בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
לפני
כבוד השופטת יעל בלכר
המבקש
יצחק פנסו (החייב) ע”י ב”כ עו”ד אוריאל בן אסולי
נגד
המשיבים
1. יעקב ישראלי עו”ד (הנאמן) 2. כונס נכסים רשמי תל אביב 3. חרסה עיצוב ושיווק בע”מ (הנושה) הנושה ע”י ב”כ עו”ד אורלי גלמן
החלטה
לפניי בקשת החייב למתן הפטר.
רקע עובדתי 1. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 22/ 9 / 09 והושת עליו צו תשלומים בסך של 500 ₪ לחודש. ביום 10
/ 9 / 14 הוגדל צו התשלומים לסך של 1,000 ₪ לחודש. בדיון מיום 31 / 10 /10 הוכרז החייב כפושט רגל ומונה נאמן לנכסיו.
2. כפי שעולה מהדוייחות החייב היה בעליה של חברה שעסקה בייצור אמבטיות ומוצרים נלווים. בשנת 2006 התלקחה שריפה במפעל החברה והוא נשרף כליל לרבות כל הציוד והסחורה שהיו בו. המפעל לא היה מבוטח, שכן שהה מעבר לגבולות הקו הירוק. לטענת החייב זהו המקור לחובותיו.
3. מדויים המנהל המיוחד מיום 21
/ 10 / 10 ודוייחות נוספים שהוגשו לאחר מכן (להלן, למען הנוחות יכונו כולם: דו”ח המנהל המיוחד או הדו”ח, למעט אם תידרש הפניה מיוחדת) עולה, כי החייב יליד שנת 1955, נשוי ולו 3 ילדים בגירים שאינם סמוכים על שולחנו. בתחילת ההליך התגורר החייב בנפרד מבת זוגו, אך לאחר שחלתה בסרטן, שב להתגורר עמה. גם מצבו הרפואי של החייב אינו שפיר לאור המסמכים שהומצאו לנאמן. החייב עובד כיום כשכיר כ- 4 שעות ביום, אצל בנו בחברת א. ארונות אמבטיה בע”מ (החברה), שתחום עיסוקה דומה לחברה שהייתה בבעלותו של החייב, ומשתכר כ- 3,500 ₪ בחודש.
1 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
4. החייב הצהיר על חובות בסך כולל של כ- 2,200,000 ₪ ל-23 נושים שונים ונפתחו כנגדו 18 תיקי הוצאה לפועל. תביעות החוב שהוגשו אושרו על סך כולל של כ- 480,000 ₪. הנאמן מציין כי חלק גדול מנושיו של החייב קיבלו דיבידנדים על חשבון החובות במסגרת תיק הפשיר של שותפו של החייב.
5. הנושה הגישה תביעת חוב בסך של 425,501 ₪ בדין רגיל, שאושרה בחלקה (הגדול). הנושה הגישה ערעור על הכרעת החוב ( 63932- 11 – 17 ) ולאחר שתוקנה, הגישה ערעור גם על הכרעת החוב המתוקנת (עש”א 64012- 01 – 19 ). במוקד המחלוקת הפחתה בסך של 146,008 ₪ שביצע הנאמן מסכום התביעה המאושר, בשל תקבולים שהתקבלו בידי הנושה בתיק פשייר של שותפו של החייב (הופחת של של 146,008 ₪ מתוך הסך הכולל של 202,789 ₪ שהתקבל אצל הנושה).
לעניין נכסי החייב צוין כי סך של כ- 46,000 ₪ שהחייב היה זכאי לו מעיזבון אביו, הועבר לקופת הפשייר. לחייב לא היה חלק בעיזבון אימו. כספי קרן השתלמות בסך של כ- 17,000 ₪ הועברו אף הם לקופת הפשייר. דירת המגורים של החייב ואשתו התקבלה בידה של האישה בירושה מהוריה ורשומה על שם אישתו בלבד. עוד צוין כי נכס אחר שבו התגורר החייב ביהוד נמכר בשנת 1990 (כ- 19 שנים לפני מתן צו הכינוס). הוגשו תצהירי החייב בעניינים אלה.
החייב נחקר מספר פעמים (באוקטובר 2010, פעמיים באפריל 2016 וכן פעם נוספת לאחר הדיון האחרון). נחקר גם בנו של החייב. התקיימה גם חקירה פרטית על מנת לבדוק את החשד כי העסק שבו עובד החייב אינו של בנו אלא של החייב. לפי הדו”ח החקירה לא הצביע כי החייב הוא הבעלים של העסק.
8. בחלוף למעלה מ- 6 שנים ממועד צו הכינוס, ביום 2
/ 2 / 16 הגיש החייב בקשה למתן הפטר. לאחר השלמת מסמכים על ידי החייב וחקירה ובדיקה שביצע הנאמן, באופן גלוי ובאופן סמוי – הגיש הנאמן ביום 4
/ 5 / 17 הודעת עדכון ובקשה לקבוע מועד לדיון בהשתתפות הנושים לצורך מתן הפטר לחייב; תוך הסכמה עם החייב, כי החייב יקבל הפטר בכפוף לתוספת סך של 230,000 ₪ בסיוע בני משפחתו, בתוך פרק זמן קצר. זאת, בנוסף לסכומים שהצטברו בקופת הכינוס (כיום עומדים על סך של כ- 156,000 ₪).
9. בהמשך לכך, נקבע דיון בבקשה. מועד הדיון נדחה מעת לעת מטעמים שונים. תסקיר משלים של הנאמן הוגש לקראת הדיון שאמור היה להתקיים ביום 28/ 3 / 19 ולקראת הדיון שהתקיים בסופו של דבר, ביום 14/ 11 / 19 .
2 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
80 % ). להזכיר, חלק גדול מנושיו של החייב זכו לתשלום חלק מהחוב כדיבידנד בתיק הפשייר של שותפו של החייב. בסופו של דבר, התנהל החייב בהליך בצורה תקינה ולא נמצאו תימוכין לטענה שמדובר בחברה של החייב. ההצעה לתוספת תשלום, סבירה והוגנת גם כלפי הנושים (ואף למעלה מכך) ויש בה גם כדי לגלם את שיירי הספקות שנותרו בעניינים הנזכרים. כאמור לעיל, מדובר בהליך פשייר שראשיתו כבר בשנת 2009, המתנהל למעלה מ-10 שנים, החייב שיתף פעולה כנדרש, מסר מסמכים ותצהירים, התייצב לחקירה מספר פעמים, גם בנו התייצב לחקירה. דומה כי הגיעה העת לסיים את ההליך ולאפשר לחייב לחזור למסלול חייו. הדיון בבקשת ההפטר אף הוא התקיים זה מכבר, בחודש נובמבר 2019, ומאז מחכה החייב להכרעה בעניינו.
45. עמדת הכנייר אף היא תומכת במתן הפטר לחייב בכפוף לתוספת המוצעת. זאת נוכח משך
הזמן הארוך שחלף מאז פתיחת ההליך, הדיבידנד המכובד שישולם לנושי החייב, העובדה כי הטענות המועלות על ידי הנושה נבדקו על ידי הנאמן ולא נמצא בהן ממש ומכל מקום עניינן בנכסים שאינם מוחשיים ועל מנת לממשם תידרשנה פעולות משפטיות שונות. לדברי הכנייר עמדת הנאמן סבירה ואין מקום להתערב בשיקול דעתו.
46. עמדה זו מקובלת עלי. בהתאם לפסיקת בית משפט העליון ככלל, בית המשפט לא יחליף את
שיקול הדעת של בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון בשיקול דעתו שלו, אלא אם מצא כי נפל פגם מהותי בדרך הפעלת שיקול הדעת, למשל אם סטה בעל התפקיד באופן קיצוני מחובתו למצות את הדרכים להשגת התמורה הראויה או הפר את חובת תום הלב החלה עליו (עייא
1267 / 16 בלו סקאי ליסינג תפעולי בע”מ נ’ מיטבית סיבל באר-שבע 1995 בע”מ (בכינוס נכסים) מיום 1
/ 8 / 16 ; ע”א 509 / 00 לוי נ’ ברכה פייד נה(4) 410). כעמדת הכנייר אף אני איני סבורה, כי ניתן לומר שנפל פגם מהותי בדרך הפעלת שיקול דעתו של הנאמן, או כי הנאמן סטה מחובתו למצות את הדרכים להשגת התמורה הראויה או הפר את חובת תום הלב החלה עליו. כמפורט לעיל, הנאמן נקט פעולות רבות לשם מימוש נכסיו של החייב, ופעל רבות, במשך 10 השנים בהן מתנהל ההליך, להעמיק הבירורים בעניין נכסיו של החייב וטענותיה של הנושה.
47. מכל אמור, יש, אפוא, לקבל את המלצת הנאמן והכנייר להורות על מתן הפטר.
48. כאמור לעיל, הצעת החייב שעומדת על הפרק משנת 2017 היא, כי בכפוף להפקדת הסך של
230,000 ₪ בקופת הכינוס יינתן לו הפטר מחובותיו. בדיון שהתקיים ביום 14
/ 11 / 19 ביקש כי התשלומים ששילם מינואר 2017 ועד מרץ 2019,27 תשלומים המסתכמים לסך של
27,000 ₪ – יקוזזו מהסכום שעליו להוסיף לקופת הכינוס לצורך מתן ההפטר.
11 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
הנאמן השאיר לשיקול דעת בית המשפט. הכנייר הסכים לזקוף לזכותו 10,000 ₪ מתוך הסכום האמור, כך שלצורך מתן ההפטר יהיה עליו להוסיף סך של 220,000 ₪ לקופת הכינוס, תוך 180 ימים. כאמור, גם לאחר הגשת בקשת הנושה לצירוף ראיות, עמדו הנאמן והכנייר על המלצתם כפי שבאה בדיון במעמד הצדדים, בדבר סיום ההליך.
49. נוכח כל המפורט לעיל, מצאתי לקבל המלצה זו. שיש בה משום איזון ראוי בין השיקולים הצריכים לעניין לנוכח התמשכות ההליכים, שבנסיבות העניין כמתואר, אין מקום לזקוף אותה במלואה לחובתו של החייב.
סוף דבר 50. החייב יוסיף לקופת הכינוס סך של 220,000 ₪, בתוך 180 ימים. ניתן להקדים התשלום. עם ביצוע התשלום כאמור, יגיש הנאמן פסיקתא לחתימה לשם מתן הפטר חלוט. אני פוטרת את החייב מהגשת דוחות אלא לפי דרישה. שכר טרחת הנאמן, הוצאות ואגרת השגחה ישולמו בתום ההליך לפי התקנות ונהלי הכנייר.
המזכירות תדוור לצדדים ניתנה היום, ו’ ניסן תשייפ, 31 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
יעל בלכר, שופטת
12 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
10. אציין כי הנושה הגישה מספר פעמים את התנגדותה בכתב (שחוזרת על עצמה) למתן הפטר לחייב בהוספת הסך של 230,000 ₪ המוצע תוך שהיא עותרת לתשלום 100 אחוז דיבידנד בצירוף הוצאות ההליך או לביטול ההליך. התנגדות בכתב הוגשה ימים ספורים קודם לדיון שהיה הקבוע ליום 16
/ 4 / 18 (דיון שנדחה) וקודם לדיון שנקבע ליום 28/ 3 / 19 (הוגשה ביום 25 / 3 / 19 ). הנושה חזרה על טענותיה גם בדיון.
11. כאמור, ביום 14
/ 11 / 19 התקיים דיון בבקשת החייב למתן הפטר. בסופו, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, קבעתי כי החלטה תישלח לצדדים. טרם יבשה הדיו על ההחלטה, ביום
17 / 11 / 19 , הגישה הנושה ייבקשה בהולה למתן שהות להגיש ראיות נוספות שהגיעו לידיה לאחר הדיוויי וביום 24
/ 11 / 19 , הגישה הנושה בקשה לצירוף אותן ראיות.
12. על פרק, אפוא, המלצת הנאמן, שבה תומך הכנייר, ליתן לחייב הפטר בכפוף לכך שהחייב יוסיף לקופת הכינוס עוד סך של 230,000 ₪ בתוך 90 ימים, בנוסף לסכומים שהצטברו בקופת הכינוס (בסך של כ- 156,000 שייח), וההתנגדויות מצד הנושים. אזכיר כי תביעות החוב הוכרעו על סך של כ- 480,000 ₪. יצוין כי החייב ביקש לזקוף את התשלומים ששילם לקופת הכינוס עיית התוספת הנייל.
טענות הצדדים
טענות הנושה 13. לטענת הנושה בתגובתה לבקשת החייב למתן הפטר, היה על הנאמן לבדוק באופן מדוקדק
יותר את זכויותיו של החייב בבית המגורים, שכן ישנן אינדיקציות רבות לכך שגם לחייב זכויות בנכס זה. אף אין לקבל את טענותיו של החייב בקשר למכירתו של נכס נוסף וסביר כי חלק מתמורת המכר נותרה בידיו של החייב. הנושה מעלה הנושה טענות אף ביחס לחלקו הנטען של החייב בעיזבונות הוריו המנוחים.
14. עוד טוענת הנושה כי בניגוד לטענת החייב, שלפיה הוא עובד כשכיר אצל בנו בחברה, בפועל החייב הבעלים והמנהל האמיתי של החברה ולמצער, החייב ובנו יחד. אף הנאמן חשד שאלה הם פני הדברים ועל כן שלח חוקרים פרטיים לחקור בדבר. לטענת הנושה, הנאמן התרשם כי החייב אינו דובר אמת והוא זה שמנהל בפועל את פעילות החברה, אלא שלא פירט בדויית שהגיש לבית המשפט את ממצאי החקירה. בנוסף, החייב עובד 8 שעות ביום, ולא 4 שעות ביום כטענתו ואף לא הציג כל תעודה רפואית עדכנית המגבילה אותו ל-4 שעות עבודה ביום. ממצאי החקירה הפרטית שביצע הנאמן העלו כי החייב אכן עובד יותר מ-4 שעות ביום, אך גם ממצאים אלה לא פורטו בדויים שהגיש הנאמן לבית המשפט.
3 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
טענות החייב 15. לטענת חיים, הוא מצוי בהליך מזה שנים רבות ואך בשל ההליכים השונים שהגישה הנושה
התארך ההליך בעניינו יתר על המידה, תוך שנגרם לו עינוי דין של ממש. זאת על אף שבסופו של ההליך תהיה הנושה זכאית להיפרע מדיבידנד בשיעור המגיע לכדי 85
% מחובו של החייב כלפיה. לטענת החייב, תקופה ארוכה מתוך חייו הוא מצוי בהליך הפשייר, כשכל חטאו נבע משריפה שפרצה במפעל שניהל ללא כיסוי ביטוחי וללא הכרה בפעילות פרייע שהייתה יכולה לזכות אותו בתשלום הולם. במהלך ההליך לקה החייב בשני התקפי לב והפך לנכה.
16. עוד ציין החייב כי נוכח הזמן שחלף מאז שהציע את הצעתו, בשל ההליכים בהם נקטה הנושה, אשר במהלכו המשיך הוא לשלם את התשלומים החודשיים לקופת הכינוס, יש להורות כי הסכום ששולם על ידו לקופת הכינוס מאז הציע את הצעתו לשם מתן הפטר יקוזז מהסכום של 230,000 אותו הציע להוסיף לקופת הכינוס.
17. לטענת החייב, אין ממש בטענותיה של הנושה, הזכויות בבית המגורים שייכות לאשתו בלבד (מדובר בבית שהתקבל בידי האישה בירושה); לא נותרה בידיו כל יתרה מכספי המכירה של הנכס ברח’ יאקובסקי 4 ביהוד, שכן עסקת המכר התרחשה כבר בשנת 1990, לפני כ-30 שנה; הוריו היו קשיי יום וחלקו בעיזבונותיהם תואם את הצהרותיו. אשר לבעלות בחברה טוען החייב, כי כיום הוא בן 65, קרוב לגיל פנסיה, נכה ומוגבל ביכולתו לעבוד מזה כעשר שנים. משכך, עובד הוא 4 שעות ביום בלבד, בהתאם למצבו הרפואי, בחברה שבבעלות בנו. לכך ניתן למצוא אסמכתאות בחקירת החייב בלשכת ההוצאה לפועל, אשר התקיימה כ-3 שנים בטרם נפתח הליך הפשייר. לטענתו, אינו מעורב בהנהלת החברה וכל תפקידו כעובד שכיר מתמצה בסיוע של כמה שעות מאב לבן.
18. לטענת החייב, הנושה היא שפועלת בחוסר תום לב, שעה שהיא מסתירה מבית המשפט כי כבר גבתה סכום של כ- 120 ,
000 ₪ בדרך של המחאת זכויות מהחייב אליה, בטרם שנפתח הליך הפשייר.
עמדת הנאמן 19. כאמור, לאחר שהגיש החייב את בקשתו למתן הפטר ולאחר ביצוע חקירות נוספות על ידי
הנאמן והשלמת מסמכים מצד החייב, הוסכם בין החייב לנאמן כי כתנאי להפטר יוסיף החייב לקופת הכינוס סך של 230,000 ₪ בתוך פרק זמן קצר. לשיטת הנאמן, החייב מציע הצעה כספית אשר לוקחת בחשבון את הספקות שהועלו בעניינו ויש לקבל את הצעתו ולהעניק לו הפטר מותנה מחובותיו. החייב נחקר במשרדיו 3 פעמים, אף בנו נחקר ונערכה
4 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
בעניינו גם חקירה סמויה בכיסוי, אשר לא הצביעה על כך שהחייב הוא הבעלים של החברה. בסופו של דבר, והגם שאינו משוכנע לחלוטין בהסברי החייב לעניין מקום עבודתו ומיצוי יכולת השתכרותו, ראוי לזכור כי הוצגו בנושא מסמכים רפואיים לרבות אישור מרופא תעסוקתי שלפיו הוא מסוגל לעבוד 4 שעות ביום בלבד; וממילא אין מידע פוזיטיבי שיש בו כדי לסתור את גרסת החייב. לשיטתו, התוספת הכספית המוצעת על ידי החייב מצדיקה את קבלת ההצעה ויש בה להשיב לקושי האמור.
20. כמפורט בדויים, החייב עובד כיום כשכיר אצל בנו בחברה אשר עוסקת באותו התחום שבו
עסק החייב בטרם הוכרז כפושט רגל. לשיטת החייב, בשל מצבו הרפואי הוא עובד כ-4 שעות ביום ומשתכר בממוצע כ- 3,500 ₪ לחודש בלבד. לדברי הנאמן, ככלל הוא מתייחס בספקנות למצב שבו חייב עובר לעבוד כשכיר בעיסוק שבו היה בעלים עצמאי, בעיקר כשהמעביד הוא קרוב משפחתו והשכר המוצהר שהוא זוכה לו נמוך. עם זאת, החייב הציג לו אישור מרופא תעסוקתי שלפיו הוא מסוגל לעבוד 4 שעות ביום בלבד. כמו כן, בנו של החייב נחקר אף הוא, ומסר כי הוא הבעלים האמתי של החברה, אביו המבוגר מסייע לו כמיטב יכולתו, אך הבן עושה עמו חסד בהעסקתו. לפי התרשמות הנאמן, בנו של החייב מעסיק את אביו על מנת לסייעו לו כלכלית ועל מנת שהחייב לא יישב בחיבוק ידיים בביתו.
21. בדויים המשלים חזר הנאמן על המלצתו ומסקנותיו ופירט כי תביעות החוב הוכרעו לסך של
482,550.58 ₪, בקופת הפשייר מצוי סך של 156,000 ₪, כאשר החייב יוסיף עוד 230,000 ₪. הנאמן מציין עוד כי חלק גדול מהנושים זכו כבר לתשלום חלק מהחוב כדיבידנד בתיק הפשייר של שותפו של החייב. אעיר כי בדויים זה ציין הנאמן כי נראה שלזכות החייב סך של65,000 ₪ בחברת ביטוח איילון שניתן לממש לטובת קופת כינוס, אך כפי שמסר בדיון, התברר כי מדובר בכספים מוגנים.
הדיון 22. בדיון מיום 14
/ 11 / 19 התייצבה גם הנושה יבוא ושיווק גוונים בע”מ (גוונים), שהצטרפה לעמדת הנושה, שלפיה עולה חשד כי החייב הוא הבעלים של החברה; וכי היה על הנאמן להעמיק החקירה בנושא זה כמו גם בנושא זכויותיו של החייב בבית המגורים. בנסיבות העניין, טענה גוונים, כי רב הנסתר על הגלוי ועולה חשש בדבר תום ליבו של החייב ועל כן, אין מקום לקבל את הצעתו ויש לאפשר לנושים לקבל 100
% מחובות החייב כלפיהם או לבטל את ההליך.
5 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
23. הנושה טענה במהלך הדיון, כי מידע שמסרה לנאמן לא נחקר, שהתסקיר שהוגש על ידו לקוני, אינו מסיר את הספקות שעלו ביחס לחייב ואינו מתייחס לטענות הנושה. לדבריה, אף הנושה שלמה בן עמי הצטרף לדבריה וביקש ממנה לטעון גם בשמו.
24. החייב חזר וביקש לאשר את התוכנית ולאפשר לחייב לסיים את ההליך, לאחר שגם מסר לנאמן את כל המסמכים ואת כל המידע שהתבקש ממנו. עוד ציין החייב כי מבירור שערך עם הנאמן עלה כי לכל היותר שווי זכויותיו הנטענות בדירת המגורים עומד על סך של
200,000 ₪ וממילא הוא מציע להוסיף לקופת הכינוס סכום גבוה מסכום זה (אעיר כי לא מצאתי שהנושה התייחסה לנקודה זו). החייב ציין כי ההצעה הוצעה כבר בשנת 2017 ומאז עברו כ-3 שנים כאשר גם הנושים אינם זוכים לקבל את הדיבידנד, בעוד הנושה פועלת לעכב כל הליך אפשרי.
25. עמדת הכנ”יר – לאחר שהשמיעו הצדדים טענותיהם, הביע הכנייר עמדתו כי יש להתבונן בתיק בהקשר הנכון ויש מקום לאשר את ההסכמות וליתן לחייב הפטר בכפוף לתוספת הסך של 230,000 ₪ כמוצע. לעמדת הכנייר, התיק מתנהל מזה כ- 10 שנים כאשר הדיבידנד שיתקבל עומד על שיעור מכובד. הוצגו לבית המשפט מספר דוייחות של הנאמן, שבדק את טענות בייב הנושה והפעיל את שיקול דעתו המוקנה לו בתוקף תפקידו. הטענות ביחס לנכסי החייב הן ביחס לנכסים לא מוחשיים, שדרושות פעולות משפטיות על מנת להקנותם לקופת הכינוס, אם בכלל יש בידו זכויות כאמור, לא נמצא פגם שיקול דעתו של הנאמן, שהוא סביר ואין מקום להתערב בו. ביחס לנכס ברחוב מוהליבר למשל מדובר באירועים מסוף שנות ה 80 תחילת שנות ה- 90.
26. כאמור, בתום הדיון ולאחר ששמעתי את הצדדים, קבעתי כי החלטה תישלח לצדדים.
ההתפתחויות לאחר הדיון – בקשת הנושה להוספת ראיות 27. במהלך הדיון הציג הנאמן לנושה את דויית החקירה הסמויה שהתנהלה בעניין החייב
והחברה. כאמור לעיל, לאחר הדיון הגישה הנושה בקשה לצירוף ראיות. במסגרת הבקשה טענה הנושה, כי מתוך דויית החקירה למדה שהחוקר הפרטי שוחח עם עובד של החברה, מר יכיני, שאמר שהחייב אינו עובד עוד בחברה. בעקבות זאת פנתה הן אל החוקר והן אל מר יכיני ולדבריהם החברה הועברה לבנו של החייב ייבקומבינהיי; החייב הוא שמנהל בפועל את החברה; החייב עובד בחברה לאורך כל שעות היום ועוד. משכך, ביקשה הנושה להתיר לה להגיש תצהיר מטעמם של מר יכיני ושל עובד נוסף בחברה, מר עימאד לוטפי ג’באל.
6 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
28. החייב טען בתשובה, כי פנייתה של בייב הנושה לחוקר הפרטי היא עבירה חמורה, שעה שהציגה עצמה כמי שעובדת במשרדו של הנאמן ומשכה אותו לומר את שליבה היה חפץ לשמוע ולא את ממצאיו הברורים כפי שהועלו בדו”ח החקירה, שלפיהם אין קשר בין החייב להנהלת החברה. בדומה ביצעה הנושה שיחה אסורה למר יכיני בניסיון לקבל ממנו פרטים, ללא הרשאה מהנאמן או מבית המשפט.
29. לטענת החייב, הטענות המועלות על ידי הנושה עתה, אשר לטענתה מגובות בדברי החוקר ובתצהירים שברצונה להגיש, אינן תואמות את המציאות, שלפיה החברה הוקמה על ידי בנו ולא הועברה לו ייבקומבינהיי.
30. אשר למר יכיני, לטענת החייב, מדובר במי שהיה בעבר חוקר פרטי בעצמו, הורשע בעבירות חמורות של השגת גבול, תקיפה ואלימות ואף ריצה עונש מאסר בפועל, כך שאין ליתן אמון בגרסתו. עבודתו של יכיני בחברה הופסקה על רקע סכסוך עבודה שהתרחש בינו לבין החברה, בגינו הגיש מר יכיני תביעה כנגד החברה לבית הדין לעבודה. לטענת החייב, מר יכיני איים על ילדיו לא פעם כי ינקום בהם ויציג גרסה שקרית ביחס לחייב בפני הנאמן, על מנת לפגוע בהליך הפשייר, בניסיון לסחוט אותם ואת החברה לשלם לו את הסכום המופרז שתבע מהחברה. בתביעה בבית הדין לעבודה נמצאה גרסתו של מר יכיני שקרית ומופרכת לחלוטין ובסופו של דבר הסתיים ההליך בפשרה שבמסגרתה הסכים לקבל פחות משליש מהסכום שתבע. החייב מציין כי הוא עצמו לא לקח כל חלק בהליך זה, שכן אינו קשור להנהלת החברה. האסמכתאות שצירף מר יכיני עצמו במסגרת ההליך שהתנהל בבית הדין לעבודה מלמדות, כי הוא ראה בילדיו של החייב כמנהלי החברה. לטענת החייב, רצונו של מר יכיני יילנקום” בו הוא הסיבה היחידה לתצהיר השקרי שנתן לטובת הנושה.
31. הנאמן השיב אף הוא לבקשה וטען, כי לקראת הדיון הכין תסקיר משלים במסגרתו הסתמך, בין היתר, על דויים חקירה בכיסוי שהוכן לבקשתו. הדויים תאם את גרסת החייב שהחברה בה הוא עובד היא בבעלות בנו ואין לחייב בעלות בה וכן, את גרסת החייב לעניין היקף משרתו. לשיטת הנאמן, מרבית הדברים המועלים בבקשת הנושה לצירוף ראיות אינם חדשים וכבר אוזכרו בדיון, אולם הנושה מבקשת להסיק מהם מסקנות שונות.
32. מתשובת הנאמן עולה, כי שוחח עם החוקר בנושא והלה טען כי בייכ הנושה הטעתה אותו לסבור שהיא עובדת עם הנאמן או במשרדו. לעניין תוכן דבריו בשיחה מסר החוקר, כי דבריו לבייב הנושה בעניין ייהקומבינהיי נאמרו באופן כללי לסיטואציות מסוג זה ולאו דווקא לעניינו הספציפי של החייב.
7 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
33. אשר לשני העובדים שאת תצהיריהם מבקשת הנושה לצרף טוען הנאמן, כי מדובר בשני עובדים שעבודתם בחברה הופסקה בנסיבות של סכסוך ועל כן יש להתייחס לדבריהם בזהירות המתבקשת. בהתייחס למר יכיני הוסיף הנאמן, כי בזמנו הוא שוחח עמו ודבריו היו שונים. מר יכיני דווקא אישר שהחברה שייכת לבנו של החייב וכי החייב עובד במשרה חלקית בלבד. גם מטעם זה יש להתייחס לדבריו בספקנות. בנוסף, לשיטת הנאמן, מר יכיני נוטר לחייב טינה על כך שלא תמך בו בבחירות המקומיות לעיריית יהוד.
34. יתר על כן, בעקבות הבקשה לצירוף ראיות זימן הנאמן את החייב לחקירה נוספת בפניו. טענות הנושה בבקשה לצירוף ראיות הועלו בפני החייב ונתקבלו ממנו הסברים הולמים. לדבריו, עיקרו של דבר הוא כי לא נמצאה זיקה הקושרת את החייב לבעלות בחברה של בנו למרות שברור שהחייב תורם לחברה בעבודתו. הטענות שהחברה היא של החייב לא הוכחו. אף פורמאלית החברה הוקמה מראש על שם בנו של החייב. החייב הציג פניות של מר יכיני אל בנו ובתו בעניינים הכרוכים בניהולה של החברה. אשר להיקף המשרה של החייב מציין הנאמן, כי דברי החייב שלפיהם הוא עובד באופן חלקי בלבד מקובלים עליו והחייב אף הציג חוות דעת רפואית לעניין זה.
35. סוף דבר: הנאמן סבור, כי יש מקום לאשר את ההמלצה. לא נתגלו בעקבות הטענות הנוספות שהעלתה הנושה נכסים נוספים שמהם ניתן להיפרע. מסקנת הנאמן כי החברה הרשומה על שם בנו של החייב אכן שייכת לבן, לא הופרכה. אף אם הוצגו ספקות בנושא אין בהם כדי להצדיק שינוי מהמלצת הנאמן, אשר כפי שכבר הובהר, היא לוקחת בחשבון אף את החשדות שהועלו כלפי החייב.
36. הנושה הגישה תגובה לתשובות החייב והנאמן תוך שחזרה על טענותיה. לטענתה הנאמן לא תמך את תשובתו באסמכתאות מתאימות ואף לא חקר את נותני התצהירים. כמו כן, החייב צירף תצהירים לתמיכה בתשובתו והנושה מבקשת לחקור את המצהירים מטעמו. לא מצאתי לפרט שוב את מלוא הטענות מפאת קוצר היריעה.
37. הכנייר הגיש אף הוא עמדתו לבקשת הנושה והצטרף לעמדת הנאמן. לשיטתו, למרות החשדות הטבעיים שעלו במסגרת תיק זה, חקירות הנאמן, אשר התבססו הן על דויים חוקר פרטי והן על חקירות שביצע הנאמן בעצמו, ונערכו משך זמן לא מבוטל, לא הוכח עד היום כי רישום בן החייב כבעלים של החברה משמש אך ככסות לחייב, אף על פי שעל פני הדברים לא יכולה להיות מחלוקת כי החייב, בשל העובדה כי עסק באותו תחום בעבר והקשר המשפחתי, תורם לחברה בעבודתו. הטענות שמעלה הנושה אינן טענות שנטענות עתה לראשונה, אלא טענות שהובאו לידיעת הנאמן עוד בטרם הדיון, עלו במסגרת דויים החוקר
8 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
ובמסגרת הדיון ומשכך דומה כי אין בהן ממש כדי לשנות מהמלצת הצדדים בדיון. אשר למידע החדש שעולה מהבקשה, כמפורט בתגובת הנאמן, נערכה לחייב חקירה נוספת בעקבות מידע זה, ולאחריה לא מצא הנאמן כי יש לשנות מעמדתו. עוד מציין הכנייר, כי בניגוד לנטען בתגובת הנושה לתשובות החייב והנאמן, בידי הנאמן אסמכתאות לכך שהחברה הוקמה על ידי בנו של החייב.
38. לפיכך ולנוכח כל האמור לעיל, מאחר ומלוא המידע אשר הובא בגדר התצהירים אותם מבקשת הנושה להגיש בחלקו היה ידוע ובחלקו נבדק לאחר שהתקבל במסגרת חקירה נוספת שערך הנאמן, משהנאמן לא מצא לשנות מהמלצתו ונוכח משך הזמן שמתנהל ההליך והסכום המוצע כתוספת לקופה, אשר יש בו במידה מסוימת כדי לבטא את הספקות שעלו – שב גם הכנייר על המלצתו כפי שהובאה במסגרת הדיון, למתן הפטר לחייב בכפוף לתוספת המוצעת.
דיון והכרעה 39. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בכתב ובדיון, מקובלת עלי עמדת הכנייר, אשר מצדד
בעמדת הנאמן, ומטעמיו של הבנייר. סבורני כי יש לקבל את הסכמות החייב והנאמן, וליתן לחייב להפטר. הכל כמפורט להלן.
40. כפי שציין הכנייר, הטענות שמעלה הנושה בבקשתה, קרי הטענות בדבר בעלותו של החייב בחברה והיקף עבודתו, אינן טענות חדשות אלא טענות שכבר נבדקו על ידי הנאמן, הובאו במסגרת תסקירו המשלים וכן הועלו בדיון שהתקיים בפני בית המשפט. משכך, ולאור הבדיקה הנוספת שנעשתה לאחר שהוגשה הבקשה להגשת ראיות נוספות, אין בהן כדי לשנות מהמלצות הנאמן והכנייר בדיון. כאמור, לאחר הגשת הבקשה לצירוף ראיות זימן הנאמן את החייב לחקירה נוספת, נוכח הטענות המועלות בבקשה. אף לאחר החקירה הנוספת, לא מצא הנאמן לשנות מהמלצתו. זאת, בנוסף לבדיקות ולחקירות שנעשו קודם להגשת הבקשה להגשת ראיות נוספות, לרבות חקירה באמצעות חוקר פרטי שנעשתה לפי בקשת הנאמן.
41. בנסיבות אלה, משעה שהליך הפשייר נמשך כבר למעלה מ-10 שנים וגם בשים לב לתוספת המוצעת לקופת הכינוס ולדיבידנד הצפוי – אין מקום להאריך את ההליך עוד ועוד ואין להורות כעת על פתיחתו של מעיון הליך הוכחות, כמבוקש ע”י הנושה לצורך חקירת החייב על תצהירו וכיוצייב; ואני דוחה בקשה זו. למותר לציין כי במסגרת הליך הפשייר הבדיקה והחקירה מבוצעת ככלל, על ידי בעל התפקיד, ולא כהליך של ניהול הוכחות וחקירות בבית המשפט. יתר על כן, מטרתו של הליך הפשייר היא, כידוע, גם לאפשר לחייב לפתוח דף חדש.
9 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
פש”ר 2664 – 09 פנסו נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב ואח’
משכו של ההליך הוא שיקול רלבנטי וחשוב בתהליך השיקום הכלכלי. הדברים אף מקבלים משנה תוקף לאור חוק חדלות הפירעון, אשר לפי פסיקת בית המשפט העליון, רוחו שורה גם על הליכים המתנהלים לפי הפקודה. אכן הגיעה העת לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו. ייתכן שניתן היה לעשות עוד בדיקות וחקירות, אך מעבר לכך שכל הליך משפטי צריך להתנהל בגבולות סבירים של זמן (על התכליות שעומדות ביסוד הדבר), יש גם לשים קץ וגבול של סבירות והגינות לחקירות ולבדיקות, כלפי החייב. אף סבורני כי אין תועלת של ממש, אם בכלל, לנושים בהמשך החקירות והבדיקות תוך הארכת משכו של הליך זה ודחיית חלוקת הדיבידנד. הנאמן בתיק זה עשה עבודתו נאמנה, חקר ובדק נוספות ואין מקום להתערב בשיקול דעתו. מקובלת עלי גם עמדת הנאמן לפיה המשך בירור וחקירות כרוך בעלויות נוספות וזמן שעלולים לפגוע בנושים.
42. הטענות העיקריות עליהן מתבססת הבקשה לצירוף ראיות הן ראיות בדבר היקף עבודתו
באמצעות חקירה בכיסוי, ואף נבדקו על ידו פעם נוספת לאחר הגשת הבקשה. למעט התצהירים אותם מבקשת הנושה לצרף (שאין בהם בנסיבות העניין לשנות מהמסקנה) – אין היא מציגה כל ראיה פוזיטיבית בדבר בעלותו הנטענת של החייב בחברה או בדבר היקף משרתו. מנגד, כפי שעולה מתשובת הנאמן, החייב הציג לו אישור רפואי שלפיו אין ביכולתו לעבוד למעלה מ-4 שעות ביום וכן, מסמכים שמהם עולה כי בזמן אמת מר יכיני לא ראה בו כבעלים של החברה. אוסיף על כך את הסכסוך המשפטי כנזכר בטענות החייב ובעמדת הנאמן, שאין בו (בלשון המעטה) כדי לתרום למשקל התצהירים; ובוודאי שאין לבסס עליהם, בשים לב לכלל הנסיבות, מהלך של פתיחת התיק מחדש.
43. כפי שעולה מתשובת הנאמן לבקשה לצירוף ראיות ולאחר עיון בראיות, ממילא לא נתגלו ראיות שמצדיקות חקירה ובדיקה נוספת, מעבר לבדיקה שכבר נעשתה ע”י הנאמן אחרי שהוגשה הבקשה ולאורה. למותר לציין, כפי שהדגיש גם הנאמן, כי אין בטענות כדי להצביע על נכסים נוספים שמהם יוכלו נושיו של החייב להיפרע. מדובר באותה טענה, כי החברה היא חברה של החייב, שעל אף הספקות, לא נמצאו לה תימוכין ממשיים. מקובלת עליי גם העמדה כי ממילא בסכום שהוצע להוסיף ובסכום שיעמוד בסך הכל לחלוקה לנושים בסופו של יום, יש בנסיבות העניין גם כדי להביא בחשבון את הספקות הללו ביחס לחברה וכן ביחס לדירת המגורים.
44. מהטעמים שצוינו לעיל, אני דוחה גם את טענת הנושה כי יש להתנות את ההפטר בדיבידנד של 100 אחוז נטו או להורת על ביטול ההליך. כאמור, הדיבידנד שיקבלו הנושים ובפרט, הנושה, שהיא הנושה הגדולה ביותר של החייב מכובד (עומד ככל הנראה על שיעור של כ
10 מתוך 12
