ג. נ

בית משפט לענייני משפחה בירושלים
08 אוקטובר 2019

וייס 1440 – 10 – 19 ג. נ.
בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
מבקשת
נ.ג.
ע”י ב”כ עוה”ד עדי חן
נגד
משיב
מ. ג ע”י ב”כ עוה”ד רות דיין וולפנר
החלטה
לפניי בקשה דחופה ביותר לשמירת המצב הקיים.
הבקשה הוגשה לפי סעיף 3 (ז) (1) לחוק להסדר התדיינות וסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע”ה 2014 (להלן-“החוקיי) ולפי תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע”ו 2016 (להלן-“התקנותיי).
במסגרת הבקשה נתבקש סעד לפיו בית המשפט יורה למשיב, להמשיך ולשאת בעלות השכירות בסך של +++ $ לחודש עבור דירה ברחוב +++ ב+++ (להלן – ייהדירהיי) כאשר יהיה על המשיב למלא את תנאי הסכם השכירות ולשלם למשכיר הדירה סך +++ $ אחת לשלושה חודשים מראש.
רקע עובדתי רלוונטי
הצדדים נשואים זלייז כדמויי מזה +++ שנים.
לצדדים ++ ילדים – כולם קטינים.
בעקבות פרוץ הסכסוך, דרכי הצדדים נפרדו.
אין מדובר בבקשה לשמירת המצב הקיים, אלא בבקשה למתן צו עשה שמשמעותו חיוב המשיב להתקשר בהסכם שכירות חדש ולהתחייב מראש לשאת בעלות של +++ דולר. הצדדים ממילא התכוונו לעבור מהדירה אותה שכרו לשנה אחת בלבד.
נוכח פרידת הצדדים ונוכח קיומה של משמורת משותפת על הקטינים, היה ברור כי יש לדאוג לשני בתים נפרדים.
למבקשת יש אפשרות לעבור לדירה הנוספת שהיא בית פרטי, רחב ידיים. הדירה הנוספת מושכרת אך היא מתפנה מהשוכרים, איתם לא הוארך הסכם השכירות.

בדיון שהתקיים ביום 2 . 10 . 19 , המשיב הציע לערוך שיפוץ כולל בדירה הנוספת ולהביא אותה למצב אשר יאפשר את מגורי המבקשת והקטינים בה. המשיב גם ידאג לאבזר את הבית באופן מלא עד ליום 7 . 10 . 19 . המשיב אף שכר שירותים של בעלי מקצוע בתחום השיפוץ אך המבקשת סיכלה את ביצוע השיפוץ.
המשיב מתאר את הבית כבית יוקרתי ביותר, בגודל של 270 מי, הכולל גינה קדמית ואחורית, אשר נרכש על ידי הצדדים לפני כשנה בלבד, תמורת סך ש +++ ₪ לרבות באמצעות נטילת משכנתא בסך של +++ .
המשיב הודיע כי יצורפו תמונות של הדירה הנוספת בהודעה נפרדת שתוגש.
הזכות למדור אינה זכות למדור ספציפי בדירה בה התגוררו הצדדים, עובר לפרוץ הסכסוך. הדבר נכון ביתר שאת משעה שהצדדים אינם מתגוררים עוד יחד וכשמדובר בהתחייבות ארוכת טווח.
המשיב מספק למבקשת ולקטינים מדור חלופי הולם.
המשכנתא הרובצת על הדירה הנוספת בסך של +++ ₪ בחודש משולמת באופן מלא על ידי
המשיב ומשמעות הבקשה היא חיוב המשיב בכפל התשלום.
המשיב נושא בתשלומים נוספים לרבות עוזרת בית בסך של +++ דולר בחודש, במזונות בסך של +++ ₪ ששולם ביום +++, נושא בהוצאות החינוך של הילדים, לרבות בשיעורים פרטיים, חוגים וטיפולים נוספים.
המשיב הכחיש את טענות המבקשת בכל הנוגע להתמכרות לסמים ולאלימות הנטענת ולטרור הכלכלי.

החשיבות להגיש את הבקשה במסגרת משפטית מתאימה ראו: ע”א 8659 / 99 חברת נוף ים כחול השקעות ופיתוח פרוייקטים בע”מ נ’ פול פיינרו פייד נד(2) 625) נעוצה במספר טעמים:

הטעם הראשון – כאשר קיים חוק ספציפי, דהיינו חוק מיוחד המתייחס לנסיבות אז חובה ליישם את אותו חוק ולהעדיפו על פני החוק הכללי ראו: ע”פ 73/ 107 “נגב תחנת שירות לאוטומוביל בע”מ”י נ’ מדינת ישראל, פ”ד כח (1) 640, 642; ע”א 6821 / 93 בנק המזרחי המאוחד בע”מ נ’ מגדל כפר שיתופי, מט (4) 221, 255).
הטעם השני – בהליך העוסק במזונות, נבחנת בראש ובראשונה הזכאות של המבקשים לסעד זה ויתכן מצב לפיו, למשל, ייקבע כי המשיב פטור, מסיבה זו או אחרת, ממזונות המבקשת.

במצב דברים זה, כאשר המדור הוא חלק מחובה לשלם המזונות ראו: תמ”ש 11418 – 07 – 15 מיום 15 . 08 . 16 (פורסם בנבו), המשיב יחויב במדור הקטינים בלבד בשיעור של 50 % מעלות המדור ראו: ע”א 52 / 87 , הראל נ’ הראל פ”ד מג (4) 201, 205 ולא במלוא עלות השכירות כמבוקש בבקשה זו.
הטעם השלישי – סעיף 3(א)(1) לחוק מורה כי צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, בקשה לסעד דחוף ולסעד זמני לשמירת המצב הקיים. סעיף 3(א)(4) לחוק מורה כי ייצו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי-דין לפי סעיף 4″. הינה כי כן, הוראות החוק אינן תוחמות את תוקפו של הסעד הזמני שניתן בזמן, כי אם מורות הן כי משעה שניתן סעד זמני במסגרת תובענה ליישוב סכסוך, הוא יעמוד עד להכרעה בעניין במסגרת תובענה שתוגש, ככל שתוגש.
מרגש.

ייתקופת החיים המקסימאליתיי של הבקשה ליישוב סכסוך, בהעדר הסכמת הצדדים בכתב להאריך תקופה זו, היא 60 יום ראו: סעיף 3 (ה) לחוק. המבקשת עותרת לחיוב המשיב להתקשר בהסכם השכירות לתקופה של שנה ולשלם את דמי השכירות בגין תקופה זו. לפיכך, ככל שבתום תקופת הקפאת ההליכים לא תוגש על ידי המבקשת תביעה למזונות , ייוצר מצב בו הוראת סעיף 3 (ז) (4) לחוק תרוקן מכל תוכן והסעד הזמני יעמוד בתוקף יילעדיי מבלי שנדונו והוכרעו הטענות של הצדדים בהתאם לכל שלבי המשפט ראו: עמ”ש 9628 – 01 – 14 מיום 16 . 03 . 14 (פורסם בנבו).

מנגד, במסגרת הבקשה לסעד דחוף העוסק בעניין המזונות, ניתן לחייב את המשיב בסכום כספי המשקף את ייתקופת החיים” של הבקשה ליישוב סכסוך ולהאריך סעד זה, במידת הצורך, כסעד זמני עד למתן פסק הדין ראו: עמ”ש 52149 – 09 – 16 מיום 31 . 10 . 17 (פורסם בנבו) במסגרת תביעה למזונות ככל שזו תוגש בהתאם לסעיף 4 לחוק.
הטעם הרביעי, הבקשה לשמירת המצב הקיים נועדה לטעמי ילהקפיא מצב קייסיי במישור הרכושי. לפיכך, בקשה זו מתאימה לסעדים כגון מתן צווי עיקול, צווי מניעה, צווי איסור דיספוזיציה, צווי אנטון פילר וכדומה.
במילים אחרות, היה על המשיב להודיע לשוכר עד ליום +++ כי בכוונתו לממש את תקופת האופציה ומשעה שהדבר לא נעשה, נשמט הבסיס לטענה כי היה בכוונת הצדדים להמשיך ולהשכיר את הדירה.
זאת ועוד, על פי נספח ב-2 לתשובה, המשכיר דורש כי עקב הפיגורים בתשלומי השכירות, התשלום בגין תקופת האופציה יהיה שנה מראש. דרישתו זו לא מתיישבת עם לשון הסכם השכירות לפיה השכירות בתקופת האופציה תהא באותם התנאים בהם הושכרה הדירה בתקופת השכירות.
לפיכך, גירסת המשיב כי הצדדים לא התכוונו להמשיך ולשכור את הדירה היא גרסה מסתברת יותר ראו: ע”א 2989 / 95 קורנץ נ’ מרכז רפואי ספיר, פ”ד נא(4), 687).

רביעית, להסכם השכירות שני צדדים : השוכר והמשכיר. לפיכך, לא ניתן ליתן סעד המחייב את המשכיר להתקשר בהסכם השכירות עם המשיב שכן אין ליתן פסק דין הפוגע באינטרסים ממשיים של אדם כלשהו, מבלי שעמדתו נשמעה בבית המשפט ראו: עמ”ש 26944 – 10 – 17 מיום 27 . 03 . 18 (פורסם בנבו).
הדבר נכון ביתר שאת משעה שמכתבי הדואייל שצורפו לבקשה, מלמדים כי המשכיר אינו מוכן להשכיר את הדירה בתנאים שנקבעו בהסכם השכירות ובתנאים שנתבקשו בבקשה זו.
התוצאה היא כי הבקשה נדחית.
אין בדחיית הבקשה כדי למנוע מהמבקשת למצות את זכויותיה במסגרת הליך משפטי מתאים.

לאור התוצאה, המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 2 , 000 ₪. סך זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד לביצוע החיוב בפועל.
מתיר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, ט’ תשרי תשייפ, 08 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
פליקס גורודצקי, שופט