2-44
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
רע”מ
55790 – 02 – 20ג’ ה’ ואח’ נ’ משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה
תיק חיצוני: 1570- 20
מספר בקשה:1
153.2020.
לפני כבוד הרשמת, השופטת תמר בר-אשר
המבקשות
1. ג’ ה’ 2. י’ ה’ ו’ (קטינה)
נגד
המשיבה
משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה
באת-כוח המבקשות: עו”ד דפנה גלילי באת-כוח המשיבהף עו”ד ענבל משה (פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי)
החלטה
החלטה בבקשה לפטור מהפקדת עירבון בקשר לבקשת רשות ערעור על החלטת של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל (כב’ הדיין שלומי ויזן) בערר (ירושלים) 1570
/ 20 , מיום 16.2.2020 . לבקשת המבקשות, ניתן בהחלטה זו צו ארעי המונע נקיטת הליכי אכיפה להרחקתן מישראל, אך זאת בכפוף להפקדת עירבון בסך 5,000 ₪, אשר ישמש להבטחת עזיבתן את ישראל ולהוצאות הרחקתן, אם הדבר יידרש. כן נדחתה בקשת המבקשת 1 (להלן – המבקשת) לחידוש אשרת השהייה הזמנית (רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5)).
ההחלטה ניתנת לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב וכן בבקשת רשות הערעור ובהחלטת בית הדין.
2. כידוע, פטור מהפקדת עירבון מותנה בהתקיימות שני תנאים מצטברים: האחד, מצב כלכלי שאינו מאפשר את הפקדת העירבון בסכום שנקבע (בענייננו, 2,000 ₪); השני, סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור טובים.
אם נושא הערעור או בקשת רשות הערעור הוא שאלת יכולתו הכלכלית של המבקש להפקדת עירבון, ישנה נטייה להקל בסכום העירבון שעליו להפקיד עם הגשת ההליך. מדיניות זו נובעת מהרצון להימנע מיצירת יימעגל קסמים” (או יימעגל שוטהיי), העלול לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות הגישה של מעוטי יכולת לערכאת הערעור, במקום שבו נושא הערעור הוא שאלת היכולת הכלכלית של המבקש להפקיד עירבון או לשלם אגרה (ראו לעניין זה: רעייא 121/ 12 פלקסר נ’ בנק אוצר החייל בע”מ ( 4.6.2012 ), כבוד השופט ע’ פוגלמן, פסקאות 10 – 9 (להלן – עניין פלקסר); בש”א 5046/08 קבועה נ’ עזבון המנוח קבועה ( 17.8.2008 ), כבוד השופט א’ גרוניס, פסקה 2).
1 מתוך 7
2-44
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
רע”מ 55790- 02 – 20 ג’ ה’ ואח’ נ’ משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה
תיק חיצוני: 1570- 20
חרף מדיניות זו, אין משמעות הדבר שכל אימת שנושא הערעור עוסק בשאלה האמורה, יופטר המבקש באופן אוטומטי מהפקדת עירבון, אלא זהו רק אחד השיקולים שישקלו. ייאין לומר כי פטור מעירבון יינתן באופן אוטומטי מחמת חוסר יכולת כלכלית, שכן יש להביא בחשבון גם את האינטרס של הצד שכנגד להיפרע את הוצאותיו וליצור הרתעה מפני הגשת הליכי סרק… שיקולים נוספים שיש להביאם בחשבון הם אינטרס הצד שכנגד בסופיות הדיון ואינטרס הציבור בניצול יעיל של הזמן השיפוטייי (עניין פלקסר, שם).
3. הבקשה הנדונה לפטור מהפקדת עירבון ושאלת התקיימותם של שני התנאים המצטברים המצדיקים פטור זה – יכולת כלכלית וסיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור – תיבחן אפוא, לנוכח המדיניות המקלה לגבי עירבון שיש להפקיד בקשר לערעור שעניינו שאלת היכולת הכלכלית של המבקש להפקיד עירבון (או לשלם אגרה). עם זאת וכאמור, ניתן משקל גם לאינטרסים נוספים, המצדיקים הימנעות ממתן פטור אוטומטי מהפקדת עירבון באותם הליכי ערעור. כך גם ניתן משקל רב לשני השיקולים הבאים:
האחד, סכום העירבון כבר הופחת ב-60
% : כידוע, סכום העירבון שנקבע בקשר להליכי ערעור על החלטות ופסקי דין של בית הדין לעררים, כבר הופחת באופן משמעותי ואף הועמד על סכום נמוך באופן משמעותי מכל עירבון אחר שנדרש מערער להפקיד בכל הליך ערעור אחר.
סכום העירבון שנדרשים להפקיד המערערים בזכות וברשות על פסקי-דין והחלטות של בית הדין לעררים, הופחת לאחרונה (בחודש אוקטובר 2019) באופן גורף והועמד על סך 2,000 ₪, במקום 5,000 ₪, כפי שהיה נהוג בתקופה שקדמה לכך (ואף במקום 10,000 ₪, כנהוג לגבי ערעורים מנהליים אחרים). מדובר בהפחתה משמעותית מאד (בשיעור 60 % ), אשר נעשתה מתוך התחשבות במצבם של המערערים בהליכים אלו, לאחר בחינת בקשות רבות בעניין פטור מהפקדת עירבון מטעם אותם מערערים, ולאחר שנמצא כי בדרך כלל מצבם הכלכלי דחוק ומקשה על הפקדת עירבון בסכום שהיה נהוג. אף יש להדגיש, כי זהו סכום העירבון הנמוך ביותר שנדרש מערער להפקיד ואף נמוך משמעותית מכל סכומי העירבון שנקבעו להליכי ערעור אחרים.
השני, נכון להיום ומחמת תקלה, לא משולמת אגרה בקשר להליך הנדון: על-פי תקנה 2 בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס”ז-2007 (להלן – תקנות האגרות), כל הליך המוגש לבית המשפט מחויב בתשלום אגרה, בסכום הנקוב בתוספת של התקנות, זולת אם נקבע פטור מתשלום אגרה. פטור זה עשוי לנבוע מזהות בעל הדין (על-פי תקנה 19), מסוג העניין הנדון (על-פי תקנה 20), בשל התקיימות הנסיבות המצדיקות פטור מתשלום אגרה (בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 14), או מחמת טעם אחר המעוגן בתקנות האגרות (למשל, פטור מאגרה בערעור שהתקיימו לגביו הנסיבות הקבועות בתקנה 18(ב)). בכל מקרה אחר שאין לגביו הוראה מפורשת הפוטרת מתשלום אגרה, חלה חובת תשלום אגרה, ובית המשפט אף אינו מוסמך לפטור מתשלומה. כפי שנפסק בפעמים רבות, יירשימת
2 מתוך 7
2-44
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
רע”מ 55790- 02 – 20 ג’ ה’ ואח’ נ’ משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה
תיק חיצוני: 1570- 20
הפטורים היא רשימה סגורה, ואין להרחיבהיי (רע”א 9567/ 08 כרמל אולפינים בע”מ ני תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע”מ (בפירוק) ( 5.1.2011 ), כבוד השופט ע’ פוגלמן, פסקה 19; ראו גם: רעייא 7031 / 12 שערי צדק המרכז הרפואי נ’ פלונית ( 23.10.2013 ), כבוד השופט נ’ הנדל, פסקה 6; רעייא 3640 / 15
Israel Bio – Engineering Project נ’ מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה ( 12.10.2015 ), כבוד השופט י’ עמית, פסקה 4; רע”א 1928 /12 גרנאווי יזמות מבחר וניהול נ’ מנהל מקרקעי ישראל ( 14.8.2012 ), כבוד השופט נ’ הנדל, פסקה 4).
בקשת רשות ערעור מנהלית אינה נמנית עם ההליכים הפטורים מתשלום אגרה (לפי תקנה 20), ולפיכך, על-פי הוראת תקנה 2 בתקנות האגרות, חלה חובת תשלום אגרה גם בקשר להליך זה (אלא אם כן נמצא שמתקיימות הוראות תקנה 14). למרות זאת ומאחר שמחמת תקלה, נשמט מהתוספת של תקנות האגרות סכום האגרה בשל הליך זה, לעת הזו וכל עוד לא תוקנה תקלה זו, לא נגבית אגרה לגביו (בשונה מערעור מנהלי ומבקשות רשות ערעור אחרות שלגביהן משולמת אגרה (ראו פרטים 12,12א, 13 ו-21)).
15 16
לשם בחינת הבקשה הנדונה לפטור מהפקדת עירבון, יש לבחון אם כן, אם הוכחו ברף הדרוש שני התנאים המצטברים המצדיקים פטור מהפקדת עירבון (חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור). בחינת תנאים אלו תיעשה בדרך מקלה, לנוכח נושא בקשת רשות הערעור, שעניינו הטענה בדבר חוסר יכולת כלכלית להפקדת עירבון כספי. אולם לצד זה, יינתן משקל גם לשיקולים הנוספים ובהם הצורך להרתיע מפני הליכי סרק ואינטרס הציבור בניצול יעיל של הזמן השיפוטי (עניין פלקסר, שם). כמו כן וכאמור, יינתן משקל גם להפחתה המשמעותית שכבר נעשתה בסכום העירבון. לעת הזו יישקל גם החיסכון בתשלום אגרה, אשר אינו נובע מפטור מתשלומה, אלא כאמור, מכך שחרף חובת תשלום האגרה, מחמת תקלה לא נגבית בקשר לבקשת רשות ערעור מנהלית.
לנוכח כל השיקולים האמורים ומהטעמים שיובאו להלן, עולה מסקנה ברורה, שלפיה אין בבקשה הנדונה כדי לבסס את שני התנאים המצטברים המצדיקים את הפטור המבוקש. גם מדיניות מקלה כאמור לעיל, אינה מצדיקה היעתרות לבקשה הנדונה.
5. הטענה בעניין חוסר יכולת כלכלית: כל אשר נאמר בבקשה הוא כי לפני כשנה פתחה המבקשת עסק של מכבסה ולשם כך לוותה סך 30,000 ₪ אשר טרם הוחזר. רישיון העסק, חוזה השכירות וכל המסמכים והחשבונות הנוגעים לעסק, רשומים על שם בן זוגה של המבקשת. נטען כי הוצאות העסק הן בסך כ- 4,700 ₪ בחודש (שכירות, ארנונה, מים, חשמל וכיוייב) ואילו הכנסותיו הן בסך כ- 4,000 ₪ בחודש. כן נטען, כי המבקשת עובדת בניקיון ומשתכרת בסך כ- 1,400 ₪. הוצאות שכירת הדירה של המבקשת ושל בן זוגה הן כ- 2,500 ₪ (דמי שכירות, ארנונה, מים, חשמל וכיוייב). עוד נטען, כי בן זוגה של המבקשת מסייע בהוצאות משק הבית, אך יש לו הוצאות רבות בשל הליך
3 מתוך 7
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
רע”מ 55790- 02 – 20 ג’ ה’ ואח’ נ’ משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה
תיק חיצוני: 1570- 20
הגירושין שהוא נתון בו וכן נטען, כי הוצאותיה של המבקשת לפרנסת בתה הן כ- 2,000 ₪ לחודש (בכלל זה, צהרון, חוג אנגלית, הסעות ועוד).
כפי שנפסק פעמים רבות, ייהמבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון” (בשייא
3849 / 11 פלג ני SOFASA Llc – חברה זרה הרשומה בארהייב ( 22.5.2011 ), ס’ ג’ובראן (להלן – עניין פלג)). למרות זאת, הבקשה הנדונה לוקה בחסרים מהותיים, בהיעדר מידע מלא בעניין מצבה הכלכלי הנטען של המבקשת, ובאי צירוף מסמכים מהותיים ונדרשים. די היה בכך כדי לדחות את הבקשה וזאת מהטעמים הבאים.
ראשית, הבקשה והתצהיר התומך בה, כוללים מידע חלקי וסלקטיבי. צורפו מעט מאד מסמכים ואילו מסמכים מהותיים רבים ומתבקשים לא צורפוכך למשל, המבקשת צירפה מספר מסמכים נבחרים בעניין הוצאות נטענות של עסק המכבסה, אך כטענת המשיב, לא צורף כל מסמך בעניין הכנסות המשפחה, הכנסותיה של המבקשת או של בן-זוגה. אף לא צורפו דפי חשבון בנק של העסק, של המבקשת ושל בן זוגה ואף לא הובא הסבר לאי צירופם. בדומה, המבקשת בחרה להימנע מצירוף מסמך כלשהו לתמיכה בטענותיה בעניין הוצאותיה הנטענות לגידול בתה. לכך יש להוסיף גם את היעדרן של עובדות מהותיות מהבקשה הנדונה, כמו למשל, העובדה שהמבקשת בארץ כבר שתיים- עשרה שנה, שבמהלכן, כך עולה מעיון בבקשת רשות הערעור, עבדה לפרנסתה.
20 21
<<
שנית, המבקשת טענה שהסתייעה בבן זוגה כדי לממן את הוצאות העסק שלה וטענה שלוותה סכום משמעותי לשם כך, אך לא טרחה לנמק מדוע אינה יכולה להסתייע באחרים גם לשם גיוס סכום העירבון. כך גם לא טרחה לצרף אף לא מסמך אחד או תצהיר שיבסס את טענתה בדבר חוסר יכולת להסתייע בבן זוגה לשם הפקת העירבון. זאת למרות החובה להראות שנעשה ניסיון כן, אמתי ומממשי ללוות או לגייס את הסכום הדרוש להפקדת העירבון. שכן, ייכדי לבסס את אי-יכולתו הכלכלית לעמוד בהפקדת העירבון, נדרש המבקש לשכנע כי ניסה להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הסכום הדרוש להפקדה, ולא רק כי הוא לא יכול לשאתו בעצמויי (בש”א 240/ 18 כוכבי ני עיריית רחובות ( 11.11.2018 ), כבוד השופט ד’ מינץ, פסקה 5. ראו גם: בשיא 3477 /11 שני ני עו”ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב ( 3.10.2011 ), כבוד השופט ס’ ג’ובראן; רע”א 4014 /10 מונדז ני בירן, רויית ( 21.9.2010 ), כב’ השופטת מ’ נאור, פסקה 10).
שלישית, בהליכים בבית הדין וכך גם בהליך הנדון, המבקשת מיוצגת באמצעות עורכת דין, אך בבבקשה הנדונה לא נאמר דבר בעניין שכר הטרחה או אופן מימונו. לא ברור מדוע יכולה המבקשת לממן את ייצוגה המשפטי, אך אינה יכולה להפקיד עירבון לשם הבטחת הוצאותיו של המשיב (לעניין זה ראו בין השאר: עניין פלג, שם; בש”א 2362
/ 04 שוסטרמן נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ
4 מתוך 7
2-44
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
רע”מ 55790- 02 – 20 ג’ ה’ ואח’ נ’ משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה
תיק חיצוני: 1570- 20
( 5.7.2004 ) כב’ השופט א’ ריבלין; בשג”ץ 7997 / 05 דניאלי נ’ פרקליטות המדינה ( 15.1 2006. ), כב’ השופטת מי נאור, פסקאות 9- 8).
6. שאלת סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור: הלכה היא, כי ייבעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור” (בש”א 1528 / 06 ורנר נ’ כונס הנכסים הרשמי ( 17.10.2007 ), כבוד השופטת אי פרוקצ’יה, פסקה 11). יילא די בהוכחה לכאורית של סיכוי כלשהו, אף נמוך, להליך או קיומה של עילה, בדומה לבקשה לפטור מתשלום אגרה, אלא נדרשים סיכויי הצלחה גבוהים יותר כדי לקבל פטור כאמור”י (בשג”ץ 4934 / 14 גורנשטיין נ’ כנסת ישראל ( 21.7 2014. ), כבוד השופט ס’ ג’ובראן, פסקה 11. כן ראו בין השאר: בשיא 4985 / 19 יהודה לוי נ’ אהרון לוי ( 28.7.2019 ), כבוד השופט ג’ קרא, פסקה 5; רע”א 321 / 07 גושן ני אבי גיא ( 21.8.2007 ), אי רובינשטיין, פסקה ה (3)). אם כך לגבי ערעור בזכות, על אחת כמה וכמה לגבי ערעור הטעון רשות.
יש לזכור, כי בניגוד לאופן שבו הוצגו הדברים בבקשת רשות הערעור, נושא בקשת רשות הערעור הוא רק שאלת הצורך בהפקדת עירבון. בנסיבות דומות כבר נקבע, כי התנאת מתן צו המונע פעולות אכיפה להרחקה מישראל, בהפקדת עירבון, היא החלטה כדין, אשר בדרך כלל אין מקום להתערב בה (רעיימ (ירושלים) 18596- 10 – 19 ניזובה נ’ משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה ( 24.12.2019 ), כבוד השופט א’ רובין).
7. למעלה מהדרוש נוסיף, כי נראה לכאורה, שאף סיכויי הערר בבית הדין אינם גבוהים. מעיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה, כמו גם מעמדת המשיב, ניתן להתרשם, כי יחידת ה-RSD בחנה לעומק את טענותיה של המבקשת. מבדיקתה עלה, כי לא רק שהמבקשת לא הוכיחה את התנאים הדרושים באמנת הפליטים לשם ביסוס ההצדקה למקלט מדיני, אלא שאמינותה של המבקשת מוטלת בספק, לנוכח גרסאותיה הסותרות. כך למשל ובין השאר, למרות היותה אזרחית אתיופיה, טענה שהיא אריתראית.
8. לבסוף נבקש להביע צער על כך שהמבקשת ראתה לנכון להפנות באופן שגוי ומטעה להחלטות של בית המשפט העליון.
המבקשת הפנתה אל ההחלטה בעניין בריימ 1600/ 19 איברהים ני רשות האוכלוסין וההגירה ( 4.4.2019 ) (כבוד הרשמת שי עבדיאן), בעודה טוענת, כי באותו עניין ניתן פטור מהפקדת עירבון ייבין היתר בהתחשב בפערי הכוחות בין הצדדים” (פסקה 20 בבקשה). עיון באותה החלטה מעלה, כי מדובר בהחלטה המחזיקה רק שתי שורות, כי לא ניתן ללמוד ממנה דבר וחצי דבר וכי לכל היותר דובר באחד מאותם מקרים חריגים, אשר בשל נסיבות מיוחדות וחריגות – שלא פורטו בהחלטה – ובעיקר בשל הסכמת המדינה, ניתן באופן חריג פטור מהפקדת העירבון. זו אפוא, החלטת הרשמת
5 מתוך 7
2-44
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
רע”מ 55790- 02 – 20 ג’ ה’ ואח’ נ’ משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה
תיק חיצוני: 1570- 20
במלואה: ייבהתחשב במכלול נסיבות העניין ובין השאר במהות ההליך, פערי הכוחות בין הצדדים ובעמדת המשיבה, אני מורה על מתן פטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת’י.
בדומה, המבקשת הפנתה לעניין בריימ 2825 /
19 פלוני ני משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ( 30.5.2019 ) (כבוד השופטת ד’ ברק-ארז). לא רק שלא נמצא אף לא מכנה משותף אחד בין אותו מקרה לבין ענייננו ולכן לא ברור על שום מה צוטט, אלא שבאותו עניין דובר בבקשה לפטור מתשלום אגרה, שלגביה וכאמור לעיל, די בכך שההליך מגלה עילה, בשונה מבקשה לפטור מעירבון, המצריך סיכוי ממשי להצלחת הערעור.
9. מכל האמור עולה אפוא, כי המבקשת לא הראתה שהיא חסרת יכולת כלכלית להפקיד את העירבון ואף לא הראה כי סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור טובים. להפך, נראה כי סיכוייה נמוכים. אמנם במקום שבו נושא הערעור עוסק בשאלת יכולתה הכלכלית של המבקשת ישנה הצדקה לשקול הפחתה של העירבון, אך בענייננו סכום העירבון כבר הופחת ב-60
% והועמד על סך 2,000 ₪ (במקום 5,000 ₪), בעוד שלא נמצאה הצדקה להפחתה נוספת. העובדה שדובר בהפחתה גורפת אינה משנה מההפחתה שנעשתה.
כן נשקלה ההשלכה שעשויה להיות להפחתת העירבון על הליכים דומים. כאמור וכפי שנפסק, גם במקום שבו עומדת למבחן שאלת יכולתו הכלכלית של המבקש, יש לשקול את ייאינטרס הציבור בניצול יעיל של הזמן השיפוטייי (עניין פלקסר, שם). אין אפוא, לפתוח פתח לכך שכל אימת שעיכוב ביצוע הליכי אכיפה להרחקה מישראל יותנה בהפקדת עירבון ותועלה טענה בדבר חוסר יכולת להפקידו, יגרור הדבר בקשת רשות ערעור שבמסגרתה תועלה ציפייה לפטור אוטומטי מהפקדת עירבון, למרות אי עמידה בתנאים המצדיקים זאת. גם בנסיבות אלו יש להצביע על עמידה בתנאים המצדיקים פטור מהפקדת עירבון.
10. הבקשה נדחית. העירבון יופקד עד יום 28.3.2020 .
[משהוסרו שמות המבקשות, ההחלטה מותרת בפרסום].
ניתנה היום, י”ט באדר התשייף, 15 במרץ 2020, בהעדר הצדדים.
6 מתוך 7
2-44
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
רע”מ
55790 – 02 – 20ג’ ה’ ואח’ נ’ משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה
תיק חיצוני: 1570- 20
תמר בר-אשר, שופטת
רשמת
7 מתוך 7
