האם נגד האב

בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם תלה”מ 26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
לפני השופט שלמה אלבז, שופט בכיר
התובע – הנתבע – האב
האב ע”י ב”כ עוה”ד אברהם קורחוב
נגד
הנתבעת – התובעת – האם
האם ע”י ב”כ עוה”ד רוני כהן
ובעניין הקטין
ג’, יליד 2017
פסק דין

לפני דיון ב-2 תובענות: א. תביעה למשמורת שהגיש התובע בתמיש 28352 – 12 – 17 . ב. תביעה למשמורת שהגישה התובעת בתמיש 26619 – 12 – 17 .
4
לשם הנוחות, יכונו ההורים בשתי התביעות: ייהאסיי וייהאביי. הקטין, ג’, יכונה בשמו הפרטי, או ייהתינוקיי.
עובדות המקרה
1.
7 8
ה 9
האם גדלה ב…, בת בכורה למשפחה בת … ילדים. הוריה גרושים והיא נמצאת בקשר טוב עם שניהם. כשהייתה בת 12 עברה ניתוח מורכב להסרת גידול … וטיפולים כימותרפיים, שהותירו אותה עם פגיעה בקול וברגליים. למרות קשיים אלו, הצליחה האם לרכוש תעודת בגרות ותואר ראשון…, שירתה בשירות לאומי ועבדה ב…. עוד בטרם הלידה עזבה האם את מקום עבודתה, וככל הידוע אינה עובדת גם היום. האם מתפרנסת מקצבת נכות ונעזרת בעובדת זרה הסועדת אותה, ומסייעת לה בגידול התינוק.
10 11
12
2.
האב גדל ב… הוא בוגר תואר ראשון ב…, וכיום משרת בצה”ל בדרגת ….
1 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם תלה”מ 26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
31.
כבר עתה אציין שבהעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות דעת מומחה, לרבות תסקיר עוייס לסדרי דין, ייטה בית המשפט לאמץ את מסקנותיה. הדברים יפים אף ביתר שאת מקום בו מתרשם בית המשפט, כבמקרה דנן, כי העוייס לסדרי דין ביצעה את מלאכתה היטב, ואף כינסה וועדת תסקירים לצורך הדיון בסוגיית המשמורת.
1 2 3
ה 5

בבעיימ 27 / 06 פלוני נ’ פלוני ( 1 . 5 . 2006 ) קבעה כב’ השופטת ארבל: יימשהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו. אכן, בתחום רגיש, עדין ומורכב זה נדרש בית המשפט לגבש הכרעה עצמאית, תוך שהוא נעזר בחוות דעת הגורמים המקצועיים שמונו על ידי בית המשפט, בראיות נוספות אשר הובאו בפניו ואשר את המשקל שיש ליתן להן הוא בוחן, באמות המידה שהתווה המחוקק, בפסיקת בתי המשפט, ואולי יותר מכל – תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלהיי.
0
11
12
13
מסוגלותם ההורית של האם והאב
14
32.

האם במקרה שלפנינו מתמודדת עם נכות בשיעור 100 % . בעת הדיון במהלך שהותו של ג’ בבית החולים, הביע הצוות הרפואי את התרשמותו שהאם אינה מסוגלת לטפל בג’ לבדה. כך, לדוגמה, עולה מהדויים מיום 31 . 10 . 2017 שהאם סירבה להחליף לג’ חיתול, בטענה שאינה יכולה לעשות זאת ללא עזרה (ראו גם דויים מיום 2 . 11 . 2017 ; פרוטוקול מיום 12 . 11 . 2017 , עמי 9, שורות 21 – 17 ). עוייס בית החולים העידה, גם היא, שהאם יכולה לטפל בג’ ייכאשר יש עוד ידיים אבל היא לא יכולה להרים אותו לבד, היא לא יכולה לקלח אותו, היא לא יכולה ללכת איתו ביד ולתת לו בקבוקיי, (שם, עמ’ 8, 5 – 4).
15 16 17 18
20
21
33.
22
23
24

בסמוך לאחר שג’ שוחרר מבית החולים לבית האב, החלה האם לקבל סיוע ממטפלת זרה, המתגוררת עמה בביתה. העוייס לסדרי דין, אשר פגשה במטפלת, מספר פעמים, התרשמה ממנה לחיוב והביעה דעתה שלמטפלת יכולות טובות ורגישות גבוהה לצרכיה של האם ולצרכיו של ג’ (תגובת הענייס לסדרי דין מיום 27 . 2 . 2017 ). העוייס אף ציינה, שהתרשמה שבסיוע המטפלת, מסוגלת האם להעניק לגי טיפול טוב, שאינו נופל מהטיפול שיש ביכולת אם שאינה מתמודדת עם מוגבלות להעניק לו, ( 4 . 11 . 2018 , עמי 12, שורות 19 – 10 ).
25
26
27
11 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם
תלהיימ

26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
שיתוף פעולה עם הגורמים המטפלים בג’ ובמשפחה
38.

מהעדכונים שהונחו לפני, עולה הרושם שקיימת דאגה ממשית להתפתחותו התקינה של ג’, ששולב, לאחרונה, במעון היום השיקומי …. מאבחון שנערך לגי על ידי רופא נוירולוג, פיזיותרפיסטית, קלינאית תקשורת, פסיכולוגית התפתחותית ומרפאה בעיסוק, עולה שקיים עיכוב משמעותי בהתפתחותו הקוגניטיבית והשפתית של ג’, כמו גם בהתפתחות המוטורית (עדכון מיום 24 . 10 . 2018 ).
2 3 4
39.

חרף ההמלצות שנתנו למשפחה מטעם העוייס לסדרי דין וגורמי מקצוע נוספים, גי לא שולב באופן מידי במעון יום שיקומי. העיכוב נבע מסירובה של האם לאפשר את רישומו של ג’י למעונות שהומלצו על ידי העוייס לסדרי דין, עד שתובטח לה קבלת משמורת מלאה על ג’ (ראו שם; תגובת האם מיום 2 . 1 . 2019 , נספח א’; עדכון מיום 24 . 1 . 2019 ).
9
40.
11 12
13

אני מקבל את טענות האם שגם טרם הסכימה לשלב את ג’ במעון היום השיקומי, היא הביעה דאגה כלפיו וכלפי מצבו ודאגה לשלבו בטיפולים אחרים, מטעם קופת החולים. טיפולים אלו אכן הביאו לשיפור מסוים במצבו של ג’, כפי שעולה מעדכון העוייס לסדרי דין מיום 8 . 1 . 2019 , אולם, לאור החשש הכבד שהופנה ביחס למצבו של ג’ במישורים נוספים, והחשש הממשי שהיה קיים באותה העת לגרימת נזק ארוך טווח (ואף בלתי הפיך) לגי, אם לא ישולב בדחיפות במעון יום שיקומי, אני נוטה לאמץ את התרשמות העוייס לפיה האם אינה מסוגלת להפריד בין טובתו של ג’י לבין הקונפליקט הזוגי המתמשך עם האב. לא יהיה זה מוגזם לקבוע שבאותה סיטואציה, שנמשכה מספר חודשים, הייתה האם מוכנה להקריב את הדאגה לשלומו של ג’ לשם הבטחת קבלת המשמורת עליו.
14 15 16 17
41.
20 21
אף שג’ כבר שולב במעון יום שיקומי, מצבו עדיין רגיש ומורכב, ומחייב שיתוף פעולה הדוק בין ההורה המשמורן לבין רשויות הרווחה והגורמים המטפלים בגי ובמשפחה. התנהלותה הלא-קופרטיבית של האם בהקשר זה מעמידה, בעיני, ספקות בנוגע למוטיבציה המניעה אותה בדרישתה לקבלת המשמורת הבלעדית על ג’, ומכל מקום – עומדת בסתירה מוחלטת לטענותיה בדבר טובת הקטין.
22
23
הקשר בין ההורים ובינם לבין גי
42.

עולה, שעל אף הזמן הרב שחלף מאז שהאם והאב נפרדו, היחסים ביניהם עדיין גרועים במיוחד ומתנהל ביניהם סכסוך קשה. לא פעם הובעה דאגה שתוצאות הסכסוך משפיעות 13 מתוך 19
26 27
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם תלה”מ 26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
.47
1
2

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה שקביעת האם כמשמורת בלעדית עלולה לפגוע בקשר של ג’ עם אביו ואף לעמוד בניגוד לטובתו: כזכור, גי שהה אצל האב במשך תקופה ארוכה לאחר ששוחרר מבית החולים, מה שקבע אותו בפועל כמטפל העיקרי בג’. ניתוק – ולפחות: שינוי אופיו – של הקשר בין האב לבין ג’ עשוי, להיות מנוגד לטובת הקטין. אני סומך מסקנתי זו בין היתר על דברי העוייס לסדרי דין לפיהם ייהילד רגיל לישון אצל האבא שלו, זה לא רק השינה, אלא פעולות לפני השינה האכלה, זה זמן האיכות שבונה את הקשר בין הילד להורהיי, ( 4 . 11 . 2018 , עמי 16, שורות 6 – 5).
3 4 5 6
.48
8 9
בהקשר זה, ראוי להזכיר את המלצות ייוועדת שניטיי – וועדה ציבורית שמונתה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, משנת 2005. חברי הוועדה סברו שבכל הנוגע למימוש האחריות ההורית, טובת הילד צריכה להיות שיקול – על מנחה, ולא רק שיקול מרכזי. בשל כך, המליצו לבטל את חזקת הגיל הרך ולקבוע 7 אמות מידה שיהא על בית המשפט לשקול בבואו לקבוע הסדר הורות, והן:
10
11
12
א. צרכיו ההתפתחותיים והמשתנים של כל ילד ;
13
ב. רצון הילד;
14
ג. נכונותם של ההורים לשתף פעולה למימוש האחריות ההורית;
15
ד. זכותו של הילד לקשר משמעותי עם שני הוריו ;
16
ה. כישוריו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית;
17
ו. המידה שבה טיפל כל אחד מההורים בילד לפני המשבר;
18
19

ז. זכותו של הילד לקשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר;
20
49.
21
אף שהמלצות הוועדה לא התקבלו בחקיקה ובמצב המשפטי הקיים היום חזקת הגיל הרך שרירה וקיימת, נראה לי שאמות המידה שהציבה הוועדה בנוגע לטובת הילד יכולות לסייע לבחינת ההסדר הראוי של משמורת בגיל הרך במצבים מתאימים ומיוחדים כמצבו של ג’.
22
23
15 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם
תלהיימ

26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
53.
שימור הקשר עם האב, שטיפל בג’ ושימש דמות משמעותית בחייו מהרגע שנולד, הטיפול המסור והראוי לציון שנתן לו בבית החולים והעובדה שליווה אותו לבדו מעת שחרורו מבית החולים ועד לבניית הקשר עם האם, חיוני גם מהטעמים של מימוש זכותו של ג’ לקשר משמעותי ואישי עמו. כפי שציינתי, התרשמתי שהאם לא מביעה נכונות לאפשר לאב לקחת חלק פעיל ומשמעותי בגידולו של ג’, ולא מכירה בחיוניות הנוכחות שלו בחייו של ג’, לצורך הבטחת התפתחותו התקינה. לעומתה, האב נכון היה לשתף עם האם פעולה לצורך מימוש האחריות ההורית המשותפת שלהם על ג’ והביע חרטה על התנהלותו כלפיה בהקשר זה בתקופה שלאחר שחרורו של ג’ מבית החולים. האב הסיע את גי לבית האם על מנת להבטיח את המפגשים בינה לבין ג’, ואף פעל לצמצום הסכסוך ביניהם במספר הזדמנויות, תוך שהוא נעזר בגורמי הרווחה המלווים את המשפחה.
1 2 3 4 5 6 7 8 9
54.
במאמר מוסגר, אבקש להעיר שהתנגדותה של האם למשמורת המשותפת אינה מובנת לי : גם לו הייתי קובע שמוענקת לאם משמורת בלעדית, ממילא יש צורך במעורבות האב והסכמתו, כאפוטרופוס טבעי לגי, בכל החלטה רלוונטית לגידולו ולחייו – מקביעת מקום המגורים, קביעת המוסד החינוכי ועד לקבלת טיפול רפואי ובכל עניין מהותי בחייו.
11 12 13
סוגיית זמני השהות
55.

שני ההורים התנגדו להמשך ההסדר הקיים בעניין חלוקת זמני השהות. האב הביע רצון לאמץ את ההסדר שהוצע על ידי העוייס לסדרי דין מיום 28 . 5 . 2018 , ואילו האם הביעה רצון לחלוקה יסבירהיי יותר, כדבריה, של זמני השהות, באופן שימנע מג’ להיות יקרועיי בין מספר בתים.
16 17 18
56.
20 21
החלטתי לאמץ את המלצת העוייס לסדרי דין בנוגע לחלוקת זמני השהות: בשל גילו הצעיר של ג’ ומצבו המורכב יש לו צורך בקשר מיטיב ויציב עם שני הוריו. חלוקת זמני השהות השוויוניים, כפי שהוצעו על ידי העוייס, מצמצמת את המעברים התכופים של ג’ מבית לבית ומאפשרת לשני ההורים לשמר את הקשר המטיב שלהם עמו. כפי שציינתי לעיל, אני מתרשם שחלוקה זו מוצדקת מנימוקים של טובתו של ג’.
23
57.
לאור החשש הכבד שהובע בנוגע להשפעות הסכסוך בין ההורים על ג’, אני מורה לשני ההורים להשתתף בתיאום הורי. כולי תקווה, שכעת משנתנה החלטה בנוגע למשמורת והסדרי השהות, יוכלו ההורים להתעלות מעל למחלוקות העבר, לפעול להשלמה עם
25 26 27
17 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם

תלהיימ 26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
ט. המזכירות תואיל לסגור את שני התיקים.
–
א
ט
ניתן היום, כ”א אב תשעייט, 22 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
ב
שלמה אלבז, שופט בכיר
הערת העורך: על מנת לאפשר את פרסום פסק הדין, הוסרו ממנו שמות ופרטים מזהים ונערכו בו תיקוני לשון מזעריים.
אטומי מי מון, ;
7
19 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם

תלהיימ 26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
ב. האם אינה משתפת פעולה עם גורמי הרווחה המטפלים בג’.
11.

בהמשך, חזר בו האב מדרישתו להיקבע כמשמורן יחיד וביקש ליישם את המלצות העוייס לסדרי דין ולהורות על משמורת משותפת, זאת מנימוקים של טובת הילד (סיכומי התובע בתלהיימ 28352 – 12 – 17 ).
2 3
12.
האב מעוניין בחלוקה שווה של זמני השהות, על פי ההסדר שהוצע על ידי העוייס לסדרי דין ועל ידי שירותי הרווחה.

O E תco N U ס
טענות האם
13.
האם מעוניינת בקבלת משמורת בלעדית על ג’, זאת מהנימוקים הבאים:
א. תביעת האם מוצדקת מכוח חזקת הגיל הרך.

ב. מאז שוחרר ג’ מבית החולים והמשמורת הזמנית ניתנה לאב, האב מידר אותה מכל מידע או טיפול בנוגע לג’ וניסה להרחיק ביניהם. האב המשיך לנהוג בצורה זו גם לאחר שניתנה החלטה בעניין ע”י בית המשפט ובניגוד להמלצות הרווחה.
10 11
12
ג.
האם מסוגלת לספק לג’ בית חם ואוהב, ולהעניק לו את כל צרכיו. אציין, שבטענה זו מתבקשת האם להסתמך על עדות העוייס לסדרי דין לפיה נכותה אינה פוגעת במסוגלותה ההורית.
13 14
ד.
בשל עבודת האב כאיש קבע, אין הוא מסוגל לטפל בג’ כראוי.
14.

בסוגיית חלוקת זמני השהות, האם מבקשת שיקבעו זמני שהות סבירים בהם יוכל ג’ לשהות עם אביו בהתאם להחלטה שיפוטית (סיכומי הנתבעת בתלהיימ 28352 – 12 – 17 ). אציין, שבעבר התנגדה האם נחרצות לאפשר לג’ ללון אצל אביו, (תסקיר מיום 28 . 5 . 2018 ).
17 18
3 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם תלה”מ 26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
.20
במאי 2018 המליצו גורמי הרווחה והעוייס לסדרי דין לשנות את זמני השהות בהתאם להסדר אותו אציג בהמשך. לצערי, עקב העדר התקשורת בין ההורים הסדר זה אינו מיושם כיום, וג’ ממשיך לעבור מידי יום מביתו של הורה אחד לביתו של ההורה השני.
1 2
תסקירים, עדכונים והערכות גורמי טיפול
.21
ה
לבקשתי, הוגשו במהלך הדיונים מספר תסקירים שערכה העוייס לסדרי דין, והתקיימו מספר וועדות שכונסו בנוגע למשפחה בלשכת הרווחה במועצה האזורית מטה יהודה. הצורך בהגשת התסקירים והעדכונים נבע מהדאגה למצב ההתפתחותי של גי והשלכת הסכסוך הקשה בין ההורים על הטיפול בו והדאגה לענייניו.
5 6 7
.22
9
ראויה לציון העוייס לסדרי דין, הגב’ סוזן כהן, ממחלקת הרווחה במועצה האזורית מטה יהודה, אשר פנתה לבית המשפט פעמים רבות, אף מיוזמתה, על מנת לעדכן ולהתריע על מצבו של ג’, על הצורך בשינוי גישת ההורים ושילוב ידיים כדי למנוע סיכונים ופגיעה בלתי הדירה במצבו. אציין שבכל מהלך שנות כהונתי כשופט משפחה, מאז שנת 2002, לא זכורה לי מעורבות תכופה ואחראית כל כך של עוייס לסדרי דין.
10 11
23.
להלן אסקור את התסקירים, הדיווחים וההמלצות:
15
16

א. עדכון לשכת הרווחה במועצה האזורית מטה יהודה מיום 30 . 11 . 2017 : העדכון הוגש לצורך הסדרת הקשר בין ג’ לבין האם, לאחר שהמשמורת הזמנית נמסרה לאב. העוייס לסדרי דין התרשמה שלשני ההורים יש מסוגלות הורית תקינה, וכי שניהם רוצים בטובתו של ג’. עוד הוסיפה שהתרשמה שגם העובדת הזרה, המסייעת לאם לטפל בתינוק בזמן שהוא שוהה בביתה, עושה את עבודתה ברצינות ובמסירות.
17

בסוגיית הקשר בין ההורים, הביעה העוייס התרשמותה שהאם שקועה מאוד בסכסוך עם האב, מה שפוגם, לגישתה, ביכולתה להתחבר לג’ ולצרכיו. העוייס סייגה מסקנה זו נוכח האפשרות שהתנהלות זו של האם היא טבעית, ומושפעת מהמשבר המורכב שחוותה בתקופה זו, הכולל התמודדויות פיזיות ורגשיות מורכבות (הריון בסיכון גבוה, לידה מוקדמת, אובדן ילד, פרידה מבן זוג ועוד). עוד הביעה התרשמותה שמאז שג’ שוחרר מבית החולים ונמסר למשמורתו הזמנית של האב, התקיימו מפגשים קצרים ובודדים בלבד בין האם לבין התינוק, ככל הנראה בשל חוסר יכולתם של ההורים להגיע להסכמה בנוגע לשעות המפגשים ומקומם. 5 מתוך 19
20 21 22 23 24 25
26
27
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם
תלהיימ

26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
1
לקבל משמורת מלאה על ג’, במסגרתה ישהה ג’ אצל האב לזמן קצוב, ללא לינה. שני ההורים התנגדו להמשך ההסדר הקיים, בו ג’ עובר מבית לבית בכל 24 שעות.

בדומה להמלצת העוייס בתסקיר מיום 2 . 1 . 2018 , המליצה הוועדה להעניק משמורת משותפת לשני ההורים, גם אם באופן זמני, עד להכנת תסקיר נוסף בנוגע לתפקודם. עוד הומלץ לחלק את זמני השהות באופן הבא:
3 4
D
6 7 8

1) בשבוע הראשון ג’ ישהה מיום ראשון בשעה 8 : 00 בבוקר ועד ליום שלישי בשעה 18 : 00 בערב בבית האם, וכן מיום חמישי בשעה 18 : 00 ועד ליום ראשון שלאחריו בשעה 8 : 00. מיום שלישי בשעה 18 : 00 ועד ליום חמישי בשעה 18 : 00 ישהה ג’ אצל האב. 2) בשבוע השני ישהה ג’ מיום ראשון בשעה 8 : 00 בבוקר ועד ליום שלישי בשעה 18 : 00 בערב בבית האב, וכן מיום חמישי בשעה 18 : 00 ועד ליום ראשון שלאחריו בשעה 8 : 00. מיום שלישי בשעה 18 : 00 ועד ליום חמישי בשעה 18 : 00 ישהה ג’ אצל האם.
10
11
12
13
14
עוד הומלץ, בהסכמת ההורים, שלא לשלב באותו שלב את ג’ במעון יום, בשל מצבו הרפואי וההתפתחותי.
15
16
17 18
19

ה. מהעדכון מיום 24 . 10 . 2018 עולה שהסכסוך בין ההורים החריף ולמרות ההמלצות שניתנו בעדכון הקודם, המשיכו ההורים לקיים את הסדר השהות הזמני, לפיו ג’ עובר מבית לבית כל 24 שעות. יצוין שמהעדכון מיום 28 . 5 . 18 עולה שההמלצה על ההסדר האמור הייתה המלצה זמנית וחריגה אשר נועדה לחזק את הקשר של התינוק עם אמו והיה ברור שלטווח הארוך לא תטיב עמו. העוייס הבהירה שעיקר הקושי נבע מהתנגדות האם לשתף פעולה עם האב ועם גורמי הרווחה, ועמידתה על דרישתה לקבל משמורת קבועה ובלעדית על ג’. עורכת התסקיר חזרה על המלצותיה בנוגע לכינון משמורת משותפת בין ההורים ובנוגע לחלוקת זמני השהות, כפי שאלו הוצגו בעדכון מיום 28 . 5 . 2018 .
20
21 22
24 25
עוד המליצה לשלב את ג’ במעון יום בהקדם האפשרי, לאור העיכוב ההתפתחותי בו הוא שרוי. מעדכון זה ניתן ללמוד שהאם התנתה הסכמתה לשלב את ג’ במעון יום שיקומי רק כאשר תוענק לה משמורת בלעדית. העו”ס הביעה עמדתה שלאור עמדה זו יתכן שיהיה צורך לשלב את ג’ במעון יום שיקומי בצו שיפוטי.
7 מתוך 19
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
22 אוגוסט 2019

תלה”מ 28352 – 12 – 17 האב נ’ האם תלה”מ 26619 – 12 – 17 האם נ’ האב
נסיבות חריגות הסותרות את חזקת הגיל הרך ומצדיקות קביעת משמורת משותפת של שני ההורים על ג’. כפי שיובהר בהמשך, החלטתי להתנות את הסדרי השהות בהשתתפות ההורים בתיאום הורי.
1 2
חזקת הגיל הרך
.25
רבות נכתב בנוגע לחזקת הגיל הרך ומעמדה הראוי בחברה המודרנית: בחזקה זו, המעוגנת בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, נקבע שבמצב בו קיימת אי-הסכמה בין ההורים בנוגע למשמורת, יעניק בית המשפט לאם את המשמורת על קטינים עד לגיל 6, מלבד במקרים בהם סיבות מיוחדות המצדיקות הסדר אחר בסוגיה, ובלשון החוק:
5 6 7 8
יילא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת’י.
10 11
.26
13 14
15
16

בשנים האחרונות עולה מספר הקולות הקוראים לביטול חזקת הגיל הרך וההעדפה המוחלטת של האם כהורה לילדים עד גיל 6. העדפה זו נתפסת, בעיני מתנגדי החזקה, כמבוססת על סטריאוטיפים מיושנים שאינם מאוששים מחקרית, בנוגע לקשר שבין מגדר ליכולות הוריות. לגישתם, במצב כיום לא קיים בהכרח יתרון טבעי לנשים בטיפול בילדים בגילאים אלו, זאת לאור שינויים במציאות החברתית ובתפקידי המגדר בעידן המודרני. במאמרם ייאמא, אבא, ומה איתי? אני זקוק לשניכם’: עובדות, מיתוסים ותקוות בהסדרי הורות במקרים של גירושין”י, דין ודברים ו 375, 400 – 397 (תשעייב), מעלים תרצה יואליס ואבי שגיא-שורץ ביקורת נוספת בנוגע לחזקת הגיל הרך, המנוגדת, לגישתם, לעקרונות אחרים המנחים את בית המשפט בבואו להכריע בסוגיות הנוגעות למשמורת ילדים ומעוגנים גם הם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, דוגמת עקרון השוויון, עקרון ההסכמה בין ההורים ועקרון טובת הילד.
17 18 19
20
21
27.
24 25
26

בחודש מרץ 2018 הונחה על שולחן הכנסת הצעה לשנוי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, באופן שיבטל את חזקת הגיל הרך (ראו: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס’ 19) (שינוי חזקת הגיל הרך), התשע”ח-2018). הצעה זו לא התקבלה בינתיים. כפי שציין בא כוח האם, הלכה היא שעל בית המשפט לשקול היטב, בבואו לדון בסוגיות הנוגעות למשמורתם של ילדים עד לגיל 6, האם מתקיימים בנסיבותיו 9 מתוך 19
27 28