לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בירושלים

הפ”ב 32370 – 09 – 18 גפנר נ’ חייט הפ”ב 5564 – 10 – 18 חייט נ’ בצלאל גפנר
כבוד השופט אביגדור דורות

המבקש בהפ”ב 5564 – 10 – 18 והמשיב בהפ”ב 32370 – 09 – 18
אייל חייט ע”י ב”כ עו”ד אהוד עמרם
נגד

המשיב בהפ”ב 5564 – 10 – 18 והמבקש בהפ”ב 32370 – 09 – 18
חיים גפנר ע”י ב”כ עו”ד חוה ולר
פסק דין
.1
עניינו של פסק דין זה בפסק בוררות שניתן ביום י”א תמוז תשע”ח ע”י בית דין צדק של העדה החרדית בירושלים (להלן – בית הדין) בנוגע להסכם למכירת דירה ברחוב אמרי בינה 12 בירושלים, שנחתם בין המוכר, מרדכי גפנר (להלן – גפנר) לבין הקונה, אייל חייט (להלן – חייט).
2 3 .

גפנר מבקש את אישורו של פסק הבוררות הנ”ל ושל שלוש החלטות שקדמו לו (הפ”ב 32370 – 09 – 18 ) ואילו חייט מבקש את ביטולו של פסק הבוררות הנ”ל (הפ”ב 5564 – 10 – 18 ). בהחלטתי מיום 23 . 10 . 18 הוריתי כי הדיון בשתי התובענות יתקיים במאוחד.
רקע

2. ביום 4 . 9 . 16 נחתם בין הצדדים הסכם למכירת הדירה ברחוב אמרי בינה 12 בירושלים, לפיו ימכור גפנר את זכויותיו בדירה לחייט ולאשתו תמורת סכום של 2 , 250 , 000 ₪ (ההסכם צורף כנספח לתגובת גפנר).
13
1 מתוך 16
בית המשפט המחוזי בירושלים

הפ”ב 32370 – 09 – 18 גפנר נ’ חייט הפ”ב 5564 – 10 – 18 חייט נ’ בצלאל גפנר

השיפוטית שמפעיל בית המשפט מוגבלת אפוא לעילות המצויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, הבוחנות את תקינות ההליך” (רע”א 8627 / 18 פרי הגליל (תעשיות) בע”מ נ’ בוגופן בע”מ ( 6 . 2 . 19 ), בפסקה 13). הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה דנן בו מדובר בהחלטה הנוגעת באופן מובהק לניהול המשפט על ידי הבוררים ומסורה היא דרך כלל לשיקול דעתם הנרחב. כבר נקבע לא אחת כי ההתערבות ב”בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית בנוגע לסדרי דין, לדיני ראיות ולאופן ניהול המשפט תיעשה במשורה ובמקרים יוצאי דופן” (רע”א 4093 / 18 פלונית נ’ שירותי בריאות כללית (ניתן ביום 7 . 8 . 18 ), בפסקה 10). ענייננו אינו נמנה על מקרים מיוחדים אלה, בו ההחלטה האמורה ניתנה לאחר שביה”ד אפשר לחייט להשמיע את טענותיו השונות באריכות, כך שלא ניתן לומר כי נגרם לו עיוות דין וכי לא ניתן לו יומו בגדר הליך הבוררות.
1 2 3 4 5 6 7 8

27. העילה השלישית לקיומה טוען חייט הינה העילה המנויה בסעיף 24(9) לחוק הבוררות ולפיה בית המשפט רשאי לבטל פסק בוררות כאשר “תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור”. בעניין זה מכוון חייט את טענתו כלפי קביעתו של בית הדין, כי תחילה יפקיד במזכירות ביה”ד את יתרת הסכום שהוא חייב לגפנר בגין רכישת הדירה, בסך 150 , 000 , ורק לאחר מכן ימסור גפנר לחייט את מסמך אישור הזכויות המעיד על מחיקתה של משכנתה ישנה שהייתה רשומה על הדירה. חייט טוען, כי קביעה זו טומנת בחובה כשל בסיסי שכן מלכתחילה הוא פנה לביה”ד בבקשה לחייב את גפנו למסור לו את המסמך האמור, על מנת שיוכל ליטול משכנתה ולשלם לגפנר את הסכום שנותר עליו לשלם. מכאן טוען חייט כי החלטת ביה”ד לחייבו “להפקיד תחילה את מלוא יתרת התמורה ורק לאחר מכן לקבל את המסמך הדרוש לקבלת אותם כספים” מנעה ממנו “כל אפשרות לממן חלק מתמורת הדירה באמצעות כספי משכנתא” (בע’ 3 לבקשת הביטול).
12 13 14 15 16 17
19 20 21

28. ביחס לעילת הביטול האמורה נקבע כי המקרים שבהם יבוטל פסק בוררות מכח עילה זו הם חריגים שבחריגים, בהם מתקיימות נסיבות מורכבות (רע”א 6727 / 10 עיריית אופקים נ’ האוסף חברה לשירותים בע”מ ( 6 . 10 . 10 )). עוד נפסק כי נדרשת חובת זהירות רבה בשימוש בעילה זו (אורי גורן, בוררות, הוצאת נבו, 2018, עמ’ 359) וכי עילה זו שמורה למקרים
24 25 26 27
11 מתוך 16
בית המשפט המחוזי בירושלים

הפ”ב 32370 – 09 – 18 גפנר נ’ חייט הפ”ב 5564 – 10 – 18 חייט נ’ בצלאל גפנר
חייט: “אני לא מסכים כי הוא קיבל את הצי’ק ברמאות ובחסדי ה’ לא חתם ולא נתן שום מסמך ואני לא סומך עליו, ועד שאני לא מקבל את המסמכים. אני לא מסכים אצל עו”ד שופל”. משכך, הציע ביה”ד שחייט יפקיד את השיק אצל עורך דין אחר שמקובל עליו אך חייט עמד על סירובו: “אחרי שמשך את הצ’יק ולפני זה תבעתי אותו והוא לא טרח להגיע רק בזימון השלישי, והבן אדם הזה הגיע רק אחרי הביטול של ה- 150 , 000 ₪”. חייט הוסיף “אני רוצה להפנות את הדיון לבית משפט ושם לסיים את התהליך” וכי “אני רוצה לקזז את הסכומים של ההוצאות, הוא מכר לי חתול בשק” (בע’ 4 – 5 לפרוטוקול ביה”ד).
1 2 3 4 5 6 7
10 11
31. לאחר שביה”ד שב וביקש מהצדדים למצוא עורך דין מוסכם על שניהם בידיו יופקד הסכום, ללא הואיל, אף הציע בא כוחו של חייט כי הוא עצמו יפתח חשבון נאמנות מיוחד לכך, אף גפנר סרב. הצדדים יצאו להפסקה, לאחריה התדיינו על מועד מוסכם להפקדת הסכום וחייט טען כי “לצורך גיוס סכום זה אני צריך לפחות חודשיים, בגלל התעלולים שלו הוצאתי הרבה כספים להובלות וכו'”. ביה”ד הקשה ושאל “אבל הוא לא הוציא שום דבר, זה נמצא אצלך” וחייט השיב “אני מפרנס יחיד והוא רימה אותנו כל הזמן” תוך שהוא חוזר על כך שגפנר לא מסר את מסמך אישור הזכויות. בתגובה לדברי ביה”ד כי חייט היה צריך להפקיד את הכסף, הודיע ב”כ חייט “אנחנו מסכימים באופן עקרוני וצריכים עוד זמן”. ביה”ד הגיב “הוא [חייט] אומר כאן שלא מסכים” וחייט טען: “אני צריך שישים יום” (בע’ 6 לפרוטוקול ביה”ד). כאמור, בתום הדיון נתן ביה”ד לחייט ארכה של חודשיים להפקיד את הסכום במזכירות ביה”ד.
13 14 15 16 17 18 19
22
24

32. בדיון הבא שהתקיים ביום 8 . 3 . 18 טען ב”כ חייט כי “אנו לא יכולים” להפקיד את הסכום משום שאין אפשרות ליטול משכנתה ללא מסמך אישור הזכויות (בע’ 1). בתגובה לדברי ביה”ד “שיגייס גם עכשיו, מאיפה הוא גייס?” השיב ב”כ חייט: “מצדדים שלישיים, ואמר שקודם ישלם ואח”כ ייקח משכנתא לשיפוצים” (בע’ 2 לפרוטוקול ביה”ד). לשאלת ביה”ד מדוע חייט לא נוטל הלוואת “גשר”, הגיב בא כוחו: “לא יכול, הם צריכים בטחונות ואין לו דירה” (בע’ 4 לפרוטוקול ביה”ד).
26
13 מתוך 16
בית המשפט המחוזי בירושלים

הפ”ב 32370 – 09 – 18 גפנר נ’ חייט הפ”ב 5564 – 10 – 18 חייט נ’ בצלאל גפנר
37. טענתו האחרונה של חייט מכוונת כלפי מינויו של עו”ד שופל כמומחה שיכריע בשאלה האם הסכם המכר הופר על ידי מי מהצדדים. חייט טען כי “העובדה שבית הדין נזקק לשירותי עו”ד פרטי לצורך בירור עניין משפטי (!) מעידה על אי התאמת בית הדין לדון בתביעה” (סעיף ד(3) לבקשת הביטול), אך סבורני כי מדובר בהסתייעות לגיטימית של הבוררים במומחה שאין בה דופי.
1 2 3 4
7 8

38. גם הטענות שהעלה של חייט לגופה של חוות הדעת, כי עו”ד שופל לא קיים “הליכי בירור והוכחות ראויים” ותשובותיו לשאלות ההבהרה של חייט היו “אנמיות” – דינן להידחות (בסעיפים 11 – 12 לתגובת חייט מיום 27 . 11 . 18 ). כפי שצוין לעיל, פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון היא כי “מעת שהונחו לפני בית המשפט בקשות לאישור ולביטול פסק בוררות, על בית המשפט לבחון האם הצליח מבקש הביטול להרים את הנטל להוכיח קיומה של אחת מעילות הביטול הקבועות בחוק, ואם לא הרים מבקש הביטול נטל זה, אזי יאשר בית המשפט את פסק הבוררות כמו שהוא, מבלי לבחון אותו לגופו ומבלי להתערב בתוכנו” (בע”מ 8063 / 14 פלונית נ’ פלוני ( 13 . 7 . 15 ), בפסקה 22). כך הוא במקרה דנן בו אין להתערב בשאלה האם צדק ביה”ד באימוץ מסקנתו של המומחה, אם לאו. למעלה מן הצורך אוסיף כי עיון בחוות דעתו של עו”ד שופל כמו גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה מפיג את החששות האמורים שהעלה חייט, וכך גם יש לציין כי חוות הדעת נכתבה לאחר שעו”ד שופל נפגש עם כל אחד מהצדדים, שמע את טענותיו ועיין במסמכים שהציגו בפניו. בפרט, לא מצאתי ממש בטענה כי גפנר “השאיר אצל המומחה צ’ק פתוח, עובדה האומרת דרשני” ומעידה כי עו”ד שופל היטה את חוות הדעת לטובתו (סעיף ד(3) לבקשת הביטול).
10 11 12 13 14
16 17 18
19
23 24

39. בסיום הדיון שהתקיים בפניי טען ב”כ חייט כי פסק הבוררות מיום 24 . 6 . 18 “בולע” את כל החלטות הביניים שקדמו לו ומכאן שביטול הפסק מביא גם לביטול החלטות ביניים אלה. לכך התנגד ב”כ גפנר בטענה שמדובר בשינוי חזית. הואיל ועתירת חייט לביטול פסק הבוררות נדחתה, ממילא אין נפקות למחלוקת זו.
15 מתוך 16
בית המשפט המחוזי בירושלים

הפ”ב 32370 – 09 – 18 גפנר נ’ חייט הפ”ב 5564 – 10 – 18 חייט נ’ בצלאל גפנר
סך מאה אלף ₪ נוספים בנאמנות, הרי שהוא מפר את ההסכם הפרה יסודית”. עו”ד שופל הוסיף כי נטילת החזקה בדירה טרם מועד הפינוי נעשתה בניגוד להסכם וכי טענותיו של חייט כנגד גפנר “הינן לכל היותר פגמים בהתנהלות שנעשו בתום לב, והן אינן מקימות הפרות של ההסכם מצד הנתבע, בוודאי לא הפרות יסודיות”.
1 2 3
.6

ביום 19 . 2 . 18 (ד’ אדר תשע”ח) קבע בית הדין:

“החלטת הביד”צ: א. אחרי החלטת ביניים שניתנה ביום ט”ו תמוז תשע”ז שלא קוים ע”י התובע, ואף תפס חזקה בדירה שלא כדין בניגוד להחלטה ולעיקול שהטילו הביד”צ ביום הנ”ל. ב. לפנים משורת הדין נותנים הביד”צ ארכה של חודשיים כדי שיוכל התובע לשלם את הסכום של 150 , 000 שחייב עדיין לנתבע עבור הדירה ע”י הפקדה במזכירות הביד”צ, ואח”כ יכול לתבוע את כל תביעותיו מה שטוען על הפסדים הזיקות וגרם היזק שנגרם לו ע”י הנתבע, ע”י שלא נתן לו את אישור הזכויות (שהנתבע מכחיש אותם). ג. אם לא יפקיד את הסכום הנ”ל עד חודשיים מהיום, יש לנתבע זכות תביעה על ביטול מקח והפרת חוזה. ז. אין רשות לתובע לפנות למק”א בלא רשות בכתב מהביד”צ, ואם יפנה יצטרך לשלם כל היזק וגרם היזק שייגרם עי”ז. ה. הפס”ד ניתן ע”י בי דיינים בהתאם לשטר הבוררות שנחתם ע”י הצדדים בט”ו תמוז תשע”ז”.
(נספח א’ לבקשה לאישור פסק הבוררות).
7.

ביום 29 . 4 . 18 (י”ד אייר תשע”ח) קבע בית הדין:
3 מתוך 16
בית המשפט המחוזי בירושלים

הפ”ב 32370 – 09 – 18 גפנר נ’ חייט הפ”ב 5564 – 10 – 18 חייט נ’ בצלאל גפנר

“החלטת הביד”צ: בהמשך להחלטה דלעיל [מיום כ”ח אייר תשע”ח] א. בהיות והנתבע עדיין לא הפקיד את הסך הנ”ל (סעי’ א’ לפס”ד דלעיל), ע”כ אין לו זכות לבקש מסירת המסמך המופקד במזכירות הביד”צ. ב. אי התשלום הוא הפרה יסודית של החוזה, והמוכר יכול לתבוע ביטול המקח על כל המשתמע מכך”.
(נספח ד’ לבקשה לאישור פסק הבוררות).
שני הצדדים התייחסו להחלטה זו כאל פסק בוררות ולשם הנוחות כך כונתה החלטה זו גם על ידי. יחד עם זאת, וכפי שיפורט להלן, קיים קושי להתייחס להחלטה זו כאל פסק בוררות (חלקי).
12

10. ביום 1 . 7 . 18 הגיש גפנו לבית הדין “בקשה למתן הבהרה ופסק דין סופי מפורט”, כדלהלן:
“א.
ב.
ג. ד.

לאור ההפרה היסודית והמתמשכת של התובע [חייט] – עסקת המכר מבוטל. התובע [חייט] חייב בסך 10 % מסכום הרכישה בגין הפרה יסודית של הסכם המכר. התובע [חייט] לפנות את הדירה לכל המאוחר תוך 30 יום. התובע [חייט] חייב בדמי שכירות ראויים בסך 6 , 750 ₪ החל ממועד כניסתו לדירה ועד למועד הפינוי בפועל וזאת כאמור בהחלטה מיום כ”ח אייר תשע”ח ובהתאם להתחייבותו בהסכם המכר. התובע [חייט] חייב בתשלום 100 , 000 ₪ בגין הנזקים הכבדים שביצע בדירת הנתבע [גפנר] וברכושו”.
ה.
5 מתוך 16
בית המשפט המחוזי בירושלים

הפ”ב 32370 – 09 – 18 גפנר נ’ חייט הפ”ב 5564 – 10 – 18 חייט נ’ בצלאל גפנר
1

קיבל את הסעד הסופי שביקש או חלק ממנו או שהוא נשלל ממנו” (רע”א 5526 / 18 יפה נ’ דיאמנט ( 13 . 12 . 18 ), בפסקה 19). יפים לענייננו הדברים שנאמרו ברע”א 296 / 08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ’ עזבון המנוח ג’ק ליברמן ז”ל) ( 5 . 12 . 10 ) בפסקה 91:
ס
פ
ו
ס
ב
“במקום בו הוכרעה בשלב הראשון שאלת החבות בלבד ובשלב השני אמורה להיות מוכרעת שאלת הנזק אין עסקינן בפסק דין חלקי (או בפסק ביניים) כי אם בהחלטה, שכן החלטות אלה אינן עומדות בפני עצמן והן שלב נוסף בדרך להכרעה בסעד הסופי”.
6 7 8
70
ס
ס
ס

ראו לעניין זה את ההחלטה ברע”א 7777 / 15 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע”מ נ’ א.א סוכנויות גז בע”מ ( 2 . 2 . 16 ) פסקה 10.
ס
ס

16. עיון בהחלטות ביה”ד האמורות מראה כי בהחלטה האחרונה מיום 24 . 6 . 18 ביה”ד קבע כי חייט הפר את ההסכם הפרה יסודית והסתפק בהוספת הקביעה הכללית כי “המוכר [גפנר] יכול לתבוע ביטול המקח על כל המשתמע מכך”, מבלי שהוא פסק מפורשות סעד ספציפי לטובת גפנר. כאמור, גם לשיטתו של גפנר, קביעה זו אינה מעניקה לו באופן ברור די צורכו את הסעד הסופי אותו הוא מבקש, ולראיה הוא פנה לביה”ד בבקשה למתן הבהרה ופסק דין סופי ומפורט”, תוך שהוא מפרט את הסעדים שלטענתו יש לפסוק לטובתו: סעד של ביטול עסקת המכר; סעד של פינוי הדירה; וסעדים כספיים.
14 15 16 17 18

17. שונה הדבר ביחס להוראה שנכללה בהחלטה מיום 13 . 5 . 18 בגדרה חויב חייט לשלם לגפנר דמי שכירות חודשיים בסך שך 6 , 750 ₪ מיום כניסתו לדירה עד לתשלום בפועל. בכך התקבל אחד הסעדים להם עתר גפנר. החלטה זו מהווה פסק דין חלקי שניתן לאשרו, ככל שייקבע כי לא מתקיימות עילות הביטול שנטענו מטעם חייט (ראו בהקשר זה את הוראת סעיף 28 לחוק הבוררות).
22 23 24
7 מתוך 16
בית המשפט המחוזי בירושלים

הפ”ב 32370 – 09 – 18 גפנר נ’ חייט הפ”ב 5564 – 10 – 18 חייט נ’ בצלאל גפנר

ש’ 33 – 34). חייט טוען כי בידיו עשרות מסמכים המוכיחים את טענותיו אחת לאחת” וכי אי היעתרותו של ביה”ד לבקשתו להגיש את ראיותיו במסגרת הליך הוכחות, מהווה “עיוות דין חמור” (סעיפים 9 ו- 13 לתגובתו מיום 27 . 11 . 18 ).
1 2
5 6 7 8

22. ברם, ניתן לראות, כי הסיבה מדוע לא התקיים הליך הוכחות נעוצה בהתנהלותו של חייט עצמו, שלא קיים את החלטת ביה”ד. כאמור, ביה”ד מצא לקבוע כתנאי מקדמי לדיון בתביעתו של חייט כי יפקיד את יתרת הסכום של 150 , 000 ₪ שעליו לשלם בגין רכישת הדירה “ואח”כ יוכל לתבוע את כל תביעותיו מה שטוען על הפסדים הזיקות וגרם היזק שנגרם לו ע”י הנתבע, ע”י שלא נתן לו את אישור הזכויות” (ההחלטה מיום 19 . 2 . 18 ). ביה”ד חזר על תנאי זה בהחלטתו מיום 29 . 4 . 18 , במענה לבקשתו של חייט לתיקון ההוראה האמורה : “כ”ז שלא הופקד בפועל כל הסכום של 150 , 000 ש”ח (מאה חמישים אלף ש”ח) שבסעי’ ב’ בפס”ד מאור לד’ אדר ש”ז, אין לתובע שום זכות ודרישה”. כן שב והבהיר כי “אחרי שיפקיד את הסכום הנ”ל בשלימות במזומן או בצ’יק בנקאי באופן שאי אפשר לבטלו, יתייחסו הביד”צ לבקשותיו של התובע וב”כ”. כאמור, בסופו של יום חייט לא קיים הוראה זו ולא הפקיד את הסכום האמור, וכפועל יוצא לא דן ביה”ד בטענותיו השונות כלפי גפנר.
11
13 14 15
19 20

23. כידוע, “אמת המידה להתערבות בפסק בוררות – במסגרת בקשה לביטולו המוגשת לפי סעיף 24 לחוק הבוררות – היא מחמירה” (רע”א 1941 / 14 סקורפיו בע”מ נ’ לנגוצקי ( 19 . 3 . 14 ), בפסקה 10). ההלכה הנוהגת היא כי ההתערבות השיפוטית בפסק בוררות הינה “צרה ומוגבלת” לעילות הביטול שהוגדרו בסעיף 24 לחוק הבוררות, אשר גם אותן “יש לפרש באופן דווקני ומצומצם מתוך רצון לתת תוקף לפסק הבוררות” (רע”א 2790 / 18 אלפרוביץ נ’ סימנא ( 29 . 4 . 18 ), בפסקה 10). יישום הלכות אלה על נסיבות המקרה שלפנינו, בו הסיבה מדוע ההתדיינות בפני ביה”ד לא הגיעה לשלב ההוכחות ולא נשמעו ראיותיו של חייט, הינה משום שחייט לא קיים את החלטת ביה”ד בדבר הפקדת יתרת תמורת הדירה – מוביל למסקנה כי אין עסקינן בסיטואציה בה לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה להגיש ראיותיו, באופן המקים את עילת הביטול שבסעיף 24(4) לחוק הבוררות.
22 23
9 מתוך 16

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!