לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:
בפני תובעים
כבוד השופטת מאיה לוי
ח’ ח’ ואח’
ע”י עו”ד דורי שוורץ ועוהייד שיראל בר
נגד
נתבעים
1.מרכז רפואי ע”ש בני ציון 2.היועמ”ש – חיפה עוה”ד דנה גורדון – ונדרוב
פסק דין חלקי

” בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן, שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן. לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְרֹעַ לְאַט בִּשְׁבִילֵי הַגָן.
יֶלֶד.
קָטָן.

אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִי! רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵׁם הַקָצָר. וְסִיס נְהָרָה. לְיַלְדִּי הַשְׁמַרְחַר
“אורי!” –
אֶקְרָא!

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם. עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילה. עוֹד אֲחַכֶּה לו. ” (השיר – ייעקרה”י – רחל המשוררת, תרפיית 1927 / 28 ).
האם המנוח רצה כי יוולד ילד בשם אורי מזרעו, אחרי מותו ?
האם המנוח רצה בכלל כי יעשה שימוש כלשהו בזרעו אחרי מותו למטרה של הבאת צאצאים ?
1 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בקריות
תמ”ש

25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:
1
למטופל לעשות את החשיבה שלו ואת הבירורים הנחוצים, כמפורט לעיל, קודם למתן חתימתו.
36.
7
9

הנני סבורה, אפוא, כי בנסיבות אלה כרטיס יישומר הזרעיי החתום על ידי המנוח, אינו משקף בהכרח את רצונו גם בעת שנחתם. כך כאמור, בשים לב לנסיבות החתמתו, מצבו הבריאותי של המנוח במעמד החתימה, העובדה כי הטופס הוקרא למנות ע”י הרופא, מולא ע”י הרופא ולא ניתנה למנוח שהות למחשבה או לבדיקת תוכנו של הטופס, משמעותו והשלכותיו. אומר כבר עתה, כי גם אם היינו מגיעים למסקנה שונה, היינו קובעים כי חתימתו של המנוח על גבי הטופס אכן אינדיקטיבית היא לגבי רצונו (שלא לעשות שימוש בזרעו אחרי מותו) עדיין היינו צריכים לבחון מה היה רצונו של המנוח בעת פטירתו (בעיימ 6046 / 18 היועמ”ש נ’ פלונית (פורסם בנבו ביום 2 . 9 . 19 ). ובהקשר זה, העדויות הרבות אשר הובאו בפניי מעידות בצורה עקבית אשר אינה משתמעת לשתי פנים, כי בסמוך לפטירתו, אכן חפץ המנות במפורש שיעשה שימוש בזרעו לצורך המשכיות, כפי שיפורט עוד בהמשך. ועוד: דייר חי העיד כי לא זכר באם הבהיר למנות במעמד חתימתו על הטופס, כי כל שינוי עתידי בהוראותיו מחויב מסמך בכתב.
10
12
13
&
20
&
&

דייר ח’ נשאל על רצונו של אדם לשנות את דעתו וכך ענה: “ש. האם קיים נוהל כתוב כלשהו להחתמת חולים על תדפיס שומר זרע ולביצוע הפקדת זרע? קיים נוהל לפי חוזר מנכ”ל משרד הבריאות מ- 2003. ישנו נוהל שמתייחס בכלל לניהול בנקי זרע בתוך הטפסים יש התייחסות להפקדת זרע. תסכים איתי שאדם נמצא במצב בריאותי לקוי, על אחת כמה וכמה במצבים כאלה, עובר תהליך לא פשוט גם מבחינה פיסית וגם מבחינה מנטאלית. האם אתה יכול להסכים שאדם שכזה יכול לשנות גם את דעתו לאורך הזמן? בהחלט. האם בתוך הנוהל הזה שלא הצגת בפנינו, קיימת הוראה שמחייבת את מי שמנהל את בנק הזרע לפנות שוב לאותו אדם שהפקיד זרע מעת לעת, בתדירות מסוימת או מס’ פעמים נוספות על מנת לברר האם שינה את רצונו או לא שינה את רצונו ? לא. האם אתה מסכים שנוכח המורכבות של הסיטואציה מבחינה אנושית וגם פיסית ומנטאלית, אנשים שנמצאים תוך כדי הליכים רפואיים מורכבים לרבות סבל פיסי קשה, מחשבות כאלו או אחרות על קיום, האם יכול להיות שהדבר האחרון שמטריד אותם זה מה הם חתמו חודשים ארוכים קודם לכן בטופס ולכן זו הסיבה שבגללה הם לא פונים מיוזמתם לשנות את הבחירה שלהם על גבי הטופס? יכול להיות שכן. האם כשדיברת עם המנוח בפרט ובאופן כללי לגבי תהליך הפקדת זרע והחתמה על טופס כרטיס שומר זרע, האם על פי הנוהל של משרד הבריאות שלא הצגת בפנינו, האם נהוג להבהיר למפקיד ולחותם שכל שינוי ברצונו חייב להיעשות אך ורק בחתימה על כרטיס חדש. האם נאמר לעי? לא זוכר. אני זוכר דבר אחד שהוא לא נשוי וברגע שהוא לא נשוי הבן אדם באופן כללי לא יכול להוריש את הזרע לאדם אחר חוץ ממנו.
&
.
11 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:

א
ד
ממש לא. אני מסבירה לך שיומיים לפני שהרדימו אותו, ע’ חשב שהוא ממשיך לחיות. אני עומדת פה לממש את רצונו של בני, הוא רצה ילדים בכל מצב ובכל מקרה, אני לא אנוח עד שאממש את רצונו של ע’. אני חייבת לממש את רצונו נקודה. ע’ מאוד רצה לגדל את הילדים של עצמו. ילד בן עשרים או ילד שנכנס להקפיא זרע, הוא חושב שעוד יום יומיים הוא יוצא מזה, ברור שרצה לגדל את ילדיו. אבל כשהמצב שלו התדרדר, הוא כל הזמן אמא הקפאת זרע, כל הזמן אמר לי אמא ילדים, נכדים הקפאתי זרע, למה את חושבת שאמר לי את זה”.
מ
ס


11

אחות המנוח, שי, העידה ביום 4 . 7 . 18 עמי 17 שורות 4 – 32, ועמוד 18: “ש. אחיך נולד בשנת 75. ילידת איזה שנה את.
12
.71
13
14
16
17
&&&&&&&&&
25
26
27
28
29
30

אני מבינה מהדברים ששמענו עד עכשיו שהייתם אחים מאוד קרובים במהלך כל השנים. נכון. תמיד ידעת שהוא רוצה ילדים. ברור. גם את ליווית אותו במהלך המחלה והאשפוזים. כל הזמן. אני חייתי אצלם 24 / 7 לא זזנו ממנו. הבנו שאחרי הגילוי של המחלה הוא אושפז בבית החולם רמביים ועבר ניתוח. נכון. במהלך האשפוז הזה הייתי צמודה אליו כל הזמן. אתם החלטתם למנוע ממנו לדעת מה מצבו. אחדד את דברי אימי כי היא מאוד נסערת. כן ידענו מה יש לו. בהתחלה לפני שניתחו אותו אמרו לו שזה גידול שפיר ושהוא עובר תהליך שיקום והוא חוזר לעצמו. לנו אחרי שהוא עבר את הניתוח, לנו אמרו שהמצב קטסטרופה ואז אני זוכרת את היום הזה, פשוט, אני בשניה שאמרו לנו ביקשתי מהרופא, אני פשוט מכירה את אחי בצורה יותר קרובה ומכירה את הרגישות שלו וביקשתי שאף אחד לא יגיד לו את המילה סרטן. אמרו לי שהוא צריך כימותרפיה מה תגידי לו, אני הסברתי לו שעושים לו כמה טיפולים כדי למנוע שלא יחזור לו. בכל זאת אני מדברת עם אדם אינטליגנטי הוא הרגיש מאוד לא טוב אחרי הניתוח, הוא קיבל את מה שאמרתי לו ואז היתה לנו פגישה עם האונקולוגית. אשפזו אותו מיד, העבירו אותו מרמביים מיד לבית חולים בני ציון ואז לקחו אותו לבדיקה באונקולוגיה ברמביים תוך כדי אשפוז בבני ציון, ואז בפגישה עם האונקולוגית, עי אמר לה והוא הרגיש קטסטרופה, הוא אמר לה אני הבנתי שאני צריך לעבור טיפולים כימותרפיים ושהוא רוצה להקפיא זרע, היא אמרה לו אין בעיה טוב שחשבת על זה ושהיא נותנת את אישורה לבית חולים בני ציון. את מתארת גבר לא ילד אינטליגנטי, בן 36, משכיל שנכנס למחלקה אונקולוגית אומרים לו שהוא צריך לעבור טיפול כימותרפיה ואת באמת חושבת שהוא לא הבין שיש לו סרטן. יכול להיות שהוא הבין. הוא הבין שיש לו גידול והסירו אותו עד הסוף, זה מה שהרופא הסביר לו אחרי הניתוח. אני ביקשתי שהוא לא ידע מה יש לו באמת, הם הסכימו איתי. אני אמרתי לו שהוא עובד כמה טיפולים כדי שהמחלה לא תחזור לו, הוא לא שאל שאלות, הוא רק ביקש מהרופאה להקפיא זרע. איך את יכולה להיות בטוחה שהרופאים הפרו את החובה שמוטלת עליהם ולא סיפרו לע’ מה יש לו באמת. אני בטוחה במילון אחוז. היה לה קשה עם זה לרופאה, אבל היא אמרה לי אוקי. היא לא אמרה שום דבר. היא אמרה יותר מזה אם הוא ישאל אותה, היא לא מבטיחה שהיא תיעתר לבקשתי. במה את עוסקת.
32
5
36
3
&
38
&
41
42
43
&
&
265488
&
13 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:
1
אולי הוא אמר לך את הדברים האלה כי רצה להקל עליו ברגעים האחרונים האלה, הוא ידע מה הוא כתב, הוא רצה שיהיה לך קצת יותר קל ותחשבי שישאר משהו אח”כ. אני לא חושבת שזו אופציה שמתאימה לו’.
ת.

עדותו של מר .ב: 38. מר ז.ב, חברו של המנוח כ- 12 שנים ומי שעבד עמו במסעדת מלצרים מזמרים, י—–” בתל אביב העיד כי ליווה את המנוח לאורך כל התהליך, עוד בתקופת הבדיקות הרפואיות. מר ז.ב נשאל האם המנוח שיתף אותו בתהליכים שהוא עבר, והשיב:
= = 600 wauawn
12
13
14
16
“הוא שיתף אותי בהכל. גם לפני המחלה הוא דיבר איתי על להביא ילדים לעולם. בתקופה שלפני שהרדימו אותו, הוא אמר לי ממש, בריש גלאי שהוא עשה נכון שהוא הקפיא זרע. מאידך, הוא היה אדם מאוד אופטימי, גם כשעשינו לו מופע עם אומנים, הוא תמיד שידר למשפחה שהוא לא ימות, אבל תמיד אמר שעשה נכון שהקפיא זרע, ושזה יוכל להביא קצת שמחה אחרי שהוא ימות. להורים שלו הוא תמיד שידר אופטימיות שהוא יחלים ויהיה בסדר, כאילו בתוך מסכה. ולחברים הוא הוריד את המסכה ותמיד אמר וסיפר שהוא רוצה ילדים והוא רוצה לקיים את הצוואה שלו אחרי שהוא ימות, כי הממצב באמת החמיר. היה ערב אחד שהו פירקס ולקחו אותו לרמביים ולפני שהרדימו אותו, הוא אמר לי שהוא עשה נכון שהקפיא זרע. הוא אמר שהוא שמח על כך שהוא השאיר זרע, כשהוא ראה שמצב הבריאות שלו החלה להתדרדר, הוא שמח שהשאיר זרע”.
17
18
20

(פרוטוקול הדיון מיום 4 . 7 . 18 , עמי 2 שורות 2 – 11).
.39
26
התרשמתי מכנותו של מר ז.ב. המדובר בעד מחוץ למשפחה אשר אינו צפוי ליהנות באופן אישי מתוצאות ההליך נשוא פסק דין זה. נראה כי מר ז.ב העיד מתוך מחויבות מוסרית להשמיע את רצונו של המנוח, אשר היה חברו הטוב. אשר על כן, יש ליתן משקל רב לעדותו של מר ז.ב.
27

עמדה דומה לעמדה שהשמיע מר ז.ב הובעה גם על ידי הנזכרים להלן: 40. הגב’ ט.א, חברתו הטובה של המנוח מהילדות, אשר העידה כי בתקופת הצבא הקשר ביניהם התהדק. כן תיארה כי שבועיים לפני מותו ישבה עם המנות בבית קפה והלה אמר לה כי מקווה שיעשו עם הזרע שלו שימוש (עמי 8 לפרוט’ מיום 4 . 11 . 18 שורות 22 – 32 וכן עמי 9 שורות 1 – 10):
32
33
37
38
“אז בדיעבד זה היה שבועיים לפני שהוא נפטר בבית חולים, באתי לאסוף אותו מהבית, אני זוכרת שאמא שלו ירדה ובדקה שהכל בסדר, לא נסענו רחוק, ישבנו בבית קפה במוצקין ובשיחה הזו דיברנו גם על העבר, הווה, עתיד והוא אמר לי שהוא מפחד, ושהוא לא רוצה לשתף את אמא, הוא דיבר ספציפית על אמא והוא לא רוצה להכאיב לה. אז הוא גם אמר לי דיברנו על זה שהוא הקפיא זרע, אמרתי לו אוקי תהיה יותר בריא, אני מבחינתי אין דבר כזה שהוא נפטר, לי היה ברור שלא. אמרתי לו נהדר, תמיד רצית ילדים
39
40
ד 41
15 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בקריות
תמ”ש

25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:
ש.

הוא אמר המשכיות וכיום כשאת מנתחת את זה לאחור את חושבת שלזה התכוון. חושבת, את יודעת רק אני חושבת. האם הוא סיפר לך אז באותו שלב כשלקחו ממנו זרע, האם הוא סיפר שהיתה לו הוראה שבזרע שלו לא יעשו שימוש. לא”י. (פרוט’ מיום 4 . 11 . 18 עמי 7 שורות 17 – 32 ).
o v au AWN
.42
8 9 10
11
12

עדותה של הגב’ נ.ב מיום 22 . 7 . 18 באמצעות שיחת whats up (בווידאו): הגב’ נ.כ גרה בארהייב והעידה כי המנוח היה חברה הטוב במשך כ- 18 שנה. השניים עבדו יחד במסעדת “—-י ושיתפו אחד את רעהו בשאיפתם לעתיד. כך העידה כי המנוח חלם שיהיה לו בן והוא יקרא לו אורי (עמי 23 לפרוט’ שורות 3 – 6). באשר למצב בו היה שרוי המנוח בעת שחתם על הטופס, העידה הגב’ נ.כ כדלקמן: בית משפט שואל אותי למצב בו ע’ חתם על הטופס, אני אומרת שע’ היה תחת המון פחד ולחץ וחוסר וודאות וחוסר השלמה עם זה שבכלל יגיע הסוף ויהיה סוף. כולנו היינו מלאים באופטימיות ועשינו הכל כדי שיצא מזה. למרות שבשלב מסוים כמה שניסינו להסתיר ממנו, הוא גילה את זה והתחיל לקרוא באינטרנט והתחיל להיות מחובר למה שעובר עליו. גייסנו כספים רבים בחו”ל כי בעצם אף פעם לא ראינו והשלמנו והתחברנו לזה שיגיע הסוף ושע’ לא יהיה איתנו. זה היה משהו שגם הוא לא האמין בו לא חשב על זה, לא באמת עיקל שצריך לקחת בכובד ראש ובאמת יום יבוא ואני אשב כאן מולך ואנו נדון בזה. אף אחד לא תיאר את כובד המשמעות וחשוב לשקול את זה ובאמת זה לא סתם חתיכת נייר. תעצור רגע, זה באמת לא סתם אותיות על דף לבן. אני אומרת שהוא חתם על הטופס כשהוא לא ראה את המוות מול העיניים ולא ממש ייחס חשיבות למה שכתוב”. (עמ, 23 שורות 15 – 24 ).
13
14
15 16 17
*
20
אאא
ובאשר לעשיית שימוש בזרע המנוח לאחר מותו העידה:
25
26

“אבל לגבי הזרע, השיחות בנינו היו קצת אחרות מאחרים, היינו מדברים נורא פתוח בלי לצנזר מילים והוא תמיד אמר, היה פעם אחת שהוא אמר, בשיחות האחרונות שלנו, חודשיים לפני שהוא נפטר, קצת צחקנו על זה והוא אמר איזה קטע עם ש’ תגדל את אורי שלי, ואני כרגיל הייתי משתיקה אותו, ואני הלוואי והייתי יודעת לא להשתיק אותו אלא לצלם אותו או להקליט אותו. ניסינו לשמור כנראה יותר מידי בצמר גפן ורק לחזק אותו”. (עמ’ 24 לפרו’ שורות 10 – 14 ).
43.
32
33
זאת ועוד, עדותם של כלל העדים מטעם התביעה, אינה נשענת על התרשמות סובייקטיבית שלהן ו/או תחושות או השערות. כל העדים אשר העידו בפניי, נשענים על שיחות עומק פתוחות עם המנוח, עימו היתה להם היכרות מעמיקה. המדובר ב-4 עדים חיצוניים, אשר העידו כאחד על כמיהתו של המנות אותה השמיעה באזניהם בסמוך למותו להבאת צאצאים, או ספציפית להולדתו של בן בשם אורי.
35
44.
38
אם כן, רצונו המשוער של המנוח להתיר שימוש בזרעו לצורך הבאת צאצאים. רצון זה אינו חריג והוא תואם את הכמיהה האבולוציונית של המין האנושי להותיר דור המשך אחריו. כמיהה זו מקבלת משנה תוקף במשפחת התובעים, נוכח העובדה כי לתובעת 3 אין ילדים
40
17 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:
1

המוצעות על ידי התובעים, לגבי השימוש בזרעו של המנוח, כמפורט לעיל, אינן עולות בקנה אחד עם הדין הקיים בישראל. המתווה המשפטי הקיים:
.8

בהיעדר דבר חקיקה הקובע נורמות משפטיות, בהן יש משום מענה למחלוקות הקיימות בין בעלי הדין בתביעה זו, יש לפנות אל הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הרלוונטית לסוגיה המונחת. המדובר בהסדר נורמטיבי אשר גם אם אינו מחייב את בית המשפט, משמש כאמת מידה מנחה (לעניין מעמדן של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ראו בג”ץ 4445 / 02 מור נ’ ראש עיריית הרצליה, פייד נו(6) 900, 910 (2002); בג”ץ 4886 / 06 עיריית באר שבע נ’ שר הפנים, [פורסם בנבו] פסקה ה’ לפסק-דינו של השופט (כתוארו אז) אי רובינשטיין ( 14 . 1 . 2007 ) והאסמכתאות שם).
7 8 9 10
.9
14
15

ובכן, הנחיית היועמ”יש שמספרה 1 . 2202 מיום 27 . 3 . 2003 בשם יינטילת זרע לאחר המוות ושימוש בויי (להלן: “הנחיית היועמ”ש” או “ההנחיה”) היא פרי יוזמה של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר אליקים רובינשטיין. ההנחיה באה על רקע ריבוי המקרים בהם התעוררו שאלות הנוגעות לשימוש בזרעו של נפטר, הצורך והרצון לגבש אמות מידה נורמטיביות מנחות וברורות לכל המעורבים. עמדת היועץ המשפטי לממשלה מבוססת בעיקרה על שני יסודות מרכזיים:
16 17
א.
כיבוד רצון הנפטר, הנובע מעקרון האוטונומיה של הפרט וזכות האדם על גופו.
24
רצונה של בת זוגו של הנפטר, במצבים בהם הייתה למנות בת זוג, בהמשכיות, תוך מימוש שאיפתם המשותפת להביא צאצא משותף, שאיפה אשר נקטעה בעטיו של המוות בטרם עת. באשר למעמדם של גורמים אחרים – פרט לבת הזוג – נקבע בהנחיית היועמייש כי כשם שבחייו של אדם אין מקום להתערבותם של קרובים אחרים בהחלטה האינטימית באם להביא צאצא לעולם, וההחלטה היא של האדם ובת הזוג שלו בלבד, כך גם במותו של אדם. לענייננו יוער כי, ככלל לא מאפשרים לקרובים של המנוח על פי ההנחיה הנייל, להתערב ולפעול באופן אקטיבי להבאת ילדים מזרעו של המנוח לאחר מותו ( סעיפים 20 – 22 להנחיית היועמ”ש).
28 29
10.
לאחר פרסום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, נדונה סוגיה בה עלתה אפשרות בעניינו של מנות אשר לא הייתה לו בת זוג קבועה בחייו, כי אישה אשר לא הכירה את הנפטר קודם
33
3 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בקריות
תמ”ש

25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:

2

re Estate of Nikolas Colton Evans, Deceased, 2009 WL 7729555; In re Daniel No.EQV068545 (September 14, (Thomas Christy, Johnson County Case SPIELMAN, Pushing the Dead into the Next 2007); BETHANY Reproductive Frontier: Post Mortem Gamete Retrieval under the Uniform Anatomical Gift Act, Journal of Law, Medicine and Ethics (summer 2009) .(331
ד
מ
ס

נראה כי המקרים החריגים העשויים להתעורר בהקשר זה מן הראוי כי ייבחנו ויישקלו לגופם בעתיד על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה ועל כן אני סבורה כי לצד ההסדר הנורמטיבי שיאומץ בסוגיה זו, יש מקום ליצור מודל מתאים שיאפשר את בחינתם של מקרים חריגים כאמור. פתח כזה למקרים חריגים הותיר היועץ המשפטי עצמו בהנחיה משנת 2003 בהתייחסו לכך כי נסיבות החיים עשויות לזמן לנו מקרים מורכבים שלא נצפו ובציינו כי באלה יצטרך בית המשפט להכריע (פסקה 24(ד) להנחיה)”.
12
13
13.
14

ועוד: לפני ימים אחדים, בעיצומה של מלאכת הכתיבה של הכרעה זו, ניתן פסייד חדש על ידי בית משפט העליון, בעיימ 6046 / 18 היועמ”ש נגד פלונית (פורסם בנבו 2 . 9 . 19 ) (להלן: ‘בע”מ 6046 / 18 יי). פסייד זה דן בבקשת רשות ערעור על פסייד של בימ”ש מחוזי, אשר קבע כי ההורים רשאים לעשות שימוש בזרעו של בנם המנוח לשם הפרייתה של אישה שלא הייתה בת זוגו של המנוח. ביהמ”ש העליון קיבל את הערעור והפנה להלכת פלונית
15 16 17
18
ולהנחיית היועמ”ש.
19
14.
21
23
24

עיננו הרואות כי נסיבות המקרה הן בפרשת ייפלוניתיי והן ב’בע”מ 6046 / 18 ” שונות מהותית מנסיבות המקרה דנן ; להבדיל מהמקרה שבפנינו, עניינו של כל אחת משתי ההכרעות הנייל נסוב במקרה של מנוח אשר הייתה לו בת זוג במועד פטירתו והיה צורך לבחון האם המנוח רצה שיעשו שימוש בזרעו לאחר מותו לשם הפריית אישה שלא הייתה בת זוגו הקבועה בעת פטירתו. בית המשפט העליון קבע כאמור, כי התשתית העובדתית אשר הוצגה, אינה תומכת בתזה על פיה היה למנות רצון משוער להמשכיות לאחר מותו שלא עם בת זוגו, להבדיל מרצון כללי להמשכיות. משכך, ובהעדר ראיות משמעותיות וברורות דיין על מנת לסתור את ההנחה הרגילה על פיה רצונו המשוער של המנוח הוא בהמשכיות עם בת הזוג ועמה בלבד – בית המשפט העליון קיבל את הערעור ולא התיר שימוש בזרעו של המנוח.
h
)
15.
הסוגיה שבפנינו מורכבת, רגישה ונוגעת לשורש ההוויה האנושית; בבואנו לבחון את הסעד המבוקש, מין הראוי לאזן בין האינטרסים השונים והמגוונים הניצבים זה כנגד זה או אולי זה לצד זה:
33
34
35 36
אינטרס המנוח (בעל הזרע) – לרבות ההכרעה בשאלה מה היה רצונו האמיתי של המנות בעניין הבאת צאצאים אחרי מותו (וזאת תוך התייחסות לחתימתו על כרטיס יישומר זרעי וההוראות המפורטות בו ביחס למה יעשה בזרעו אחרי אריכות ימיו), משמעות החתימה הנייל, והשפעתה לבירור רצונו האמיתי של המנוח.
37
38
5 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:
עיקר טענות הנתבע:
22.
הראיות הקיימות בתיק מצביעות על כך שהמנוח הביע במפורש בכתב את רצונו כי לא ייעשה שימוש בזרע לאחר פטירתו וכי במקרה כזה הזרע יופשר. יש לכבד את רצון המנוח עצמו, כפי שהובע על ידו בכתב על פני עדויות בעל פה.
4
23.
אין בתצהירים המצורפים לתביעה, עליהם מתבססים התובעים, משום הסבר לשינוי הנטען ברצונו של המנוח ואין בהסברים שניסו לתת במהלך שמיעת הראיות כדי לשכנע.
24.
המנוח אשר היה בחור נבון, משכיל ואינטליגנטי ידע כי הוא חולה במחלת הסרטן עת הפקיד את זרעו, זאת בניגוד לטענת אמו ואחותו של המנוח בהקשר זה.
10
12
25.
13
תצהירו של דייר חי הינו חד וברור. דייר חי זכר היטב את המנות ואת התהליך שעבר עמו וכן דאג להבהיר למנות את האפשרויות שעמדו בפניו ולשקף נאמנה את רצונו המדויק של
14
המנוח.
26.
17
18
עולה מתצהירו של דייר ח’ ומעדותו בבית המשפט, כי דייר חי הוא זה אשר ניסח את התצהיר והוא זה אשר מילא את הפרטים בכתב ידו בכרטיס יישומר זרעי, וזאת לפי דבריו של המנוח. דייר חי, על פי עדותו, שאל את המנוח מה ירצה לעשות אם חס וחלילה ילך לבית עולמו והמנוח ענה לו מפורשות כי הוא אינו מעוניין שייעשה שימוש בזרעו הקפוא לאחר מותו ומבקש כי אם ילך לבית עולמו, הזרע יופשר.
19 20
21
27.
אכן המנוח היה חלש כמו כל אדם אחרי ניתוח רציני, אבל כדברי דייר חי המנוח היה מסוגל להוציא זרע באופן טבעי. עובדה זו מלמדת, כי כוחותיו לפחות חלקית היו עמו.
28.
המנוח ובני משפחתו היו מודעים לכך כי ניתן לעשות שינוי ההוראות אשר נרשמו בכרטיס יישומר זרעי באמצעות הוראה כתובה. ככל שבאמת היה מעוניין המנות לשנות את הוראותיו כפי שנרשמו בכרטיס, היה עושה זאת ללא הפרעה.
29.
אין בעדויות אשר הוצגו לבית המשפט כדי ללמד אודות שינוי רצונו של המנוח והחלטתו כי יש לעשות שימוש בזרעו אחרי מותו.
דיון והכרעה
7 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בקריות
תמ”ש

25971 – 02 – 17 ח’ ואח’ נ’ מרכז רפואי ע”ש בני ציון ואח’
תיק חיצוני:
1
א

זה אשר ניגש לחדרו של המנוח, בו היה מאושפז בבית החולים, לשם החתמתו על המסמך. המנוח לא ניגש למשרדו וזאת בשל מצבו הפיזי של המנוח: “אתה אומר שבתצהירי כתבתי “בחרתי להגיע אליו למחלקה ולא ביקשתי שיגיע למשרדי בבית החולים…” ושואל למה כך בחרתי, מה במצב של המנוח גרם לי להגיע אליו למחלקה, אני משיב כי בקשה של אחותו שהוא במצב עצוב, וקשה לו להגיע. בגלל שהוא עצוב, אם זכור לי הוא הגיע גם על כיסא גלגלים, אני לא זוכר, אבל ביקשו אם אני יכול להגיע אליו אישית ובאתי עקב מצבו. (פרוטוקול הדיון מיום 22 . 7 . 18 , עמי 29 שורות 26 – 29 ).
ד
מ
ס

3
9 10 11

אתה מרענן את זכרוני ואומר שהמנוח היה על כיסא גלגלים, ותפקודו היה לקוי פיזית ואולי גם מנטלית, ושואל למה המידע הזה שאי אפשר להמעיט בחשיבותו, הנושא שלשמו התכנסנו פה בבית המשפט, למה המידע הזה לא הוזכר בתצהירך. אני משיב כי אני לא מבין. אתה חוזר על השאלה ושואל מדוע לא מצאתי לנכון לתאר את מצבו של המנות בתצהירי, אני משיב כי זה לא חושב שזה משנה את התפקיד שלי. מהות שמירת הזרע בסופו של דבר כשישתמש בזרע הזה אחרי שיבריא מהמחלה”. (פרוטוקול הדיון מיום 22 . 7 . 18 , עמי 29 שורות 30 – 32 ).
12
(5
14
15
16
34.
+
26
27
ש.
31

דייר ח’ אישר בחקירתו הנגדית כי הוא הקריא למנות את המסמך ואף מילא עבורו את המסמך. “אתה אומר לי שהמנוח היה כל כך חלש, שכוב במיטה ולא היה לו כוח להוציא את תעודת הזהות ומי שעזר להוציא את תעודת הזהות מהתיק זו אחותו, אני משיב כי יכול להיות שכן, אבל אני לא מסכים איתך, כי הוא הוציא זרע באופן טבעי. אתה אומר שהמנוח היה כל כך חלש ומותש ושש’ הוציא את תעודת הזהות, אני משיב כי לא זכור לי. מפנה לסעיף 7 לתצהירי, ושואל אם כבר מסרתי את הכרטיס למנוח לידיו, מדוע המנוח לא מילא את הפרטים המאוד בסיסיים, כמו שמו, כתובתו, שנת לידה, כל הפרטים המאוד בסיסיים שאדם יכול למלא על עצמו ושואל מדוע המנוח לא לקח עט ומילא את הפרטים אני משיב כי אני מתאר לעצמי שהיה לו קשה כי כל בן אדם ששוכב במיטה אין לו על מה להשעין את היד לצורך כתיבה. למיטב ידיעתי ליד כל מיטה בבי”ח יש כיסא ולמיטב ידיעתי גם על מיטה אפשר לשבת, לקחת עט ולמלא טופס סטנדרטי. תאמר לנו מה הסיבה האמיתית שבגללה המנוח לא מילא את הפרטים בטופס? חוזר על מה שאמרתי. אתה מחזיר אותי 8 שנים אחורה, אתה לא היית. אני הייתי. לא היה לו משהו לכתוב עליו. כשהצגת לו את הטופס הוא היה במצב של שכיבה? ישיבה? היה עם גב מורם. לא שכיבה טוטאלית. אתה כותב בתצהירך שהצגת לפניו את הטופס אבל לא כותב בשום מקום בתצהיר שהוא קרא את הטופס. האם אתה שמעת את המנוח קורא בקול רם את הטופס? אני קראתי לו את הטופס. הסברתי לו בדיוק מה כתוב בטופס. בשום מקום בתצהיר אתה לא כותב שהקראת לו את הטופס. לולא החשיבות הרבה שיש לפרטים שאני מתעכב עליהם לא הייתי שואל אותך. הקראתי ונתתי לו את הטופס שיקרא. כלומר לא הקראת את הטופס מתחילה עד הסוף ? מתחילה עד הסוף. יש דברים על שמירת זרע שבן אדם סביר מן השורה לא יודע מה זה. אם הצגת את הטופס בפני המנוח ועכשיו אנו שומעים לראשונה שגם הקראת לו את הטופס, מדוע היית צריך לשאול אותו באופן אקטיבי מה ירצה לעשות אם
35
36
40
41
AD
&
&
46
47
9 מתוך 18

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!