לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
התובע/נתבע:
האיש/האב ת.ז. 055315451 ע”י ב”כ עו”ד מורן גוהר
נגד
הנתבעת/תובעת:
האישה/האם ת.ז. 057831372 ע”י ב”כ עו”ד אירית רייכמן
פסק דין
1.

פסק דין זה עניינו הכרעה בשתי תביעות שהוגשו על ידי הצדדים: תהייס 64275 – 09 – 17 – תביעת התובע (להלן: “האיש”י או ייהאביי) לביטול סעיפים בהסכם הגירושין של הצדדים (להלן: “התביעה לביטול סעיפים בהסכם הגירושיןיי). תלה”מ 13939 – 12 – 17 – תביעת התובעת (להלן: “האישה” או “יהאסיי) לקביעת מזונות הבן הקטין (להלן: ייתביעת המזונותיי).
6
א.
רקע עובדתי והליכים משפטיים בין הצדדים
r
2.

הצדדים בני זוג לשעבר. הם נישאו ביום 15 . 3 . 1984 .
3.

לצדדים 3 ילדים משותפים. 2 בנים בגירים. בן צעיר, בן 10, —, יליד 15 . 9 . 2009 (להלן: “הבויי או ייהקטיויי).
4.

בחודש 12 / 2015 הוגשו על ידי האישה 3 תביעות לבית המשפט: מזונות, משמורת ותביעה רכושית (תמ”ש 44340 – 12 – 15 , תמ”ש 44289 – 12 – 15 ותמיש 44307 – 12 – 15 בהתאמה). במסגרת הליכים אלה פנו הצדדים לגישור בפני המגשרת עו”ד שרון ענבר. שני הצדדים היו מיוצגים לכל אורך הליך הגישור.
17 18 19
20
1 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
25.
האיש לא הוכיח כי במסגרת המשא ומתן הוסתרו ממנו במכוון פרטים רכושיים של האם.
26.
על כן אני קובעת כי נסיבות עריכת ההסכם היו בהתאם לגרסתה של האישה, כמפורט לעיל, אשר לא נסתרה על ידי האיש. כעת יש לבחון את נוסחו של הסכם הגירושין בכללותו בטרם בחינת כל אחד מהסעיפים להן עותר האיש לביטול.
נוסחו של הסכם הגירושין
27.
9
מנוסחו של הסכם הגירושין שאושר עולה כי הצדדים ציינו מספר רב של פעמים כי ההסכם הוא הסכם כולל ונערך בו איזון כולל של כל רכושם.
28.
עקרונות ההסכם צויינו במבוא להסכם הגירושין: “והואיל והאישה הגישה תביעה רכושית, תביעת משמורת ותביעת מזונות לביהמ”ש בתל אביב […] והואיל ובמסגרת הסכם זה מבקשים הצדדים להסדיר את כל הנושאים הכרוכים בגירושין, לרבות משמורת, חלוקת הזמנים עם הקטין, מזונות ומדור הקטין וענייני רכוש והכל כאמור בהסכם זה; והואיל והסכם זה נערך לאחר הליך גישור בפני עורכת הדין שרון ענבר וכל ההסכמות, ההצהרות וההתחייבויות נשוא הסכם זה נעשו על דעת שני בני הזוג;” (ההדגשות בקו – הוספו).
13 14 15
16
29.
20
מעקרונות אלו שהובאו במבוא להסכם ניתן להבין את התמונה הכללית שסבבה את חתימת הסכם הגירושין – תחילה הגישה האישה את תביעותיה לבית המשפט. טענותיה של האישה היו ידועות והונחו על השולחניי בטרם התחיל הליך הגישור. מתוך נקודת מוצא זו החלו הצדדים בהליך גישור, מעמיק ועל דעת שני הצדדים אשר בסופו הגיעו להסדר כולל אשר נועד להסדיר את כל המחלוקות אשר קיבל תוקף של פסק דין.
30.
25 26
בסעיף 62 להסכם הגירושין, הדגישו הצדדים כי ההוראות הרכושיות שלובות זו בזו ומבוצעות יחדיו : יימוסכם על הצדדים כי חלוקת הרכוש והכספים באיזון המשאבים בין הצדדים שלובים זה בזה ומבוצעים בכפוף האחד לשני. למען הסר ספק ולשם המחשה, מובהר כי האישה תישאר הבעלים הבלעדיים בדירה בי– ומחצית כספי הפנסיה בקג”מ, בכפוף לקבלת המגרש ב-.. לידי הבעל ויתרת התמורה מהדירה ב- — ויתרת הכספים והרכוש מכל מין וסוג שהוא כמפורט בטבלה.” (ההדגשות בקו – הוספו).

31. גם בסופו של ההסכם הצהירו הצדדים שורה של הצהרות המבהירות כי ההסכם סופי וממצה את כל המחלוקות ביניהם, כי ההסכמות שלובות זו בזו וניתנו בלא כל כפיה או לחץ : סעיף 132 – ימוצהר ומוסכם כי כל החיובים בהסכם זה שלובים זה בזהיי.
11 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
להוצאת חוות דעת אקטואר ושמאי בטרם הגיעו להסכמות בנוגע לרכוש. התרשמתי כי לא היה מדובר בהליך הגישור חפוז אלא הליך אשר התבסס על מחקר מעמיק ומפורט.
א
מ
א
38.
גם מעיון בכתבי התביעה שהאישה הגישה כנגד האיש בטרם החל הליך הגישור אל מול ההסכם הסופי שנחתם בין הצדדים ניתן לראות את התפתחות ההסכמות. מהראיות עולה כי במסגרת המויימ היה ויתור מושכל של האישה וכן של האיש. הסכם הגירושין הוא תוצאה של פשרה שבה כל צד לקח על עצמו גם חובות והתחייבויות, חלקן רכושיות וחלקן קשורות לקטין.
4 5 6
ב
30
ס
39.
10
אין מדובר בהסכם חד צדדי לטובת האישה. דרישותיה של האישה היו ידועות לשני הצדדים מאחר ובטרם הליך הגישור הוגשו תביעותיה של האישה. דווקא רצונותיו המוקדמים של האיש לא היו ידועים לאישה אולם התבררו במהלך הליך הגישור עצמו.
40.
14
15
יתרה מכך, חיזוק חיצוני לכך שהמצב הכלכלי של שני הצדדים דובר במויימ והיה נקודה מרכזית בהליך הגישור וכי ההסכמות בהסכם הגירושין היה מדובר בהחלטה מושכלת עולה מנוסחו הסופי של הסכם הגירושין ובו פירוט של רכוש הצדדים. בהסכם אין רק סעיפי איזון כלליים אלא טבלת איזון מפורטת מה הוא רכוש הצדדים והאיזון ביניהם.
16
17
41.
אם האישה הסתירה מידע מהותי וההסכם הגירושין נחתם בתנאים כה קיצוניים כפי שעותר להן האב, כיצד אין לאיש מחלוקת בכל הנוגע לבית המשותף שהועבר אל האישה? כיצד אינו עותר לביטול העברות כספים וקופות גמל שביצע אל האישה? מדוע אינו עותר לכך שיש לבחון האם יש מקום להעביר לאישה חלק מהחברה שהועברה במלואו על שמו של האיש, כאשר על פי דין לאישה זכות במחצית החברה. עולה תחושה כי האיש בחר בתביעה בגין אילו סעיפים להגיש תביעה לביטול ואילו לא. התנהלות זו מחלישה את טענותיו.
42.
30
העולה מבחינת לשונו של ההסכם כי הייתה התייחסות ברורה להיות הוראות ההסכם שלובות זו בזו והתקבלו על דעת שני הצדדים. נוסחו של ההסכם מפורט, מפורש ועסק בכל הסוגיות הקשורות לפרידת הצדדים בפירוט רב ביותר וכל הסדר קיבל התייחסות נפרדת, מפורשת וברורה.
סעיפי הסכם הגירושין אותם מבקש האיש לבטל בתביעה הנוכחית
13 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
49.
האישה הוכיחה את הפער המשמעותי אשר היה קיים ועודנו קיים בין הצדדים ובעיקר כי פער זה היה חלק מהמו”מ שניהלו הצדדים והמחלוקת ביניהם בעת עריכת הסכם הגירושין. גובה השתכרותה והטענות בנושא ידונו במסגרת תביעת האם להגדלת מזונות הקטין, אולם שוכנעתי כי פערי ההשתכרות היו נושא שנדון ובורר בעת הגישור בין הצדדים.
1 2 3
50.
9
שוכנעתי כי הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין הגיוניות וסבירות בהתייחס לרקע המשפחתי ולנסיבות המשפחתיות הספציפיות של הצדדים. אינני מקבלת את טענות האיש כי הסכמות הצדדים נגועות בחוסר שוויון או בחוסר סבירות. הבסיס להסכמות בין הצדדים היו פערי ההשתכרות בין הצדדים, כפי שהניחה האישה בתביעותיה שקדמו להליך הגישור. את בחינת ההסכמות של הצדדים יש לבחון בהתייחס לאספקלריה המשפחתית שלהם. טענות האיש לגבי חוסר שוויון וחוסר סבירות צריכות לקבל משמעות בהתייחס למשפחה זו. בעניין זה האיש לא נימק באופן מספק מה הוא חוסר השוויון ומה הוא חוסר הסבירות במערכת היחסים בין הצדדים וכחלק ממכלול ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בהסכם. האיש הסתפק בהעלאת טענות בעלמא, אך זה אינו מספיק בנסיבות עריכת הסכם זה.
11 12 13
14
15
51.
16

בתביעה הרכושית שהגישה האישה ובעקבותיו החל הליך הגישור (תמ”ש 44307 – 12 – 15 ) היא דרשה התחשבנות לגבי פערי השתכרות, מוניטין וכיוצייב. ניתן לראות בסעיפים 84 – 91 לתביעה הקודמת פירוט הנוגע לסעדים מבוקשים לגבי פערי ההשתכרות בין הצדדים :
17
“85. לאורך כל שנות הנישואין, במשך כ-32 שנים, התובעת התמקדה במרחב הביתי ודאגה למשפחה ולבית ואפשר לנתבע לעבוד ולפתח קריירה מפוארת בתחומו. 87. הנתבע הינו רואה חשבון במקצועו בעל תואר ראשון בחשבונאות מאוניברסיטת —, עובד בתפקיד ניהול בכיר בבנק —, בעל הכנסות גבוהות מאוד, אשר פרנסו את המשפחה לאורך כל שנות נישואי הצדדים. 88. כושר השתכרותו של הנתבע, ויכולתו לשמור על רמת חיים גבוהה מאוד, והכנסות בעתיד – הצטברו כולם בתקופת החיים המשותפת, והינם “נכסיי אשר המאמץ, זמן העבודה שהושקע, ההשקעות, הכישורים – נעשו ע”י הצדדים. 91. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת את נכסי הקריירה שצבר הנתבע, הבאים לידי ביטוי בפערים גבוהים ומשמעותיים בכושר ובפוטנציאל ההשתכרות של הצדדים, באופן שאיזון המשאבים לא יעשה מחצה ומחצה בהתאם לסמכות בית המשפט לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון.”
15 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
57.
1
2 3
4
במצב דברים הפוך, בו האישה הייתה מתחרטת על הסכמות שנתנה, תביעתה הייתה נדחית גם. כך למשל, לו שווי החברה שקיבל האיש במסגרת ההסכם היה עולה כעת בהרבה או שהאיש היה משקיע את הכספים שקיבל במסגרת איזון המשאבים וזוכה כעת לתשואה גבוהה בהרבה – האם אז הייתה זכאית האישה לבטל את ההסכמות –התשובה לכך היא בשלילה. ובאותו האופן אם נכס המקרקעין שקיבלה האישה היה באופן בלתי צפוי משנה את ערכו מהותית האם למי מהצדדים הייתה יכולה להעלות טענה לביטול? גם כאן התשובה היא שלילית. באותו האופן אם האישה הייתה מבקשת לקבל את כל הסכום עבור נכסי הקריירה בתשלום אחד, גם אז טענתה לא הייתה מתקבלת לאור ההסכמות הברורות בין הצדדים בעניין אופן ביצוע התשלום.
5
6
8
58.
כך גם הצדדים נתנו דעתם בסעיף 57 להסכם הגירושין לאירועים עתידיים כי יתכן ויקרו ונתנו דעתם מראש לכך שאירועים אלו לא ייחשבו כשינוי נסיבות: ייהצדדים מצהירים כי העובדה שהאישה תעבוד ותשתכר וכן העובדה שהאיש יצא לפנסיה מוקדמת, לא יהוו עילה לשינוי נסיבות בסכום המזונות יעילה להפחתת סכום המזונות.יי.
13
59.
16
הסכם מפורט אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין דורש יותר מאשר התחרטות הצדדים אשר רואים לפתע את ההסכם עליו חתמו כהסכם לא הוגן או לא צודק.
60.
19
האיש לא נתן הסבר מדוע בחר לעתור לביטול הסעיפים הספציפיים לגביהם הגיש את תביעתו, ולא לביטולם של סעיפים אחרים. התרשמתי כי האיש בחר את הסעיפים אשר אינם לרוחו.
20
61.
התרשמתי מטענות הצדדים, היקף הטענות בעניין וחקירת הצדדים כי סעיף זה, חיוב האיש בתשלום נכסי קריירה, הינה הסיבה המרכזית של האיש בהגשת התביעה לביטול סעיפים בהסכם הגירושין.
62.
לכל היותר ניתן לקבוע כי הדבר נכלל במסגרת ייטעות בכדאיות העסקהיי מצידו של האיש. למעשה משול הדבר לכך שאדם שחתם על הסכם מכר ובו נקוב סכום תשלום והוא מתחרט לאחר תקופה ומבקש כי כל ההסכם ישאר על כנו אך התמורה תופחת מאחר והדבר נראה לו הוגן יותר.
29
31
63.
יודגש, תחושותיו של האיש לגיטימיות. בייכ המלומדת של האיש שבה ומפנה וחוזרת ליסודות של צדק, שיוויון, הגינות וסבירות ומציינת כי התוצאה בהסכם אינה עולה עימם בקנה אחד. לכך יש לציין כי אין מדובר במצב שבו בית המשפט הכריע בטענות הצדדים אלא במצב בו
34
17 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
בכל חודש בתוכנית חיסכון בחשבון בנק אשר ייפתח, תוך 7 ימים מיום אישור ההסכם בבית המשפט על שם ההורים עם זכות חתימה משותפת להוצאת הכספים.”.

D ת A
70.
האיש עותר לביטול סעיף זה וטוען כי אין הגיון לכך שההורים יחלקו חשבון בנק יחד לאחר שהתגרשו זה מזה.
ס
71.
ב
סעיף 50 להסכם הגירושין קובע כי האיש יפקיד סך של 250 ₪ מדי חודש בתכנית חיסכון לקטין : יילקטין תוכנית חיסכון חשבון מספר –י, הבעל מפקיד סך של 250 ₪ בכל חודש. הבעל ימשיך להפקיד את הכספים. הוצאת הכספים תהא בחתימה משותפת של ההורים.י.
co ס
9
72.
האיש טוען כי יש להורות על ביטול סעיף זה מאחר וזהו סעיף בלתי שוויוני ומקפח וכן שולל את זכות האיש לתת מתנה לקטין כפי רצונו.
73.
14
15
סעיף 53 (ב)-(ג)-(ד) להסכם הגירושין קובע כי תשלומים מסוימים ישולמו על ידי ההורים בחלקים שווים לאחר הסכמה ותיאום מראש ובכתב: ימי הולדת, בר מצווה, רישיון נהיגה, משלחות ביייס, פסיכומטרי וכו’. כמו כן, נקבע כי אם האיש יקבל הטבה ממקום עבודתו, הוא יישא בתשלום קייטנות ושכר אוניברסיטאי עבור הקטין ואם לא יקבל את ההטבות הצדדים יישאו בתשלום בחלקים שווים (יצוין כי ישנם רק ס’ (ב) ו-(ג) בהסכם):
16 17

יב. תשלומים נוספים המפורטים להלן ישולמו על ידי ההורים בחלקים שווים ביניהם, אך ורק בתיאום והסכמה מראש ובכתב, טרם ההוצאה: ימי הולדת (במידה וההורים חוגגים במשותף) בר מצווה (במידה והיא בנוכחות שני ההורים) ובהתאם למספר האורחים של כל הורה, רישיון נהיגה, משלחות מבית הספר (כגון פולין), רישיון נהיגה, הוצאות עבור קורס פסיכומטרי והמבחן, תשלום עבור שכר לימוד אוניברסיטאי. מוסכם כי היה ותשלום שכר הלימוד באוניברסיטה תתקבל כהטבה ממקום עבודתו של האב, האב יישלם עבור שכר הלימוד ותשלום ההפרש (אם יהיה), ישולם על ידי הצדדים באופן שווה.
ג. מוסכם ומוצהר כי האב יישלם עבור קייטנות ושכר לימוד אוניברסיטאי, זאת בכפוף לקבלת ההטבה ממקום עבודתו. מוסכם כי האב לא ידרוש מהאם מחצית החזר התשלומים המתקבלים על ידי
19 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
80.
1
האיש טוען כי: יירכיבי ההסכם מלמדים כי היה עדיף לתובע אילו הייתה ניתנת הכרעה שיפוטית בעניינסיי. זו אינה טענה שניתן לקבלה.
81.
4
5
בעת הוראות בהסכמים, והסכמי גירושין בפרט, אין בית המשפט מחליט עבור הצדדים מה ההוראות הראויות שיש להסכים עליהם. כשם שאין בית המשפט קובע עבור הצדדים מה סכום המזונות הראוי והנכון לשלם במסגרת הסכם, כך אין בית המשפט מתערב בהחלטות הצדדים בכל הנוגע לחלוקת הרכוש, חלוקת הנשיאה בהוצאות הקטינים או בימים בהן הצדדים קובעים זמני שהות עם ילדיהם.
7
82.
11
שעה שההסכם אושר ובית המשפט שוכנע כי הצדדים חתמו על ההסכם מרצון חופשי תוך שהבינו את משמעותו ותוצאותיו – אין בית המשפט מתערב בתוכן ההסכמות של הצדדים כדרך כלל (אלא אם מדובר בהסכמות הנוגדות את תקנת הציבור, לא מוסריות, לא חוקיות, אינן יכולות להיכלל בהסכם וכדומה). גם אם הסכומים שנקבעו גבוהים או נמוכים יותר מהסכום שהיה נקבע על ידי בית המשפט שעה שהיה מתנהל הליך משפטי. מטבע הדברים לכל צד יש שיקולים שונים בנושאים שונים שעומדים על הפרק בעת פרידה וכל אחד מהצדדים עושה את שיקוליו הכלכליים והאחרים וכל אחד מהצדדים מגיע לפשרות בכל נושא ונושא.
12 13
14
16
83.
18
הדברים נכונים ביתר שאת לאחר שהצדדים קיימו את ההסכם וביצעו אותו ויישמו את הוראותיו הרכושיות השונות.
84.
22
עיון בהוראות הסכם הגירושין מוכיח זאת גם. ניכר מהוראות ההסכם כי כל צד עשה ייויתורים” וכל צד ייהרוויחיי מהוראות שונות. הסכם הגירושין מכיל בתוכו את האיזונים השונים בין טענות הצדדים וביטול חלק קטן מההסכם מפר את האיזון שנוצר על ידי הצדדים עצמם בהסכם.
85.
מטבע הדברים ישנם מצבים בהם יש צורך לשנות סעיף מסויים, כדוגמת שינוי גובה מזונות או שינוי המשמורת כאשר מי מהצדדים מוכיח שינוי נסיבות מהותי, אולם מדובר בשינוי נקודתי להסכם והשאיפה היא לשמור על האיזון הקיים בהסכם ככל הניתן.
86.
בכל הנוגע לטענות האיש כי הוראות ההסכם מונעות ממנו לתת מתנה – האיש טוען כי יש להורות על ביטול סעיף 49 ו-50 כי הן שוללות את זכותו של האיש לתת מתנה לקטין. האיש לא נימק טענתו זו כדבעי והתרשמתי כי טענה זו נטענה בעלמא.
31
21 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
92.
1 2
3
בכל הנוגע לטענת האיש כי אין הגיון כי לצדדים יהיה חשבון משותף ועל כן יש להורות על ביטול סעיף 49 להסכם, דין הטענה להידחות. אין מדובר בחשבון משותף לצורך התנהלות כלכלית משותפת אלא עבור שימוש ספציפי בקצבת הקטין מהמלייל תוך שיתוף פעולה בין ההורים. שיתוף פעולה בין הורים שנפרדו זה מזה הינו דבר מבורך ומקובל מאוד בנסיבות המתאימות לכך. הדבר משקף את הלך הרוח שהיה בין הצדדים בעת חתימת הסכם הגירושין כי יפעלו יחדיו לטובת הקטין אשר היה במשמורת משותפת ושוויונית של ההורים ויש לשאוף להשבת הלך רוח זה לטובתו של הקטין. יתרה מכך, מנגנון זה מביא שקיפות להתנהלות הצדדים, דבר אשר היה מצופה מהאיש להיות זה שחפץ בכך. אין די בחרטה של האיש על מנת לבטל סעיף זה.
4 5 6
1
8
93.
על כן אני דוחה טענות האיש ומותירה את סעיפים 43, 49, 50 ו-53(ב)(ג) על כנם.
94.
כעת יש לבחון האם יש להורות על ביטול סעיפי ההסכם שביקש האיש לבטל בגין עילות הטעייה, עושק וכפייה.
ד.
טענת ביטול סעיפי ההסכם בשל עילת הטעיה
95.
18
סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג -1973 קובע: יימי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, ייהטעיהיי – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.”י
19 20
96.
האיש טוען כי חתם על הסכם הגירושין היא בשל ייתכתיבי הכזביי של האישה אשר הציגה בפניו מצג לפיו אינה עובדת וללא כל מקור פרנסה ובשל כך חויב בנכסי קריירה.
97.
יצויין כי האיש לא פירט את רכיבי העילה ולא הוכיח את התקיימות הרכיבים הנדרשים. רק בשל כך ניתן לדחות את הטענה מבלי לדון בה, אולם גם לגוף הטענה – דינה להידחות.
98.
האיש לא הוכיח כי האישה הסתירה מפניו או הטעתה אותו באופן מכוון בנוגע למצבה הכלכלי וכושר עבודתה. האיש חי לצד האישה במשך כ-32 שנה, והיה מודע למצבה הכלכלי ולכך שלא פיתחה קריירה מסודרת.
23 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה יימ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1

105. הוכח כי התנהלות הצדדים בזמן אמת הייתה כי האיש היה אמון על פרנסת המשפחה והאישה הייתה אמונה על גידול הילדים וחיזוק הבית פנימה.

106. הגם שהאישה עבדה במהלך שנות הנישואין בזמנים כאלו ואחרים אין בכך כדי לעלות לכדי השקעה בבניית קריירה. האיש עובד מזה כ-30 שנה בבנק — וכיום הינו עובד בתפקיד בכיר בבנק. האיש לא הראה ולא נימק כיצד במקביל אליו פיתחה האישה קריירה מקבילה.
5
9 10
11 12

107. כך גם טענותיו של האיש כי האישה הסתירה את תמיכת אביה והתפטרה כחלק מהכנת התשתית להליכים המשפטיים נטענה בלא כל ביסוס מספק. האיש צירף לנספח י’ לסיכומיו את תצהיר אביה של האישה שניתן במסגרת הליך הגישור. תחילה יצויין כי תצהיר זה היה חסוי והיה אסור לאיש לצרפו. בתצהיר עצמו בכתוב בסעיף 3 כי הוא נרשם ייכתצהיר חסוי במסגרת הליך גישוריי. אולם, אם אבחן את התצהיר לגופו הרי שהוא מוכיח הפוך ממה שאיש טוען ומפריך את טענותיו. מהתצהיר עולה כי האישה עבדה אצל אביה במשך 11 חודשים בשנת 2015 והשתכרה כ- 4 , 825 ₪ לחודש. תצהיר זה מחזק את גרסתה של האישה – שהרי אם כך – המידע היה ידוע וגלוי בפני האיש במהלך הליך הגירושין ולא הוסתר ממנו. כמו כן, אין בעבודה במשך שנה אחת ובמשכורת זו (אשר נמוכה משמעותית ממשכורת האיש) בכדי להוכיח כי האישה הסתירה מידע.
13
14 15 16
17
18
19

108. בייל האיש המלומדת חקרה את האישה חקירה ארוכה וממושכת בנוגע לעבודתה אצל אביה (ראו: פרוטי מיום 4 . 3 . 19 , עמי 21, שי 5 – 9). וגם לאחר זאת, לא עלה בידיו של האיש לערער את אמינותה של האישה בעניין זה. שוכנעתי כי עבודתה של האישה אצל אביה הייתה העסקה נקודתית ועצם העסקתה היה ידוע לאיש במהלך הליך הגישור ואין בכך מידע חדש (ראו: פרוט’ מיום 4 . 3 . 19 , ימי 10, שי 9 – 16).
1
)
22
25

109. מאחר ומחומר הראיות לא עולה כי האישה הסתירה ורימתה את האיש, אין מדובר במצב של אי גילוי של עובדות אשר היה על האישה לגלותן לאיש טרם החתימה על ההסכם. האיש היה מודע למצבה הכלכלי של האישה ולדרישתה לפיצוי בגין פערי ההשתכרות ביניהם בעת חתימת הסכם הגירושין.

110. האישה העידה באופן מהימן על הקשיים שניצבו בפניה בחיפוש אחרי עבודתה הנוכחית: אחרי 32 שנה אני רק עכשיו מתוודה לעניינים האלה של הבנקים. זה קשה ברמות שחבל על הזמן. אני בת 56. את יודעת כמה זמן לקח לי למצוא את העבודה הזאת בגן הזה. המון המון זמן.” (ראו: פרוטי מיום 4 . 3 . 19 , עמ’ 19, שי 19 – 21).
25 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1

118. סעיף 17(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג -1973 קובע: “מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.”
119. בכל הנוגע לטענת האיש לכפייה, לא מצאתי ולו ראשית של כפייה ועל כן הטענה נדחית.
120. האיש לא הציג ולא פירט ולא הביא ראיות המעידות על כפייה המתייחסת לסעיפים אלה.
8
9
10

121. שוכנעתי כי טענות האישה בנוגע לפערי השתכרות גבוהים בין השניים, פערים אשר הוכח כי הם ממשיכים להתקיים גם כיום, ודרישת האישה לתשלום בגין נכסי קריירה בגין פערים אלו היה מונח באופן גלוי מראשית ההליכים המשפטיים בין הצדדים. טענות אלו, גם אם הוצגו כתנאי מבחינתה של האישה להגעה להסכם כולל, אינן מגיעות לכדי כפייה. כל צד מגיע למויימ עם דרישותיו, ובמהלך הליך המויימ מוצאים את עמק השווה ומגיעים לפשרות בכדי להגיע להסכם כוללני – בדיוק כפי שעשו הצדדים.
י 11
12
13
14

122. סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג -1973 קובע: יימי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.”
15 16
17
19
20

123. האיש טוען בכתב התביעה כי מצוקתו הייתה עקב כך שהאישה הטילה עיקולים על חשבונותיו, הפתיעה אותו בבקשתה לפירוק המשפחה והרחיקה אותו מילדיו. בכתב התביעה טען כי האישה התנתה את הסכמתה לביטול העיקולים בתמורה לתשלום חודשי לידיה כמבוקש בתביעה שהגישה, אולם לא חזר על טענותיו בנוגע לעיקולים בסיכומיו.
21

124. בסוף סיכומיו, בסעיף 20, טוען האיש כי: “התובע עבר מסכת ארוכה של אלימות נפשית וכלכלית קשה, הכפשות בביתו ובמקום עבודתו, נידוי וביזוי מצד ילדיו שלו ועוד. הנתבעת דחקה את התובע למצב שהיה מוכר את נשמתו למען מציאת מעט שקט, כך הוא נאלץ וממש נאנס להסכים לכל תנאי ללא בחינתו. הכל על מנת שיוכל להיחלץ ממערכת הנישואין הזו גם עם זה יעלה לו בוויתורים מרחיקי לכת”י.
30
31

125. האיש לא פירט באופן מספק את התקיימות תנאי סעיף זה. אין די בטענות אלה גם אם הן נאמרות מיידם ליבוי של האיש והוא משוכנע בהן. יש להוכיח הטענות בהתייחס למועד עריכת ההסכם וההגעה להסכמות בין הצדדים. על האיש היה להראות גרסה עובדתית מפורטת אולם הוא לא עשה כן.

126. האיש לא הראה כי היה במצב של מצוקה או חולשה שכלית או גופנית. 27 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר

135. האיש לא חזר על טענות אלו בסיכומיו וממילא לא הוכיח כי היה במצבו הבריאותי בכדי לעלות לכדי יימצוקהיי שגרמה לקשר סיבתי בחתימתו על ההסכם. האישה פירטה כי מצבו הבריאותי נותר איתן גם לאחר הניתוח שעבר, וממילא הניתוח היה מספר חודשים לפני תום הליך הגישור וחתימת ההסכם, ואין בו בכדי להשפיע על הליך גישור ממושך כפי שהתנהל בין הצדדים (ראו: פרוטי מיום 4 . 3 . 19 , עמי 50, ש’ 19 – 33 ).
5

136. הפירוט הרחב לעיל על הנסיבות לחתימת הסכם הגירושין מראה מויימ שנמשך זמן רב וכי ההסכם הינו תוצאה של פשרה מושכלת בין הצדדים.
11

137. בחינת הנסיבות וההסכמות הכוללות בעניינו אינה מעלה בסופו של יום כי האיש הוכיח בתביעה זו כי האישה ניצלה אותו. בחירה מושכלת במהלך המויימ להסכם גירושין אינה יכולה להוות ייניצוליי בהתאם לחוק החוזים.
12
13
14
15

138. כמו כן, האיש לא הוכיח קשר סיבתי בין חולשתו הנטענת להסכמתו לחתום על הסכם הגירושין.
16
18

139. גם בבחינת עילה זו חסר הסבר מצד האיש כיצד יכול לטעון כי עשקו אותו לחתום על החוזה, אולם הוא עותר לביטול סעיפים בודדים בלבד ולא לביטול ההסכם כולו.

140. גם בחינת תנאי ההסכם אינה מעלה כי ניתן לומר כי תנאי החוזה גרועים מהמקובל במידה בלתי סבירה.
24

141. במסגרת ההסכם בוצעה איזון מפורט וספציפי ברכוש הצדדים. כל צד הרוויח דברים אחרים והתפשר על אחרים.

142. האיש לא פירט מה הם התנאים הגרועים מהמקובל בהסכם שנחתם. כאמור לעיל, אין בית המשפט בוחן האם הוראות ההסכם הינם כפי שהוא היה פוסק, אלא האם הצדדים הגיעו להסכמות באופן חופשי וברצון. הוראות ההסכם היו ייצודקותיי בעיני הצדדים בעת עריכת ההסכם והאיש לא הוכיח מה השתנה בין מועד עריכת ההסכם והגשת תביעתו, למעט דברים אשר הינם בתחושותיו האישיות.
29

143. האיש מלבד תחושותיו הקשות כי המצב אינו הוגן לא הראה בראיות ובעדויות היכן נוצל או נכפה על ידי האישה לחתום על ההסכם או במה ההסכם נוגד את תקנת הציבור. אין מקום
33 34
29 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
13.

ביום 26 . 4 . 17 פנו הצדדים בשנית לבימייש במסגרת התביעה הרכושית הקודמת (תמייש 44307 – 12 – 15 ) וביקשו במשותף כי תחתם פסיקתא בהתאם לחוות דעת האקטואר ובהתאם לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני. גם בפניה זו היו הצדדים מיוצגים. בו ביום נחתמו הפסיקתות.
פ
ר
י ו
14.

ביום 18 . 7 . 17 הגיש האיש בקשה ליישוב סכסוך (יייס 41229 – 07 – 17 ).
15.
ס –
co ס

ביום 20 . 9 . 17 אושרו הסכמות זמניות של הצדדים ביחייס ותיק יישוב הסכסוך נסגר. בשאר הנושאים ציינו הצדדים כי הם חפצים כי הם יידונו בבימייש בהליך משפטי. הצדדים הסכימו זמנית כי המשמורת על הבן עוברת לאם, כי האב יראה את הקטין מדי יום שלישי ממסגרת ביהייס ועד למחרת היום לביהייס. עוד נקבע כי בחגי תשרי וחול המועד ישהה הבן אצל האם בלבד.
10
12
16.
13
14
15

ביום 28 . 9 . 17 הגיש האיש 3 תביעות: תלה”מ 64235 – 09 – 17 – תביעה להעברת משמורת הבן לידי האם ולקביעת זמני שהות עימו. תלה”מ 64275 – 09 – 17 – התביעה לביטול סעיפים בהסכם הגירושין. תלה”מ 64259 – 09 – 17 – תביעה לבחינה ופסיקת מזונות קטין בשמו של הקטין. בהמשך בהתאם להחלטה מיום 13 . 2 . 18 הוריתי על סגירתו של התיק למען יעילות הדיון ומניעת כפל תביעות לאור הגשת תביעת האישה לקביעת מזונות הקטין אשר הוגשה ביום 7 . 12 . 17 (תלהיימ 13939 – 12 – 17 ).
16
17
18
17.
21
04
25

ביום 13 . 2 . 18 ניתן פסק הדין בתביעת המשמורת שהגיש האב (תלהיימ 64235 – 09 – 17 ). לאחר דיון ארוך במעמד הצדדים נקבע כי משמורתו של הקטין תהיה אצל האם והאב יראה את הקטין פעם בשבועיים באמצע השבוע ביום ג’ בין השעות מתום המסגרת החינוכית של הקטין ועד השעה 20 : 00 , עת יחזירו האב לביתה של האם (להלן: “פסק הדין למשמורתיי). מעבר לכך סירב האב להרחבת זמני השהות, כמובא בפסק הדין: ייבדיון שהתקיים בפני ביום 24 . 1 . 18 שב התובע על הטענות שנטענו בכתב התביעה וכן השיב לשאלות ביהמ”ש כי הוא סבור שטובת הקטין הינה לראותו פעם בשבועיים למשך שלוש שעות, וכן כי בניגוד לדיווחי המסגרת החינוכית, לטעמו הקטין שמח ומאושר ולא חווה קשיים או מצוקה בחייו (ראו: פרוטוקול מיום 24 . 1 . 18 עמ’ 2 שורות 27 – 33 ועמ’ 3 שורות 5 – 8)… בדיקת בית המשפט עם האב האם היה רוצה לראות את הקטין בסופי שבוע או בימים אחרים נוספים או בתדירות רבה יותר, נענתה כי האב סבור כי זו טובתו של הקטין וכי הוא אב מעורב ושותף מאוד בחייו של הבן.”
26 27
28
30
31
3 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
משמורת משותפת על הקטין, כך שבנסיבות המתקיימות כיום יש להורות על הגדלת מזונות הקטין.
5 6

151. האם העמידה בכתב התביעה את צרכי הקטין בסך 4 , 458 ₪ לחודש ועותרת כי מלוא הסכום יושת על האב. כמו כן, האם העמידה את הוצאות המדור עבור הקטין בסך 2 , 072 ₪ לחודש ועותרת כי האב יישא ב-1 / 3 הוצאות המדור בסך 690 ₪ לחודש. כמו כן האם עותרת כי האב יחויב בתשלום מחצית הוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות של הקטין. בתצהירה ובסיכומיה העמידה האם את צרכי הקטין בסך 5 , 059 ₪. את הוצאות המדור העמידה האם בסך 1 , 903 ₪ כך שחלקו של האב הינו בסף 634 ₪ לחודש לשיטתה. בתצהיר משלים שהגישה האם היא טענה כי במהלך החופש הגדול הוצאות הקטין היו גבוהות יותר, כך למשל שיעורים פרטיים עבור הקטין היו בסך 1 , 200 ₪ למקצועות השוטפים וכן 1 , 400 ₪ עבור תגבור אנגלית. כמו כן, הקייטנה הייתה בעלות של 2 , 700 ₪.
10 11
14 15
16
17

152. האם טוענת כי האב ביקש כי הצדדים יסכימו על משמורת משותפת על הקטין בכדי להוזיל את גובה המזונות שסוכם בהסכם הגירושין, אולם בפועל הפר את הסכמות הצדדים בעניין הקטין ייואינו באמת חפץ לקשר עם הקטיןיי. בתצהירה טוענת האם כי האב מחזיר את הקטין לביתה בשעה 19 : 00 ולא בשעה 20 : 00 כפי שנקבע בפסק הדין למשמורת. כמו כן, לטענתה האב מבטל לעיתים אז זמני השהות תוך שאינו קובע מועד חלופי. בתצהיר משלים מטעמה טענה האם כי האב לא קיים את זמני השהות עם הקטין במהלך החופש הגדול. לטענתה האב נפגש עם הקטין פעמיים בלבד, כל מפגש לכשעתיים (ראו: סעיף 26 לתצהיר המשלים). האם עותרת להטלת קנס על האב בגין הפרת הסדרי השהות (ראו: סעיף 16, שם).
18 19
20

153. האם טוענת כי האב המכהן בתפקיד בכיר בהנהלת בנק ה–, משתכר כ- 40 , 149 ₪ לחודש. כמו כן, האב זכאי לבונוסים ולזכויות סוציאליים בשווי רב. בנוסף, לאב רכוש רב וכספים רבים שקיבל במסגרת הסכם הגירושין. בסיכומיה טענה כי האב גם מקבל משכורת 13 ומניות מהבנק המשולמות לעובדים.
29

154. האם טוענת כי האב זכאי להטבות כספיות ממקום עבודתו עבור הקטין, כמו השתתפות במימון קייטנות, השתתפות במימון צרכי לימודים, השתתפות במימון לימודים אקדמאיים והנחות רבות להצגות ופסטיבלים לילדים. אולם האב בוחר שלא לנצל הטבות אלו ייבמטרה מכוונת לפגוע בתובעת וכתוצאה מכך בקטין” (ראו: סעיף 28 לכתב התביעה).
30
33

155. האם טוענת כי היא עובדת בחצי משרה כסייעת ב— ומשתכרת כ- 3 , 322 ₪ בממוצע לחודש. לטענתה, לאור גילה וניסיונה הדל היא ממצה את פוטנציאל השתכרותה. כמו כן האם מקבלת 31 מתוך 49
34
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1 2
3

– 2 , 000 ₪ עבור נכסי קריירה ו- 2 , 000 ₪ עבור מזונות הקטין. האב העמיד את פוטנציאל השתכרותה של האם בהתאם לחוות דעת אקטואר שהגיש, בלפחות 9 , 258 ₪ נטו לחודש. בסיכומיו קיבל האב את טענותיה של האם כי משתכרת כ- 3 , 900 ₪ לחודש אולם טען כי יש להוסיף להכנסתה 3 , 456 ₪ עבור מזונות זמניים, 2 , 000 ₪ עבור נכסי קריירה וכן 4 , 500 ₪ מעבודת האם אצל אביה, ובסך כולל יש להעמיד את הכנסת האם בסך 18 , 865 ₪ לחודש. האב טען כי האם אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה מאחר ועובדת רק 4 שעות בשבוע (אולם לא חזר על גובה השיעור שיש להעמיד את פוטנציאל השתכרותה). האב טוען כי אין להפחית לאם הוצאות עבור מדור מאחר ומתגוררת בבית הצדדים אשר הועבר אליה במסגרת איזון הנכסים והיא אינה משלמת משכנתא בגין הדירה. זאת ועוד, שלטענתו האם והקטין מתגוררים עם בנם הבגיר והוא נושא בחלק מהוצאות המדור.

4 5 6 ה 7
9

161. האב טוען כי הסכמות הצדדים בקביעת מזונות הקטין בהסכם הגירושין נעשה בלא בחינת צרכי הקטין בפועל וכך יש לעשות במסגרת התביעה הנוכחית.
15
16

162. האב טוען כי האם העמידה את צרכי הקטין בסכומים מופרזים ובלא תימוכין להוצאות המבוקשות. האב טוען בתצהירו כי האם הרחיבה חזית בתצהירה ודרשה מזונות עבור רכיבים שלא נטענו בכתב ההגנה או בסכום גבוה מזה הנטען בכתב ההגנה, ביניהם תשלום עבור מוצרי היגיינה ותספורת, דמי כיס, ודרישה כפולה לתשלום עבור מועדונית והזנה לאחר תום שעות המסגרת החינוכית.
17
18

163. בכל הנוגע למדור הקטין, האב טוען כי אף ברכיב זה נדרשו סכומים מופרזים וכן כי האם מתגוררת בדירת הצדדים ללא עלות של שכייד או משכנתא. לטענתו, האם לא ציינה כי גם בנה בן ה-29 מתגורר עם האם והקטין ועל כן יש להפחית מחיובו של האב במדור.

164. לאב טענות בנוגע לנסיבות חתימתו על הסכם הגירושין, ובו ההסכמות על מזונות הקטין, אשר נידונו והוכרעו בתביעת האב לביטול הוראות ההסכם.
2.
דיון והכרעה

165. פסיקת בתי המשפט קבעה לאורך השנים, כי פסק דין למזונות איננו יוצר מעשה בית דין וניתן לשוב ולדון בו במידה שאירע שינוי נסיבות מהותי, בהשוואה למועד פסק הדין הקודם:
“[…] כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר
33 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
בחלקים שווים. כך גם נקבע כי הוצאות עבור אירועים מיוחדים כמו ימי הולדת, בר מצווה, רישיון נהיגה ועוד ישולמו בחלקים שווים על ידי ההורים. הוצאות אשר האב זכאי להטבה עבור הקטין ממקום עבודתו, ישולמו על ידו.
2

170. לאחר בחינת מכלול הנתונים והראיות שהוצגו בפני – דין התביעה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
E = = oo va a W
13
14

171. לאור פסק הדין למשמורת מיום 13 . 2 . 18 (תלהיימ 46235 – 09 – 17 ) הקובע כי משמורתו של הקטין תהיה אצל האם והאב יראה אותו פעם בשבועיים באמצע השבוע ביום ג’ בין השעות מתום המסגרת החינוכית של הקטין ועד השעה 20 : 00 , עת יחזירו האב לביתה של האם, ניתן לקבוע כי המדובר בקביעה שונה מן האמור בהסכם הגירושין שנערך בין הצדדים, וכן כי משמורת בלעדית של האם הינה בפועל שינוי נסיבות מהותי. זמני השהות בין האב לקטין צומצמו משמעותית והם כעת עומדים על מספר שעות בודדות בחודש – כ6 – 8 שעות בחודש בלבד, ללא לינה כלל.
15 16 17 18

172. שני הצדדים מסכימים כי התקיים שינוי נסיבות מהותי במשמורת הקטין, המצדיק בחינה מחודשת של נשיאת האב במזונות הקטין ומדורו.

173. ביום 13 . 2 . 18 נפסקו על ידי מזונות זמניים לקטין. במסגרת ההחלטה נקבע כי האב יישא במזונות הזמניים של הקטין בסך של 3 , 456 ₪ לחודש. כמו כן הוריתי כי הצדדים יישאו בחלקים שווים במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטין, לרבות טיפולי שיניים ואורתודנט. בקשת רשות ערעור שהגיש האיש על ההחלטה למזונות זמניים (רמייש – 1075 – 03 18) נדחתה ביום 24 . 4 . 2018 .

174. לצורך קביעת שיעור המזונות, פסיקת בתי המשפט מלמדת כי יש לבחון שלושה פרמטרים: צרכי הקטינים, יחס ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים ויחס חלוקת הזמן בו שוהים הקטינים אצל הוריהם (ראו: עיימ 1098 / 07 פלוני נ’ אלמוני, 31 . 8 . 08 , פסק דינו של כב’ הש’ שנלר. ראו עוד: עמיש 42513 – 09 – 14 א.ש. נ’ י.ש., 4 . 1 . 15 , פסק דינה של כב’ הש’ וילנר).
32 33
35 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
2 3

בקשת האם להוצאת חוות הדעת במסגרתה ציינתי כי האב לא הגיש את חוות הדעת בהתאם לתקנות 258יב(א) ו-(יב)(ז) ועל כן הוריתי על הוצאת חוות הדעת מתצהירו של האב. ביום 11 . 12 . 18 הגיש האב בקשה להגשת חוות הדעת בשנית אולם ביום 19 . 12 . 18 דחיתי את בקשתו תוך שציינתי כי: ייבגדרי מחלוקת זו אין מקום לקבלת חוות דעת מומחה על נושאים שבנקל ניתן לחקור לגביהם, להעלות טענות ובית המשפט יכריע על פי הראיות שיוגשו וממצאי מהימנותיי (ראו: בקשה 23).
4

181. גם בברייע שהגיש האב על ההחלטה למזונות זמניים, שב על טענתו כי: “יש מקום להעמיד את הכנסות האישה עפ”י פוטנציאל השתכרותה הריאלי והמקובל במשק, ולא עפ”י רצונה לעבוד ובאם לאו”י (ראו: סעיף 14 בכתב הערעור, רמיש 1075 – 03 – 18 ).
11
12 13 14
15
16

182. האם העידה באופן מהימן על הקשיים שניצבו בפניה בחיפוש אחרי עבודתה הנוכחית, גם בהתחשב בגילה, בניסיונה המקצועי ותעודות מקצועיות שיש לה: “אחרי 32 שנה אני רק עכשיו מתוודה לעניינים האלה של הבנקים. זה קשה ברמות שחבל על הזמן. אני בת 56. את יודעת כמה זמן לקח לי למצוא את העבודה הזאת בגן הזה. המון המון זמן.” (ראו: פרוטי מיום 4 . 3 . 19 , עמי 19, ש’ 19 – 21 ). (ההדגשות בקו – הוספו).
17
18

וכן בהמשך: “ש: אין עוד משהו הבנתי. וחיפשת עבודה בתחום? ת: בנושא הנדל”ן מאוד מאוד רציתי אבל מכיוון שהיום אני כבר אימא חד חד הורית, זה מאוד מאוד קשה. אני לא אלך על זה. ש: ולפני שהיית אימא חד הורית, כשהייתם במשמורת משותפת? ת: לפני שבכלל, חשבנו בכלל שנעשה אולי ביחד אבל זה לא הלך.” (ראו: פרוטי מיום 4 . 3 . 19 , עמ’ 22, שי 25 – 29 ).
29
30
31

183. על כן, שוכנעתי כי לאור גילה של האם ולאור ניסיונה המקצועי בעבר, האם ממצה את כושר השתכרותה. האב לא הציג ראיה היכן ובמה יכולה הייתה האם להרוויח יותר. העובדה כי בעבר האם עברה הכשרות בנושאים שונים מקצועית ולא עבדה בהם, גם לא בתקופת הנישואין, מחזקת את העובדה כי אין לה התמקצעות מסויימת שהיא בחרה באופן מכוון שלא למצותה. קרי אין מדובר באדם אשר בשל ההליכים המשפטיים הפסיק לעבוד, בחר לצמצם את משרתו, בחר להציג מצג שווא לגבי מצבו הבריאותי וכדומה. האיש לא הוכיח
32 33 34
37 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר

באותם חודשים. למה לך לעבוד אצלך אביך? יותר משתלם לך לא לעבוד,. אם את לא עובדת את מקבלת יותר כסף. ת: אז אני שוב חוזרת ואומרת. אם אני לא אעבוד, זה לא הסכומים שהוא ייתן לי. העזרה הייתה נקודתית על מנת שאני אוכל לתחזק את הבית. זה הכל.” (ראו: פרוטי מיום 4 . 3 . 19 , עמ’ 1020, ש’ 26 – 32 ).
9

187. האב לא הוכיח כי אביה של האם תומך בה באופן קבוע או מה שיעור התמיכה, וכי תמיכה זו יש להכלילה באופן קבוע בממוצע השתכרותה של האם כהכנסה נוספת. אני מוכנה להניח ולקבל כי אביה של האם מסייע לה. אך לא מצאתי, בפרט לאור העדר הוכחות על ידי האב, כי יש לייחס לתמיכה זו התחשבות כהכנסה קבועה של האם ולהוסיפה לממוצע הכנסותיה.
10
13

188. לממוצע הכנסותיה של האם יש להוסיף 2 , 000 ₪ אותם האם מקבלת מידי חודש עבור נכסי קריירה מהאב. מדובר בהכנסה קבועה שנועדה לצמצם את פערי ההכנסה בין הצדדים ועל כן יש להוסיפה להכנסות האם (ובהתאם היא תופחת ממוצע השתכרותו של האב).
17
18

189. אני דוחה את צורת חישוב הכנסות הצדדים שביצע האב, במסגרתו הוריד את דמי המזונות מהכנסתו והוסיף את המזונות להכנסות האם. חישוב זה יוצר עיוות משפטי ועובדתי. שהרי יש לבחון את מצב הצדדים ללא תשלומי המזונות ולא ניתן לראות בתשלומי המזונות כהכנסה אצל האם והוצאה אצל האב. תשלומי המזונות מהווים תשלומים עבור הוצאות וצרכי הקטין. ממזונות הקטין אמורה האם לשלם את הוצאות הקטין וצרכיו ולא הוצאות עבור עצמה. קביעת המזונות נעשית תוך בחינת הכנסות כל הורה וקביעת צרכי הקטינים ונלקח בחשבון מי נושא בהוצאות הקטינים.
20 21 22

190. על כן אני קובעת כי הכנסתה החודשית הממוצעת של האם הינה בסך 5 , 226 ₪ לחודש.
28 29

191. בכל הנוגע למדור האם – מאחר והאם והקטין מתגוררים בדירת הצדדים אשר עברה לבעלות האם במסגרת איזון הנכסים והאם אינה משלמת משכנתא עבור הדירה, לא מצאתי כי יש להתחשב בהוצאות המדור בבחינת הכנסתה הפנויה של האם. האם הוכיחה כי הבן הבגיר אינו מתגורר עימם (ראו: מוצג מדיון ביום 4 . 3 . 19 – הסכם שכירות של הבן הבגיר). ההתייחסות לנושא מדורו של הקטין בהתחשב בפערי ההכנסות בין הצדדים תידון להלן בצרכיו של הקטין וכחלק מהם.
30
31
39 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1
הכלכלי של הצדדים שניהם. יתרה מכך, הייתי מצפה שהמשיב הוא שיבקש לחשוף את מצבו הכלכלי במלואו על מנת לשכנע בטענותיו לגבי מצבו הכלכלי הכולליי.
.200

מעיון בתלושי המשכורת שהאב צירף לכתב התביעה, לתצהירו ולסיכומיו עולה כי האב השתכר כ- 29 , 951 ₪ ברוטו לחודש, 17 , 303 ₪ נטו לחודש ו- 16 , 790 ₪ סכום בבנק בממוצע לחודש.
4 5
.201
8
9
11

לכך יש להוסיף כי האב זכאי להטבות ממקום עבודתו. מעיון במכתב מבנק ה— מיום 17 . 7 . 18 בנוגע להטבות העובדים בבנק עולה כי האב זכאי לסבסודים שונים עבור מרכזי ספורט וכושר, אירועי תרבות, מימון שכר לימודים לעובדים, הטבות בביטוח חיים ובדיקות תקופתיות, שי בחגים ואירועים משפחתיים, סבסוד קייטנות וסל אבלים (ראו: נספחים 23 – 24 לאסופת המסמכים שהאם צירפה לתיק ביום 8 . 8 . 18 ). הטבות אלו מגיעים לחיסכון של מאות או לא אלפי שקלים בשנה. עם זאת צויין במכתב מבנק ה— כי הטבות אלו אינן בהכרח מנוצלות ע”י עובדי הבנק אלא נתונות לבחירת העובד.
12 13 14
.202
20 21
הצדדים נתנו דעתם בהסכם לכך שהאב זכאי להטבות אלו והוא ישתמש בהן לטובת הקטין. הטבות אלו נלקחו בחשבון במסגרת קביעת דמי המזונות בהסכם הגירושין אולם משאין האב מנצל הטבות אלו עבור הקטין בפועל, הדבר ילקח בחשבון בבחינת גובה המזונות החדשים שייקבעו. על כן הדבר יילקח בחשבון בתמונה הכוללת כשיקול להעלאת גובה המזונות אולם אינני מורידה מהכנסות האב בגין הטבות אלו.
.203
26
27
יצויין כי אין בימיש יכול לחייב את האב לממש את ההטבות אשר ניתנו לו במסגרת עבודתו לטובת הקטין, כפי שעותרת האם בסעיף 58(ד) לסיכומיה. כולי תקווה כי האב ינצל הטבות אלו לרווחתו של הקטין וישכיל להניח את הסכסוך בצד ולפעול לרווחת הקטין. עם זאת ובהתאם לסעיף 53 להסכם הגירושין, ככל שהאב ייבחר שלא לנצל את ההטבות ממקום עבודתו, ההורים יישאו בהוצאות במשותף.
28
29 30
41 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1

כן, אני קובעת כי יש להפחית מחצית מגובה המדור שמשלם האב, קרי יש להפחית סך של 2 , 450 ₪ לחודש מהכנסתו של האב.

211. אשר על כן, הכנסתו הפנויה הממוצעת של האב היא בסך 12 , 853 ₪ לחודש.
.212
6
7

יחס ההכנסות ונשיאה בפועל – הפערים בין הכנסות הצדדים הינם ביחס של 29 % – 71 % לטובת האב. לכך יש להוסיף לכך כי האם היא הנושאת באופן ישיר במלוא הוצאות הקטין, וכי לאב הסדרי שהות מינימליים ביותר עם הקטין.
צרכי הקטין
13
14
15

213. האם העמידה בכתב התביעה את צרכי הקטין בסך 4 , 458 ₪ לחודש ועותרת כי מלוא הסכום יושת על האב. כמו כן האם עותרת כי האב יחויב בתשלום מחצית הוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות של הקטין. הוצאותיה עבור מדור הקטין יפורטו בהמשך כרכיב נפרד ממזונות הקטין. בתצהירה ובסיכומיה העמידה האם את צרכי הקטין בסך 5 , 059 ₪. בתצהיר משלים שהגישה האם היא טענה כי במהלך החופש הגדול הוצאות הקטין היו גבוהות יותר, כך למשל שיעורים פרטיים עבור הקטין היו בסך 1 , 200 ₪ למקצועות השוטפים וכן 1 , 400 ₪ עבור תיגבור אנגלית. כמו כן, הקייטנה הייתה בעלות של 2 , 700 ₪.
16
17 18
21
22

214. האב טוען כי בעת קביעת גובה המזונות בהסכם הגירושין לא בחנו הצדדים את צרכי הקטין בפועל ויש לעשות זאת כעת. לטענתו, האם לא הוכיחה את מרכיבי תביעתה, תבעה רכיבים בסכומים מופרזים או בכפילות ועתרה לרכיבים אשר לא הופיעו כלל בכתב התביעה. האב טוען כי מבין רכיבי תביעת האם, היא הוכיחה הוצאות הקטין בסך של 799 ₪ לחודש בלבד, כולל חוג.
24

215. יצויין כי האב עותר להפחית מגובה המזונות בסך של 2 , 000 ₪ לחודש, שנקבע בין הצדדים בהסכם הגירושין בעת שהיו הצדדים במשמורת משותפת ושוויונית, לסכום של 1 , 000 ₪ לחודש במשמורת מלאה לאם ולזמני שהות של 6 – 8 שעות בחודש בלבד ללא לינה.

216. רמת החיים של הקטין – ניתן היה להיווכח מכתבי הטענות של הצדדים שניהם כי הקטין חי ברמת חיים בינונית עד גבוהה. על כך מעידים סכומי ההוצאות הנטענים והמבוקשים, הרכוש
31 32
43 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
1

223. לא שוכנעתי כי האם הרחיבה חזית ברכיבים להן עתרה בתצהירה ובסיכומיה. מדובר בצרכים סבירים של הקטין וכאמור ההוצאות נתמכו באסמכתאות והינם סבירים. האם צירפה פירוט כרטיס אשראי בו ניתן לראות תשלום בפועל עבור קופת חולים ייכללית’י.

224. בכל הנוגע לטענות האב בנוגע לרכיבים שנטענו בכפילות – אני דוחה את טענת האב כי מאחר והקטין אוכל את ארוחותיו במועדונית בגינה ישנו תשלום נפרד, יש להפחית מרכיב המזון לו האם עותרת בסך 1 , 000 ₪ לחודש. מדובר בסכום מינימלי עבור הוצאה בסיסית ביותר. בחישוב יומי מדובר בסך של כ-35 ₪ בממוצע ליום עבור מזון. על כן רכיב המזון נותר כפי שעותרת לו האם בסך 1 , 000 ₪ בחודש.
o va ura w
8
10
11
12

225. לעומת זאת, ולאור שהאם עובדת 4 שעות בלבד, אני קובעת כי היא זכאית לתשלום עבור מועדונית אחת בלבד ולא שתיים, בסך של 700 ₪ לחודש. האם טענה בחקירתה כי הבן הולך רק למועדונית פרטית ולא נתנה הסבר מניח את הדעת מדוע עותרת גם להוצאות עבור מועדונית והזנה מטעם ביהייס:
13
14
16
17

“ש: מה שעות הלימוד שלו במסגרת החינוכית? עד איזה שעה הוא לומד? ת: משמונה בבוקר עד 14 : 20 . ש: עד שתיים ועשרים. ומשתיים ועשרים לאן הוא הולך ? ת: למועדונית פרטית, למישהי בתוך הבית. ש: למישהי בתוך הבית! ת: כן. ש: אז הוא לא הולך למועדון, למשפחתון, לצהרון של הבית ספר? ת: לא. ש: הוא לא הולך לצהרון של הבית ספר? ת: לא. אף אחד כמעט לא הולך לשמה.” (ראו: פרוט’ מיום 4 . 3 . 19 , עמי 29, ש’ 12 – 21 ).
20
24
25
26
226. האב צודק כי לא ניתן לחייבו בכפל עבור 2 מסגרות אחר הצהריים.
27

227. האם תוכל לבחור האם לשלוח את הקטין למועדונית הפרטית או למועדונית והזנה במסגרת ביהייס.
30

228. יובהר, רכיב השמרטפות לו עתרה האם בסך של 700 ₪ נותר בעינו, שוכנעתי כי מדובר בסכום סביר לאור יחס זמני השהות והעובדה כי הקטין לן אצל האם בלבד.
34
45 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר

236. לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם, ולאור המפורט לעיל, אני קובעת כי צרכי הקטין הכוללים הוצאות עבור מזון, ביגוד, הנעלה, כל הוצאות החינוך למעט קייטנה (לגביה נקבע ההסדר בסעיף 53(ג) להסכם (תשלומים לבית הספר, ציוד לימודי, תלבושת אחידה, ספרי לימוד וכיוצ”ב), חוגים, שיעורים פרטיים, תרבות ופנאי, שמרטפות, טלפון נייד וכיוצ”ב נאמדים על ידי בסכום של 4 , 300 ₪ בחודש.
4 5 6

237. אשר על כן ולאחר התחשבות בגיל הקטין, במשמורת לאם וזמני שהות מינימליים לאב (יחס של 95 % – 5 % לטובת האם), תשלום הוצאות שוטפות של הקטין על ידי האם בלבד, פערי ההכנסה בין הצדדים ביחס של 29 % – 71 % לטובת האב, צרכי הקטין הכוללים שנאמדו בסך 3 , 900 ₪, רמת החיים של הקטין וההטבות להן האב זכאי ממקום עבודתו – אני קובעת כי האב יישא במזונות הקטין ביחס של 65 % , קרי בסך של 2 , 795 ₪ לחודש.
14
15
16 17
18

238. יובהר לעניין המחציות – האב אינו מחוייב במחצית הוצאות החינוך שכן אלו נכללות בסכום המזונות, אולם כן ימשיך לחוב בהוצאות המפורטות בסעיף 53 (ב)ו-(ג) להסכם הגירושין. כמו כן האם תישא בתשלום עבור קופת חולים בהתאם לסעיף 52 להסכם הגירושין והצדדים ישאו במשותף ביתר הוצאות הרפואיות בהתאם לסעיף 53 (א) להסכם.
19

239. בכל הנוגע למדור הקטין – האם העמידה בכתב התביעה את הוצאות המדור עבור הקטין בסך 2 , 072 ₪ לחודש ועותרת כי האב יישא ב-1 / 3 הוצאות המדור בסך 690 ₪ לחודש. בתצהירה ובסיכומיה העמידה האם את הוצאות המדור בסך 1 , 903 ₪ כך שחלקו של האב הינו בסף 634 ₪ לחודש לשיטתה. האב טוען כי האם הוכיחה את גובה המדור בסך של 283 . 9 ₪ לחודש.

240. האם צירפה לתצהירה אסמכתאות עבור הוצאות אלו (ראו: נספחים 53 – 54 ; 59 – 65 ; 77- 79 לתצהיר האם). שוכנעתי כי הסכומים להן עותרת האם הינם סבירים ומקובלים. האם אף הפחיתה במעט מהסכום לו עתרה בכתב התביעה.
27 28

241. הוכח כי הבן הבגיר אינו מתגורר עם האם (ראו: מוצג מדיון ביום 4 . 3 . 19 – הסכם שכירות של הבן הבגיר) ועל כן אני דוחה את טענות האב כי יש להפחית מחלקו של האב עבור חלקו של הבן הבגיר.
31 32

242. על כן אני מורה כי האב יישא ב-1 / 3 הוצאות הנלוות למדור עבור חלקו של הקטין בסך 634 ₪ לחודש. 47 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
3.
סיכום
248. אשר על כן, ולאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

249. דמי המזונות השוטפים והמדור יעמדו החל מחודש 10 / 2019 על סך של 3 , 429 ₪ לחודש. אין שינוי בשאר הוראות ההסכם. בפרט הצדדים ימשיכו לחוב במחציות בהתאם למנגנון שקבעו כאמור בסעיפים 52, 53(א)(ב)(ג) ו-54 להסכם הגירושין כחלק ממזונות הקטין.
250. הוצאות ההליך – לאור התוצאה אליה הגעתי בתביעה זו, כייא מהצדדים ישא בהוצאותיו.
14
251. המזכירות תסגור את התיק.
15
16
ניתן היום, ט”ז אלול תשע’יט, 16 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
1
18
תמר סנונית פורר, שופטת
49 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר
23.
האיש טוען כי מצוקתו הייתה עקב כך שהאישה הטילה עיקולים על חשבונותיו, הפתיעה אותו בבקשתה לפירוק המשפחה והרחיקה אותו מילדיו. לטענתו, האישה התנתה את הסכמתה לביטול העיקולים בתמורה לתשלום חודשי לידיה כמבוקש בתביעה שהגישה.
1 2
24.
5 6
האיש טוען כי הוראות ההסכם אינן סבירות וכי: “עיון בהסכם מגלה בבירור כי עסקינן בהסכם אשר כולו מלמד על עושק וקיפוח… הסכם הגירושין שנערך, רובו ככולו, לטובת הנתבעת בלבד, טובע בוויתורים מפליגים על כספו של התובע, ביטול זכותו להעניק מתנות שלא בהיבט המזונות הופכת לחובה… כמו גם קשירתו הכספית לנתבעת עד בגרותו של הקטין וכן סכום המזונות השערורייתי לקטין שעה שקבועה ומתקיימת משמורת משותפת מלאהיי (ראו: סעיף 19 לכתב התביעה).
10
25.
12
האיש טוען כי האישה הסתירה ממנו מידע מהותי בנוגע למצבה הכלכלי, ובפרט בנוגע לעבודתה אצל אביה.
14
26.
האיש טוען כי הגיש את תביעתו לביטול הוראות ההסכם יימיד לאחר שמצבו הנפשי השתפר”י.
15
16 17
תמצית טענות האישה
27.
18 19
האישה עותרת לדחיית התביעה על הסף. לטענתה, הסכם הגירושין הינו הסכם מקיף אשר הסדיר את מלוא המחלוקות בין הצדדים. ההסכם אושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין לאחר משא ומתן ממושך של חצי שנה באמצעות באי כוח הצדדים והמגשרת אליה הלכו הצדדים, ואין מקום לבטל או לסטות מהוראות ההסכם כיום.
28.
23
האישה טוענת כי תביעת האיש לביטול חלק מסעיפי ההסכם נגועה בחוסר תום לב, מנוגדת לעקרון סופיות הדיון ומהווה ניצול לרעה של הליכי משפט.
29.
האישה טוענת כי האיש היה ייבמצב נפשי תקיווי לאורך כל ההליכים וטענותיו בעניין זה הינן חסרות כל בסיס. האיש היה מיוצג לאורך כל הליך הגישור והיה פעיל לאורך הליכי המויימ עד להיווצרות ההסכם.
30.
30
האישה טוענת כי הוראות הסכם הגירושין בוצעו והושלמו ולא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.
31.
האישה טוענת כי החיובים בהסכם שלובים זה בזה ולא ניתן לשנות ו/או לבטל סעיפים מסויימים מתוך מארג הסעיפים שהוסכמו על ידי הצדדים. לטענתה, הוראות ההסכם אינן
34
5 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר

כורך סוגיות ממוניות במקרה דנן, כהסכם שאינו ניתן להפרדה לחלקים, שכן הסכם זה כולל התחייבויות שלובות זו בזו (ע”א 105 / 83 מנשה נ’ מנשה, פ”ד לח(4) 635, 640 – 639 ).

10. יובהר כי הסכם גירושין אשר מסדיר את מכלול היחסים בין בני זוג אינו דומה לעסקת מכר שבה חוברו מספר חוזים יחד במסגרת אחת (בכפוף לכוונת הצדדים אם אכן ראו בחוזה ככזה הניתן להפרדה (ראו די פרידמן ונ’ כהן חוזים (כרך ב’) עמודים 1119 – 1117 )). והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהסכם גירושין הכורך וקושר עניינים שונים, אשר ההסכמות לגביהן הן תוצאה של פשרה, תוך הסתכלות הצדדים על ההסכם כמכלול, מבלי שכל נושא בהסכם הגירושין מוגדר כחוזה נפרד שניתן להפרידו [ראו למשל בדברי כבי השופטת שטופמן בע”מ (ת”א) 119102 ח’ א’ נ’ ח’ מ’ (לא פורסם,
.[25.12.2003

כך אין לנתק בין ההסכמות בענייני הילדים ומזונותיהם לנושאים הרכושיים. ” (ההדגשות בקו – הוספו) ראו: עמיש 11337 – 06 – 10 פלוני נ’ פלונית, סעיפים 8 – 10 לפסק דינו של כב’ הש’ שנלר
17
.(29.4.12)
11.
20

כאמור לעיל, הצדדים חתמו על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 3 . 7 . 16 . במסגרת ההסכם הסדירו הצדדים את מכלול העניינים הכרוכים וקשורים בפרידתם, לרבות משמורת הקטין ומזונותיו וענייניהם הרכושיים.
21
12.
הסכם הגירושין הינו ארוך ומפורט ומונה 17 עמודים ועוד 6 עמודי נספחים.
13.
האיש עותר לביטולם של 4 סעיפים בלבד מתוך הסכם הגירושין (הכולל 133 סעיפים סהייכ), ולא לביטולו של ההסכם כולו.

14. האב עותר לביטולם של הסעיפים הבאים: י ביטול העברת קצבת הקטין מהמלייל לחשבון משותף של שני הצדדים. י ביטול חיוב האב בהפקדת 250 ₪ לתוכנית חיסכון לילד מידי חודש.
7 מתוך 49
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תהייס 64275 – 09 – 17 האיש נ’ האישה תלה”מ 13939 – 12 – 17 האישה נ’ האיש
בפני כב’ השופטת תמר סנונית פורר

המגשרת עו”ד ענבר שרון: זה תהליך גישור שבא בעקבות החלטת ביהמ”ש מיום 13 . 3 . 16 , פגישה ראשונה נערכה ביום 20 . 3 . 16 ופגישה שנייה ביום חמישי ב- 30 . 6 . 16 . הגישור נערך בפגישות משותפות ונפרדות בליווי צמוד ובשיתוף פעולה מלא של עוייד, התקבלו חווייד של השמאי מר עובדיה לנכסים. צירפנו להסכם חלק מהאיזונים וקיזוזים בטבלאות ובמסמכים. חשוב לי לציין, שהיו עוד קיזוזים ואיזונים שונים ונוספים שלא מופיעים, כגון קיזוז פיצויים של האישה בסך 63 , 500 ₪, שכ”ט ראשוני שהאיש לקח בסך 28 , 000 ₪ וקופת גמל של האישה ועוד. אני מציינת זאת כדי להבהיר שזה היה איזון כללי חלק נרשם וחלק אוזן ונתן את הסכום הסופי באיזון. אבל הצדדים יודעים וברור להם והם מסכימים שמעבר להסכמות שמופיעות בהסכם אין טענות, אין דרישות סגרנו הכל.
13
14
15
16
7
18

הגענו לסכום גלובלי של כ- 200 , 000 ₪ ומהסכום הזה חילקנו שכך שהאיש משלם את המשכנתא, את ההלוואות ואת יתרת החובה החלק של האישה. לכן, מה שנותר לקבל האיש משלם להאישה סך של 50 , 000 ₪ 4 ימים לאחר סידור הגט והשיק מופקד אצלי. לשאלת ביהמ”ש, הקיזוז בסעיף 74 איננו מתייחס לתשלום המזונות ותשלום נכסי הקריירה שמופיעים בסעיפים קודמים. בהסכם היו הרבה תיקונים והרבה הערות.
19
20
22
04

המבקשים: כל אחד מאתנו תיקן דברים לשביעות רצונו בהסכם. ” (ההדגשות בקו – הוספו) (ראו: תמייש 44307 – 12 – 15 , פרוט’ מיום 3 . 7 . 2016 , עמ’ 1).
20.
29

ב”כ האישה תיארה את ההליך הגישור וההסכמות בהסכם הגישור במהלך קדם המשפט בתביעות הנוכחיות: “בהמלצת ביהמ”ש הצדדים הופנו למגשרת המנוסה שרון ענבר שבחוכמה וברגישות הוליכה את הליך הגישור באינטנסיביות שנה. היו הרבה מאוד פגישות אצל המגשרת בנוכחות הצדדים ואף התובע נפגש באופן אישי עם המגשרת מספר פעמים היא ניהלה איתו שיחות טלפון ארוכות והוא היה מעורב באופן ששלח מיילים למגשרת והיה בישיבות 9 מתוך 49

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

המעורבים בפסק הדין 

באיזה תאריך פסק הדין פורסם?

מהו זמן פרסום פסק הדין?

error: תוכן זה מוגן !!