לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 ע”מ לפני כב’ השופטת ירדנה סרוסי מערערת גב’ מרה ויסמן כיורשת עזבונו של בוריס ויסמן ז”ל ע”י ב”כ עוה”ד עמית חדד ונועה מילשטיין נגד משיב פקיד שומה תל אביב 4 ע”י ב”כ עוה”ד יעל הרשמן-אקסן ושירה ויזל-גלצור מפרקליטות מחוז ת”א (אזרחי) החלטה רקע וטענות הצדדים 1. לטענת המשיב, המערער הקים רשת מרפאות בשם ייקליניקה אוויי (on clinic) לטיפול בבעיות רפואיות שונות בתחום האין אונות והפרוקטולוגיה והפיק מהם הכנסות, בארץ ובחו”ל. המשיב טוען כי המערער, בשיתוף פעולה עם בנו, מר אבישר ויסמן, הם בעלי השליטה והמנהלים בפועל של מספר חברות המאוגדות בחוייל השייכות לקבוצת on clinic וכי רווחי הקבוצה, הכוללת מספר רב של קליניקות ברחבי העולם, מועברים אליהם, אם במישרין ואם בעקיפין, וכן באמצעות חשבונות בנק של חברות זרות אשר גם בהם הם שולטים. המשיב הוציא למערער שומת מס על חלקו ברווחי הקליניקות בהתאם לממצאי החקירה הפלילית שהתנהלה נגדו ונגד מעורבים נוספים בפרשה. לפי ההודעה המפרשת את נימוקי השומה, המשיב הסתמך בשומתו על ממצאי החקירה הפלילית שהתנהלה נגד המערער, נגד בנו ונאשמים נוספים, לרבות על מסמכים שנתפסו, עדויות שנמסרו ובכללם נתונים וחומרים ממחשב של חשב רשת המרפאות (שהפך לעד מדינה) וממחשב של עוזרת החשב ועוד. 2. בתאריך 2 . 10 . 2018 ביקש המשיב מבית המשפט כי יורה למערער להעביר לעיונו את המסמכים הבאים (להלן: “המסמכים המבוקשיסיי): א. דו”חות שנתיים של כל החברות ובפרט הקליניקות הכלולות בקבוצת on clinic לשנות המס 2010 – 2012 . עמוד 1 מתוך 17 בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 ע”מ 28. ודוקו, סעיף 135 לפקודת מס הכנסה אינו מכוון בעיקרו לדרישת מסמכים לשם גילוי עבירות על פי הפקודה. סמכותו של פקיד השומה על פי סעיף זה נתונה לו כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדסיי. מטרתו הישירה של סעיף 135 היא, אם כן, פיסקאלית ונועדה לצורך בירור הכנסתו האמיתית של אדם, על מנת לגבות ממנו את המס המגיע לפי הוראות הפקודה, וזאת בין אם המסמכים המבוקשים הם לטובתו, באופן שיבטיח כי לא ייגבה ממנו יותר מהמס המגיע, ובין אם הם לטובת הציבור, באופן שלא ייגבה פחות מהמס המגיע. 29. המערערת טוענת כי קיים חשש שבקשת המשיב לגילוי המסמכים נועדה לשרת דווקא את ההליך הפלילי המתנהל נגד בנה, אבישר ויסמן, או הליך אחר שבו עומדת לה הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית. המערערת מסיקה זאת מהעובדה שהמשיב מבקש לקבל מסמכים שלא עמדו בפניו בעת הוצאת השומה, מהעובדה שהמסמכים אינם רלוונטיים לשומה ומהעובדה שהמסמכים רלוונטיים לטענות הנדונות בהליך הפלילי המתנהל נגד בנה, אבישר ויסמן. 30. אינני מוצאת ממש בטענה זו של המערערת. אסביר. לפי תצהיר נציג המשיב, מר בן לסנס, שצורף לבקשת המשיב לגילוי המסמכים, מטרת גילוי המסמכים היא לדייק את שומת המס של המערער ולצורך בירור הכנסתו האמיתית”. בבקשה לגילוי המסמכים פרט המשיב לגבי כל מסמך ומסמך לשם מה הוא נדרש. מנימוקי המשיב עולה כי המטרה היא לדייק את גובה השומה לפי מסמכים מזמן אמת ולחזק את טענותיו בערעור על הקשר של המערער ובנו לניהול החברות והקליניקות בקבוצת ייאון קליניקיי. לעומת זאת, טענת המערערת, כי הגילוי נועד לשרת את ההליך הפלילי, מבוססת על ייחשדנותיי גרידא, מבלי שהונחה לה תשתית ראייתית כלשהי, ולו באמצעות הגשת תצהיר מטעמה. לטעמי, העובדה שכתב האישום נגד אבישי ויסמן הוגש זה מכבר מעידה כי התביעה סבורה שיש בידיה ראיות מספיקות כדי להביא להרשעתו. לא רק זאת, אלא שההליך הפלילי כנגד אבישר נמצא בסמוך לסיום פרשת התביעה והעובדה שהוא ממשיך להיות מנוהל, גם בשלב זה, מלמדת כי, לפחות לעמדת התביעה, קיימות ראיות מספיקות לצורך סיכוי סביר להרשעתו בהליך הפלילי. על כן, לא מצאתי ממש בטענת המערערת כי בקשת המשיב לגילוי המסמכים נועדה מלכתחילה לשרת את ההליך הפלילי. עמוד 11 מתוך 17 בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 ע”מ 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 כפועל יוצא, מבקש המשיב לדחות את בקשת המערערת להגביל את השימוש שהוא רשאי לעשות במסמכים. נקודה זו מחייבת אותי להידרש לדיון קצר בשאלת זכותה של המערערת ליהנות מחיסיון מפני שימוש במסמכים המבוקשים, היה ובית המשפט יחייב את גילויים. על כך להלן. חיסיון השימוש בראיה מפלילה – סעיף 47(ב) לפקודת הראיות 33. סעיף 47(ב) סיפא קובע את הכלל בדבר ייחיסיון השימושי בראיות מפלילות שהוסר לגביהן, בהחלטת בית המשפט, החיסיון מפני הפללה עצמית: ייביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך” [ההדגשה אינה במקור]. לפי סעיף 47(ג) לפקודת הראיות, יינאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסנגוריה, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהוא מואשם בה באותו משפטיי. 34. עולה מכך, שאם בית המשפט מצא לנכון לדחות את בקשתו של אדם להימנע ממסירת ראיה מפלילה, והראיה נמסרה על פי החלטת בית המשפט, זכאי אותו אדם לייחיסיון שימושי בראיה זו ייבמשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיהיי (ראו, עניין גלעד שרון והביקורת על פסק הדין במאמרו של גיא רוטקופף ייעל החובה למסור מסמכים לרשות, הצורך להגדיר מחדש את תחומי החיסיון מפני הפללה עצמית ואת זכות השתיקה בעקבות רעייפ 8600 / 03 מיי ני גלעד שרון”. לפי עמדת כותב המאמר, פרשנות בית המשפט העליון את סעיף 47(ב) כמקנה לבית המשפט שיקול דעת אם לתת את חיסיון השימוש או לא, אינה נלמדת מהוראות החוק ואינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם היקף ההגנה שמעניק הסעיף על שימוש עתידי בפירות הראיה הכפויה להוכחת אשמה). 35. בבואו לדון בבקשת מערער בערעור מס, לשחרר אותו מהחובה לגלות מסמכים בטענה של חיסיון מפני הפללה עצמית, על בית המשפט לבחון את הבקשה בשני שלבים: בשלב הראשון, יש לבחון האם מתקיים חשש להפללה עצמית במסמכים אשר המערער נדרש לגלות. עמוד 13 מתוך 17 בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 ע”מ 37. יובהר כבר כעת, תנאי בסיסי לזכאות ליחסיון שימושיי לפי סעיף 47(ב) לפקודת הראיות, הוא כי המערער בהליך המס יראה כי ביקש להימנע ממסירת הראיה, לאור זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית, אך חויב למסרה, חרף התנגדותו, על פי הוראת בית המשפט. כאשר המערער מוסר את הראיה מרצונו, אין מקום להפעלת חיסיון השימוש משום שבעצם מסירת הראיה וויתר הנישום על זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית. כך למשל, המערערת, שעליה מוטל נטל ההוכחה בערעור, לא תוכל להימנע מהגשת ראיות במשפט מטעמים של הפללה עצמית. ככל שתימנע מהבאת ראיות מטעם זה, יהיה דינה כדין כל בעל דין הלקוח את הסיכון כי לא יעלה בידו לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו במשפט. כפי שהוסבר לעיל, המערער בערעור מס אינו זכאי ליהנות מזכות השתיקה, השמורה לנאשם במשפט הפלילי, הוא מחויב לחשוף את גרסתו ולתמוך אותה בראיות, כדינו של מי שיימוציא מחברו”. אולם, כאשר בית המשפט מוצא לחייב את המערערת במסירת מידע מפליל, תוך הסרת החיסיון העומד לה מפני הפללה עצמית (שלה או של קרוביה בהליך קיים או עתידי), עולה מהוראת סעיף 47(ב) סיפא לפקודת הראיות כי בנסיבות אלה ניתנת ההגנה של חיסיון השימוש בראיה המגולה. 38. בשים לב למכלול השיקולים והאיזונים שצריכים להילקח בחשבון לצורך קבלת החלטה מושכלת בבקשתו המחודשת של המשיב לגילוי המסמכים, עליהם עמדתי בדיון לעיל, נראה לי כי טרם הבשילה השעה למתן החלטה בבקשת המשיב לגילוי המסמכים ויש צורך בליבון הדברים בין הצדדים, ובינם לבין עצמם, בעניינים המפורטים להלן : א. המשיב ישקול, בהינתן זכותה של המערערת לחיסיון שימוש לפי סעיף 47(ב) סיפא, היה ויוחלט על הסרת החיסיון מפני הפללה עצמית, אם יש מקום לעכב את בקשתו לגילוי המסמכים עד לסיום פרשת התביעה בהליך הפלילי או עד לסיום עדותו של מר אבישר ויסמן בהליך הפלילי, ככל שיבחר להעיד כעד הסנגוריה (וראו גם סעיף 47(ג) לפקודת הראיות והשלכותיו למערכת השיקולים שעל הפרק). לכאורה, עם סיום פרשת התביעה בהליך הפלילי, תתייתר הטענה בנוגע לחיסיון מפני הפללה עצמית ובעקבותיה גם הטענה על חיסיון שימוש. בהקשר זה יש לתת את הדעת לנפקות בחירתו של מר אבישר ויסמן להעיד במשפטו כעד סנגוריה (סעיף 47(ג) לפקודת הראיות). עמוד 15 מתוך 17 בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 ע”מ ניתנה היום, כ”א כסלו תשייפ, 19 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים. ירדנה סרוסי, שופטת עמוד 17 מתוך 17 בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 ע”מ 5. לדוגמא, המשיב טוען כי הדו”חות השנתיים המבוקשים של החברות והקליניקות יאפשרו לבחון את גובה השומה, שבזמנו נקבעה על בסיס ממצאי החקירה הפלילית, וזאת בהתאם למסמכים מזמן אמת ולשום באופן מדויק יותר את ההכנסות שיוחסו למערער בשנים שבשומה. דוגמא נוספת, נתוני תשלומי המס ששולמו על ידי החברות הזרות והקליניקות יאפשרו להעריך את הרווחים בגינם שולמו מיסים אלו ובהתאם לקבוע את סבירות השומה. דוגמא נוספת, פירוט שיעור ההחזקה של בעלי המניות בקליניקות או החברות נועד לדייק את שומת המערער על מנת שלא ייוחסו לו סכומים שאינם קשורים אליו. 6. בתאריך 2 . 1 . 2019 הוגשה תגובת המערער לבקשת המשיב לגילוי המסמכים. המערער טען כי המשיב מבקש לקבל את המסמכים הנייל לצורך ההליך הפלילי המתנהל בעניינו על העלמות מס. עוד טען המערער כי, לאור העובדה שההליך הפלילי והערעור דכאן מבוססים על אותה מסכת עובדתית ומאחר שהמחלוקות חופפות, הוא זכאי לחיסיון מפני הפללה עצמית בקשר לגילוי כל ראיה שעלולה להפלילו בהליך הפלילי. עוד נטען כי המסמכים המבוקשים אינם נמצאים בידו וממילא לא עמדו בפני המשיב בעת שקבע את השומה ולכן לא ברור כיצד יסייעו בידו להוכיח כי השומה היא סבירה בהינתן כי הוצאה רק על בסיס המסמכים שעמדו בפניו בזמן אמת. במסגרת התגובה הגיש המערער גם בקשה לעיכוב הליך המס עד להכרעה בהליך הפלילי. 7. בתאריך 16 . 1 . 2019 , ולאחר שעמדה בפניי תגובת המשיב לבקשת המערער לעיכוב ההליך (מתאריך 15 . 1 . 2019 ), נעתרתי לבקשת המערער לעכב את ההליך דנן עד לסיום העדת עדי התביעה בהליך הפלילי אותם הוא מבקש לזמן כעדים מטעמו בערעור. קבעתי כי ההליך יידחה ללא מועד, לפי תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי. בעניין הבקשה לגילוי ועיון במסמכים, קבעתי כי אדרש לה לאחר שאחליט על חידוש שמיעת ההליך. 8. למרבה הצער, המערער נפטר בתאריך 25 . 1 . 2019 . אשת המערער שהיא יורשת עזבונו, גבי מרה ויסמן, הודיעה לבית המשפט כי היא עומדת על זכותה לנהל את ההליך חלף המנוח (ראו הודעתה מתאריך .(21.8.2019 עמוד 3 מתוך 17 בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 ע”מ 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 המשיב הגיש את תגובתו לתשובת המערערת ובה חזר על בקשתו לגילוי המסמכים המבוקשים. דיון והכרעה 11. יצוין תחילה כי בתאריך 26 . 6 . 2018 , בתום ישיבת קדם משפט, ניתן על ידי מותב זה צו לגילוי מסמכים הדדי (עמוד 8 שורה 18). המערער לא הגיש בקשה לערער על החלטה זו ולא טען כי הוא מנוע מלקיים את הצו. היה על המערער להודיע לבית המשפט מיוזמתו כי הוא מנוע מלהמציא את המסמכים, הן בשל טענתו לחיסיון מפני הפללה עצמית והן בשל טענותיו הנוספות על אי רלוונטיות המסמכים, בין משום שלא שימשו בשלב השומה ובין משום שהם תומכים בטענה ממנה חזר בו המשיב, ואם בשל טענתו כי חלק מהמסמכים אינם ברשותו. אולם המערער לא הקדים פניה לבית המשפט ולא ניסה לשכנע כי יש בטענותיו למנוע את הגילוי המבוקש ולא ביקש לשחרר אותו מהחובה שהושתה עליו לגלות את המסמכים. לאור זאת, חלף המועד בו יכול היה המערער לטעון כנגד עצם הדרישה לגילוי המסמכים ולכאורה די בכך כדי לדחות את טענתו כי אין לחייבו להמציא את המסמכים המבוקשים. לאחר שאמרתי את הדברים, אני מוצאת לדון גם עניינית בטענות המערערת בתשובתה העדכנית, ועל כך להלן. 12. לעניין טענת המערערת, כי אין היא חייבת בהמצאת המסמכים משום שהמשיב חזר בו מטענתו כי החברות הזרות נשלטו ונוהלו מישראל, לא מצאתי בה ממש. מהחלטתי שניתנה במהלך דיון ההוכחות מתאריך 26 . 6 . 2018 (עמודים 6 – 7) עולה כי המשיב לא ויתר על טענותיו לעניין השליטה והניהול של המערער בחברות הזרות וכי טענות אלו עדיין רלוונטיות לשומתו האישית. על כן, נימוק זה לדחיית בקשת המשיב לגילוי המסמכים המבוקשים, נדחה. 13. לעניין טענת המערערת, המובלעת בתגובתה, כי חלק מהמסמכים המבוקשים אינם ברשותה, אציין זאת: ראשית, מדובר בטענה עובדתית שהיה על המערערת לתמוך בתצהיר, דבר שלא נעשה. די בכך כדי לדחות את הטענה. שנית, העובדה שהמסמכים אינם ברשותה של המערערת, לפי טענתה, אינה אומרת כי הם אינם ייבשליטתהיי. עמוד 5 מתוך 17 בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 ע”מ לדיון בטענת המערערת על זכותה לחיסיון מפני הפללה עצמית, כנימוק לאי גילוי המסמכים המבוקשים, אפנה כעת. טענה לחיסיון מפני גילוי ראיות מפלילות אל מול חובת גילוי מסמכים בהליכי מס 17. לנוחות הקורא אזכיר, כי בתחילת הדרך טען המערער זייל, כי הוא רשאי שלא למסור את המסמכים המבוקשים במסגרת הליכי הערעור בשל החשש מפני הפללתו העצמית בהליך הפלילי שהתנהל נגדו במקביל. משנפטר המערער וההליך הפלילי נגדו הופסק, חידש המשיב את בקשתו לגילוי המסמכים, בטענה כי טענת המערער זייל על זכותו להגנה מפני הפללה עצמית אינה רלוונטית עוד. כעת טוענת המערערת, כיורשת עזבונו של המערער זייל, כי קיים חשש כי בקשת המשיב לגילוי המסמכים המבוקשים נועדה לשרת את ההליך הפלילי המתנהל נגד בנה, שהוא גם בנו של המערער המנוח, מר אבישר ויסמן, וזאת אין להתיר. 18. להלן הוראות הדין הרלוונטיות לדיון בטענת המערערת על חיסיון מפני ראיות מפלילות: סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ”א-1961 קובע : “כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם – רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב למסור לו כל דו”ח שיצויין בהודעה, ובכלל זה דו”ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם, או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה או על נכסים שהוא משמש לגביהם כנאמנו של אדם אחר… וכן רשאי פקיד השומה לדרוש שיתייצב לפניו – בעצמו או על ידי נציגו – וימסור לו את כל הפרטים הדרושים לפקיד השומה לעניין בירור הכנסתו ויביא לבדיקה פנקסים, תעודות, חשבונות, ודו”חות שפקיד השומה יראה בהם צורך; אך פקיד השומה – למעט עוזר פקיד שומה וגובה ראשי – רשאי לדרוש שיתייצב בעצמו, בין עם נציגו ובין בלעדיו, כרצונו של האדם”; סעיף 135(2) לפקודה קובע: “…רשאי הוא לדרוש מבעל העסק או משלח-היד או מפקיד אחראי שלהם לגלות היכן מצויים פנקסים, חשבונות ומסמכים כאמור ולהיכנס למקום הימצאם ולבדקם ולדרוש הסברים, אם דבר זה ייראה לו דרוש כדי להבטיח את מילוי הוראותיה של הפקודה או כדי …”. סעיף 151 לפקודה קובע: עמוד 7 מתוך 17 בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 19 דצמבר 2019 52353 – 01 – 17 וייסמן נ’ פקיד שומה תל אביב 4 ע”מ הגוף החוקר ולאור החשש מהודאה כוזבת (להרחבה, ראו רעייפ 8600 / 03 מדינת ישראל נ’ גלעד שרון, פייד נח(1) 748 (להלן: עניין גלעד שרוויי). 21. יועמדו דברים על דיוקם כבר כעת, יש להבחין בין זכות השתיקה, העומדת רק לנאשם או לחשוד במשפט הפלילי, ממנה נגזרת זכותו שלא לחשוף את קו הגנתו, לבין הזכות העומדת לכל אדם לחיסיון מפני הפללה עצמית, כך שלא יחויב לגלות ראיה בהליך האזרחי העלולה להפלילו במשפט הפלילי (רע”א (י ס) 854 / 97 לופטין יצחק נ’ מוניקה תכשיטים בע”מ ( 30 . 4 . 1997 ); רעייא 5381 / 91 חוגלה שיווק (1982) בע”מ ואח’ נ. משה אריאל פייד מו(3) 378, 381 .((1992) 22. עם זאת, סעיף 47(א) לפקודת הראיות אינו מעניק חסינות מוחלטת מפני הפללה עצמית. 23. בעניין עייפ 72597 הרמן קלקודה נ’ הרשות לפיקוח חקלאי פייד נב(1) 749 (1998) (להלן: עניין קלקודה”) נקבע כי זכותו של אדם שלא להפליל את עצמו, למצער לעניינם של חוקים שנחקקו עובר לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינה זכות-על, וחוק מן המניין יכול שישלול אותה, מפורשות או מכללא, בתחומיו. נקבע כי חוקים מסוימים, המקנים לרשות סמכויות לאכיפת החוק עליו היא אמונה, מוחרגים מעקרון החיסיון מהפללה עצמית, כל עוד המחוקק לא העניק את החסינות בחוק הספציפי עצמו. במאמר מוסגר הפנה בית המשפט בדוגמאותיו להוראות בחוקי המס (שם, פסקה 13): יינוסיף ונעיר… הוראות דומות תימצאנה לנו, למשל, בסעיף 31 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, בסעיף 14 לחוק הפיקוח על המטבע, תשל”ח-1978; בסעיפים 135 ו-135א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; סעיפים 108 ו-109 לחוק מס ערך מוסף, תשל”ו-1976; ובסעיפים 96 (ו-97) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ”ג .”1963 24. עולה מכך, שכאשר החוק הספציפי מקנה לרשות סמכות מיוחדת לדרוש מסמכים, כדוגמת ההוראה הספציפית בסעיף 135 לפקודת מס הכנסה, תיסוג הזכות לחסיון מפני הפללה עצמית לגבי אותם מסמכים (ראו גם, בגייץ 447 / 72 ד”ר ברנרדו ישמחוביץ נ’ אהרון ברוך, פקיד שומה לחקירות, תל-אביב והמרכז, כז(2) 253 (1973) (להלן: “עניין ישמחוביץ’); עייפ 242 / 63 קרייתי נ’ היועמ”ש פייד יח(3) 477 (1964) (להלן: עניין קרייתייי); ע”פ 524 / 72 מדינת ישראל נ’ פוקה הירש, כז(2) 776 (1973)). עמוד 9 מתוך 17

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!