעדים, האינטרסים והערכים אשר הדין נועד להגשים. לכל דין תכלית שהוא נועד להגשים. דין ללא תכלית הוא דבר הבל. תכלית הדין היא עניין נורמטיבי. […] על הפרשן לקבוע בכל מקרה ומקרה את התכלית המונחת ביסוד הדין. כאשר התכליות סותרות זו את זו במצב נתון, עליו לפתור את הסתירה. משעוצבה תכליתו של הדין ייתן הפרשן ללשון הדין אותה משמעות אשר יותר מכל משמעות אחרת היא מגשימה את תכליתויי.
15
16 17
19
לעניין זה ראו גם למשל: ע”א 176 / 84 יעלה ברקסון נ’ מנהל מס שבח מקרקעין, פ”ד מ(2) 589, 593 (1986); בג”ץ 962 / 07 עו”ד אמיר לירן נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 33 לפסק-דינה של כבי השופטת פרוקצ’יה (פורסם במאגרים המשפטיים, 1 . 4 . 07 ).
ור
22
23
04
רוצה לומר, כאשר באותם מקרים חריגים שבהם עלול המינוי לחתור תחת התכליות העיקריות של שיקום החייב או השאת התמורה לנושים, עשויה להידחות התכלית של אופן המינוי מפני התכלית העיקרית, והכל בהתאם לנסיבות העניין. זאת, שכן במסגרת האיזון ההעדין בין התכליות, אין לכחד כי בעוד התכליות הראשונות הינן תכליות ישירות לחוק, התכליות האחרונות הינן עקיפות-משניות. יובהר מיד, כי אין בכך כדי להקל ראש במטרות-המשנה, אך בהעדר טעמים כבדי משקל, אלו תיסוגנה מפני המטרות העיקריות של החוק החדש.
26
מסקנה זו אף מתחזקת בעת הזו, בהינתן הוראת השעה והעדרה של רשימת נאמנים מסודרת ומפורסמת כנדרש, שכן דומה כי משקלן ומעמדן של התכליות האחרונות כעת פחותה עוד יותר, ובוודאי שאין ביכולתן לגבור על התכלית העומדות בגאון ברישא של החוק.
29
30
לפיכך, מקום בו מתגלעת סתירה בין תכליות החוק השונות, יש למצוא את נקודת האיזון הטובה
31
9 מתוך 18
