קס
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 23911 – 02 – 10
ח. נ’ ג.
15 דצמבר 2019
לפני כבוד השופט ארז שני
התובע: ל. ח.
נגד
הנתבעת: ק.ג. נוכחים: התובע וב”כ – עורך דין מיקי שיפמן ב”כ הנתבעת – עורך דין שמואל מורן האפוטרופא לדין לקטינה – עורכת דין מירב פלד
החלטה
1. לפניי בקשתה של האם לעיין מחדש בבקשה ולעכב ביצועה של החלטה אותה נתתי ביום
.19.11.19
2. אומר, כי לבקשה לעיון מחדש כללים משל עצמה ובכל הכבוד, בקשה לעיון מחדש אינה בבחינת טעם לוויכוח עם החלטה אשר כבר ניתנה ונדמה לי כי עורך דין מורן סובר כמוני, שעה שאומר כי בדעת מרשתו להגיש ערעור – מה שהוא הליך טבעי במשפטים – אך עיון מחדש אינו חליפו הייזוליי והמהיר של ערעור.
3. חוות הדעת של דוקטור ח. ג. וחוות הדעת של פרופסור י. ב. היו מונחות לפניי, והן כשלעצמן אינן טעם לעיון מחדש.
מספר לי עורך דין מורן כי הטעם לעיון מחדש הינו מכתב אותו מסרה הפסיכולוגית המטפלת בקטינה מזה זמן רב ואשר נכתב לאחר מתן ההחלטה, שביטולה מתבקש לערך כשבוע מאוחר
יותר.
אותו מכתב מתח ביקורת על החלטתי אשר ניתנה והסביר כי התנהגותה של הקטינה אינה מייצגת תחושת ייכל-יכולתיי, כי הקטינה אינה מזלזלת בבית המשפט ושהיא, האחרונה, פשיטא, אינה מסוגלת לחדש את הקשר עם אביה וזאת בשל תחושת אימה בה אינה מצליחה לשלוט.
כל שיודע אני הוא כי לעת הזו מדובר בתסמיני חרדה הקיימים אצל הקטינה מן המפגש עם האב. אלא שתסמיני חרדה אלו, גם כאשר פנתה הקטינה למיון, לא הצריכו טיפול תרופתי כלשהו קבוע אף לא זמני.
במילים אחרות, אין לי כל צורך לכפור או לא לכפור בחרדה. מוכן אני להבין על נקלה כי עצם העובדה שנאמר לקטינה כי לא רצונה ייעשה, אזי נוצרה אי נוחות רבה. אלא שסבור אני כי אין מדובר בהיקף חרדה המצריך אף לא טיפול תרופתי. כך הן העובדות.
5. למעשה, בקשה לעיכוב ביצוע אמורה להיות נדונה על-פי השאלה המרכזית וכך כללו של דין – האם מדובר בעניין בלתי הפיך ולא על-פי סיכויי הערעור (אשר טרם הונח ולא ניתן לאומדו) ובכלל, סבור אני כי לא טוב יעשה בית המשפט אם יביע דעתו אשר לסיכויי ערעור, אשר יידון בפני ערכאה בכירה יותר.
6. זה לא מכבר ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (על-ידי כבוד השופט ש. שוחט ולצערי, מספרו אינו מצוי תחת ידיי), בו קבע מפורשות כי שליחתו של קטין להליך טיפולי אינה מצדיקה עיכוב ביצוע במצבים של ניתוק קשר.
אמור מעתה, כי גם אני איני סבור כי מדובר בעניין בלתי הפיך והמצדיק מתן עיכוב ביצוע לעת הזו.
7. עורך דין מורן מציב עוד כמה וכמה שאלות כבדות משקל, אשר הייתי שש לשמוע דעת ערכאות בכירות יותר ואשר יקבעו מסמרות לעניין זה. לשיטתו של עורך דין מורן, בין זכויות הילד נמנית אף הזכות לסרב להיות בקשר עם מי מהוריו. במילים אחרות, תוקף עורך דין מורן את הסברה ולפיה בלתי חוקי הוא לילד (בלא טעם של ממש) לסרב להיות בקשר עם מי מהוריו. דעתי שונה מדעתו. במקרה בכאן מדובר בסרבנות של קטינה בת 10 לפגוש באביה.
8. במילים אחרות, אינני מוכן לקבל כי קטין בן 10, בן 11 או בן 13 רשאי להחליט כי יימתגרשיי הוא מהוריו.
9. הדין הישראלי אסר על קטין זכויות מסוימות הקיימות לבגיר, כגון: התקשרות בעסקאות, נהיגה בכלי רכב עד גיל מסוים ועוד.
במילים אחרות, הדין הישראלי הכיר בכך שבגרות נפשית או פיזיולוגית אשר עוד לא הגיעה אל פרקה אינה מעניקה לקטין הזכות לקבל החלטות הרות גורל. בכך, בעצם, הדין אף הגן או ביקש להגן על הקטין, מפני מניפולציות של הורה אחד כלפי ההורה האחר.
10. מסביר לי עורך דין מורן, כנקודה כבדת משקל נוספת, כי אל לו לבית המשפט לפעול טרם ייווכח כי מדובר בניכור הורי ומי הוא המנכר. שוב, דעתי אינה כדעתו. עניינו של בית המשפט צריך להיות במניעת ניתוק קשר ובחידושו, משזה נותק.
את הזמן, תורמים לחפץ לניתוק הקשר לעשות כן ואחת היא לי האם הקטין הוא, שמא
ההורה.
18. אם חפץ בית המשפט לטפל בסוגיה, יש למצוא דרכים נהירות ונחרצות למתן פתרון חידוש הקשר.
19. אומר עוד, כי אמירות בסגנון יימי לידינו יתקע כי ילד פלוני יעשה או לא יעשה לעצמו דבר מה, כמוהן כהחלטה אשר הקשר בין ילד לבין הורהו יוכרע בשיטת ייכל דאלים גבריי.
20. כאמור, שעה שאני סובר כי הליך טיפולי אינו הליך בלתי הפיך, נדחית אף הבקשה לעיכוב
ביצוע.
21. לעת הזו, אם לא יורה בית המשפט המחוזי אחרת, עם הגשת הערר, על הצדדים לבצע החלטותיי.
22. ניתן היתר לפרסם החלטה זו, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
ניתנה והודעה היום י”ז כסלו תש”פ, 15 / 12 / 2019 במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
