חאג’ יחיא ואח’ נגד משטרת ישראל ורשות המיסים

בית משפט השלום בראשון לציון
היית

74415 – 07 – 19 חאג’ יחיא ואח’ נ’ משטרת ישראל ורשות המיסים
לפני:
כבוד השופט גיא אבנון
המבקשים:
1. קייס חאג’ יחיא – ת”ז 028375392
2. די מאנשאפט בע”מ – ח”פ 515437317
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל – יחידת ההונאה מחוז מרכז ויחידת החילוט, ובאמצעות רשות המיסים
גורם מייעץ:
יחידת החילוט במשרד המשפטים – כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי
בשם המבקשים:
עו”ד איתן פינקלשטיין ועוייד מני קרימלובסקי
בשם משטרת ישראל הונאה מרכז:
רסייל יסמין חמיאל
בשם משטרת ישראל יחידת החילוט:
רס”מ יוני לוי ורס”מ ולרי גרביאן
בשם רשות המיסים:
מר אבי ניסן
בשם יחידת החילוט במשרד המשפטים:
עו”ד דנה גרובר ורויים קרן נועם
החלטה
המחלוקת בין הצדדים שלפניי מתמקדת בשאלה מה מידת השליטה שיש ליתן למדינה בבחינת חלופות לרכוש אשר נתפס למטרת חילוט, קרי, האם יש לאפשר לחשוד להמיר כסף תפוס ברכוש אחר שלא נתפס, בכפוף לכך שלא יהא בכך כדי לפגוע במסת הרכוש התפוס ובאפשרות החילוט. בתמצית, המבקשת 2 (להלן: החברה או המבקשת) היא חברה החשודה בעבירות מרמה והלבנת הון ממנה נתפס רכוש בשווי של מיליוני שקלים, על מנת לאפשר חילוט עתידי. המבקשת עתרה לשחרר את מרבית הכספים התפוסים כנגד העמדת חלופת תפיסה בדמות צי כלי צמ”ה (ציוד מכני הנדסי) אשר שוויו עולה משמעותית על שווי הרכוש התפוס, אך המדינה התנגדה לכך.
1 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

74415 – 07 – 19 חאג’ יחיא ואח’ נ’ משטרת ישראל ורשות המיסים

יב. לצורך יישום ההחלטה (הוצאת צווי עיקול ושעבוד וכתב התחייבות) יגישו הצדדים לבית המשפט רשימה מוסכמת של כלי צמ”ה לשעבוד בה יפורט שוויים הכולל (“נטו”) של הכלים. על מנת לאפשר למשיבה לשקול הגשת ערר, אני מורה כי הרשימה תוגש לבית המשפט ביום 24 . 11 . 19 .
ניתנה היום, י”ט חשוון תשיים, 17 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. הנספחים שהוגשו (גא/1 – גא/2) יוחזרו לנציגי המשיבה במזכירות בית המשפט. ההחלטה מותרת בפרסום.
גיא אבנון, שופט
11 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

74415 – 07 – 19 חאג’ יחיא ואח’ נ’ משטרת ישראל ורשות המיסים
רקע בקצרה
במסגרת צח”מ מע
המיסי
ות יש
: חשד
2. במסגרת צח”מ משותף לרשות המיסים ולמשטרת ישראל נחקרים חשדות לפיהם המבקשים וחשוד נוסף הגישו דו”חות הכנסה כוזבים עבור לקוחותיהם, ובכך הביאו לקבלת החזרי מס שהוזרמו, בין השאר, לחשבונות הבנק הפרטיים של החשודים ובני משפחתם ולחשבון החברה.
לפי החשד, החברה קיבלה במרמה כספים בשווי כ- 16 מיליון ₪, כשלשיטת המשיבה פוטנציאל החילוט מן החברה מתקרב לסך של 30 מיליון ₪, משום שכספי המרמה התערבבו בכספי החברה ורכושה.

3. רשימת התפוסים (סומנה גא/2 ביום 5 . 11 . 19 ) כוללת חשבון בנק בו יתרת זכות (המורכבת מעו”ש, פקדונות, המחאות למשמרת והלוואות) בסך של כ- 3 . 045 מיליון ₪; יתרות זכות אצל 2 צדדי ג’ (חברת “שפיר” וחברת “בני וצביקה”) בסך כולל של כ- 1 . 7 מיליון ₪ (המבקשים טוענים לסכום מעט גבוה יותר בגין התפיסה אצל חברת “בני וצביקה”); כלי רכב (משאיות) תפוסים ברישום בשווי כ- 2 מיליון ₪; החזרי מס מרשות המיסים בשווי כ- 350 , 000 ₪ (הסכום טרם נבחן על ידי רשות המיסים ולפיכך איננו סופי); החזר בלו (טרם הוגש דו”ח).

4. ביום 10 . 10 . 19 התקיים דיון ראשון בבקשה, ובסיומו הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה, כמפורט להלן: (-) צו התפיסה שניתן ביום 21 . 7 . 19 (להלן: הצו) תופס רכוש וכספים, לרבות כספים עתידיים, בגין עבודות שניתנו עד מועד מתן הצו. (-) עבודות שבוצעו ויבוצעו לאחר מועד מתן הצו וכספים שהתקבלו ויתקבלו בגינן, אינם כלולים בצו וככל שנתפסו הם יוחזרו למבקשים. (-) המבקשים ישתפו פעולה עם המשיבה וימסרו מסמכים ככל שיידרשו. (-) המבקשים יציעו חלופת תפיסה אותה תשקול המשיבה בלב פתוח ובנפש חפצה. כן נקבע מועד נוסף לדיון, למקרה שהצדדים לא ישכילו להגיע להבנות באשר לחלופת תפיסה.

5. הצדדים לא הגיעו להבנות, ומשכך התקיים דיון נוסף ביום 5 . 11 . 19 . לקראת הדיון הגישה יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי (להלן: יחידת החילוט) עמדה חשבונאית באשר למצב
3 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון

היית 74415 – 07 – 19 חאג’ יחיא ואח’ נ’ משטרת ישראל ורשות המיסים
פתרון המורכב משני יסודות: האחד – החברה מחזירה באופן שוטף הלוואות שלקחה לצורך רכישת הכלים (אשר שוויים המלא עולה באופן משמעותי על 14 מיליון ₪). קצב החזר ההלוואות עולה לטענתו על קצב ירידת הערך של הכלים, ומכאן שבעוד שנתיים אלו יהיו שווים יותר “נטו” משוויים כיום. השני – הוצע מנגנון לפיו אחת לשישה חודשים תיערך בדיקה של שווי הכלים, ובהתאם לצורך ייתפסו ברישום כלים חדשים שתרכוש החברה, על מנת ששווי הכלים התפוסים לא יפחת מ- 14 מיליון ₪. לטענתו, החלופה המוצעת משפרת משמעותית את יכולת החילוט העתידית, שכן שווי התפוסים הכולל יגדל דרמטית לעומת שוויים כיום.
9. לטענת המשיבה, אין זה סביר להשיב לחברה כספים במזומן בשעה שקיים פער משמעותי בין שווי עבירות הלבנת ההון המיוחסות לה לבין שווי התפוסים. עוד נטען כי כאשר מצבה הפיננסי של החברה איננו ברור, בפרט על רקע של חשד לפעילות בכסף מזומן, אין הצדקה לאפשר לחברה לקבל לידיה כספים. בהקשר זה הפנו ב”כ המשיבה גם לחשדות בדבר רכוש נוסף שיש לחשודים (בעלי החברה) מחוץ לישראל, רכוש שטרם אותו, וכן העלו חששות בדבר מצבה של החברה ויכולת המימוש בעתיד של חלופת התפיסה המוצעת, כמו גם באשר לקושי לבצע הליכי בקרה עָתִיים של שווי התפוסים.
10. נציגות יחידת החילוט ביארו לבקשת בית המשפט סוגיות רלוונטיות בדו”ח שהגישו. כן העלו חשש מפני הברחת נכסים על ידי החברה תוך הפניה לאפשרות של מינוי משקיף. לשאלת בית המשפט השיבו כי אינן ממליצות למנות משקיף לחברה, והציעו לשחרר סכום כסף הנופל משמעותית מסכום הכסף שהתבקש על ידי החברה.
דיון
מסגרת נורמטיבית
11. פתחתי את ההחלטה בהצגת שתי החלטות שניתנו אך לאחרונה ועיגנו את חובתה של המדינה לאפשר לחשודים לממש את זכות הקניין שלהם בתפוסים, תוך קביעת חלופות תפיסה פוגעניות פחות מאשר תפיסת כספים. ועם זאת, על מנת שלא נצא חסרים מצאתי לשוב ולהציג את המסגרת הנורמטיבית כפי שהובאה בעניין אייזנשטיין:
5 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון

היית 74415 – 07 – 19 חאג’ יחיא ואח’ נ’ משטרת ישראל ורשות המיסים

גמליאל) 11702 – 04 – 19 מדינת ישראל נ’ אייזנשטיין ( 25 . 8 . 19 ) בו נדחה ערר המדינה על החלטת מותב זה (בעניין הצדדים להליך דנן) בצ”א 50396 – 07 – 18 מדינת ישראל נ’ אייזנשטיין
.((24.3.19)

חלופות תפיסה: בצד הזכויות הנרחבות המוקנות למדינה, לעולם אין לשכוח כי מדובר בתפיסה זמנית של נכסי החשוד. רוצה לומר כי זכות הקניין של בעל הנכס איננה מתאיינת, וכך גם יכולתו להציע מה ייעשה ברכוש בתקופת הביניים בה הוא תפוס, כשכל מחלוקת בין הצדדים מובאת להכרעתו של בית המשפט המלווה את החקירה. ראו ע”פ 80 / 19 אהוד מאיר שאיבות בע”מ נ’ מדינת ישראל ( 11 . 8 . 19 ):
“בהינתן זכות הקניין של הנאשם ברכושו, נדרש לערוך איזון ראוי בינה לבין האינטרס הציבורי שבהבטחת החילוט בסופו של ההליך הפלילי, ובשלב הסעד הזמני יש לנקוט זהירות ומידתיות בקביעת היקף החילוט” (פסקה
.(17
בכל שלב שומה על בית המשפט לבחון את הצורך בהמשך החזקת התפוסים, כולם או חלקם, הן בבחינת סיכויי ההרשעה וסיכויי החילוט בתום ההליך, והן בבחינת הנזק שנגרם לחשוד וחלופות תפיסה אפשריות. באיזונים שעורך בית המשפט יש להתחשב בסוג התפוסים, ביכולת ההיפרעות מהם בתום ההליך, ובאפשרות להקטנת הנזק הנגרם לחשוד, תוך שבית המשפט משווה לנגד עיניו בכל עת את חזקת החפות העומדת לחשוד, שבשלב זה הוא בגדר חשוד בלבד.

ראו ע”פ 6532 / 17 מדינת ישראל נ’ חסדי דוד לעדת הבוכרים ( 8 . 4 . 18 ). בית המשפט החליט לצמצם את היקף התפוסים והעמידם על כ- 36 % משווי העבירות שיוחסו לנאשמת, לאור הערכת חסר בדבר סיכויי החילוט בתום ההליך. כמו-כן מצא בית המשפט לערוך איזון בסוגי הרכוש התפוסים לאחר שקבע כי תפיסת חשבונות בנק היא אמנם האמצעי היעיל ביותר לחילוט (קרי מימוש מטרת התפיסה בתום ההליך המשפטי), אך זהו האמצעי הפוגעני ביותר כלפי הנאשמת. בנסיבות אלה הורה בית המשפט לשחרר את מרבית חשבונות הבנק של הנאשמת ומתוך תפוסים שהותיר בשווי של 2 . 5 מיליון ₪ מצא להקפיא סך של מיליון ₪ מתוך החשבונות, והיתרה בתפיסה של דירת מגורים שבבעלות הנאשמת.”
7 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

74415 – 07 – 19 חאג’ יחיא ואח’ נ’ משטרת ישראל ורשות המיסים
ולעשות כל שנדרש על מנת להביא ליישומה בהקדם האפשרי” (פסקה 15).
14. ההערות יפות בשינויים המתאימים גם למקרה דנן. ראוי כי גופי האכיפה, כמי שתופסים את נכסיו של חשוד, יעשו כל שביכולתם על מנת להשיא את שווי הנכסים התפוסים, ובד בבד יפעלו במלוא המרץ על מנת להקטין את הפגיעה בבעליהם. הצעת החברה מתיישבת עם שני צדי המשוואה: מחד גיסא, יש בה כדי לשפר את מצבה של המשיבה, קרי, להגדיל את מסת הנכסים התפוסים, ומאידך גיסא החלופה תקטין את הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מתפיסת
רכושה.
תוצאה
15. מכאן, ראיתי לקבל את העיקרון שהוצע על ידי החברה. בצד זאת, מצאתי לערוך איזונים שיאפשרו להותיר כספים במזומן בקופת המדינה תוך קביעת יחס הולם בין שווי כלי הצמ”ה שייתפסו לשווי הכספים שישוחררו. כמו כן, הגדרתי מנגנון הדוק לבחינת שווי הנכסים התפוסים. אני מורה כדלקמן:
א. מתוך חשבון הבנק של החברה יועבר סכום של 2 מיליון ₪ לידי המשיבה, לחשבון הנאמנות של יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי. לאחר ביצוע ההעברה ישוחרר חשבון הבנק של החברה על יתרות הזכות שבו לידי החברה.
ב. יבוטל העיקול על יתרות הזכות של החברה אצל צדדי ג’ (חברת “שפיר” וחברת “בני וצביקה”).
ג. יבוטל העיקול (ככל שהוטל בהליך דנן) על החזרי מס (לרבות בלו) המגיעים לחברה.
ד. צו התפיסה על המשאיות התפוסות כיום (מפורטות במסמך גא/2) יעמוד בתוקפו.
9 מתוך 11