אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת:
ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ
נגד
הנתבעת:
קופת חולים לאומית
פסק דין
לפני בימייש תביעה לפיצוי בגין ביטול התקשרות בין קופת חולים לנותן שירותים.
כתב התביעה
1. התובעת ביקשה בכתב התביעה שהגישה בבימ”ש השלום בירושלים צו הצהרתי הקובע כי הנתבעת הפרה ההסכם עמה וכי היא זכאית לתשלום בגין שנה ממועד הביטול.
כתב ההגנה
2. הנתבעת טענה כי התובעת, היא שהפרה באופן בוטה ויסודי את ההסכם ההתקשרות שכן העסיקה רופאים ועובדים נוספים (אחים ואחיות) שלא אושרו על ידי הנתבעת, וחלקם אף ללא רישוי ישראלי לעסוק ברפואה וכן פעלה מאחורי גבה יילגניבתיי מבוטחים שלה.
תיקון כתב התביעה
3. ביום 205.18. התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן בו טענה כי סיפקה לנתבעת שירותים
בגינם לא קיבלה תשלום וכן כי מגיע לה פיצוי בגין ארבעה חודשי פעילות ממועד ביטול ההסכם, וביקשה לחייב הנתבעת לשלם לה הסך של 25. מיליון ₪ בצרוף מע”מ.
הדיון הראשון
4. ביום 275.18. התקיים הדיון הראשון לפני כבוד השופטת מילר בבימ”ש השלום
בירושלים. בימייש נתן תוקף של החלטה להסכמתם להעברת הדיון לבימ”ש השלום במחוז תל :
ביב.
1 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
תיקון כתב התביעה
5. ביום 267.18. מותב זה קיבל הבקשה לתיקון כתב התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאת וקבע מועד להגשת כתב הגנה מתוקן.
כתב הגנה מתוקן
6. ביום 210.18. הוגש כתב הגנה מתוקן, בו חזרה הנתבעת על טענותיה וטענה כי על התובעת
לפצותה בפיצוי מוסכם בסך של כשישה מיליון ₪.
הדיון השני
7. ביום 912.18. התקיים הדיון השני, הפעים לפני מותב זה. בימ”ש קבע כתנאי לשמיעת התובענה הפקדת ערבון לצורך הבטחת תשלום הוצאות שבימ”ש פסק בהחלטות קודמות
נגד התובעת.
הגשת ראיות
8. לאחר הסדרת תשלום ההוצאות בימייש קבע לוח זמנים למיצוי הליכים מקדמיים. לאחר מיצוי ההליכים המקדמיים, בימייש נתן צו להגשת ראיות. התובעת הגישה ראיותיה ביום 282.19. ולאחר מכן תצהיר מתוקן ביום 143.19., והשלמת מסמכים ביום 124.19. והנתבעת הגישה ראיותיה ביום 55.19. ובאופן מלא, בהתאם להחלטת בימייש, ביום
12.5.19.
הדיון השלישי
9. ביום 126.19. התקיים הדיון השלישי. בימייש החל בהליך למינוי מומחה לחשבונאות
מטעמו.
כתב תביעה מתוקן פעם נוספת
10. ביום 236.19. התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן פעם נוספת ובו העמידה סכום התביעה
על הסך של 165. מיליון ₪.
2 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
52. בעמוד 159 נשאל מר שרף שוב מדוע לאחר מספר שנים בהן הנתבעת חושפת הפרות
חמורות של הטיפול במבוטחיה על ידי מי שאינם מורשים, אינה מדווחת לרשויות ואף משפרת תנאי התובעת, היא מחליטה בשנת 2016 לסיים ההתקשרות תוך שעה וחצי, ועל
כך ענה משורה 8: ייהעד, מר שרף: מה שהתחדש לנו בזמן תחקיר מות הילד לא היה רק הגילוי של כך שעדין בעצם הבעיה של רופאים לא מורשים עדיין קיימת, התברר לנו בנוסף לכך שדוקטור ח’שאן פועל לתת לנו דיס אינפורמציה לאיים על העובדים שלו לביטוח לאומי ימסרו מה היה שם, זה מעולם לא היה לפני כן. אני יכול להפנות אותך לאיפה זה נמצא בתחקירים.”
:
53. לא רק שהעד השיב תשובות שונות, הקושי עם הגרסה הנוספת לגבי איומים על עובדים,
נעוץ בכך שהיא לא מוזכרת באופן מפורש במכתב הביטול. התברר מדברי ב”כ הנתבעת בעמוד 160 שפרוטוקול השימוע לא הוגש במסגרת ראיות הנתבעת ומתשובת מר שרף בעמוד 161 התברר שלא לחינם השימוע לא אוזכר במכתב הביטול. זאת, מכיוון שכאמור לעיל, הדויים בעניין מות הילד מוחמד הושלם, זמן רב, לאחר שהנתבעת ביטלה ההסכם
עם התובעת.
54. כאמור לעיל, הנתבעת טענה כי פנתה מספר פעמים אל התובעת בעקבות ממצאים לפיהם
התובעת העסיקה לא מורשים. התנהלות זאת של התובעת, בניגוד לסעיף 6 להסכם הוגדרה לפי סעיף 21 להסכם כהפרה יסודית של ההסכם.
55. הנתבעת הפנתה למכתבים ששלחה בעניין זה לתובעת ולני 2 לתצהירה, הוא פרוטוקול
הדיון בתא 36534-12-11 שממנו עולה כי המנוח אישר העסקת רופאה לא מורשת.
56. לעד מטעם התובעת לא הייתה תשובה לשאלה מדוע התובעת לא הכחישה בכתב תלונות
הנתבעת. עקב מותו המצער של המנוח, בנו העיד במקומו. לא היה לו מענה בעמוד 83
משורה 1 לשאלה מדוע התובעת לא השיבה לפניות בכתב של הנתבעת אליה בעניין זה. ייהעד, מר ח’שאן: אני, דורון היה שולח את זה לאבא שלי, אבל אני יודע שרוב הדברים שכותבים פה זה לא נכון.
עו”ד מאור:
טוב.
העד, מר ח’שאן: בזה אני בטוח. כב’ הש’ הדר: תראה אני אגיד לך מה הקושי שלי עם התשובה שלך כי אתה אמרת לי שעד יולי אוגוסט 2013 אתה בירדן והדברים הם לא בידיעתך, אבל אתה בעניינים ואתה מעורב ואתה
11 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
מטפל מיולי אוגוסט 2013 ולכן הציפיה שלי היא שב-2014 אתה תדע להגיד לי פנינו, כתבנו, שלחנו, העד, מר ח’שאן: כן אתה צודק אני אמרתי לך שאני התחלתי לעבוד עם אבא שלי אבל אני הייתי אני ואבא לא הייתי אני לבד, זה לא אבא שלי ישן בבית ואני עשיתי את הכל, אני אומר זה אני ואבא, אולי חלק מזה עשה את זה אבא עם העורך דין גדעון, כב’ הש’ הדר: שאלה היא יותר, העד, מר ח’שאן: (מדברים ביחד) שאני לא עשיתי.
כב’ הש’ הדר:
נכבדי,
העד, מר ח’שאן: זה מה אני אומר. כב’ הש’ הדר: נכבדי השאלה שלי היא יותר פשוטה, לא מה עשית ומה לא עשית, אם אתה בתפקידך החשוב כיד ימינו, מנהל מנהלי, יודע או לא יודע אם אביך או החברה שלחו מכתבי תשובה? העד, מר ח’שאן: אני אמרתי לך בדברים של זה אני לא יודע.”
57. התובעת טענה בסיכומיה שהייתה העסקה של רופא אחד בלבד שלא היה מורשה (ראו
סעיף 3 לסיכומי התובעת) וכי התובעת ענתה בעל פה לתלונות הנתבעת בכתב בפגישות שהתקיימו עם הנתבעת. אולם, העד מטעם התובעת לא נכח בהן, אלא אביו המנוח ובייס התובעת. עקב מותו המצער של המנוח, הוא לא העיד וב”כ התובעת העדיף לייצג את התובעת, תחת להעיד מטעמה.
58. לכן, בימייש מקבל טענת הנתבעת שהתובעת הפרה ההסכם באופן יסודי על פני תקופה
ארוכה כאשר העסיקה לא מורשים. אולם, בימ”ש קובע כי במשך זמן רב, הנתבעת לא פעלה בנחישות כדי להגן על בריאות מבוטחיה ובאופן תמוה, אף שיפרה תנאי התובעת ולא דיווחה כמצופה למשרד הבריאות על הממצאים החמורים. בימייש מגיע למסקנה המצערת שבאותן שנים עניינה הכלכלי של הנתבעת להגדיל מספר המבוטחים היה חשוב לה יותר מסיכון בריאות וחיי מבוטחיה במזרח ירושלים. לעניין זה ראה ציטוט מכתבו של מר שרף מיום 123.13. בסעיף 16 לסיכומי התובעת, שם לצד התראה בתובעת, מר שרף מזכיר הצגת ייהחזון לפיו לאומית תבצע מהלכים שיווקיים שיחזקו וידחפו את שני סניפי לאומית שס”. בימייש מקבל טענת התובעת לפיה הנתבעת דיברה במכתביה ביישתי
.
שפות”.
59. התובעת טענה בסעיף 6 לסיכומיה כי מנהלת המחוז מטעם הנתבעת הודיעה מפורשות
בתחילת שנת 2016 בפגישה עמה כי אין בכוונתה לסגור את סניפי התובעת וכי הנתבעת לא סתרה טענה זו.
12 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
60. בניסיון לתרץ את ביטול ההסכם בבהילות בחודש אפריל 2016, הנתבעת טענה כי מספר
ימים לפני הביטול נודע לה על פרטים חדשים ומהותיים. כאמור לעיל, תשובות העד מטעמה בעניין זה לא היו סדורות. הטענות למידע חדש ומהותי גם לא פורטו במכתב הביטול.
61. בימ”ש קובע שמותו המצער של הילד מוחמד בסוף שנת 2015 הוא שעומד מאחורי שינוי
עמדת הנתבעת. הנתבעת עצמה מפנה לאירוע מצער זה בסעיף 31 לסיכומיה כיישיקול משמעותייי בהחלטה על ביטול ההסכם.
62. עד אותו מועד הסתפקה הנתבעת בשליחת מכתבי התראה בלבד, ובאופן תמוה אף חיזקה
הקשר עם התובעת, תוך שאינה מיידעת משרד הבריאות לגבי הממצאים החמורים. לא זו אף זו, לאחר רצף של מכתבי התראה בשנת 2013 שהפכו בהמשך למכתבי גערה בלבד, למעט התראה בודדת בעקבות ממצאי ביקורת פנים של הנתבעת, ישנה הפסקה ארוכה בשליחת המכתבים לתובעת, עד מות הילד מוחמד.
63. בימ”ש קובע כי הנתבעת חששה שעקב בדיקת נסיבות מות הילד מוחמד, המידע לגבי
העסקת לא מורשים, עלול להגיע לידיעת משרד הבריאות. לכן, החלה לתכנן לאחר מות הילד מוחמד בסוף שנת 2015 את ביטול ההסכם באופן שיתאים לעניינה הכלכלי שהמבוטחים המטופלים על ידי התובעת, יישארו באמתחתה.
64. בעמוד 121 משורה 12 התברר שמר שרף סיכם הפגישות עם נציגי התובעת במחברות
אותן בחר שלא לגלות, או לצרף לראיות הנתבעת. מכאן שפועלת חזקה שלו היה חושף תוכן המחברות, היה עולה כי שיקולים כלכליים גברו על שיקולים רפואיים.
65. מכאן שהייתה הצדקה לביטול ההסכם כבר בשנת 2013, אך התנהלות הנתבעת במשך
שנים הייתה בעייתית וסיכנה בריאות וחיי מבוטחיה. כאשר הנתבעת ביטלה לפתע בבהילות ההסכם בשנת 2016, לא הדאגה הצרופה לשלום מבוטחיה, עמדה בראש מעייניה. לכן, יהיה על בימייש להביא זאת בחשבון לגבי האופן בו הנתבעת ביטלה
ההסכם.
13 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
האם הביטול היה במסגרת הזמן הסביר ?
66. על בימייש לקבוע אם הודעת הביטול ניתנה במסגרת הזמן הסביר לכך, בהתאם להוראת
סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970 (להלן: “חוק התרופותיי).
67. לעניין דרך הביטול – סעיף 8 לחוק התרופות קובע שביטול החוזה ייעשה בהודעת הנפגע
למפר ייתוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרהיי. לכן, על בימייש לבדוק האם ביטלה הנתבעת את החוזה בגבולות הזמן הסביר?
:
:
68. בימ”ש העליון דן בסוגית מסגרת הזמן הסביר למתן הודעת ביטול בעא 7379/06 ג.מ.ח.ל
חברה לבניה 1992 בע”מ נ’ ישי טהוליאן ו-33 אח’ (פורסם בנבו) (להלן: ייגמחליי): יישאלת סבירותו של הזמן נגזרת מנסיבות המקרה (ע”א 674/83 דניאלסה נ’ יגד-שטיי, פייד מא(4) 113,129-128 (1987) (להלן: עניין גד-שט); שלו – דיני חוזים, לעיל, בעמ’ 562). בנסיבות המתאימות, הכיר בית משפט זה גם בפרקי זמן ארוכים יותר כסבירים לצורך ביטול חוזה (ראו, למשל: ע”א 42/86 אבידוב נ’ שיכון ופיתוח לישראל בע”מ, פ”ד מ”ג(2) 513,517 (1989); עניין גד-שט, לעיל; ע”א 2041/05 מחקשווילי נ’ מיכקשווילי, ([פורסם בנבו], 1911.2007.)). כפי שאומרת שלו (שם, בעמ’ 562), בין הנסיבות שיישקלו בקביעת סבירות הזמן ניתן למנות את טיב העסקה, מהות החוזה, תנאי המקום והזמן, המועדים הנקובים בחוזה וטווחי הזמן לביצועו, התנהגות הצדדים ומצבם. צדק איפוא בית המשפט המחוזי כאשר נתן משקל לא רק להתנהגות היזמים, אלא גם לגודל קבוצת התובעים (המשיבים לפנינו); לחשיבות שייחסו הללו לחוזה שהיה אמור ליצור את מקור פרנסתם; ולטיבה של עסקת היסוד. דרישת הזמן הסביר מיועדת להגן על הציבור, על צדדים שלישיים ואף על הנפגע עצמו, שגם לו עניין לדעת, מהר ובאורח ברור, מהו מערך הזכויות והחובות של הצדדים לחוזה.”
69. בפסק הדין ברעייא 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע”מ נ’ עירית מעלה אדומים, פייד
נו(5) 779,789-788 (2002) (להלן: “שיכון ופיתוחיי), בימייש העליון קבע שההודעה נמסרה בזמן על אף שהודעת הביטול נשלחה חמש שנים לאחר היוודע דבר ההפרה. בימ”ש העליון
:
מצא שם כי:
“… במשך הזמן שחלף ממועד הפרת ההסכם ועד לביטולו לא שקטה המערערת על שמריה. נעשו מצדה מאמצים לקיים את ההסכם ולהשיג מימון עבור המשיבה על-מנת שתוכל לשלם חובותיה למערערת”.
14 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
70. בשונה מעניין גמחל שם נקבע שמסירת על ביטול כשמונה חודשים לאחר שנודע לנפגע על
ההפרה היא במסגרת הזמן הסביר, כאן הנפגעת ערה להפרות במשך מספר שנים, אך על אף חומרתן, אינה מבטלת את ההסכם.
71. בשונה מעניין שיכון ובינוי, ועל אף חומרת ההפרות, הנוגעות לבריאות ואף חיי
המבוטחים, הנתבעת מסתפקת בפגישות חוזרות ונשנות, על פני מספר שנים, כך לשיטתה במכתב הביטול, לא מדווחת למשרד הבריאות על הממצאים ואף מיטיבה עם התובעת.
72. התמונה הכוללת מעלה ספקות כבדים לגבי השאלה אם ההודעה נמסרה במסגרת הזמן
הסביר.
האם הנתבעת הייתה זכאית לבטל ההסכם ללא מתן הודעה מוקדמת ? ואם לא, מהו גובה הפיצוי המגיע לתובעת ?
73. גם אם בימייש יניח שהנתבעת לא חרגה ממסגרת הזמן הסביר למתן הודעת הביטול, יש
לבדוק אם ביטלה ההסכם כדין.
74. דווקא הפגמים שמנה בימייש קודם לכן לגבי עיתוי מתן הודעת הביטול, חייבו אותה ליתן
לתובעת התראה מספקת בטרם הודעת הביטול תיכנס לתוקף.
75. התובעת טענה שתהיה הסיבה אשר תהיה שהביאה את הנתבעת להפסקת הזכיינות
בהתראה של כשעה וחצי, הדבר לא פוטר אותה מחובתה לפצות את התובעת על נזקים שנגרמו לה כאשר זו נאלצה להמשיך להפעיל את שני הסניפים על עובדיהם למשך כארבעה חודשים עד אשר הצליחה להתארגן ולמכור את העסק לאחרים.
:
76. בימ”ש העליון נדרש לסוגית מתן הודעה מוקדמת לפני ביטול הסכם בעא 9784/05 עיריית
תל אביב יפו נ’ 1 ידידיה גורן, עו”ד (פורסם בנבו) (להלן: ייעתייאיי). בימייש העליון קבע כי העירייה הייתה זכאית לבטל ההתקשרות ארוכת הטווח עם עורכי דין. אולם, קבע כי היה
עליה ליתן להם הודעה מוקדמת בטווחים שבין שמונה חודשים ועד שנה. ייהנה כי כן, העירייה רשאית הייתה לסיים באופן חד צדדי את החוזה עם עורכי הדין, אך זאת בדרך מקובלת ובתום לב. דרך התנהלותה של העירייה והאופן שבו סיימה את ההתקשרות עם עורכי הדין אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב ובוודאי שלא עם חובת ההגינות המוגברת המוטלת עליה כרשות ציבורית. העירייה לא מסרה לעורכי הדין או מי מהם הודעה מסודרת על
15 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
דבר סיום ההתקשרות עימם ועל הפסקת העברתם של תיקים חדשים לטיפולם. ממילא לא ניתנה להם על ידה הודעה מוקדמת כלשהי או פירוט מהו ההסדר ומהם התנאים שהיא מבקשת להחיל עד גמר הטיפול במלאי התיקים הקיים בידי עורכי הדין.”
77. לענייננו, שם, כמו כאן, גוף ציבורי מחליט להפסיק התקשרות ארוכת טווח. בימייש
העליון קובע כי ההחלטה של העירייה לבטל ההסכם, הייתה מוצדקת, אך מחייבת ליתן הודעה מוקדמת למשך זמן סביר.
78. בעמוד 133 משורה 30 מר שרף נשאל מדוע הנתבעת ביטלה ההסכם בהתראה של שעה
וחצי:
ייכב’ הש’ הדר: רק רגע, אתה אומר אני לא מפסיק קשר במחי יד, נשמע סביר, ואז במציאות אתה עושה בדיוק את מה שאתה אומר שאנחנו לא עושים, אתה במחי יד תוך יום מפסיק קשר שנמשך (לא ברור).
העד, מר שרף: בהחלט. הזמן הקצר של התראה מהרגע שההסכם מפסיק ועד הרגע שבו צריך להפסיק לתת את השירות באותו סניף היה מבוסס על כך שהיה לנו חשש ואפילו ידיעה שמה שיקרה בסניף מבחינת הלקוחות ומבחינת שירות שיתקבל שם יהיה משהו שמניח את הדעת שהוא היה זכיין שלנו שאנחנו, שהוא היה תחת משטר השתלומים, שהוא היה בקשר יום יומי איתנו, כב’ הש’ הדר: מה, תספר לי, מה זה היה, העד, מר שרף: התקשנו, כב’ הש’ הדר: נכבדי מה זה הקודים הסודיים האלה? דברים שיקרו, מה היה אמור לקרות ? העד, מר שרף: אני מנסה להסביר. כב’ הש’ הדר: קדימה, תסביר לי. העד, מר שרף: אני מנסה להסביר אדוני. אני מנסה להסביר. כשהוא היה תחת שליטה ועוד עם אופק התקשרות עתידי איתנו הוא הכניס רופאים ללא רישיון, עשה מניפולציות עם העובדים, שיקרו לנו, עשו לנו הצגות נולדו שם וצצו שמה חדשות לבקרים תביעות על רשלנות רפואית שלאור המצב, כב’ הש’ הדר: אדוני 3 שנים אתה ממתין כי אתה לא מסיים במחי יד, העד, מר שרף: אני מסביר. כב’ הש’ הדר: הזדמנות אחרונה לפני שאני אומר לו לעבור לשאלה הבאה.
העד, מר שרף: אני מסביר אדוני כב’ הש’ הדר: מה קרה ב-24, העד, מר שרף: אני מסביר,
16 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
כב’ הש’ הדר: תן לי רגע, העד, מר שרף: כן. כב’ הש’ הדר: אחר כך עוד הפעם תענה על משהו שאני לא שואל, אני מבקש שתמקד אותי, מה היה האירוע הדרמטי ועכשיו אני אומר את זה לא עורך דין גדעון, מה היה האירוע הדרמטי שחייב אותך תוך שעה וחצי לסיים קשר של 20 שנה? מה קרה באותו יום או יומיים קודם? העד, מר שרף: הידיעה שפעילותו של ד”ר ח’שאן מתוך ידיעה שההסכם נגמר הייתה גוררת התנהלות רפואית מול האנשים שהיא אפילו הייתה יותר גרועה ממה שהיה עד עכשיו, כב’ הש’ הדר: מה? תסביר לי מה ? פעם אחרונה. העד, מר שרף: מה? אז אני מוכן להסביר, אז אני אסביר. מתן תרופות לנרקומנים עם מרשמים דבר שעלה המון כסף לקופה, פגע בקופה למטרות לא ראויות, “
וראו מעמוד 135 משורה 25: ייכב’ הש’ הדר: אדוני חוץ מהחשש שדווקא שתודיעו לו שאתם מסיימים את הקשר איתו הוא יבצע פעילות פלילית חמורה ויתן מרשמים לנרקומנים מה עוד? העד, מר שרף: זה גם פעילות פלילית וגם פעלות כלכלית שתפגע מאוד בלאומית בסכומים מאוד גבוהים, זה אומר שהרופאים שהוא מטפל באמצעותם שמה ימשיכו להיות רופאים ללא רישיון ושלישית תהיה לו הזדמנות להדיח את הלקוחות לעזוב את לאומית להשמיץ את לאומית וזאת תחת לגיטימציה שהוא זכיין שאמור לייצג את לאומית אבל הוא כבר לא מחויב ללאומית הוא השמיץ את לאומית על הדרך גם לפני כן אז עכשיו כשהוא (מדברים ביחד), כב’ הש’ הדר: אז שאלתי אותך, העד, מר שרף: מפסיק אז זאת אומרת שהוא היה פוגע באינטרסים של לאומית כלכלית פוגע בשמה הטוב של לאומית, קורים שם דברים שהם לא ראויים לא מבחינה רפואית, דברים שהם על סף הפלילי, כן אלה סיבות כבדות משקל, כב’ הש’ הדר: כן אבל כל הדברים האלה היו, העד, מר שרף: שהיו צריכות להיות בהסכם. כב’ הש’ הדר: אבל כל הדברים האלה היו בשלוש שנים. שאלה אחרונה. העד, מר שרף: לא, יומיים. כב’ הש’ הדר: טוב. שאלה אחרונה. אז למה לא פנית לבית המשפט להוציא צווים שיבטיחו את זכויותיך ותחת זאת בסעד עצמי אתה מבין שני סניפים לטענתו ונבדוק את זה בהמשך שבאורח פלא היו ב-24 או ב-25 לאפריל מבצעיים לקבלת עובדיך והשארת אותו באוויר? מה התשובה! העד, מר שרף: מה השאלה אדוני! כב’ הש’ הדר: טוב, שאלה הבאה.”
17 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
79. מתשובות מר שרף עולה, כי לא היה לו מענה מניח הדעת לאופן בו ביטלה הנתבעת
ההסכם בהתראה של שעה וחצי. לאחר שנשאל שוב ושוב, השיב לפתע שהנתבעת חששה ממתן מרשם לנרקומנים. כשהוא עצמו הבין שההסבר אינו משכנע אישר שהחשש היה על
רקע מסחרי.
80. לכן, בימ”ש קובע כי הנתבעת הכינה לאחר מות הילד מוחמד, מאחורי גבה של התובעת
מרפאות חלופיות והביטול המידי נעשה ברגע שסברה שיהיה בכוחה להעביר מידית המבוטחים למרפאות אלה, כאשר היא שוללת מהתובעת היכולת להגן על זכויותיה. בעניין זה יש דמיון לעניין עתייא בו נקבע כי העירייה ערפלה המהלך לסיים ההתקשרות עם עורכי הדין עד למועד בו יהיה בידיה מנגנון גביה חלופי פעיל בהתאם לשינוי החקיקה.
81. הנתבעת טענה בסעיף 33 לסיכומיה כי התחקיר של מות הילד מוחמד נמשך מספר
חודשים וכי יילא נותרהיי לה ייכל בררה אלא להורות על ביטול ההסכם” שכן במהלך התחקיר ייהתברר”י לה שההפרות לא תוקנו ואף חמור מכך, המנוח פעל להדחת הצוות הרפואי למסירת גרסאות שקריות ופעל להכשלת הבדיקה. לגרסה זו מספר קשיים.
82. ראשית, הנתבעת אינה מבחינה בין ביטול ההסכם ובין ביטולו לאלתר של הסכם בן
עשרים שנה.
83. שנית, מהראיות עולה שהמנוח זומן לשימוע בחודש ינואר 2016 ואין כל מסמך נוסף
המתעד את הגילויים לגבי הפרות חוזרות ונשנות, שכלל לא היו אמורים להפתיע את הנתבעת, או את פעולת ההדחה, עובר לשליחת מכתב הביטול.
84. המסמך בכתב הראשון לאחר זימון המנוח לשימוע, הוא מכתב הביטול שכלל לא מזכיר
הטענה להדחה ואף לא הוגשה תלונה למשטרה בעניין זה.
85. המסמכים הנוספים ששולחת הנתבעת בימים 254.16. וביום 274.16. עוסקים באכזבתה
מכך שהתובעת לא שיתפה פעולה עם הפסקת חוזה בן עשרים שנה תוך שעה וחצי
ובאזהרת המנוח פן יתחרה בה.
86. לאחר מכן, המסמך הבא שהוגש הוא ריכוז הממצאים מחודש דצמבר 2016 שכאמור
לעיל, כולל המלצה להפסיק התקשרות שהופסקה בפועל יותר מחצי שנה קודם לכן.
18 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
87. אמנם, בעניין עתייא, לא נפל פסול בהתנהלות עורכי הדין, ואילו בהתנהלות התובעת נפל
פסול, אך מנגד, כאמור לעיל, לא היה קשר ישיר ומידי בין מחדלי התובעת ובין הפסקת ההתקשרות על ידי הנתבעת וספק רב אם הודעת הביטול נמסרה במסגרת הזמן הסביר.
88. בעמוד 179 משורה 27 הנתבעת טענה כי פעלה כדין כאשר ביטלה החוזה בהתראה של
שעה וחצי, כאשר לשיטתה, היא ביטלה החוזה לאחר מתן התראות במשך מספר שנים: אבל כל הפרה, אז לפי מה שאדוני אומר לחוק החוזים אין משמעות, סעיף 7 לחוק החוזים שמאפשר לי לחתוך תמיד יהיה תוך שעה כי תמיד שחותכים זה תוך שעה, בהפרה כזאת שהתגבשה עם השנים, “
89. בימיש לא מקבל טענת הנתבעת. זאת, מכיוון שגם אם עלה ספק לגבי השאלה אם מסרה
הודעת הביטול במסגרת הזמן הסביר, לא היה מקום לייחתוך”, כדבריה, תוך שעה וחצי, התקשרות חוזית בכתב שנמשכה כעשרים שנה.
90. לא זו אף זו, ההסכם שמנוסח באופן גורף לטובת הנתבעת קובע בסעיף 19 כי יבכל
מקרה, רשאית הקופה להביא לסיום חוזה זה בהתראה בכתב של 12 חודש מבלי שלמי מהצדדים תהיה זכות תביעה בשל סיום ההסכם”.
91. לא רק שהתנהלות הנתבעת אינה מתיישבת עם לשון ההסכם והוראות הדין לגבי האופן
בו היה עליה לבטל ההסכם, היא לוקה בחוסר תום לב בוטה. נוסף לכך, לא רק שהנתבעת פעלה בניגוד לדין ואף באופן פסול, היא הוסיפה חטא לפשע כאשר התחמקה מחובתה לשלם לתובעת פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
92. בסעיף 39 לסיכומיה הנתבעת טענה כי בהתאם לדין, הנפקות העיקרית של הגדרת הפרה
יסודית היא ייהאפשרות לבטל ההסכם בגין ההפרה באופן מידייי. אולם, שוב הנתבעת אינה מבחינה בין הזכות להודיע מידית על ביטול ההסכם, ובין כניסת ביטול החוזה לתוקף מידית ולחלופין שלילת זכות הצד השני לקבל פיצוי בגין הסתמכותו על קיום ההסכם עקב העדר מתן הודעה מוקדמת, במיוחד כאשר מדובר בהתקשרות בת עשרים
שנה.
93. מכאן שהטענות לעניין עצם מתן הודעת הביטול אינן מחזיקות מים באשר לאופן בו
הביטול נכנס לתוקף מידי, תוך שלילת זכותו של הצד השני לפיצוי עקב אי מתן הודעה מוקדמת.
19 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
94. בסעיף 41 לסיכומיה טענה הנתבעת כי ההסכם אינו קובע חובת מתן הודעה מוקדמת.
אולם, הוא גם לא נותן לנתבעת הזכות לבטלו מידית. כאמור לעיל, הפסיקה מחילה חובת מתן הודעה מוקדמת ולעניין זה ראה החובה לנהוג בתם לב בעת קיום ההסכם על פי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל”ג – 1973 והדיון בעניין זה בפסק הדין בתייא -65540 02-18 סקאלדטק מ.מ בע”מ נ’ אבוט אינפורמטיקס טכנולוגיות בע”מ (פורסם בנבו). :
יילעניין זה ראו עמדת כבוד השופט ברק בבג”צ מס’ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים ואח’ נ’ בית הדין הארצי לעבודה ואח’ [פורסם בנבו] שם קבע כי סעיף 39 “עלול להטיל על בעלי חוזה חובות נוספות, שזכרן אינו בא בחוזה עצמו, אך הן מתבקשות מהצורך להביא להגשמת החוזה בדרך מקובלת ובתום לב.” באותו עניין קבע השופט ברק כי “מכוח חובה זו היה על מועצת הפועלים, ליתן לעותרת הודעה מראש על דבר קיומה של השביתה, כך שהעותרת תוכל לכלכל את צעדיה ולהקטין את נזק השביתה. עוד קבע כי “היעדר הוראה בחוק באשר לתוצאות, הנובעות מאי-קיום החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב, מקורו בעובדה, שתוצאות אלה אינן אחידות אלא הן משתנות לפי ההקשר בו מתעוררת השאלה… יש ותוצאות אי-קיום החובה הן בתשלום פיצויים או במתן אכיפה, ויש והתוצאה היא בשלילת הפיצויים או האכיפה; לעיתים התוצאה היא מתן כוח לצד האחר לעשות פעולות, שאחרת היו נחשבות כהפרת ההסכם, ולעיתים התוצאה היא, שהפעולה, שבוצעה תוך הפרת החובה, אינה משתכללת ואינה תופסת.”
95. ככל שסברה הנתבעת שהפרה יסודית מקנה לה הזכות לבטל חוזה בן עשרים שנות
התקשרות באבחת גרזן, היה עליה להתכבד ולקבוע זאת בחוזה מפורשות. משעה שלא עשתה כן, על אף שההסכם מנוסח באופן גורף לטובתה, מכאן שיש לקבוע על פי הדין תקופת הודעה מוקדמת, בין בפועל ובין על דרך פיצוי, בהעדר תקופת הודעה מוקדמת.
96. בסופו של יום מכיוון שהתובעת מכרה פעילותה, היא הסתפקה בדרישה למתן התראה בת
4 חודשים בלבד. אולם, לאחר מכן צמצמה הדרישה בכתב התביעה המתוקן לחודשיים בלבד.
97. התובעת טענה שבהנחה שאחוז הרווח נטו שלה עמד על כ- 5
% אזי הנזק שנגרם לה עבור כל חודש הפעלה ללא קבלת תקבולים מהקופה עמד על סך של 447,331 ₪ לפני מעיימ. לכן, טענה הנזק המצטבר עמד על סך של 1,789,324 ₪.
20 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
98. כאמור לעיל, לצורך חישוב הנזק שנגרם לתובעת בימייש מינה מומחית לחשבונאות
מטעמו. המומחית קבעה בסעיף 6 לחווייד כי גובה הנזק שנגרם עומד על הסך של 484,286
.
99. התובעת חלקה בסעיף 17 לסיכומיה על ממצאי המומחית מטעם בימייש בעניין וטענה כי
היא חרגה מסמכותה שכן ביססה חישוביה על חודש וחצי של פיצוי, שעה שהתביעה התבססה על חודשיים מינימליים. אולם, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מסקנת המומחית בעניין זה איזנה בין עניינם של שני הצדדים ולכן בימייש לא מוצא להתערב במסקנת המומחית.
100. הנתבעת טענה בסעיף 55 לסיכומיה שהתובעת לא הוכיחה כאילו נאלצה להפעיל המרפאות חודשיים נוספים. טענה זו אינה מתיישבת עם מאמצי הנתבעת לשכנע את בימייש במסגרת הטענה להפרת חובתה של התובעת לא להתחרות בנתבעת, שהתובעת המשיכה בעסקיה לאחר מועד הביטול.
101. הנתבעת טענה, מחמת הזהירות, שהמומחית שגתה שכן הסכום שקבעה חושב על בסיס הוצאות שכר עבודה ונוספות לחודש מאי ומחצית חודש יוני בניכוי הכנסות אחרות. התובעת הלינה על כך שהמומחית קבעה שהתובעת זכאית לקבל 100
% מההוצאות שהיא נשאה בהן, תוך התעלמות, מכך שהתובעת, בפעילותה השוטפת, הוציאה יותר מההכנסות שהתקבלו מהנתבעת – בשיעור של כ- 25
%. הנתבעת טענה שהמומחית לא נתנה מענה לטענה זו בחקירתה וטענה שיש להכיר רק ב- 72%.
102. כפי שציינה הנתבעת, היא חקרה המומחית, ובימייש אף יוסיף, באריכות רבה. אולם, בימיש מצא שהמומחית נתנה מענה הולם לטענות הנתבעת מעמוד 37 בשורה 23:
אוקיי אז תסבירי לי בבקשה איך נושא המלאי שהעלית עכשיו לראשונה גברתי פותר את העובדה שהצגתי בפניך שבעצם את פיצית את התובעת ביותר כסף, הרבה יותר כסף ממה שהיא הייתה מקבלת אם ההסכם היה מקוים עד סופו? מה הקשר למלאי, שאני אבין רק. הטענה שאתה טוען היא לא נכונה, אני לא טענתי שהתובעת צריכה לקבל יותר כסף שהיא הייתה מקבלת אילמלא קרה מה שקרה, אם ההסכם היה ממשיך להתקיים היא הייתה מקבלת את התמורה שלה בדיוק כמו שהיא חושבה עד היום מספר המבוטחים כפול תעריף מסוים, זה הרבה פחות ממה שאת קבעת.
21 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
ללא קשר, ללא קשר, רגע, עכשיו אתה מפריע לה. עכשיו אתה מפריע לה. זה הרבה פחות ממה שאת קבעת. רגע אבל אדוני אני מעיר לך. סליחה אדוני. אתה עכשיו מפריע לה. גברתי תשלימי. היא הייתה מקבלת בדיוק את אותו הכסף בדיוק כמו שכשאתה משלם שכירות בעל הנכס לא מעניין אותו אם אתה מרוויח בחנות שלך כן או לא אתה תשלם לו לפי ההסכם אותו הדבר כאן אין קשר לעובדה שהחברה הפסדית אוקיי! בין זה לבין העובדה שנגרם לה נזק אם בן אדם רוצה להפסיד, אבל באותה דוגמה שאת נתת לו, רגע עוד שני משפטים, עוד שני משפטים. אם בן אדם רוצה להפסיד זאת זכותו אתה תגיד לו שהוא לא יפסיד 700 אלף או 500 אלף ? באותה דוגמה שאת הבאת את מבקשת מבעל הנכס לשלם יותר כסף ממה שהוא היה משלם אם ההסכם היה ממשיך כסדרו. לא נכון, אתה (מדברים ביחד) להגיע למסקנה הזאת.
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
עו”ד מאור:
העדה, גב’ כהן:
עו”ד מאור:
בדיוק אותו הדבר.
כב’ הש’ הדר:
רגע, רגע, נכבדיי אל תעלו אחד על השני.
עו’יד מאור:
טוב.
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
עו’יד חליל:
כב’ הש’ הדר:
הוא סיים את השאלה ועכשיו את עונה. אני מתקדם, אני מתקדם אני מבין שהגברת, אני לא קיבלתי עדין תשובה לשאלת המלאי איך המלאי פותר את זה. תכף שאני אשאל אותה כמה שאלות, רק רגע, רק רגע, מכיוון שזה היה משפט סיכומי שהוא לא קיבל תשובה את רוצה כן לחזור על תשובה או לא לחזור על תשובה בעניין המלאי איך זה מתייחס לעניין ? המלאי, ההקשר של המלאי לנתונים הוא בסך הכל לצורך חישוב הרווח אם אתה מסתכל על מאזן בוחן ואתה רואה הפסד ולא לקחת בחשבון את המלאי ברגע שתוסיף את המלאי הוא יקטין לך את ההפסד ככה מחשבים רווח. אני לא חישבתי רווח. דומה הדבר לאיזה שהוא שירות שאתה משלם למישהו תמורה חודשית של אלף שקלים אבל תוך כדי השירות קילקלת לו משהו, גרמת לו נזק והנזק מה לעשות הוא יותר מהתמורה החודשית שאתה משלם
העדה, גב’ כהן:
לו,
22 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
כב’ הש’ הדר:
תודה.
העדה, גב’ כהן:
אין קשר בין שני המנוחים.
עו”ד מאור:
טוב.
כב’ הש’ הדר:
סוגיה הבאה.
עו”ד מאור:
טוב. אני עובר לחישוב השכר לעובדים. תאשרי לי בבקשה שחישבת את השכר לעובדים לא התחשבת בפירוט רכיבי השכר, נכון? בהרכב השכר ? כבר אישרתי את זה במסגרת התשובות לשאלות הבהרה.
העדה, גב’ כהן:
טוב.
ואני מאשרת שוב.
טוב.
כב’ הש’ הדר:
ויש מקום לתקן בעניין הזה? אני לא חושבת.
העדה, גב’ כהן: כב’ הש’ הדר: העדה, גב’ כהן:
בחוות הדעת ?
אני לא חושבת.
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
תודה. שאלה הבאה. תראי את אומרת בתשובות לשאלות ההבהרה בפסקה רביעית בסעיף 1 א’, סעיף 1 א’ לתשובות שאלות ההבהרה, פסקה רביעית, את אומרת שבהתאם להוראות החוק תשלום בגין הודעה מוקדמת צריך להתבצע לפי משכורתו המלאה של כל עובד ואני אומר לך שזה פשוט לא נכון. בחרף הודעה מוקדמת שאתה נותן זמן התארגנות לצד השני למשל לעובד שפוטר אתה מחשב את ההודעה המקודמת לפי משכורת הבסיס ולא כולל שעות נוספות, לא כולל שעות כוננות, לא כולל נסיעות, זה קבוע בחוק ואת לא בדקת את זה. ומה אם שעות הכוננות הן רכיב קבוע בשכר? אבל את לא בדקת את זה בכלל, משתנה,
העדה, גב’ כהן:
את בדקת את זה בכלל?
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
לא, תודה רבה. ואני אסביר, אני אסביר למה זה לא משנה, כן. בבקשה. אם הייתי בודקת את השכר בצורה פרטנית גם של מאי וגם של יוני והייתי עושה טעות באחד הפרטים שלקחתי אז אני מבינה שנדרש לתקן אבל אם מלכתחילה החישוב שלי לא היה פרטני אלא אמר חודש מאי השכר נמוך
העדה, גב’ כהן:
23 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
& & ע
מחודשים הקודמים, חודש יוני גם הוא נמוך מהחודשים הקודמים, אני לוקחת כהערכה מאי וחצי זאת אומרת מלכתחילה אני לקחתי משהו שהוא הערכה אתה לא באת ושאלת אותי למה לקחת רק חצי על יוני, אתה לא יכול לקחת חישוב שהוא הערכה שנעשה ללא התייחסות פרטנית ולהצביע על פרט מסוים, אני מבין. ולהגיד בואו נתקן, אני רוצה לשאול אותך, אז אם אני מתקנת את זה אז אני מחזירה את כל הש של ויצא שכרך והפסדך. לא, אבל את לא עושה לי פה דווקא, אנחנו שואלים על דברים ספציפיים. אני לא עושה דווקא, אני מראה לך, גברתי אני שואל שאלה,
את האג’נדה.
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
רגע, רגע, רגע, אני שואל שאלות אז תשארי לי בבקשה, בבקשה. שיכול להיות שאם היית בודקת את העובדים של חודש מאי, יכול להיות אבל את לא בדקת פשוט שעבור עובד שקיבל 100 שקלים מתוך זה 80 שקלים זה בכלל שעות נוספות ועבור עובד שקיבל 200 שקלים מתוך זה 20 שקלים זה בכלל פנסיה ואז לא היית אמורה להביא את זה בחשבון בתקופת ההודעה המוקדמת, שוב אני אומרת אנשים, רגע, לפני שאת אומרת שוב אני רוצה להבין, שהבנתי היטב את דבריך, את אומרת שמלכתחילה את לקחת מספר לחומרא כלפי התובעת: חצי?
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
עו’יד מאור:
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
עכשיו, לקחתי חצי מיוני. אז הבנתי את תשובתך מקודם, אז אין צורך שתחזרי על התשובה. זאת אומרת מה שאת אומרת לו זה לא רק שהורדתי להם בחצי אתה עכשיו רוצה בחצי הזה להוריד עוד? כן, כן, בוא עכשיו נפרוט את זה לתתים. אז עכשיו הבנתי את התשובה שלך, שאלה הבאה. אבל גברתי את לא מדייקת כי עבור,
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
24 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
העדה, גב’ כהן:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
אני עונה לך, אני רוצה לענות על מה ששאלת, אבל את גם אומרת תשובות, רגע, רגע, רגע, לא ביחד, את אומרת תשובות, עכשיו רק בא כוח הנתבעת מדבר. גברתי את לא מדייקת ואת אומרת תשובות שאני רוצה שבית המשפט, את לא לקחת חצי, את לקחת מאי מלא, נכון. אני מדבר עכשיו על מאי, נניח נכנסים ליוני, כן. את לקחת מאי מלא ולא חצי ולא שליש. אבל כשאנחנו מדברים על הוצאות שכר אתה לא יכול להגיד יוני קיצצת לי חצי מתאים לי בואי נדבר על השכר של מאי, זה לא עובד ככה. אני מדבר, השכר של מאי, אני רוצה להבין עוד הפעם, מאי לקחתי 100 אחוז. רק רגע, רק רגע, את אומרת שמאי וחצי יוני זה מכלול של שני החודשים ? כן. תודה, שאלה הבאה. את כן מסכימה איתי אני מניח כמו שאת כתבת בחוות הדעת שבכל מקרה אם בית המשפט יחליט בסוף שאכן היו עובדים ללא רישיון, שפעלו ללא רישיון רפואה אז בוודאי שלא צריך להביא את השכר שלהם לצורך חישוב הנזק שקבעת? אני לא אמרתי שבוודאי לא צריך אני אמרתי שיכול להיות שבית המשפט יקבע שהיו עובדים לא מורשים ולכן הוא לא מאשר את השכר שלהם לא כמשהו שוטף ולא כנזק. אוקיי. יכול להיות שאחרי שנשמע את הראיות תתבקשי כמובן בשכר לעשות השלמת חוות דעת בעניין הזה. שאלה הבאה. טוב. את קבעת בעמוד 13 לחוות הדעת שלך ששכר עבודה מאי הוא 329,659 מתוך מאזן הבוחן ושכר עבודה יוני הוא 313,269, נכון? עמוד 13 למטה זה כתוב, זה מתוך מאז הבוחן. שנייה אתה רוצה שאני אסתכל בחוות דעת או במאזן הבוחן ?
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
העדה, גב’ כהן:
עו’יד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
העדה, גב’ כהן:
25 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
עו”ד מאור:
לא, בעמוד 13 בחוות הדעת, זה כתוב בחוות דעתך זה פשוט יותר, אני פשוט הפניתי אותך כי זאת השאלה הבאה אז זה כתוב. גברתי אני מזכיר לך שאם תרצי הפסקה לבדוק את הנתונים נא לא להסס לבקש ממני,
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
בוודאי. בוודאי.
כב’ הש’ הדר:
חשוב לי שאת תתקדמי עם החקירה צעד אחר אגודל.
העדה, גב’ כהן:
תודה אדוני.
עו”ד מאור:
בוודאי.
העדה, גב’ כהן:
שוב, לאיזה עמוד תה מפנה? לעמוד 13 למטה אני מפנה אותך לחישוב שכר עבודה 2 השורות למטה, כן. מאי ויוני אוקיי? כן. עכשיו האם זה נכון שבחישוב שכר עבודה לעובדים גם כללת עובדים שבכלל לא היו זכאים להודעה מוקדמת, את יכולה להגיד את זה או שלא בדקת? אני אעזור לך, אני מפנה אותך לדוח עלויות עבודה שחברי המציא לך, יש לי תשובה אין צורך לעזור לי. רגע אבל אני רוצה להפנות את בית המשפט, כן בבקשה. אני רוצה להביא לבית המשפט, אין צורך בהפניה. בבקשה. איפה החשבון? אותה תשובה כמו מקודם,
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
תחזרי.
העדה, גב’ כהן:
אכן לא בדקתי פרטנית, כשאתה רואה במשך מספר חודשים את השכר עומד על סכום מסוים די יציב אתה מבין שזאת ההוצאה החודשית של העסק הזה והוא נכנס לכוננויות וכל מיני תוספות לשכר אבל אתה רואה שבממוצע זאת
ההוצאה,
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
הבנתי כבר משפט הראשון. תודה. שאלה הבאה. אני מבקש בבקשה שתאשרי לי אני רוצה להגיש לבית המשפט, זה דוחות עבודה עלויות שחברי המציא לך ולי כמובן יש פה גם עותק לחברי וזה גם מוזכר, זאת אומרת זה חוות דעת התבססה גם על זה, אתה מבקש להגיש את זה?
כב’ הש’ הדר:
26 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
עו”ד מאור:
כן אדוני. יש לי את זה.
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
אדוני מתנגד?
עו’יד חליל:
לא. לא.
כב’ הש’ הדר:
הוא אומר שאתה נתת.
עו”ד מאור:
זה אכן חברי נתן. אוקיי, אז בואי תתני לי, תודה, אני מסמן דוח עלות עבודה בחודש ינואר 16,
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
זה ינואר עד,
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
אני מצטט מהכותרת 1/16 עד 1/16, לא, לא, אדוני זה ינואר 16 אתה בפברואר 16, אחר כך, כן, הבנתי. אחרי זה יש, זה עד אוקטובר 16 אדוני. הבנתי, אוקיי אז בוא נראה אז זה מחזיק 1,2,3,4,5,6, 7,8,9,10, 11, עמוד סיכום בסוף אדוני נכון. אוקיי, 11 עמודים זה עיקרי נו מומחית 2, כן בבקשה. תגידי בבקשה גב’ כהן אני מפנה אותך למשל לדוח של אפריל 16 ואני רואה שם שיש עובד, עובד בשורה האחרונה ערר חלאד שקיבל 9,715 שקלים קודם כל את הבאת את זה בחשבון כמובן את המספר הזה, נכון ?
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
העדה, גב’ כהן: עו’יד חליל:
איפה פחות או יותר הוא נמצא?
עו”ד מאור:
מה?
עו”ד חליל:
איפה הוא נמצא?
עו’יד מאור:
כב’ הש’ הדר:
אחרון. שנייה אני רוצה להבהיר לעצמי שהבנתי את התשובה שלך, כשאת אומרת הבאתי את זה בחשבון הכוונה שוב שאת לא עשית פה חיבור של כל המספרים אלא אותו אומדן כללי שעשית לפי דיווחים כללים,
העדה, גב’ כהן:
עו”ד מאור:
לא.
כב’ הש’ הדר:
או שאני טועה, או שממש חיברת, לא.
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
עובד עובד.
העדה, גב’ כהן:
עו”ד מאור:
אני קיבלתי את השכר של חודש מאי AS IS ולקחת את הסך הכל. אדוני אתה לא העד. עוד הפעם.
כב’ הש’ הדר:
27 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
קיבלתי את השכר של חודש מאי AS IS תוך הסתמכות על כך שהוא נמוך מחודשים קודמים שהנחתי את דעתי שהשכר בהם יציב ומשקף את עלות העסקת העובדים בעסק. תודה, שאלה הבאה. עכשיו תראי אותו עובד למשל ערר חלאד בשורה 337 אני אומר לך שהוא התחיל לעבוד רק באפריל 2016 במרפאה והוא לא עבד קודם, נכון? אני לא יודעת, זה מה שאתה אומר. אז בואי נסתכל על הדוחות של ינואר פברואר. אבל רגע שנייה, נגיד שאתה צודק ונגיד שיש גם עוד 4 אנשים אז מה,
העדה, גב’ כהן:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד חליל:
זה כמה גרושים.
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
אדוני לא להפריע לי, אז מה אתה מבקש עכשיו בעצם? זאת אומרת זה חוט השני בחקירה שאני אעצור פה, אני אקצוב לה עוד 300
400 שעות יכול להיות שזה מה שאני אעשה ובאמת תעבור עובד עובד ותבדוק כל אחד, זה המטרה של החקירה? בוודאי אדוני. אני באמת רוצה תשובה. גם הגברת קיבלה את זה כשאלות הבהרה. אדוני אתה רוצה שאני אקצוב, לא אדוני אני לא רוצה שאדוני יקצוב, אדוני, לא, לא, אדוני אמרת בוודאי, כמה עובדים היו?
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
אדוני,
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
כב’ הש’ הדר:
רגע אדוני, כמה עובדים היו? אני אקצוב לה על כל עובד שעת עבודה ואם יש 100 עובדים תשלם לה 100 שעות ונעצור פה את החקירה והקופה תקבל את הצדק הצרוף שהיא רוצה אבל היא תשלם היא לא, לא, לא, המומחית של בית המשפט לא אמורה לבדוק עובד עובד. וסביר להניח שהיא תשלם יותר. אני לא יודע, אדוני יתן לי להשיב! שהחוב יהיה יותר גדול….
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
עו”ד מאור:
העדה, גב’ כהן:
העדה, גב’ כהן:
אבל שוב תחת אותו היגיון אני לא יכולה להיכנס פרטנית בלי לשנות את כל
התחשיב.
28 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
עכשיו אם, עכשיו שאלת הבהרה, אם זה לא היה שלושה שמות, אם זה היה אמר לי בא כוח התובעת שיש שם בסך הכל 70 עובדים, אם זה היה עשרה או עשרים עובדים זה לא משנה את התמונה! כי זה אחוזים כבר בסדר גדול של, קודם כל אם היה מדובר בכמות קטנה של עובדים ייתכן שהייתי נכנסת פנימה אבל גם אז, באיזה אחוז היית מתערבת ומוצאת לנכון לשנות ? כמה עובדים? מה הגודל של מצבת העובדים שהייתי בודקת אותם ממש? אם הוא היה, מאיזה סדר גודל של עובדים הוא היה אומר לך גברתי את טועה, אלה לא עבדו קודם, לא מגיע להם פיצוי, לא זה, לא פה, לא שם,
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן: כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
באיזה סדר גודל היית אומרת, האומדן הכללי שלי היה צריך להוריד פה 10 אחוזים, צריך להוריד פה 20 אחוזים? הייתי בוחנת את זה אם הייתי רואה שהשכר שהוא מפנה אליו היה מגיע לכמה עשרות אחוזים מתוך התחשיב הזה. למה עשרות אחוזים! למה? כי אני עובדת על ממוצעים אם זה לא העובד הזה אז זה עובד אחר בחודש קודם, כשאתה מפטר את כל העובדים אתה צריך פעם אחת לפצות את כולם עכשיו זה ברור לי, אז למה זה לא נסגר לי? (לא ברור), כן. ברור לי שבתוך שכר אפריל למשל יושב נזק שלא לקחתי אותו בחשבון. ברור לי שיש שמה שהוא הספיק כבר להיפרד ממספר עובדים עוד בתוך אפריל.
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
כב’ הש’ הדר:
העדה, גב’ כהן:
אז השבת לי שסדרי הגודל עשרות אחוזים כדי לשנות. זה היה צריך להיות ממש זועק לשמיים בשביל לומר לי סליחה אומדן זה לא דבר נכון לקחת פה בחשבון…..”
יכב’ הש’ הדר:
בצורה מאוד מדויקת שאני אומר כרגע לפרוטוקול שאם יש בעל דין ששואף כמו עכשיו לבדוק דבר דבר בצורה מאוד מדויקת אז מצופה ממנו לפני שמוגשת חוות הדעת להעיר את תשומת לב המומחית מטעם בית המשפט שלא תשחית את זמנה לשווא, דעי לך שמתוך 70 העובדים 15 בכלל לא פוטרו, שאלה הבאה. אני מבין אני מתקדם. כלומר גם לא הבאת בחשבון למשל, אני מסיים אדוני שתי שאלות אחרונות, עובדים שאני אומר לך שבמאי 2016 למשל עובד בשם ראבחי עביד קיבלו פתאום משכורת משמעותי יותר גבוהה מהחודשים
עו”ד מאור:
29 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
העדה, גב’ כהן:
הקודמים. למשל ראבחי עבד קיבל בינואר עד מרץ שכר ממוצע של 21 אלף ופתאום אחרי ההתקשרות במאי הוא קיבל 37 אלף. זה מה שקורה שמסתיימים יחסי עובד מעביד. גם את זה לא הבאת בחשבון. עושים גמר חשבון. ואני צריך לשאת גם בגמר חשבון ב-37 אלף ולא ב-21 שאני מחשב את ההודעה המוקדמת זאת עמדתך? זה בדיוק משמעות הנזק. “
103. הנתבעת הקדישה בסיכומיה חלק נרחב לעמידה על טענותיה לעניין חישוב הנזק ובעיקר לאופן חישוב שכר העובדים על ידי המומחית. הנתבעת טענה שהמומחית לא ייטרחהיי לבדוק הנתונים. אולם, הציטוט הנרחב של חקירת המומחית על ידי הנתבעת מעלה, כי עמדה על דעתה ונתנה תשובות שהניחו דעת בימ”ש כי לא היה מקום לחרוג מאומדן ולבצע בדיקה נקודתית של כל עובד ועובד.
104. בניגוד לטענת הנתבעת לפיה החישוב הנקודתי והמפורט היה מצמצם סכום הנזק, בסך של 44,896 ₪, המומחית שבה והסבירה שחישוב על דרך אומדן, היטיב עם הנתבעת.
105. כאן המקום להזכיר שהתובעת דרשה חישוב על פני חודשיים, אך המומחית העדיפה לצורך הכנת האומדן באופן מאוזן ככל האפשר להסתפק בחודש וחצי בלבד.
106. בימיש לא מצא טעות בולטת בממצאי המומחית. לא זו אף זו, על בימייש להביא בחשבון שמי שיצר הקושי לשחזר בדיעבד הנזק המדויק היא הנתבעת באופן בו חתכה באבחת גרזן קשר בן עשרים שנה.
107. על פי הפסיקה, בית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה שמינה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. ראו (עייא 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע”מ נ’ רבי [פורסם בנבו] 3112.88., בריימ 5171/07 מנשה נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון [פורסם בנבו] 3112.07., א’ גורן סוגיות בסד”א 496 (מהדורה 11,2013).
30 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
הגשת חווייד ע”י המומחית מטעם בימ”ש
11. ביום 1111.19., המומחית מטעם בימ”יש לחשבונאות הגישה חווייד.
הדיון הרביעי
12. ביום 21.20. התקיים הדיון הרביעי. בימ”ש קבע מועד לשמיעת ראיות, סדר הנחקרים
וזמני חקירה.
הדיון החמישי
13. ביום 231.20. התקיים הדיון החמישי כישיבת פישור לפני כבוד השופט אילן רונן. לא
הושגה הסכמה.
הדיון השישי
14. ביום 86.20. התקיים הדיון השישי בו נחקרו עדי הצדדים.
הגשת סיכומים
15. התובעת הגישה סיכומיה ביום 197.20. והנתבעת ביום 48.20..
דיון והכרעה
16. על בימייש להכריע בשאלות שלהלן :
:
האם הפרה התובעת ההסכם באופן שהצדיק ביטול ההסכם ?
האם הנתבעת הייתה זכאית לבטל ההסכם ללא מתן הודעה מוקדמת ? ואם לא, מהו גובה הפיצוי המגיע לתובעת ?
מהו הסכום שמגיע לתובעת עד מועד ביטול ההסכם ?
3 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
האם הפרה התובעת ההסכם באופן שמקנה לנתבעת הזכות לחלט כספים שמגיעים לתובעת לרבות הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ?
האם הפרה התובעת ההסכם באופן שהצדיק ביטול ההסכם ?
17. הסוגיה הראשונה היא האם הפרה התובעת ההסכם באופן שהצדיק ביטול.
18. התובעת טענה בכתב התביעה כי בזמנים הנוגעים לעניין הייתה בבעלותו של דייר סאלם
ח’שאן זייל (להלן: “המנוח”), והפעילה שני סניפים, האחד במחנה פליטים שועפאט וסניף נוסף בשכונת אבו טור בירושלים.
:
19. המנוח התקשר עם הנתבעת באמצעות מנהל המחוז דאז מר ניסים אלון והחלו יחד
להקים את המערך של הנתבעת במזרח ירושלים לאחר שלנתבעת היה כבר זכיין אחד
בשם דייר דזיאני.
20. בשנת 1997 הרחיב המנוח את ההתקשרות עם הנתבעת על ידי הוספת שותף בשם מוחמד
חרוב.
21. ביום 188.97. חתמו הצדדים על הסכם לשיתוף פעולה ביניהם לפיו סיכמו שהמנוח
ושותפו, באמצעות התובעת, יתנו שירותים רפואיים למבוטחי הנתבעת (להלן: “ההסכם”). דרכם של המנוח ושותפו נפרדה ביום 17.05..
22. ביום 244.16. נתקבלה באמצעות הפקס במשרדי התובעת הודעה ממנהלת מרחב מזרח
ירושלים של הנתבעת המודיעה על הפסקת ההסכם בתוך שעה וחצי.
23. בעקבות קבלת ההודעה, התובעת הגישה בקשה לסעד זמני בתא 46746-04-16 בבית
המשפט השלום בירושלים. הנתבעת העלתה בתגובתה טענותיה לעניין הפרות יסודיות וחמורות מטעם התובעת ביחס להעסקת רופאים ועובדים נוספים שלא אושרו על ידי הנתבעת וחלקם אף ללא רישוי ישראלי לעסוק ברפואה (רופאים מהרשות הפלסטינאית).
24. התובעת טענה שתכניתו האמתית של מנהל המרחב דאז של הנתבעת מר דורון שרף
הייתה לנהל בעצמו את סניפי הנתבעת במזרח ירושלים בכלל, כפי שהדבר עלה מהתנהלותו מול הזכיינים כדי להביא לחיסכון בעלויות.
4 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
108. מכיוון שבימייש לא מצא טעות בולטת, ובשים לב לאחריות הנתבעת לקושי בחישוב הפיצוי, בימיש מאמץ מסקנת המומחית מטעמו וקובע כי הנזק שנגרם לתובעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת עומד על הסך של 484,286 ₪.
מהו הסכום שמגיע לתובעת עד מועד ביטול ההסכם ?
109. נוסף לטענת התובעת כי מגיע לה פיצוי בגין הודעה מוקדמת שנשלל ממנה, היא טענה שהנתבעת לא שילמה לה כספים שהגיעו לה בגין מתן שירותים בחודשים מרץ ואפריל 2016.
110. התובעת טענה שהנתבעת נמנעה מלהעביר סך של 990,538 ₪ לפני מעיימ לחודשים מרץ ואפריל..
111. התובעת טענה בסעיף 5 לסיכומיה, שהנתבעת מסרה לה הודעת הביטול יייום או יומייםיי לפני מועד התשלום עבור חודש מרץ. עוד טענה שהנתבעת לא הציגה חשבון בגין חודשים מרץ ואפריל.
112. התובעת טענה שהנתבעת החליטה לא לשלם לה עבור החודשים מרץ ואפריל, עוד לפני שהתובעת הייתה יכולה להפר את החוזה לאחר סיומו’ עייי התחרות.
113. התובעת הודיעה בסעיף 16 לסיכומיה כי חישוב המומחית מטעם בימייש, לפיו מגיע לה הסך של 750,28384. ₪, שהם הסך של 877,83151. ₪, מקובל עליה.
114. גם הנתבעת הודיעה בסעיף 56 לסיכומיה כי אינה חולקת על ממצאי המומחית לפיהם חוב העבר עומד על הסך של 877,831 ₪.
115. לכן, בימ”ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעת בגין חוב העבר הסך של 877,831 ₪.
האם הפרה התובעת ההסכם באופן שמקנה לנתבעת הזכות לחלט כספים שמגיעים לתובעת לרבות הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ?
116. הנתבעת טענה כי לנוכח מעשי התובעת, ובהתאם לזכאותה לפי ההסכם, היא עיכבה את התשלומים האחרונים אשר הגיעו כביכול לתובעת עד למועד גילוי ההפרה של התובעת את ההסכם באופן יסודי, וזאת במטרה להקטין נזקי הנתבעת.
31 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
117. בפועל התברר שהנתבעת לא הסתפקה בעיכוב, אלא חילטה כספים שהגיעו לתובעת מכח סעיף 21 לחוזה, שכאמור לעיל, נוסח באופן גורף לטובתה. כך קובע סעיף
:21
ייהקופה תהיה רשאית לחלט לטובתה כל סכום אשר יגיע לחברה על פי הוראת הסכם זה ולקבל מהחברה פיצוי בעבור כל נזק נוסף שייגרם לקופה, בגין הפרה, כאמור”.
118. מכאן שהנתבעת, שבסופו של יום לא הגישה תביעה כפי שהודיעה בתחילת ההליך, העלתה טענת קיזוז שמתבססת על פיצוי מוסכם הקבוע לטענתה בהסכם.
119. מכיוון שלא הוכיח כי נגרם נזק לנתבעת עקב העסקת לא מורשים, הנתבעת סמכה ידיה על הטענה כי התובעת העבירה מבוטחיה לקופת חולים מכבי.
הטענה של הנתבעת לזכאות לפיצוי מוסכם בגין העברת לקוחות
120. כאמור לעיל, הנתבעת העלתה טענת קיזוז לפיה מגיע לה פיצוי מוסכם, עקב הפרת ההסכם על ידי לקיחת לקוחות.
121. הנתבעת טענה שהתברר כי בימים הראשונים לאחר משלוח הודעת הביטול, המנוח ונציגיו טענו לפני מבוטחים כי הם עדיין נציגים של הנתבעת (חרף הודעת הביטול), וזמן קצר לאחר מכן, עם השלמת המו”מ עם קופת חולים מכבי, הציגו עצמם כנציגים של קופת חולים מכבי.
122. הנתבעת טענה שהתובעת והמנות התקשרו במהלך החודשים אפריל-מאי 2016 עם קופת חולים מכבי ופעלו להסבת שתי המרפאות בשועפאט ואבו תור למרפאות מכבי וכי מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי בתקופה הנוגעת לעניין, עזבו את הנתבעת כי 2,000 מבוטחים.
123. נוסף לטענה לגבי אירועים שהתרחשו לאחר, או בסמוך, לביטול ההסכם, הנתבעת טענה לצורך הצדקת ביטול ההסכם כי בנוסף לממצאים לגבי העסקת לא מורשים, במקביליי התברר לה כי התובעת ו/או המנוח ו/או מי מטעמם (בנו של המנוח) מנהלים מגעים מול קופות חולים אחרות, במטרה להתקשר עימן ולהעביר אליהן מבוטחי הנתבעת, תוך הפרה בוטה נוספת של ההסכם בין הצדדים.
32 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
124. התובעת טענה שמי שהעביר לקוחות, היא דווקא הנתבעת. התובעת טענה שהעברת הלקוחות מהסניף של התובעת לסניף החדש בשם אל וואפה במחנה הפליטים נעשה מבלי שהנתבעת התארגנה מבעוד מועד, ולאחר שהעבירה את הלקוחות, נכנסה למרוץ של ניסיון להעביר את הרופאים ואת יתר העובדים על ידי פניה ישירה אליהם עם הצעות אטרקטיביות לשכר גבוה. התובעת טענה כי יש בדבר התנהגות חסרת אחריות כאשר הנתבעת משאירה אלפי פציינטים ללא מענה.
125. ראו עדות בנו של המנוח בעמוד 114 משורה 24 בעניין זה: ייהעד, מר ח’שאן: בזמן הזה לאומית היו מת ורים ללקוחות של לאומית והיו אומרים שח’שאן סלם אין לו שירות, אין לו עתיד, הוא יש לו ילדים נפטרו אצלו במרפאה, הוא לא עושה את השירות שלו ואתם צריכים לבוא אלינו למרפאות החדשות, באותו הזמן היו מתקשרים לרופאים שעובדים אצלי שתבוא תעבוד אצלי במרפאות החדשות. התקשרו, “
126. בעמוד 116 בשורה 26 טען העד מטעם התובעת כי התובעת לא לקחה לקוחות של
הנתבעת.
127. אל מול ההכחשה של התובעת הטענה בדבר לקיחת לקוחות, הנתבעת העמידה ראיות להוכחת טענתה באמצעות תצהיר מר שרף בלבד.
128. הנתבעת טענה בעמוד 178 שדי בכך שמר שרף הצהיר כי הייתה הפרה של החובה לא להתחרות. אולם, בהעדר ידיעה אישית, על מר שרף היה לצרף לתצהירו ראיות המבססות טענתו לגבי אחריות התובעת לעזיבת 1,500 לקוחות של הנתבעת. לעניין זה ראו תשובת מר שרף בעמוד 180 בשורה 23 לפיהם הוא לא יכול לדעת, הלקוחות שעזבו אותי ברמת סניף לאיזה קופה הן עזבו’. מר שרף גם לא הסביר כיצד הגיע למסקנה שהתובעת אחראית לאובדן הלקוחות.
129. התובעת טענה בסעיף 53 לסיכומיה, כי כשישנו יאירוע דרמטייי בסמיכות לעזיבת מבוטחיה, ברור שיש לייחס את העזיבה לאותו אירוע. גם אם בימייש יאמץ מסקנה זו, אין לקבל הטענה שהעזיבה נעוצה במעשי התובעת דווקא. אין לשלול האפשרות, שמבוטחים שנקשרו במשך שנים רבות לעובדי התובעת שטיפלו בהם, מצאו לעזוב הנתבעת מיוזמתם, בנסיבות ניתוק ההתקשרות תוך שעה וחצי, שהרי הסכמים בין התובעת ובין הנתבעת, אינם מחייבים המבוטחים.
33 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
130. מר שרף הפנה לשני תמלילי שיחות שמתעדים כביכול שיחות בין נציג הנתבעת למבוטחים שלטענת התובעת בסעיף 7 לסיכומיה, ייאמרו את מה שאמרו כאשר הוא (נציג הנתבעת – ע.ה.) שם בפיהם את הדברים”.
131. התובעת טענה שלא ניתן לזהות מהתמליל מי מדבר, וכי האם אכן מדובר
במבוטחי הנתבעת.
132. עוד טענה, ובצדק, שמי מהמשוחחים לא זומן להעיד. הנתבעת טענה בסעיף 49 לסיכומיה, כי היה על התובעת להתנגד להגשת התמלילים, או לדרוש להעיד המתמללת. אולם, עדות המתמללת אינה באה במקום עדות מי שניהלו השיחות המתומללות. מכיוון שהתמלילים לא הוגשו על ידי מי מהמשוחחים, אין לפני בימיש ראיות קבילות, בין אם התובעת טענה זו קודם לכן, ובין אם לאו.
133. לגבי התמליל הראשון, נציג הנתבעת, שמזדהה בשיחה כמר פואד איוב, התקשר טלפונית לגבי שמכונה בשיחה יאחות היאם’י. מכאן שהעובדה שהנתבעת לא הגישה תצהיר הנציג מטעמה ואף לא העידה אותו יוצרת חזקה שאילו הייתה מעידה אותו, עדותו הייתה פועלת לחובתה.
134. לגבי התמליל השני, נציג הנתבעת, מכונה בתמליל כיילא מזוההיי. הוא מתקשר למר מאלק מוחמד עלי. מכאן ששיחה זו לוקה פעמיים. ראשית, העובדה שהנתבעת לא הגישה תצהיר ואף לא העידה הנציג מטעמה שהתקשר למר עלי יוצרת חזקה שאילו הייתה מעידה אותו, עדותו הייתה פועלת לחובתה. שנית, אין מקום להתבסס על שיחה שערך אלמוני מטעם הנתבעת.
135. על הנתבעת היה להוכיח טענת הקיזוז ולכן היה עליה לפעול כפי חובתה על פי תקנה 178 לתקסד”א התשמ”ד 1984 ולבקש מבימייש לזמן העדים שאמורים היו לבסס הטענה לתחרות אסורה, ובמיוחד העדים שהיו נציגיה בשיחות המתומללות.
136. לכן, בימ”ש קובע כי התמלילים אינם מסייעים לנתבעת.
137. למעלה מן הדרוש יצוין שהתמליל של השיחה עם היאם מאשש גרסת התובעת לפיה מכרה המרפאה לאחר, בחודש אוגוסט. השיחה התקיימה בחודש ספטמבר 2016,
34 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
כחצי שנה לאחר ביטול ההסכם והיאם מציינת שהמנוח הודיע למבוטחים כי סוגר
המרפאה.
138. בשיחה השנייה, מר עלי מציין שהמרפאה שייכת למנוח. אולם, אין לדעת אם הקונה של המרפאה מהתובעת, עשה שימוש בשמו של המנוח בהסכמתו.
139. כאמור לעיל, הנתבעת טענה בסיכומיה כי התברר ייבתקופה הסמוכה ליום ההתקשרותיי כי התובעת מנהלת מגעים עם קופה מתחרה וכי בחודשים אפריל ומאי 2016 פעלה להסבת מרפאותיה להסבת שתי המרפאות הקיימות למרפאות של הקופה המתחרה. הנתבעת טענה כי העד מטעם התובעת אישר טענות אלה והפנתה לדברי העד.
140. עיון בעמוד 58 מעלה כי העד העיד שעובד בקופת חולים מכבי משנת 2018, דהינו, בחלוף 12 חודש ממועד סיום ההסכם.
141. עיון בעמוד 59 מעלה שהעד מאשר שהקונה מהתובעת עבד עם קופת חולים מכבי, אך לא המנוח.
142. עיון בעמוד 178 מעלה שבייכ הנתבעת הפנה לדבריו שלו עצמו.
143. הנתבעת טענה שהתובעת לא ענתה למכתביה ולכן יש לראות בכך אישור הטענות. בימיש דוחה טענה זו. כאן המקום לציין שהתובעת נמנעה ממתן מענה בכתב לכל פניות הנתבעת משנת 2013 שצורפו לראיות הנתבעת. לגבי הפניות שנשלחו עד ביטול ההסכם הוכח כי המענה היה במסגרת פגישות. לגבי הפניות של הנתבעת לאחר הביטול, המענה היה בבקשה לסעד זמני שהגישה התובעת. התובעת ביקשה להמשיך ויילקיים ההסכם בינה ובין הנתבעתיי. אם טענת הנתבעת בדבר מגעים עם מכבי לפני הביטול ולאחריו הייתה נכונה, התובעת לא הייתה מבקשת להמשיך לקיים ההסכם.
144. לכן, בימייש דוחה טענת הנתבעת כי הוכח שהתובעת הפרה סעיף 18 לחוזה.
145. לא זו אף זו, גם אם היה מוכח שהתובעת העבירה לאחר הייחיתודי מבוטחים, יש קושי בעמדת הנתבעת שיחותכתיי עסקיה של התובעת בחלוף עשרים שנה של קיום הסכם בין הצדדים באבחת גרזן תוך שעה וחצי, מסרבת לפצותה בגין אי מתן הודעה מוקדמת, אך מלינה שהתובעת נלחמת על חייה. מכאן שהפרת חובת הנתבעת ליתן הודעה מוקדמת
35 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
לתובעת, היא לכשעצמה שמטה מתחת רגליה של הנתבעת זכאותה להסתמך באופן חד צדדי על זכויותיה בחוזה.
146. הנתבעת לא טענה כי הפרת ההסכם על ידי העסקת לא מורשים מקנה לה הפיצוי המוסכם לפי סעיף 18 וטוב שכך. גם אם הייתה טוענת לכך, בימייש היה דוחה הטענה.
147. כאמור לעיל, הפיצוי המוסכם המתבסס על חישוב מספר המבוטחים ממוקם
בסעיף 18 שעוסק רק באיסור תחרות.
148. אם סברה הנתבעת שניסחה ההסכם באופן גורף לטובתה כי מגיע לה פיצוי מוסכם בגין העסקת לא מורשים לפי מספר המבוטחים, היה עליה לכתוב זאת במפורש.
149. גם הגיונו של ההסכם, מלמד שאין קשר בין מספר המבוטחים להפרת החובה להעסיק מורשים. הנזק הצפוי עקב העסקת לא מורשים הוא בגין חיוב הנתבעת בתשלום פיצוי עקב רשלנות רפואית, וזאת, ללא קשר למספר המבוטחים.
150. לא זו אף זו, אף מר שרף העיד כי הפיצוי המוסכם הוא בגין איסור חובת אי תחרות. בעמוד 172, כאשר מר שרף נשאל מדוע יש להשית פיצוי מוסכם על התובעת עם
הנתבעת הייתה ערה מספר שנים להעסקת רופאים לא מורשים ענה: ייהעד, מר שרף: תראה לפי הבנתי ואני לא יכול לשים את עצמי כמומחה לפרשנות של הסכמים אבל ממה שאני מבין בהסכם לא כמומחה אלא כמנהל שעוסק בתחום הזה דובר שמה על הפרות יסודיות ועל פיצוי מוסכם שאם אני לא טועה לפי התחשיב הגיע לגובה של הייתי אומר אפילו עשרות מיליוני שקלים, עו”ד מאור: כ-5 מיליון ש”ח. העד, מר שרף: 5, סליחה, כב’ הש’ הדר: אבל ההפרות האלה נמשכות משנת 2013, העד, מר שרף: לא. ההפרות שנוגעות לנושא של שידול מבוטחים לעזוב את הקופה, “.
151. אשר על כן, בימייש דוחה טענת הנתבעת לקיזוז בגין נזקים שהתובעת גרמה לה.
36 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
דיון בהוצאות
152. כאמור לעיל, ברור התובענה העלה כי התובעת והנתבעת סיכנו את בריאות וחיי הציבור. אולם, הציפיה, להגן על בריאות וחיי הציבור גבוהה יותר ביחס לנתבעת, שהיא קופת חולים. בימייש הגיע למסקנה שהנתבעת העדיפה במשך מספר שנים שיקולים מסחריים על חובתה להגן על בריאות וחיי מבוטחיה. לכן, הבליגה פעם אחר פעם על הפרות חמורות בעיניה לגבי אופן הטיפול במבוטחים. תחילה התריאה, לאחר מכן גערה ולבסוף השתתקה לחלוטין.
153. בימייש הגיע למסקנה שהנתבעת התעשתה רק לאחר מותו המצער של הילד מוחמד,
ו, וזאת עקב החשש שמשרד הבריאות יגלה העסקת לא מורשים במרפאות המשרתות מבוטחיה. אולם, גם אז לא שמה לנגד עיניה בעיקר את טובת מבוטחיה, שכן לא הודיעה מיד על ביטול ההסכם בחלוף תקופת הודעה מוקדמת, או ביטול מידי תוך מתן פיצוי לתובעת חלף מתן הודעה מוקדמת.
154. הנתבעת עסקה בחשאי בהעמדת חלופות למרפאת התובעת, וכשהחלופה הייתה מוכנה, חתכה באבחת גרזן את הקשר בן עשרים השנה עם התובעת, תוך שהיא מתנערת מחובתה ליתן הודעה מוקדמת, או פיצוי חלף מתן ההודעה.
155. התנהלות זאת מצדיקה חיוב גבוה בהוצאות בשים לב לסכום שנפסק בסך של 136. מיליון ₪, סכום שלא נופל באופן משמעותי מסכום התביעה על פי כתב התביעה המתוקן. אולם, בימייש מביא בחשבון שהתובעת אכן הפרה במשך תקופה ארוכה ההסכם עם הנתבעת על ידי העסקת לא מורשים ובכך סיכנה בריאות וחיי מבוטחיה.
156. בימייש מביא גם בחשבון שהתובעת כבר חויבה פעמיים בהוצאות עקב מחדלים
דיוניים.
157. לכן, בימייש מחייב הנתבעת לשלם לתובעת אגרות משפט ששילמה, חלקה בתשלום שכר המומחית ושכייט בייב בסך של 40,000 ₪ בלבד.
37 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
העברת פסק הדין למנהל בתי המשפט
158. לנוכח המסקנה לפיה התובעת והנתבעת סיכנו במשך תקופה ארוכה בריאות וחיי מבוטחי הנתבעת, כאשר הנתבעת אינה מיידעת משרד הבריאות לגבי ממצאים חמורים של דויים שמחבריו המליצו בו ליידע משרד הבריאות, מורה על העברת פסק הדין למנהל בתי המשפט כדי שישקול העברת פסק הדין, על פי שיקול דעתו, לגורם המתאים.
סוף דבר
159. בימייש מחייב הנתבעת לשלם לתובעת כלהלן:
160. הסך של 1,362,117 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
161. החזר אגרות משפט ששולמו, והחזר חלקה של התובעת בתשלום שכר המומחית
צמוד בתוספת רבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.
162. שכייט ב”כ התובעת בסך של 40,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן
פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
ניתן היום, כייט אב תשייפ, 19 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.
עדי הדר, שופט
38 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
39 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
25. הנתבעת טענה שהתברר כי התובעת העסיקה לא מורשים וכי אותם יירופאים’ העניקו
“טיפול רפואייי, רשמו מרשמים והפנו את המבוטחים לבתי החולים, תוך תיעוד מזויף במחשבי הנתבעת בשמו של רופא אחר שאושר ע”י הנתבעת ושלא ראה את המבוטחים הנוגעים לעניין, ולעיתים שימוש בחתימתו וחותמתו של המנוח, ובחלק גדול מהמקרים ללא נוכחותו במרפאה. הנתבעת טענה כי התנהלות זו מהווה הפרה בוטה ויסודית של הוראות ההסכם והדין.
26. בשלב מסוים, בעקבות פטירתו המצערת של הילד מוחמד (מטעמי צנעת הפרט בימייש לא
יציין שם משפחתו) זייל שהיה רשום באחת המרפאות (להלן: יימוחמדיי), בחודש נובמבר 2015, ערכה הנתבעת בדיקה מעמיקה. במסגרת הליך הבדיקה, התברר לנתבעת, כי על אף הבטחות חוזרות ונשנות של התובעת והמנוח, והצגת מצגים בפני הנתבעת, הרי שהם המשיכו להעסיק כרופאים מי שלא אושרו על ידי הנתבעת, וחלקם אף ללא רישוי לעסוק
ברפואה.
27. תצהיר העד מטעם הנתבעת, מר שרף, הפנה למספר רב של התראות ששלחה הנתבעת
לתובעת בעיקר בשנת 2013 עקב העסקת לא מורשים. התובעת טענה בסעיף 13 לסיכומיה בעמוד 7 כי הנתבעת החלה בשליחת המכתבים כאשר פתחה סניף נוסף במזרח ירושלים שהתחרה בתובעת והפנתה לנספח ג’ לתצהיר בנו של המנוח. התובעת טענה כי מר שרף אישר בחקירתו כי מנע מעבר לקוחות מהתובעת לסניף החדש והפנתה בעמוד 8 לסיכומיה למכתבו מיום 65.13. בו ציין כי הנתבעת ייתימנע מהעברת מבוטחים הרשומים אצלך לסניף החדש”. התובעת תהתה הכיצד לנוכח טענות כה חמורות כלפי התובעת באותה עת, הנתבעת מנעה מעבר לקוחות לסניף החדש. בימיש לא מצא מענה לתהייה זו, ולתהיות נוספות ביחס להתנהלות הנתבעת, כפי שיפורט בהמשך.
28. בשנת 2013, הנתבעת התריאה בתובעת פעם אחר פעם כי שוקלת לבטל ההסכם. אולם,
בשנת 2014, למרות שעל פי תוכן הפניות של הנתבעת, נמשכת העסקת לא מורשים, היא אינה מתריאה יותר בדבר ביטול ההסכם. רק בעקבות ממצאי מבקר הפנים של הנתבעת ביום 45.14., הנתבעת שבה ומתריאה בתובעת ביום 85.14. כי עלולה להפסיק ההתקשרות. מכתב מר שרף מיום 264.15. שוב מזכיר העסקת רופאים לא מורשים. אולם, שוב הנתבעת לא מתריאה בדבר ביטול ההסכם, אלא מתריאה מפני ביטול כיסוי
ביטוחי.
5 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
29. רק בחלוף 8 חודשים נשלח מכתב נוסף ביום 1911.15. בעקבות מות הילד מוחמד.
הנתבעת הודיעה במכתב לתובעת על קיום ברור.
30. ביום 1712.15. מר שרף מבהיר לתובעת ייכי בעקבות הבירור ובדיקות נוספות שנעשו
ושתעשה הקופה, תגבש הקופה את עמדתה לגבי הארוע ותחליט לגבי דרך פעולתה, לרבות העמדה שתינקט מול משרד הבריאות, ובחינת המשך ההתקשרות אתרי ומזמין את המנות לברור.
31. הנתבעת צרפה לתצהיר מר שרף את ממצאי דויית הבדיקה שפורסם בחודש דצמבר 2016,
כלומר כשמונה חודשים לאחר שליחת מכתב הביטול של החוזה. בסעיף 5 בפרק
הממצאים” נקבע כי המנוח יילאורך השנים עושה מאמץ להסתרת הצוות שאינו מאושר ע”י לאומית ואינו מורשה לעבוד ומסלף את המידע לגבי הצוות.” עוד נקבע שהמנות ייחשוד בארגון שיטתי של זיוף רשומות רפואיות, והטלת מורא על עובדיו, לשקר ולהסתיר זאת, עד כדי חשד למימדים פליליים”.
32. הנתבעת לא הגיש אישור תלונה למשטרה ואף לא טענה שהגישה תלונה.
33. בפרק 5 “ההמלצות לגבי ההתקשרותיי עם התובעת, נקבע ייכי לאורך השנים נעשו
בדיקות וביקורות שהעלו שוב ושוב את הממצאים החמורים, חוסר שיתוף הפעולה ואי הענות לדרישות. פניות חוזרות ונשנות להפסקת ההפרות החמורות לתיקון הליקויים, אשר נענו בשכלול ההסתרה והחיפוי אך לא במניעתם או הפסקתם.”
34. בדויים שערכו הרופא המרחבי דייר פרחאת ומר שרף, שמפורסם כאמור לעיל, בדצמבר
2016, יותר מחצי שנה לאחר ביטול ההסכם תוך שעה וחצי, מומלץ לסגור את המרפאות המנוהלות על ידי המנות ולהעביר הטיפול במבוטחים מידית למרפאות אחרות. מכאן שעורכי הדויים אינם מגלים בו שהמלצה זו כבר יושמה יותר מחצי שנה קודם לכן.
35. עוד הומלץ, יילתאם ולעדכן את משרד הבריאות על מהלך הסגירהיי. לא הובאו לפני
בימיש ראיות בעניין עדכון משרד הבריאות.
36. עוד הומלץ “להעביר את כל המידע למשרד הבריאות על מנת שישקול את צעדיויי.
התובעת טענה בסעיף 13 לסיכומיה בעמוד 6 כי הנתבעת לא העבירה ייסיכומי הממצאים” למשרד הבריאות. מסעיף 36 לסיכומיה הנתבעת עולה שהיא פעלה בניגוד להמלצה בדויית
6 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
עליו התבססה לצורך התגוננות בתביעה כאן, ולא העבירה הממצאים למשרד הבריאות ייוככל שמשרד הבריאות היה מבקש לקבל הממצאים, כמובן שאלה היו מועברים אליו’. אולם, אם משרד הבריאות אינו יודע על פרסום הדויים, הוא לא יכול לבקש אותו.
37. הנתבעת טענה שבשל התנהלות התובעת, לא נותרה לה ברירה אלא להפסיק את
ההתקשרות עמה, וזאת לצורך המשך מתן שירותים רפואיים נאותים למבוטחיה.
38. עוד טענה הנתבעת שהתובעת ו/או מי מטעמה ניצל את משאבי הנתבעת והאמון שנתנה
בה לאורך שנים, ופעלה מאחורי גבה יילגניבת” מבוטחים של הנתבעת לקופה מתחרה, ובתוך כך גרמה לנתבעת נזקים רבים, ולהפסדים כספיים משמעותיים. הנתבעת טענה כי תגיש כתב תביעה כנגד התובעת והגורמים הנוגעים לעניין.
39. הנתבעת לא הוגשה תביעה.
40. משמיעת עדי הצדדים עלה שדווקא הסיבה השנייה, ייגניבת המבוטחים”, שלא הוזכרה
במכתב הביטול מיום 244.16., היא שהביאה לביטול ההסכם כחצי שנה לאחר מות הילד מוחמד, באבחת גרזן, ולאו דווקא, דאגה צרופה לשלום המבוטחים.
41. כפי שעולה מתוכן מכתב הביטול, בו ביטלה הנתבעת התקשרות בת עשרים שנה תוך שעה
וחצי, הטענות המוזכרות בו היו מוכרות לנתבעת זמן רב. הנתבעת מציינת במכתב הביטול כלהלן :
:
יהפרות יסודיות וחמורות החוזרות על עצמן”.
ייכפי שהתברר לנו בשנים האחרונותיי.
ייביקורות שערכנו בעבר”
“נוכחנו לדעת כי תופעה זו חוזרת על עצמה”
ייפנינו אליך בעבריי
7 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
42. כמפורט בסקירת ראיות הנתבעת, הטענות בעניין העסקת לא מורשים היו ידועות
לנתבעת מספר שנים. אולם, רק לאחר מות הילד מוחמד, היא מצאה לבטל ההתקשרות
וגם אז בשיהוי ניכר.
43. משמיעת הראיות עלה שלא רק שלא מצאה להפסיק מיד ההתקשרות, כבר כשעמדה על
ההפרות החמורות בשנת 2013, היא אף חיזקה הקשר עם התובעת. מכאן שמכתבי התראה לחוד, ומציאות עסקית לחוד.
44. בעת חקירת עד הנתבעת, הוא מנהל המרחב במועד הביטול, מר דורון שרף, הוא אישר כי
הנתבעת שבה והעלתה טענות בדבר העסקת לא מורשים מספר שנים.
45. למרות חומרת ההפרות, שעלולות להביא לפגיעה בבריאות ואף בחיי מבוטחי הנתבעת,
היא לא מדווחת על כך למשרד הבריאות. בעמוד 155 בימייש שאל את מר שרף מדוע הנתבעת לא דיווחה על ההפרות החמורות למשרד הממשלתי שאמור לפקח על בריאות
הציבור: ייכב’ הש’ הדר: רגע, רגע, רגע, תראה מה קורה, מצד אחד כדי להצדיק את ההתנהלות מול התובעת שאתם מציירים אותה בשחור משחור, מזעזע וכיוצא בכך, אז יש דוח ומנסים לשכנע את בית המשפט כמה זה חמור ביותר, אבל למען הגנה על שלום הציבור שמשרד הבריאות יגן על שלום הציבור ולא רק על העניינים הכלכליים של הנתבעת שנידונים בתיק הכלכלי הזה, אתם לא מעבירים את המידע לידיעת מי שאמור להגן על שלום הציבור. אז פעם אחרונה תנסה להסביר לי ואם לא נמשיך הלאה. העד, מר שרף: אני אענה לך אדוני בתור, אני מרשה לעצמי להגיד על עצמי שאני מומחה בניהול רפואי במדינת ישראל, אין דבר כזה שגוף מעביר למשרד הבריאות גוף שנותן שירותי רפואה מעביר למשרד הבריאות דיווח כי בא לו או כי הוא רוצה או כי הוא חושב שצריך הדברים עובדים בצורה אחרת והצורה שמשרד הבריאות מחליט אם הוא רוצה לחקור או לא רוצה לחקור היה מחובתינו לעשות את התחקיר של עצמנו והיינו מעמידים אותו ברשות משרד הבריאות אם משרד הבריאות היה מבקש את זה.”
46. בעמוד 156 משורה 1 בימייש שאל את מר שרף אם הנתבעת לא דיווחה על ההפרות
החמורות, כדי להמשיך ההתקשרות עם התובעת: ייכב’ הש’ הדר: לגבי העסקת רופאים שהם לא רופאים וזה שלא נרשמו אצלך זה נובע מזה ואתה מסתיר את זה מהמאסדר, אתה לא מדווח לו תשמע קרו הדברים החמורים האלה, אבל
8 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
תדע לך אנחנו מטפלים בזה ואז אני מציע לך הצעה, אתה לא מדווח לו כי אתה לא עושה את מה שהיית אמור לעשות, להפסיק את ההתקשרות עם ח’שאן. העד, מר שרף: אני לא חושב שאנחנו היינו אמורים להפסיק את ההתקשרות עם ח’שאן לפי המנדט שקיבלנו ממשרד הבריאות, משרד הבריאות מבין, מכיר את הקושי הגדול של שירותי הרפואה במזרח ירושלים ומשרד הבריאות יודע שקופות החולים כל אחת בדרכה מנסים לטייב את השירות ולהתמודד עם הקשיים שיש שם ומשרד הבריאות לפי מיטב זיכרוני ושיפוטי בתקופה שאני הייתי בקופת חולים לאומית היה מודע מה קורה בסניפים של לאומית והעריך את המאמצים שלנו להפוך את הסטנדרטים לגבוהים יותר, לסטנדרטים מדווחים יותר, כתובים במחשב וכולי.”
כב’ הש’ הדר:
וראו בעמוד 157 משורה 11: ייכב’ הש’ הדר: רק שנייה, עכשיו אם אתה לא מצליח להראות לי ולו פניה אחת למשרד הבריאות, אז עלול להתעורר אצלי החשש שאתה בעצם רצית להגן על עצמך והיה לך נוח להמשיך לעבוד כלכלית עם ח’שאן מצד אחד לצרכים כלכלים ומצד שני לשמור לזמן פקודה את הדברים החמורים שאתה מיחס לח’שאן, זה הקושי שעולה מה תשובתך! העד, מר שרף: אוקיי, אני חושב שבדברים שאתה העלית שאתה מאמץ טענה שאומרת שכל מה שאנחנו עשינו לא עשינו כי רצינו שהרפואה תתנהל בצורה אחרת, לא לקחנו אחריות כמנהלים שמה שמתרחש בסניפים שלנו בקרב נותני השירות שלנו יתנהל בצורה יותר טובה, יותר מקוצעית, יותר מתועדת עם פחות טעויות ופחות שגיאות אלא שהיו לנו איזה שהם מניעים אחרים ושלא עניין אותנו בכלל טובת המבוטחים שלנו ואני חושב, אני אומר להגנתי,
אז תנסה לשכנע אותי פעם אחרונה, העד, מר שרף: את זה אני אומר להגנתי, כב’ הש’ הדר: אז אדוני תנסה לשכנע אותי פעם אחרונה, מדוע אינך מדווח למשטרת ישראל או למשרד הבריאות שנודע לך על ביצוע עבירות חמורות על ידי כך שמי שאינו רופא מטפל במטופלים ולא פעם אחת ולא פעמיים לטענתך 4 שנים הדבר החמור הזה מתרחש, העד, מר שרף: האירועים,
והוא מתועד אך ורק בתכתובות פנימיות בדרך שלך, העד, מר שרף: האירועים,
שאתה אומר לי שאתה לא מוצא להעביר אותו למשרד הבריאות. העד, מר שרף: האירועים שבהם קלטנו שיש רופאים לא מורשים באותה נקודת זמן משרד הבריאות ידע שיש בעיות עם רופאים ממזרח ירושלים ומה שאנחנו חשבנו שנכון לעשות כי ההחלטה של לאומית היה שאנחנו צריכים לשפר את זה, להפסיק את זה, לדאוג שזה לא ימשך יותר ועל כך היו הדיבורים ח’שאן, “.
כב’ הש’ הדר:
כב’ הש’ הדר:
9 מתוך 39
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 55649-03-17 ח’שאן מדיקל סנטר בע”מ נ’ קופת חולים לאומית.
47. מחקירת מר שרף בעמוד 167 עלה שמשרד הבריאות ערך ביקורות במרפאות התובעת
בשנת 2013, אך בדוחויית שפרסם המשרד, אין אזכור של העסקת רופאים לא מורשים. מכאן שמשרד הבריאות לא ידע על הממצאים החמורים שהיו בידיעת הנתבעת, ולא הובאו לידיעתו.
48. לא רק שהנתבעת לא ניתקה הקשר החוזי מידית כדי להגן על בריאת מבוטחיה, ולא רק
שלא דיווחה למשרד הבריאות על חומרת הממצאים, היא אף חיזקה הקשר עם התובעת.
49. בעת חקירת מר שרף התברר שבשנת 2013, על אף הממצאים החמורים לגבי העסקת לא
מורשים, הנתבעת מחליטה לשפר תנאי התובעת. בימייש ביקש הסבר לכך בעמוד 133
משורה 6: ייכב’ הש’ הדר: למה הוא מתעלם? אני ראיתי מכתבים שבחקירה של העד שהעיד לפניך כפי שאמרתי קודם שבהם אתה באופן אישי מותח ביקורת או ביקורת חריפה מאוד וכל הזמן שאלתי את עצמי אז למה הוא חיכה, אז למה הוא חיכה? אבל עכשיו פתאום שמעתי ממך שלא רק שלא הפסקתם את ההתקשרות ב-2013 אלא שאפילו נתת להם 483 אלף שקל, איך אתה מסביר את הדברים האלה? העד, מר שרף: ההסבר הוא שאנחנו לא בקלות ראש ולא במחיא יד סוגרים סניף של קופת חולים לאומית ולא בקלות דעת מתייחסים לזכיין שהוא שלוח של לאומית, שהוא הנציג של לאומית לטפל באנשים שעסקו ופרנסתו מבוססים על הדבר הזה לא באים וסוגרים ביום אחד. “
50. התנהלות הנתבעת מלמדת שהעסקת לא מורשים על ידי התובעת לא עמדה בראש
מעייניה, אלא החשש שהתובעת תתקשר עם קופה מתחרה. בעמוד 123 משורה 25 מר
שרף העיד כי הנתבעת הייתה מוטרדת מאיומיו של המנוח לעבור לקופה מתחרה. ייהעד, מר שרף: אני אוהב את השפה הציורית ואת העברית היפה שלך שקפצתי וזה כנשוך נחש אפילו אני לא זוכר שקפצתי, אני זוכר שנימת דיבורו של ד”ר ח’שאן שהייתה תמיד מלווה באיומים מרומזים ומפורשים שהוא ינטוש את הקופה או שהוא יזיק לקופה, “
51. בעמוד 133 משורה 15 נשאל מר שרף מדוע לאחר הבלגה של מספר שנים לנוכח העסקת
לא מורשים, היא מבטלת החוזה בהתראה של שעה וחצי ועל כך ענה משורה 16: י העד, מר שרף:אז אני אסביר, אני אסביר, באפריל 2016 עד סוף 2015 הצטברו מקרים שהערך המצטבר שלהם הלך ונהיה כבד יותר ויותר ואירוע מות הילד חשף בפנינו עוד עובדות אני מנסה לא להיות דרמטי אבל באמת אומות ונוראות לגבי מרפאה שאמורה לתת שירות רפואי לאנשים, “
10 מתוך 39
