) וביום . . ניתן תוקף של פסק דין להסכמות ביניהם במסגרתן מונו באי כוחן ככונסי נכסים לצורך מכירת הדירה

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תלה”מ 20431 – 05 – 18
בפני
כב’ השופטת ורד שביט פינקלשטיין
התובעת:
ש’ ס’ ג’
עיין ערייד ישראל זלישנסקי
נגד
הנתבעת:
פי די
ע”י עוייד דייר שמואל סעדיה ואח’
פסק דין
4
מונחת לפניי תביעה לפיצוי כספי בסך 50 , 218 ₪ שהגישה התובעת כנגד אחותה- הנתבעת בגין הפרת הסכם מכר בטענה כי הנתבעת איחרה בתשלום תמורת מכר הדירה.
ס
הרקע העובדתי:
–
1.
התובעת והנתבעת הן אחיות.
70
ס
9

האחיות ירשו מהוריהן את זכויותיהן בדירה ברח’ — (להלן “הדירה”), כך שהנתבעת הינה מחזיקה של 2 / 3 מהזכויות בדירה והתובעת הינה מחזיקה של 1 / 3 מהזכויות בדירה.
ס
.3
ברקע הדברים, יוער, כי הזכויות בדירה חולקו בין האחיות, לאחר שאחיהן הסתלק מהעיזבון, אולם למרות האמור הוא תובע את זכויותיו בעיזבון בהליך אחר בבית משפט זה, מכוח עילות אחרות, שאינן מעניינן של פסק דין זה וטרם הוכרעו.
11 12
13
4.
14

התובעת והנתבעת הסכימו לבצע פירוק שיתוף בדירה באמצעות מכירת הדירה (תמ”ש 14552 – 09 – 14 ) וביום 9 . 11 . 14 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות ביניהם במסגרתן מונו באי כוחן ככונסי נכסים לצורך מכירת הדירה.
15
16
5.

כבר בסמוך לאחר מינוי כונסי הנכסים, התקשו בין הצדדים לשתף פעולה בהליך מכירת הדירה ורק ביום 24 . 03 . 17 נחתם הסכם מכר בין התובעת לבין הנתבעת. בהתאם להסכם המכר חלקה של התובעת המהווה 1 / 3 מהזכויות בדירה יימכר לנתבעת (המחזיקה 2 / 3 מהזכויות בדירה), תמורת הסך של 399 , 500 ₪, כך שעם תשלום התמורה הנתבעת תהיה הבעלים הבלעדית בדירה. 1 מתוך 15
17 18 19 20
21
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תלה”מ 20431 – 05 – 18
34.
כן יש לציין, כי הנתבעת ובאי כוחה אף לא פנו בבקשה להארכת מועד תשלום התמורה לאור ההתנהלות עם הגורם המלווה ואף לא פנו לבית המשפט בעניין, למרות היותם כונסי נכסים שמונו בהליך משפטי, דבר אשר היה יכול לייתר את ההליכים המשפטיים דכאן.
1 2
35.

לסיכום – מכל האמור לעיל עולה בבירור כי הנתבעת אכן הפרה את הסכם המכר בכך שלא שילמה את התמורה במועד וכי הפרה זו היתה נעוצה בהתנהלותה בלבד. עם זאת ואף שהשתכנעתי כי אכן הסכם המכר הופר והעיכוב בקבלת התמורה חל בעטיה של הנתבעת, אין זה אומר כי התובעת זכאית לקבל באופן אוטומטי את מלוא הפיצוי הנדרש על-ידה בסך 50 , 218 ₪, וסוגיה זו תיבחן להלן.
4 5 6
סכום הפיצויים :
.36
11 12 13

בהתאם לסעיף 12 . 2 להסכם המכר, הפרה יסודית מצד הקונה או המוכר תקנה לצד שכנגד זכות לפיצוי קבוע ומוסכם ללא צורך בהוכחת הנזק בסך של 30 , 000 ₪. כן נקבע בסעיף 12 . 4 להסכם המכר כי כל תשלום של התמורה שלא ישולם במועד ישא בנוסף לכל סעד אחר ריבית בשיעור של 1 % לחודש וזאת החל מחמישה ימים מהמועד הקבוע לתשלומו על פי הסכם זה. מכאן, שעל פי סעיפי הסכם המכר, על הנתבעת לשלם פיצוי מוסכם בסך של 30 , 000 ₪ בצירוף 1 % מסכום התמורה לכל חודש איחור. מאחר והנתבעת איחרה במשך 5 חודשים ו – 1 % מסכום התמורה מהווה סך 3 , 995 ₪ ( 399 , 500 19 % X) במכפלה של 5 חודשים מתקבל סכום של 19 , 975 ₪ ובהתאם לתחשיבו של ב”כ התובעת, סך סכום הפיצוי עומד עייס 50 , 128 ₪, נכון למועד הגשת התביעה.
14 15 16 17 18
19
.37
20
ד 21
סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות) קובע את זכותם של צדדים להסכים מראש על שיעור הפיצויים שישולמו ללא הוכחת נזק, אולם הוא מאפשר לבית המשפט להפחית את הפיצויים ייאם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרהיי.
22
26

הפסיקה קובעת כי הכלל הוא שאין להתערב בהסכמת הצדדים, וככלל בתי משפט ייטו לכבד את רצון הצדדים ולהורות על אכיפת תניית פיצויים מוסכמים (עייא 8506 / 13 זאבי תקשורת אחזקות בע”מ נ’ בנק הפועלים בע”מ (פורסם במאגרים), להלן: ייעניין זאבי”י). ואולם מקום בו מצא בית משפט כי לא מתקיים כל יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לנזק שניתן היה לצפות מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה, רשאי בית משפט לשקול להפחיתו (עייא 10208 / 16 קרסו מוטורס בע”מ נ’ Better Place Inc). המבחן לסבירותו של הפיצוי המוסכם הינו מבחן אובייקטיבי באופיו שבו בוחן ביהמ”ש אלו נזקים יכלו התובעת והנתבעת לצפות באופן סביר בעת כריתת החוזה והאם הפיצוי המוסכם נקבע ביחס סביר לנזקים צפויים אלו.
28
30 31
32
11 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תלה”מ 20431 – 05 – 18
1

ישולם 1 % מסכום התמורה, וזאת בניגוד לסעיף הפיצוי המוסכם המתייחס לפיצוי בסך של 30 , 000 ₪ מבלי להבחין בהפרה קלה או חמורה של ההסכם בין אם מדובר בביטול ההסכם כליל ובין אם מדובר באיחור בתשלום. אשר על כן, נראה לי כי סעיף 12 . 4 להסכם נותן לנו אינדיקציה ברורה יותר באשר לסכום הפיצוי שראוי לפסוק בגין ההפרה והוא 1 % בגין כל חודש של איחור בהסכם ובסהייכ 19 , 750 ₪ בגין 5 חודשי איחור ועל כן סכום הפיצוי צריך להיות קרוב לשיעור זה. עם זאת, מאחר וסעיף 12 . 4 קובע כי הריבית בשיעור של 1 % לחודש היא בנוסף לכל סעד אחר, אני רואה לנכון להעמיד את סך כל הפיצוי עייס של 30 , 000 ₪.
3 4 5 6
.43
8
9
10 11
שנית, הגם שההסכם קובע פיצוי מוסכם, ללא צורך בהוכחת נזק, לא נטען בפני וגם לא הוכח כי נגרם נזק לתובעת בגין האיחור בהעברת התשלום. מדובר בחוזה מכר, מכות חלוקת הסכם עיזבון ולא בתובעת אשר מוכרת דירה ובמקביל רוכשת דירה וצריכה את הכסף באופן מידי לצורך תשלום רכישת דירה חלופית. גם מעדותה של התובעת, התרשמתי כי היא אינה מבינה כדבעי מדוע הוגשה התביעה דנן והשיבה על רוב השאלות כי עוהייד שלה מטפל בזה, ללמדך כי אף התובעת עצמה לא ידעה להצביע על נזק כלשהו שנגרם לה. בהקשר זה אציין כי לא מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה מאחר שהתובעת לא יודעת קרוא וכתוב ומאחר שלא הבינה כדבעי מדוע הוגשה התביעה, אזי אין לה כביכול זכות לעמוד על זכויותיה להפרת ההסכם ובפרט משנקבעה במפורש בהסכם הוראה על פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק, ומוטב היה אלמלא טענה זו הועלתה.
13
14 15 16
17
.44
18
שלישית, יש לקחת בחשבון כי הנתבעת התגוררה בדירה עוד בטרם נחתם הסכם המכר וכי בגין כל חודש שבו הנתבעת טרם שילמה את מלוא התמורה, התובעת זכאית לדמי שימוש בסך של 1 , 000 ₪ לחודש, כך שהנתבעת תיאלץ לשלם לה בנוסף לפיצוי המוסכם גם דמי שימוש בגין כל חודש שבו איחרה בתשלום ובכך גם מגולם סכום נוסף כפיצוי אשר על הנתבעת לשלם לתובעת בגין איחור בתשלום התמורה.
45.
24

רביעית, כן סביר בעיניי כי אם נאמר שהתובעת והנתבעת היו יודעות מראש, שהתשלום בגין קבלת כספי המשכנתא יתעכב בשל גורמים התלויים בצד המממן את ההלוואה, לא היו מסכימים מראש על תשלום פיצויים בסך של 50 , 000 ₪ כפי שנתבע בתביעה זו, אלא מסכימים על סכום נמוך יותר ועל כן, גם מסיבה זו, סבורני שפיצוי בסך של 30 , 000 ₪ משקף את הפיצוי הראוי בגין האיחור בנסיבות העניין.
26
.46
28
29
חמישית, יש לקחת בחשבון כי ענייני המשכנתא והבירוקרטיה הכרוכה בכך הינו נושא שטופל ע”י עורכי הדין ולא ע”י בעלי הדין עצמם וכי לא היתה כאן כוונת זדון מצד הנתבעת להפר את ההסכם, ואילו היתה מוגשת עייי כונסי הנכסים בקשה לאורכה, עקב עיכוב בקבלת כספי המשכנתא, סביר להניח שבקשה זו היתה נבחנת בנפש חפצה ולא היה צורך בניהול התביעה הנוכחית על אף שאין בכך בכדי לגרוע מהקביעה שהנתבעת הפרה את החוזה.
30 31
13 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תלה”מ 20431 – 05 – 18
איסור פרסום
15 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תלה”מ 20431 – 05 – 18
17.
לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה במלואה ולחייב את הנתבעת בהוצאות, ואלו נימוקיה:
1
2

א. הנתבעת הפרה את הסכם המכר בכך שלא העבירה את סכום התמורה במועד ועל כן היא חייבת בפיצויים מוסכמים בסך 30 , 000 ₪, בצירוף פיצוי בסך 1 % בגין כל חודש איחור, ובסה”כ 50 , 128 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
5 6 7 8

ב. פנייתו הראשונה של בייכ הנתבעת לבייכ התובעת לצורך הכנת מסמכי המשכנתא היתה 10 ימים לאחר חלוף מועד תשלום התמורה כאשר הנתבעת כבר היתה במצב של הפרת חוזה. מיד עם קבלת מסמכי המשכנתא, ב”כ התובעת יצר קשר עם בייכ הנתבעת וביקש להסדיר מול הבנק את הבעייתיות שמצא במסמכים אלו, אולם ב”כ הנתבעת סירב לאפשר לו ליצור קשר ישיר עם הבנק המלווה, דבר שיצר תכתובת מסורבלת בין הצדדים. בהמשך לכך, ביום 25 . 07 . 17 הבנק העביר לב”כ התובעת מסמך הפותר את הבעייתיות בנוסח המשכון, והדבר מהווה ראיה כי אכן היתה בעייתיות במסמכים, אולם הבנק פתר עניין זה תוך 5 ימים.
9
10 11
13
14
15

ג. באשר לייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר המאפשר לבנק להעביר את הזכויות מהמוכרת לקונה וכן לרשום לטובתו משכנתא עייש הקונה, מדובר במסמך שמי שחותם עליו בדרך כלל הוא הרוכש והחתמת מוכר על מסמך כזה הוא מסמך חריג, המאפשר לבנק להעביר את הבעלות לרוכש ולמכור את הדירה, בטרם המוכר קיבל שקל אחד על חשבון התמורה. בנסיבות אלו, ביקש ב”כ התובעת ליצור מנגנון שיבטיח את זכויותיה של התובעת, כך שהזכויות בדירה לא יעברו לבנק ולנתבעת בטרם קיבלה את כספה. ייפוי הכוח היה אמור להישמר בנאמנות עד להבטחת מלוא תשלום התמורה ורק לאחר מכן, ניתן היה להעבירו לרשות הרוכשת. לאחר דין ודברים, ולאור הצעתו של ב”כ הנתבעת כי ייפוי הכוח יוחזק בנאמנות אצל עוייד ו’ (מייצג חבי הי וי) טען ב”כ הנתבעת, כי עניין הנאמנות היה רק הצעה ובסופו של יום הבנק לא הסכים להצעה זו. מאוחר יותר עת שהה ב”כ התובעת בחוייל ולאחר שהתריע מס’ פעמים כי יש לזרז את הנושא מאחר והוא עתיד לנסוע לחוייל נפתר עניין ייפוי הכוח שכן הבנק הסכים להוציא נספח התחייבות, לפיו לא יפעל עפייי ייפוי הכוח אלא לאחר שהכסף יועבר לתובעת. מכאן, שכבר ביום 23 . 08 . 17 בא עניין ייפוי הכוח על פתרונו, אולם גם לאחר שעניין זה נפתר חל עיכוב של 4 חודשים בתשלום ועיכוב זה מקורו בהתנהלות הנתבעת.
16 17 18 19 20
21 22
24 25
26
28 29

ד. ב”כ הנתבעת הוא זה שגרם לכל העיכובים, בכך ששלח את מסמכי המשכנתא באיחור, לא שילם עבור ייפוי הכוח הנוטריוני שהכין בייכ התובעת, מיאן לבוא ולאסוף את המסמכים עם שליח במועד והעדיף לשלחם ולקבלם בדואר וגם כאשר התריע בפניו ב”כ התובעת כי הוא עומד לנסוע לחוייל ויש לזרז את העניין, הדברים עדיין התעכבו. בנסיבות אלו, מבוקש להיעתר לתביעה ולחייב את הנתבעת במלוא סכום הפיצוי בהתאם להסכם המכר.
30 31
3 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תלה”מ 20431 – 05 – 18
19.
מאחר ועילת התביעה שבפנינו הינה עילת תביעה חוזית המבוססת על הסכם המכר ומאחר והתובעת והנתבעת מאשימות האחת את השנייה בהפרה של סעיפי הסכם המכר, מן הראוי שנפרט תחילה את סעיפי הסכם המכר הרלוונטיים לענייננו (ההדגשים אינם במקור);
1 2
–

בהתאם לסעיף 5 להסכם המכר, תמורת הדירה נקבעה עייס כולל של 355 , 000 ₪ שתשולם בתוך 90 ימים ממועד אישור בית המשפט לחשבון נאמנות של שני באי כוח הצדדים. בנוסף לכך, הנתבעת התחייבה לשלם סך של 36 , 000 ₪ עבור דמי שימוש בדירה וזאת בגין התקופה שעד ליום 31 . 03 . 17 ובגין כל חודש נוסף החל מחודש 04 / 17 ועד למועד השלמת התמורה במלואה סך של 1 , 000 ₪ נוספים (סעיפים 5 . 1 . 2 ו – 5 . 1 . 3 להסכם), היינו סך נוסף של 8 , 500 ₪ (שמונה וחצי חודשים). בחישוב כולל עמדה התמורה עייס של 399 , 500
5 6 7
.
10
11
12
10
14
בסעיף 9 . 1 להסכם נקבע לעניין המשכנתא כדלקמן: הקונה יסדיר בעצמו את רישום המשכנתא ו/או הערה בדבר רישום משכנתא או המצאת התחייבות לרישום משכנתא בקשר למימון שייקח מהגורם המממן לצורך רכישת הזכויות על פי הסכם זה וימציא את המסמכים הנדרשים לשם כך. המוכר ו/או כונסי הנכסים יחתום בתוך שבעה ימי עסקים מיום שנמסרו לו על המסמכים הנדרשים לשם רישום המשכנתא ו/או הערה בתנאים המקובלים ועל פי שיקול דעתו ובלבד שלא יהיה במסמכים אלו חבות כלשהי על כונסי הנכסים ו/או המוכר מעבר לפירעון מהדירה עצמה.
15
16
17

– בסעיף 10 . 1 להסכם נרשם כי הקונה יהא רשאי ליטול מימון לצורך רכישת הדירה ובמקרה זה יחתום המוכר על התחייבות לרישום משכנתא לטובת הגורם המממן על זכויות המוכר בדירה וזאת בכפוף להוראות בתתי הסעיף. בתת סעיף 10 . 1 . 3 נקבע כי במסגרת ההתחייבות ייקבע במפורש כי אין ולא תהיה לגורם המממן כל זכות תביעה כלפי המוכר או כלפי כונסי הנכסים וכי זכויותיו של הגורם המממן תהיינה רק כלפי הקונה ו/או כלפי הדירה בלבד וכן תהיינה מותנות בכך שהתשלום ישולם במלואו ובמועדו בהתאם להוראות חוזה.
23 24 25

בסעיף 10 . 1 . 4 נקבע כי נוסח ההתחייבות לרישום הביטחונות ו/או כל מסמך אחר הקשור לכך יתואם ויוסכם בין כונסי הנכסים, הקונה והגורם המממן בהתבסס על ההוראות האמורות בסעיף זה.
33

בסעיף 10 . 1 . 5 נקבע כי הקונה מאשר שחובתו לביצוע התשלום האחרון במועדו תהא תקפה גם אם הקונה לא יגיע להסכמה עם הגורם המממן בנושא כלשהו הקשור להעמדת המימון על ידי הגורם המממן ו/או במקרה שהגורם המממן לא יעמיד בפועל את המימון לרשות הקונה בשל עילה שאינה נעוצה בהפרת התחייבות של המוכר ו/או מי מטעמם לרבות כונסי הנכסים על פי חוזה זה.
34
5 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תלה”מ 20431 – 05 – 18
ומכאן שאף אם התובעת היתה חותמת על המסמכים AS IS ומבלי לשנות את נוסחם, הרי ממילא התובעת כבר היתה במצב של הפרה, ומשכך אין לתלות איחור זה בהתנהלות התובעת אלא בהתנהלות הנתבעת בלבד.
1 2
25.
שנית, מקובלת עלי טענת ב”כ התובע שלא נסתרה כי גם לאחר שכל המסמכים כבר נחתמו לאחר שינויי נוסח בסוף חודש אוגוסט 2017 עדיין בפועל התשלום הועבר רק 4 חודשים לאחר מכן ועל כן לא ניתן לזקוף איחור זה לחובת התובעת ובא כוחה, אלא להתנהלות הנתבעת מול הגורם הממן וחב’ ה’ ו’, ששירותיה נשכרו לצורך הסדרת נושא המשכנתא.
6
26.
8
שלישית, טענתה של הנתבעת כי העיכוב בקבלת הלוואת המשכנתא נבע כתוצאה מסירובו של ב”כ התובעת לחתום על מסמכי הבנק אינה מקובלת עלי, ואנמק;
10
11
14
15
16
17 18 19
אומנם בעת רכישת דירה, נהוג ומקובל כי הרוכש נוטל הלוואה מהבנק לצורך רכישת הדירה ומנגד הבנק דורש מאותו רוכש להעמיד לטובתו בטוחות לצורך הבטחת החזר ההלוואה, כאשר לרוב הדירה הנרכשת היא זו שתשמש כבטוחה לבנק, כפי שארע בענייננו. לצורך כך, מבקש הבנק להחתים את המוכר (אשר הדירה רשומה על שמו) על שטר התחייבות לרישום משכנתא ומסמכים אחרים שיאפשרו לבנק לממש את הנכס ככל והרוכש לא יעמוד בהחזר ההלוואה. אלא מאי, שהבטוחה, היינו הדירה אותה מבקש הבנק לשעבד, שייכת עדיין למוכר ורשומה על שם המוכר וכאשר המוכר טרם קיבל את מלוא התמורה על הדירה מבקש ממנו הבנק ייפוי כוח בלתי חוזר, לפיו כל זכויות המוכר בדירה יעברו אליו. מכאן, שלא בנקל יאפשר המוכר לשעבד את דירתו לטובת הרוכש (אשר הוא ורק הוא נהנה מכספי ההלוואה) מאחר והוא מעמיד עצמו בפני סיכון כי הבנק עלול למכור את דירתו (אם יפר הרוכש את הסכם ההלוואה מול הבנק) וזאת עוד בטרם קיבל את מלוא תמורת הדירה. אשר על כן, נהוג ומקובל לערוך שינויים במסמכי ההתחייבות לרישום משכנתא אשר נדרשים מהמוכר, וזאת בכדי להבטיח שזכויות המוכר לא ייפגעו כתוצאה משעבוד דירתו לטובת הבנק (להבטחת הלוואתו של הרוכש) בטרם קיבל את מלוא כספי התמורה. בצדק טען ב”כ התובעת כי ביקש להבטיח ולשמור על זכויות מרשתו ובהתאם לכך לערוך את השינויים הנדרשים במסמכי הבנק ועל כן, לא היה חייב לחתום עליהם כפי שהם וזאת מבלי להיכנס לעובי הקורה לשינויים שנעשו או לא נעשו במסמכי הבנק. בפועל, אכן בסופו של יום, הבנק הסכים לשינויי הנוסף לצורך הבטחת זכויות המוכרת אולם מסמכים אלו נמסרו לבייכ התובעת בשלב מאוחר מדי מבלי שהתבקשה כל אורכה בעניין. מכאן, שאני דוחה את טענת הנתבעת כי רצונו של בייכ התובעת לערוך שינויים במסמכים הוא זה שעיכב את עניין התמורה שהרי מדובר בשינוי לגיטימי ומקובל, אשר נועד להגן על המוכרת (התובעת בענייננו).
20 21 22
26 27
28
29
30
33

יתר על כן, עניין זה אף צוין ביירחל בתך הקטנהיי בסעיפי הסכם המכר. כך, בסעיף 9 . 1 לחוזה צוין, כי המוכר יחתום על המסמכים לרישום המשכנתא, בתנאים המקובלים ועל פי שיקול
34
7 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תלה”מ 20431 – 05 – 18
30.
1 2
ה
3
4

בעייתיות נוספת בהתנהלות בין הנתבעת לבין הגורם המממן, ניתן ללמוד גם מנספח כח’, ממנו עולה, כי לאור כך שהיה קיים פער בין הסכום נשוא הסכם המכר שעמד עייס 355 , 000 ₪ בצירוף דמי השימוש, לבין הסכום שהתבקש בפועל כהלוואה ע”י הנתבעת בסך של 490 , 000 ₪ הכולל בתוכו גם שכייט עוייד ושכייט כונסי הנכסים, היתה הנתבעת צריכה להסביר את המקור לפער זה, אולם ברי כי אין זו אשמתה של התובעת בכך שהנתבעת ביקשה לקחת הלוואה בסכום גבוה יותר שאינו תואם את סכום תמורת המכר, ועל כן העיכוב שנבע מעניין זה נוגע אך ורק להתנהלות הנתבעת שביקשה את ההלוואה והיה עליה לוודא מבעוד מועד כי אכן תקבל את מלוא גובה ההלוואה עד למועד שהוסכם כמועד לתשלום התמורה. חיזוק לעניין זה ניתן לראות במכתב בייכ הנתבעת מיום 4 . 1 . 18 (נספח כט’ לכתב ההגנה) לפיו התנהלות חברת הום וייז גרמה לכך שהועלו טענות של הפרת חוזה כנגד הנתבעת וכי לטענת הנתבעת חבי הום וייז פעלה בחוסר מקצועיות, חוסר נאמנות, רשלנות ואי מילוי המוטל עליה.
5 6 7 8
9 10
11
.31
12
ראיה נוספת לכך שהעיכוב בקבלת ההלוואה אינו נעוץ בתובעת אלא דווקא ביחסים בין הנתבעת לגורם המממן, ניתן ללמוד מעדותה של הנתבעת שנחקרה על עניין המשכנתא בפני כב’ הרשמת (כתוארה אז) ענת הלר-כריש, במסגרת הליך עיקול שהוגש בתיק. מעדות זו עולה כי אכן לנתבעת היו קשיים בקבלת משכנתא וכי יש לה טענות נגד החברה שנשכרה לצורך סיוע בקבלת משכנתא וכדבריה :
13 14
15
16
ייש.
17
18
19
ש.
ת.

האם זה נכון שאת טוענת בתשובה שלך רשמת שיש לך טענות נגד החברה שעזרה לך במשכנתא שפעלו באיזה שהיא צורה?) כן, יש. לא שילמת להם עבור השירות, האם נכון שאם יש לך טענות נגד חברה שנתנה לך שירות לא טוב עדיין לא שילמת להם עבור השירות! נכון. האם נכון שפנית לחברה כי היו לך קשיים להשיג משכנתא והיית צריכה חברה חיצונית ? נכון. האם נכון שהוגשה כנגדך תביעה על ידי אחיך על 1 / 3 מהדירה? נכון. אני לא יודעת מה זה קשור” (עמי 67, שי 27- עמי 8, ש’ 4 לפרוטי 4 . 6 . 18 ).
& & &
32.
כן אין מקובלת עלי טענת הנתבעת כי אומד דעת התובעת והנתבעת היה כי רק אם ההסכם יופר בעטיה של הנתבעת, אזי הדבר ייחשב כהפרה ומאחר והעיכוב נבע מהתנהלות חב’ ה’ ו’ והבנק המממן, אין הנתבעת צריכה לשלם פיצוי כלשהו, ואפרט: ראשית, הגורם המממן כלל אינו צד להסכם המכר ולא ניתן לאכוף עליו התחייבויות מכוח הסכם המכר, בכל הנוגע ליחסים בין התובעת לנתבעת. כן לא יעלה על הדעת שהבנק המלווה יאריך ככל העולה על דעתו את מועד תשלום התמורה בהסכם, שהוא כלל אינו צד לו ואין לו זכות לכך, שהרי במקרה כזה לא היתה כל משמעות למועדים שנקבעים בהסכם מכר.
33 34
9 מתוך 15