לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
לפני
כבוד השופטת יעל ייטב
המערערת
יינות ביתן בע”מ
נגד
המשיב
פקיד שומה אשקלון
החלטה
מבוא
1. בקשת המערערת, שהוגשה כארבעה חודשים לאחר תום דיון ההוכחות, להתיר לה
להגיש ראיות נוספות. 2. המערערת, חברה פרטית המפעילה רשת מרכולים לממכר קמעונאי של מוצרי מזון
ומוצרים אחרים ברחבי הארץ, ערערה על שומה שקבע המשיב (להלן- ייפקיד השומהיי) בצו לפי סעיף 152(ב) בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ”א- 1961 (להלן- “הפקודה”י), לשנות המס 2014- 2013.3. ברקע המחלוקת בין הצדדים עומדת עסקת רכישת מניות, מיום 1810.12., שבגדרה רכשה המערערת 100
% ממניות חברת ע.ר. צים שיווק ישיר בע”מ (להלן- ייצים שיווקיי), אשר הפעילה את רשת יימחסני כמעט חינם’. תמורת הרכישה, לאחר חלוקת דיבידנד שהוכרז בצים שיווק, עמדה על 2669. מיליון ₪ (ועל פי ההודעה המפרשת את
נימוקי הערעור, על 2636. מיליון ₪, לאחר ניכוי עלויות העסקה והוצאות אחרות). 4. לטענת המערערת, בקצירת האומר, בד בבד עם רכישת המניות, היא התקשרה עם
ספקיה וקיבלה מהם ‘מענקי ספקים’. בהודעה המפרשת את נימוקי הערעור ביארה המערעת כי בענף הקמעונאות היה קיים נוהג שלפיו זכאית חברה קמעונאית, הרוכשת פעילות או סניפים של חברה קמעונאית אחרת, לקבל מענקים’ מהספקים (נוהג שפסק, על פי טיעוני המערערת, לאחר האיסור שהוטל על ספקים להעביר תשלומים לקמעונאים בגדרו של חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע”ד- 2014). המערערת הדגישה כי הימענקים’ היוו חלק מהותי ממקורות המימון לרכישת המניות של צים שיווק, ועל כן עוד בטרם ניהולו של המשא ומתן על רכישת מניות צים שיווק, ניהלה, באמצעות מנהליה, משא ומתן מוקדם עם ספקיה לגבי גובה המענקים שתקבל מהם
1 מתוך 9
לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
בגין רכישת צים שיווק. רק על יסוד ההסכמות שהושגו עם הספקים ניהלה המערערת
את המשא ומתן עם בעלי המניות בצים שיווק. 5. בדוחות הכספיים שהגישה לפקיד השומה, חילקה המערערת את עלות רכישת המניות
לשני נכסים נפרדים: ירכישת מניותי וזכות למענק ספקים’. את העלות שייחסה לנכס יזכות מענק הספקים’, הפחיתה המערערת בשנות המס הרלוונטיות, בהתאם לחוות דעת כלכלית שקיבלה, וניכתה אותה מהכנסתה באותה שנה, ובכך הפחיתה את הכנסתה החייבת בכול אחת משנות המס שבערעור.
6. תמצית עמדתו של פקיד השומה בצו הייתה כי הנכס היחיד שרכשה המערערת היה
מניות צים שיווק, ומלוא התמורה ששילמה לבעלי מניותיה של צים שיווק הייתה תמורה עבור המניות בלבד. עוד טען פקיד השומה כי הנכס הבלתי מוחשי הנוסף שהציגה המערערת בספריה כיימענק ספקים”, נוצר יש מאין לצרכי מס בלבד, ולפיכך
לא קיים נכס שניתן להפחיתו בשנות המס. 7. פקיד השומה שלל את ההפחתה וקבע בצו את הכנסות המערערת כדלקמן :
הכנסה חייבת מוצהרת
מתוקנת
25,101,510
52,824,450
הוסף בצו
תאוס
הפחתת
מענק
ספקים
37,645,000
46,512,000
היוון רכישת מניות צים
שיווק
150,000
150,000
סך הכנסה חייבת בצו
62,896,510
99,486,450
ההליכים בתיק
8. בתום קדימ שהתקיים ביום 56.18., נקבע שעל המערערת להגיש תצהירי עדות
ראשית מטעמה לא יאוחר מיום 810.18., ועל פקיד השומה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בתוך 60 ימים לאחר מכן. בפועל הגישה המערערת תצהירי עדות ראשית מטעמה (של בעל השליטה בה ושל מומחה שהעריך את שוויו של ימענק הספקים’) רק ביום 2211.18.. תצהירי עדות ראשית מטעם פקיד השומה הוגשו ביום
31.1.19.
2 מתוך 9
לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
9. ביום 272.2019. התקיים דיון מקדמי מסכם לפני דיון הוכחות. בתחילת הדיון ביקש
בייב המערערת להגיש חוות דעת נוספת, של רויים. נטען שחוות הדעת לא הוגשה במועד בשל העדר הסכמה בין המערערת לבין רואה החשבון שלה, ואולם לאחר שהגיעו להסכמה, מבוקש להגיש חוות דעת שלפיה הייתה המערערת רשאית לראות ייבסכומים שקיבלהיי כנכס, ולהפחית אותם. אף שלא ניתן טעם משכנע ומוצדק להמנעותה של המערערת מלהגיש את חוות הדעת של רויים, בשאלה החשבונאית שהיא בליבת המחלוקת בין הצדדים, במועד שנקבע לכך, בד בבד עם הגשת כלל ראיותיה, התרתי למערערת להגיש חוות דעת מטעמה, נוכח חיוניותה של חוות הדעת לבירור עמדתה של המערערת, וייכדי לאפשר לה למצות את טענותיה ולהוכיח את
עמדתהיי, כפי שציינתי בהחלטתי שניתנה בתום הדיון. 10. חוות הדעת של המומחה מטעם המערערת הוגשה רק ביום 154.2019., ואילו חוות
דעת נגדית מטעם המשיב הוגשה ביום 77.2019..
11. שני דיוני הוכחות התקיימו לשמיעת ראיות הצדדים: ביום 1612.2019., וביום
1812.2019.. בדיוני ההוכחות נשמעו שלושה עדים מטעמה של המערערת ושלושה עדים מטעמו של פקיד השומה. בתום הדיונים נקבע התיק להגשת סיכומים בכתב. שתי בקשות הגישה המערערת לאחר מכן למתן ארכות להגשת הסיכומים, וביום 84.2020., לאחר שהמערערת פנתה גם למשרד עו”ד גורנצקי לייצגה בהליך, הוגשה הבקשה שלפני להגשת ראיות נוספות.
הבקשה להגשת ראיות נוספות
12. בבקשה להגשת ראיות נוספות התבקש בית המשפט להתיר למערערת לצרף לתיק
יימספר תצהירים קצרים להזמת טענות המשיב ביחס לזכות לקבלת מענקי ספקים ולאפשר דיון קצר במהלכו יתאפשר לב”כ המשיב לחקור את המצהירים בחקירה
נגדית” (ההדגשות במקור). 13. בואר בבקשה שהסכמות למתן התצהירים הקצרים הושגו רק לאחרונה, ונטען
שהתרת הגשת התצהירים לא תאריך את ההליך יתר על המידה, ולא תגרום לפגיעה בזכויותיו של פקיד השומה, בעוד שהבאת עדויות ההזמה תתרום לחקר האמת. הודגש כי משרד עו”ד גורניצקי הצטרף ליצוג בשלביו האחרונים של ההליך, ולדעת עורכי הדין החתומים על הבקשה רבה התועלת בבקשה, ומוצדק לדון בה ולקבלה.
3 מתוך 9
לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
14. הודגש בבקשה כי לטענת המערערת הזכות לקבל מענק ספקים’ קמה לה במסגרת
רכישת מניות צים שיווק, וכחלק אינהרנטי ממנה, ולתמיכה בטענתה הוגש תצהירו של בעל השליטה במערערת, אשר נשאל בחקירתו הנגדית שאלות שתי וערב בנסיון לערער על הקשר הישיר בין מענקי הספקים לבין עסקת רכישת המניות, ועל היותם חלק אינהרנטי מעסקת רכישת המניות. עוד הודגש כי העדה מטעם פקיד השומה עמדה בחקירתה הנגדית על טענתה שלפיה לא מדובר במענק, ולכל היותר מדובר בהתקזזות. בין היתר הסתמכה העדה על שני הסכמים שנחתמו בין המערערת לבין שני ספקים, ועל תשאול שבוצע לשני עובדים שלהם, אשר תועד בתרשומת שערך פקיד השומה. הודגש כי אותן דוגמאות צורפו לתצהיר מטעם פקיד השומה, מבלי שעורכי המסמכים פירטו בזמן אמת את טיב העסקה, את הקיפה, ומבלי שהעידו על כך. נטען כי פקיד השומה מבקש לתת למסמכים פרשנות שאינה הולמת את המציאות, בעוד שאותם תצהירים אינם סותרים את טענת המערערת. עוד נטען כי לנותני התצהירים מטעם פקיד השומה אין ידיעה אישית על מענקי הספקים, והם לא היו מעורבים במשא ומתן ובהסכמים שנחתמו עם אותם ספקים, בעוד שלמספר עדים, אשר הביעו לאחרונה את הסכמתם לתת עדותם בתצהיר, ידיעה אישית אודות מהות מענק הספקים ששילמו למערערת, הן בשל היותם הגורם הרלוונטי מטעם הספקים, הן בהיותם נושאי משרה אצל אותם ספקים. בשל כך יש בתצהירים המבוקשים כדי להזים את טענות פקיד השומה, הכופר במענק הספקים כחלק אינהרנטי מעסקת
מכירת המניות, ולתמוך בעדותו של בעל השליטה במערערת. 15. המערערת והדגישה שעד לאחרונה לא היו הראיות בידיה, ובעת דיוני ההוכחות טרם
עלה בידה להשיגן. כן חזרה והדגישה כי מדובר בראיות ייפשוטותיי כהגדרתה, תצהירים ספורים, שיישאו מספר עמודים מצומצם מאוד, המפריכות את הראיות שהוצגו בבית המשפט. לא מדובר לטענתה בראיות שיש בהן כדי להרחיב את יריעת המחלוקת בין הצדדים, או לפתוח חזית חדשה, שכן העדויות אינן מוסיפות טענות עובדתיות שלא נטענו מלכתחילה. הודגש כי אמנם דיוני ההוכחות הסתיימו, ואולם הסיכומים טרם הוגשו, כך שהעיכוב שייגרם בעטיו של קביעת דיון קצר נוסף יהיה
זניח.
16. לתמיכה בבקשה צורף תצהירו של בעל השליטה במערערת.
תגובת פקיד השומה
4 מתוך 9
לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
17. פקיד השומה התנגד לבקשה וטען כי למקרא הבקשה מתקבל הרושם שהסיבה
המרכזית להגשת הבקשה היא צירוף משרד עורכי דין נוסף לייצוג המערערת, בנוסף לרצונה של המערערת לידחות את הקץ’, באמצעות דחיית מתן פסק הדין. נטען שלא עלה בידי המערערת לשכנע כי יש לסטות מהכלל שלפיו יוגשו הראיות כמקשה אחת, וכי ניתנה למערערת יותר מהזדמנות אחת להגיש ראיותיה, בין היתר במתן הארכה
להגשת חוות דעת נוספת. 18. פקיד השומה טען כי הסוגיה שבה עסקינן היא סוגית מס משפטית בעיקרה, ועל כן
הסתייעו הצדדים בחוות דעת מקצועיות יותר מאשר בתצהירים עובדתיים, ובכול מקרה היה באפשרותה של המערערת להגיש תצהירים נוספים מלכתחילה. פקיד השומה הפנה לכך שהעדה מטעמו הגיש תצהירי עדות ראשית עוד ביום 311.2019., ועד לדיון ההוכחות שהתקיים בדצמבר 2019 עמד לרשות המערערת זמן די והותר
להגשת תצהירים נוספים. 19. פקיד השומה טען כי המערערת לא פירטה מדוע לא עלה בידה להגיש את התצהירים
המבוקשים קודם לכן, אף לא פרטה מהם התצהירים שאותם היא מבקשת להגיש, ועל כן לא ניתן לעמוד על הסיבה שבעטיה לא הוגשו אותם תצהירים קודם לכן, ומדוע נזכרה המערערת להגישם רק כארבעה חודשים לאחר שהיה עליה להגיש את סיכומיה.
תשובת המערערת
20. המעררת טענה בתשובתה כי מעבר למחלוקת המשפטית מדובר גם במחלוקת
עובדתית, ועל כן משנמצאו ראיות חדשות יש להתיר את הגשתן. נטען כי משך התנהלות ההליך אינה חורגת מההתנהלות בערעורי מס אחרים, וכי בהתאם להלכה הפסוקה ניתן להתיר הבאת ראיות חדשות על מנת להגיע לחקר האמת, גם לאחר סיום שמיעת הראיות.
דיון והכרעה
21. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי שיש לדחות את הבקשה. 22. סדר הבאת הראיות מוסדר בתקנה 158 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד- 1984
(להלן- ייתקנות סדר הדין האזרחייי), החלה בעניינינו מכוח תקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), התשל”ט- 1978.
5 מתוך 9
לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
23. תקנה 158 בתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי “התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו,
להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות”. 24. בהתאם לתקנה האמורה, מוטלת על הצדדים החובה להגיש את ראיותיהם כמקשה
אחת. על המבקש לסטות מכלל זה לשכנע את בית המשפט כי מתקיים בעניינו חריג המצדיק סטייה מסדרי הדין (ראו רעייא 2247/19 אחי תקומה בע”מ נ’ משולם ואח’ (מיום 283.19.); רע”א 2715/13 ורדה נ’ מנהל מקרקעי ישראל (מיום 2811.2013.);
רע”א 2948/15 חוסין נ’ רשות הפיתוח (מיום 17.2015.)). 25. אף שבית המשפט רשאי, על פי האמור בתקנה, להתיר הבאת ראיות מפריכות, הוא
אינו חייב לעשות כן. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, אין לתובע זכות מוקנית להבאת ראיות מפריכות בתום פרשת ההגנה, והדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר לא יתיר לעשות כן, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כגון כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, או במקרים יוצאי דופן שבהם נדרש הדבר על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה (ראו למשל רע”א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע”מ נ’ ש. פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע”מ (מיום 137.06.), והפסיקה המוזכרת שם; רע”א 686/13 עמיעד מערכות מים בע”מ נ’ טי
אס טי סינרג’י (מיום 173.2013.)). 26. בסקירת ההלכה הפסוקה ראוי להזכיר את דבריו של כב’ השופט נ’ סולברג ברעייא
8366/14 כרמלה דפני ואח’ נ’ עמותת אוהל רחל ואח’ (מיום 271.15.) (להלן- ייפרשת דפניי), שלפיהם “מן המפורסמות, כי ייהפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה” (ע”א 189/66 ששון נ’ “קדמה” בע”מ, בית חרושת למכונות ולציוד,פ”ד כ(3) 477,479 (1966)). עם זאת, הפרוצדורה גם איננה בגדר המלצה בלבד, כזו שברצותו יפעל בעל דין על-פיה וברצותו ישליכה ממנו והלאה (ע”א 103/71 נורדיה ני בכר, פייד כו (1) 320,325 (1972)). החלטות ביניים, כל עוד לא שונו, הן מחייבות. המתווה העקרוני, אשר נקבע לצורך בירור המשפט ביעילות ובשקיפות, מהווה נדבך חשוב במלאכת עשיית הצדק בין הצדדים, ואין להקל בו ראש. דיני הראיות אינם עניין של מה בכך. אכן, לא פעם ניתן להבליג, ולעתים אף ניתן לקבל בהבנה טעויות ידיוניות’ כאלה ואחרות,
6 מתוך 9
לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
בפרט כאשר קיימת אפשרות לרפאן על-ידי פסיקת הוצאות. אולם, מובן
כי לא תמיד יהא מוצדק וראוי לעשות כן”. 27. בענייננו לא עמדה המערערת בנטל המוטל עליה להצדיק את התקיימות החריג
המצדיק העתרות לבקשתה. 28. אף שהמערערת חזרה וטענה כי מדובר בראיות הזמה, לא מצאתי שאכן מדובר
בראיות הזמה’ או ראיות מפריכות’ כלשון התקנה, שכן לא הייתה בענייננו הפתעה מטיעוניו או מראיותיו של הצד שכנגד. עמדת פקיד השומה באשר לימענק הספקים’ וליזכות למענק ספקים’, שהוא בליבת המחלוקת בין הצדדים, הייתה ידועה למערערת עוד בדיונים בהשגה שהתקיימו בפני פקיד השומה, ולמעשה לא הייתה כל מניעה להגיש תצהירים מטעם הספקים עוד במהלך דיוני ההשגה האמורים, בשעה שפקיד השומה ערך ביקורת ותשאל, בין היתר, את נציגי הספקים. עמדת פקיד השומה הייתה ברורה גם בירור הערעור. תצהירה של עדת פקיד השומה, על צרופותיו, הוגש כאמור לבית המשפט עוד ביום 311.19.. העדה לא טענה במהלך חקירתה הנגדית טענה חדשה או מפתיעה לעומת טענותיה בתצהיר, כך שלכל המאוחר היה ידוע למערערת על עדות העדה בתאריך הגשת התצהיר. ככל שהיה בעדותה של העדה דבר מה שיש להזימו, כפי שנטען בבקשה, עמד לרשות המערערת זמן די והותר להגיש בקשה להתיר לה לצרף ראיות נוספות, במיוחד בשעה שבקשה שכזו אכן הוגשה על ידי המערערת, ובית המשפט נעתר לבקשה והתיר לה כאמור להגיש חוות דעת נוספת של רואה חשבון. (למותר לציין שתוצאת ההיתר שניתן למערערת להגשת הראיה הנוספת הייתה דחייה
ממושכת בבירור המחלוקת). 29. מעבר לדרוש אציין שלא מדובר בענייננו בראיה המתבקשת לשם ערעור מהימנותה
של העדה, ועל כן לא מתקיים גם הטעם האמור, שבהתקיימו עשוי בית המשפט
לשקול התרת הגשת עדות הזמה. 30. מדובר אפוא בבקשה להתיר הגשת ראיות נוספות, שאינן ראיות מפריכות, לאחר
סיום שמיעת הראיות. 31. בית המשפט המתבקש להתיר הגשת ראיות נוספות בתום שלב ההוכחות, בוחן את
השאלה מהו השלב שבו נודע למבקש דבר קיומה של הראיה החדשה, והאם היה בידיו
של המבקש לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר. 32. בבקשה נטען אמנם כי רק לאחרונה הביעו העדים את נכונותם להגיש תצהירים
לתמיכה בגרסתה של המערערת, ואולם מנגד, לא פורט בבקשה האם נעשה ניסיון, ולו ניסיון מינימלי, לבקש את התצהירים במועד שנקבע לכך, לפני הגשת כלל ראיותיה
7 מתוך 9
לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
של הנתבעת. ככל שנעשה ניסיון שכזה, לא הוברר מדוע לא הסכימו העדים להעיד בעבר, ומה גרם לשינוי בעמדתם. על פי הנטען מדובר בספקים ובגורמים מטעמם שנטלו חלק במשא ומתן עם המערערת, שזהותם הייתה בוודאי ידועה למערערת, וסביר להניח שלא הייתה כל מניעה מבחינתם להגיש תצהיריהם במועד, אילו היו
מתבקשים לעשות כן. 33. מדובר אפוא בראיות שדבר קיומן היה ידוע למערערת, והיא לא עשתה כל ניסיון
להגישן במועד שנקבע להגשת התצהירים, אף שלא הייתה כל מניעה מלהגיש את
התצהירים בד בבד עם הגשת כלל ראיותיה. 34. המערערת הדגישה בבקשה את חשיבותם של התצהירים לבירור האמת. בית המשפט
אכן בוחן בגדר שיקוליו את חשיבותה של הראיה לצורך גילוי האמת ולצורך הכרעה בתובענה (וזהו הטעם שבשלו התרתי בעבר למערערת להגיש חוות דעת של רואה חשבון מטעמה, חרף החריגה מהנחיותיו של בית המשפט באשר להגשת הראיות, והעובדה שלא הוגשה בד בבד עם הגשת כלל הראיות). בענייננו לא התרשמתי שמדובר בראיה כה חשובה, שיש בה כדי להטות את הכף ולהתיר את הבאת הראיה בשלב כה
מאוחר של ניהול ההליך, אף שקיומה היה ידוע בעבר. 35. חרף החשיבות שביקשה המערערת לייחס לאותם תצהירים, ולטענתה שהם מצויים
בלב ליבה של המחלוקת, אין זו התרשמותי לאחר ששמעתי את כלל הראיות שהובאו לפני. ראשית, סביר להניח שאילו אכן היה מדובר בראיות כה חשובות, לא הייתה המערערת ימכמינהי אותן בידיה, אלא הייתה מגישה אותן לפקיד השומה עוד בשלב ההשגה, ולכל היותר מגישה אותן עם כלל ראיותיה. שנית, המחלוקת בין הצדדים היא בעניין סיווג העסקה שבוצעה לצרכי מס, והיחס בין כללי החשבונאות, לרבות כללי ה-IFRS הרלוונטיים לענייננו, לבין הוראות פקודת מס הכנסה באשר לרכישת
נכסים, הפחתתם, וחישוב ההכנסה החייבת. 36. ככל מחלוקת בענייני מס, קיימת תשתית עובדתית העומדת ביסוד המחלוקת, ואולם
לאחר ששקלתי את המחלוקת בין הצדדים ובחנתי את מידת הרלוונטיות של העדויות המתבקשות, לא מצאתי שגלום בהן פוטנציאל להשפיע על תוצאות ההליך (ראו ההבחנות בפרשת דפני). לא שוכנעתי אפוא שמדובר בענייננו בתצהירים שחשיבותם לבירור המחלוקת כה מהותית עד שיש בה כדי להטות את הכף ולהתיר את תיקון הפגם הדיוני בשלב זה.
37. למותר לציין כי אף שהמערערת טרחה והדגישה כי מדובר בראיות פשוטות’, עצם
הבקשה הגורפת להגיש מספר בלתי מוגבל של תצהירים, מבלי לפרט את זהותם של
8 מתוך 9
לאאאא
קשר
אי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ 54050-01-18 יינות ביתן בע”מ נ’ פקיד שומה אשקלון
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
המצהירים, ומבלי לציין את מספר העמודים, אינה תומכת בטענה שמדובר בראיות פשוטות. הצורך להגיש תצהירים רבים, אשר יחייבו גם חקירה נגדית ממושכת, אינו תומך בפשטות הנטענת של הראיות המבוקשות, ולפיכך יש בהעתרות לבקשה כדי להכביד על ההליך ולסרבל אותו, באופן שאינו מוצדק בשלב זה של ההליך.
סיכום
38. אשר על כן אני דוחה את הבקשה. 39. סיכומי המערערת יוגשו תוך 30 ימים. 40. אני מחייבת את המערערת בהוצאות פקיד השומה בגין הבקשה בסכום של 15,000
ה.
ניתנה היום, י’ תמוז תשייפ, 02 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
יעל ייטב, שופטת
9 מתוך 9
