בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א
68946 – 10 – 18 זייתוני ואח’ נ’ רוביק ואח’
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופטים יהודית שבח, סג”נ, יונה אטדגי, שלומית יעקובוביץ
מערערים
1. יצחק זייתוני 2. נעמי (קייט) זיתוני 3. עזבון המנוחה לי זיתוני ע”י ב”כ עוהייד שמעון כץ ותומר זרחין
נגד
משיבים
1. אריק רוביק ע”י ב”כ עו”ד אברהם אלויה
2. מנורה חברה לביטוח בע”מ (פורמלי) ע”י ב”כ עו”ד אורן גרבר
3. יוסף טגנסקי (פורמלי)
4. הפניקס חברה לביטוח בע”מ (פורמלי) ע”י ב”כ עוייד ניסן גיצה
5. קלוד אייזק חייט (פורמלי)
פסק דין
לפיה 2
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט יובל גזית) מיום 21 . 09 . 2018 נקבע כי “דין העילות שאינן לפי חוק הפלת”ד להימחק מכתב התביעה”.
רקע עובדתי 1. ביום 16 . 09 . 2011 קיפחה הצעירה לי זיתוני ז”ל, בתם של המערערים 1 – 2, את חייה עת נדרסה 6 למוות ע”י המשיב 1 (להלן – רוביק או המשיב 1), שכעולה מפסק הדין שניתן ע”י בית המשפט בצרפת, 7 נהג בגיפ’ BMW במהירות, תחת השפעת אלכוהול ותוך אי ציות לאור אדום ברמזור, כשלצידו יושב המשיב 8 5 (להלן – חייט). לאחר הפגיעה הוטחה המנוחה אל רכב שעבר במקום באקראי ושהיה נהוג ע”י המשיב 9 מספר 3. רוביק וחייט הפקירו את המנוחה כשהיא מוטלת על הכביש, נטשו את זירת התאונה, טשטשו את 10 עקבותיהם, ונמלטו מן הארץ לצרפת.
11
1 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע”א 68946 – 10 – 18 זייתוני ואח’ נ’ רוביק ואח’
תיק חיצוני:
1
בין היתר לצורך הבאת הנתבעים 1 ו-5 לדין בצרפת. בנוסף זכאים הנתבעים לפיצויים עונשיים בג[] התנהלותם של הנתבעים 1 ו-5 לאחר אירוע התאונה עצמה” (סעיף 34).
כתב התביעה המתוקן 3. ביום 13 . 10 . 2016 הגישו המערערים כתב תביעה מתוקן, במסגרתו הוספה קרנית כנתבעת 5 נוספת, שלאחר מכן נמחקה (להלן- כתב התביעה המתוקן). השוואה בין שני נוסחי כתבי התביעה מעלה כי הסעיפים המקבילים לסעיפים 15(ג), 23 (1), 32(1) שבכתב 7 התביעה המקורי הם הסעיפים 17, 27(1), 36 (1) שבכתב התביעה המתוקן; כי סעיפים 33- 34 שבכתב 8 התביעה המקורי הושמטו מכתב התביעה המתוקן, ובסעיפים 1918 (1) לכתב התביעה המתוקן הוספה 9 עתירה ל”פיצויים עונשיים” במסגרת “הנזקים הכלליים” שנגרמו לעיזבון.
וו
17
הבקשה 4. ביום 22 . 07 . 2018 הגיש ב”כ רוביק לבית משפט קמא בקשה הנושאת את הכותרת “הודעה מטעם 13 הנתבע 1” בה עתר לדחיית התביעה נגד מרשו, כפועל יוצא, לטעמו, מהודעת מנורה לפיה היא מכירה 14 בכיסוי הביטוחי. כן עתר למחיקתם מכתב התביעה המתוקן של אותם הסעיפים, שבכתב התביעה המתוקן, 15 “שאינם רלבנטיים לחוק הפלת”ד”, לרבות “כל סעיף המתייחס לפיצוי שאינו בא בגידרו של חוק 16 הפלת”ד”. המערערים השיבו כי עומדת להם “עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים ועילת תביעה נפרדת בשל אירועים 18 שלאחר התאונה שלא מכח חוק הפיצויים” וכי אין מקום למחוק את רוביק מכתב התביעה “…קל וחומר 19 לא מהתביעה מכח פקודת נזיקין”. בן לבין הגישו המערערים ביום 16 . 09 . 2018 בקשה לתיקון השמטה מקרית” שנפלה בכתב התביעה 21 המתוקן, המתייחסת גם להשמטת שמו של חייט מנוסח כתב התביעה המתוקן, וגם להשמטת סעיפים -33 22 34 מכתב התביעה המתוקן. בהחלטה נושא הערעור נעתר בית משפט קמא, בין היתר, לבקשה והתיר את 23 הוספתם של הסעיפים האבודים (סעיפים 33 – 34 בכתב התביעה המקורי).
20
ההחלטה 5. ביום 21 . 09 . 2018 ניתנה ע”י בית משפט קמא ההחלטה נושא ערעור, לפיה דחה את בקשת רוביק לדחות את התביעה נגדו, אך מנגד קבע כי “אף אם קיימת סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים עונשיים מכח פקודת הנזיקין, הרי שלנוכח כלל ייחוד העילה, לא ניתן לעתור לפסיקת פיצויים עונשיים
27 28 29
3 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עייא 68946 – 10 – 18 זייתוני ואח’ נ’ רוביק ואח’
תיק חיצוני:
ונפרדת נוסף לעילת התביעה מכח חוק הפלת”ד”, המזכה אותם בפיצויים עונשיים ובהחזר ההוצאות
1
לעיל.
9. מהחלטת בית משפט קמא לפיה “… נוכח כלל ייחוד העילה, לא ניתן לעתור לפסיקת פיצויים 4 עונשיים על פי חוק הפלת”ד”, ולפיה “דין העילות שאינן לפי חוק הפלת”ד להימחק מכתב התביעה” 5 אין להבין אלא שבית משפט קמא דחה גם את העתירה לפיצויים עונשיים במתווה חוק הפיצויים, אלו 6 שנתבעו בסעיף 18 ובסעיף 19(1) לכתב התביעה המתוקן במסגרת “הנזקים הכלליים”, וגם את העתירה 7 לפיצויים עונשיים הנסמכת על דיני הנזיקין הכלליים- אלו שנתבעו בסעיפים 33 – 34 שהוספו לכתב התביעה 8 המתוקן. אין למצוא בהחלטת בית משפט קמא התייחסות מיוחדת, ודאי לא הנמקה, לראש הנזק שעניינו בהשבת 10 ההוצאות בהן נשאו המערערים לצורך העמדת העבריינים לדין, אם זו שבתוככי חוק הפיצויים, אם זו 11 שמחוצה לו.
12
15
19
10. האם עומדת למערערים עילת תביעה, הנסמכת על דיני נזיקין הכלליים, לחיובם של רוביק וחייט 14 בפיצויים עונשיים, בנוסף לפיצוי שמקנה להם חוק הפיצויים? אין המדובר בטענה חדשה, אלא בכזו שכבר נדונה ונטחנה עד דק, הוכרעה, ונדחתה לאור כלל ייחוד העילה 16 שבסעיף 8(א) לחוק הפיצויים הקובע כי “מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה לפי חוק זה…לא 17 תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי 18 אדם אחר במתכוון”. בעא 8535 / 01 ליפשיץ נ’ מדינת ישראל , שלא נס ליחו, נקבע ע”י כבוד השופט ריבלין, בהקשר לתביעה 20 בגין נזק הנובע מרשלנות רפואית שהתרחשה לאחר מתן פסק דין בתביעה לפי חוק הפיצויים, כי חוק 21 הפיצויים “מציע משטר פיצויי ‘טהור’ בצד האחריות המוחלטת המוטלת במסגרתו. על פי ההסדר 22 הקבוע בחוק, בהתקיים התנאים לתחולתו מתבטלת כליל עילת התביעה בנזיקין, ושוב אין הנפגע 23 רשאי לתבוע את נזקיו אלא במסגרת החוק”( פסקה 1), וכי :”היקפן של שתי הנפקויות האלה הוא פועל 24 יוצא של היקף העילה כפי שתוגדר לעניין הוראת סעיף 8 לחוק הפיצויים, השולל, ככלל, ממי שנפגע 25 בתאונת דרכים, ויש לו עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים, את הזכאות לתבוע פיצויים מכוח דין הנזיקין 26 הכללי… כל עוד מתקיים קשר סיבתי משפטי בין השימוש ברכב לבין נזק הגוף שנגרם לנפגע בעת 27 התאונה עצמה או לאחריה, יבוא הנזק, גם הנזק הנוסף, במסגרת עילת התביעה הקמה מכוחו של 28 חוק הפיצויים, ושוב לא יוכל הנפגע לתבוע מחוץ למסגרת החוק” (פסקה 2).
5 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עייא 68946 – 10 – 18 זייתוני ואח’ נ’ רוביק ואח’
תיק חיצוני:
פיצולה, המלאכותי לטעמנו, של תאונת הדרכים לשני אירועים נפרדים, עת הראשון שבהם ייבחן לפי חוק הפיצויים והשני לפי דיני הנזיקין הכללים, מכניס “בדלת האחורית” את שאלת האשם וחומרתו, ומחזיר אותנו כמה עשורים אחורה, בניגוד גמור לכוונת המחוקק ולתכלית אותה ביקש להגשים.
1 2
12. מעבר לצורך נעיר, בהיבט של אגרת המשפט, כי נפסק שסעד של פיצויים עונשיים אינו נכלל בגדר 5 “תביעה לפיצויים בשל נזק גוף”, הוא “בבחינת ‘בן חורג’ לפיצויים הנזיקיים”, ונחשב “משום סעד כספי 6 רגיל”, ועל כן נדרש לכמתו ולשלם אגרה בגינו (רע”א 7644 / 09 תרכובות ברום בע”מ נ’ פרופ’ שאול 7 לדני). לא שולמה אגרה מתאימה בענייננו.
11
12
13. זהו המצב גם באשר לדחיית העתירה לפסיקת פיצויים עונשיים על פי חוק הפלת”ד במסגרת 10 “הנזקים הכלליים” של העיזבון – כפי שנתבע בסעיפים 18, 19(1) לכתב התביעה המתוקן. ההלכה בסוגיה זו היא חד משמעית. הפיצוי שקובע חוק הפיצויים אינו מחושב לפי אמות מידה אינדיווידואליות, אם של הניזוק ואם של המזיק, 13 אלא לפי קריטריונים אחידים ללא תלות באשם ומידתו, ובגבולות הסד הנוקשה של הנוסחאות שבחוק, 14 שאינן מכירות בפיצוי עונשי תלוי נסיבות. הגבלה זו, יציר הפסיקה, אך משקפת את “המחיר” שיש לשלם 15 עבור הרחבת מעגל הנפגעים הזכאים לפיצוי אף בהיעדר אשם, לאלו שמלכתחילה לא באו באופן טבעי בד’ 16 אמות הגדרת נפגע בתאונה. החבות המוחלטת כלפי הניזוק- מזה, והגבלת שיעור הפיצוי, אם באשר לכאב 17 וסבל, אם באשר לשילוש השכר, ואם באשר לגובה שכר טרחת עו”ד – מזה, מהווים כלים שלובים המאזנים 18 זה את זה. (ע”א 2591 / 09 אנואר אלנסארה נ’ אברהם שליסל).
9
בהקשר ספציפי לפיצויים עונשיים באכסניית חוק הפיצויים כבר נפסק: “… השאלה היא איפוא, אם ראוי להכיר בעילה לתביעת פיצויים עונשיים בתובענה לפי חוק הפיצויים 22 המאופיינת בהעדר אשם, בהעדר הצורך לבחון את טיבה של התנהגות הנתבעים (למעט במקרים 23 החריגים שבסע’ 7 לחוק… ברור על כן, כי מיסודותיה של שיטת הפיצויים לפי חוק הפיצויים, נובע שאין 24 להכיר באפשרות לתבוע פיצויים עונשיים אלא יש להסתפק באותם פיצויים שהחוק מעניק לנפגעים 25 ובמקרה של מוות, לעזבון ולתלויים על פי המותווה בחוק ובסעיף ההפניה לפקודת הנזיקין. אין להתיר 26 תובענה או עתירה לפיצויים נוספים מעבר לקבוע בחוק ובתקנותיו. החוק אינו קושר בין טיב ההתנהגות 27 של המזיק לבין פסיקת הפיצויים…” (ת”א (חי) 1455 / 99 מבורך נ’ הפניקס).
7 מתוך 9
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עייא 68946 – 10 – 18 זייתוני ואח’ נ’ רוביק ואח’
תיק חיצוני:
נבהיר אפוא כי סוגיית ההוצאות הכרוכות בהבאת המעוולים לדין, אם כחלק בלתי נפרד מההוצאות להן 1 זכאי הנפגע בד’ אמות חוק הפלת”ד, אם בהסתמך על דיני הנזיקין הכלליים, ואם בהליך נפרד/אחר, 2 שלעמדתנו לא הוכרעה כלל ע”י בית משפט קמא, תבורר ותוכרע במסגרת התיק העיקרי.
15. בכפוף להערה שבסעיף 14 לעיל הערעור נדחה. דחיית הערעור אין פירושה, חלילה, המעטה כלשהי מהחומרה העולה מההתנהגות הנפשעת של הנהג 6 והיושב לצידו, או אטימות לאסון שהתרחש על המערערים בתאונה הנדונה ולכאבם וסבלם. התוצאה נעוצה 7 בהוראות החוק ובהלכה הנוהגת.
ניתן היום, כ”ג תשרי תשייפ, 22 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
vel.
–
leאית .ioip8בין
יונה אטדגי, שופטת
שלומית יעקובוביץ, שופטת
יהודית שבח, שופטת, סג”נ אב”יד
9 מתוך 9
