בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
לפני כב’ השופטת ירדנה סרוסי
מערער
טוני ברגיג ע”י ב”כ עו”ד יעקב דהן
נגד
משיב
פקיד שומה – היחידה הארצית לשומה ע”י ב”כ עו”ד שירה ויזל-גלצור פרקליטות מחוז ת”א (אזרחי)
החלטה פתח דבר בהמשך להחלטתי מתאריך 27 . 6 . 2019 , המערער הגיש תשעה תצהירי עדות ראשית משלימים מטעמו. לתצהירים של שלושה עדים, מירב חג’אג’, אברהם ברקוביץ’ ויפת נגר, צורפו האזנות סתר שנערכו כדין על ידי משטרת ישראל במסגרת החקירה הפלילית שהתקיימה כנגד המערער ואחרים ונמסרו למערער במסגרת חומר הראיות בהליך הפלילי שנוהל נגדו. המשיב הגיש בקשה להוציא מתיק בית המשפט את האזנות הסתר שצורפו על ידי המערער לתצהירים מטעמו. המערער הגיש את תגובתו לבקשה והמשיב השיב לתגובת המערער. בקצרה, המשיב טוען כי לאור סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, התשל”ט-1979 (להלן: “חוק האזנת סתריי), המערער אינו יכול לעשות שימוש בהליך דנא בתמלילי האזנות סתר שנמסרו לו כחשוד או כנאשם בהליך הפלילי. מנגד, טוען המערער כי ערעור מס הוא הליך משפטי בו ניתן לעשות שימוש בראיות מנהליות ובהסתמך על תקנה 10(ב) לתקנות בית המשפט לערעורים בענייני מס הכנסה), התשלייט 1978 (להלן: ייתקנות מס הכנסהיי), ניתן לעשות שימוש גם בהאזנות סתר, למרות שאינן קבילות בהליך אזרחי בבית המשפט. בבקשה שבפניי מתעוררת סוגיה עקרונית הנוגעת לשאלת היחס שבין הוראת סעיף 13(ג) לחוק האזנות סתר לבין תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה. השאלה היא, האם אי קבילותה של האזנת סתר בכל הליך משפטי שאינו פלילי, כקבוע בסעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, חלה גם בערעורי מס המתנהלים בבית המשפט המחוזי, וזאת נוכח תקנה סעיף 10(ב) לתקנות מס הכנסה המתירה הבאת ראיה על ידי בית המשפט, אף אם לא הייתה קבילה בדיון בהליך אזרחי.
עמוד 1 מתוך 17
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
האזנות אינה מכשירה את קבילותן כחלק מחומר הראיות בהליך זה באופן שניתן לבסס עליהן ממצאים עובדתיים. למעלה מן הצורך אציין כי לגבי האזנת סתר מספר 2765, 1169 ו-654, שצורפו כנספחים לתצהירים המשלימים, לא ניתנה הסכמתם של חלק מהדוברים לחשיפתן, ודי בטעם זה לבדו כדי להוציא האזנות אלו מתיק בית המשפט. 27. עדיין נותרה השאלה, האם לאור אופיו המיוחד של ההליך שמתברר בפני, שהוא ערעור מס, ולאור תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה, המתירה הבאת ראיה על ידי בית משפט גם אם לא הייתה קבילה בהליך אזרחי, ניתן להתגבר על הוראת סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר ולסלול את הדרך להגשת ראיות מסוג האזנות סתר שנעשו כדין בערעורי מס? לדיון בשאלה זו אפנה כעת.
תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה והשלכתה על השאלה שבדיון 28. המערער טוען כי, לפי תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה, רשאי בית המשפט, בדונו בערעור מס הכנסה, לקבל כחלק מחומר הראיות במשפט גם ראיות מנהליות, אף אם לא היו קבילות בבית משפט בדיון בהליך אזרחי. לפיכך, ולמרות הוראת סעיף 13(ג) לחוק האזנות סתר, אין מניעה להביא האזנות סתר כראיה בערעור מס. 29. אזכיר שוב את נוסח הוראות הדין הרלוונטיות: תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה: “בית המשפט יתיר הבאת ראיה עליה ביסס המשיב את שומתו או המערער את הדו”ח שהוגש על ידיו או את הטענות שהשמיע על פי סעיף 147(ג) לפקודה, גם אם ראיה כזו לא היתה קבילה בבית משפט בדיון בהליך אזרחייי. סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר: יידברים שנקלטו כדין בדרך האזנת סתר לא יהיו קבילים כראיה אלא בהליך פלילי שאינו על פי קובלנהיי. 30. תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה, המאפשרת לבית המשפט בהליך של ערעור מס להתיר הבאת ראיות שאינן קבילות בהליך אזרחי, תכליתה היא לאפשר לבית המשפט, המעביר את ההחלטה המנהלית של רשות המס תחת שבט ביקורתו, גישה לתשתית העובדתית המלאה שעמדה בפני הרשות בעת שקבעה את החלטתה השנויה במחלוקת, לרבות גישה לראיות הבלתי קבילות שעמדו בבסיס השומה. “לומר אחרת פירושו למדר את בית המשפט מחלק מן החומר, אשר עשוי להיות רלוונטי וחשוב להכרעה … בשל כך, עלולה להיפרש בפני בית המשפט תמונה מקוטעת, אשר אינה משקפת את מכלול הראיות אשר רשות המס היתה רשאית, וחייבת, להישען עליו על פי הדין. בדרך זו עלולה להתקבל תוצאה אשר אינה מגשימה באופן מלא את התכלית של גביית מס אמת”י (ראו, עייא 5709 / 95 בן שלמה נ’ מנהל מס ערך מוסף ירושלים, פייד נב(4) 241, עמודים 251 – 253 (1998) (להלן: “עניין בן שלמה”י);
עמוד 11 מתוך 17
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
עמוד 550 (1992)). לכן, לכאורה, כאשר חקיקת משנה, כמו תקנה 10(ב), עומדת בסתירה לקביעה בחקיקה ראשית, שעליונותה נובעת ממעמדה של הכנסת כרשות מחוקקת, הרי שהחוק הראשי יגבר. קל וחומר שכך, כאשר חוק האזנת סתר קובע הסדר ספציפי ביחס לראיה מסוג האזנת סתר, לעומת תקנה 10(ב) שקובעת הסדר כללי על ראיות בלתי קבילות. 35. כאשר בית המשפט העליון ניצב בפני שאלה פרשנית של סעיף 13(ג) לחוק האזנות סתר, הוא פרש את הסעיף פרשנות תכליתית באופן הנותן תוקף לאי קבילות ההאזנה בכל הליך שאינו פלילי, לאור החשיבות המיוחדת שיש לייחס להגנה על זכותו החוקתית של אדם לפרטיות ולכבוד. בעניין וגזיאל, דן בית המשפט העליון בשאלה, האם חוק האזנת סתר חל גם בהליכים בפני בתי הדין הדתיים והגיע למסקנה כי פרשנותו הראויה של סעיף 13(ג) מחייבת להחילו גם בהליכים אלו באופן שלא תתקבל בהם ראיה של האזנת סתר: “נראה כי הכלל בדבר אי-קבילותן של ראיות שהושגו בהאזנת סתר, למעט סייגים מצומצמים שהמחוקק הורה עליהם מפורשות, ראוי שיחולו גם בהליכים בבתי-הדין הדתיים באופן שיוביל לאחידות נורמטיבית בעניין זה בערכאות המדינה… לתוצאה האמורה ניתן להגיע באחת משתי דרכים: הדרך האחת היא לפרש את הביטוי ‘בית משפט’ בסעיף 13 לחוק, בהתאם לתכלית החוק, לזכויות היסוד של האדם ולערכי היסוד של השיטה ולקבוע כי הביטוי האמור כולל גם את בתי-הדין הדתיים. באופן זה יחול החוק באופן ישיר על הליכים בבית-הדין … הדרך השנייה היא לומר כי גם אם חוק האזנת סתר לא חל באופן ישיר על בתי-הדין הדתיים בהיעדר סעיף תחולה מפורש המורה כן, נתונה בידם סמכות טבועה לקבוע את סדרי הדין, ויש להפעילה בהגינות, בתום-לב ובסבירות תוך כיבוד זכויות אדם, ובהן הזכות לפרטיותיי. 36. יוצא מכך, שחוק האזנת סתר, הקובע כלל קשים של אי קבילות ראיה מסוג האזנת סתר
בהליך שאינו פלילי, גובר לכאורה על תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה שמתירה, בתנאים
מסוימים, הבאת ראיה שאינה קבילה בפני בית המשפט בערעור מס. לפי זה, אין לאפשר הבאת האזנות סתר כחלק מחומר הראיות בערעור מס. אולם בכך לא תם מסענו. 37. הצדק עם המערער, כי כאשר יש הסכמה מצד האדם לו האזינו האזנת סתר לחשוף אותה בפני המשיב במסגרת הליך השומה, כדי לתמוך את גרסתו באמצעות ראיות מזמן אמת שאין מחלוקת לגבי אמינותן, אין מניעה כי המשיב יעיין בהאזנות, שחסיונן הוסר, ויבסס עליהן את שומתו, בהתאם לתקנה 10(ב). ככל שהמשיב ישתכנע בגרסה הנתמכת בהאזנות, ממילא לא תעלה שאלת הבאת ההאזנות כראיות בלתי קבילות בהליך השיפוטי.
עמוד 13 מתוך 17
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
היה להסתמך עליהן בעת הוצאת השומה. בנסיבות אלו, ברי כי לא ניתן לראות בהאזנות כראיות מנהליות שניתן להחיל עליהן את תקנה 10(ב). די בטעם זה כדי שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בהאזנות במסגרת ערעור המס בבית המשפט, שכן תקנה 10(ב) מתירה את הבאת הראיות הבלתי קבילות לבית המשפט רק אם עליהן ייביסס המשיב את שומתו או המערער את הדו”חיי. די בכך כדי לקבל את בקשת המשיב להוצאת האזנות סתר מתיק בית המשפט. 41. יתירה מכך, אף אם ההאזנות שצורפו לתצהירים המשלימים היו מובאים בפני המשיב במסגרת ההליך השומתי, לא היה בכך לסייע למערער. ברור מאליו כי המערער אינו רשאי להגיש תמלילים של שיחות בודדות שתומכות בעמדתו, אלא היה עליו להגיש את תמלילי כל ההאזנות שנמסרו לו במסגרת ההליך הפלילי, וזאת בצירוף הסכמות כל הצדדים לשיחות אלו, כי הם מוותרים על חיסיון ההאזנות ומסכימים לחשיפתן בפני הרשות בהליך השומתי. כל תוצאה אחרת תמנע מהמשיב את האפשרות לבחון את התמונה המלאה העולה משיחות אלו. מקובלת עלי טענת המשיב, כי אין דרך אחרת לבדוק אם תמלילי השיחות, אשר נבררו בקפידה על ידי המערער, אינם מוציאים דברים מהקשרם ואם אין בשיחות האחרות, שלא הוגשו, דברים שיש בהם כדי לסתור את ממצאי השיחות שצורפו. בכך גם יושג האיזון הראוי המתחייב מהעובדה שהמשיב אינו רשאי לעשות שימוש בהאזנות סתר ביוזמתו, אלא רק בכפוף להסכמת הצדדים המואזנים כי הם מוותרים על זכותם לפרטיות ומוכנים לחשוף את ההאזנות בהליך השומה. 42. בסעיף 16 לבקשת המשיב נטען כי, ככל שיותר למערער להגיש את תמלילי ההאזנות, וזאת בניגוד לעמדת המשיב, יש להורות לו להמציא את תמלילי כל ההאזנות שנמסרו לו בהליך הפלילי בצירוף הסכמות הצדדים לשיחות אלו לעשות בהן שימוש בערעור המס. אלא שבתגובת המערער לבקשה לא נמסרה מצדו כל התייחסות לכך. על רקע זה, אין לי אלא להסיק שאין לאל ידו של המערער להמציא את כל תמלילי ההאזנות שנמסרו לו בהליך הפלילי בצירוף הסכמות כל הצדדים המואזנים לחשיפתם. בנסיבות אלו, מתקבלת בקשת המשיב להוציא מתיק בית המשפט את האזנות סתר שצורפו על ידי המערער לתצהיריו המשלימים כך שלא יהיו חלק מחומר הראיות במשפט (ראו גם הערתי בסעיף 26 לעיל).
השלמת ראיות המשיב 43. כאמור, בתחילת ההליך המערער הגיש תצהיר עדות ראשית ולאחריו הגיש המשיב את תצהיריו. בהחלטתי מתאריך 27 . 6 . 2019 התרתי למערער להגיש ראיות נוספות בהתאם
עמוד 15 מתוך 17
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
כך. בנסיבות אלו, עומדת בפני המשיב הגרסה המלאה של כל עדי המערער ולא מצאתי הצדקה לחרוג מסדר הבאת הראיות הנוהג בערעורי מס ולאפשר למשיב להגיש את ראיותיו המשלימות רק לאחר גמר חקירת כל עדי המערער. עם זאת, למשיב שמורה הזכות לבקש, לאחר שמיעת חקירתו של מר ברנס, הבאת ראיות משלימות נוספות מטעמו והבקשה תישקל בהתאם לנסיבות העניין. בלי קשר לכך, המשיב יודיע עד לתאריך 11 . 12 . 2019 אם ברצונו להגיש ראיות משלימות מטעמו, נוכח הגשת התצהירים המשלימים מטעם המערער.
סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה ונדחית בחלקה. בנסיבות העניין, ונוכח חשיבותה העקרונית של הסוגיה שנדונה בבקשה, אינני עושה צו להוצאות. תזייפ 12 . 12 . 2019 .
עמוד 17 מתוך 17
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
משנמסרו תגובתו של המערער לבקשה ותשובתו של המשיב לתגובת המערער, נדרשת אני להכריע בבקשות שבפניי.
צירוף האזנות הסתר לתצהירים 6. העדה מירב חג’אג’, מטעם המערער, צירפה לתצהירה את האזנות הסתר הבאות: 6 . 1. האזנת סתר מספר 278, מתאריך 15 . 9 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג) לבין אברהם ברקוביץ’. 6 . 2. האזנת סתר מספר 217, מתאריך 28 . 8 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג) לבין מירב חג’אג’. 6 . 3. האזנת סתר מספר 654, מתאריך 30 . 8 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג), מירב חג’אג’ ואדם שלישי, שעל פי הנטען בתצהיר שמו יאניס טריציס. 6 . 4. האזנת סתר מספר 2927, מתאריך 23 . 10 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג) לבין יפת נגר. 6 . 5. האזנת סתר מספר 4444, מתאריך 30 . 9 . 2013 , בין מירב חג’אג’ לבין דוברת בשם יישושיי. האזנה זו אינה תמליל מלא כי אם תקציר דבריה של מירב חג’אג’ לדוברת האחרת. 6 . 6. האזנת סתר מספר 1169, מתאריך 21 . 1 . 2014 , בין מירב חג’אג’ לבין אופיר ברנס. 7. העד אברהם ברקוביץ’, מטעם המערער, צירף לתצהירו את האזנות הסתר הבאות: 7 . 1. האזנת סתר מספר 278, מתאריך 15 . 9 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג) לבין אברהם ברקוביץ’. 7 . 2. האזנת סתר מספר 2765, מתאריך 22 . 10 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג) לבין דובר בשם יישייי. 8. העד יפת נגר, מטעם המערער, צירף לתצהירו את האזנות הסתר הבאות: 8 . 1. האזנת סתר מספר 2927, מתאריך 23 . 10 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג) לבין יפת נגר. 8 . 2. האזנת סתר מספר 2985, מתאריך 23 . 10 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג) לבין יפת נגר. 8 . 3. האזנת סתר מספר 2765, מתאריך 23 . 10 . 2013 , בין המערער (טוני ברגיג) לבין דובר בשם ישייי. 9. יצוין כי כל האזנות הסתר נערכו כדין על ידי משטרת ישראל, במסגרת החקירה הפלילית שהתקיימה נגד המערער ואחרים, ונמסרו למערער כחלק מחומר הראיות בהליך הפלילי שנוהל נגדו.
הוראות הדין הרלוונטיות
עמוד 3 מתוך 17
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
אזרחי, בשל אי קבילותה, וזאת אף אם ניתנה הסכמה בדיעבד של אחד הצדדים לשיחה או אפילו של שני הצדדים לשיחה. 11 . 6 . לעניין טענת המערער, כי הליך מס הוא הליך בו ניתן לעשות שימוש בראיות מנהליות אף אם אינן קבילות בהליך משפטי אזרחי, וזאת לאור תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה, המשיב טוען כי לא ניתן להגיש ראיה מנהלית בלתי קבילה במסגרת הליך משפטי כאשר לא המשיב ולא המערער הסתמכו עליה בשעת קביעת
השומה.
המשיב מפנה לנוסח תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה לפיו נדרש שייעשה שימוש בפועל בראיות אלה בשעת קביעת השומה ואין די בכך שהייתה אפשרות להתבסס על ראיות אלו. המשיב מדגיש כי גם לא יכול היה לעשות שימוש בהאזנות סתר בהליך השומתי, לאור הסנקציה הפלילית הקבועה בסעיף 2 לחוק האזנת סתר. מה גם, שהמערער כלל לא הגיש דוייחות בהליך השומתי וממילא לא ביסס אותם על האזנות סתר ולכן לא עמד בתנאי תקנה 10(ב). המשיב מוסיף כי המערער אף לא הסביר מדוע לא הגיש את ההאזנות בשלב ההליך השומתי אלא רק בשלב הגשת הראיות המשלימות. 11 . 7 . המשיב טוען כי, ככל שיותר למערער להגיש את תמלילי ההאזנות שצרף לתצהירים המשלימים, יש להורות לו להמציא את כל תמלילי ההאזנות שנמסרו לו במסגרת ההליך הפלילי בצירוף הסכמות הצדדים לשיחות אלו לעשות בהם שימוש במסגרת ההליך האזרחי דנן. המשיב טוען כי בהגשת שיחות בודדות נמנעת ממנו ומבית המשפט האפשרות לבחון את התמונה המלאה העולה מהשיחות בכללותן. 12. טענות המערער בקצרה 12 . 1 . האזנות סתר נערכו על ידי מדינת ישראל בהליך הפלילי, שהיא גם הצד להליך דנן, בכובעה האחר, ולכן אין המדובר בראיות הזרות להליך. מאחר שהמשיב הסתמך על ההליך הפלילי בהוצאת השומה, הרי שהיה באפשרותו לבחון את ההאזנות ולעשות בהן שימוש לצורך קביעת השומה. מחדלו לעשות כן רובץ לפתחו. 12 . 2 . המערער טוען כי, מאחר שהמשיב הוא רשות מנהלית וההליך דנן הוא הליך מנהלי, לא חלים דיני הראיות הרגילים אלא ייכלל הראיה המנהליתיי. לכן, המשיב היה רשאי להסתמך על ראיות רלוונטיות אף אם אינן קבילות, ובכלל זה על האזנות סתר. המערער מבקש להדגיש כי לפי תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה, רשאי בית המשפט לקבל, במסגרת ערעור מס הכנסה, ראיות מנהליות אף אם אינן קבילות בבית משפט בדיון בהליך אזרחי, ובכללן גם ראיות מסוג האזנות סתר שנקלטו כדין.
.L-לוד
עמוד 5 מתוך 17
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
הראיה המתבקשת גם להליך אזרחי עומדת בסתירה להוראת החוק כלשונה וכתכליתהיי. בבג”ץ 1135 / 02 וגזיאל נ’ בית הדין הרבני הגדול, פייד נו(6) 14, 21 (2002) (להלן – עניין וגזיאל), נקבע כי סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר קובע הוראה קוגנטית: ייודוק, בעניין זה לא הקנה המחוקק לערכאה השיפוטית שיקול-דעתי. 16. גם סקירת ההיסטוריה החקיקתית מלמדת על כוונת המחוקק לקבוע כלל מוחלט של אי-קבילות האזנת סתר כראיה בהליך שאינו פלילי. על מנת לסבר את האוזן, אציג מקצת מההשתלשלות החקיקתית של הסעיף. 17. חוק האזנת סתר נקרא בחקיקתו הראשונית: חוק דיני העונשין (האזנת סתר), התשל”ח-1978″. בדברי ההסבר לסעיף 11(ג) (היום, סעיף 13(ג)) צוין כי יידברים שנקלטו כדין בדרך האזנת סתר לא יהיו קבילים כראיה אלא בהליך פלילייי. כן צוין כי הסעיף נועד להבטיח שלא ייעשה שימוש בהקלטה, אף אם נערכה כדין, אלא לצורך הליך פלילי (הצעות חוק 1361, 31 . 7 . 1978 , עמוד 305). 18. הוצאת הקובלנה הפרטית מכלל ההליכים הפליליים, שבהם תותר הגשת האזנת סתר כראיה קבילה, לא נכללה בנוסח המקורי של הצעת החוק והיא נקבעה במהלך דיוני ועדת חוקה חוק ומשפט. במסגרת הדיונים בוועדה העלה חייכ בי הלוי את השאלה, מדוע שהאזנות סתר לא יהיו קבילות בהליך האזרחי: ייאם מישהו מנהל משפט דיבה ויש בידיו הקלטה להוכחת אמיתות דבריו, אומרים לו: אסור לך להשתמש בזה לפי סעיף קטן ג’. זה לא הגיוני. איפכא מסתברא, במשפט אזרחי לכל הדעות זה צריך להיות כשר אם זה הושג כדיויי (פרוטוקול מספר 124 ועדת חוק חוקה ומשפט, הכנסת ה-9, תאריך 16 . 5 . 1979 עמוד 8). גבי לי קרפ (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה) הבהירה כי “סעיף 11(ג) מתייחס רק להאזנות סתר למטרות בטחון ולמניעת פשעים ולא לדברים שאינם האזנת סתר, דברים שעליהם חלים דיני הראיות הרגילים. האזנת סתר קיימת אם היא נעשתה ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה…”, ובהמשך, הסביר מר חי הירש כי אם יימחק סעיף 11(ג) ייאפשר יהיה לבקש הקלטות של המשטרה, גם אם הן היו חוקיות. סעיף זה בא למנוע מצב זה… מה שקלטו רשויות המדינה לצרכי פליליים לא ישמש כראיה בחיים האזרחיים”. לאור זאת, הציע חייכ יי ארידור להוסיף בסיפא ייפרט לקובלנה פרטיתי, ייכדי שאנשים לא יוכלו להשתמש בהאזנות סתר בקובלנות פליליות. בסך הכל המטרה היא לא לעודד האזנות סתר לצרכי הפרט, אלא למטרות ציבוריות” (עמודים 12 – 13 לפרוטוקול). בהמשך הדברים, בדברי ההסבר להצעת חוק האזנת סתר (תיקון), התשנ”ד-1994, חזר המחוקק על המגבלה האמורה: ייבאשר לקבילותם של דברים שנקלטו בדרך של האזנת
עמוד 7 מתוך 17
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 02 דצמבר 2019 24370 – 03 – 17 ברגיג נ’ רשות המיסים בישראל-היחידה הארצית לשומה
ע”מ
עם זאת, בית המשפט סייג את דבריו באומרו כי “הדברים נאמרים למעלה מן הצורך משום שכל רשות, כולל רשות שיפוטית, שאליה תוגש הראיה, תוכל לשקול באופן עצמאי את מעמדה המשפטי של הראיה ואת קבילותה ואין צורך והצדקה שבית משפט זה יגביל אותה מראשי. בסופו של יום, בית המשפט נעתר לבקשה והתיר את גילויה של ההאזנה כדי שייעשה בה שימוש לצורך פניה לרשויות (מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, עיון בתיקים, התשס”ג-2003), אך מבלי שיהיה בכך הבעת עמדה באשר לקבילותה או למשקלה של הראיה. למען שלמות התמונה אציין כי, לימים, ביקש אותו יוסי וינשטיין לקבל צו מניעה כנגד העברת תוצרי האזנת הסתר לרשויות והעניין התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון (רע”א 5242 / 14 יוסף וינשטיין נ’ מד מים רימונים בע”מ ( 19 . 10 . 2014 )). בבקשה נטען, בין היתר, כי לפי סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, לא ניתן לעשות שימוש בראיה, למעט בהליך פלילי שאינו קובלנה. בית המשפט העליון, מפי כב’ השופט י’ עמית, דחה את הבקשה מן הטעם שהמבקש נתן את הסכמתו לחשיפת הראיה במסגרת הבקשה להתרת שימוש בראיה שהוגשה בהליך הפלילי נגד אלטמן: “בדין נדחתה בקשת המבקש לצו מניעה זמני, שכן לא היה מקום להגיש בקשה לאיסור פרסום התמליל במסגרת הליך אזרחי, משניתנה הסכמתו של המבקש עצמו לכך בהליך הפלילי נגד אלטמן ומשניתנה מכבר הכרעה בעניין זה, תוך שבית המשפט מביא בחשבון את הסכמתו של המבקש, ומבלי שהמבקש ערער על החלטה זו”. עוד הוסיף כב’ השופט עמית, כי ייאיני רואה ממש בטענת המבקש לפיה סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר חוסם את האפשרות לעשות שימוש בראיה שהושגה בהאזנת סתר שקיבלה היתר כדין. סעיף 13(ג) עניינו בקבילות ראיה ולא בחיסיון ראיהיי [ההדגשה אינה במקור]. 22. הפסיקה שהובאה לעיל מחדדת את האבחנה שבין ייקבילות ראיהיי לבין יחיסיון ראיהיי. כפי שנראה להלן, קבילות לחוד וחיסיון לחוד ואין לערבב בין השנים. במה דברים אמורים! בעניין אלטמן לא התבקש בית המשפט לקבוע דבר וחצי דבר לעניין קבילותה של ראיה מסוג האזנת סתר בהליך מנהלי בפני הרשות או בהליך אזרחי בפני בית המשפט, אלא רק לעניין הסרת חיסיון הראיה לצורך גילויה וחשיפתה בפני הרשות המנהלית. כאמור, כל שהתבקש בית המשפט בעניין אלטמן היה להתיר את הסרת חיסיון הראיה, כדי שניתן יהיה לעשות בה שימוש ולהציגה בפני הרשות, ולצורך כך, ניתן היה להסתפק בהסכמת הצד שעלול היה להיפגע מחשיפתה. אולם, בכל הנוגע לקבילות הראיה ולמשקלה, בית המשפט הותיר זאת לקביעת הרשות המנהלית שבפניה היא תוצג, ולא הכריע בכך.
עמוד 9 מתוך 17
