בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
בפני
כבוד השופט, סגן הנשיאה יעקב שינמן
התובע
אליהו כסלו ע”י ב”כ עוהייד אייל רוזן
נגד
הנתבעת
“דלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ ע”י ב”כ עוהייד טל מישר, ברק נ. שוורץ ממשרד עורכי הדין אגמון ושות’ רוזנברג הבהן ושותי
פסק דין
עניינה של תביעה זו והתביעה שכנגד, במערכת הסכמית שנכרתה בשלהי המאה הקודמת, בין מר אליהו כסלו (להלן: יימר כסלויי או ייהתובעיי) נכה צהייל אשר זכה (ללא מכרז) בחלקת קרקע לטובת הקמת תחנת תדלוק, לבין יידלק, חברת הדלק הישראלית בעיימי (להלן: יידלקיי או ייהנתבעתיי).
ליבת המחלוקת נוגעת לטענות התובע, כי מדובר בהסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים התשמ”ח-1988 (כיום – חוק התחרות הכלכלית. להלן: “חוק ההגבלים” או ייהחוקיי) וכי מדובר בחוזה אחיד המכיל תניות מקפחות לפי חוק החוזים האחידים התשמ”ג-1982 (להלן: “חוק החוזים האחידים”).
על בסיס טענות אלו התבקש סעד הצהרתי המורה על בטלות המערכת ההסכמית וסעד כספי בגובה 6 , 000 , 000 ח (אשר הועמד במסגרת הסיכומים עייס 4 , 391 , 000 שייח).
במסגרת התביעה שכנגד התבקש בעיקר צו עשה לאכיפת המערכת ההסכמית שנכרתה בין הצדדים.
רקע כללי:
1. ביום 7 . 9 . 1965 החליטה מועצת מקרקעי ישראל כי מינהל מקרקעי ישראל (כיום יירשות מקרקעי ישראליי. להלן: “המנהליי) יקצה לנכי צהייל אשר יומלצו לכך ע”י אגף השיקום במשרד הביטחון (להלן: “אגף השיקום), קרקעות ללא מכרז לטובת הקמת תחנות תדלוק, וזאת כחלק מהמאמץ לשקם אותם ולדאוג לרווחתם. בהמשך להחלטה זו, בשנת 1968 הוקמה וועדה בראשות היועמ”יש למשרד הביטחון, מר יוסף צ’חנובר (להלן: ייועדת צ’חנובריי) על מנת שזו תבחן את הליכי הקצאת הקרקעות לנכי צה”ל. ביום 9 . 1 . 1972 פרסמה ועדת צ’חנובר את
1 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
36. התובע ממשיך ומאבחן בין נסיבות תיק זה לנסיבות פסייד שר גם לעניין עילות ההשבה החוזית והשבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.
הנזק:
37. הנטל להוכחת שיעור הנזק אשר מוטל על כתפי התובע בעילה הגבלית הינו מופחת, ואף מועבר לכתפי הנתבע במקרי אי ודאות. מכל מקום, גם עפייי דיני הנזיקין לא נדרשת הוכחה מדויקת של שיעור הנזק ודי בהוכחה ברמת ודאות סבירה בהתאם לנסיבות העניין. תניית הבלעדיות מנעה מהתובע לנהל מו”מ עם ספקים אחרים ולהוכיח את מחירי השוק החסויים, ולפיכך יש גם להפחית את הנטל הראייתי המונח על כתפי כסלו בהתאם לדוקטרינת הנזק הראייתי.
38. גובה הפיצוי הכספי בו זכאי התובע הוכח באמצעות חווייד המומחה מר גדעון טויסטר, ויש לזכותו בפיצוי לפי החלופה הגבוהה שבחווייד זו – 4 , 391 , 000 ₪.
39. חווייד המומחה מטעם דלק – פרופ’ עדן דינה להידחות מכמה טעמים. ראשית, שיטת עדן שגויה מיסודה כאשר היא מניחה שדלק זכאית לתשואה צמודת מדד של 79 % נטו בשנה בעד השקעתה, בעוד שכסלו אינו זכאי לריבית כזו בעד סכומי גביית היתר. זאת ועוד, על-פי דרך חישוב זו, ככל שמתקיימת המערכת ההסכמית הפסולה לטווח ארוך יותר, כך זכאית דלק להחזר השקעות תפוח יותר. שנית, תחשיב עדן מבוסס על נתונים נעדרי בסיס ראייתי. שלישית, התחשיב מבוסס על נתונים מוטעים. רביעית, התחשיב לא הוכח ואופן החישוב לא הוצג בצורה המאפשרת חקירה נגדית יעילה.
טענות הנתבעת והתובעת שכנגד: 40. דלק טרם החזירה את השווי ההוגן של השקעותיה בתחנה כפי שעולה מחווייד המומחה – פרופי יורם עדן. שלילת זכויותיה הקנייניות של דלק בתחנה, תותיר את דלק עם הפסדים ביחס להשקעותיה ואילו כסלו יזכה בתחנה נקייה מכל חוב על חשבון השקעתה של דלק.
41. המערכת ההסכמית שנכרתה בין הצדדים הינה מערכת חוזית שאפיינה את ההתקשרויות בין חברות הדלק לבין נכי צהייל, והיא הוסדרה על בסיס דויים ציחנובר שאומץ בהחלטת המנהל, אשר בהתאם לו נוסחו ההסכמים ע”י המדינה. מדובר במערכת הסכמית הוגנת ומאוזנת אשר הוכתבה לצדדים ע”י המדינה.
11 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ ת”א 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
48. לא הוכח כי המערכת ההסכמית פוגעת בתחרות לפי ס’ 2(א) לחוק ההגבלים. כסלו כלל לא הציג חווייד תחרותית כנדרש ורק דלק הציגה כזו, ובה נקבע כי לא מתקיים בענייננו חשש ממשי לפגיעה בתחרות.
49. אף אם ייקבע כי קיים בין הצדדים הסדר כובל, הרי שהוא חוסה תחת הוראות הפטור הקבועות בס’ 3:
תחולת ס’ 3(3): כפי שנקבע בשורת פסקי דין, תחנות הנכים חוסות תחת חריג זה. הרציונל שבבסיס הסעיף חל בענייננו כיוון שמקרקעי התחנה הוקנו לדלק לא פחות מלכסלו. זאת ועוד, המדינה עצמה כבעלת המקרקעין היא שייחדה את תחנת כסלו למכירה ושיווק של מוצרי חברת דלק בלבד. בעניין סוג הנכסים – כסלו הודה כי הכבילה נוגעת לסוג הנכסים בעסק והוא מנוע מלטעון כעת אחרת. כך ביתר שאת כאשר לשון הסעיף מדברת על כבילות הנוגעות לסוג הנכסים ואין הכרח שהכבילה תכוון ישירות לסוג הנכסים.
תחולת ס’ 3(1): ההסדר בענייננו נקבע עפ”י דין ולכל הפחות יש בו משום יימעשה מדינהיי. ראשית, דויים צ’חנובר, נהלי המנהל שנקבעו בעקבותיו וניסוח ההסכמים בידי המדינה, מעידים על מדיניות ברורה ומוצהרת של המדינה. שנית, המדינה באמצעות צווים והחלטות שלטה במשק הדלק והכתיבה הסדרים כובלים. מדובר במעשה מדינה בפיקוח הולם ואקטיבי שלה ואין אפוא כל הצדקה להתערב בו כעת.
תחולת ס’ 3(2): תניית הבלעדיות בהחלט נוגעת נגיעה ישירה וממשית לסימן המסחר הרשום של דלק.
50. תניית הכתבת המחירים לא מהווה הסדר כובל, שכן במרבית ההתקשרויות המסחריות המוכר הוא שקובע את המחיר בו יימכרו מוצריו. כמו כן כבר נקבע במספר פסקי דין כי הכתבת המחירים אינה מעלה חשש לפגיעה בתחרות לפי ס’ 2(א).
51. המערכת ההסכמית בענייננו כוללת את החכירה הראשית כמו את חכירת המשנה ואת הסכם ההפעלה ומשכך לא ניתן לבטל את שני האחרונים מבלי לבטל את החכירה הראשית.
52. דלק השלימה את התחייבויותיה בהתאם להסכם שבין הצדדים כאשר הקימה את התחנה בהשקעת עתק, והיא פעלה כך תוך ציפייה לקבל תמורה בדמות שיעור רווח מסוים לכל חיי
13 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
57. בנוסף לכך, גם אילו היה מדובר בהסדר אנכי בלבד, זהו בכלל המקרים החריגים בחומרתם התחרותית, אשר בגינם קבע כב’ השופט רובינשטיין בהלכת שופרסל כי יש תחולה לחזקות החלוטות הקבועות בס’ 2(ב) לחוק גם לגבי הסדרים אנכיים.
58. הפוטנציאל לפגיעה בתחרות כתוצאה מן המערכת ההסכמית ברור כשמש בצהריים. זאת ועוד, כפי שנקבע בהלכת שופרסל לא תמיד נדרשת חווייד תחרותית, והדבר תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה. מעבר לאמור, חווייד טויסטר הוכיחה קיומה של פגיעה בתחרות בפועל, ובוודאי עלילותה של פגיעה כזו.
59. דין טענת ההתיישנות ביחס לעילת התביעה מכוח חוק החוזים האחידים להידחות. דלק הגישה תביעה שכנגד ובה היא מבקשת את אכיפת המערכת ההסכמית, ומשכך, טענת התנאים המקפחים מהווה עילת הגנה נגד תביעה זו, וטענת ההתיישנות אינה יכולה להשתיק את כסלו מלהתגונן כנגד תביעתה של דלק. קבלת טענות ההגנה של כסלו ביחס לתניות המקפחות בחוזה אחיד, משמיעה את אותה מסקנה אופרטיבית העולה מקבלת טענה זו כטענת תביעה.
60. ביטול המערכת ההסכמית משמעה גם ביטול חכירת המשנה. חכירת המשנה לא מכילה שום תוכן קנייני מלבד שריון וירטואלי של תניית הבלעדיות. גם לפי דוייח ציחנובר לא אמורות להיות לדלק זכויות חזקה ושימוש במקרקעין, וגם עפ”י טענותיה של דלק, אם פוקעת זכות הנכה בקרקע, נכה אחר מקבל את זכות השימוש בה. בטלות חכירת המשנה מוכרחת מבטלותה של המערכת ההסכמית אשר היא זו שכוננה ועיגנה את חכירת המשנה.
61. הטענות בדבר משכון מוסווה לא נטענו עייי אף אחד מהצדדים והן מהוות הרחבת חזית אסורה מעבר להיותן שגויות לגופן.
62. הטענה בדבר ביטול החכירה הראשית מהווה אף היא הרחבת חזית אסורה. מעבר לנדרש – החכירה הראשית הינה הסכם בין כסלו למינהל ודלק אינה צד לו. בנוסף לכך, החכירה הראשית הינה בעלת תכלית עצמאית וברורה, וזאת בניגוד לחכירה המשנה אשר אינה מכילה כל תכלית עצמאית מלבד היותה שוט קנייני להבטחת תניית הבלעדיות, ואין גם למצוא בחכירת המשנה כל היגיון מסחרי במנותק מיתר חלקי המערכת ההסכמית.
63. הטענה בדבר קביעת דמי שימוש ראויים מהווה אף היא הרחבת חזית מובהקת. דין הטענה להידחות אף לגופה, שכן החוזה הבל כנגד בקשת בעל דין עתידי לביטול תניית הבלעדיות.
15 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
אדון בשאלות אלה כסדרן.
המערכת ההסכמית כהסדר כובל
4. מסגרת נורמטיבית:
ייבמרכזו של חוק ההגבלים העסקיים ניצב האינטרס רם-המעלה של תחרות חופשית. החוק מושתת על התפיסה לפיה תחרות חופשית היא שתביא לתמחור מיטבי של המוצרים, בהתאם לכוחות השוק, לשיפור איכות המוצר, להגדלת הכמות המוצעת ממנו ולשיפור השירות שניתן לקהל הלקוחות (רעייא 371 / 89 ליבוביץ נ’ אליהו, פייד מד(2) 309, 327 (1990))…
בהתאם, נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, כי יש לפרש חוק זה בצורה תכליתית, באופן שיגשים את המטרות האמורות, יגביר את התחרות החופשית במשק ולא יגביל שלא לצורך את הפעילות המסחרית הרצויה: ייבבואנו לפרש את חוק ההגבלים נשוה נגד עינינו כל העת את תכליתו של החוק, נשמור על קשר עין עם תכלית זו ובעקבותיה נלך. תכלית זו היא עמוד האש ועמוד הענן להוליכנו הדרך, וחייבים אנו נאמנות לה כל העת”י (דנייא 3113 / 03 א.מ. חניות ירושלים 1993 בע”מ נ’ עירית ירושלים, [פורסם בנבו] פסקה 12 לפסק דינו של כב’השופט – כתארו אז – מי חשין (2003) (להלן דנייא חניות)יי (הלכת שופרסל, פס’ כייז-כיים לפסק דינו של השופט רובינשטיין).
5. הסדר כובל – מהו :
הסדר כובל מוגדר בס’ 2(א) לחוק ההגבלים:
הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
17 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ ת”א 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
העובדות הנוגעות לתוכן המערכת ההסכמית מוסכמות על הצדדים, אשר לא נחלקו אלא בנוגע למשמעויותיהן המשפטיות של עובדות אלו ומשכך, איני רואה צורך לצטט בהרחבה סעיפים רבים ושונים משלושת ההסכמים שנכרתו.
חלף זאת אחזור בקצרה על העובדות שפורטו לעיל: בין הצדדים הוסכם כי דלק תהיה המשווקת הבלעדית לתחנה וכי בהתאם לכך כסלו אינו רשאי לרכוש את מוצרי הדלק מכל חברה אחרת (תניית הבלעדיות);
כמו כן, דלק היא שתכתיב את מחירי מוצרי הדלק לכסלו (תניית הכתבת המחירים);
לצורך שריון תניות אלה סוכם, כי הפרה של איזו מן התניות תהווה הפרה יסודית אשר תוצאתה ביטול ההסכם הקמעונאי וקץ זכויותיו של כסלו בתחנה;
ההסכם האמור משוריין ומאובטח עייי שטר חכירת המשנה, הקובע כי דלק היא חוכרת משנה של התחנה למשך כל שנות החכירה הראשית, וכסלו הוא בר רשות מטעמה אשר זכויותיו כפופות להסכם הקמעונאי ולמילוי תנאיו.
9. אם כך, נפנה לניתוח חוקיותה של המערכת ההסכמית המתוארת בהתאם לדיני ההגבלים
העסקיים:
סדר הדיון בעניינו של הסדר כובל, מתחיל ככלל בשאלת תחולתו של ס’ 2(ב) לחוק ההגבלים, ורק לאחר מכן ייבחן ההסדר במשקפי ס’ 2(א). זאת שכן, אם התשובה לשאלה הראשונה תהא חיובית, תקום חזקה חלוטה כי מדובר בהסדר כובל ויתייתר הצורך לדון בתחולת ס’ 2(א) – פוטנציאל הפגיעה בתחרות הטמון בהסדר.
אולם, שאלה מקדימה לדיון בתחולתן של הוראות ס’ 2(ב) לחוק עוסקת בסיווגו של ההסדר הנידון; על ביהמייש להכריע האם ההסדר מושא הדיון הינו הסדר אופקי – בין מתחרים, או הסדר אנכי – בין חוליות שונות בשרשרת המסחר, לפי שאם יוכרע כי מדובר בהסדר אנכי, אזי ככלל, יש לבחון את פוטנציאל פגיעתו בתחרות לפי ס’ 2(א) ולא ניתן לקצר את הדיון דרך הוראות ס’ 2(ב) לחוק כפי שאסביר מיד.
19 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
14. כסלו טוען כי כיוון שדלק מפעילה בעצמה תחנות תדלוק היא מקיימת גם תחרות ישירה מולו ולכן ההסדרים הינם הסדרים אופקיים. לעניין זה הפנה כסלו לפסקי הדין : ת”א (מחוזי ת”א) 986 / 96 יוסף עובד נ’ פז חברת נפט בע”מ (פורסם בנבו, 09 . 08 . 2006 ) (להלן: פסייד עובד) ופסק דינו של חברי כב’ השופט בנימין ארנון תייא (מחוזי מרכז) 583 – 05 – 09 ,יהושע בסט נ’ סונול ישראל בע”מ (פורסם בנבו, 30 . 03 . 2014 ) (להלן: פסייד בסט). דלק טענה מאידך גיסא כי עפ”י הניתוח התחרותי של מר רוזנברג, התחנות העיקריות המתחרות בתחנת רמות אינן שייכות לדלק ואינן מופעלות על ידה.
15. אני סבור כי אין הצדק עם כסלו בטענה זו וזאת מבלי שאדרש להכרעה במחלוקת האם כיום דלק וכסלו מנהלים תחרות ישירה אם לאו. לטעמי, ההסכמים מושא התיק נחתמו כהסכמי ספק וקמעונאי ובפרספקטיבה זו יש לבחון אותם.
בחינת תוכנם ומהותם של ההסכמים מעלה כי אין כל ספק שמדובר במערך הסכמי בין ספק וקמעונאי ולא בין שני מתחרים, ולפרשנות זו השלכה ישירה לעניין מעמדם של ההסכמים כהסכמים אנכיים. תכלית האבחנה המשפטית בין הסכמים אופקיים להסכמים אנכיים מבוססת על השוני ברמת הסיכון התחרותי הפוטנציאלי הטמון בכל אחד מאלו.
כיון שלא יכול להיות ספק בעיני, כי ההסכמים עצמם אינם הסכמים אופקיים אף אם כיום דלק מהווה גם מתחרה של כסלו, הרי שלדעתי, אין מקום לבחון הסכמים אלו בראי ס’ 2(ב) לחוק משל היו הסכמים אופקיים בין שני מתחרים.
כלומר, אני סבור כי ככלל (ובכפוף לחריגים, כדלהלן) המסוכנות התחרותית הגבוהה הקיימת בעניינם של הסכמים אופקיים אינה רלוונטית, מקום בו בחינת תוכנם של ההסכמים הנידונים מעלה כי מדובר בהסכם בין שתי חוליות שונות בשרשרת האספקה.
ראוי לציין בהקשר זה, כי נכון למועד כריתת ההסכם גם כסלו מודה (ראו ס’ 19 לסיכומי כסלו) שדלק כמעט בכלל לא עסקה בהפעלת תחנות באופן ישיר, ובוודאי שבאותה תקופה היא לא הייתה מתחרה שלו. לאור זאת ברי שמבחינת מהותו של ההסכם אין מדובר בהסכם אופקי.
16. לעניין זה מצטרף אני בהסכמה מוחלטת לדברים שכתבה חברתי כב’ השופטת הלית סילש בת”א (שלום ראשלייצ) 29886 – 09 – 12 פז חברת נפט בע”מ נ’ רניוס תדלוק בע”מ, פס’ 197 (פורסם בנבו, 10 . 12 . 2017 ): “לא מצאתי לקבל טענות אלו של קמיר בדבר קיומה של מערכת הסכמית אופקית, וזאת מהטעם הפשוט כי מערכת ההסכמים בין הצדדים הינה כפי הנקוב בה,
21 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ ת”א 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
21. באשר לפרשנות יסודות הסעיף, קבע ביהמ”ש העליון בהלכת שופרסל (פס’ מייח) את הכללים הבאים:
לסיכום חלק זה, יש לפרש את יסודות עבירת ההסדר הכובל לפי סעיף 2(א) באופן הבא: ייהסדרי – יש ליתן ליסוד זה פרשנות מרחיבה, שתכלול גם רמה נמוכה של תיאום כמו קריצת עין או כל הבנה אחרת, תוך מתן חשיבות מוגבלת, אם בכלל, לדרישת המסוימות החוזית, נוכח השוני המהותי שבין “הסדר”י לייחוזהיי ; יכבילהיי – יש להעניק משקל מופחת ליסוד זה כיון שאינו תורם לבחינה תחרותית מהותית של ההסדר הקונקרטי ; יעלילותיי – יש לפרש יסוד זה באופן תכליתי ולהימנע מפרשנותו הדווקנית, וכן אין חובה לערוך ניתוח שוק בכל מקרה ומקרה כדי להראות כי יסוד זה מתקיים – כל מקרה ייבחן לגופו”.
22. לענייננו וכמו במקרים רבים, אני סבור שאין ספק אמיתי, כי תניית הבלעדיות מקיימת את שלושת התנאים הראשונים שקובע הסעיף, והמחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב התקיימותו של יסוד העלילות – יילב ליבו של סעיף 2(א)” (פס’ מייג להלכת שופרסל).
23. דלק טוענת כי לא הוכח בענייננו התקיימותו של יסוד העלילות, שכן כסלו לא הניח חווייד תחרותית מקצועית המבססת את טענתו, והמומחה טויסטר הודה בחקירתו כי אינו עוסק בענייני תחרות. זאת ועוד, דלק הוסיפה וטענה כי בהתאם לחווה”יד של מר רוזנברג המערכת ההסכמית מושא התיק אינה מעלה חשש תחרותי ואף אם תבוטל תניית הבלעדיות, המחיר לצרכן בתחנת כסלו לא עשוי להשתנות. כסלו טוען מנגד כי הוכחה בפועל פגיעה רבתי בתחרות באמצעות חווייד טויסטר ובאמצעות תצהיר רוברט רסקין, חתנו של כסלו.
24. איני רואה צורך להאריך יתר על המידה בשאלה זו אשר נידונה רבות והוכרעה זה מכבר בפסיקות מקבילות של בתי המשפט המחוזיים ואף בפסק דיני בעניין שר.
מובן כי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, אולם לאחר עיון בטענות דלק לא מצאתי כי נידון דידן שונה מכל אותם תיקי נכים שנידונו והוכרעו פעם אחר פעם בפסיקת בתי המשפט.
25. כפי שקבעתי בפס’ 11 לפסייד שר ולא השתנתה דעתי בכך, תניית הכתבת המחירים כשלעצמה אינה מהווה הסדר כובל (ראו הנימוקים שם אשר יפים אף לענייננו), אולם תניית הבלעדיות מהווה הסדר כובל ברור ומובהק והיא בוודאי מקיימת את יסוד העלילות. לדידי, לא יכול
23 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ ת”א 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
דויים צ’חנובר כמו גם מעורבות ניסוחית כזו או אחרת של מינהל מקרקעי ישראל אינם עולים כמובן כדי חוק או תקנה ומשכך אין תחולה בענייננו לפטור זה. דוקטרינת יימעשה מדינהיי הנוהגת במשפט האמריקאי כבודה במקומה מונח, אך היא לא אומצה כלשונה לתוככי המשפט הישראלי אשר תחם את הפטור בגין מעורבות המדינה בקביעת הסדרים כובלים למקרים בהם ההסדר נקבע עפ”י דין. ראו עוד: פסייד בסט, פס’ 123 – 125 ; פסייד עמוס, פס’ 32 – 33 ; פסייד שר, פס’ 28; עמדת היועמ”ש 2008, פס’ 155 – 177 .
30. פטור נוסף לו טוענת דלק, מושתת על “רגלי”י ס’ 3(2) המקנה פטור ל:
הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: …סימן מסחרי… ובלבד שנתקיימו שניים אלה –
א. ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו; ב. אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם;
גם דין טענה זו להידחות כפי שנדחתה בכל פסקי הדין שעסקו בסוגיית תחנות הנכים, וחבל ומיותר שחברות הדלק שבות ומעלות אותו כסעיף פטור החל בעניינן. בקצרה ייאמר כי הכבילות בענייננו אינן נוגעות לזכות השימוש בסימן המסחר של דלק, אלא להסכם בדבר בלעדיות רכישת מוצרי דלק מן הנתבעת. איני מוצא כל אפשרות לפרש את החוזה ככזה שתכליתו הגנה על סימן המסחר של דלק. אני סבור כי תכליתו של הפטור להעניק הגנה לבעל סימן מסחר רשום על קניינו הרוחני, ולא להתיר כריתת הסכמים בלתי חוקיים לאספקה בלעדית, באצטלה של הגנה על סימן מסחר.
31. פטור נוסף לו טוענת דלק “נשען” על הוראת ס’ 3(3) הקובע פטור במקרה בו ההסדר הינו: הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.
שני תנאים לתחולתו של פטור זה, ושניהם נתונים במחלוקת בענייננו: התנאי הראשון עניינו בזהות הצדדים להסדר – ייהסדר בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכותיי. התנאי השני נוגע לתוכנו של ההסדר וקובע כי הסדר יישכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין”י יזכה בפטור.
25 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
הראשון מותיר אחריו יותר מאפשרות אחת, יהא עלינו לבחור מבין החלופות הקיימות את זו שמגשימה באופן מיטבי את תכליתו של החוקיי.
וכך נאמר עוד בבגייץ 6301 / 18 השופטת רונית פוזננסקי כץ נ’ שרת המשפטים, פס’ 4 לפסייד של כב’ השופט סולברג (פורסם בנבו, 27 . 12 . 2018 ): יילמדנו ושנינו : ייגבול הפרשנות הוא גבול הלשון” (עייא 1900 / 96 טלמצ’יו ני האפוטרופוס הכללי, (פייד נג(2) 817, 827 (1999)). אין להלום פרשנות אשר נעדרת עיגון בלשון החוק.
לא נחרוץ אפוא לשון במלאכתנו כפרשני-החוק, ולא נסיג את גבולו של המחוקק. במסגרת שלב הפרשנות הלשוני, יייש לאתר את כל האפשרויות הפרשניות שיש להן ולו נקודת אחיזה ארכימדית’ בלשון החוקיי (עייא 74 / 15 מנהל מיסוי מקרקעין רחובות נ’ גזית גלוב ישראל (פיתוח) בע”מ, [פורסם בנבו] פסקה 14 ( 14 . 12 . 2017 )). אכן, זהו מבחן רחב, אך אין להרחיבו עד בלי דייי.
33. אני סבור כי יפים הדברים לענייננו. לשון החוק ברורה ואיני רואה צורך לפנות לתכלית דבר החקיקה, אף כי אני סבור שגם פנייה אל התכלית לא הייתה משנה את התוצאה. החוק פוטר הסדר הנוגע לסוג הנכסים או השירותים ולא כזה הנוגע לזהות ספק אותם שירותים או נכסים. לאור האמור, איני מוצא מקום לקבל את טענת דלק כי תניית הבלעדיות האוסרת על כסלו להתקשר בהסכם אספקה לקבלת מוצרי דלק מחברה מתחרה, נוגעת לסוג הנכסים או השירותים שכסלו מקבל.
34. בשולי הדברים אציין, כי אני ער לניסיון ייהמלאכותייי של דלק להציג את מוצריה כשונים באופן מהותי ממוצרי חברות מתחרות (ראו ס’ 61 לסיכומי דלק) ובכך לטעון, כי מדובר בכבילה ביחס לסוג המוצרים, אך דינה של טענה זו להידחות מכל וכל.
ראשית, תניית הבלעדיות עוצבה כך שהיא לא מגבילה את כסלו, ביחס לסוג המוצרים אלא ביחס לזהות הספק, ולכן אף אם קיים שוני בין מוצרים מסוימים של דלק לבין מוצרי חברות מתחרות, שוני זה אינו עומד בליבת תניית הבלעדיות ואינו מכריע את השאלה הפרשנית לטובת דלק. לאמור, תכליתה של תניית הבלעדיות אינה נוגעת להגבלת סוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק כסלו, אלא לזהות הספק.
שנית וחשוב מכך, גם אם ביחס למוצרים מסוימים כגון חנויות הנוחות וכדומה קיים שוני מהותי, בין מוצרי דלק למוצרי חברות מתחרות (ולא כך) הרי שלא מדובר בהסדר שכל כבילותיו
27 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
789 (2004); עניין רובאב, בפסקה 18; ע”א 6623 / 11 אלבו נ’ פלדמן, פסקה 8 ( 2 . 1 . 2014 ); טל חבקין התיישנות 137 (2014) (עייא 2262 / 17 פז חברת נפט בע”מ נ’ ישראל דיעי, פס’ 48 (פורסם בנבו, 02 . 07 . 2019 )).
39. לעניינם של חוזים אחידים קבע ביהמ”ש העליון ברע”א 6734 / 09 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע”מ ואח’ נ’ כלליר תפעול ואחזקה בע”מ (פורסם בנבו, 26 . 08 . 2012 ) (להלן: הלכת סלון ירושלים) כי מרוץ ההתיישנות מתחיל עם כריתת החוזה. כך הם דבריו של כב’ השופט הנדל בפס’ 8: “העילה נוצרה מכח ההסכמה להתקשר בחוזה הכולל תנאי מקפח. כריתת החוזה אינה אירוע המתרחש בכל יום מחדש, אלא עסקינן בהתנהגות שהתרחשה פעם אחת במועד מסוים בעבר, וממנו יש להתחיל את מניין הימים לצורך ההתיישנותיי.
40. בכל הנוגע לענייננו, אין מחלוקת כי המערכת ההסכמית בין הצדדים נכרתה בראשית שנות ה 90 של המאה הקודמת, בעוד התביעה שבפניי הוגשה ביוני 2009.
התובע טען בסיכומיו (ס’ 46) כי התביעה הוגשה בטרם חלפו 7 שנים מהמועד בו נודעו לתובע מלוא העובדות נשוא העילה, ובפרט – הנזקים הכספיים (ר’ ס’ 28 סיפא לעיל, וההפניות שבו)…”.
מדובר בטענה כללית וסתומה שאין מקום לקבלה ובכל מקרה אין בכוחה להגן על התובע מפני טענת ההתיישנות;
בכתב התביעה נטען כי החוזים שנכרתו בראשית שנות ה-90 הינם חוזים אחידים הכוללים תניות מקפחות, משכך ובהעדר הוכחה לסתור, מירוץ ההתיישנות מתחיל עם כריתת החוזים כפי שנקבע בהלכת סלון ירושלים.
ידיעת התובע אודות מלוא היקף הנזק שנגרם לו אינה נדרשת לצורך גיבוש עילת התביעה לפי חוק החוזים האחידים, ובאופן כללי נקבע לא פעם (גם בעניינה של הגשת תביעה נזיקית), כי מרוץ ההתיישנות מתחיל עוד בטרם נודע לתובע מלוא היקף הנזק, ובלבד שהוא מודע לעצם קיומו של נזק ממשי (ראו פסק דינו של חברי כב’ השופט י’ שפסר בת”א (מחוזי מרכז) -13751 04 – 13 אחים ויקטור יוסף ונפתלי בע”מ נ’ כלמוביל בע’מ, פס’ 15 (פורסם בנבו, 05 . 08 . 2015 ) וההפניות שם).
29 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
(כגון סולר וחלק ממוצרי הבנזין, אך לא על בנזין 95 אוקטן ו-96 אוקטן שהיוו החלק הארי של סוג הדלק הנמכר בישראל).
3. ובחזרה לענייננו: במשך המחצית השנייה של המאה הקודמת נחתמו עשרות מערכות הסכמיות בין נכי צהייל שזכו בקרקעות להקמת תחנות תדלוק, לבין שלוש חברות הדלק שפעלו במדינת ישראל באותה עת (פז, דלק וסונול). המתכונת ההסכמית תאמה לקווים הכלליים ששורטטו בדויים ציחנובר, כאשר הנכה חכר את הקרקע מהמנהל בחכירה ראשית והחכיר אותה בחכירת משנה לחברת הדלק. כעת הנכה קיבל מחברת הדלק יירישיוןיי להפעלת התחנה, תוך שהוא מתחייב לרכוש את מוצרי הדלק אך ורק מחברת הדלק – חוכרת המשנה ובמחיר שתכתיב חברת הדלק.
משך השנים, נתקפו מערכות הסכמיות אלו פעם אחר פעם בפני בתי המשפט, כאשר נטען כי הן מהוות הסדר כובל כמשמעותו בחוק ההגבלים וכן חוזה אחיד המכיל תניות מקפחות כמשמעותם בחוק החוזים האחידים.
בתי המשפט המחוזיים נתנו דעתם על הסכמים אלו, ובמשך השנים נכתבו בעניינם מספר בלתי מבוטל של פסקי דין (בשינויים המחייבים שבין מקרה למקרה).
פסקי הדין לא היו אחידים בתוצאתם, אף שלטעמי, בנקודת הזמן הנוכחית ניתן כבר למצוא קו מנחה העולה מתוך רוב פסקי הדין שניתנו עד היום, ביחס לרוב השאלות שבמחלוקת, וכפי שיבואר עוד להלן.
ערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון בגין פסקי דין אלו, נדחו או נמחקו פעם אחר פעם בהסכמת הצדדים, ולמיטב ידיעתי, עד לעת הזו לא קיימת התייחסות כתובה של בית המשפט העליון למעמדם המשפטי של המערכות ההסכמיות מושא ההליכים הנייל (ראו גם ע”א 1536 / 15 פז חברת נפט בע”מ נ’ תחנת דלק חוואסה בע”מ, פס’ 10 (פורסם בנבו, 08 . 02 . 2018 ) (להלן: ענין חוואסה).
4. ביום 28 . 6 . 1993 פרסם הממונה על ההגבלים העסקיים דאז (כיום – הממונה על התחרות. להלן : הממונהיי) הודעה מכוח ס’ 43(א) לחוק ההגבלים לפיה, הסכמי הבלעדיות הנהוגים בין חברות הדלק לבין בעלי התחנות הינם הסדרים כובלים אסורים לפי חוק ההגבלים. יצוין במאמר מוסגר, כי כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת הממונה הביע עמדה דומה ביחס להסכמי
3 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
לטענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת, אך לא העלה את טענתו הנייל. אין אפוא מקום לאפשר לתובע להעלות טענה מחודשת כנגד טענת הנתבעת להתיישנות עילת התביעה מכוח חוק החוזים האחידים, שעה שסדרי הדין לא מאפשרים לנתבעת להגיב על טענה זו. לפיכך ולאור האמור לעיל, טענת הנתבעת להתיישנות העילה מכוח חוק החוזים האחידים מתקבלת.
תוצאות אופרטיביות וסעדים
44. מהי התוצאה האופרטיבית המתבקשת לאור קביעתי כי תניית הבלעדיות מהווה הסדר כובל פסול?
כסלו טוען כי הוא זכאי לסעד הצהרתי בדבר בטלות המערכת ההסכמית בכללותה ובנוסף לכך יש לפסוק לזכותו פיצוי כספי בגין נזקי ההסדר הכובל וכן השבה חוזית והשבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.
לחילופין ובאם ייקבע כי המערכת ההסכמית אינה בטלה מעיקרא, יש לפסוק לטובתו פיצויים בגין הפרת חוזה. דלק טוענת כנגדו, כי לכל היותר יש להורות על בטלות המערך החוזי, אך לא כך לגבי חכירת המשנה, ואם ימצא ביהמייש בכל זאת לבטל את חכירת המשנה, יש לבטל יחד אתה גם את זכות החכירה הראשית של כסלו. בנוסף, דלק מבקשת כי ככל שיבוטל המערך החוזי, ייקבע מנגנון שיפוי אלטרנטיבי לטובתה עבור השקעותיה בתחנה (אשר לטענתה, טרם הוחזרו) וזאת באמצעות דוקטרינת ביצוע בקירוב של חוזה שביצועו סוכל.
45. תחילה אדרש לסעד ההצהרתי ולאחר מכן לתביעה הכספית ההדדית.
סעד הצהרתי:
46. כפי שקבעתי בעניין שר אני סבור גם בענייננו כי יש להורות על בטלות המערכת ההסכמית כולה, תוך שחרור מוחלט של תחנת כסלו מזיקתה לחברת דלק, וזאת מן הטעמים שיפורטו מיד.
47. מערך הזכויות במקרקעי התחנה: אני סבור כי דלק מנסה להפוך את היוצרות בטענתה כי היא בעלת מעמד קנייני חזק ויציב בקרקע, בעוד מעמדו של כסלו רופף וחסר תוכן קנייני ממשי.
31 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
מכוחה של פז. המנהל הוא הגורם שמכוחו מוקנות זכויות המקרקעין לעמוס, ומכוחו של המנהל, ובאמצעות חוזה עם עמוס, רוכשת גם פז זכויות בקרקע. פז אכן זכתה בהגנות חוזיות שונות להבטחת זכויותיה הכספיות עקב השקעותיה בתחנה, וביניהן גם זכויות שונות לגבי המקרקעין של התחנה, אולם תשלובת זו של חובות וזכויות הדדיות עדיין אינה הופכת את היוצרות באופן שניתן להשקיף על פז כבעלת הקניין הראשי ועל עמוס כמי שרכש את זכויותיו במקרקעין מכוחהיי. ראו עוד: עש”א (מחוזי י-ם) 15570 – 10 – 14 מ.ח.ע. משקי חבל עזה בע”מ נ’ ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות התשס”ה-2005, פס’ 12 – 20 (פורסם בנבו,
.(02.07.2017
50. על גבי הסכם החכירה הראשית, נכרתה מערכת הסכמית מול חברות הדלק השונות, אשר מטרתה עיגון מחויבות חברת הדלק להקמת התחנה מחד, ועיגון זכויותיה של החברה כנגד השקעה זו, מאידך.
בליבת הסכמים אלו, עומדת תניית הבלעדיות ארוכת הטווח מושא דיוננו, שהיא משקפת את התמורה הריאלית המרכזית בה זכתה חברת הדלק עבור השקעותיה; היא משקפת שווי כלכלי ריאלי עבור חברות הדלק, והיא עצם הלוז של התמורה שהוענקה לחברות הדלק כנגד חלקו
בהסכם.
לצורך אבטחת תניית הבלעדיות למשך כל תקופת החכירה הראשית, שוריינה זכותה של חברת הדלק לאכיפת ההסכם האופרטיבי בדבר בלעדיות האספקה, באמצעות הסכם חכירת משנה. הסכם חכירת המשנה אינו משקף ערך כלכלי ריאלי עבור דלק ומטרתו הייתה כבילת כסלו אל חברת דלק. פרשנות זו נתמכת בהתחייבותה של דלק כי החוזה הקמעונאי המעניק לכסלו את הזכות להפעלת התחנה ינהג משך כל תקופת החכירה (ראו ס’ 5 להסכם הקמעונאי. נספח א(3) לכתב התביעה).
51. אם כן, מטרתה של התכנית ברורה – שיקום נכי צהייל.
אופן הביצוע גם הוא ברור כמפורט לעיל.
אין גם חולק כי חברת הדלק מילאה תפקיד משמעותי וחשוב בהוצאתה לפועל של תכנית השיקום ועל כך היא היתה זכאית לגמול ראוי. דא עקא, המערכת ההסכמית שנכרתה בין כסלו לבין דלק ואשר מטרתה הייתה הענקת תמורה ראויה ולגיטימית לחברת דלק עבור נכונותה
33 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
זאת לפי שכאמור כבר לעיל, יהא זה מלאכותי אם לא בלתי אפשרי להורות על בטלות תניית הבלעדיות כשלעצמה ולהותיר את דלק עם זכות חכירת משנה כאשר היא מרוקנת מתוכנה המהותי והתכליתי. חכירת המשנה נועדה לשריין את המערכת החוזית ובהיעדרה של האחרונה, לא ניתן לשוות לזכות החכירה משמעות הגיונית וכלכלית.
54. לעניין זה הפנתה דלק לדברי ביהמ”ש העליון בעניין חוואסה, ואולם אני סבור כי אין בהם כדי לסייע לדלק בענייננו.
אצטט את דברי כב’ השופטת ברון בפס’ 51 – 52 לפסק דינה: “במסגרת תוצאת ביטול ההסכם יש ליתן משקל אף לכך שלפו נתונה זכות קניינית במקרקעין הנהנית מחוסן בלתי מבוטל מעצם טיבה וטבעה. כידוע, זכות החכירה לדורות היא בעלת מעמד של מעין זכות בעלות במקרקעין (ראו והשוו ע”א 8729 / 07 אירונמטל בע”מ נ’ קרן קיימת לישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 25 – 20 ( 12 . 11 . 2009 ) (להלן: פרשת אירונמטל)). אמנם בענייננו מדובר בזכות לחכירת משנה, אולם לנוכח מאפייניה הייחודיים – העובדה שמדובר בחכירה לשנים רבות, הזהות שמתקיימת בין תקופת החכירה הראשית לתקופת חכירת המשנה, והקשר שהתקיים לאורך השנים בין חוכר המשנה (בתחילה SHELL ובהמשך פז) למחכיר (קק”ל) – ברי כי לפנינו זכות קניין בעלת משקל (להרחבה על מאפייניה של חכירת המשנה ראו אמיר קמינצקי חכירה לדורות 279 – 272 (2011)). לא בכדי אפוא, על פי הסכם הפשרה הזכות הקניינית של פז במקרקעין פוקעת רק בשנת 2049, עם השלמת ביצועו של ההסכם ובתום תקופת החכירה הנוספת. השוואת המצב של זכויות פז בתחנה עם ביטול ההסכם במהלך תקופתו, למצב זכויותיה של פז בעת סיום ההסכם עם השלמתו, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהוקנתה לפז זכות קניין; שכן התוצאה היא שבכל מקרה של ביטול ההסכם, פז מאבדת לחלוטין את זכות חכירת המשנה במקרקעין – וזאת גם במקרה שהמשיבים הם אלה שמפרים את הסכם הפשרה. לעומת זאת, פרשנות שלפיה ביטול הסכם הפשרה מותיר את זכות הקניין בידי פז (תוך שעומדת לה זכות הבלעדיות המצומצמת), מתיישבת עם טיבה של הזכות והחשיבות שנודעה לה בהסכם הפשרה, כמו גם בהסכמים קודמים שנכרתו בין הצדדים ובחיוב להביא לרישום זכויות החכירה במקרקעין כפי שקיבל ביטוי בפסיקתא. כפי שכבר צוין, יש קושי ממשי בפרשנות שלפיה בכל מקרה של ביטול הסכם הפשרה צד אחד יזוכה בכל הקופה” (המשיבים) בעוד הצד השני מפסיד הכל (פז) – וזאת גם במקרה שהמשיבים הם אלה שמפרים את ההסכם”.
35 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
ביום 7 . 6 . 2016 הגישה הנתבעת בקשה לצירוף ראיה חדשה – עמדת רמייי בתיק 38307 – 08 – 15 . בהתאם להחלטתי מיום 30 . 7 . 2016 הגישה רמיי ביום 21 . 12 . 2016 התייחסות כתובה ביחס לרלוונטיות עמדתה הנייל להליך שבפניי, וכמו כן, התייצבה נציגת המדינה לדיון שהתקיים באותו יום. בקצרה ייאמר כי לעמדת רמייי, בהסתלק נכה צה”ל – החוכר הראשי לבית עולמו, כי אז אין יורשיו באים בנעליו, והמדינה רשאית להעניק את זכות החכירה לנכה אחר, זאת בכפוף לזכות חכירת המשנה של חברת הדלק בקרקע. 57. הנתבעת בענייננו מבקשת להסתמך על עמדה זו לחיזוק טענותיה בדבר פרשנות מערך הזכויות בקרקע. לטענתה, עמדה זו מחזקת את דבריה כי זכות החכירה הראשית לא נועדה אלא לשם שריון זכות הנכה להפעלת התחנה, ומאידך, זכויותיה שלה במקרקעי התחנה הינן בעלות מעמד יציב והן אינן תלויות בזכויות הנכה. אני סבור, כי לעמדת רמייי אין נפקות בענייננו.
השאלה האם זכות החכירה הראשית עוברת בירושה אם לאו, היא שאלה נכבדה, ואם וכאשר תעלה ותבוא לפני בית המשפט, הוא יידרש להכריע האם הצדק עם רמיי בעמדתה אם לאו. ואולם, לכך אין השפעה על מערך הזכויות הנוכחי בקרקע. כאמור לעיל, החכירה הראשית של כסלו בקרקע היא ברורה ויציבה, וכמו כן, אין חולק כי נכון להיום לדלק יש זכות חכירת משנה בתחנה. שאלת זכות הנכה להורשת החכירה הראשית, איננה נוגעת למהותה ותוקפה של הזכות כפי שהיא כעת, ולפיכך אין בה כדי להשפיע על נושא דיוננו.
58. למעלה מן הצורך אציין גם לגופם של דברים, כי בדיון שנערך בפניי, גם באת כוח המדינה שללה את דבריה של הנתבעת וכך אמרה: “עמדת המדינה מאד פשוטה, יש את הסכם החכירה הראשי, לגבי זכויות חוברת המשנה זה לא זכויות שעומדות בחלל ריק, אין חיה כזאת חוכרת משנה בלי חכירה ראשית. יכול להיות זמן מאד מצומצם שאין חוכרת ראשית… אנחנו מנסים לצפות את העתיד גם במקרה של פטירה יש הסכם ספציפי, בית המשפט שיבוא בפניו העניין יצטרך להכריע. אבל לבוא ולהקדים את המאוחר ולהגיד שזו עמדת המדינה זה לא נכון” (פרוטוקול הדיון מיום 21 . 12 . 2016 , עמי 44, שו’ 21 – 27 ).
59. לסיכום המסקנה האופרטיבית בעניין הסעד ההצהרתי: המערכת ההסכמית שבין דלק לכסלו בטלה כליל ולא ייוותרו עוד זכויות לדלק (לרבות זכות חכירת משנה) בתחנת כסלו. מובן, כי זכויות כסלו לרבות זכות החכירה הראשית של הקרקע נותרות בעינן.
סעדים כספיים:
37 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
התובעת פתרון במפגיע, והשאלה היא: האם נסב ראשנו אל־צד ונתעלם מאי החוקיות, או שמא נסיק את המסקנה הנדרשת ונמנע סעד מן התובע. גם ראשונים עמדו לפני קושי זה והכרעתם הייתה חד-משמעית, לאמור: תובע לא יישמע בתביעה הסומכת עצמה על הסכם בלתי חוקי; נבלע את רוּקֵנו ונדחה תביעה הסומכת עצמה על עילה בת־עוולהיי.
זו אם כן הייתה דעת הרוב שהסכימה להטות אוזן לטענתו של צד להסדר כובל המבקש להשתחרר ממחויבותו, וזאת לנוכח התכליות הציבוריות הטמונות בביטולו של חוזה כזה. 64. לצד עמדת הרוב, נשמעה גם דעת מיעוט בשאלה זו. כב’ השופט טירקל במסגרת פסק הדין מושא הדיון הנוסף הביע התנגדותו לקבלת טענתו של צד להסדר כובל המבקש להשתחרר ממחויבותו.
גם במסגרת הדיון הנוסף, ועל אף שרבו עליו יתר חבריו להרכב, נותר כב’ השופט טירקל איתן בעמדתו; לטעמו, צד להסדר כובל לא יישמע בטענה כי ההסדר פסול ויש להורות על בטלותו, שכן מחויבותו לחוזה בו נקשר גוברת על האינטרס הציבורי התומך בבטלותו של חוזה כזה: יעל ישראל לשמור מכל משמר על פרחי הערכים של תום לב, של הגינות ושל יושר ולא לרמוס אותם, אף לא בגלילי המכבש הכבד של התחרות החופשית” (פסקה ראשונה לפסק דינו).
מעניינים בהקשר זה דברים שכתב כב’ השופט רובינשטיין שנים לאחר שניתנה הלכת טבעול בע”א 10717 / 05 פלוריסט דה קוואקל ב.וו נ’ ברוך חג’ג, פס’ ד לפסק דינו (פורסם בנבו, 03 . 09 . 2013 ): “בשכבר הימים נדון בבית משפט זה עניין טבעול (דנייא 4465 / 98 טבעול נ’ שף הים פייד נו (1) (2001) 56, ולפני כן בפסק הדין שקדם ע”א 6222 / 97 טבעול נ’ מדינת ישראל פ”ד נב (3) (1998) 145). בשעה שנדון התיק כיהנתי כיועץ משפטי לממשלה, וזכורני כי עמדתי האינטואיטיבית הערכית מתחילה היתה כעמדת השופט טירקל, קרי, מתן משקל לערכי ההגינות והיושר; ואולם, שוכנעתי על-ידי חברי בייעוץ המשפטי ובפרקליטות כי עניין התחרות צריך לגבור באותו מקרה, באיזון דאז, וזו העמדה שהגשנו, שנתקבלה על דעת הרוב בבית המשפט למעט השופט טירקל, אף שחלק מן השופטים ציינו כי שותפים הם לגישתו הערכית. במעין “חוב של כבוד” אני מעלה זאת עתה…”.
65. המורם מכל האמור כי אין זה מובן מאליו שצד להסדר כובל יישמע בטענה כי ההסדר בלתי חוקי ודינו בטלות. ביהמ”ש קובע בדעת רוב ואף זאת לא לפני שהוא מביע את מורת רוחו מכך, כי יינבלע את רוקנויי (בלשונו של השופט חשין) ונבטל חוזה כזה, על אף שהעותר כשלעצמו אינו זכאי לסעד אותו הוא מבקש. לשון אחרת, ההיזקקות לטענותיו של צד להסדר כובל אשר עותר לביטולו, נטועה בראיית טובתו של הציבור הרחב ולא בהיזקקות לטובת העותר עצמו.
39 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ ת”א 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
בס’ 1 . 6 לחוות הדעת מגדיר את אופן חישוב היינזק”י כך: ייחוות הדעת מציגה תחשיב הבוחן את מחירי היתר שגבתה יידלק”י מבעל התחנה בתקופה המוזכרת. מחירי היתר מוגדרים כהפרש בין המחירים שנקבעו בפועל עיי דלק יילמחיר הראוייי של הדלקים, המוגדר כזה המתקיים בתנאי יישוק חופשייי (תחנה משוחררת)”.
אני סבור כי הגדרת הנזק מצדו של כסלו אשר על בסיסה נערכה חוות הדעת לשומת גובה הנזק שגויה מיסודה;
לעיל כתבתי בהרחבה אודות חלקה של חברת דלק בתכנית שיקום הנכים. לא אחזור על האמור, רק אזכיר כי אין חולק על כך שחברת דלק זכאית לגמול הולם עבור השקעתה בהקמת התחנה.
אין ספק שהחברה השקיעה כספים ומשאבים רבים והיא אף טוענת שהשקעתה טרם הוחזרה. כאמור כבר, אופן התגמול אשר עליו הסכימו דלק וכסליו איננו חוקי, אך לא כך לגבי עצם התגמול.
אני סבור, כי לכך יש חשיבות מכרעת לעניין טענת הנזק אשר טוען כסלו ; לטעמי, יהא זה מלאכותי ואולי אף פטרנליסטי לקבוע כעת במבט רטרואקטיבי מהו מנגנון השיפוי האלטרנטיבי שעליו היו מסכימים דלק וכסלו אילו היו מתקשרים ביניהם במערכת הסכמית התואמת את הוראות חוק ההגבלים.
אין ספק כי דלק אמורה הייתה להיות מתוגמלת באופן זה או אחר עבור השקעותיה ואף אין ספק כי גמול כזה יכול שיגיע על חשבונו של כסלו.
לאור זאת, אני סבור כי עצם העובדה שכסלו שילם לדלק מחיר גבוה יותר מזה שהיה משלם בשוק החופשי אינו משקף בהכרח נזק שנגרם לכסלו כתוצאה מן ההסדר הכובל.
כסלו שילם לדלק מחיר גבוה שכן דלק הקימה עבורו את תחנת הדלק. קשה מאד אם לא בלתי אפשרי להגדיר במבט לאחור איזה חלק מן הכספים ששילם כסלו לדלק מהווה גמול הולם עבור השקעותיה של דלק ואיזה חלק אם בכלל, מהווה נזק שנגרם לכסלו כתוצאה מן ההסדר הכובל.
41 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
להפיק מן התחנה לאור השקעתה, ולא ניתן אפוא להורות על השבת סכומים אלו במנותק מזכויותיה של דלק להפקת רווחים מן התחנה שהשקיעה בהקמתה.
יתירה מזו, לא הובהר אפוא מדוע השבה הדדית שלאחר ביטול המערכת החוזית שבין כסלו לבין דלק לא תכלול השבת כל השקעותיה של דלק בתחנה!! לא מן הנמנע כי אילו היה נערך חישוב השבה מקיף (ואיני קובע כי עריכת חישוב שכזה אפשרית בכלל), תוצאתו הייתה מורה כי דווקא כסלו הוא שנדרש להשיב לדלק. יש להניח כי לא לכך פילל כסלו בתביעתו להשבה.
לעניין זה יפים דברים שכתב כב’ השופט עמית בהקשר אחר: ייקשה להלום כי לאחר שהמערערת רדתה את כל הדבש מהסכם הפיתוח, בנתה שכונת קוטג’ים יוקרתית והפיקה רווחים, היא תחזור לקופה הציבורית בתביעת השבה… לטעמי, המקרה שלפנינו מתאים במובהק גם להחלת סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל”ט-1979, המאפשר לבית המשפט לפטור מהשבה מטעמי צדק”י (ע”א 974 / 13 רמת נילי בע”מ נ’ מועצה מקומית זכרון יעקב, פס’ 16 (פורסם בנבו, 02 . 04 . 2015 ).
70. לאחר דברים אלו, אעבור לצדו השני של המטבע – דרישת דלק לקביעת מנגנון שיפוי אלטרנטיבי בדמות דמי שימוש חודשיים וטענתה כי לא הוחזרו השקעותיה בתחנה.
טענה זו דינה להידחות. דלק טוענת כי לא השיבה את השקעותיה בתחנה ומשכך אין לנשל אותה מן התחנה ללא כל פיצוי. טענה זו מניחה כי כסלו מחויב בהחזר השקעותיה של דלק, ולא היא. דלק וכסלו עמדו ביום חתימת ההסכם בפני עתיד לוט בערפל וחתמו מערכת הסכמית, אשר כל אחד מהם סבר כי תניב לו רווחים נאים. כיום אני קובע כי המערכת ההסכמית אליה נכנסו דלק וכסלו מרצונם החופשי איננה חוקית ודינה להיבטל.
אני סבור כי לא ניתן לאמוד את זכויותיה של דלק בתחנה בהתאם לרווחים אותם הפיקה בפועל מתחנה זו. איני נכנס לעובי המחלוקת שבין הצדדים לגבי טיב חוות דעתו של פרופ’ יורם עדן שהוגשה מטעם דלק, שכן אני סבור, כי זכויותיה של דלק הינן אותן הזכויות שהייתה מקבלת במועד עריכת ההסכם אילו נערך ההסכם כחוק, והן אינן תלויות בסך הרווחים שהפיקה או לא הפיקה דלק בפועל (תוך השוואתם של אלו להשקעותיה בתחנה).
בהמשך לכך, תניית הבלעדיות שנחתמה במטרה לתגמל את דלק משקפת רווח כלכלי שניתן לדלק תמורת ההסכם שנכרת. לא הוכח בפניי ואני בספק אם ניתן להוכיח זאת, כי דלק ראויה להסכם מניב יותר מאשר קיומה של תניית בלעדיות למשך כל השנים שתנייה זו עמדה בתוקפה.
43 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
2. למניעת כל ספק מובהר כי במסגרת קביעתי זו בטלה גם חכירת המשנה לטובת דלק, ואולם זכות החכירה הראשית של כסלו בתחנה אינה זזה ממקומה.
3. כדי לאפשר לשני הצדדים להתארגן, ובין היתר לנוכח חגי ישראל בפתחם אנו מצויים, הרי שביטול המערכת ההסכמית בין כסלו ודלק וחכירת המנה של דלק (הסעדים האמורים לעיל בסעיפים 1 ו- 2), יהיו בטלים מיום 29 . 11 . 19 – א’ כסלו תשייפ, ואילך.
4. כסלו אינו זכאי לסעד כספי בהיותו צד להסדר הכובל וכן משלא עלה בידו להוכיח את יסוד הנזק שגרמה לו הנתבעת עקב כריתת המערכת ההסכמית העוולתית.
5. לנוכח בטלותה של חכירת המשנה ולאור העובדה שלא הוכח בפניי כי דלק זכאית לפיצוי נוסף כלשהו מעבר להנאתה מתניית הבלעדיות משך כל שנות קיומה, דלק אינה זכאית לסעד כספי בדמות קבלת דמי שימוש ראויים מאת כסלו, כמו גם לכל פיצוי אחר.
6. יתר הסעדים שהתבקשו ע”י הצדדים נזנחו בשלב הסיכומים.
7. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, כאשר תביעת כסלו מחד התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, ומאידך תביעתה הנגדית של דלק נדחתה, הגעתי למסקנה כי אין מקום לזכות או להשית הוצאות על מי מהצדדים, ואני קובע כי כל צד ישא בהוצאותיו.
יעקב שינמן, שופט, סגן הנשיאה
ניתן היום, כייח אב תשע”ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
חתימה
45 מתוך 45
פרייס
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
לַאֲשׁוּרה, אשר זוכה לביטוי פורמלי (קיים הסדר כובל), לבין עמדתו הטקטית (נסיגה חלקית מקביעה בדבר הסדר כובל), כרוך במחיר. זאת, הן מצד זילות הדין, הן מצד תחושת הצדק ולמצער נראותו. בעוד הרשות דבקה בצעדי אכיפה נגד מפרים אחרים בגין הסדרים כובלים, נמנעת היא מכך בגזרה מסויימת חרף עמדותיה המוצהרות. הקביעה המקורית הביאה למידה מסוימת של אכיפה פרטית (תגובת הממונה, סעיף 55), אולם לכאורה קסם ספק אם זו היוותה תחליף משמעותי לצעד רגולטורי, בשים לב להיקפה אל מול מספרן של תחנות התדלוק שהוחרגו, כ-300 במספר”.
6. ביחס לתחנות הנכים נכתב בשני הסכמי הפשרה (ובדומה לכך גם בהודעת העדכון) כך: “לעניין התקשרות של חברת דלק בהסדרים המתייחסים לנכי צה”ל, כפי שהם נהוגים מעת לעת, עם מנהל מקרקעי ישראל ואגף השיקום במשרד הביטחון, ייקבעו כללים ייחודיים ההולמים את נסיבות המקרה, והכללים דלעיל כפי שהם לא יחולו עליהם”.
7. להשלמת התמונה ולמיקוד סוגיית תחנות הנכים, אצטט מדברי ביהמ”ש העליון בבג”ץ כספי (פס’ 28): “נושא אחר, שבשלב זה אין עילה להרחיב לגביו, הוא מהות ההסדרים הקיימים בין חברות הדלק לבין מפעילים מקרב נכי צה”ל. זהו, בעליל, נושא מיוחד ומורכב. בהסדר המוסכם נקבע, כי לעניין זה ייקבעו כללים ייחודיים. אך קביעה זו התייחסה רק להתקשרויות עתידיות. העותרים בבג”צ 326 / 96 , המייצגים את עניינם של מפעילי תחנות מקרב נכי צה”ל, העמידו לבירור גם את ההתקשרויות הקיימות.
בלי להביע כל דעה בדבר צדקת טענותיהם, יש לומר כי השאלות שהועלו על-ידיהם ראויות לבירור. אך חוששני כי עניינם של עותרים אלה אינו יכול למצוא את תקנתו במסגרת הדיון בעתירות שלפנינו. המדובר במערכת יחסים מיוחדת ומורכבת, שזולת חברות הדלק והנכים עצמם מעורבים בה גם גורמים אחרים, בכללם מינהל מקרקעי ישראל ואגף השיקום במשרד הביטחון, והללו לא צורפו כמשיבים לעתירה בבג” 326 / 96 . זאת ועוד: משהודה הממונה, במסגרת טיעונו לפנינו, כי שוכנע שנושא זה טעון בירור נפרד וכי בקרוב ייתן את דעתו לקיומו של הבירור הדרוש, מן הראוי ליתן לממונה שהות סבירה לבחון את הסוגיה פעם נוספת ולומר בה את דברו. פשיטא, שאם טיפולו הצפוי של הממונה בעניינם לא יביא עותרים אלה על סיפוקם, יהיה עליהם לשקול ולהחליט מה הם ההליכים שבידם לנקוט”.
לסיום פרק זה יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה הביע אף הוא את עמדתו הביקורתית ביחס למערכות ההסכמיות שבין חברות הדלק והנכים בשתי הזדמנויות ועל פני עמודים רבים. לראשונה בעמדת יועץ שהוגשה לביהמ”ש העליון בשנת 2008 בעניינם של עייא 4243 / 00 1393 / 02
5 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
12. עיקר המחלוקת בתיק זה כמו ביתר התיקים שעסקו בתחנות הנכים, נוגעת לחוקיותן של שתי התניות המתוארות בסיפא של הסעיף הקודם, אשר להלן יכונו בהתאמה ייתניית הבלעדיותיי וייתניית הכתבת המחיריםיי.
טענות התובע והנתבע שכנגד:
13. המערכת ההסכמית הינה הסדר כובל פסול: מדובר בהסדר כובל אנכי ואופקי, והוא פסול הן לאור התקיימותן של החזקות החלוטות המופיעות בס’ 2ב’ לחוק ההגבלים, והן לאור פגיעתו בתחרות לפי ס’ 2אי לאותו חוק.
14. תניית הבלעדיות (ס’ 2 בי), האוסרת על כסלו לרכוש ולשווק מוצרי דלק של חברות אחרות לכל אורך תקופת החכירה הראשית, לרבות הארכתה ככל שתהיה, מהווה כבילה הנוגעת יילחלוקת השוק, כולו או חלקו… לפי האנשים שעימם יעסקו” (ס’ 2(ב) (3)) ו/או לסוג הנכסים שבעסק (ס’ 2(ב) (4)), וזאת עפ”י קביעת כל פסקי הדין שעסקו בנושא הנדון. אפילו בהליכים שבפני ביהייד להגבלים עסקיים המוסמך לאשר הסדרים כובלים (בניגוד לערכאה זו), תקופת הבלעדיות המקסימלית שאושרה הינה 6 שנים לכל היותר.
15. תניית הכתבת המחירים בשילוב תניית הבלעדיות מהווה הסדר כובל בהתאם לס’ 2(ב)(1) לחוק ההגבלים. שלושה היבטים לכבילה זו: א. הספק מכתיב לסוחר את המחיר לצרכן, וזאת באמצעות הכתבת מחיר מחירון גבוה מאד והשתתפות בהנחה ממחיר המחירון. ב. ספק אחד (דלק) מכתיב למתחרהו הכבול אליו (כסלו) את המחיר לצרכן ואת מחיר התשומות. מדובר בכבילה אופקית בין מתחרים, שכן דלק מפעילה בעצמה מאות תחנות תדלוק. ג. כאשר קיימת תניית בלעדיות נצחית, הכתבת מחירי התשומות של הרוכש מהווה ייהכתבת מחיר” לפי ס’ 2(ב) (1).
16. ס’ 2א’: תניית הכתבת המחירים בשילוב תניית הבלעדיות עלולה (- לכל הפחות) למנוע או להפחית את התחרות. כך נקבע בכל פסקי הדין שדנו בסוגיה זו, וכך גם עפייי קביעת הממונה המהווה ראיה לכאורה לפי ס’ 43 לחוק ההגבלים. בענייננו, חומר הראיות מוכיח בבירור כי אכן נגרמה בפועל פגיעה בתחרות.
17. אין ממש בטענות דלק כי מדובר בשותפות או מעין שותפות בינה לבין כסלו.
7 מתוך 45
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א ת”א
2407 – 06 – 09 כסלו נ’ יידלק” חברת הדלק הישראלית בע”מ 40006 – 06 – 10 הישראלית בע”מ נ’ כסלו
23. יש לדחות טענת דלק לפטור לפי ס’ 3(6) לחוק ההגבלים. ראשית, הסעיף בוטל. שנית, הספק והרוכש עוסקים במתן אותם שירותים. שלישית, אין כאן שום התחייבות הדדית.
תניות מקפחות בחוזה אחיד:
24. אין חולק כי מדובר במערכת הסכמית ששימשה את דלק בהתקשרויות רבות אחרות ומשכך היא מהווה ייחוזה אחידיי. תניית הכתבת המחירים וביתר שאת כאשר היא משולבת עם תניית הבלעדיות מהווה תנייה מקפחת לפי ס’ 4(4) לחוק החוזים האחידים. תניית הבלעדיות מהווה תנייה מקפחת לפי ס’ 4(5) לחוק החוזים האחידים.
25. דלק הפרה ההסכם עם התובע (אם יש להסכם תוקף) בכך שהמשיכה להכתיב לו מחירים גבוהים ממחירי מפעילים רבים אחרים, כאשר אין ספק שתניית הכתבת המחירים התקבלה על רקע פיקוח המחירים שששר בשוק אותה עת. הפער בין התשלומים שנגבו על ידי דלק לבין התשלומים שהיו צריכים להיגבות, זהה לגובה הפיצוי המגיע לכסלו לפי ס’ 50 לחוק ההגבלים כדלהלן.
26. יש לדחות את טענת ההתיישנות: לעניין הסעד ההצהרתי, מדובר באי חוקיות הפוגעת בציבור ולא ניתן להכשירה באמצעות טענה פרוצדוראלית. זאת ועוד מדובר בעילה מתמשכת הנולדת בכל רגע מחדש. לעניין הסעד הכספי, כל תשלום יתר בפני עצמו מייצר עילת תביעה חדשה וההתיישנות חלה כעבור שבע שנים מכל עילה מתחדשת. התביעה הוגשה בטרם חלפו שבע שנים מהמועד בו נודעו לתובע מלוא העובדות הרלוונטיות.
27. טענת דלק בדבר חוסר תום לב 7 מניעות / השתק מצדו של כסלו, לוקה בחוסר תום לב קיצוני, היא בוודאי אינה רלוונטית לבקשת הסעד ההצהרתי העוסק באי חוקיות קוגנטית, אך היא גם אינה רלוונטית לבקשת הסעד הכספי. הטענה אינה עומדת באף אחד מן התנאים שנקבעו בדין: הצגת מצג מצד כסלו. הסתמכות בתום לב על המצג. שינוי מצב לרעה עקב המצג.
28. יש להורות על בטלות ו/או ביטול המערכת ההסכמית כולה, לרבות חכירת המשנה. מטרתה של חכירת המשנה לא הייתה אלא לשריין את המערכת ההסכמית הפסולה וגם דלק עצמה ראתה זאת כך, שכן לדלק אין גישה עצמאית לתחנה שלא דרך שטחו של כסלו.
9 מתוך 45
