ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001 ושיר 12638 – 06 – 19 טהא(אסיר) נ’ מדינת ישראל
בפני
יו”ר ועדה, כבוד השופטת זהר דולב להמן חבר ועדה – מר ימין בכור, חינוך חברת ועדה – גב’ לינדה אביטן, עו”ס נציג שב”ס – מר יוסף יעקב גרוס מזכירת וועדה – גב’ אוראל עזר
המבקש
מוסא טהא (אסיר) ע”י ב”כ עו”ד יוסף נסאסרה
נגד
המשיבה
מדינת ישראל ע”י ב”כ עו”ד קרן שטרית
החלטה
בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א-2001 (להלן: החוק), שקלה הוועדה הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, סיכויי שיקומו של האסיר והתנהגותו בכלא. לשם כך הביאה הוועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה :
4
6 7 8 9 10
1. האסיר מרצה מאסר שלישי למשך 75 חודשים בגין עבירות חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת (חוליה צבאית מטעם ארגון החמאס), 7 עבירות של זריקת חפץ מבעיר, קשירת קשר לירי לעבר אדם, זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש וניסיון לייצור נשק. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע ולגזר הדין, האסיר חבר לשניים אחרים ויחדיו הקימו חוליה צבאית מטעם ארגון החמאס, אשר שמה לה למטרה להשליך מטעני צינור ולירות לעבר חיילים ואזרחים העוברים במחסום בחברון. במספר רב של הזדמנויות השליך האסיר בקבוקי תבערה, מטעני צינור ואף רימון גז לעבר כוחות הביטחון וניסה לייצר יחד עם שותפו מטען שמטרתו הייתה לפגוע בכוחות הביטחון. כפי שנקבע בגזר הדין, כל אחת מהעבירות לבדה מלמדת על חומרה ועל מסוכנות הנשקפת מהאסיר, וודאי בהצטרפן יחד ומשכך מקובלת עליי טענת באת כוח המשיב לפיה חומרת העבירות מלמד על המסוכנות הנשקפת מהאסיר.
11 12 13
14
15
2. התנהגות האסיר בכלא לא תקינה. לחובת האסיר עבירת משמעת מהשנה האחרונה, שעניינה התנהגות הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת ובגינה נידון ל-4 ימי בידוד ולשלילת טובות הנאה. בנוסף, נטל האסיר חלק במספר אירועי משמעת אסירים, גם לאחרונה במהלך חודש ספטמבר השנה נרשמו לחובתו 3 אירועי משמעת, כאשר התנהלות זו אפיינה את האסיר במשך למעלה מ-3 שנים,
16 17 18 19
1 מתוך 3
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001 ושיר 12638 – 06 – 19 טהא(אסיר) נ’ מדינת ישראל
“… מה שהמבקש תיאר כנטל הוכחה בלתי אפשרי, אינו אלא אי עמידה בנטל ההוכחה המוטל עליו. לא אכחד כי דרכם של אסירים ביטחוניים לשחרור מוקדם לא דרך קלה היא, נוכח הנטל המוגבר המוטל עליהם להוכיח העדר מסוכנות, אך אין יסוד לטענה שהיא חסומה בפניהם כליל. ומכל מקום, כלל ידוע הוא שאין לו לאסיר זכות קנויה לשחרור מוקדם”
[ראו רעייב 119 / 19 פלוני נ’ וועדת השחרורים ( 14 . 4 . 19 ) והאסמכתאות שם].
7. מפי האסיר לא שמענו דבר. לא חרטה, לא התחייבות שלא לחזור על מעשיו ולא הבנה באשר לחומרתם. לכך יש להוסיף העובדה שהאסיר לא שילם הקנס שהושת עליו וגם בכך יש כדי ללמד על העדר חרטה כנה ואמיתית. בנסיבות אלו, לא הובאה בפנינו ראייה כלשהי המלמדת על זניחת הקו האידיאולוגי.
12
עולה מן המקובץ, כי האסיר לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע את ועדת השחרורים, בהתאם לסעיף 3 לחוק, כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו לא מסכן את שלום הציבור ומשכך האסיר לא ישוחרר בשחרור מוקדם.
13
בהינתן כי לא היה בפי האסיר ובא כוחו נימוקים כלשהם לאי פרסום שם האסיר, בהעדר נתונים אישיים מורכבים או נסיבות חיים המצדיקים זאת – הועדה מתירה פרסום שם האסיר בהחלטה…
16
ניתנה והודעה היום כ”ז חשוון תש”פ, 25 / 11 / 2019 במעמד הנוכחים.
3 ,93
זהר דולב להמן, שופטת
גב’ לינדה אביטן, חברת וועדה
מר ימין בכור, חבר וועדה
מר יוסף יעקב גרוס, נציג שבייס
18
3 מתוך 3
