בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו ת”ע 48931 – 03 – 19 , ת”ע 48942 – 03 – 19 , ב’ ש’ נ’ קי
בפני
כב’ השופטת ענת הלר-כריש
התובעת:
א.ב
נגד
הנתבעים:
1. י.ק 2. א.ק
בעניין עיזבון המנוחה:
נ.ק.
פסק דין
האם ניתן לתת צו קיום צוואה למסמך הנושא כותרת “צוואה”, אשר נחתם לפני עד אחד בלבד, ואשר אודות תוכנו וחתימתו סיפרה המצווה לאחר מכן לאדם נוסף לו מסרה עותק מהמסמך? זו השאלה בה עוסק פסק דין זה.
5
א. רקע עובדתי:
1.
10
גבי נ.ק זייל (להלן: המנוחה) נפטרה ביום 31 . 1 . 2019 . בעת פטירתה הייתה המנוחה אלמנה ואם לארבעה ילדים, הם בעלי הדין בהליך שלפניי וכן מר י.ח.ק (להלן : י).
11
2.
13
התובעת, בתה של המנוחה, הגישה בקשה למתן צו לקיום צוואה נושאת תאריך 7 . 5 . 2013 עליה חתום כעד עוייד ב’ שי בלבד. על פי מסמך זה, אשר כותרתו ייצוואהיי, הורתה המנוחה כי כל רכוש הרשום על שמה בלשכת רישום המקרקעין לרבות דירת מגוריה, יינתן לתובעת. עוייד בישי הגיש בשם התובעת את הבקשה לקיום צוואה והוא מייצגה בהליך שלפניי.
14 15
3.
18
הנתבעים, הם שניים מבניה של המנוחה, הגישו התנגדות לבקשה לקיום צוואה. בכתב ההתנגדות טענו הנתבעים כי המסמך אשר הוגש לקיום אינו עונה על הגדרת ייצוואה בעדים”, הואיל והוא לא נחתם בפני שני עדים כנדרש.
19
22
23
יוער כי הנתבעים העלו טענות רבות נוספות במסגרת התנגדותם לבקשה לקיום צוואה, וביניהן כי עורך הדין החתום כעד על הצוואה הוא גיסה של התובעת, כי במועד המצוין על גבי הצוואה לא הייתה המנוחה כשירה לעשות צוואה, כי המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב וכן טענו להשפעה בלתי הוגנת מצד התובעת. טענות נוספות אלה לא נבחנו ולא נדונו ופסק דין זה אינו עוסק בהן.
24
25
1 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו ת”ע 48931 – 03 – 19 , ת”ע 48942 – 03 – 19 , ב’ ש’ נ’ קי
דלתיים סגורות
11 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו תייע 48931 – 03 – 19 , תייע 48942 – 03 – 19 , ב’ ש’ נ’ קי
6.
ביום 28 . 5 . 2019 התקיים לפניי דיון במהלכו הוסכם כי בשלב זה יוגשו סיכומים בשאלה – “בהנחה שהטענות שמפורטות בתשובה להתנגדות הנתמכת בתצהיר התובעת וכן בתצהירו של מר י’ הן נכונות האם לפנינו צוואה העומדת בתנאי היסוד” (ראה עמוד 2 שורות 18 – 21 ). הוסכם כי ככל שייקבע כי אין בפנינו צוואה, בכך ייתם ההליך, וככל שייקבע שמדובר בצוואה שנפלו בה פגמים הניתנים לריפוי, תינתנה הוראות לגבי המשך בירור ההליך.
7.
הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב ומשכך ניתן כעת פסק דין זה.
ב. טענות הצדדים:
z 55 Ē Ē Ē = 5 oo vai a w
תמצית טענות התובעת:
א.
הצוואה אשר הוגשה לקיום הובאה בפני שני עדים בסמוך לחתימת המנוחה עליה ועל כן מדובר בצוואה העומדת בדרישות הדין.
14
ב.
המנוחה ציינה בפני יי כי זו צוואתה תוך שהיא פרטה את התוכן האמור בה.
19
ג. העדר חתימה של עד על צוואה אינו פוסל את הצוואה, ויש לקיימה במידה ובית המשפט שוכנע כי זה היה רצון המנוחה.
ד.
הצוואה אמנם נחתמה בפני עד אחד אך היא הובאה לידיעתו של עד נוסף, כאשר ברור מתצהירו של י’ כי הוא ראה את הצוואה מיד ובסמוך למועד עריכתה וכי המנוחה הבהירה לו כי זה רצונה. משכך ניתן “לרפא”י את הפגם הצורני שנפל בצוואה.
23
24
ם
תמצית טענות הנתבעים:
h
27
א.
לא מדובר בצוואה, שכן המסמך אינו עומד בתנאי סעיף 20 לחוק הירושה. העדר שני עדים שאישרו בכתב באותו מעמד כי המנוחה חתמה בפניהם, הוא פגם מהותי שלא ניתן לריפוי.
31
ב.
32
לפי טענת התובעת, עורך הצוואה הסביר למנוחה שללא חתימות שני עדים, אין מדובר בצוואה כלל, וחרף זאת לא רצתה המנוחה שינכח עד נוסף במועד החתימה. לפיכך אין המדובר בצוואה.
3 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו 48931 – 03 – 19 , ת”ע 48942 – 03 – 19 , ב’ ש’ נ’ קי
תייע
1
היא, האם מתקיימים במסמך מרכיבי היסוד בצוואה בעדים המאפשרים קיום צוואה, בנסיבות המתאימות, למרות פגמים שנפלו בה. הדיון בענייננו מתמקד בשאלה, האם המנוחה הביאה את המסמך הנחזה להיות צוואה בפני שני עדים. זאת, בהנחה שתתקבלנה כל הטענות העובדתיות שפרטה התובעת בכתב הטענות שהוגש מטעמה. מילים אחרות – יש לבחון האם יש בנסיבות אשר פורטו בכתב התשובה להתנגדות לקיום הצוואה כדי לענות על דרישת הבאת הצוואה על ידי המצווה בפני שני עדים. ככל שיימצא – בהתאם לגרסה העובדתית עליה מבוסס כתב הטענות של התובעת – כי המנוחה לא הביאה את המסמך הנחזה להיות צוואה בפני שני עדים, ולא התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, המסקנה תהיה כי דין הבקשה לקיום הצוואה להימחק על הסף.
4 5 6 7 8
14.
11 12
יש לזכור, כי מחיקת תביעה על הסף היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום בו אין אפשרות, ולו הקלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. הלכה היא, כי אף אם עילת התביעה חלשה, וסיכויי הצלחתה קלושים, אין מקום למחוק את התביעה (ר’ למשל רעייא 2387 / 13 איי.די.איי חברה לביטוח בע”מ נ’ לשכת סוכני ביטוח בישראל ( 26 . 12 . 2013 ); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015) 347 – 342 ).
17
18
על בית המשפט לנהוג זהירות ולשקול את זכות הגישה לערכאות אל מול האינטרס למנוע הליכי סרק, הטרדת בעלי דין והעמסת יומנו של בית המשפט. ר’ דברי כב’ השופט אי רובינשטיין בע”א 5634 / 05 צוקית הכרמל פרויקטים בע”מ נ’ מיכה צח חברה לקבלנות בע”מ ( 4 . 6 . 2007 ) סעיפים יייב-יייג:
19
22
24
26
“יהלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף… רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן’ … על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים – נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת. אמנם לא למותר לומר, כי בסופו של יום, אם מתברר בדיעבד כי אכן היה מקום לסילוק על הסף, ניתן לפצות על זאת – במידה רבה למצער – בהשתת הוצאותי.
21
28 29
15.
33
על רקע האמור, אפנה לבחון את משמעות הדרישה והמצווה הביאה בפני שני עדים” שבסעיף 25(ב)(2) לחוק הירושה, והאם לאור טענות התובעת בכתב הטענות שהגישה יתכן וניתן יהיה להגיע למסקנה שניתן לראות במנוחה כמי שהביאה את צוואתה בפני שני עדים.
5 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו תייע 48931 – 03 – 19 , תייע 48942 – 03 – 19 , ב’ ש’ נ’ קי
באותו מקרה, קיבל בית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי לא ניתן לקיים כצוואה בעדים מסמך אשר נחתם על ידי המצווה לפני עד אחד, כאשר כעבור זמן החתים המצווה על המסמך שני עדים נוספים. בית המשפט המחוזי קבע כי הדרישה ייהביאה בפני שני עדים”, אינה עניין טכני גרידא – הבאת מסמך, אלא מדובר בהבאה למודעותם של העדים באשר לטיבו ויחודו של המסמך שאם לא כן לא נעשה דבר (סעיף 28 לפסק הדין). באותו מקרה נקבע כי שניים מתוך שלושת העדים שחתמו על צוואת המנות כלל לא הבינו כי הם חתמו בתור עדים לצוואה, שכן המנוח לא הבהיר להם באופן אישי כי המסמך הוא צוואתו וכי הוא מבקש מהם לאשר את הצהרתו, אלא הוסבר לעדים שהחתימה על המסמך נדרשת כדי לאשר שהמנוח יישפוייי. לפיכך נקבע שלא התקיים המרכיב היסודי בצוואה של יהביאה בפני שני עדים ולא ניתן לקיימה.
6 7 8 9 10
11
10223 / 17
בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון על פסק הדין נדחתה בבעיימ ע.מ. נ’ ר.ב. ( 8 . 4 . 2018 ).
20.
בתי המשפט עשו במקרים מסוימים שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 25 לחוק הירושה והורו על קיום צוואות אף שנפל פגם באישור העדים, וזאת לאחר שהשתכנעו כי המצווה הביא את צוואתו בפני העדים.
17
21.
-מחוץ
20
21
22
23
כך, בעמיש (ת”א) 38138 – 09 – 11 א’ נ’ ש’ נ’ א’ מ’ ק’ ( 14 . 4 . 2013 ), דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב’ השופט נ’ שילה) אשר הורה על מתן צו קיום לצוואה בעדים עליה התנוססה חתימת המצווה ושני עדים, אולם נטען כי אחת העדות לצוואה לא הייתה נוכחת בתחילת מעמד עשיית הצוואה אלא הגיעה רק כאשר הקראת הצוואה הייתה ייבעיצומהיי. טענת המתנגדים לקיום הצוואה כי מדובר בפגם אשר אינו ניתן לריפוי, נדחתה. נקבע כי התקיימה הדרישה כי המצווה ייהביאה בפני שני עדים”, שכן המצווה הצהיר, או למצער הציג לפני העדים שזו צוואתו, ושני העדים חתמו על הצוואה לאחר שהמנות חתם עליה.
24
22.
29
30
31
בתיע (חי’) 13891 – 01 – 14 עזבון המנוח מי ג’ זייל נ’ י’ ג’ ( 30 . 1 . 2018 ), קיבל בית המשפט לענייני משפחה (כב’ השופטת שי אייזנברג) בקשה למתן צו קיום לצוואה בעדים, אשר נחתמה על ידי שני עדים, אולם במעמד חתימת המצווה על הצוואה נכח עד אחד בלבד, ואילו חתימת העד השני על הצוואה הוספה מספר שעות לאחר מכן. בית המשפט קבע כי ניתן להתגבר על הפגם שנפל בצוואה, הואיל ועורכת הדין אשר ערכה את הצוואה ידעה כי המצווה עתיד להיפגש בהמשך היום עם העד הנוסף על מנת להחתימו כעד נוסף לצוואה. נקבע כי עורכת הדין לא הבהירה למצווה את החשיבות בחתימת הצוואה בפני שני עדים בו זמנית, כאקט המעיד על
32
33
34
35
7 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו 48931 – 03 – 19 , ת”ע 48942 – 03 – 19 , ב’ ש’ נ’ קי
תייע
1
2
עדים וכי יש צורך בעד נוסף לצוואה, “המנוחה התעקשה שהיא אינה מעוניינת בנוכחותו של אף אדם נוסף, אלא שהח”מ יערוך את הצוואה” (סעיף 20 לתשובה להתנגדות לקיום הצוואה). כן טענה התובעת, שהובהר למנוחה “כי במידה וידרש לקיים את הצוואה, הרי שקיומו של עד נוסף הינו הכרחי לאור הוראות הדין ובמידה ולא יהיה עד נוסף לא יהיה ניתן לקיימה ללא מתן הסכמת היורשים הנותרים” (סעיף 21 לתשובה להתנגדות). אף על פי כן, לטענת התובעת, “המנוחה התעקשה כי הצוואה תיערך בצורה שנערכה באומרה ‘כשהילדים שלה יראו שזו רצוני הם יתנו את הסכמתם'” (סעיף 22 לתשובה להתנגדות).
5 6
9
נמצא, אפוא, כי – לטענת התובעת – במעמד עשיית המסמך הנחזה להיות צוואה, לא חפצה המנוחה בהבאת המסמך בפני עד נוסף, ואף התנגדה לנוכחות עד נוסף באותו מעמד, וזאת הגם שהוסבר לה כי על פי הדין בהעדר עד נוסף לא ניתן יהיה לתת למסמך תוקף של צוואה.
27.
13
אף אם במקרים מתאימים ניתן להורות על קיום צוואה למרות העדר חתימת עדים; ואף אם במקרים מתאימים ניתן להורות על קיום צוואה למרות שהצוואה הובאה בפני העדים במועד מאוחר למועד חתימת המצווה עליה; הרי ברור שיש לעמוד הבאת הצוואה בפני שני עדים.
14
17
כאמור, יש לדרוש כי במעמד עשיית הצוואה הן המצווה יתכוון להביא את צוואתו בפני שני עדים, והן העדים יבינו מה מעמדם ותפקידם.
18
20
21
מקום בו לא התבקשו שני עדים לשמש כעדים לצוואה, המצווה לא התכוון להביא את צוואתו בפני שני עדים ולא נכחו במעמד עשיית הצוואה שני עדים אשר הבינו את תפקידם – לא התקיימה הדרישה ייוהמצווה הביאה בפני שני עדים”. המעמד בו שוחחה המנוחה עם יי בעניין המסמך הנחזה להיות צוואתה ומסרה לו עותק ממנו, לטענת התובעת ויי, נעדר אותו ממד של טקסיות הנדרשת בעת הבאת הצוואה בפני העדים.
22 23
26
27 28
28. לפי טענת התובעת, מעשה הצוואה למעשה תם ונשלם במשרדו של עוייד בי שי, לפני המועד בו שוחחה על כך המנוחה עם י’. שהרי, כאמור, לטענת התובעת, המנוחה התעקשה ש”אינה מעוניינת בנוכחותו של אף אדם נוסף” (סעיף 21 לתשובה להתנגדות), אף שהוסברה לה חשיבות נוכחות עד נוסף לצוואה. זאת ועוד, לטענת התובעת, “לאחר עריכת הצוואה נמסרו למנוחה מספר עותקים של צוואתה כמספר ילדיה, והובהר לה כי היא יכולה למסור לילדיה את הצוואה” (סעיף 24 לתשובה להתנגדות). היינו – לפי טענת התובעת, מעשה הצוואה תם, עותקי הצוואה המוכנים הוכנסו למעטפות ונמסרו למנוחה על מנת שיהיה באפשרותה למסרם לילדיה. לא נטען כי נמסר למנוחה עותק של טיוטת הצוואה על מנת שיהיה באפשרותה להביאה לפני עד נוסף ובכך להשלים את עשייתה. נטען בדיוק היפך מכך – לטענת התובעת, נמסרו למנוחה ארבעה עותקים של אותה צוואה מוכנה על מנת שהמנוחה תוכל
30 31
2
33
34 35
9 מתוך 11
