טביביאן נגד פורמן ואח’

בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת ליאת הר ציון
תובע
נאמן טביביאן ע”י ב”כ עו”ד רון בעאם
נגד
נתבעת
1.מיטל פורמן
פסק דין
הקדמה
5
הנתבעת ייצגה את התובע בתביעה כנגד קרן הפנסיה ייעדייי (תכונה ייעדייי) לצורך אישור תביעה לפנסיית נכות. התובע טוען כי הנתבעת הגישה את התביעה בחלוף תקופת ההתיישנות, ולפיכך תביעתו לא התבררה לגופה, מאחר שנדחתה על הסף. הנתבעת לא חולקת על כך שהתביעה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות.
2.
התובע תבע פיצוי המשקף את שווי הפיצויים (קצבאות הנכות) מחברת עדי אשר היה זכאי להן, לטענתו, ככל שהתביעה הייתה מתבררת לגופה.
11
3.

להגשת תביעה בטרם חלוף מועד ההתיישנות אין כל חלופה סבירה אחרת והיא איננה דורשת הפעלת שיקול דעת (ראו: ע”א 8001 / 95 קורן נ’ ויסברג, עוייד). על כן, יש לראות את הנתבעת כמי שהתרשלה. השאלה שעולה, אם כן, בפסק דין זה, נוגעת לקשר הסיבתי ולנזק.
על בית המשפט לבחון, לצורך בירור אחריות הנתבעת כלפי התובע, מהי תוצאת ניהול ההליך על ידי התובע כנגד חברת הביטוח ייעדייי, ככל שההליך היה נדון לגופו. הפסיקה עמדה לא אחת על מורכבות בחינה זו, בדיעבד, בבחינת ניסיון להתחקות אחר תוצאת פסק הדין שלא ניתן בשל המעשה הרשלני.
19
1 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
בחריג של פיצוי לפי הסתברות. המחלוקת מתייחסת לסוג המקרים בהם ניתן להחיל את החריג כאשר לא הוכחה גרימת הנזק בדרך ההוכחה הרגילה. בשלב זה, לא נפסק כי מקרים של תביעת רשלנות עורך דין יימנו במקרים אלה, ובאילו מקרים.
1 2
25.
6
לסיכומו של חלק זה –תביעה בגין רשלנות מקצועית היא הזירה שבה ניתן לתובע סיכוי נוסף להוכיח את תביעתו, ואזי אין מקום לדבר על סיכויים שאבדו. על פי פסיקת העליון, הדרך המסורתית לדיון בתביעה כזו היא ניהול יימשפט בתוך משפטי במקרה זה, על התובע להוכיח את הסתברות טענותיו לפי מאזן הסתברויות רגיל, קרי, כי ההנחה שהתוצאה הסופית היתה משתנה סבירה יותר, מההנחה שהיא היתה נותרת על כנה.
8
11 12 13
14
בפסיקה של בתי המשפט השלום ובספרות, הוצע ליישם את הדוקטרינה בדבר אובדן סיכויי החלמה לתחום הרשלנות המקצועית ולקבוע ראש נזק חדש של אובדן סיכויי הצלחה, אולם, זו לא יושמה עדיין בפסיקת בית המשפט העליון בתחום הרשלנות המקצועית של עורכי דין, וספק עד כמה יש להחיל דוקטרינה זו לאור הלכת מלול . ככל שמבוקש להחיל את הדוקטרינה, יש להראות על פי מאזן הסתברות הנהוג במשפט האזרחי, סיכוי לא מבוטל כי הרשלנות הסבה נזק לתובע בבירור המשפט המלאכה של חישוב סיכויי אבדן הסיכוי לצורך התקיימות הקשר הסיבתי אינה פשוטה כלל וכלל ודורשת אף היא לעיתים ראיות, וניתוח סטטסיטי (ר’ המאמר, בעמ’ 62).
16 17
האם יש מקום לפסוק פיצוי בגין אבדן סיכוי התביעה כנגד “עדייי ?
26.
כפי שאפרט להלן, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע לעמוד בנטל לפיו אלמלא התרשלה הנתבעת, התביעה כנגד חברת הביטוח היתה מתקבלת. התרשמתי כי המדובר במקרה שבו סיכויי התביעה נמוכים, ואף לא הובאו כלים ראייתים בפני בית המשפט לקבע אחרת, לעניין אבדן סיכויי התביעה. לפיכך, גם אם היינו מבקשים לאמץ את המבחן המוצע בדבר אבדן סיכויי תביעה, התובע לא הוכיח כי בשל התרשלות הנתבעת אבד סיכוי ממשי ובעל ערך בלתי-מבוטל, לזכייה בהליך.
24
27.
28 29
לעניין אופן ניהול ההליך, אציין כי ניתנה לתובע האפשרות לזמן העדים שיאפשרו לו להוכיח תביעתו. כך, כאשר הוזמן להוכחות נציג הנתבעת שאינו מכיר את תנאי הפוליסה, ניתנה החלטה בדבר דחיית מועד ההוכחות למועד נוסף, על מנת לזמן את עוייד רוטשילד שהוא בקיא בנסיבות העניין, ובאופן זה, ניתנה לתובע הזכות להגיש ראיות ולחקור את נציגי הנתבעת. עוד בהקשר זה יש לציין את הקושי בניהול הליך בדיעבד מבחינת עדים ומסמכים, בגין התנהלות התובע מול חברת עדי במהלך השנים 2003 ואילך.
30 31
32
11 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
35.

במכתב מיום 10 . 9 . 03 (נספח א’ לתצהיר התובע) השיבה חברת יעדי יילדרישת התובע :

בחודש מאי דווח לנו על הפסקת עבודתך וכתוצאה מכך לא קבלנו תשלומים מתאריך זה. בחודש יולי 2020, לאור בקשתך, שולמו לכך כספי הפיצויים אשר נצברו בקרן הפנסיה בסכום של 10800 . 62 . בהתאם לתקנות קרן הפנסיה הזכויות לגבי הקצבאות השונות קטנות בשיעור הפדיון (ראה סעיף 24 . 5 לתקנות).
נתוני הקצבה שנותרה בקרן לאחר הפדיון הינם נמוכים מפנסיית המינימום, אי לכך אינך זכאי לקבלת קצבת הנכות (ראה סעיף 18 לתקנות)”
למותר לציין כי פדיון כספי הפיצויים שנתבקש על ידך קדם לתאריך הגשת התביעה במספר חודשים.
36.
להלן הסעיפים הרלוונטיים מתוך התקנון הקובע לענייננו משנת 1999.
סעיף 24 . 5 לתקנון קובע:
ייבחר העמית בהחזרת כספים, שוב לא יהיו העמית או שאיריו זכאים לקבלת פנסיה בגין הכספים שהוחזרו; בחר העמית בהחזרת חלק מהכספים שהצטברו על שמו בקרן, יהיו העמית, או שאיריו זכאים לחלק יחסי בלבד של הפנסיה שתגיע, אם תגיע להם בעתיד על פי תקנות הקרן, בהתאם ליחס בין הכספים שנותרו בקרן לבין סך כל הכספים שהצטברו בחשבון העמית”.
סעיף 18 לתקנון קובע :
18 . 1 היה סכום הפנסיה המגיע לחבר, בעת זכאותו לראשונה לקבלת פנסיה, נמוך מסכום שיקבע מעת לעת על ידי הקרן (להלן: “סכום פנסיה מזערי”י), יהיה הפנסיונר זכאי להחזרת כספים כאמור בפרק ז’ להלן, חלף קבלת פנסיה.

18 . 2 סכום הפנסיה המזערי יעמוד על 15 % מהשכר הממוצע במשק, כשיעורו של השכר בממוצע במשק במועד שבו היה זכאי הפנסיונר,
13 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:

ש: לגבי סע’ 18 לתקנון. הוא קשור לפרק “הוראות כלליות לתשלומי פנסיה”. מפנה להגדרות. תסכים איתי שמדובר בפנסיה לעת זקנה ולא לכיסוי ביטוחי של פנסיית נכות. ת: לא יכול להסכים איתך ובוודאי שלא באופן גורף. צריך לראות את ההוראות ולראות למה מתייחסות. … אני לא זוכר מה הכוונה כאן, אבל צריך לבדוק במקרה הספציפי, אין ספק שהמגבלה של 15 % מתייחסת לנכות, זאת הייתה הכוונה. (בעמ’ 28 שורות 2 – 20).
39.

המשיב המשיך ופנה לחברת עדי ביחס לזכויותיו במהלך השנים, כאשר חברת יעדייי שבה וחזרה על עמדתה, כי המשיב אינו זכאי לכספי הפנסיה. כך, נאמר למשיב במכתב מטעם הראל ביום 23 . 5 . 2010 (נספח ג’ לתגובה לבקשה לביטול פסק דין) כי :

יבמענה לפנייתך האמורה נבקש להשיבך כדלקמן – כאמור במכתבנו מיום 13 . 4 . 2010 כחלק מהסכם הפשרה שנחתם על ידך וקיבל תוקף של פסק דין מומשו מלוא זכויותיך לביטוח חיים. מאוחר מכן קיבלנו את טענותיך כי הסכם הפשרה איננו כולל את זכויותיך בקרן הפנסיה ובהתאם לכך הוקם מחדש חשבונך בקרן והודעה מתאימה נשלחה אליך ביום 12 . 7 . 09 … עפ”י בדיקתנו, מדובר בקרן פנסיה “הראל גלעד פנסיה (לשעבר עדי) וחשבונך בקרן הינו במעמד לא פעיל משנת 2002. משמעות הדבר הינה כי אינך מבוטח עוד בקרן ומשכך אינך זכאי לקבלת פנסיית נכות, אך הכספים שנצברו בחשבונך ממשיכים לצבור תשואה עד למועד הפרישה ו/או משיכת הכספים. … למען הסר ספק, יובהר כי קרן הפנסיה אינה כוללת כיסוי מסוג אובדן כושר עבודה אשר קים בפוליסה לביטוח חיים בלבד. כאמור, הפוליסה לביטוח חיים מומשה על ידך ועם ביצוע התשלום בוטלה הפוליסה על כל נספחיה ואין לה כל ערך כלכליי
40.
בעקבות פניה נוספת של המשיב בעניין זה לממונה על פניות הציבור בחברת הראל, במכתב נוסף מ- 5 יולי 2010, מסרה ממונה על פניות הציבור בהראל למשיב (נספח ה’ לתגובה לבקשה לביטול פסק דין):
30
“במענה לפנייתך הנוספת אלינו, נבקש להשיבך כדלקמן –
15 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:

ת: יש אצלי מסמך שעל פיו, שהוצג באוגוסט 2003 לנתוני מאי 2002, מגיש לביהמ”ש. אפשר לראות שהנתונים חושבו באופן ידני. המסמך שהציג חברי, הוא דו”ח מצב מתאריך 09 . 06 . 2003 , שנה אחרי המועד שלגביו חושבו הנתונים, לטענתי בתאריך ה 09 . 06 . 2003 הביטוח של המבוטח לא היה פעיל, יש לי כמה השערות, או מהזמן שחלף, או מכך שנכנס תקנון חדש אשר השפיע על החישובים. אני יודע שהחישוב שאני מגיש לביהמ”ש, נעשה בזמן אמת והוא אף נטען בכתבי ההגנה, אני אשלים הסבר לגבי נספח ח’. (בעמ’ 31 לפרוטוקול, שורות 7 – 12).
45.
אני מקבלת טענה זו לאור ההתכתבות הענפה של הנתבעת עם התובע ,שבה הנתבעת שבה וטענה כי התובע אינו זכאי לקבלת הכספים בהעדר סכום מינימלי בזמן אמת. הוראות התקנון תומכות בכך.
11
כמו כן, במסמך אליו הפנה התובע נכתב כי “בכל מקרה של סתירה בין הסכומים הנל לבין הוראות הפוליסה, תגברנה הוראות הפוליסה” עוד נכתב כי “כל סכומי הביטוח נקובים בש”ח ותקפים בתנאי שהפרמיות שולמו כסידרן “.
18

כאמור, במועד זה התובע לא היה פעיל בקרן במשך כשנה. כך נכתב לתובע במכתב תשובה מיום 23 . 5 . 2010 (נספח ג’ לבקשה לביטול פסק דין שהוגשה על ידי הנתבעת):
ייעפ”י בדיקתנו מדובר בקרן פנסיה “הראל גלעד פנסיה” (לשעבר עדי) וחשבונך בקרן הינו במעמד לא פעיל משנת 2002. משמעות הדבר הינה כי אינך מבוטח עוד בקרן ומשך אינך זכאי לקבלת פנסיית נכות, אך הכספים שנצברו בחשבונך ממשיכים לצבור תשואה עד למועד הפרישה ו/או משיכת הכספים זאת בהתאם לתקנון הקרן המפורסם באתר האינטרנט שפרטיו נמסרו לך . מוזמן לעיין בתקנות ולבחון את זכויותיך למען הסד הסדר ספק, יובהר כי קרן הפנסיה איננה כוללת כיסוי מסוג אבדן כושר עבודה…כאמור הפוליסה לבטוח חיים מומשה על ידך ועם ביצוע התשלום בוטלה הפוליסה על כל נספחיה ואין לה ערך כלכלי
כמו כן, במסמך עליו מסתמך התובע (נספח ח’) לא מצוין כי נמשכו כספים במאי 2002 כפי שמצוין במוצג במ/1. על כן, אף לא נלקחה בחשבון ההשלכה של ענין זה לזכויות שניתן לממש .
17 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
טענת תרמית כלפי חברת הביטוח
49.
3
כתב התביעה שהוגש על ידי התובע בבית הדין האזורי לעבודה (נספח י’ לכתב התביעה) מבוסס על טענה עיקרית, לפיה לא נמסרו לתובע פרטים מהותיים בטרם פדה כספים בשנת
.2002
50.
בסיכומיו בא כח התובע כלל לא מתייחס לטענה זו, על כן יש לראותו כמי שזנח טענה זו. למעלה מן הצורך, אבהיר בקצרה מדוע דינה של טענה זו – שעמדה בבסיס כתב התביעה המקורי, להידחות.
51.
ראשית, לא הועמדה כל תשתית ראייתית לטענה זו. אין כל התייחסות בתצהיר התובע לטענה בדבר מצגי שווא תרמית וחוסר תום לב מצד הנתבעת. התובע לא מציג כל גרסה של הנסיבות שסבבו את משיכת הכספים.
11 12
16
התובע לא צרף כל מסמך לחומר הראיות המתייחס לבקשה שהגיש ו/או טפסים עליהם חתם בעת שביקש למשוך את כספי הפיצויים. התובע לא פרט מה נאמר לו בעת הבקשה למשיכת הכספים ומי מסר לו את המידע. יש לזכור כי המדובר בפעולה רצונית של התובע וחזקה כי בדק את כל המשמעויות הסובבות פעולה זו.
17
.

עייד רוטשילד לא נחקר בענין זה על ידי בא כח התובע. לשאלת בית המשפט השיב כי אינו יודע מה היה בטפסים באותה העת, ומה נאמר לתובע אולם העיד כי הענין מוסבר למבוטחים (בעמי 29 שורות 7 – 13).
52.
בהעדר כל גרסה עובדתית בעניין זה, לא הורם הנטל לענין סיכויי הטענה בדבר מצג שווא, מלבד ההנחה לפיה ככל שהיה נאמר לתובע כי זכויותיו תפגענה, הוא היה נמנע מהבקשה לפדיון כספי הפיצויים. אולם, המדובר בהנחה בלבד שאף אותה התובע לא טען בתצהירו, ואין די בה כדי להקים גרסה עובדתית.
53.
לאור חלוף הזמן שחלף מאז נמשכו הכספים בשנת 2002 ועד הגשת התביעה בשנת 2016, איני סבורה כי ניתן לטעון כי הנטל על הנתבעת להוכיח מהו הנוהל שבמסגרתו התובע משך את הכספים, ומהם הנתונים שנמסרו לו בזמן אמיתי על ידי חברת הביטוח.
54.

עוד בהקשר זה יש להפנות להליכים הקודמים בה נדונה טענת ההתיישנות ונדחתה על ידי בית המשפט. כך בהליך קייג 43001 – 03 – 13 נפסק: “התובע מוחזק כמי שיודע את הוראות
33 34
19 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
פסק הדין היתה משתנה אלמלא המעשה רשלני. לאור האמור, כבר עתה ניתן לקבע כי דין התביעה להידחות. התובע לא עמד בנטל הנדרש. התובע עצמו טוען בסיכומיו כי יש לקבל את התביעה אף אם הסיכויים קטנים מ 50 אחוזים, ומבקש לבסס את התביעה על יסוד עצם התנהלותה של הנתבעת.
1 2 3
60.
עוד התייחסנו לפסיקה של בתי המשפט השלום שביקשו לאמץ את הדוקטרינה המוצעת במאמרו של פרופ’ אסף יעקב. אולם, גם בהתאם לדוקטרינה זו, קובע מחבר המאמר כי:

“הדוקטרינה במתכונתה הקיימת תחייב את התובע להראות, בהסתברות של יותר מ-50 % כי התרשלותו של עורך הדין גרמה לו נזק. באשר לשאלה מהו הנזק שנגרם, כאן ייעזר בית המשפט בדוקטרינות של הערכת סיכונים וסיכויים ” (עמ’ 61 – 62 ).
ומכאן, על התובע לעמוד בנטל החל במשפט האזרחי ולהוכיח כי הרשלנות הסבה נזק, וכפי שפרטתי לעיל התובע לא עמד בנטל זה.
על כן, אין באסמכתאות שהובאו לשנות ממסקנתי.
61.
למען שלמות התמונה, נתייחס אחת לאחת לאסמכתאות שהובאו בסיכומים ונבהיר מדוע אין בהן כדי לשנות ממסקנתי.
62.
22
24
בא כח התובע מפנה לתא (ת”א) 367 / 98 היימן ש.י.י. חברה להשקעות ופיתוח בע”מ נ’ דלק חברת הדלק הישראלית בע”מ . במקרה זה נתבע פיצוי בגין הפרה שגרמה לנזק של אבדן הזדמנות עסקית. בפסק הדין בית המשפט קובע כי ייבמקרה דנא, אני סבור שאבדן הרווחים מהעסקה החלופית הוכח על פי מבחן מאזן ההסתברויות, במידת הוודאות הנדרשת במשפט אזרחי”. בית המשפט אינו מיישם בפועל את הדוקטרינה בדבר פסיקת פיצוי לעניין אבדן סיכוי, על כן לא ניתן להשליך מפסיקה זו לעניננו.
63.
29

עוד מפנה בא כח התובע לענין מלון צוקים (עא 679 / 82 עירית נתניה נ’ מלון צוקים בע”מ). באותו ענין המדובר בתביעה בגין הפרת זיכרון דברים שנחתם בין הצדדים בענין הקמת מלון. העיריה נסוגה בה מהתחייבותה. מלון צוקים תבע את העיריה עקב הפרה, ובין היתר, טען כי הוא זכאי לפיצוי בגין אבדן רווחים עתידיים. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה ובית המשפט העליון אישר קביעה זו בעת שקבע כי :
31 32
21 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
65.
לענין שתי האסמכתאות האחרונות, עוד אציין כי פסיקת בית המשפט העליון שהובאה לעיל המתייחסת לשאלת הנטל לענין בחינת סיכויי הליך משפטי בטענת התרשלות (ענין קמר ובענין חטר ישי) דנה באופן ספציפי בסוגיה זו ואף מאוחרת לענין מלון צוקים ודעקא.
1 2
66.
5 6
בא כח התובע הפנה עוד לתא (ת”א) 1927 – 99 אבשלום ילין נ’ יעקב כהן . באותו עניין בית המשפט קבע כי עורך הדין התרשל כלפי התובע בכך שהשתהה בהגשת תביעה בעניין שינוי יעוד מקרקעין וקבלת פיצוי פגיעה. בית המשפט מינה שמאי לצורך הערכת שוויי הפיצוי ובכלל זה מכלול השיקולים הנוגעים לסיכויי התביעה. השמאי בחוות דעתו כימת את סיכויי התביעה. המדובר בנסיבות שונות מענייננו, כאשר גורם מקצועי שקל את מכלול הנתונים האובייקטים בפני ונתן את חוות דעתו לעניין גובה הפיצוי.
8 9
67. לאור האמור, לא מצאתי כי יש באסמכתאות שהובאו לשנות ממסקנתי.
68.
15
לעניין הטענה כי הנטל להוכחת התביעה צריך לעבור לכתפי הנתבעת – לא מצאתי כי יש לקבל את הטענה בשים לב לחלוף הזמן מאז האירועים נשוא התביעה ועד הגשתה, אשר הקשה על הנתבעת מבחינת שמירת מסמכים, וכן מציאת מסמכים הרלוונטיים להוכחת טענות הגנתה. אציין כי גם אם היה נפסק כי הנטל עבר לכתפי הנתבעת – לאור המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, ועדותו של נציג חברת הביטוח, יש לקבע כי הנתבעת עמדה בנטל
16
17
18
זה.
הנזק הנטען לא הוכח
69.
למעלה מן הצורך, נתייחס להוכחת הנזק.

70. התובע תמך את טענת הנזק בחוות דעת של רואה חשבון. אולם אין בחוות הדעת כדי להוכיח את סכום הנזק. רואה החשבון אישר כי אינו מכיר את התקנון והוראותיו לענין חישוב הפיצוי , ולא ידע לאשר האם הפיצוי תואם את התקנון המצוי של חברת ייעדייי . המומחה אישר כי לא בדק את הסכומים על בסיסם ביצע את התחשיב (ר’ עמי 18 שורות 1 – 10 וכן
28
.(25-28
71.
בעקבות הבהרות עורך דין רוטשילד לתיק, ביקש בא כח התובע בסיכומיו לשנות את סכום התביעה ולבקש גמלה חלקית בעקבות המידע שנמסר לתובע בנספח ח’ (ראה לעיל) על יסוד הסכום החודשי בסך של 1032 שח. ככל שביקש לעשות זאת, היה עליו להגיש חוות דעת
33
34
23 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
“כבודו של אדם, שמו הטוב, נוחותו ושלמות נפשו חשובים לחיי חברה תקינים וצריכים לקבל הגנה ראויה כמו כל אינטרס רכושי. כוסו וכיסו של אדם אינם חשובים מכעסו”. (עייא 243 / 83 עיריית ירושלים נ’ גורדון, פייד לט(1) 113, 141).
6

פסק הדין המנחה באותו ענין דן בנסיבות בהן עורך הדין התרשל, אך הקשר הסיבתי לנזק לא הוכח (ע”א 153 / 04 רובינוביץ נ’ עו”ד רוזנבוים [( 6 . 2 . 2006 ), שם טענה התובעת כי עורך הדין טעה בהערכה לתשלום מס שבח בעסקת מקרקעין בה ייצג אותה. בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק הנטען מאחר שלא הוכח כי הייתה נסוגה מהעסקה ככל שהייתה מודעת לכך שהערכת המס שגויה, על כן לא נפסק לטובת הלקוחה כל פיצוי. בית המשפט העליון קיבל את הערעור על בית המשפט המחוזי לענין אי פסיקת פיצוי לא ממוני, ופסק כי ש לקבע פיצוי בסך של 50 , 000 שח :
8 9 10 11

חברי השופט רובינשטיין קבע – בדרך האומדן – סכום פיצוי כולל בגין נזק, ולא פסק פיצוי נפרד בעבור נזק לא ממוני. דעתי היא שיש מקום לפצות את המערערת בנפרד, פיצוי מסויים, בגין נזק לא ממוני בלבד. המשיב גרם למערערת בהערכתו השגויה צער רב, ולו בשל כך שחיה באשליות לגבי סכום הכסף שיהיה בידיה לאחר תשלום המסים. אמת הדבר, “קביעת הפיצוי בגין נזק לא ממוני קשה היא. הן בשל הקושי האינטלקטואלי שביסוד ראש נזק זה, הן בשל הקושי להעריך בערכים כספיים את שיעורו של נזק מסוג זה… בה בעת, העיקרון של החזרת המצב לקדמותו, חולש גם על ראש נזק זה ומחייב, על כן, פיצוי הולם בגינו” (ע”א 1081 / 00 אבנעל חברה להפצה בע”מ נ’ מ”י (טרם פורסם), פסקה 22 לפסק הדין). כשאני מביאה בחשבון את שיעור האשם התורם (או אי-הקטנת הנזק) שקבע חברי, הייתי מציעה לקבוע פיצוי בגין הנזק הלא ממוני בלבד בסך של 50 , 000 ש”ח, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן פסק דיננו זה עד ליום התשלום בפועל. סכום זה מבטא את הפגיעה במערערת כתוצאה מהתרשלותו של המשיב בעניינה. בהתאם, הייתי מציעה לדחות את שאר חלקי הערעור, בלא צו להוצאות.”
75.
בתי המשפט יישמו פסיקה זו בבתי המשפט המחוזי והשלום :

בתא (ת”א) 67076 – 12 – 15 פבל לפיושקין נ’ עו”ד רונן גריסרו בנסיבות בהן עורך הדין הגיש את התביעה בחלוף מועד ההתיישנות אולם לא נגרם נזק ללקוח (בשל קשיי גביה כך שבפועל
34
25 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
1
3

השלישי, התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת בשיעור של 736 , 000 שח. רכיב הנזק הממוני עמד על סך של 530 , 000 שח. בית המשפט העמיד את התובע על הקושי בניהול ההליך, בכל הנוגע לראש הנזק המתייחס לכספי הפנסיה, בשים לב לחומר שעמד בפני בית המשפט עוד בתחילת ההליך. התובע עמד על זכותו להמשיך בהליך. ניתנה לתובע הזכות לתקן את כתב התביעה ללא הוצאות, ואף לזמן נציגים מחברת הביטוח בהליך ההוכחות. בתיק נוהלו 7 ישיבות בהן נכחה הנתבעת (שתי ישיבות הוכחות). בית המשפט אף הציע לצדדים לייעל את ההליך לאחר שמיעת שלב הראיות, לענין רכיבי התביעה- הצעה זו לא התקבלה מצד התובע.
5 6 7
הנתבעת מייצגת את עצמה, אולם נדרשה לעמוד בניהול של הליך משפטי בו היא חשופה לתביעה בשיעור ניכר. הנתבעת לא הביאה ראיות לנזקים שנגרמו לה עקב ניהול ההליך, אולם הוצאות אלה מצויות בשיקול דעתו של בית המשפט (בהקשר זה הבאתי בחשבון אף את התנהלות הנתבעת באי הגשת כתבי טענות במועד – דבר שגרם אף הוא לעיכוב בהליך ולצורך של הנתבעת להידרש לבקשה לביטול פסק דין וביטול הליכי הוצאה לפועל).
10 11 12
16
רביעית, עצם ההזדמנות שניתנה לתובע בהליך זה בהבאת עדים והגשת מסמכים, יש בה כדי להשליך לענין עגמת הנפש הנטענת.
חמישית, מטרת הפיצוי הנזיקי היא להשיב את המצב לקדמותו, ובבחינת נזק שאינו ממוני, הרי שמטרת הפיצוי היא לתת תרופה לאבדן האמון של הלקוח, נזק שמטבעו קשה להערכה מספרית ועל כן נגזר ממכלול רב של שיקולים בנסיבות העניין העומד בפני בית המשפט.
20

78. בשקלול כל הטעמים לעיל, תוך בחינת סכומי הנזק שנפסקו בנסיבות זהות, ההלכה הפסוקה, תוך שלקחתי בחשבון את הנסיבות הספציפיות במקרה שבפנינו, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בשל עגמת נפש בסך של 30 , 000 ₪.
24
כמו כן, על אף הפער המשמעותי בין הסכום שנתבע על ידי התובע לבין הסכום שנפסק, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות לחובת התובע כלפי הנתבעת. בד בבד, לא מצאתי מקום לחייבה בהוצאות משפטיות. הבאתי בחשבון את פסיקת סכומי ההוצאות כחלק משיקול הדעת הרחב בקביעת סכום הפצוי הלא ממוני.
27 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
1
יצוין כי בתחילת שנת 2006 התמזגו קרנות הפנסיה החדשות יינתיבות פנסיהיי וייעתידית אישית” בייעדי קרן פנסיהיי, והקרן הממזגת נקראת ייהראל פנסיהיי . בתחילת שנת 2010 התמזגו הקרנות הפנסיה החדשות ייהראל פנסיה וייגלעדי והקרן הממוזגת נקראת ייהראל גלעד פנסיהיי. הראל גלעד פנסיה מנוהלת על ידי הראל ניהול קרנות פנסיה בעיימ, שהינה חברה מנוהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשסייה-
3
5
.2005
טענות הצדדים
11.
10
11
12
לטענת התובע, אלמלא מחדליה של הנתבעת אשר הגישה את תביעתו בחלוף תקופת ההתיישנות, היה מקבל את יומו בבית המשפט וזוכה בתשלום כספי פנסיית הנכות מחברת ייעדיי שהגיעו לו על פי כל דין. לטענתו, מעשי התובעת מנעו ממנו את האפשרות לנהל את ההליך ולהוכיח טענותיו כנגד קרן הפנסיה עדי, ויש להעריך את נזקיו השונים בגין אובדן זה לפחות ביחס לפגיעה בסיכויי התביעה. מדובר בנזק בר פיצוי אפילו אם הסיכוי (שאבד) להצליח בתביעה נופל מחמישים אחוזים.
13
12.

על פי חוות דעת שצרף התובע לתביעה, הנזק שנגרם לו עומד על סך של 536 , 221 שיית המהווה את הסכום לו היה זכאי לקבל מחברת ייעדייי לולא התרשלות הנתבעת.
13.

התובע טען כי אופן התנהלות הנתבעת, לרבות בעת שזייפה את מועד הגשת כתב התביעה הסב לו נזק לא ממוני רב אשר בגינו התבקש פיצוי בסך של 200 , 000 שח.
14.
23
אי הגשת התביעה במועדה ומסירת מידע כוזב שגוי ומסולף בנוגע להליכים המשפטיים בניסיון להסתיר את מעשיה ומחדליה הרשלניים מהווים הפרה של החובות החלות על התובעת מתוקף היותה עורכת דין, הפרה של חובותיה המקצועיות החוזיות והאתיות תוך סטייה מסטנדרט התנהגות סביר המצופה ממנה.
25
28
בנסיבות העניין, כאשר התרשלותו של ערייד פוגעת ביכולת של התובע להוכיח קשר סיבתי, יש להחיל את הכלל ייהדבר מדבר בעד עצמו”י ולהעביר את נטל השכנוע לנתבעת לשלול קיומו של קשר סיבתי.
15.
32
הנתבעת לא חלקה על כך שהגישה את התביעה בחלוף תקופת ההתיישנות. אולם, לטענתה, אין מקום לפסוק כנגדה כל פיצוי מאחר שלתובע אין עילת תביעה כלפי חברת ייעדייי לקבלת כספי הפנסיה. לטענתה, הדבר עולה מתוך מכתבים אשר נשלחו לתובע על
33 34
3 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
המותב שדן בתיק … אכן ישנם גם מקרים קלים יותר, לדוגמה כאשר עורך דין לא הגיש כתב הגנה במועד וניתן פסק דין בהעדר הגנה. אך גם במקרים אלה, יאלץ בית המשפט לשער מה היה קורה אילו היה מוגש כתב הגנה במועד: ברי, כי לא היה ניתן פסק דין בהיעדר (ולמשל, אם היתה רשלנות מצד עורך הדין שעלתה בהוצאות, ישנה כתובת להוצאות אלה, שלא היו צריכות לבוא לעולם) – אך עדיין יש לשער כיצד היה מכריע בית המשפט בתום ההליך לגופו. האם היתה עמדת הנתבע מתקבלת! .. ”
“… שוב: מהלך היפותטי זה אינו פשוט במישור הראייתי, ומבחינות מסוימות גם במישור המדיניות הציבורית. מהותה של התביעה הנזיקית היא הטענה, כי ראוי היה להגיע לתוצאה שונה מזו שהגיעה אליה הערכאה שדנה בתביעה המקורית בהליך מתאים (לדוגמה, לקבוע בהליך אזרחי, כי היה ראוי להגיע לתוצאה אחרת בהליך פלילי על כל המשתמע). הליכים מסוג זה מאפשרים (אולי אף מצריכים) להעיד מחדש את העדים שהעידו בהליך המקורי תוך שמיעת עמדתם ביחס לטענה, שנטען שראוי היה להעלותה; למעשה הם עשויים לחייב ניהול המשפט המקורי מחדש בהליך תביעת רשלנות. סוף דבר, תביעות מסוג זה מרבות התדיינויות, עלולות להביא לקביעות שיפוטיות סותרות – ובסופו של דבר פוגעות באמון הציבור בבתי המשפט. במקרים מסוימים עלולים אנו להיות צופים בתיאטרון האבסורד במירעו, אם יאפשרו אותו בתי המשפט, ויש לקוות כי לא יעשו כן.
… אין פירוש הדבר, כי אין מקום לתביעות של רשלנות מקצועית של עורכי דין, וחלילה לנו לומר כן. לצערנו, אין מקצוע שלא יהיו בו מקרי רשלנות, ועריכת הדין אינה יוצאת מכלל זה ויתכנו בודאי תביעות לגיטימיות. ואולם, ככל שהמדובר במשפט שהתקיים, דרכי הטיפול אינן פשוטות, ועל כך כבר עמדה הפסיקה. ….
ח. כדי לזכות בתביעה בגין ייצוג רשלני “יעל התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו”
המערערים אמנם טוענים, כי:
5 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:
המשפטי ומסלול הליכי הגבייה עד תום בטרם ינסה “לגלגליי את חיובו של החייבות על עורך-דינו.

יהא הדבר אשר יהא, ואין אפשרות לקבוע מימצא בעניין זה, חיננזון אינו יכול לנקוט דרך קיצור זו, המקבלת מראש את דעתו שהחיובים שבהם חויבו האגודות היו עומדים על כנם בערעור, כי הסכום הנטען נכון הוא, וכי לא הייתה אפשרות גבייה מאיסתא. בין שתאמר שהקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת לתוצאה לא הוכח או נותק, כפי שהתבטא בית-המשפט המחוזי, ובין שתאמר שחיננזון מנוע מלנקוט דרך זו, דין ערעורו של חיננזון בנושא הרשלנות המקצועית להידחות. אין אפשרות לקבוע בהליך שלפנינו, ולו לפי מאזן ההסתברות, כי אילו תבע חטר-ישי את איסתא ליינס לתשלום חובה של איסתא היה חיננזון זוכה, בסופו של יום, ב־ 22 , 000 , 000 ש”ח, וכי אילו נמשכו ההליכים לא היה עולה בידו להיפרע מאיסתאיי.
21.
14
מכאן, על פי פסיקת בית המשפט העליון, על התובע להוכיח טענותיו לפי מאזן הסתברויות, כלומר, עליו להוכיח כי ההנחה שהתוצאה הסופית הייתה משתנה סבירה יותר, מההנחה שהיא הייתה נותרת על כנה. המדובר בנטל שאינו קל מאחר שיש לחזות את תוצאת פסק הדין בהליך שלא נוהל. לענייננו, על התובע להוכיח כי סביר יותר כי תביעתו כנגד עדי היתה מתקבלת, על פני ההנחה לפיה התביעה היתה נדחית.
15 16
22.
19 20
21
במאמרו של פרופ’ אסף יעקב, “רשלנות בין כותלי בית-המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי-דין במסגרת הדיון המשפטייי עיוני משפט כייו (תשס’יב) 5), אליו הפנה התובע, טוען המחבר כי הנטל להראות שתוצאת פסק הדין הייתה שונה אלמלא רשלנותו של עורך הדין הוא נטל כבד, אשר יש בו אף לסכל תביעות מוצדקות. על כן, המחבר מציע לאמץ את המבחן של אבדן סיכויי החלמה אשר אומץ ביחס לרשלנות רפואית בענין פאתח (עייא 231 / 84 קופת חולים של ההסתדרות נ’ פאתח, פייד מב(3) 312
24
:(1988)
יייישומו של פסק דין זה בתחום רשלנותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי הינו חד וחלק. בדומה למצבו של החולה המגיע לטיפול הרפואי שיכול להיות קל אך גם קריטי, קיימת גם כאן “הנדוניה” שעמה הלקוח מגיע לבית המשפט. יש הבאים עם “נדוניה” גדולה יותר, ועל כן סיכויי הצלחתם גדולים, ויש המגיעים עם “נדוניה” קטנה יותר, ועל
7 מתוך 28
בית משפט השלום בנתניה

ת”א 2256 – 07 – 16 טביביאן נ’ פורמן ואח’
תיק חיצוני:

חייבת במחצית הסכום … סיכום הדברים, סיכויי הזכיה המשוקללים שאבדו לתובע עומדים על שיעור של סך של 48 % מהנזק שנגרם לו [הסיכוי הראשון שאבד (20 % ) מחושב מתוך 100 % . הסיכוי השני שאבד מחושב מן היתרה (80 % ), כך שאובדן הסיכוי של 70 % לשאת במחצית מסכום הפיצוי בלבד, עומד על 28 % “.
בית המשפט קבע את הפיצוי במכפלת אחוז הנזק מתוך סכום הפיצוי בהתאמה.

בת”א (חדרה) 45700 – 06 – 16 צדיקפור נ’ גורלי ואח’ דן בית המשפט בתביעת רשלנות כנגד עורך דין שלא העלה טענת התיישנות כלפי הנתבע :

“… אני מקבלת את טענותיו של צדיקפור ביחס להתרשלותו של הנתבע, רק בכל הנוגע לטענת ההתיישנות …, מאחר שדחיית טענותיו של הקבלן תלויה בשאלה מה היה פוסק בית משפט השלום בעכו בשאלת ההתיישנות, ממילא אין בפני אלא סיכוי מסוים שאבד לצדיקפור. … על מנת שייפסק פיצוי בראש נזק זה של אובדן סיכויים, על התובע להוכיח, במאזן ההסתברויות האזרחי, כלומר יותר מ- 50 % , שרשלנות הנתבע גרמה לאובדן סיכוי בעל ערך; בנוסף, עליו להוכיח את גובהו של סיכוי זה לפי מאזן ההסתברויות. (ת”א (רשל”צ) 34924 – 11 – 09 בוני נ’ גבאי)…. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסק הדין ובחומר הראיות שהוצג בפניי, אני מעריכה את הסיכויים, לכך שטענת הקבלן בכל הנוגע לעבודות הנוספות במרתף הייתה נדחית כולה על בסיס טענת ההתיישנות, כסיכוי של 60 % … התוצאה מכל האמור היא שאני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע 60 % מתוך הסך שבסופו של דבר צדיקפור חויב בו בגין התוספות במרתף, היינו בסכום של 63 , 000 ₪”.

עוד בהקשר זה נפסק בתא (ת”א) 11238 – 11 – 13
זכריה נהרי נ’ עו”ד אלון צ’יצ’יאן:
… גישתה של כבוד השופטת בלכר, תחת ניהולו של “משפט-בתוך משפטי על קשייו האמורים, היא התמקדות באובדן-הכוח לקיים את המשפט-שלא-התקיים ובאובדנו של הסיכוי לזכות בו. הסיכוי הזה לא יוכל להיות תיאורטי. הוא לא יוכל להיות רחוק. סיכויים שמידתם היא זו מצויים, נדמה, כמעט בכל פרשה המניחה עצמה לפתחן של ערכאות. על הטוען לרשלנות להראות כי בשל התרשלותו של עורך-דין בניהולו של הליך אבד סיכוי ממשי ובעל ערך בלתי-מבוטל. המושג “סיכוי
9 מתוך 28