דאצ’י
ספר
בית משפט השלום בראשון לציון
ה”ט 13517-08-20 היועץ המשפטי לממשלה נ’ לב
בפני
כבוד השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי
המבקש:
היועץ המשפטי לממשלה פרקליטות מחוז תל-אביב-יפו (אזרחי) באמצעות ב”כ עוה”ד ניר גנצ’רסקי וארנה פורגש
נגד
המשיבה:
אורלי לב
באמצעות ב”כ עוה”ד טלי גוטליב וכינרת בראשי
החלטה
בקשה לקבלת צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס”ב – 2001.
החלטה זו הינה החלטה משלימה, ובהמשך להחלטתי הקודמת, שבמסגרתה דחיתי את הבקשה.
במעמד הדיון בבקשה בתאריך 128.20. המשיבה הצהירה בפניי כדלקמן
:
יד את
ייאני מסכימה להסיר את הסרטון, לא אמשיך להפיץ אותו הלאה…אני אסיר הכל…אני או כל מה שאני יכולה להוריד מבחינתי, כולל הפוסטים” (עמוד 7 שורות 22 – 25).
בהמשך, בתאריך 138.20. התקבלה הודעת ב”כ המשיבה, שלפיה הסרטון הוסר, כפי שהמשיבה התחייבה וכפי בקשת המבקש.
לפיכך, מסרתי בתאריך 178.20. את החלטתי, שבמסגרתה דחיתי את הבקשה, אך ציינתי:
“…בנסיבות אלו, כאשר המשיבה פעלה, הלכה למעשה לפי הבקשה, כאילו הוצא נגדה צו, והיא הסירה את הסרטון ואת כל הרשומות (הפוסטים) הקשורות אליו, ככל שיכולתה מגעת, ועניין זה
1 מתוך 4
דאצ’י
ספר
בית משפט השלום בראשון לציון
ה”ט 13517-08-20 היועץ המשפטי לממשלה נ’ לב
לא נסתר על-ידי המבקש, איני מוצא טעם מעשי להוציא צו כפי המבוקש…אילו הייתה ניצבת בפניי המשיבה, כאשר היא עומדת במריה, הייתי מוציא צו כפי המבוקש. אך מעשיה של המשיבה, תוך כדי הריון ולאחריו לימדו, כי היא למדה את לקחה, הפנימה את הפסול שבסרטון ובהפצתו, ולפיכך לא קיים עוד אותו יבסיס סביר להניחי בדבר קיומו של חשש עתידי להטרדה מאיימת מפניה, הקשורה בסרטון ובהפצתו. ואולם, מובהר בזאת, כי אם חלילה יתברר בראיות, כי לא כך הם פני הדברים, המשיבה דרכה קשתה בשנית, שבה לסורה, שגרה חץ נוסף (ככל שהדברים נוגעים לסרטון או לכשכמותו) רשאי המבקש לחדש את בקשתו בפניי, במסגרת עיון חוזר, ואז סביר להניח שבית המשפט יוציא צו כפי המבוקשי.
לאחר החתימה על ההחלטה הובאה לעיוני הודעת המבקש, הכוללות ראיות לכאוריות, כנדרש בהליך זה, שבה נטען שהודעת המשיבה והצהרתה בדבר הסרת הסרטון אינה מדויקת, ולפי הנטען הסתבר שהיא לא הסירה את הסרטון ואת כל האזכורים במרשתת הנוגעים לסרטון זה, ככל שידה
מגעת בדבר.
בין השאר, הובאה בידי המבקש ראיה, שנמסרה לו על-ידי יחידת הסייבר של משטרת ישראל, אשר עשתה בתאריך 138.20. בשעה 09:30 את הבדיקה ומסרה את מסקנתה התומכת לכאורה בעמדת המבקש.
אכן, לכאורה, מצב הדברים שהיה קיים בעת הבדיקה – 13/8/20 בשעה 09:30 אינו אינו עולה בקנה אחד עם טענת המשיבה, שכבר במועד הדיון 12/8/20 היא מחקה את הסרטון ואת כל הרשומות הקשורות אליו, ואינו מתיישב עם הודעת בייב מתאריך 13/8/20.
13/8/20
אבל ניחא, מחמת הספק, מועד ה- יום הבדיקה = יום מסירת ההודעה, אך בנוסף המבקש צירף גם דוח משטרתי נוסף של יחידת הסייבר, שבמסגרתו ביצע המבקש בדיקה מתאריך
16./8/20
לכאורה, בהתאם לדוח, בתאריך 16/8/20 הראתה תמונת המצב האינטרנטית עדיין התייחסות ברורה, ישירה, של המשיבה לסרטון בטוויטר.
ביום מתן ההחלטה ביקשתי את התייחסות המשיבה עד ליום 198.20. ונמסרה התגובה המכחישה את הודעת המבקש, השבה ומצהירה כי הסרטון וכל תרשומת הנוגעת אליו הוסרו גם הוסרו.
2 מתוך 4
דאצ’י
ספר
בית משפט השלום בראשון לציון
ה”ט 13517-08-20 היועץ המשפטי לממשלה נ’ לב
בסופו של יום מסר המבקש הודעה, כי נוכח הצהרת המשיבה והתחייבותה הוא אינו עומד על קבלת הצו, אך בקשתו היא שאעגן את התחייבותה של המשיבה, כנדרש ואחווה דעה אודות העדר תום ליבה.
על כן, במצב דברים זה, כאשר המבקש מושך את בקשתו, איני נדרש עוד לבקשה.
בכל הקשור להתחייבותה של המשיבה, הרי שדי בדברים שאותם הצהירה באזהרה במעמד הדיון, כפי שהובאו לעיל.
איני מעלה על דעתי, כי המשיבה תפעל בניגוד להתחייבותה והצהרתה באזהרה.
בכל הקשור לבקשת המבקש, כי אקבע שהמשיבה פעלה בחוסר תום-לכ:
ראשית, קביעה כזו אינה נדרשת בנסיבות.
שנית, בהחלטתי הקודמת ביקרתי את התנהלות המשיבה אשר הגיעה למסקנתה, כי מדובר בבנה של עו”ד ליאת בן ארי על סמך יימסר ראיותיי קלוש ביותר, ואף אני לא אחטא באותו חטא, ואדרש לקביעה בדבר קיומו או העדרו של תום לב בלא בירור ראייתי עובדתי מעמיק, כנדרש בדין.
בע”א 352/74 מ’ דנקנר ובניו בע”מ נגד פסט את מטרני, פייד ל(2) 796,804 נקבע: ” נותרה על-כן השאלה – האם הבנק פעל בתום-לב כשקיבל את היהלומים לידיו? וכאן יש לפנות אל הראיות שהובאו בשאלה זו…. לדעתי השאלה אם אדם נהג בתום-לב תלויה בראש ובראשונה בנסיבות של כל מקרה ומקרה. תום-לב הוא ענין סובייקטיבי…ובכגון זה אין לקבוע כללים נוקשים, אלא הקביעה אם אדם פעל בתום-לב צריכה להיעשות לפי הראיות המובאות לפני בית-המשפט ובהתאם לנסיבות הענין”.
קביעה שיפוטית, כי אדם פעל בחוסר תום לב היא קביעה רצינית בעלת משמעויות נכבדות, שלא תקבע כלאחר יד אלא לאחר בירור עובדתי, ראייתי קפדני וזהיר.
אני בהחלט סבור, כי המשיבה שגתה בהתנהלותה ביחס לסרטון המדובר, אולם תמיד עדיפה שגגה גדולה מזדון קטן, במיוחד שגגה שהמשיבה הכירה בה ותקנה דרכיה.
מכל האמור לעיל, החלטתי הקודמת עומדת על כנה.
3 מתוך 4
לאאאא
ספר
בית משפט השלום בראשון לציון
ה”ט 13517-08-20 היועץ המשפטי לממשלה נ’ לב
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד.
התיק סגור.
ניתנה היום, ל’ אב תשייפ, 20 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.
מנחם מזרחי, שופט, סגן הנשיאה
4 מתוך 4
